## Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 6

###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:1:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:1:1)

**אסור עד בעצמן.** פ' קמא דשבת (דף י"ט) ופ' כל כתבי הקדש (דף קכ"ב) ובמכילתין נפקא לן מקרא כמו שאכתוב בריש הל' שביתת יו"ט:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:1:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:1:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:1:2)

**נכרי שעשה עד כיוצא בזה.** פ' כל כתבי הקדש:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:5:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:5:1)

**מת שעשו עד שאמרנו.** פ' השואל (דף קנ"א):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:7:1)

**עיר שישראל עד כיוצא בזה.** פרק כל כתבי הקדש (דף קנ"ב) ופ' שואל ופ"ג דמסכת מכשירין:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:7:2)

**ישראל שאמר עד שנעשה בשבת.** מסכתא עירובין פ' בכל מערבין והביאו ר"י אלפס ז"ל בהלכות יו"ט פ' אין צדין וביו"ט אמרו ק"ו בשבת כדתנן פרק משילין:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:3
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:3](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:7:3)

**דבר שאינו עד כיוצא בזה.** מסכת עירובין פ' הדר (דף ס"ז ס"ח):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:4
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:7:4](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:7:4)

**הלוקח בית עד מהם.** ב"ק פ' מרובה (דף פ') בשמעתין דתקנות וסוף פ"ק דגיטין (דף י'):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:12:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:12:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:12:1)

**פוסק עד בשבת.** פרק לפני אידיהן (דף כ"א) :
**כתב** הראב"ד ז"ל דבר זה לא נהיר וכו' דומה לקבלנות, עכ"ל: **ואני** אומר הרי אינו בא עמו לחשבון בכל יום והואיל וכן מה לנו אם משתרש הא אמרי ספ"ק דע"ז ואם התנו מתחלה מותר מאחר שלא באו לחשבון ואם באו לחשבון אסור אלמא בחושבנא תליא מילתא ולא בהשרשה. וכן נמי משמע בירושלמי דספ"ק דמסכתא ע"ז ובסוף פ"ק דמסכתא שבת דגרסינן התם האומנין העושים מלאכה לישראל בביתו של ישראל אסור בבתיהם מותר אמר רשב"א בקבולת מותר בשכיר אסור פי' בשכיר יום בד"א בתלוש אבל במחובר בין כך ובין כך אסור ואם היתה עיר אחרת בין כך ובין כך מותר. ומאי בין כך ובין כך בין בתלוש בין במחובר ובלבד שיהיה על ידי קיבולת אר"ש בן ביסנא הלכה כרשב"א בשבת ובאבל ובע"ז אלמא בבתיהם או בעיר אחרת מותר ואע"ג דקא משתרש ועוד דפ"ק דשבת קי"ל כב"ה דאמרי נותנים כלים לכובס נכרי ועורות לעבדן מע"ש ואע"פ שעושה הנכרי מלאכה בשבת ואין לחלק בין תלוש למחובר כדמשמע סוף פ"ק דמסכת ע"ז ועוד דאמרינן במ"ק פרק מי שהפך את זיתיו מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר אלמא להשרשה לא חיישינן. ומ"ש הראב"ד שאין זה דומה לקבלנות מ"מ חכיר הוא שהוא שכיר שנה או שתים שדינו כקבלן כדאמרינן להדיא במ"ק אבל האריסים והחכירים והקבלנין הרי אלו יעשו והכי מסיק לה תלמודא אלמא שוים הם וכן הסכים רבינו ברוך בעל התרומות ורוב רבותינו בעלי התוס' ז"ל. שוב מצאתי לרב ר' אהרן הלוי ז"ל שכתב כן בהלכות ע"ז שלו:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:14:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:14:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:14:1)

**לפיכך הפוסק עד בעליו.** ספ"ק דמסכת ע"ז (ד' כ"ב):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:14:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:14:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:14:2)

**מותר להשכיר עד והשאר חולקים.** פ"ק דשבת (דף י"ט) וספ"ק דמסכת ע"ז (דף כ"א):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:18:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:18:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:18:1)

**הנותן מעות עד הגאונים ז"ל.** סוף מסכת ע"ז:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:18:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:18:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:18:2)

**לא יתן עד נזקקין לו.** פ"ק דשבת (דף י"ט):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:22:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:22:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:22:1)

**מי שהיה עד מד' אמות.** פרק מי שהחשיך (דף קנ"ג):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:22:2
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:22:2](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:22:2)

**ישראל שעושה עד כיוצא בזה.** פ"ק דחולין (ד' ט"ו) ופרק מרובה ופרק ב' דתרומות והביא ר"י אלפס בהלכות פרק כירה (דף ע"א):


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:24:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:24:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:24:1)

**פירות שיצאו עד מוצאי שבת.** ריש פ' מי שהוציאוהו (דף מ"א) :
**כתב** הראב"ד ז"ל דדוקא וכו' והכי אסקה ר"פ בעירובין עכ"ל: **ואני** אומר כי דברי הראב"ד ז"ל לפי שראה ריש פרק מי שהוציאוהו לר"פ פירות שיצאו מחוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מ"ט אנוסין נינהו, ופירש"י ז"ל דביו"ט קא מיירי. ויפה פירש משום דלא אתעביד בהו מלאכה דאורייתא דאי בשבת ודאי אסורין אם הביאן דרך רה"ר ואפילו העבירן ד' אמות ברה"ר וכ"כ מורה הרשב"א ז"ל גרסי' עלה איתיביה רב יוסף בר שמעיה לר"פ רבי נחמיה וראב"י אומרים לעולם אסורין עד שיחזרו למקומן שוגגין בשוגג אין במזיד לא ומהדרינן תנאי היא דתניא פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו בשוגג יאכלו במזיד לא יאכלו רבי נחמיה אומר במקומן יאכלו שלא במקומן לא יאכלו ושקלינן וטרינן לברורי מאי במקומם אילימא במזיד והא עלה קתני ר' נחמיה וראב"י אומר לעולם אסורין כו' עד דאסקה בחסורי מחסרא כו' לאוקומה כתנאי ובמזיד ותיקום דר"פ כת"ק ודחינן לא במזיד במקומן כ"ע לא פליגי דאסור והכא בשוגג שלא במקומן קא מיפלגי כו' דר"פ לימא כתנאי ומהדרינן והא מדקתני סיפא ר' נחמיה וראב"י אומר לעולם כו' שוגגין אין במזיד לא מכלל דת"ק סבר במזיד נמי שרי ש"מ אלמא תנאי היא במזיד וקאי ר"פ כת"ק ופירש"י ז"ל האי ברייתא בשבת ופירוש שלא במקומן חוץ לתחום ומקומן תוך התחום דומיא דלא הפסידו את מקומן דהיינו תחומן ול"ג בברייתא וחזרו דא"כ מאי קא מפליג בתר הכי בין מקומן לשלא במקומן אי קתני להדיא בברייתא חזרו, ובדרך הזה הלכו רבותינו בעלי התוס' ז"ל וסמך ר"י ז"ל על זאת המסקנא ופסק כת"ק להתיר שוגגין שלא במקומן ומזיד במקומן ואע"ג דמשנת ראב"י קב ונקי שאני הכא כיון דר"פ דהוא אמורא ובתראי קאי כת"ק הלכתא כוותיה ולא דמי להבא בשביל ישראל שמותר לישראל אחר משום קנס דעבד בהו ישראל איסורא. ומורי הרשב"א ז"ל אמר עוד דשאני פירות נכרי דלא קנו שביתה אלא משום גזירת בעלים נכרים אטו בעלים ישראל ולפיכך הקלו בהן כשיצאו ממקומן להתירן אפי' שלא במקומן ובזה הסיגנון הוא מ"ש הראב"ד ז"ל כאן: **ולדידי** קשיא הדא שיטתא טפי חדא מחיקת הגירסא דגרסינן בכולהו נוסחי דוקני וחזרו ועוד דאם איתא דר"פ הוא דמהדר ליה לרב יוסף בר שמעיה ואסיק להאי מסקנא א"כ הל"ל להדיא אמר ליה רב פפא ועוד מאי קאמר תנאי היא הא לאו אורחא דתלמודא לפרוקי הכי מארי דשמעתא והכי הל"ל אנא דאמרי כת"ק דתניא ועוד אמאי שני תלמודא לישנא דברייתא דיצאו חוץ לתחום וקרי ליה שלא במקומן וקרי לתוך התחום מקומן. ועוד קשיא לי על תירוץ ר"י ז"ל דאמר דעבד ישראל איסורא בהני פירות דהא יצאו קתני דמשמע יצאו באונס דומיא דמתניתין דמי שהוציאוהו נכרים וכו' דעלה קא מייתי לה בגמרא ואם איתא דישראל עבד בהו איסורא המוציא פירות חוץ לתחום הל"ל ולפלוג בין הוציא בשוגג להוציא במזיד דומיא דהמבשל בשבת ובתר הכי לפרוק בחזרו וכדבעי למימר. לכן נראה לי ודאי מדקתני יצאו היינו שלא מדעתן דפירות אין להם דעת וכן מפרש טעמא לאלתר מאי טעמא אנוסין נינהו וחזרו גרסינן ושקיל וטרי אי חזרו שוגגין או מזידין וגם אם חזרו למקומן הראשון או אם חזרו לשלא במקומן הראשון ולא חזרו לקדמותן והרי הן כאדם שאין לו אלא ארבע אמות ואע"פ שהן בתוך התחום קרי ליה שלא במקומן הואיל ולא חזרו במקומן הראשון כמו שהיו קודם יציאתן ודמיא לי קצת לההיא דפרק קמא דשבת דהושיט ידו מליאה פירות וכו' ומפלגינן בין אותה חצר לחצר אחרת ואמרי' טעמא משום דהיכא דאתעבידא מחשבתיה אסור ואי לא שרי וכן נמי במזיד קנסוה בשוגג לא קנסוה ותלמודא הוא דשקיל וטרי אליבא דר"פ אבל ר"פ לא חייש לאהדורי כלל ומסקנא נמי דשקלא וטריא הוא ושנויי דחיקי אינון ולא סמכינן עלייהו ולפיכך השמיט כל הסוגיא ר"י אלפס ז"ל להשמיענו שאינה הלכה וגם בעל המאור ז"ל לא השיגו למה השמיטה וכן הרמב"ן ז"ל נראה שהם מסכימים כדבריו ועל כן הסכים יפה ר"מ ז"ל שפסק כאן בהלכות שבת כסתם ברייתא ואליבא דראב"י ככללא דתלמודא משנת ראב"י קב ונקי ונתן טעם לדבר שלא נשתנו ולא עשה בהן מעשה ולהכי לא דמי להמבשל בשבת וכיוצא בו ופרק ה' דהלכות שביתת יום טוב פסק כר"פ להשמיענו שבי"ט אמרה וכפירש"י ז"ל. שוב מצאתי בחדושי מורי רשב"א ז"ל לעירובין שכתב כן:


###### Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:25:1
[Migdal Oz on Mishneh Torah, Sabbath 6:25:1](https://torahapp.org/share/book/Migdal%20Oz%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/6:25:1)

**השוכר את הפועל עד סוף הפרק.** במציעא פרק הזהב (דף נ"ח):