## Midrash Lekach Tov, Numbers

###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:1:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:1:1)

כתוב טוב אתה ומטיב למדני חקיך: (תהילים קי״ט:ס״ח)


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:1:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:1:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:1:2)

תניא חביבה התורה כששאל דוד מלך ישראל לא שאל אלא תורה וכן הוא אומר טוב אתה ומטיב למדני חוקיך. טובך עודף מכל באי העולם ועלי עודף טובך. למדני חוקיך. ואומר (תהילים קי״ט:קי״ז) סעדני ואושעה ואשעה בחוקיך תמיד. שלא תהא למד תודה ושוכח ולא אהא למד ויצר הרע מעכבני ושלא אטהר את הטמא ואטמא את הטהור ונמצאתי בוש לעולם הבא. או שמא ישאלני אחד מגויי הארץ וממשפחות האדמה ואיני יודע מה להשיבם ונמצאתי בוש לעיניהם. וכן הוא אומר (שם) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש. ואומר (שם) זמרות היו לי חוקיך בבית מגורי. שמא תאמר בשלוה ת״ל (שם) נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי. (שם) נתנו רשעים פח לי מפקודיך לא נטיתי. בזמן שהיה בורח במערות ובמצודות בברחו מפני שאול. אבל משלמד תודה ונתרגל בה אומר (שם) טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף שהזהב והכסף מוציאין, את האדם מן העולם הזה ומן העולם הבא שנאמר (שם קלט) ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם. אספרם מחול ירבון. אספרם למעשה ידיהם של צדיקים מחול ירבון הקיצותי ועודי עמך לעתיד לבוא. תנן התם שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב על גביהם. כתר כהונה זכה אהרן ובניו ונטלו. כתר מלכות זכה דוד ונטלו. וכתר תורה מונח כדי שלא ליתן פתחון פה לאומות העולם שכל מי שזוכה בו כאילו זכה בשלשתן שנא' (משלי ח׳:ט״ו) בי מלכים ימלוכו. ואומר (ישעיה סא) כהני ה' תקראו. וכל שלא זכה מעלה עליו הכתוב כאילו לא זכה באחד מהן. בוא וראה שכל עצמן של שתי כתרים הללו אינם אלא מכחה של תורה שנא' (משלי ח׳:ט״ז) בי מלכים ימלוכו וגו'. (שם) בי שרים ישורו ונדיבים וגו'. ראה נא חכמת התורה החוקים והמצות והמשפטים שהרבה הב״ה לישראל כדי לזכותם שנא' (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. מהם על ידי משה ומהם על ידי משה ואהרן כענין שנאמר וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. זה אחד (משבעה) מקומות שהיה הדיבור אל משה ואל אהרן. ולפי שהיה הדבר צריך אל אהרן אמר אל אהרן לאמר לדורות.


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:2:1)

**פס'.** זאת חוקת התורה. שאלו תלמידי ואת רבן יוחנן בן זכאי. באיזו בגדים פרה נעשית. אמר להם בבגדי זהב. אמרו לו והלא למדתנו רבינו בבגדי לבן אמר להם בני ומה אם שראו עיני שכחתי מה ששרתו ידי שכחתי קל וחומר למה שלמדתי וכל כך למה כדי לחדד את התלמידים. רבי אליעזר אומר נאמר כאן חוקה ונאמד להלן חוקת (ויקרא ט״ז:ל״ד) והיתה זאת לכם לחוקת עולם. מה להלן בבגדי לבן אף כאן בבגדי לבן. רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש כי הוו עסקי בפרה לא הוו מסקי מיניה אלא כמא דמסקי תעלה מבי כרבא. לכך אמר דוד (תהילים קי״ט:ס״ח) טוב אתה ומטיב למדני חוקיך שדברי תורה צריכין לימוד כל שכן חוקת הפרה שיש בה הלכות עמוקות שהיא מטהרת את הטמאים ומטמא את הטהורים. כיצד מי שהוא אוסף את אפר הפרה מטמא שנאמר וכבס האוסף את אפר הפרה. והמזה הימנה צריך כיבוס שנאמר ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנוגע במי הנדה יטמא עד הערב. לכך נאמר זאת חוקת התורה. חוקה חקק הקב״ה ואין אתה יכול להרהר עליה מפני מה זה ועל מה זה אלא מדרשות תוכל לדרוש בה כפי שהדעת מכילה. וכן אמר להם רבי יוחנן בן זכאי בני לא המת מטמא ולא אפר הפרה מטהר אלא חוקה גזר הקב״ה כדי לטהר את ישראל. תניא בסדר עולם באחד לחדש הראשון בשנה השנית הוקם המשכן. ובו ביום מתו נדב ואביהוא. ביום השני נשרפה פרה אדומה ובו נטהרו הלוים שנאמר (במדבר ח׳:ט׳) והקרבת את הלוים לפני (ה') וכתיב הזה עליהם מי חטאת וכו'. ולמה נאמר אחר מחלוקת של קרח לפי שהקהתים הטהרו לשאת את ארון ברית ה' שנא' (במדבר ז) בכתף ישאו. אמר קרח לא דיי שהוציאני מכלל הכהונה והמתנות אלא שגילחו את ראשו ועשאו סבל. מיד נתקנא למשה להרהר ריב והוא לא ידע שחוק פרה אדומה כפרה גדולה היתה על ישראל הם חטאו בעגל תבוא פרה אדומה תהיה להם למי נדה חטאת היא. תבוא פרה אדומה ותכפר על הזב שהוא אדום. תמימה. תבוא תמימה ותכפר על אומה שהיא תמימה. אשר אין בה מום. תבוא אשר אין בה מום ותכפר על אומה אשר אין בה מום. אשר לא עלה עליה עול. ותכפר על שפרקו עול:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:2:2)

**פס'.** ונתתם אותה אל אלעזר הכהן. יבוא מעשה אלעזר ויכפר על מעשה אהרן שעשה את העגל:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:3
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:3](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:2:3)

**פס'.** זאת חוקת התורה אשר צוה ה' לאמר. ציווי לדורות. מיכן אמרו תשעה פרות נעשו אחת שעשה משה ואחת שעשה עזרא. ושתים שעשה שמעון הצדיק ושתים שעשה יוחנן כהן גדול. אליועיני בן הקייף וחנמאל המצרי וישמעאל בן פיאבי עשו אחת אחת:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:4
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:4](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:2:4)

תנן התם שבעה ימים קודם לשריפת הפרה מפרישן כהן השורף את הפרה מביתו ללשכה שעל פני הבירה צפונה ומזרחה. ובית אבן היתה נקראת ככה שכל מעשיה בכלי אבנים ומזין עליו כל שבעת הימים מכל החטאות שהיו שם. רבי יוסי אומר לא היו מזין עליו אלא בשלישי ובשביעי בלבד. רבי חנינא סגן הכהנים אומר הכהן שהיה שורף את הפרה היו מזין עליו כל שבעת הימים ואמרינן במסכת יומא מתקיף לה רבי יוסי ברבי חנינא בשלמא ראשון שמא הוא שלישי (שמא שלישי שני), שלישי שמא שלישי. חמישי שמא שביעי. שביעי שמא שביעי. אלא רביעי למה ליה הזאה לא בשביעי איכא לספוקא. ולא בשלישי איכא לספוקא:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:5
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:5](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:2:5)

פירוש אתקפתא דרבי יוסי בר חנינא אליבא דמאן דאמר מזין עליו כל שבעה והיכי אתקיף בשלמא יום ראשון מזין עליו שמא הוא שלישי לטומאת מת או לטומאת ביתו. וכן יום שני ויום שלישי להפרשה חיישינן שמא הוא שלישי לטומאה. וצריך הזאה באלו שלשת הימים מן הספק. וכן בחמישי להפרשה. מזין עליו שמא הוא שביעי לטומאה וצריך הזאה וכן בששי ובשביעי. אלא רביעי להפרשה למה לי הזאה לא איכא לספוקא. דהא מדאיתפריש זה שלשה ימים ודאי לא נטמא ובשביעי ליכא לספוקא לפי שלא הוזה בשלישי אין הזאת שביעי מועלת כלום. וכבר אם יום רביעי להפרשה יום שביעי לטומאה. אם כן קודם הפרשתו חל יום שלישי לטומאתו והואיל ולא הזה בשלישי אין יום רביעי שהוא שביעי עולה לו הזאתו. ומסקנא דשמעתא מפרישין ליה לכהן השורף את הפרה ברביעי בשבת כי היכי דמתרמי רביעי שלו בשבת יום שאין בו הזאה מחמת שבת ומחמת שהוא יום רביעי להפרשה ואין צריך בו הזאה וכולהו הלכות פרה במתניתין דמסכת פרה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:6
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:2:6](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:2:6)

**פס'.** דבר אל בני ישראל ויקחו אליך. בני ישראל יקחו ואין הכנענים יקחו שהכנענים חשודין על הרביעה ועל העלת עליה עול. פעם אחת הוצרכו ישראל לפרה אדומה ומצאוה אצל כנעני אחד הכיר בהם שהם צריכין לה הרבה והעלה בדמים מרובים. נתנו לו כל מה שביקש מהם. אמר להם הניחוה עד למחר ולמחר תקחוה. מה עשה אותו הטמא העלה עליה עול. ומנין ידעו. שתי שערות יש לה על צוארה כיון שעולה עליה עול מיד נופלות. אמר לו קח את שלך ותן לנו הממון שלנו שכבר נפסלה הימנו הלך אותו הכנעני וחנק את עצמו מחמת צער לכך נאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה, מתרומת הלשכה. אליך. שתהא גזבר לדבר. פרה. רבי אליעזר אומר עגלה בת שנתה ופרה בת שתים וכו' מתניתין. אמר אדומה תמימה לאדומות מפני ששתי שערות פוסלות בה. כדתנן היו בה שתי שערות לבנות או שחורות בתוך גומה אחת פסולה וכו' מתני'. אשר אין בה מום. בה מום פוסל. ואין מום פוסל בעגלה ערופה. אשר לא עלה עליה על. חסר וא״ו על כתיב מיכן אמרו לא עול ממש אלא אפי' כל שהו כמו עול כדתנן רכב עליה נשען עליה נתלה בזנבה עבר בה את הנהר קבל עליה את המוסרה נתן עליה פסולה וכו' מתני':


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:3:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:3:1)

**פס'.** ונתתם אותה. אחת ולא שתים. הינו דתנן לא היתה פרה רוצה לצאת אין מוציאין עמה שחורה שלא יאמרו שחורה שחטו ולא אדומה. נעשית אלא בסגן. תדע שהרי אהרן קיים ואלעזר שוחט את הפרה. ד״א ונתתם אותה אל אלעזר זאת נעשית על ידי אלעזר. ואין שאר פרות נעשות על ידי אלעזר. (הכהן. שיהא בכיהונו). והוציא אותה. שלא יוציא אחרת עמה. אל מחוץ למחנה. להר המשהה שעל פני ירושלים זה הר הזתים. ושחט אותה. שאם נתנבלה בשחיטתה פסולה. ושחט אותה. מיכן אמרו אין עושין שתי פרות כאחת. לפניו. שיהא (אחד) שוחט ואלעזר רואה. ע״א אותה לפניו שלא יסיח דעתו ממנה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:6:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:6:1)

**פס'.** ולקח הכהן. בכיהונו. בבגדי שרד. מדמה באצבעו. באצבע המיומנת שביד הימנית כלומר הרגילה באצבעות ואיזו היא שנית לגודל. והזה אל נכח פני אהל מועד. שאם לא הוקם המשכן או אם קיפל הרוח את היריעות לא היתה פרה נעשית חטאת. אל נכח פני אהל מועד. מלמד שהיה עומד על הר המשחה ונתכוון ורואה כנגד קדש הקדשים ומזה. מדמה שבע פעמים. מגיד שחוזר לדם שבע פעמים על כל הזאה טבילת האצבע. ד״א שבע פעמים. שיהו מעכבות זו את זו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:6:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:6:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:6:2)

**פס'.** ושרף את הפרה שאם התעסק במלאכה פסולה. ד״א ושרף את הפרה לעיניו. שיהא אחר שורף ואלעזר רואה את הפרה. לרבות את הפקיעים שפקעו מתוך השרפה שיהא מחזירם לאור. את עורה ואת בשרה. את כל אלו יחזיר את הפקיעין ואם לא החזיר פוסל. את פרשה. מה פרשה במקומו אף כולה במקומה. ישרוף. ריבוי אחר ריבוי שלא ימעט לה עצים דברי רבי יהודה רבי עקיבה אומר להביא משיצית האור ברובה. מרבה היה לה חבילי אזוב וחבילי אזוב יון כדי להרבות את האפר:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:6:3
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:6:3](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:6:3)

**פס'.** ולקח אלעזר הכהן. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה ולקח אזוב וטבל במים. מה כאן שלשה ארז ואזוב ושני תולעת אף לכולם שלשה בשעת הזייה. עץ ארז. זו בקיעת של ארז. אזוב ולא איזוב יון. לא אזוב כחלית. ולא אזוב רומית ולא אזוב מדברית ולא כל שיש לו שם ליווי. ושני תולעת. ששינתו תולעת. ולא ששינתו צביעות אחרות. זהו שאמר הכתוב (מלכים א ה׳:י״ג) וידבר על העצים (ועל האבנים) מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב היוצא בקיר דבר שלמה בחכמתו. מפני מה נבנה המשכן בעצי שטים ומפני מה נבחרו שתים עשרה אבנים שבחושן אבן פטדה וברקת נפך ספיר ויהלום. מן הארז ועד האזוב למה לי אלא לטהרת המצורע ולשרפת פרה ללמדך הגבוה השפל השפיל הגבוה. למי המצוה הזאת לתולעת השני כענין שנאמר (ישעיהו מ״א:י״ד) אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל וגו'. והשליך אל תוך שרפת הפרה דברי רבי ישמעאל. תנן התם נבקעה ועמד חוץ מגיתה נטל עץ ארז ואזוב ושני תולעת אמר להם עץ ארז זה וכו'. כרכן בשירי הלשון והשליך לתוך שריפתה נשרפה חובטין אותה במקלות. וכוברין אותה בכברות. רבי ישמעאל אומר במקבות של אבן וכו' וחולקין אותה לשלשה חלקים אחד נותן בחיל ואחד נותן להר המשחה ואחד היה מתחלק לכל המשמרות:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:7:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:7:1)

**פס'.** וכבס בגדיו הכהן. למדנו על המשליך האזוב שהוא מטמא בגדים. ואחר יבוא אל המחנה. וטמא הכהן עד הערב. ולהלן הוא אומר ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים וגו' מה כאן צריך הערב שמש אף להלן צריך הערב שמש:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:8:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:8:1)

**פס'.** והשורף אותה יכבס בגדיו במים. ומה המשליך את האזוב מטמא בגדים כל שכן השורף. אלא בא ולימד על העוסקין בפרה מתחלה ועד סוף שטעונין תכבוסת בגדים ורחיצת הגוף והערב שמש. ד״א והשורף אותה יכבם בגדיו. ולא בגדים המנוגעין. יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים. שתי פעמים למה לימד שמקום שטובל שם הבגדים טעונין כיבוס. ואיזה זה זה המקוה של ארבעים סאה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:9:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:9:1)

**פס'.** ואסף איש טהור. אין אסיפת הפרה טעונה כהן אלא בכל אדם כשר. ד״א אינו טהור אלא כל דהו אפילו טבול יום אע״פ שטמא הוא לתרומה. טהור הוא למעשר. דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה להוציא מלבם של צדוקין שהיו אומרים במעורבי שמש היתה נעשית. ד״א ואסף איש. פרט לקטן. טהור. להביא את האשה. את אפר הפרה. אחר שכוברין אותו בכברות. והניח מחוץ למחנה. להר המשחה. במקום טהור. שיהא מקומו טהור. מיכן אמר רבי אלעזר הקפר קלל של חטאת שמוקף צמיד פתיל ונתון באהל המת טמא שנאמר אל מקום טהור. ואיזה זה זה מקום טהור. אע״פ שכל אוכל ומשקה שהוא צמיד פתיל טהור זה היה טמא לפי שצריך שיהא מקומו טהור. והיתה לעדת בני ישראל למשמרת. מגיד שמשמרת ימים על ימים ושנים על שנים. למי נדה. שהן טמאין הרי הן מי נדה. חטאת היא. חטוי היא לטמא מת:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:10:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:10:1)

**פס'.** וכבס האוסף את אפר הפרה את בגדיו. ואע״פ שיש לו קל וחומר להביא. אין עונשין מן הדין. ומה אם המשליך עץ ארז ואזוב טעון כיבוס האוסף לא כל שכן. אלא מלמד שאין עונשין מן הדין. ד״א ובא הכתוב ולימד על האוסף האפר שמטמא בהיסט:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:10:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:10:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:10:2)

**פס'.** והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם. לפי שמעשה בישראל צריך להביא את הגרים לחקת עולם לדורותיכם:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:11:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:11:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:11:1)

**פס'.** הנוגע במת לכל נפש אדם. אם באהל מטמא קל וחומר בנגיעה. אלא מלמד שאין עונשין מן הדין. לכל נפש. להביא את בן שמונה. לכל נפש. להביא את דמו. וטמא שבעת ימים. לימד על המת שמטמא טומאת שבעה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:12:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:12:1)

**פס'.** הוא יתחטא בו. באפר שנעשה בתיקונו. ביום השלישי וביום השביעי יטהר. יכול יטהר ביום השביעי בלא הזייה שכבר הוזה ביום השלישי (וביום השביעי). שנה הכתוב עליו שאם נתעכב באחד מהם לא נטהר. והזייה שבות ואינה דוחה את השבת.


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:13:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:13:1)

**פס'.** כל הנוגע במת בנפש. זה שאמרנו למעלה להביא את בן שמונה. אשר ימות. מגיד שאינו מטמא עד שעה שימות שאם מפרפר אינו מטמא. וזה חומר במת מבשרץ שהשרץ אפילו מפרכסין מטמאין. ולא יתחטא בו. בדמים להביא מחוסר כפרה. את משכן ה' טמא וגו'. ולהלן הוא אומר (ויקרא ט״ו:ל״א) ולא ימותו בטומאתם בטמאם את משכני. ללמדך שכרת היא מיתה ומיתה היא כרת. כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה. להביא את שהוזה ולא שנה. עוד טומאתו בו. להביא את שהוזה ושנה וטבל ולא העריב שמשו הוא צריך שלשתם:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:14:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:14:1)

**פס'.** זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל שבא מקצתו. ד״א (להביא) [כל הבא] אל האהל. לעשות קרקעו של בית כמוהו עד לתהום. ד״א כל הבא אל האהל. דרך ביאה הוא מטמא אינו מטמא מכל צדדיו כשהוא פתוח. וכל אשר באהל יטמא. יכול אף הקש והעצים ת״ל והזה על האהל. ועל כל הכלים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:15:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:15:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:15:1)

**פס'.** וכל כלי פתוח בכלי חרש הכתוב מדבר שנאמר וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא, כלי שנטמא ואין לו טהרה עולמית ואיזהו זה כלי חרש. דברי רבי נתן. אבא חנן אומר משום ר' אליעזר וכל כלי פתוח למה נאמר שומע אני כולו ת״ל פתוח. פתוח אמרתי ולא על כולו. ד״א פתוח. כלי שטומאתו קודמת לפתחו זהו כלי חרש. שנאמר (שם יא) וכל אשר יפול מהם אל תוכו. אשר אין צמיד פתיל עליו. זה הפקק. וראיה לדבר (במדבר כ״ה:ג׳) ויצמד ישראל לבעל פעור. אשר אין צמיד פתיל עליו. זה מגופה של חבית. פתיל עליו. ולא על גביו. שאם חבית כפותה על פיה אינה מצלת. טמא הוא. טומאתו עולמית שכלי חרס אין לה טהרה במקוה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:16:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:16:1)

**פס'.** וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב. להוציא את העובר שבמעי אשה, דברי רבי ישמעאל, רבי עקיבא אומר להביא את הגולל ואת הדופק שבקבר. בחלל חרב. לימד על חרב שמטמא טומאת שבעה הנוגע בה: או במת. להביא מת כזית. או בעצם אדם. להביא (מת) כשעורה. ד״א בעצם אדם להביא אבר מן אדם חי. או בקבר. זה קבר סתום.


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:17:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:17:1)

**פס'.** ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת. וכי עפר הוא והלא אפר הוא אלא להקישו נאמר להלן (במדבר ה) עפר בסוטה. מה להלן עפר על פני המים אף כאן עפר על פני המים. ד״א מעפר. לימד שאם נשתנו פניו כשר. ונתנו עליו מים חיים. מי מעיין. אל כלי. שיהא חיות בכלי. ד״א אל כלי. עשה בה כל הכלים ככלי חרס.


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:18:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:18:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:18:1)

**פס'.** ולקח אזוב. נאמר כאן לקיחה ונאמר להלן לקיחה. ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת. מה להלן שלשה אף כאן שלשה. אזוב. ולא שום ליווי. וטבל במים שיהא במים כדי טבילה. איש. להוציא את הקטן. טהור. להביא את האשה. ד״א איש טהור. זה טבול יום שיהא טמא לתרומה וטהור לחטאת (שנאמר מי נדה). והזה על האהל. מלמד שאף האהל מקבל טומאה. וכל הנוגע בעצם. זה עצם כשעורה. או בחלל או במת או בקבר. כשם שהביא כלם לענין טומאה כך הביא כלם לענין הזאה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:19:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:19:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:19:1)

**פס'.** והזה הטהור על הטמא. טהור על הטמא טהור. טהור על הטהור טמא. דברי רבי עקיבא. ביום השלישי וביום השביעי. הכתוב קבעו חובה לשלישי ולשביעי. וחטאו ביום השביעי. לרבות הזיית שביעי שאם לא הוזה בשביעי מזה בשמיני ובתשיעי. מיכן לנדה שטובלת ביום השמיני שאע״פ שעבר יום שביעי שלה ונאנסה ולא טבלה טובלת בשאר הימים. וכבס בגדיו. ורחץ במים וטהר בערב. שהקדים הזייה לטבילה. שנאמר וחטאו ביום השביעי ואחר כך יכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב. זה הערב שמשו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:20:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:20:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:20:1)

**פס'.** ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה וכו'. על טומאת מקדש חייב כרת ולא על מניעת הזאתו זהו עונשו שהוא טמא. ואינו חייב כרת אלא על טומאת מקדש:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:21:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:21:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:21:1)

**פס'.** והיתה להם לחקת עולם. שינהוג הדבר לדורות. ומזה מי הנדה יכבס בגדיו. מים שיש שעור הזאה שהן מטמאין אדם לטמא אוכלין ומשקין שנאמר יטמא עד הערב:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 19:22:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 19:22:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/19:22:1)

**פס'.** וכל אשר יגע בו הטמא יטמא. יטמא אחרים. והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. וכתיב יטמא שבעת ימים. לא קשיא כאן בחבורים כאן בלא חבורים. ד"א והנפש הנוגעת תטמא עד הערב. במגע הוא מטמא (נז) ולא בהסט.