## Midrash Lekach Tov, Numbers

###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:1:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:1:1)

**פס'.** ויהי. אין ויהי אלא כלום דבר נתקלקל. מלמד שהיו מקולקלין וחזרו לקלקולן הראשון. העם. רוב מקומות שאמר העם רשעים הם. וכן הוא אומר (שמות י״ז:ד׳) מה אעשה לעם הזה עוד מעט. (במדבר י״ד:י״א) עד אנה ינאצוני העם הזה. (ירמיהו י״ג:י׳) העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי. (שם יד) כה אמר ה' לעם הזה כן אהבו לנוע. וכשהוא קורא אותם עמי אין עמי אלא כשרים. שנאמר (שמות ט׳:א׳) שלח עמי ויעבדוני. (מיכה ו׳:ב׳-ג׳) עמי מה עשיתי לך. כמתאוננים. כמבקשים תואנה ועלילה להתפרש מאחרי המקום וכן הוא אומר ביורם בן אחאב (מלכים ב ה׳:ז׳) כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי. ובשמשון הוא אומר (שופטים י״ד:ד׳) כי תואנה הוא מבקש ויצא כמתאוננים מלשון מתעוללים. לפי שאל״ף תחת עיי״ן ונו״ן תחת למ״ד, על הנער. אל הנער. האבן הגדולה. אבל גדולה. וכן מתרגמינן כך מסתפקין. ולהלן הוא אומר (דברים כ״ב:י״ז) שם עלילות דברים תסקופי מלין. רע באזני ה'. אין רע אלא עבודת כוכבים שנאמר (שם לא) כי תעשו את הרע בעיני ה' להכעיסו במעשה ידיכם. וישמע ה' ויחר אפו. משל לאחד שהיה מקלל את המלך והיה המלך עומד אמרו לו שתוק שמא ישמע המלך אמר להן ולכך אני מתכוין. וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה'. אש ירדה מן השמים והיתה קופלת בהם והולכת עד שלא עמד לא לבין החיים ולא לבין המתים. ותאכל בקצה המחנה. במוקצים שבהם בקצינים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:2:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:2:1)

**פס'.** ויצעק העם אל משה. לא נאמר אל ה' אלא אל משה. משל למלך שכעס על בנו והלך לו הבן אצל אהובו של מלך לבקש עליו רחמים. ויתפלל משה אל ה' לאמר. לא עיכב ולא נתרשל בדבר. ותשקע האש. שקעה האש במקומה. שאם הלכה לאחת מן הרוחות היתה חוזרת עליהם אלא שקעה במקומה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:3:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:3:1)

**פס'.** ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ה', אמר להם אם עשיתם תשובה תהא שוקעת ואם לאו תהא בוערת בהם שנאמר כי בערה בם אש ה':


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:4:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:4:1)

**פס'.** והאספסוף אשר בקרבו. אלו הגרים המוספין ממקומות אחרות. ערברבין שבהן שהיו מרגילין את ישראל לדבר עבירה. מיכן אמרו אין הפורענות באה לעולם אלא בשביל עמי הארץ. התאוו תאוה. על דבר שטעמו נתרעמו על המן שהיה יורד להם בכל יום. וישובו ויבכו גם בני ישראל. שהרגילו את ישראל על תרעומותיהן. ויאמרו מי יאכילנו בשר. וכי על בשר היו מתרעמין והא כתיב (שמות י״ב:ל״ח) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר. (במדבר ל״ב:א׳) ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד אלא מבקשי עלילה היאך ליפרש מאחרי המקום:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:5:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:5:1)

**פס'.** זכרנו את הדגה. וכי דגין היו ניתנין להם במצרים חנם והא תבן לא היו נותנין להם חנם במצרים אלא חנם מן המצות. הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים. מפני מה טעמו במן בכל מיני מאכל חוץ מחמש מינים הללו מפני שהן קשין לתלמוד:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:6:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:6:1)

**פס'.** ועתה נפשנו יבשה אין כל. אמרו עתיד המן ליתפח בתוך מעיהם כלומר יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא שנאמר (תהילים ע״ח:כ״ה) לחם אבירים אכל איש. לחם שנבלע במאתים ושמונה וארבעים אברים. אמרו לו לרבי שמעון מה אתה מקיים (דברים כ״ג:י״ד) ויתד תהיה לך על אזניך. אמר להם מתגרי גוים שמוכרין להם. אין כל בלתי אל המן עינינו. שאע״פ שהיו טועמין במן כל מיני מאכל וכל מיני משקה לפי שלא היו רואין. היה בעיניהם כאין שנאמר בלתי אל המן עינינו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:7:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:7:1)

**פס'.** והמן בזרע גד הוא. ורוח הקדש אומרת ראו על מה אלו מתרעמין. והמן בזרע גד הוא. עגול בזרע גד ולבן כמרגלית שנאמר ועינו כעין הבדולח. ולהלן הוא אומר (בראשית ב׳:י״א-י״ב) וזהב הארץ ההיא טוב שם הבדולח. רבותינו דרשו במסכת יומא כזרע גד שהיה מגיד להן לישראל. כיצד עבד איש פלוני נמצא ביד חבירו זה אומר עבדי גנבת וזה אומר עבדי אתה מכרתו לי באו לפני משה לדין אמר להם לבקר משפט. למחר אם נמצא העומר ביד רבו ראשון בידוע שהוא גנבו. ואם נמצא בבית רבו שני בידוע שרבו ראשון מכרו. וכן אשה שמרדה על בעלה אם נמצא עומרה בבית אביה בידוע שהוא מרד. ואם נמצא עומרה בבית בעלה בידוע שהיא מרדה בו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:8:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:8:1)

**פס'.** שטו העם ולקטו. הצדיקים היה נמצא להם פתח אהליהם. והרשעים היו שוטים על פני המדבר ולוקטים, וטחנו בריחים. והלא לא היה צריך ליטחן ולא לירד לריחים מעולם אלא מלמד שנשתנה להם ולכל הנטחנין, או דכו במדוכה. והלא לא ירד במדוכה מעולם לפי שלא היה צריך להידוך. אלא נשתנה להם לדברים הנדוכים במדוכה. מיכן אמרו תכשיטי נשים ירדו לישראל עם המן. מלמד שכל מיני בשמים היו להם במן שלא היו נשים צריכות למיני בשמים אלא מן המן היו מתקשטות. שנאמר (דברים ב׳:ז׳) זה ארבעים שנה ה' אלהיך עמך לא חסרת דבר. ובשלו בפרור. והלא לא ירד לקדירה מעולם לפי שלא היה צריך בישול. אלא מלמד שנשתנה להן לכל מיני תבשילין ועשאו אותו עוגות. והלא לא ירד לתנור מעולם אלא מלמד שנשתנה להם לכל הנאפים בתנור. ולקטו. שנשתנה להם לכל דבר שמתלקט בשדה. כשהיה אדם מתאוה לאכול ענבים טועם כמו טעם ענבים תאנים ג״כ וכן לכל דבר שבעולם. והיה טעמו כטעם לשד השמן. לישה שמן ודבש שמתהפך לכל דבר. ד״א לשד השמן מה שד שהתינוק טועם בו כל מיני מתיקה כך המן לישראל. ומה השד לתינוק אחר כל מאכלו שהוא עיקר והכל טפילה לו כך היה המן עיקר והכל טפילה לו. ד״א מה השד שהתינוק יונק ואפילו כל היום יונק אינו מזיקו כך המן אפילו כל היום אוכלין לא היה מזיקן. ד״א מה השד הזה מין אחד משתנה לכמה טעמים כך היה המן לישראל משתנה לכל דבר שרוצין. ד״א מה השד הזה תינוק מצטער עליו בשעה שפורש ממנו כך ישראל מצטערין בשעה שפורשין מן המן. שנאמר (יהושע ה׳:י״ב) וישבות המן ממחרת באכלם מעבור הארץ. הא אם היה להם מן לא היו צריכין לתבואת הארץ. משל לאדם שאומר לו מפני מה אתה אוכל פת שעורין אומר להם לפי שאין לי פת חטים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:9:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:9:1)

**פס'.** וברדת המן על המחנה לילה. היה הטל יורד תחלה ונעשה כגליד כדי שלא יתלכלך המן ואחר כן היה בא טל מלמעלן מפני השרצין והזבובין כדי שלא יהו שוכבין עליו שנאמר (שמות ט״ז:י״ד) ותעל שכבת הטל. והיה דומה כמו שמונח בתוך דלוסקמא. והיה אדם משכים ומתפלל ויוצא לפתח ביתו ומלקט פרנסתו ופרנסת ביתו ואחר כך וחם השמש ונמס:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:10:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:10:1)

**פס'.** וישמע משה את העם בוכה למשפחותיו. פשטיה של פסוק משמע על עסק הנזכר למעלה התאוו תאוה. וכן הוא אומר למטה מאין לי בשר. רבי יהודה אומר על עסק משפחות היו מצטערים על שהפרישם מן העריות. איש לפתח אהלו מלמד שהחציפו והיו ממתינין את משה שיצא מפתח בית המדרש והיו מתרעמין. ויחר אף ה' מאד ובעיני משה רע. כאן הקב״ה ממיך ומשה מגביה אבל במעשה העגל הקב״ה מגביה ומשה ממיך:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:11:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:11:1)

**פס'.** ויאמר משה אל ה' למה הרעות לעבדך ולמה לא מצתי, חסר אל''ף על מצות בני ישראל שנאמר האנכי הריתי וגו'. כי תאמר אלי שאהו בחיקך. היכן אמר לו בשעה שאמר לו (שם לג) לך נחה את העם הנחם בנחת. כאשר ישא האומן את היונק. מיכן לאזהרה לדיין שיסבול את הצבור ויש אומרים כי תאמר אלי שאהו בחיקך. היכן אמר לו במצרים שנאמר (שם ו) ויצום אל בני ישראל. אמר להם היו יודעין שבני ישראל סרבנין וטורחנין הן אלא על מנת כן [תהיו] סובלין (תהו) אותם והם מקללים וסוקלין אתכם באבנים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:13:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:13:1)

**פם'.** מאין לי בשר. וכי אחד הוא או שנים שאני יכול לסובלו לא אוכל אנכי לבדי וכן אמר שלמה (מלכים א ג׳:ט׳) כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:15:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:15:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:15:1)

פס'. ואם ככה את עושה לי:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:15:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:15:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:15:2)

טוביהו בר רבי אליעזר אמר למה לא נאמר אתה לפי שלשון אתה לשון אהבה כענין שתאמר (נחמיה ט) אתה הוא ה' האלהים אשר בחרת באברם. אתה לשון רחמנות שנאמר (תהילים ק״ב:י״ד) אתה תקום תרחם ציון. אתה לשון קדושה שנאמר (שם כב) ואתה קדוש. אתה לשון פלאות שנאמר (שם עז) אתה האל עושה פלא. אתה לשון גדולה שנא' (דברים ג׳:כ״ד) אתה החלות להראות את עבדך את גדלך. אמר משה לפני הקב״ה רבש״ע אם ככה אתה עתיד להביא סדר פורענות על עמך ישראל ואת עתיד לסלק שכינתך מביניהם שמצאנו ה"א לתוספת שהיא שריית שכינה כענין שנא' (נחמיה ט׳:ז׳) אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים לכך נאמר הרגני נא הרוג. היה ר״ש אומר משל לאדם שהוציא אותו ואת בנו ליהרג בבקשה אמר הרגוני עד שלא אראה הריגת בני כענין שנאמר בצדקיה (מלכים כ כד) ואת עיני צדקיהו עור. כך אמר משה רבינו רבונו של עולם יפה לי שתהרגני תחלה ואל אראה בפורענות העתידה לבוא עליהם. ואם לבך נוקפך והלא שבעים זקנים כבר הופרשו ממצרים שנאמר (שמת ג) לך ואספת את זקני ישראל. ואומר (שם כד) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל אלא מלמד שהרגום על עסק העגל שנאמר (שם לב) וירא אהרן מה ראה שהרגו את חור ואת הזקנים. ויש אומרים כמתאוננים. לפיכך העמיד אחרים תחתיהם וכך אומר (תהילים ע״ח:ל״א) ואף אלהים חרה בעם ויהרוג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע אלו שבעים זקנים שהיו בחורי ישראל:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:16:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:16:1)

**פס'.** ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. לשמי שתהא סנהדרין לשמי. בכל מקום שנאמר לי מקודש לשם. (שמות כ״ח:מ״א) וכהנו לי. (במדבר ח) והיו לי הלוים. (ויקרא כה) כי לי בני ישראל. (שמות יט) כי לי כל הארץ. (במדבר ח) כי לי כל בכור. (שמות כ״ה:ח׳) ועשו לי מקדש. (שם כ) _מזבח אדמה תעשה לי. (שם ל) שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם. בישראל כתיב (שמואל א ט״ז:א׳) כי ראיתי בבניו לי מלך. הוי בכל מקום מקודש לשם. שבעים איש כנגד שבעים נפש שירדו למצרים. שבעים איש שתהא סנהדרין של שבעים. ומהו לשון סנהדרין סין זה תורה שניתנה מהר סיני. הדרין שמהדרין התורה כמדרשה ומיפים ומישרין הכתוב זה עם זה. איש. שיהו בעלי תורה בעלי חכמה. א״ר אבא אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי מראה בעלי חכמה בעלי זקנה בעלי כשפים ויודעין בשבעים לשון כדי שלא תהא סנהדרין שומעת מפי התורגמן. בעל כשפים שאם יעשה בעל דין כלום בכשיפות יתירו אותו הם. מזקני ישראל. מלמד שחלק הקב"ה כבוד לזקנים. במצרים הוא אומר (שמוח ג) לך ואספת את זקני ישראל. במדבר הוא אומר (שם כד) ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. (ויקרא ט׳:א׳) ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל. וכן באבות כתיב (בראשית כד) ואברהם זקן. ביצחק כתיב (שם כז) ויהי כי זקן יצחק. וכן לעתיד לבוא (ישעיהו כ״ד:כ״ג) ונגד זקניו כבוד. א״ר שמעון בן יוסי בוא וראה היאך הקב״ה חושש על כבוד הזקנים שנאמר בירושלים (שם מז) על זקן הכבדת עולך מאד. אשר ידעת. צריך אתה לידע אם ברורים לפני כי הם זקני העם ושוטריו מלמד שאין אדם (צריך להיות) יושב בישיבה של מטה אלא א״כ יושב בישיבה של מעלה עד שהבריות אומרים כשר איש פלוני חסיד ונאה להיות זקן ודיין. מיכן אמרו חכמים אפי' ריש גרגותא מן שמיא מוקמי ליה. ושוטריו. אלו שנאמר בהם (שמות ה׳:י״ד) ויכו שוטרי בני ישראל. אמר הקב״ה הואיל וראו עצמן בצער של מצרים יבואו ויראו בריוח ובכבוד שנאמר ולקחת אותם אל אהל מועד. קחם. בדברים. אמור להם. דברי שבח. אשריכם שנתמניתם. ועוד חזור ואמור להם היו יודעין שישראל סורבנין וטורחנין. אלא על מנת כן שתהו מקבלין עליכם. שיהו מקללים אתכם וסוקלין אתכם באבנים כמה שהתניתי עמך התנה עמהן. והתיצבו שם עמך. שהכניסם עמך ויהיו ישראל נוהגים בהם כבוד:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:17:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:17:1)

**פס'.** וירדתי ודברתי עמך שם. אתך הדבור ולא עמהם. ואצלתי מן הרוח. לא שתהא אתה חסר כלום אלא כנרות המודלקות מנר המונח על גבי המנורה שהם נדלקו והנר הגדול לא חסר כלום מאורו. ונשאו אתך. בדומין לך ולא תשא אתה לבדך:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:18:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:18:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:18:1)

**פס'.** ואל העם תאמר התקדשו. והזמינו עצמכם לפורענות כענין שנאמר (ירמיהו י״ב:ג׳) והקדשם ליום הרגה. ואומר (שם ז) וקדשתי עליך משחיתים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:19:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:19:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:19:1)

**פס'.** לא יום אחד תאכלון ולא יומים עד חדש ימים. הרי אלו חמשה זמנים כנגד חמשה מינים. את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים. הכשרים היו מתמצים על מטותיהן ואה״כ מתים. אבל הרשעים הבשר עודנו בין שניהם. והיה לכם לזרא. שתהיו מרחיקין אותו יותר ממה שהייתם מקרבין אותו. יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם וגו'. לא די לכם ששכנתי שכינתי ביניכם אלא מרגיזין אתם אותי בדבריכם:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:21:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:21:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:21:1)

**פס'.** ויאמר משה שש מאות אלף רגלי. הם המירו במצרים הם המירו על הים הם המירו בעשר מקומות לכך נאמר שש מאות אלף רגלי העם וגו':


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:22:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:22:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:22:1)

**פס'.** הצאן ובקר ישחט להם. רבי שמעון בן יוחאי אומר אפי' אתה מכניס כל צאן ובקר אין אומרים די להם לפי שתואנה הם מבקשים לפרוש מאחרי התורה שהרבה צאן ובקר יש להם שנאמר (הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואומר) (שמות י״ב:ל״ח) וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר. וכתיב (במדבר ל״ב:א׳) ומקנה רב היה לבני ראובן. אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם. אפי' אתה מכניס להם כל דגים שבים אין אומרים די לנו שהרי הבאר עמנו היה מעלה להם דגים שמנים יותר מצורכן אלא שהם מבקשים עלילה היך לפרוש מאחרי המקום:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:23:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:23:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:23:1)

**פס'.** ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר. וכי משה לא היה יודע כי לא קצרה יד ה' אלא כאן שאמר לו הקב״ה ואל העם תאמר התקדשו למחר אמר משה רבינו רבש״ע יודע אני שאתה מספק להם אבל הם לא יאמרו די לנו לעולם שנאמר הצאן ובקר ישחט להם. אמר לו הקב״ה ולכך תהא פורענותם ממני שנאמר והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם. אמר לפניו רבש״ע אם סדר פורענות עתידה לבוא עליהם מה הנאה יש להם מן הבשר שתתן להם תאותם ותהרגם. משל אומר אם אומר לחמור קח אלף כורים שעורים ויחתכו את ראשו וכן אומר לאדם טול ככר זה בו תרד שאול. מיד אמר וירד ה' אל משה. למה הפסקה זו לפי שביקש משה המתנה לילך ולפייס ואולי יחזרו בתשובה. אמר לו הקב״ה היד ה' תקצר. יודע אני שאין שומעין לך. אמר לפניו רבש״ע אעפ״כ אלך ואומר להם אמר לו לך אבל עתה תראה היקרך דברי אם לא. מיד ויצא משה וידבר אל העם את דברי ה' שאמר התקדשו למחר. ומה כתיב בהם (תהילים ע״ח:י״ח-י״ט) וינסו אל בלבבם לשאול אוכל לנפשם. וידברו באלהים לאמר אמרו היוכל אל לערוך שולחן במדבר. הן הכה צור ויזובו מים. הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:25:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:25:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:25:1)

**פס'.** וירד ה' בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו. ויאצל ויגדל כענין שנאמר (שמות כד) ואל אצילי בני ישראל. וכן ביהושע (במדבר כ״ז:כ׳) ונתת מהודך עליו. ויהי בנוח עליהם הרוח ויתנבאו. מה היו מתנבאים על השליו. עלה שליו ולא יספו שנפסקה נבואתם:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:26:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:26:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:26:1)

**פס'.** וישארו שני אנשים במחנה. יש אומרים בקלפי נשארו. בשעה שאמר לו הקב״ה למשה אספה לי שבעים איש. אמר משה כיצד אעשה. אם אברור שש שש מכל שבט נמצאו שנים יתרים אם אברור חמשה חמשה מכל שבט נמצא עשרה חסרים. אם אברור ששה משבט זה וחמשה משבט זה אני מטיל קנאה בין השבטים. מה עשה משה בירר לו ששה והביא שבעים ושנים פיטקין על שבעים כתב זקן והניח שני חלקים בללם ונתנם בקלפי אמר להם בואו וטולו פיטקיכם וכל מי שעלה בידו זקן אומר לו כבר קידשך הקב״ה וכל מי שעלה בידו חלק אמר לו לא חפץ בך אני מה אעשה לך לכך נאמר והמה בכתובים שהיו בתוך הקלפי בין הכתובים זקן. ועלה בידם נייר חלק כי לא אמר והמה כתובים אלא והמה בכתובים. רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו שבשעה שאמר לו הקב״ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אלדד ומידד אמרו אין אנו ראויין לאותה הגדולה הלכו והטמינו עצמם היינו דכתיב והמה בכתובים. מלמד שכתב משה שמות שבעים ושנים זקנים ששה מכל שבט ואלדד ומידד לא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה לפי שמיעטו עצמן. אמר להם הקב״ה הואיל ומיעטתם עצמכם הרי אני מוסיף גדולה על גדולתכם. שכל הנביאים נתנבאו ולא יספו אבל הם מתנבאים והולכים. ומה נבואה נתנבאו. משה מת ויהושע מכניס ישראל לארץ, רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג התנבאו שנאמר (יחזקאל ל״ח:י״ז) כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי [וגו']. (יש שנים להביא אותך עליהם גוג). אל תיקרי שנים אלא שנים. אלו שני נביאים שנתנבאו בפרק אחד הוי אומר אלדד ומידד:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:27:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:27:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:27:1)

**פס'.** וירץ הנער ויגד. רבי שמעון אומר הואיל וכתיב ויען יהושע בן נון משרת משה מבחוריו מכלל שזה שאמר וירץ הנער אינו הוא:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:28:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:28:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:28:1)

**פס'.** ויען יהושע בן נון משרת משה. כבוד ליהושע שנקרא משרת משה. מיכן אמרו גדול שימושה יותר מלימודה. וכה״א (מ״ב ג) פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו. וכן אמרו חכמים אפילו קרא ושנה ולא שימש תלמידי חכמים הרי זה בור. מבחוריו. אינו כמו מנעוריו ופירושו מבחורותיו כי לא אמר מבחוריו כי יהושע מת בן ק״י צא מהם השנים שהיה בארץ ישראל תמצא אותו קרוב לארבעים שנה בצאתו ממצרים. אדני משה כלאם. אמר לו אדוני משה בני אדם שבשרוני שאין אתה נכנס עמי לארץ. כלם מן העולם. רבותינו אמרו במסכת סנהדרין במה כלאם הטיל עליהם צרכי צבור והם כלין מאיליהן:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:29:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:29:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:29:1)

**פס'.** ויאמר לו משה המקנא אתה לי. פסוק הזה משמע בשני ענינים משמע שאמר לו המקנא אתה לי אתה עושה אותי שאני מקנא. יהושע אין אני מקנא בם הלואי בני כיוצא בך. והלואי כל ישראל כיוצא בך. ומי יתן כל עם ה' נביאים. מיכן אמרו בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו בנו מדוד. דכתיב (שם א א) (ויגדל ה') [ייטיב אלהים] את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך. תלמידו ממשה שאמר ליהושע ומי יתן כל עם ה' נביאים. ויש אומרים מאליהו שאמר (מלכים ב ב׳:ט׳) ויהי נא פי שנים ברוחך אלי וגו'. כי יתן ה' את רוחו עליהם. בוא וראה גדולת ענותנותו של משה רבינו שהעיד הכתוב עליו (במדבר י״ב:ג׳) והאיש משה ענו מאד וגו':


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:30:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:30:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:30:1)

**פס'.** ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל. מלמד שלא הביא עליהם הפורענות עד שנכנסו כל הצדיקים אל המחנה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:31:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:31:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:31:1)

**פס'.** ורוח נסע מאת ה'. מלמד (פה) שהיתה פורחת ועולה (כגדין) של צמר שעולין זה אחר זה בשעה שמכה בקשת ומניחו על הבגד החדש. ויגז שלוים. בשי״ן כתיב ובסמ״ך קרי. אמר רבי יוסי ברבי חנינא לרשעים נדמה להם כסלונים. ולצדיקים נדמה להם כשלוה. והם אוכלין אותו בשלוה. אמר רב חנן בר אבא ארבע מיני שלו הן. ואלו הן שיכלי. כיכלי. פסיוני. ושלו. מעליא דכולהו שיכלא. גריעא דכולהו שלוי. ובציפרתא הויא ושטחן ליה ומותבין ליה בתנורא ותפח עד (דעלי תנותא) [דמלי תנורא] ומסקין ליה ומנח ליה אתליסרי ריפתי ותחתונה אינה נאכלת אלא ע״י תערובות וכו'. במסכת יומא בפרקא בתרא. ד״א ויגז שלוים למה שליו לפי שאמר משה (שם יא) הצאן ובקר ישחט להם וגו'. אמר הקב״ה הרי אני מגיז להם שלו שאינו לא צאן ובקר ולא דגי הים. להודיע לבני האדם גבורותיו. ד״א שלו הדומים לצאן ובקר ולדגי הים שטעון שחיטה ולא לגמרי אלא בסימן אחד נטהרה שחיטתו. ויש להם סנפיר כדגים. ויטוש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה. כלפי דרום. וכאמתים על פני הארץ. מלמד שהיתה פורחת באויר ברום אמתים ועולה לרום מן הארץ. כדי שלא יהו מצטערין עליה בעת לקיטתה אלא מגעת עד הטבור מקום פשיטת יד אדם ולא כאמתים זה על זה שיהו חונקין זה את זה אלא פורחת באויר ברום אמתים כשני חלקי האדם:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:32:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:32:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:32:1)

**פס'.** ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת. למדנו מלמחרת שהיום הוא מחרת לילו. הממעיט אסף עשרה חמרים. והחמר עשר איפות. הרי מאה איפות לממעיט. ללמדך רעבתנותם. שאם הממעיט שהם העצלים והקטיעים שבהם כנסו להם מאה איפות. מה אתם אומרים במשתדלין. וישטחו להם שטוח. ר' יהושע בן קרחה אומר מהו וישטחו להם שטוח @?![א]@?? מלמד שהן טעונין שחיטה. רבי אומר וישטחו להם שטוח מלמד שהיתה עשויה משטיחין משטיחין סביבות המחנה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:33:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:33:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:33:1)

**פס'.** הבשר עודנו בין שניהם. מלמד שלא זכו ליהנות ממנו שכיון (שמרפא) לתוך פיו לא היה מספיק לאכלו עד שנשמתו יוצאה. כענין שאמר דוד (תהילים ע״ח:ל׳-ל״א) לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם ואף אלהים חרה בהם וגו'. שכיון שאמר להם משה חזרו בתשובה שהרי נתן לכם המן והשקה לכם מי באר אמרו פשרה היא זו אין בו כח ליתן לנו שאלתנו. שנאמר (שם) הן הכה צור ויזובו מים לכן שמע ה' ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגו'. וגם מעשה תבערה דכתיב (שם) ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם. זהו שאמר ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם וגו'. מלמד שלא הביא הקב״ה עליהם מכה קשה מזו מיום עלותם מארץ מצרים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 11:35:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 11:35:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/11:35:1)

**פס'.** ויקרא שם המקום. על שם המעשה שאירע נקרא שם המקום: