## Midrash Lekach Tov, Numbers

###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:1:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:1:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:1:1)

**פס'.** ויאמר משה אל בני ישראל. בא הכתוב להפסיק בין נדבה לנדרים. ככל אשר צוה ה' את משה מלמד שהמצות צריכות לימוד והוראה לישראל אלו הלכות שנאמרו על פה. ופירוש המצות שנתקבלו מפי משה כקבלה. ואם תאמר למה לא נכתבו בפירוש. (קהלת י״ב:י״ב) עשות ספרים הרבה אין קץ. ולא עוד אלא שנתן הקב''ה תורה שתהא עמל בה יומם ולילה (יהושע א׳:ח׳) כי אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:2:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:2:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:2:1)

כתוב טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם (קהלת ה׳:ד׳)


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:2:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:2:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:2:2)

מה כתוב למעלה מן הענין (שם) כאשר תדור נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדור שלם. ותניא טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר ממי שנודר ואינו משלם וממי שנודר ומשלם. טוב הוא שלא ידור כלל ונדרש הפסוק כן אע״פ שאת אשר תדור תשלם טוב אשר לא תדור כלל. וכל שכן משתדור ולא תשלם שהוא נקרא עבריין שהזהיר הקב״ה לישראל שלא יהו רגילין בנדרים ובשבועות שלא יבואו לידי עבירה אבל נשבע אדם לקיים את המצוה שנאמר (תהילים קי״ט:ק״ו) נשבעתי ואקיימה לשמור וגו'. ואע״פ שמושבע ועומד מהר סיני הוא לזרז עצמו למצוה מותר. ולמה נסמכה פרשת נדרים לפרשת הקרבנות לפי שנדרי הקרבנות כיון שעבר עליו הרגל חייב. שנאמר (דברים כ״ג:כ״ב) לא תאחר לשלמו (שם יב) ובאת שמה והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם וגו', וכתיב למעלה מן הענין (במדבר כ״ט:ל״ט) אלה תעשו לה' במועדיכם לבד מנדריכם ונדבותיכם וגומר. הסמיך נדרי ביטוי לנדרי הקרבנות:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:2:3
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:2:3](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:2:3)

**וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל.** למה נאמר לפי שהוא אומר בפרשת בהעלותך (שם י) ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה. וכתיב (שם) ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים וגו'. יכול כל הקודם במקרא קודם את חבירו במעשה, שיהו העדה מתכנסין קודם הנשיאים. ת''ל וידבר משה אל ראשי המטות. לבני ישראל לאמר. הואיל ונאמרו דברות בתורה סתם ופרט באחד מהם שהנשיאים קודם פורט אני בכל הדברות שהנשיאים קודם. ד''א אל ראשי המטות התר נדרים על פי מומחין. זה הדבר אשר צוה ה'. אע״פ שכל הנביאים היו מתנבאים בכה אמר ה' נתוסף [משה] שנתנבא בזה הדבר. זה הדבר אשר צוה ה'. הבעל מיפר ואין חכם מיפר. חכם מתיר ואין הבעל מתיר. ומי שנדר או נשבע ונתחרט בא אצל חכם ומתחרט ומתיר לו נדרו או שבועתו. וכשמתיר לו נדרו או שבועתו צריך החכם שיאמר בלשון הזה שרי לך ומחול לך. אבל אם אמר מופר לך מובטל לך לא אמר כלום. אמר רב יהודה אמר שמואל מנין שיש היתר לנדר ולשבועה ת״ל לא יחל דברו. הוא אינו מוחל אבל אחרים מוחלין לו ופותחין לו בחרטה אם היית יודע שכך וכך היה בא לך היית נודר אם אמר לאו זו היא חרטה והלכתא הפרת נדרים ביחיד מומחה. ובלילה ואפי' בשבת ובקרוב והלכתא נדר שהודר על דעת רבים אין לו הפרה. והני מילי לדברי רשות. אבל לדברי מצוה יש לו הפרה. מעשה במקרי דרדקי שהדירו רב אחא ע''ד רבים שהיה פושע בתינוקות והחזירו רבינא שלא נמצא מדקדק בלימוד כמותו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:3:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:3:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:3:1)

**פס'.** איש כי ידור נדר לה'. להוציא את הקטן, כי ידור נדר. את שהסמיך את נדרו לדבר שאפשר לו להנדר הרי זה נדר יכול אף בשבועה כן תלמוד לומר או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו. (מכל מקום). ומה הפרש בין שבועה לנדרים. שהנודר בחיי המלך והנשבע במלך עצמו וכן הוא אומר (מ״ב ד) חי ה' וחי נפשך אם אעזבך. לאסור אסר על נפשו. על נפשו הוא אוסר ואינו אוסר על אחרים. ד״א לאסור אסר על נפשו לפי שנאמר ככל היוצא מפיו יעשה. אין לי אלא שהוציא בפיו. קיבל עליו בנדר ובשבועה מנין ת''ל לאסור אסר על נפשו יכול אפי' נשבע לאכול נבלות וטרפות שקצים ורמשים קורא אני עליו ככל היוצא מפיו יעשה ת״ל לאסור איסר. לאסור את המותר ולא להתיר את האסור. לא יחל דברו. שלא יעשה דבריו חולין. ככל היוצא מפיו יעשה. מלמד שעובר בעשה ולא תעשה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:4:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:4:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:4:1)

**פס'.** ואשה כי תדר נדר לה'. מקיש אשה לאיש. מה איש עובר על בל יחל ועל בל תאחר אף אשה. ואסרה אסר בבית אביה בנעוריה. יכול אפי' קטנה. ת״ל ואישה. פרט לקטנה. מיכן אמרו בת שתים עשרה שנה ויום אחד נדריה קיימין. כי תדור נדר. את שהסמיכה נדריה לדבר שאפשר להנדר ואם לאו אינו נדר. ואסרה אסר. אין אסר אלא שבועה. וכן (איסר) הוא אומר ואסרה אסר על נפשה בשבועה. בבית אביה בנעוריה. נעורים שבבית אביה ולא נעורים שבבית בעלה. (להוציא) את שנתאלמנה או נתגרשה מן האירוסין:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:5:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:5:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:5:1)

**פס'.** ושמע אביה. להוציא את החרש. ושמע אביה אפי' השמיעוהו אחרים: והחריש לה אביה. שיהא מתכוין לה. שאם נדרה בתו ואמר סבור הייתי שהיא אשתי הרי זה יחזור (ויפרש). והחריש לה. עד שיהא מתכוין לה. וקמו כל נדריה. שאם נדרה וקיים וחזר והיפר שומע אני שהוא מופר מה אני מקיים וקמו כל נדריה. עד שלא יפר. וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום. מגיד על נדר שאם קיים שעה אחת אינו רשאי להפר:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:6:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:6:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:6:1)

**פס'.** ואם הניא אביה אותה ביום שמעו. הנאה זו הפרה. כשם שהאב מניא כך הבעל מניא. שנאמר ואם ביום שמוע אישה יניא אותה. מה הבעל עשה ?ו חרישה ושמיעה ביום נדר אף האב כן. וה' יסלח לה. אם נדרים המופרים הרי שנדרה ובטלה מלבו והלכה ועשתה מזידה מנין שצריכה סליחה תלמוד לומר וה' יסלח לה. אם נדרים המופרים צריכין סליחה קל וחומר לנדרים שאין מופרים. כי הניא אביה אותה. אם הניא האב מופר ואם לאו אינו מופר:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:7:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:7:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:7:1)

**פס'.** ואם היו תהיה לאיש. (כג) זו ארוסה (שכבר) נאמר ואם בית אישה נדרה בנשואה דברי רבי יאשיה. רבי נתן אומר אחד זו ואחד זו שנאמר ואם בית אישה לא בא הכתוב לחלק אלא רשותן שכל זמן שהיא בבית אביה אביה ובעלה מפירין נדריה. ונדריה עליה. נדרים שבאו עמה מבית אביה לבית בעלה. ואת מבטא שפתיה. אין ביטוי אלא שבועה כענין שנא' (ויקרא ה׳:ד׳) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:8:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:8:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:8:1)

**פס'.** ושמע אישה. להוציא את החרש. והחריש לה. עד שיהא מתכוין לה שאם נדרה אשתו ואמר סבור הייתי שהיא בתי הרי יחזור ויפר. וקמו כל נדריה, שאם נדרה וקיים וחזר והפיר שומע אני יהא מופר ומה אני מקיים. והפר את נדרה עד שלא קיים או אף משקיים. תלמוד לומר יקומו מגיד הכתוב שכל נדר שקיים שעה אחת אינו יכול להפר:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:9:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:9:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:9:1)

**פס'.** ואם ביום שמוע אישה יניא אותה. לימד בבעל שהנאה היא הפרה. ולימד בבעל שעשה חרישה ושמועה ביום נדר. והפר את נדרה אשר עליה. נדרים שעליה מיפר ולא מיפר עד שלא נדרה. מה שאין כן בעצמו שהוא מפר נדר עצמו עד שלא נדר כגון שאם אמר בראש השנה כל נדר שאני עתיד לידור יהו בטלין אלא באשתו כתוב אשר עליה נדרים שהם עליה מפר. ד״א אישה יקימנו ואישה יפירנו. את שבא לכלל הקים. בא לכלל היפר. וה' יסלח לה. הרי שנדרה וביטלה.


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:10:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:10:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:10:1)

**פס'.** ונדר אלמנה וגרושה. מן הנישואין. את אומר מן הנישואין או אינו אלא מן האירוסין אתה דן הואיל ובעולה אין אביה מפר לה ואלמנה וגרושה אין אביה מפר לה. מה בעולה שיצאת מרשות אב אף אלמנה וגרושה מן הנישואין:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:12:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:12:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:12:1)

**פס'.** ואם בית אישה נדרה. זו נשואה. שהרי ארוסה למדנו מן ואם היו תהיה לאיש דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר זו יתומה בחיי האב (שנתקדשה) ונתגרשה כשהיא קטנה שאין לאביה רשות בה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:12:2
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:12:2](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:12:2)

**פס'.** ושמע אישה. אין לי אלא ששמע הוא השמיעוהו אחרים מנין ת״ל וקמו כל נדריה וכל איסר. והחריש לה. (כט) זו חרישה לקיים:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:13:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:13:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:13:1)

**פס'.** ואם הפר יפר אותם ביום שמעו. נתנה תורה לרשות להפר כל היום. כל מוצא שפתיה לנדריה. להוציא את האפטרופוס. אישה הפרם. אם הפר הבעל מופר ואם לאו אינו מופר שנאמר אישה הפרם ולא אפוטרופוס. ר' יונתן אומר מצאנו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:14:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:14:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:14:1)

**פס'.** כל נדר וכל שבועת איסר לענות נפש. למה נאמר לפי שהוא אומר והפר את נדרה אשר עליה שומע אני אף נדרים שאין בהם עינוי נפש. ת״ל לענות נפש לא אמרתי אלא נדרים שיש בהם עינוי נפש:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:15:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:15:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:15:1)

**פס'.** ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום. מעת לעת. דברי רבי שמעון בן יוחאי:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:16:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:16:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:16:1)

**פס'.** ואם הפר יפר אותם אחרי שמעו. אחר קיום הנדר ולא אחרי שמעו ממש. שכל היום מפר ובלבד שלא יקיים הנדר מתחלה. ונשא את עונה. מלמד שהוא מכונס תחתיה לעון. והרי דברים קל וחומר ומה אם מדת פורענות מועטת הגורם תקלה לחבירו הרי הוא מוכנס תחתיו קל וחומר למדה טובה מרובה:


###### Midrash Lekach Tov, Numbers 30:17:1
[Midrash Lekach Tov, Numbers 30:17:1](https://torahapp.org/share/book/Midrash%20Lekach%20Tov/s/Numbers/r/30:17:1)

**פס'.** אלה החוקים אשר צוה ה' את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו. מקיש את האב לבעל ואת הבעל לאב בכל המדות שאמרנו. בנעוריה בית אביה. בנערה המאורסה הכתוב מדבר. שאביה ובעלה מתירין לה.