## Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce Chapter 8

###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:1:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:1:1)

**המגרש על תנאי עד הגט לידה.** פרק המגרש (דף פ"ד) :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:1:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:1:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:1:2)

**לפיכך יש לבעל עד או בעל מנת.** פרק האומר (דף ס') :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:2:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:2:1)

**כל המגרש על תנאי כו' עד מלשמש בפניהם.** פ' קורדיקוס:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:2:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:2:2)

**והדבר ידוע עד כמו שיתבאר בהל' אלו.** פר' האומר (דף ס') :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:3:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:3:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:3:1)

**כיצד מגרש אדם כו' עד ע"מ כך וכך.** פ' קורדיקוס (דף ע"א) :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:4:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:4:1)

**כתב התנאי בגט עד אלא על הנשואין.** פרק המגרש (דף פ"ב) :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:13:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:13:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:13:1)

**הרי זה גיטך על מנת שתנשאי וכו' עד אבל אמרו וכו' עד עברה ונשאת וכו' עד וצריכה גט משני.** פרק המגרש (דף פ"ד) :
**כתב** הראב"ד ז"ל ולמה בטל הגט וכו': **ואני** אומר הלכה זו מפורשת פ' המגרש (דף פ"ד) דגרסינן התם ת"ר הרי זה גיטך ע"מ שתנשאי לפלוני הרי זו לא תנשא ואם נשאת לא תצא ושיילינן מאי קאמר ומהדרינן במסקנא אלא אמר רבא הרי זו לא תנשא לא לו ולא לאחר לו לא תנשא גזירה שמא יאמרו נשותיהן נותנין במתנה (זה לזה) לאחר לא תנשא דבעי קיומיה לתנאה ואם נשאת לו לא תצא [ומשום גזירה לא מפקינן] ואם נשאת לאחר תצא דבעינן קיומיה לתנאה ותניא כותיה דרבא וכו' וכן הביא ר"י אלפס ז"ל ברייתא ופירוקא דרבא ותניא כוותיה להשמיענו שכן הלכה וגם רבותינו בעלי התוס' ז"ל כן העמידוה ופרשוה וכן נ"ל דכיון דקתני ואם נשאת לאחר תצא הולד ממזר דכיון שלא נתקיים התנאי עדיין היא באישות הראשון והויא לה ערוה עד שיתקיים התנאי אלא שהצריכוה גט משני להחמיר עליה בכל הדרכים הואיל והיה בידה לתקן ולא תיקנה קנסוה רבנן וכדמשמע התם בשמעתין דנשאת ואח"כ בא בעלה וכו' להדיא. ומה שתמה הראב"ד ז"ל רואה אני שהתלמוד עצמו מתמיה כיוצא בו ממש ומתרץ אותו תירוץ יפה גבי פירוקא דמהדר ר"נ לפרוקי דגרסינן אלא אר"נ ה"ק הרי זו לא תנשא לו שמא יאמרו נשותיהם נותנין במתנה (זה לזה) ואם נשאת לו לא תצא דמשום גזירה לא מפקינן (לה) א"ל רבא לו הוא דלא תנשא הא לאחר תנשא והא בעיא קיומיה לתנאה וכ"ת אפשר דמינסבא (לאחר) היום ומיגרשה למחר ומקיימה לתנאה ולהך דפליגא עליה דרב יהודה קא מדמית לה דאמר קונם עיני בשינה היום אם אישן למחר רב יהודה אמר אל יישן היום שמא יישן למחר ר"נ אמר יישן היום ואין חוששין שמא יישן למחר הכי השתא התם בדידיה קיימא (לקיומיה לתנאיה) דאי בעי (ליה) מבריז נפשיה בסלואתא ולא ניים (אלא) הכא בדידה קיימא לאיגרושי אלא אמר רבא וכו' כדלעיל למדנו מפורש תירוץ תימת הראב"ד ז"ל דכיון שאין בידה להתגרש מן האחר ולהנשא לאותו פלוני דילמא לא נסיב לה לא חשיב תקנה בענין זה ועמדה אצל זה באיסור אשת איש ולאיגרושי דקאמר לאו דוקא אלא לאיגרושי ולאינסובי קאמר ועיקר מילתא נקט וכן פירש ריב"א ז"ל והסכימו רבותינו בעלי התוס' ז"ל. ומה שאמר עוד דהכי איתא בירושלמי לא נשנית אלא לענין בעילה ועל דר"א מתניא וליתא (לענין נשואין והכי איתא התם) א"ר שמיי מצינו אשה בתחלה אין חייבין עליה משום ערוה ובסוף חייבין עליה משום ערוה א"ל ר' מנא למה זה דומה לאחד שאמר לאשתו ה"ז גיטך ע"מ שתבעלי לפלוני בתחלה אסור הוא לבעול עבר ובעל הותר הגט למפרע אר"י הלכה כר"ש בן אלעזר היא דרשב"א אמר לעולם אינו גט עד שיאמר לה בשעת מתנה ה"ז גיטך ע"כ. אלמא לא קיימא חדא דליתא לדר"א ועוד דר"י דחי לה ועוד דבעילה מצי לאשחודיה בזוזי כדלקמן אבל הכא לא מציא לאשחודיה וכן הסכימו רוב המפרשים ז"ל. ובזה עמדו דברי ר"מ ז"ל על נכון ותלמוד ערוך כמ"ש כמה פעמים בחבורי זה שלכך קראו משנה תורה ומי שהקשה לו דבר או תמה עליו יעיין במקום ההלכה הקבועה ולא ישתומם לסתור הפסק בעבור הקושיות כי גם רבותינו בעלי התוס' הקשו ברוב מזה ומזה ותירצו הכל בתוס' ואין לי צורך בזה החבור להאריך בם מן הטעמים שכתבתי כמה פעמים וידעתי כי משכיל על דבר ימצא טוב:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:14:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:14:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:14:1)

**הרי זה גיטך והנייר שלי וכו' עד הרי זה גט ותתן.** פ"ב דגיטין (דף כ') ופ' קורדיקוס (דף ע"ה) :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:15:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:15:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:15:1)

**חקק הגט עד ישלים לה כתובתה.** פ"ב דגיטין:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:16:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:16:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:16:1)

**כל המגרש על תנאי עד וכן כל כיוצא בזה.** פרק השולח:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:18:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:18:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:18:1)

**הנותן גט לאשתו עד וכן כל כיוצא בזה.** פרק קורדיקוס (דף ע"ה) :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:21:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:21:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:21:1)

**הרי זה גיטך ע"מ שתתני וכו' עד שתתן מדעתו.** פ' בתרא דמס' ערכין (דף ל"ב) ובקדושין פ' האומר (דף ס"א) ובגיטין פרק מי שאחזו קורדיקוס (דף ע"ד) :


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:21:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:21:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:21:2)

**חזר ואמר לה בתוך הל' יום וכו' עד נתנה מגורשת.** פרק קורדיקוס:
**כתב** הראב"ד ז"ל לא ידעתי מאין לו זה וכו': **ואני** אומר שניהם כאחד טובים אלא הסופר שהעתיק הספר שראה הראב"ד ז"ל מחבור ר"מ ז"ל מעל וטעה שהיה לו להעתיק מת בתוך ל' הואיל ושלמו הל' יום ולא נתנה אינה מגורשת עכ"ל. וכן מצאתי בספר שהוגה מספרו בחתימת ידו והוא האמת ותלמוד ערוך בגיטין פרק קורדיקוס גמרא מתני' דה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז והיא בעיא דבעא מיניה ר' אסי מר"י ופשטוה הכי וכן הביאה ר"י אלפס בהלכות להדיא כברייתא דתניא כוותיה דרב הונא ונמצא תרעומת שניהם על הסופר ולפי שבבא כל אחד מהן בפ"ע בתלמוד חלקן כל בבא בפני עצמו וכן נכון לו וכבר כתבתי מנהגו בזה החבור ושאילו היה מסברתו כותבו היה אומר בפירוש ואני אומר או יראה וכיוצא באלו הלשונות:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:22:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Divorce 8:22:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Divorce/r/8:22:1)

**א"ל ה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז ולא קבע זמן וכו' עד מי שנתגרשה על תנאי וכו' עד צריכה גט משני כמו שביארנו.** פרק קורדיקוס (דף ע"ד) ופרק האומר (דף ס"א) :
**כתב** הראב"ד ז"ל כמדומה לי שהוא מדמה זה הענין וכו': **ואני** אומר שלא דקדק ר"מ ז"ל הדין הזה אלא מצאו מפורש פרק קורדיקוס גבי מתני' דה"ז גיטך ע"מ שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן וגרסינן בגמרא אתמר רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד רב הונא ואמר והיא תתן אינה צריכה הימנו גט שני רב יהודה אמר לכשתתן וצריכה הימנו גט שני ותנן נמי גבי קדושין כה"ג כלומר פרק האומר האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודשת והוא יתן ויס"ג ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר רב הונא אמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא ומקיים תנאיה ואזיל רב יהודה אמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא (מיהת) לא הוו קדושין וצריכא וכו' ע"כ. וכתבו המפרשים ז"ל דהא דקאמר לגבי גט איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד ה"ה דהוה מצי למימר א"נ שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר ולגבי קדושין נמי הוה מצי למימר איכא בינייהו שנתקרע או שאבד שטר קדושין אלא חדא מינייהו נקט וכן הדין שהרי מביא אותן התלמוד בסגנון אחד משמע שדינן שוה וגם ר"י אלפס הביא את שתיהן להשמיענו כן א"כ עלה דין התנאים שוה בשניהם ופסקנו הלכה כרב הונא דברייתא מסייע ליה והילכך הוו להו משפטי התנאים קיימין בהם כמ"ש ר"מ ז"ל בתחלת זה הפרק ע"פ ההלכה שבפרק האומר וכמו שפירשתי, ולכך הוצרך לומר כמו שביארנו כלומר בזה הפרק והנה הדין פשוט ודומה ממש וא"צ להרחיק עדיו אלא מיניה וביה ניחא ליה: