## Mikdash Melekh on Zohar Volume 3

###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2a:1)

**וידעין גו אתוון עילאין** פי' אותיות גדולות שהם בבינה וגו' אתוון תתאין. פי' אותיות קטנות שהם במ' כמ"ש הזוהר בפ' תרומה: דחיוון עילאין קדישין. פי' י"ב מלאכים הנושאים הכסא. וז"ש וכולהו חיון וכו' ופרחין גו אוירא דנחתא דהיינו ליסוד דנוקבא הנקרא אוירא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2a:2)

**מגו אוירא עילאה דקיק דלא ידיע** פי' יסוד דאימא שכל היסודות נק' אוירא. וכתב הרב זלה"ה בליקוטים שג' אהי"ה שהם בנה"י דאימא באים ליסוד דמ' והם גי' חותם ולכן יסוד דנוקבא נקרא חותם עכ"ל וז"ש גו אוירא דנחתא מגו אוירא וכו'. אתוון רברבן פי' שהם ביסוד הבינה. ואתוון דקיקין שהם ביסוד דמ' וכדמפרש הזוהר: דא את ו' פי' שכתב הרב בליקוטים שכוונת רחב שיביאו לה נשמה מת"ת הנקרא אמת. ולא מקליפת נוגה כמו הגרים שנשמתם מקליפת נוגה ועיין מ"ש בפ' ויחי דף רמ"א ע"ב: אות משמא קדישא פי' ששם הוי"ה כולל כל הה' פרצופים קוצו של יו"ד באריך וד' אותיות באו"א וזו"ן ולכך אמר ישעיה ע"ה לאחז שאל לך אות מעם ה' אלהיך דהיינו אות א' משם הויה. העמק שאלה שהיא ה' אחרונה שבשם. או הגבה למעלה היינו יו"ד שהיא אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2a:3)

**ומשכנא קאים על דא** פי' משכן שהוא רומז למט"ט קאים על הוי"ה. א"נ משכן שבעוה"ז קאים על הוי"ה זו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2b:1)

**תרי ענני הוו חד דעאל ביה משה נ"ב סוד ענן מ' וחד דשארי על משכנא נ"ב בינה עכ"ל** ור"ל שענן שהיה בהר שנכנס בו משה היה ענן שלמ'. וענן שהיה במשכן דכתיב ביה ולא יכול משה לבוא וכו' הוא ענן הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2b:2)

מִלָא לא כתיב אלא מלא פי' דאי כפשטיה דקרא שכבוד ה' שהוא מ' מלא למשכן א"כ מִלָא מבעי ליה ומדכתיב מלא ש"מ שכבוד ה. שהיא מ' נשלמה ונתמלאת מן הבינה ואח"כ באה למשכן שבעוה"ז וז"ש דהוה שלים לעילא ותתא עם משכנא דלתתא ונע"ג לעילא בינה וע"ג ותתאי מ' והיינו כמ"ש שמ' שהיא תתא נשלמה ונתמלאת מהבינה הנקראת לעילא ואח"כ באה למשכן שבעוה"ז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2b:3)

**תיקונא טמירא דנחת לתתא ואתתקנת שכינתא** פי' הארת הבינה שירדה למ' ומשם נתקנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2b:4)

**ארבע סטרין אתגניזו נ"ב פי' בהיכל הרצון: מאינון ד' משריין כולא עד דאתתקנו** פי' תיקון הראשון מאותם ד' מחנות כולם אחר שנתקנו הוא צדקיא"ל וז"ש רישא לסטר ימינא צדקיא"ל. ועמיה הוו מתתקנן וכו'. פי' עמיה דצדקיא"ל: על ארבע תלת פי' ד"פ שלשה שהם י"ב. ולא ידענו למה לא הזכיר הזוהר שם הממונה הזה כמו שהזכיר שם הממונים דלקמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:2b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:2b:5)

**ארבע לתתא פי' ארבע תלת דלעיל הם לתתא** ומ"ש בגין דכל וכו' פי' דקשה ליה למה לא הזכיר שם הארבע כמו שם מיכא"ל ורזיא"ל. ותירץ שד' שהם לתתא משתנה שמם ולכך לא הזכיר שמם אבל רזיא"ל ומיכא"ל שאין שמם משתנה לכך הזכירם: והוא א' זעירא נ"ב כי צדק היא המ' ולכך נקרא צדקיא"ל וא' זעירא: לגו מנייהו רזיא"ל. כלל הדברים כדי שיובן הענין הוא שמיכא"ל יש תחתיו ד' מלאכים סי' צדי"ק צדקיא"ל רזיא"ל יופיא"ל קדומיא"ל וכל אחד יש לו ממונה תחתיו הממונה על י"ב מלאכים: והוא את ר' נ"ב היא ר' של רזיא"ל: והיא אתק' נ"ב ק' של קדומיא"ל: חד דחפי לאת א' פי' ר' חופה לאת א' הסמוכה לה ומ"ש וחד דחפייא על י' ר"ל ק' חפייא על י' הסמוכה לה וכמ"ש לקמן. דאיהו לבתר פי' היו"ד הוא אחר הק' כשנתחיל מאל"ף דויקרא למפרע. ואיהי את יו"ד נ"ב. פירוש יו"ד דיופיא"ל וצ"ע מפני מה לא היה אות יו"ד ע"ג משריין דחכימיא"ל שהוא תחת יד יופיא"ל ולא אות דקדומיא"ל עם היות כי זה סדרסמתתא עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:3a:1)

אות ק' כדקאמרן נ"ב קדומיא"ל: חפייא על האי את י' נ"ב יופיא"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:3a:2)

**ר' חפייא נ"ב רזיא"ל** עלא' נ"ב צדקיא"ל עכ"ל. ולפי זה הגדול חופה על הקטן לשומרו לפי שהם מתחילים ממטה למעלה. צדקיא"ל הוא הקטן. והגדול לפנים ממנו הוא רזיאל וכן האחרים כמ"ש הזוהר לגו מניה רזיא"ל וכו' לגו מניה יופיא"ל הרי בהדיא שהם עולים ממטה למעלה ולכך ר' חופה על א' שהוא רזיא"ל על צדקיא"ל וכן ק' קדומיא"ל חופה על י' שהוא יופי"אל שהגדול חופה על הקטן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:3a:3)

**לגו לגו באתר דאיקרי קדש** פירוש בתוך פנימיות המ' הנק' קדש. ואיהו את ו' פי' שהארת הזעיר הנק' ו' בתוך המ': מגו אתר דאיקרי קדש. נ"ב מ' דאצילות: את א' ירא לאעלא בגו טמירא וכו' ר"ל את א' שהיא בחי' צדקי' אל יראה להכנס בתוך פנימיות המ': ויהב דוכתא לאת א' פי' ו' נתן מקום לא' כדי להתחיל ראשונה בתיבת אוקיר וכדמפרש: לגו ו' דבתריה פי' כשנתחיל מתתא באותיות ויקרא ו' היא אחר א':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:3a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:3a:4)

**וסי' צאו שלשתכם וכו'** פי' הרי שהיו בשלשתם אבל בשעת הדיבור לא דיבר אלא עם אהרן ומרים כדי שלא ישמע מר"עה שבחו: לתרעא דמשכנא נ"ב כי המשכן בריאה ושם משכן השכינה ומאירים תוך המשכן והמלאכים שיש שם ימיניים כהנים ושמאליים לויים ופתח המשכן סוד פתח היסוד והשוערים שומרים הגבורות שלא יצאו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:3b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:3b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:3b:1)

והיא את ד' נלע"ד שד' זו מתחלפת בש"ין לפי שהיא שי"ן דמשה: בההוא את ר' דקאמרן ק' דבסמוך קרי לה ד' והכא קרי לה ר' ולקמן חזר וקראה ד' שאמר ואינון ד"ה באלין אחרנין דלסטר ימינא. פי' באותיות ויקרא שהם של מיכ"אל כמ"ש הזוהר. ועם אותיות אל משה שתחת יד גברי"אל הם ויקרא אל משה. ה"ג בתר דאיהו אכל היאך יזמין לאחראה: המשכן סתם נ"ב סוד פרצוף הנוקבא שנשלמה עתה מן פגם העגל. דא ג"ע דלעילא. פי' שנזדווג זעיר עם לאה. ועכשו מספר לרחל באתי לגני גני גי' ס"ג הוא יסוד לאה: דא כ"י נ"ב רחל: זווגין בכולא נ"ב בלאה ורחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:3b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:3b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:3b:2)

**בההוא ג"ע** פי' לאה: משקיו דנחלא נ"ב מיסוד הבינה: ואתקשרו כל חד בחבריה הה"ד אריתי מורי וכו'. פי' שנקשר חסד עם נצח שהם מורי ובשמי וכן גבורה עם הוד והם יערי עם דבשי. ונקשר ת"ת עם יסוד והם ייני עם חלבי כמו שכתב הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:1)

**ממבועא דנחלא** פי' יסוד הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:2)

כל אינון דלתתא פי' בי"ע ובזה תתרצה קושיא דלעיל בתר דאיהו אכל היאך יזמין לאחרא: דכיון שהכתוב מדבר על ו"ק דזעיר מוכרח שיקבלו הם הארה ויאכלו מיסוד הבינה ואח"כ בי"ע. ולכ"א אכלו ריעים אחר אכלתי יערי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:3)

**כולהו ענפין** פי' ו"ק דזעיר: כד אלין אתברכו לעילא נ"ב א"וא: ר"ל שגם ו"ק דזעיר אי אפשר לקבל מזון וברכה אלא עד שגם א"וא מתברכים גם הם מאריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:4)

**כדין כולהו עלמין וכו'** פי' בי"ע ומתברכן לעילא. פי' א"וא דאצילות גם הם מתברכים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:5)

ד"א באתי לגני וכו' ר' יצחק אמר לא אזדווג וכו' כפי פי' זה זעיר אומר לרחל באתי לגני שהוא יסוד דאימא כי גנ"י גי' ס"ג. דהיינו אחר שקיבלתי הארה מיסוד דאימא אח"כ אחותי כלה ירצה אח"כ יהיה הזווג. וז"ש לא אזדווג קב"ה בכנסת ישראל וכו' משקיו דאילנא. ונ"ב יסוד הבינה. מארי דיבבא. פי' ביצירה ויללה בעשיי' כמ"ש הרב ז"ל בכ"מ. ור' יהוד' פליג את"ק שמפרש אכלו ריעים וכו' היינו בי"ע והוא מפרש אכלו ריעים היינו מארי דיבבא ויללה. שמתבסמים מהדינים שבהם: ה"ג בשעתא דמלכא אתחדי וע"ד מלכא אתחדי וחדי למטרוניתא: אלין אינון שית. פי' ר' אבא פליג ומפרש סברא ג' בפ' אכלו ריעים דקאי על ו"ק הנז' ברישא דקרא ומפרש בסיפא סדר קבלתם. ואמר אכלו ריעים דהיינו שמקבלים מאכילה עליונה של או"א שתו ושכרו דודים היינו שמקבלים מיין של הבינה. והפסוק ר"ל כי ו"ק הנקרא ריעים ודודים מקבלים מאכילה ושתיה עליונה וז"ש מההוא יין דרוי לכולא. ונ"ב יין המשומר בענביו יסוד הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:6)

**כל אינון דלתתא** פי' בי"ע כסברת ת"ק דלעיל שאמר כל אינון דלתתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4a:7)

**מאן אינון לעילא ומאן וכו'** פי' שיש לפ' מ"ש ר"ש אכלו ריעים לעילא הם או"א ודודים הם זו"ן. או יש לפרש אכלו ריעים לעילא הם זו"ן ודודים לתתא הם בי"ע לכן שאל ר"א וכו': אוקים האי קרא בקרבנין. פי' הפך ת"ק דלעיל שאמר ת"ח בשעתא דנחתא כ"י וכו' קב"ה אמר ליה להאי קרא: ר"א אוקים האי קרא וכו'. פי' מסייע לת"ק דלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4b:1)

**אלין אינון נטיען וכו'** פי' ו"ק דזעיר שעקרם א"ס מאבא ושתלם באימא כמ"ש בפ' בראשית. וכפל ארץ קדישא וכו'. פי' ארץ קדישא מצד קבלתה מאבא הנקרא קדש כך המלכות נקרא קדש תתאה. ארץ עילאה מצד קבלתה מאימא הנקרא עילאה ומ"ש ארץ ודאי. פי' שכתב הרב שאהי"ה דאלפי"ן גי' ארץ ומצד אהי"ה דאלפי"ן שבאימא נקרא המ' ארץ וז"ש ארץ ודאי: דא ארץ דלתתא. פי' א"י ובזה מתורץ הכפל דמ"ש ברישא הנצנים נראו בארץ היינו ו"ק נראו במ'. עת הזמיר הגיע שהגיע עת כריתת ממשלת ע' שרים והיינו כשהוקם המשכן. ומ"ש בסיפא וקול התור בא להשמיענו כשנככסו לארץ ובנה שע"ה בהמ"ק נתגלית הארת זעיר ביתר שאת יותר מבראשונ' עד שהגיעה לארץ ישראל התחתונה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4b:2)

**אתעטר קב"ה בעטרוי** פי' זעיר קבל מוחין מאימא: דא תורה שבע"פ. פי' ספרא דאגדתא פליג עם רשב"י וס"ל קול התור היא המ': ה"ג כד"א ויקר ויקרא דא שלימו: ואנא אוקימנא כמה דאתמר והכי הוא ור"ל כמו שיש הפרש בין ויקרא לויקר כן יש הפרש בין תור ובין תורה. ומ"ש ואנא אוקימנא וכו' ר"ל אנא ס"ל הפך זה ולעולם וקול התור היינו זעיר כמ"ש לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:4b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:4b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:4b:3)

**כלת משה חסר ו'** פי' והיא בחו"לם לבד ומפרש למה היא חסרה ואמר כלת משה ודאי דהיינו השכינה היא כלת מר"עה ומ"ש אבל רזא דמלה וכו' ר"ל כלת משה היא כלת זעיר הנק' משה: אשלים מהימנותא בארעא. פי' שע"י ישראל נתגלית אמונתו ית' בעולם. וישראל שלימו דשמא קדישא אינון. פי' שע"י מעשיהם הטובים גורמים ייחוד בין ז"ון ונודע שי"הו הוא זעיר וה' אחרונה היא מ' נמצא שעל ידם נשלם שם הוי"ה וז"ש בסמוך דא סליק ודא נחית ישראל לעילא סליק וכו': אשתאר, כביכול שמא קדישא בלא שלימו והיינו כמ"ש שהמ' שהיא ה' אחרונה של שם נפרדה מזעיר שהוא יה"ו ונמצא שם הוי"ה ח"ו לא שלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:1)

**קרבן מאינון כתרין קדישין וכו'** פי' לקמן דף ח' ע"א אמר קרבן דקריב עלמא עילאה בעלמא תתאה וכולא חד. ונודע שנ"ון פשוטה היא בבינה כמ"ש בשם הרב ז"ל בפ' פקודי דף רנ"ד ע"ב וכן ז"ון הם נו"ן פשוטה כמ"ש הרב ז"ל נמצא שהנ"ון של קרבן היא לרמוז שבינה הנק' נו"ן פשוטה ואבא כלול עמה בסוד נה"י דאבא תוך נה"י דאימא מתקשרים עם זו"ן להביא להם מוחין. וז"ש מאינון כתרין קדישין שהם או"א וזו"ן דמתקרבין כולהו כחדא ומתקשרן דא בדא עד דאתעבידו כולהו חד ביחודא שלים דהיינו שאו"א בתוך זו"ן ועשו ייחוד אחד. ומ"ש לתקנא שמא קדישא כדקא יאות. ר"ל תכלית היחוד הזה שאנו עושים הוא לתקן זעיר שהוא שם הוי"ה ולהביא לו מוחין מאו"א. וז"ש קרבן דאינון כתרין קדישין לה' הוא. לאתקנא שמא קדישא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:2)

**ושמא קדישא אתעטר בעטרוי** פי' שבאים לו מוחין מאו"א: זבחי אלהים כתיב בסבא דמשפטים תירץ תירוץ אחר זולת זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:3)

**למיקם על מדבחא ברוח נשברה** פי' רוח נשברה דקרא דרשינן ליה להכא ולהכא. דהיינו רוח האדם תהא נשברת. ובזה ההוא רוחא תקיפא תהא תבירא דהיינו תוקף הדינים יומתקו עי"ז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:4)

**לאפוקי אדה"ר וכו'** פי' לרמוז שאדה"ר גם הוא הקריב קרבן לכך אמר מכם לומר שכבר היה אדם שלא היה מכם אלא יציר כפיו ית' וגם הוא הקריב קרבן וז"ש לאפוקי אדם אחרא דלא הוה מכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:5)

**אלהינו מאי בעי הכא** פי' שאלהינו הוא בבינה והכא הכתוב מדבר במ'. ותירץ האי עיר דחלא אלהינו. שר"ל האי דכתיב אלהינו לפי שצריכים אנו ליירא ממנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:6)

**מאי משמע** פי' מאי קמ"ל קרא בהאי דאמר גדול ה' ומהולל מאד. דהיינו אימתי איקרי גדול עם עיר אלהינו ותירץ אשתמע דמלכא וכו' שר"ל השמיענו הכתוב טובא דמלכא בלא מטרוניתא לאו הוא מלכא ולאו הוא גדול וכו'. אבל אין לפרש מאי משמע ר"ל מהיכן למדנו זה דא"כ מה זו שאלה שהרי מן הכתוב למדנו זה גדול ה' וכו'. ועוד מה תירץ. ועיין בדף ח' ע"א ותבין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:7)

**תושבחתא דא בשני** פי' שיום שני הוא בחי' נוקבא. ויום ראשון הוא בחי' דכורא לפי שזעיר נבנה מהחסדים שהם יום א' והמ' מהגבורות שהם יום שני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:8)

**בגין דזמינין לאתפרשא** פי' להנסר וכל זמן שלא ננסרו כאלו אין כאן נקבה ויקרא זעיר לבדו וז"ש הזוהר רזא דמלה לא טוב היות אדם לבדו. ועיין בפ' תזריע דף מ"ד ע"א שאמר כן ר' אבא בעצמו בהדיא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:9)

**דא קב"ה ודא צדיק** פי' כאלו אמר נוף יפה בסוד ויהי יוסף יפה תואר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5a:10)

**אלין אינון נ"ה** פי' נ"ה דזעיר שמהם מקבלת המ' הטיפה ע"י יסוד דזעיר ושיעור הכתוב אלהים שהיא המ' בכח ארמנותיה שהם הנ"ה דזעיר נשגבת ונגדלת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:1)

**אלין כל כתרי מלכא בכללא חדא** פי' י"ס דזעיר עם י"ס דנוקבא נתקשרו יחד כדי להזדווג: ולאתר אחרא מלין אלין סלקין. פי' בפ' ויגש ביאר אלו הפסוקים באריכות שכתב שם כשמזדווגים זו"ן שהם המלכים. אזי עברו יחדיו. דהיינו שמוחלים עונות בני אדם ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:2)

**לאפוקי מאן דלא אתנסיב** פי' הכהן המקריב קרבן אם הוא בחור אינו משמש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:3)

**אע"ג דאוקמוה לנדב ואביהוא** פי' שרבותינו נחלקו למה מתו וכל אחד נותן טעם לדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:4)

**הכי הוא ודאי** פי' שכולם אמת אבל טעם העיקרי הוא זה שמפרש. אבל קטרת עילאה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:5)

**ואי תימא ותצא אש וכו'** פי' אמאי המ' הרגה אותם. ותירץ לבר נש וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:6)

**מן הבהמה כלל** פי' אלו כתיב מן הבהמה ולא כתיב מן הבקר ומן הצאן שהוא פרט הוה אמינא אפי' בהמה טמאה תהיה ראויה לקרבן כמו החלב שע"עפ שאסור באכילה מקריבין אותו לגבוה. לכך חזר ופרט מן הבקר ומן הצאן לומר דדוקא אלו שהם טהורים וז"ש לבתר אלין דכשרין למיכל דוקא כמושפירש הכתוב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:7)

**ולאתר אחרא אסתלקו** כמ"ש הרבזלה"ה שבהמות טהורות ונפש הבהמיות דישראל הם מקליפת נוגה ובהמות טמאות ונפש דאו"ה הם מג' קליפות האחרות. ונודע שאין בירור אלא בקליפת נוגה שיש בה טו"ר וז"ש ולאתר אחרא וכו'. א"נ י"ל מן הבהמה כלל פי' אלו כתיב מן הבהמה לחוד הוה אמינא אפילו חיה שהוא בכלל בהמה ראויה לקרבן. לכך פרט מן הבקר וכו' ומיעט חיה וז"ש לבתר בין אלין דכשראן וכו' ירצה לאחר שפירט הכתוב בקר וצאן. א"כ בין אלין דכשראן למיכל כגון חיה. בין דלא כשרין למיכל שהם הטמאות אסור לקרבא ומ"ש ולאתר אחרא הוא כמ"ש בפי' הא':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:8)

**מחשבה דקב"ה** פי' אבא. אתפשטו ארחין ושבילין פי' ל"ב נתיבות חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:5b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:5b:9)

**לאשתכחא שמא קדישא וכו'** פי' זעיר: שקיו דגנתא דעדן נ"ב אימא: קיימין עילאין ותתאין. פי' פרצופי האצילות ופרצופי בי"ע כולם קיימין ע"י הארות אבא: תורה שבכתב ותורה שבע"פ נ"ב זו"ן והם ו"ד דיו"ד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6a:1)

**מן הבקר ולא בקר** פי' מקצת בקר ראוי לקרבן עולה לאפוקי נקבה כמ"ש זכר תמים: רבי יצחק אמר לא פליג אר' חייא אלא מפרש הענין היטב: מאן דקאים על הלב נ"ב הלב נוקבא והזכר עליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6a:2)

**אי הכי באתר דמחשבה עילאה וכו'** פי' כיון שהעולה היא רומזת למחשבה שהוא אבא. א"כ היה ראוי להקריב דבר שרומז לאבא שהוא מחשבה ואמאי מקריבין מן הבקר שהוא רומז ליסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6a:3)

**וסיומא דההוא מחשבה אתר דאיקרי בקר** פי' יסוד דזעיר שבו נסתיים היסוד דאבא כמ"ש הרב זלה"ה שיסוד דאבא מסתיים ביסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6a:4)

ה"ג ועל דא לההוא אתר דמחשבה וכו' ור"ל כיון שאבא שהוא מחשבה נעלם וסיומא דיליה הוא ביסוד לכך אנו מקריבין עולה מן הבקר שהוא רומז ליסוד ומחשבה שמחשבין על הקרבן ההיא מחשבה עולה לאבא והקרבן עצמו שהוא סיום עובדא עולה ליסוד שהוא סיומא דמחשבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6a:5)

**בתולה דאתברכא מן שבע** פי' מ' מתברכת מז"ק דזעיר: והאי דקאמר כולהו חברייא וכו'. פי' שרז"ל אמרו דפסקינן לקרא. וה"ק נפלה לא תוסיף אלא קום בתולת ישראל. ולכך הק' ר"י כיון שהכתוב אומר שא קינה וכו' א"כ פי' זה אין מתיישב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6a:6)

**והא הוה קשיא לי** פי' ר' אחא אמר לר' יהודה שקושיא זו כבר הקשיתי אותה אני. והלכתי לרשב"י ואמר לי מחיזו דאנפך וכו': נפלה ולא אוסיף להקימה לא כתיב. ולפ"ז שפיר קאמר שא קינה על שלא תוסיף קום מאליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:1)

**ותבא בת שבע מ'** אל המלך החדרה שנכנסה אצל זעיר כדי להזדווג עמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:2)

**לפייסא לך** פי' מהגלות שסבלה השכינה עם ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:3)

**לאקמא לך** פי' בסוד הקמת פרצופה כמ"ש הזוהר לעיל הוקם המשכן סתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:4)

**לאשלמא לך בכולא** פי' מהמוחין דאו"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:5)

**לאעלא לך להיכליה** פי' כדי להזדווג כמ"ש הזוהר: כמד"א וארשתיך לי באמונה. פי' הזעיר אומר למ' וארשתיך לי באמונה. ודריש באמונה כמו ותקעתיו יתד במקום נאמן דהיינו זווגא דלא פסיק וז"ש זווגא דעלמין כמ"ש וכו': אנפי שכינתא עיין פירושו בפ' תרומה דף קס"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:6)

**קול חד השופר תרי** פי' זעיר שיצא מן הבינה הנק' שופר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:7)

**ומאן דדייק** פי' כמ"ש קול הוא זעיר ושופר היא בינה והאי דקאמר ומאן דדייק אע"פי שהוא הפי' הראשון: מ"מ כיון שרצה ר' אבא לומר ומאן דדייק בסיפא. נקט נמי ברישא מאן דדייק.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:8)

**קול דאיקרי שופר** פי' בינה שנק' קול גדול ונק' שופר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:9)

**אורייתא מהכא נפקא** פי' זעיר יצא מהבינה. כד"א כל הנחלים הולכים אל הים. וא"כ לפ"ז פי' הכתוב כך הוא ויהי קול השופר דהיינו לכל חד כדאית ליה הולך אל המ': כלי מחזיק. פי' מ"ש וחזק מאד מלשון כלי מחזיק וכו': ארבעים סאה נ"ב והלוחות משקלם מ' סאה ם סתומה שאז היו מכח הבינה הנק' ם כמד"א מעשה אלהים המה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:6b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:6b:10)

**וחזק מאד דלית לך וכו'** פי' הוא כמו ד"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:1)

**בההוא קול דאחידביה משה** פי' זעיר: דכתיב וידבר אלהים. פי' אלמא שהמ' הנק' אלהים היתה מדברת וכמ"ש הזוהר בפ' וארא דף כ"ה. והכא כתיב משה ידבר: בגין דלא אשתכח מלה באורייתא מפומא דמשה בלחודוי פי' שתחלה וידבר אלהים שהיא המ'. ואחר שאמרו לו ישראל דבר אתה עמנו. אזי משה ידבר. ובשביל שלא יהיה נראה שהתורה נאמרה מפי משה לבדו לכך והאלהים שהיא מ' יעננו בקול שהוא זעיר שהיה מתחבר קול זעיר עם הקול של מרע"ה. הללו מפי הגבורה. פי' של תורת כהנים הם ממ' הנק' אלהים ונק' גבורה תתאה ולכך הם קשים יותר משל משנה תורה כמרז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:2)

**מפי ההוא קול דאחיד ביה** פי' הוא זעיר ששם אחוז מרע"ה: ובספרא דאגדתא דבי רב. לפי מ"ש בשם הרב בפ' בשלח שר' אבא הוא רב צ"ל מ"ש ר' אבא הכא דבי רב הם בעלי הישיבה כולה מפי עצמו של משה כמו כן אתמר. פי' גם של ת"כ שהם מפי הגבורה. ג"כ נאמרו מפי זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:3)

**משה ידבר דא קולו של משה** פי' זה תירוץ אחר לקושיא דלעיל ופי' הכתוב משה ידבר היינו זעיר. והאלהים שהיא גבורה תתאה שהיא מ' נכללה עמו. ולפ"ז מ"ש וידבר אלהים ומ"ש משה ידבר הכל א'. וידבר אלהים היא גבורה תתאה שלפי שאורייתא מסטרא דגבורה אתייהיבת כמ"ש בפ' יתרו לכך וידבר אלהים אבל נכללה עם הזעיר שנמתקה וזהו משה שהוא זעיר ידבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:4)

**כד אשתלים האי עלמא בהו בישראל כגוונא דלעילא** פי' שיש בהם י"ב שבטים נגד י"ב בקר. וע' נפש נגד ע' חסדים המגולים. וס' רבוא נגד ו"ק כל קצה כלול וכו'. ומ"ש וההוא אדם וכו'. פי' התחיל מאד"הר שהוא ראשית תיקון ישראל. שלים כגוונא דלעילא. פי' כמו שלמעלה יש בכל פרצוף פנימיות שהיא בחינת הנשמה. וחיצוניות שהם בחי' הגוף כך האדם יש בו גוף ונשמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:5)

**דכר ונוקבא למהוי שלים** פי' כמו שהזעיר המ' הוא משלימתו כמ"ש הרב זל"הה כן באדם התחתון נוקבא דיליה משלימתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:6)

**בן ובת וכו'** פי' שכתב בר"מ שאדם ואשתו אחר שמולידים בן ובת. נעשו הם בחי' או"א. ובן ובת שלהם בחינת ז"ון וז"ש וכדין הוא בר נש כגוונא דלעילא דהיינו כשם שיש לעילא או"א וז"ון כן הוא האדם ואשתו ובן ובת שהולידו שהם בחינת א"וא וז"ון כגוונא דשמא קדישא עילאה כמ"ש שא"וא הם י"ה וז"ון הם ו"ה נמצא שארבעתם הם שם הוי"ה וכן האדם ואשתו ובן ובת. ובת כהן דא. נשמתא וכו'. פי' הנשמה ע"י החסד שהוא כהן היא יוצאת ממקומה ובאה לעולם כמ"ש בסבא דמשפטים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:7)

**ושבה סתם לאתתקנא כמלקדמין פי' דריש ושבה לתרי אנפי דהיינו ושבה בגלגול בגוף שני** ועוד דריש ושבה לשון תיקון כמו לשון תשובה דהיינו שבגלגול זה ישתדל להוליד בן ובת לתקן אשר עוות וז"ש הזוהר ושבה סתם וכו': וכדין ושבה אל בית אביה. פי' ע"י תיקון שעשתה בגלגול שני לכך ושבה אל המ' שהיא נק' בית אביה שזעיר הוא אב לנשמה ומ' היא בית זעיר שהוא אביה. ומ"ש דא קב"ה פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7a:8)

**מעינוגא דלעילא דאית ביה אכילה** פי' אין לו חלק בהארות א"וא שנק' אכילה כדכתיב אכלו ריעים שהם או"א וזה מפני שלא תיקן בגלגול זה מה שעוות. אבל מי שתיקן והוליד בן ובת. אע"פ שהכתוב אומר ושבה אל בית אביה שהיא המ' עכ"ז משם ישיג הארות או"א לפי שמגיעים עד המ' וכדמפרש. אכילה דלעילא ענוגא דק"בה הוי פי' הארות א"וא שנק' אכילה הם עונג זעיר שמהם מתענג וז"ש עינוגא דקב"ה הוי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:1)

**שרייא באתר דשרייא** פי' הארת א"וא מגעת עד המ': דאשתכח מזונא לתתא וכו'. פי' ע"י הקרבן שעושים ישראל למטה גורמים שימשך שפע גם למעלה. דא סעודתא דידהו מריחא דקרבנא. פי' שע"י הקרבן גורמים ישראל מזון למעלה וכשמתקן המלך מזונא דיליה גם לישראל מתקן מזון נמצא שהקרבן גרם הכל וז"ש בסמוך ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:2)

**מאתר דעינוגא דעתיקא אשתכח** פי' שגם מאריך ממשיכים הארה ע"י הקרבן ואריך נק' עתיקא כנודע. קרא לון קב"ה עבדין. פי' מצד מט"ט הנק' עבד: לבתר קרא לון בנים פי' מצד רוח ונפש שיש בהם ולכך נק' בנים דז"ון כמ"ש הרב ז"ל. שבת אחים גם יחד. פי' אימתי טוב ונעים הדבר כששבת אחים גם יחד שהם הקב"ה עם ישראל שנק' אחים: ובוצינא קדישא רש"בי מפ' הנה מה טוב הם החסדים. ומה נעים הם הגבורות כמ"ש בפ' אחרי מות דף נ"ט וכן פי' שם הר"חו ז"ל בהגהותיו ואחים הם ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:3)

**ואיש אשר יקח את אחותו** פי' איש הוא זעיר. אחותן היא מ' וז"ש ובספרא דרב ייבא סבא וכו' שרב ייבא סבא ביאר הענין היטב וכן הוא דעת רש"בי ע"ה ששניהם לדבר א' נתכוונו. חסד הוא ודאי ז"ל הרב בס"הכ. ואמנם עיקר הנסירה היא כי הלא כשנדבקו הדינים יחד הנה כדי להחזירם פ"בפ היה צריך להמשיך כל הדינים בנקבה כדי שתוכל להפרד מן הזכר וכל אותם הדינים שבאחוריו כולם ננסרו וניתנו לה והוא נשאר בסוד החסד והיא בסוד דינים. ואמנם כדי לדחות אותם הדינים שבאחורי הזכר ליתנם אל הנקבה זה נעשה בכח החסד העליון של הבינה וז"ס כי יקח את אחותו חסד הוא. ובזוהר אחרי מות דף ע"ז ע"ב פי' כי ע"י החסד אתפרשו גזעין שהוא סוד האחורים שלהם ואז לקחה לאשה. ופי' הדבר כי הלא כבר ידענו שאע"פי שהאדם ישן עכ"ז נשמתו מושכת לו חיים וחסד מלמעלה אל אותו הכח קיסטא דחיותא הנשאר בגופו. והנה אע"פי שעתה הזעיר נרדם בשינה עכ"ז נשמתו מושכת אליו מסוד החסד של הבינה ונתפשט בכולו ואז הדינים שבאחוריו היו נדחים מאליהם ונדבקים באחורי הנקבה וז"ש באידרא דף קפ"ב ע"ב ובאתרה' שקע רחמי וחסד והענין כי הלא כאשר היה נמשך בו החסד היה כדחה הדין ונשאר החסד שקוע במקום הדין וז"ש ובאתרהא שקע רחמי וחסד עכ"ל ובזה תבין לשון זה וע"ד הנה מה טוב וכו' ושיעור הכתוב אימתי מתחברים טוב שהם החסדים עם נעים שהם הגבורות כששבת אחים יחד שהם זו"ן לפי שהזעיר נבנה מהחסדים ומ' מהגבורות וכשמתחברים זו"ן אזי גם החו"ג מתחברים. ישראל דלתתא שריין בחדותא גם אינון בקב"ה פי' שנפשם ורוחם של ישראל עולים בסוד מ"ן למלכות נמצא בשעה שהמ' מזדווגת עם זעיר והיא שמחה גם ישראל יש להם שמחה שגם הם מזומכים לאותו זווג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:4)

**מהו אחד דא כ"י וכו'** פי' כמ"ש הרש בדרוש ק"ש שאחד הם אח ד' אח הוא זעיר דל"ת היא מ' ובזה מובן לשון זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:5)

**סליק לעילא לעילא** פי' זעיר עולה לאו"א וזהו לעילא ועוד עלה לאריך וזהו לעילא שנית. ועיין בפ' בשלח דף נ"ח ע"ב: ושמא קדישא לא אשתכח שלים כמש"ל שה' אחרונ' אתרחקת מיה"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:6)

**דא משחרבות וכו'** פי' אבא שיצא מאריך הנקרא עתיקא קדישא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:7)

בההוא נהר עילאה פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:8)

**וההוא משח נגיד ברישא דמלכא** פי' הארת אבא נמשכה בראש זעיר תתלה ואח"כ לדיקנא דזעיר ואח"כ נמשכת לכל ספירות הזעיר כמ"ש הרב ז"ל שנה"י דאבא מתחילים ליכנס בראש זעיר ומתפשטים בכל גופו וז"ש ומתמן נגיד לכל אינון לבושי יקר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:9)

מלכא אתלבש בהו פי' פנימיות הזעיר שהם נשמתו הם מתלבשים בחיצוניות הזעיר שהם ג' כלים דזעיר כמ"ש באוצ"ח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:7b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:7b:10)

דשמיה קדישא אשתכח בהו פי' ששם הוי"ה הוא בזעיר כמ"ש הרב ושיעור הכתוב כשמן הטוב שהוא אבא שנמשך ברישא דזעי"ר וזהו על הראש ומשם ירד לדיקנא דזעיר וזהו יורד על הזקן ומשם מתפשט בכל גופו דזעיר ועל ידם נמשך השפע לעולמות התחתונים וזהו שיורד על פי מדותיו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8a:1)

**דפולהנא דלתתא הוה סליק** פי' קטורת שהיו עושים למטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8a:2)

**שמן וקטורת ישמח לב** פי' שמן שהוא אבא וקטרת שהיא אימא ישמח לב שהוא זעיר וכן פי' הרב בליקוטים: ואיתימא ויאמר אליו האלהים וכו' מחטוא לי וכו' ש"מ שהקב"ה הוא שאמר לו כן שמנעו כדי שלא יחטא לפניו. ואם נפרש אלהים הוא ס"א אין הכתוב מתיישב. ולכך מקשה ואי תימא וכו' ותירץ הכי הוא ודאי ר"ל לעולם על הס"א מדבר כמו אלהים הנאמר בבלעם וכל הפסוק מפרשו על הס"א: ה"ג בגין דחטאה לאו ביה קיימא. ור"ל ששני הכרחים יש שלא נפרש מחטוא לשון חטא כי הוא חסר א'. ועוד בגין דחטאה וכו' דהיינו כיון שהס"א הוא המדבר איך יאמר מחטוא לי ל' חטא דהא לאו ביה קיימא א"כ עכ"ל שאינו ל' חטא אלא הכי אוליפנא שהוא לשון מחט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8a:3)

מאי משמע פי' מה תועלת למדנו מזה ומאי קמ"ל ותירץ דבחובי וכו' ר"ל דאשמועי' טובא כמ"ש מחטוא לי שהוא לשון מחט ללמדנו שבחובין דלתתא פוגמים לעילא במקום שהם אחוזים בו כגון אבימלך שאחוז בס"א הזיק לס"א. וישראל פוגמים ח"ו בקדושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8a:4)

**אן הוא שמחה אן הוא רננה** פי' שמחה בחסד רננה בגבורה. בגין דאיהו רחיקא מן דינא תדיר. פי' שהכהן אינו עושה רק דברים שגורמים הרחמים כקרבנו' וכדומה אבל הדין רחוק ממנו כמ"ש הזוהר בפ' נשא שאפי' שחיטת הקרבן זר שוחט. וכהנא אסיר ליה למיעבד דינא ולכך שמחה שהוא חסד בכהנא אתקיים: ומ"ש ועוד דהא כתרא וכו'. פי' מלבד טעם הראשון עוד מפני שמדתו חסד לכך שמחה היא בכהנא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8b:1)

**כדין כתיב דעו כי ה' הוא האלהים** פי' למתק גבורה שהיא אלהים ע"י החסד שהוא הוי"ה. שני פתחים ס"ד. והלא כמה ב"ה יש שאין לה אלא פתח א' שיעור ב' פתחים פי' שלא ישב סמוך לפתח אלא יכנס שיעור ב' פתחים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8b:2)

**שירותא דדרגין חסד ופחד** פי' כמ"ש הרב ששני שלישי החסד נעשו חכמה דזעיר. ושני שלישי הגבורה נעשו בינה. ונודע שכתר אינו מן המנין נמצא שחסד וגבורה הם שירותא דדרגין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8b:3)

**דא שלימו דילה** פי' שהמ' בניינה מהגבורות הנק' רננה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8b:4)

**דשמחה בלב ורננה בפה** פי' שמחה היא מ' והיא בלב שיוצאת נגד לב של זעיר כמ"ש הרב ז"ל בכמה דוכתי. ורננה שהם הגבורות הם בפה כמ"ש הרב בליקוטים שהגבורות הם ה' מוצאות הפה דזעיר וז"ש הזוהר ורננה בפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8b:5)

**כדין דעו כי ה' הוא האלהים** פי' לזווג זעיר הנק' הוי"ה עם המ' הנק' אלהים וז"ש דבעי לבתר לייחדא שמא קדישא כדקא יאות ולקשרא דא בדא דהיינו לייחד יה"ו שהוא זעיר עם ה' אחרונה שהיא המ' ולכ"א ולייחדא שמא קדישא. ומ"ש ולקשרא דא בדא. פי' לקשר מ' עם זעיר: אי כולא חד אמאי שנייא דא מן דא פי' אם כל אדם בין עני בין עשיר יכול להקריב אפי' מן העוף לעולה. למה עשתה התורה ג' פרשיות מן הבקר ומן הצאן ומן העוף כיון שאפילו עשיר יכול להקריב אפי' מן העוף ותירץ שהעשיר מן הבקר דוקא ומינה מן הצאן לבינוני ומן העוף לעני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:8b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:8b:6)

**א"ר אלעזר כמה דהוה חטאה וכו'** פי' ר"א פליג אר' יוסי שאמר שהתורה צוותה לפי הממון אלא הטעם לפי החטא כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9a:1)

**וכדין קב"ה פקיד על עלמא ואתייא מותנא** פי' שאחר מיתת העניים ברעב ממית העשירים שגורמים מיתת העניים: או כפנא לעלמא רעב של כלייה שמכלה גם העשירים. ובזוהר מדוייק גריס וכדין קב"ה פקיד על מה אתי כפנא לעלמא. ור"ל שהקב"ה פוקד על העשירים עונם שהם גרמו לבא רעב לעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9a:2)

**דעבדו קינא במדברא** פירוש מדבר יהודה וכדמפרש שהניחו דושנה של יריחו ועלו למדבר יהודה אצל יעבץ ללמוד תורה כמרז"ל וז"ש בסמוך נטלו למדברא מיריחו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9a:3)

**אמאי קא אתא הכא מלה דא** פי' מדכתיב ואתה עשית חסד וכו' משמע בשביל זה הוא שניצול. והלא בלא"ה אינו חייב מיתה כי הם צדיקים ואין צריך לטעם חסד שעשה עם משה ועוד שיתר פ' אחת בתורה. ותירץ דעשית חסד לא קאי לטעם פן אוסיפך. אלא על לכו סורו וכו' וקאמר להו שאול אין אתם ראוים להיות שכנים לעמלק דהוא עבד ביש לישראל ואנת אקדימת להו שלם ועבדת חסד עם כולהו ואינך ראוי להתחבר בהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9b:1)

**ה"ג וכל כך למה** ולא כהגהה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9b:2)

**ואנן בעינן לקרבא האי קרבנא ממש** פי' קרבן זה שהוא גרמייהו ונפשייהו. ועכ"ד קורבנא דכולא עדיף. פי' הקרבן ממש: וכי מציון הוא ברוך פי' קס"ד ברוך ה' הוא הזעיר הנק' הוי"ה ולכך מקשי וכי מציון שהוא היסוד הוא ברוך והלא מנהרא עמיקא וכו' שהוא יסוד דאימא איהו ברוך. ותירץ אלא ברוך ה' וכו'. ור"ל שה' דקרא היא המ' ולכך אמר ברוך ה' שהיא מ' מציון שהוא יסוד: ה"ג הכי איהי איתקריאת הוי"ה. ויש טעות בהגהה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9b:3)

**דכתיב וה'** פי' היא המ' ומ"ש מאת ה' הוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9b:4)

**ד"א וכו' לפי ד"א לעולם ברוך ה' הוא זעיר** ור"ל ע"י מי נכרת ברכת הזעיר ואמר ע"י היסוד כי היסוד הוא מגלה הארת החו"ג נמצא שעל ידו אנו יודעים שברוך ה' שהוא זעיר. ז' רקיעים לעילא. פי' רקיעים שבעוה"ז: קב"ה בשביעאה ערבות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:9b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:9b:5)

כגלדי בצלים אלין לתתא ואלין לעילא ז"ל הרב בס' א"י דע כי כל העולמות הם בבחינת עיגולי' זה בתוך זה כגלדי בצלים וכל הקרב אל הא"ס ב"ה הוא עליון ומשובח יותר מחבירו עד שנמצא כי עו"הז החומרי היא תיכונה תוך כל העיגולים כולם והוא מרוחק מן הא"ס הרבה וזה נזכר בזוהר ויקרא דף ט' וכן בפ' בראשית י"ט וז"ל וכולא מוחא לגו וכמה קליפין חפיין על מוחא וכו' ואע"פי שמשם נראה שיותר פנימי הוא המוח והחופף עליו הוא הגרוע ממנו י"ל כי שם מדבר בערכנו אנחנו אשר היותר קרוב אלינו נקרא קליפה בערך המוח אשר לפנים ממנו וכע"דז אשר נמצא כי הא"ס ב"ה לפני ולפנים והוא המוח הפנימי לכולם. אבל בבחי' העולמות בעצמם הפנימי שבכולם היא הקליפה והסובב עליו הוא המוח עכ"ל. ובזה תבין לשון זה. ומ"ש הזוהר מנהון בשית גדפין ומנהון בד' גדפין נלע"ד שבזה יתורץ מה שהקשו בגמ' דחגיגה כתיב שש כנפים וכתיב וד' כנפים ותירצו שש קודם החרבן ד' אחר החרבן כביכול נתמעטו וכו' ובתנחומא תירץ ד' קודם העגל. ושש אחר העגל לכסות רגליהם שלא ייראו. ולפי מ"ש כאן שיש מלאכים בשית גדפין ויש בד' לא קשה מדי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10a:1)

וביניהו ג"ע וגיהנם נראה שכל ארץ וארץ יש לה ג"ע וגיהנם לאותם היושבים בארץ ההיא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10a:2)

**אחידא ברקיעא דלעילא** פי' בערבות לפי שתבל היא עליונה שבארצות וערבות הוא עליון ברקיעים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10a:3)

**בשמא עילאה** פי' מ' וז"ש הה"ד והוא ישפוט תבל בצדק. כסא דקב"ה פי' מ' דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10a:4)

**מקסטורא דארעא** פי' מלחות הארץ יוצאים כמו תולעים: ולאו למפלגי תחומין נ"ב שמחלקים העולם לז' חלקים. ואינו כן כי אם זה ע"ג זה ובזוהר חדש בפ' בראשי' דף ט"ו ובמדרש הנעלם דעלמא גלגל הוא ככדורא דא וכד נפיק שמשא ממזרח אזיל בסגלגלותא עד דמטא לתחת וכו' ע"ש שבלילה נהיר לאינון דדרים תחות לן לפי כדור היישוב ההוא רקיעא. פי' יסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10a:5)

דאתפריש בין מיין עילאי לתתאי פי' מיין עילאין הם החסדים שיורדים עד היסוד בו ועולים בסוד אור חוזר להגדיל זעיר ומיין תתאין הם הגבורות שיורדות ליסוד ויוצאות ממנו אל הנוקבא דרך נקב שבחזה דזעיר. נמצא שע"י היסוד נפרשים מיין עילאין מתתאין הוה פליגו בעלמא מנייהו. פי' לפי שמנגדים זה לזה אלו חסדים ואלו גבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:1)

**אבל האי רקיע עביד שלמא בינייהו** פי' שביסוד דזעיר נמתקים הגבורות ע"י החסדים ויש שלום ביניהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:2)

**ועלמא לאמתקיימא אלא על שלום** פי' מ' אין לה קיום אלא ע"י יסוד הנק' שלום. ת"ח קב"ה איקרי שלום. פי' ת"ת גם הוא נק' שלום: והוא שלום פי' הוא היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:3)

**ושמיה שלום** פי' המ' הנק' שם גם היא נקראת שלום ע"ש בעלה. ואתקשר כולה בשלם. פי' ביסוד נקשר הכל ולכך נק' כל שכולל כל הו"ק אתקשר בתלת קשרין. פי' ביו"ד יש בה ג' פרצופים שהם אריך ואבא ויסוד דאבא שהוא דעת דזעיר והם ג' קוצין שמפרש הזוהר. כתרא עילאה נ"ב כתר: דהוא רישא דכל רישין כתב בס' אור ישראל טעם שהוסיף הזוהר דהוא רישא וכו'. לפי שיש ה' פרצופים אריך וא"וא וז"ון וכל אחד יש לו כתר לכך אמר באריך רישא דכל רישין שהוא ראש לכל הכתרים כולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:4)

חד קוצא באמצעותא פי' אבא: וע"ד קוצא דבאמצעיתא נ"ב חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:5)

**דנפיק מקוצא דלעילא** פי' אבא יצא מאריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:6)

**לכל שאר רישין** פי' הוא ראש לפרצופים שתחתיו. ומ"ש לאתבנאה שמא קדישא פי' שאבא שהוא יו"ד דשמא קדיש' ממנו מתחיל שם הוי"ה להבנות כי יו"ד שהוא אבא הוא ראשון לד' אותיות הוי"ה: רישא אחרא תתאה נ"ב דעת רישא לאשקאה לגנתא. פי' לזעיר הנק' גן שיסוד דאבא שהוא דעת דזעיר הוא מתפשט תוך זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:7)

**והוא מבועא דמיין** פי' שהחסדים הנק' מים יוצאים מיסוד דאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:8)

**דכל נטיען אשתקיין מניה** פי' כל הו"ק דזעיר הנק' נטיעות אשתקיין מניה: ודא הוא יו"ד בתלת קשרין נ"ב וזהו עצמו סוד קוצא גזעא ושבילא עכ"ל ור"ל קוצא הוא אריך וגזעא הוא אבא ושבילא הוא יסוד דאבא שהוא דעת דזעיר. וצ"ע שהרי בפ' בלק דף ר"ג ע"ב אמר הזוהר ואתייחד ברישא וגזעא ושבילא ופירשם הזוהר שם וכן הרח"ו בהגהותיו שרישא הוא אבא וגזעא היא בינה ושבילא הוא דעת. וא"כ היכי הגיה הכא וזהו עצמו סוד קוצא גזעא ושבילא ואיפשר שיש חילוק בין כשאומר ריש' גזעא ושבילא. ובין קוצא גזעא ושבילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:9)

חכמתא דרזין עילאין פשט הלשון ידוע והרב בעל אור ישראל פי' חכמתא הוא אבא דרזין עילאין הם אריך שבגו אבא ועתיק שבגו אריך וא"ק בגו עתיק. וכולם נק' רזין עילאין וחמא אילנא דגנתא דעדן אילנא הוא זעיר. גנתא היא מ' עדן היא בינה שהזעיר מכריע בין בינה ובין מ': חכמתא ברזא עילאה חכמתא היא מ' חכמה תתאה. ברזא עילאה ר"ל שמחוברת עם היסוד הנקרא עילאה עכ"ל. ה"ג מטון די בקטפורא דתלתא. והיינו ג' פרצופים הרמוזים ביו"ד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:10)

**חד דחילו דכולא נ"ב כתר עליון** חד סתים שבילין נ"ב חכמה בנתיבותיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:11)

חד נהרא עמיקא נ"ב יסוד דאבא עכ"ל ולפ"ז רבי אלעזר מביא ראיה למ"ש מספרא דשלמה מלכא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:12)

**ה"ג לבתר פרט באתוון ביתא בשכלוליה יו"ד ה"א בניינא דכולא** ופי' ביתא בשכלוליה היא בינה ולכך אמר לבתר פרט באתוון וכו' דהיינו אחר היו"ד דהוי"ה פרט באותיות הוי"ה הנז' ביתא וכו' שהיא בינה. ומ"ש יו"ד ה"א בניינא ר"כ י"ה שהם א"וא מהם בנין הכל. ושלימו דשמא קדיש' פי' זעיר הנק' שמא קדישא מאבא ואימא נשלם. ו בן דאוליד ונפיק מניה פי' אבא הוליד והוציא לזעיר כי יו"ד במילואה יש בה ו"ד לרמוז על זעיר הנק' ו' ועל מלכות הנק' ד' ששרשם מאבא וז"ש ה"א יו"ד שלימו ונ"ב פי' יו"ד במילואה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:13)

בכולהו עלמין פירוש בבי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:14)

**ועילאין ותתאין וכו'** פי' עילאין בי"ע תתאין הם בני עו"הז: ושמא קדישא אשתכלל ביה נ"ב כלי ההוי"ה עכ"ל ונל"עד שצ"ל כל ההוי"ה. ור"ל ו"ד דיו"ד כתב הרב שהם צורת ה שהיא בינה וג"כ ו"ד רומזים לז"ון כמ"ש הזוהר הכא נמצא שכל הה"ויה כלולה באבא שהיא יו"ד. אפיק ההוא נהר. פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:15)

**אפיק תרין בנין** פי' ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:16)

**לבתר נפקין תרין בנין** פירוש אחר שנתקנו א"וא אימא הוציאה זו"ן והיינו מש"ל וההוא נהר אפיק תרין בנין. אלא כפל הענין לומר וברתא אתזנת מן בן וכו'. א"נ וההוא נהר אפיק וכו' היינו בהיותם בעיבור בתוכה כמ"ש הרב שה' צורת' דו ד' היא מ' ו' זעיר ונקט לשון אפיק לפי שתחלה בהיותם באב' הי' נעלמים מאד אח"כ באימא נגלמו קצת ויצאו לפועל. ומ"ש לבתר נפקין וכו' הוא בסוד הליד' ודוק


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:17)

**בחכמה יבנה בית** פירוש ע"י אבא נבנה כל פרצופי האצילות ואצילות לקרא בית כמ"ש הרב שאבי"ע הם ד' בתים זה ע"ג זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:18)

**תנן עשר שמות וכו'** פי' הם עשר ספי' דזעיר שהיו באבא ונתנם אח"כ לאימא כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:19)

**יו"ד דהיא עשיראה דאתוון** פי' באבג"ד וכו': ה"ג יו"ד כליל. דו קרינן לון. פי' שכתב הרב ז"ל באוצ"ח שזו"ן בהיותם באבא הם בסוד ו"ד דכורא על נוקבא ובהיותם באימא שהיא ה הם דו נוקבא על דכורא עכ"ל וז"ש דו קרינן לון בהיותם באימא. וז"ש בסמוך ו"ד מעילא לתתא דו מתתא לעילא וכולא חד מלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:20)

**י"ג מכילן תליין ביה** פי' י"ג תיקוני דיקנא דאריך משפיעים לאבא שאבא הוא מגרון דאריך עד הטבור והדיקנא חופפת עליו כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:21)

**לקביל עשר אתוון** פי' עשר אותיות של שם מ"ה שכתב הרב בק"י כי עשר אותיות דשם מ"ה הם באים מאבא לזעיר והם רוח דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:22)

**תמניא אינון** פירוש כשנתחיל מבינה הם ח' ספירות ממנה ולמטה ותרין דרגין פירוש שני ספי' דזעיר הנשארים הם לקבל שני רקיעים שהם אבא ואריך שהם נעלמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:23)

**עשרה פי' כשנתחיל מכתר** ותשעה כשנתחיל מחכמה. ותמניא כשנתחיל מבינה. ושביעאה כשנתחיל מחסד. קדמאה י"ה פי' חכמה לפי שכתר אינו מהמנין: כליל ה' כתב בס' אור ישראל כי יו"ד חכמה ומילויה ו"ד היא בינה. ומן ו"ד נעשית ה וז"ש דיו"ד כליל ה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:24)

**חכמה יה איקרי** פי' לפי שאימא כלולה באבא בסוד הבן בחכמה כמ"ש באוצ"ח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:25)

**תניינא הוי"ה דאיקרי אלהים** פירוש בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:26
[Mikdash Melekh on Zohar 3:10b:26](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:10b:26)

**דדינין מתערין מניה** פי' כתב הרב ז"ל היינו דינים שבתבונה וכל מקום שתמצא שם אלהים בבינה הוא בתבונה. ולא אלהים דינא. פירוש לא יש אותיות אלהים ממש כמו הגבורות שנקראו אלהים אלא אותיות דהוי"ה וניקוד אלהים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:1)

**תליתאה אל** פי' חסד ד' אלהים פי' גבורה: ה' הוי"ה פירוש ת"ת שכתב הרב ז"ל באוצ"ח ששם הוי"ה הוא בת"ת לפי ששלשה כלים שלו כולם הוי"ה כנודע: כללא דכל שלימו וכו'. פירוש שהת"ת כולל חו"ג ומכריע ביניהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:2)

**צבאות** פירוש נ"ה דזעיר: בצפוני לבא. פי' למה עולות נשחטות בצפון לפי שמכפרים על המחשבות שהם בצפוני לבא. ומ"ש ובאתר דדינא בגין דמחשבה אשתכח בלילה הוא טעם אחר למה נשחטות בצפון לפי שמכפרים על מחשבה שהיא בלילה עת הדין כמו הצפון שהוא דין ומ"ש ורוח צפון מנשבא הוא טעם שלישי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:3)

**ואלין שלימו דסטרי עלמא** פי' שעושים של"ם כדין הקצוות דזעיר הנקרא סטרי עלמא ומקשרים אותם זה בזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:4)

שלימו דכולא וכו' היינו שממשיכים לזעיר מאו"א וז"ש שלימו דכולא מסטרא דמהימנותא ונודע כי אמת הוא באימא בסוד אהי"ה פ' אהי"ה גי' אמ"ת ואבא כלול עם אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:5)

**ה"ג ת"ח שלמים בכולא וכו'** עשרה שמהן כתיבו. פירוש הם י"ס שהזכיר רבי אבא לעיל אלא שהוא התחיל מחכמה ור' אלעזר התחיל מן הכתר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:6)

**קדמאה אהי"ה** פי' כתר: לבתר אשר אהי"ה. פירוש אשר הוא חכמה אהי"ה הוא בינה ומ"ש דזמין לאתגלייא באינון כתרים. פירוש הם זו"ן שבתוכם מתגלים או"א הנקרא אהי"ה אשר אהי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:7)

**לגילוייא דשמא קדישא** פירוש הוא זעיר שיצא מבינה כדמפרש הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:8)

**לבתר אהי"ה בתראה וכו'** פירוש אהי"ה השני הוא בינה המזדווגת עם חכמה הנקרא אשר ואהי"ה בתראה מורה על אימא כשהיא מעוברת בזעיר ואע"פ שאהי"ה אשר אהי"ה הם אריך ואו"א וכאן הוא מונה עשר ספי' דזעיר כדלעיל. אינה קושיא. שהתחיל למנות כתר דזעיר שהוא אהי"ה כמ"ש הרב ואגב הזכיר אהי"ה אשר אהי"ה שהם אריך ואו"א לומר שכתר דזעיר הוא אהי"ה כמו אריך שנקרא אהי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:9)

**דא שלימו דכולא** פירוש זעיר שיצא מאימא והוא יהו"ד אלהי אבותיכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:10)

**תניינא יה** פירוש חכמה. אפיק ה'. פירוש כמ"ש לעיל שו"ד דיו"ד היא בינה שהיא ה רישא דכל בניינא הוי י' יו"ד אפיק ה' וכו' בח"י דף קע"ו ז"ל הכוונה כי בתחלה היה יו"ד וממילוי יו"ד וד נעשה ה בינה והם סוד דו פרצופים זו"ן שאז היה זעיר בחינת קטנות ו זעירא בלי מוחין והוא נמשך מן שש ספירות ראשונות דחכמה והמלכות סוד ד מן ד' ספירות תחתונות דחכמה. ולכן נרמז זעיר באות ו ומלכות באות ד ושניהם באות יוד ואז בהיותם בסוד חכמה היה ו קודם לד' כי שם עלמא דדכורא והזכר גובר. וכאשר נכנסו ב' אותיות וד בבינה נכנסה תחלה ד מלכות ואח"כ ו סוד הת"ת. ונמצא שבהכנס ד תחלה ואח"כ ו לא מצא מקום כי כבר יש שם הנוקבא וירד למטה בשש ספירות שהם ו"ק שבה. והוא ו שבצורת ה העומד תחת ד של ה שהוא נעשית לו אז מקיף ועטרה על ראשו. והיינו לפי שבבינה עלמא דנוקבא שם נוקבא שליט על דכורא. וז"ס עוה"ב שה"ס הבינה. צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כי שמה מלכות שיעור עוביו והקיפו סוד נקבה תסובב גבר ואח"כ כשיצאו משם ולחוץ יצא ו תחלה וישב לו אחר אות ה דבינה ואח"כ יצא אות ד נקבה נמצא אשה מזרעת תחלה ילדה זכר. איש מזריע תחלה ילדה נקבה וז"ש בזוהר כי תחלה היה י' והמילוי יו"ד ו"ד נעשה ה ראשונה וממנה נעשה עצמות זו"ן ועל כן לא נרמזו זו"ן ביו"ד אפס במילוי. ובבינה שם ה' נרמזו באות ה עצמה השרשית ולעומת זה באו הכתובים מכוונים. ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים פי' כשהאציל חכמה לבינה ארץ יצא תחלה ואח"כ שמים. אבל בראשית ברא אלהים סוד הבינה כשהולידה היה שמים תחלה ואח"כ ארץ ובזה תבין סוד גן בעדן מקדם שביארו בזוהר בראשית עדן היינו בינה גן היינו מלכות ע"ש והכוונה ויטע ה' אלהים כשנטע חכמה לבינה אז היה גן בעדן מקדם קודם הת"ת ואח"כ וישם שם את האדם סוד הת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:11)

**וסתים ביה וכו'** פירוש שאימא כלולה באבא בסוד הבן בחכמה כמש"ל דכתיב ונהר יוצא. פי' מדלא כתיב ונהר יצא אלא יוצא ש"מ שתדיר הוא יוצא: כהאי גוונא #י כך ציירה בזוהר מדוייק ור"ל כמו שיו"ד יש בה י"ה לפי שו"ד.. דיו"ד הם ה' והם א"וא עילאין כהאי גוונא ה יש בה עוקץ באחריה שהוא צורת י' והוא יש"ס שכלול תבונ' בסוד וחכם בבינה. ועיין באוצ"ח כדי שתבין היטב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:12)

**לבתר י"ה דלא מתפרשן וכו'** פי' שבה' רמוז י"ה בציור הנז': כהאי גוונא גם בכאן ציירה כדלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:13)

**הרי יו"ד וההוא נהר וכו'** פי' הרי ביארתי לך ענין יו"ד שהוא אבא. וענין ההוא נהר שהיא בינה שרמוזה בה' דהוי"ה. ומ"ש ולתתא תרין בנין וכו'. פי' הם ז"ון שיצאו מאו"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:14)

**מסטרא דאבא יו"ד נפיק בן** פי' כמ"ש הרב באוצ"ח שהזכרים זעיר ויעקב יצאו מאבא והנקבות לאה ורחל יצאו מאימא וז"ש מסטרא דאבא י' נפיק בן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:15)

**ואחיד בההוא נהר** פי' אע"פי שהזכרים יצאו מאבא עכ"ז נה"י דאב' ונה"י דאימא הם בתוך זעיר והוא מקבל משניהם ומסטרא דאימ' נפקת בת כמ"ש הרב שהנקבות יצאו מאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11a:16)

והאי בן אתמשך לבתר ונפיק מנייהו פי' אחר שנזדווגו א"וא אזי מאותו הזווג יצא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11b:1)

**ירית לאבא ולאימא** פירוש כמ"ש לעיל שנה"י דא"וא בתוכו. י' בקדמיתא. פי' יכתוב יו"ד תחלה שהיא ראשונה בשם הוי"ה ויעשה בה ג' קוצין וכדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11b:2)

**קוצא חד לעילא** פירוש כמ"ש הזוהר בדף י' ע"ב שהם כתר ואבא ודעת לבתר י"ה נ"ב כזה #י- והיינו יש"ס ותבונה שרמוזים בה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11b:3)

**אב ואם בן ובת** פירוש שא"וא הם י"ה ובן ובת הם ז"ון והם רמוזים בו"ד די"וד וב"דו דה' וז"ש בגין דישתכחו תרווייהו בשלימו דכולא אב ואם בן ובת וביאור הענין היטב יו"ד דהוי"ה. ו"ד של המילוי היא צורת ה רומז לאימא בסוד הבן בחכמה וכן ג"כ ו"ד רומזים לז"ון הרי ביו"ד רמוזים א"וא וז"ון ובה' דהוי"ה ג"כ יש עוקץ לאחריה כמו שציירנו לעיל הרי י' ה. וד"ו ג"כ רומזים לזו"ן. הרי בה' דהוי"ה ג"כ יש בה א"וא וז"ון וז"ש הזוהר בגין דישתכחו תרווייהו בשלימו דכולא אב ואם בן ובת שר"ל י"ה בשניהם יש בכל א' שלימות הכל שהם אבא ואמא וזו"ן: כגוונא דא י"ה נ"ב כזה# יה: תרין בנין מכללא חד וכו'. פירוש זו"ן יצאו מאו"א שהם כללא חד: כצוונא דא ו"ה נ"ב כזה ה הרי ו וההוא אתפשטותא דנפיק מניה. פירוש כשנעשה ה אחרונה בציור הנזכר רמוז בה זעיר שהוא ו' ומלכות שנתפשטה ממנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11b:4)

**כגוונא דההוא נהר דנפיק מן יו"ד** פירוש כמו שאימא יצאה מאבא כך המ' יצאה מזעיר. בגין דמניה אתזנת ו' פי' מאימא הנק' נהר ניזון הזעיר שהוא ו'. בגין דפקדונא דאבא הכי. פירוש שר"ש צוה לר"א שיכתוב שם הוי"ה בציור הנזכר כי ר"א היה סופר מובהק ובקי בכל מיני חכמה כמ"ש במדרש כשמת ר"א בר"ש קראו עליו מכל אבקת רוכל: שתיתאה הוי"ה רחמי שלימו דכולא. פי' שהת"ת מכריע בין חו"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11b:5)

**עיקרא דכולא** פירוש שיסוד דאימא מתגלה לגמרי בת"ת דזעיר ויסוד דאבא מתגלה בלי מסך יסוד דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:11b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:11b:6)

קשרא דמהימנותא אחיד לכל סטרין פי' שהת"ת קשורים בו כל הו"ק א"נ עיקרא דכולא הוא יסוד אבא שבתוכו קשרא דמהימנותא הוא ביסוד אימא שבתוכו שהבינה נק' אמת: אחיד לכל סטרין מקשר כל הו"ק: עשרה למעשה בראשית טעם חיבור י' מאמרות עם י' הדברות כפי הסוד לפי שכתב הרב שעשרה הוי"ות בצורת תגין הם נפש דזעיר והם עשרה דברות ובאים מן אימא לזעיר. ועשרה מאמרות הם עשרה הוי"ות מנוקדות והם עשר אותיות דמ"ה והם רוח דזעיר שבאים לו מן אבא. וא"וא כחדא נפקין וכו' ולכך אתקלו כחדא עשרה עשרה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12a:1)

**דאחדין בההוא אתרא דאיקרי שמים** פי' ולכך נק' ישראל רקיע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12a:2)

**יקוו המים מתחת השמים פי' הם החסדים שבאים מיסוד שהוא תחת הת"ת הנק' שמים** אל מקום א' היא המ': ואין אלוף אלא קב"ה. פירוש בינה. אל מקום א' כדקא חזי. פי' אל המ' דוקא ולא לס"א וזהו לא תשא את שם וכו' ר"ל לא תשא הארות של שם ה' אלהיך שהיא המלכות לשוא שהיא הס"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12a:3)

ברקיע השמים הוא יסוד דזעיר שעל ידו מתחברים ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12a:4)

**ישרצו המים וכו'** פירוש החסדים יהיו ממשיכים רחש של נפש חיה שהם הנשמות דישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12b:1)

**ד"א עושה שלום וכו' ל"ג ד"א אלא עושה שלום וכו' ועיין בדרך אמת היכן גרסינן מ"ש הזוהר** עושה שלום וכו' דא יעקב וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12b:2)

**שלים לעילא וכו'** פירוש מכריע בין בינה ובין מ'. עליה דייקא. פי' בשביל שפגם במ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12b:3)

**ועל מה אתיא מצת** פירוש מצה היא במ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12b:4)

**וחלת כתיב חסר וכו' פי' למה היא חסירה בשביל שפגם בה** למאי קא רמיזא. פי' רקיקין דקרא וע"ד כולא סולת בלולות בשמן. פי' מביאים מאבא למ' ולמתק להט החרב.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:12b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:12b:5)

**ודא הוא יין לנסך** פירוש שא"וא הם כחדא שריין ולכך יין ושמן הם בא"וא בשניהם ולכך אע"פי שמדבר באבא שהוא משח רבות אמר ודא הוא יין לנסך. והא אוקימנא רביעית ההין. פירוש לתיקון המ' שהיא רגל רביעי: ובאתר חד תלי יין ושמן. פי' בא"וא הם מינים אלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:1)

**בכנסת ישראל פי' רחל שהיא משבחת בלילה** אבל לאה היא מזדווגת עם יעקב. ורוח צפון אתערפי' ה"ג דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:2)

ההוא איילתא וכו' פירוש רחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:3)

**היושבת בגנים** פי' רחל היושבת בשני בנים גן עליון וגן תחתון שהם בריאה ועשייה והצדיקים שבעו"הז בם הם משבחים עמה: ומ"ש חברים מקשיבים הם הק"בה ומלאכי השרת כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:4)

**למלכא קדישא** פי' זעיר: אתעטרו ליה. פי' שע"י תורתם ממשיכים מוחין לזעיר: מתעטרא ביה פירוש בסוד מ"ן: אתר עילאה. פי' אבא: דמבועא וכו' נפיק מניה. פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:5)

**ולא עוד אלא וראה בטוב ירושלים** פי' מלבד שיקבלו הארה מציון שהוא יסוד זעיר. עוד יקבלו הארה מחלק שקיבלה מ' לעצמה מיסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:6)

שלום על ישראל סתם פי' שיסוד דאימא נק' שלום כמ"ש הרב ושלום על ישראל היינו שנמשכו המוחין לזעיר הנק' ישראל. ושיעור הכתוב וראה בנים לבניך ואז ודאי שלום נמשך על ישראל שהוא זעיר שע"י ריבוי המוחין נתרבו הרחמים ואריכות ימים בעולם עד שרואה בנים לבניו. וז"ש דכד הוא זכי לכולי האי אסגי שלמא לעילא ותתא וסוד הענין שכתב הרב ז"ל שנה"י נק' בני בנים ואינם באים אלא ע"י תוספת המוחין. ולכך כשיהיו המוחין לזעיר ונתקנו נה"י דידיה שהם בני בנים. גם למטה יזכו לבני בנים. וז"ש וראה בנים לבניך. בודאי נדע שכבר היה שלום על ישראל: באלף וח' עלמין אלף הם חו"ג שהם ת"ק ות"ק כנודע והם עשה ול"ת ותמנייא הם שורש ה' חסדים וה' גבורות שהם ב' הוי"ות שבהם ח' אותיות. נמצא שעולמות אלו הם נגד תרי"ג מצות התורה ולכך אעבר בהו כדי לראות מעלת התורה א"נ י"ל באלף היא בריאה שיש בה אל שד"י שבמילואו גי' אלף וח' הם יצירה ועשייה שהם זעיר ומ' שבהם הוי"ה אד"ני והם ח' עולמות הנשארים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13a:7)

**נפקא וקיימא וכו' ולבתר הכי וכו'** נל"עד שצ"ל לבתר הכי בלא ו' ור"ל נפקא מאותם העולמות הנז' וקיימא קמי מלכא לבתר הכי: בדיוקנא וכו' דהיינו שעומדת אחר שיצאה מאותו עולם בלבוש יקר שהוא בדיוקנא דהאי עלמא. ובס"י ל"ג ולבתר הכי אלא גרסי' נפקא וקיימא בלבוש יקר בדיוקנא דהאי עלמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:13b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:13b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:13b:1)

בשבע עטרין הם ד' מוחין שהם ד' הויו"ת דע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ולבושיהם הם ג' אהי"ה כנודע והם ז' עטרין א"נ הם ז"ק דזעיר: חד רברבא וחד זעירא ז"ל הרב בק"י. חותם בתוך חותם הם יסוד ומ' שבה ומאלו החותמות נעשים תרין דיוקנין אל הנפשות א' רב וא' זעיר כמ"ש בזוהר בכ"מ. הגדול מיסוד דנוקבא והקטן ממ' שבה עכ"ל ובזה מובן לשון זה. ועיין בפ' ויחי מ"ש באריכות: אלא כל דינין דלעילא וכו' נ"ב פי' כל דינים של מדת זאת הנקבה באתנו. והשתא א"ש דנקט באתנו לשון נקבה: דפריש כפיו לרשותא אחרא. נ"ב אל זר נוק' דקליפה. והפורש כפיו היינו בועל נכרית. כפיו הם ה' חסדים וה' גבורות ונותנם לאל זר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:14a:1)

**ואת בריתי** פי' דריש בריתי להאי גיסא ולהאי גיסא בשביל בריתי שעם יצחק. וג"כ בריתי שהיא התורה אקים את יצחק וז"ש וע"ד אורייתא איקרי ברית. דיגין על חובי ירבעם. נ"ב כי הדינים אינם מתמתקים אלא בשורשם: דהאי ברית. פירוש יסוד. בתרין דרגין נ"ב נ"ה. וזווגא דפרה שור איקרי נ"ב יסוד: הדר לו ודאי נ"ב כי הסריס אין לו זקן. והוא יש לו הדר: אינון תרין דרגין עילאין פי' נ"ה: דרגא עילאה פירוש יסוד שעולה עד הדעת יותר מכל הספי' כולם וז"ש על כל אחרנין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:14a:2)

וחד בנו פי' ירבעם כדמפרש והאי דלא קאמר הזוהר יהושע בן נון לפי שירבעם נמשכה מלכותו הוא ובנו ובן בנו. ועוד יהושע נביא היה ורבן של ישראל ולא מלך. ומלך הראשון של ישראל הוא שאול וכמר"זל: ובג"כ כתיב ובן שמנת ימים וכתיב ואם בגבורות וכו'. פירוש מביא ראיה למ"ש אתקשר בשכינתא מפסוקים אלו דכתיב ואם בגבורות וכו' והיא הבינה דדינים מתערין מינה וממנה עד המ' ח' ספירות ולכך רמז לנו הכתוב ובן שמנת ימים וכו' דהיינו כשימול לח' ימים יזכה למ' שהיא שמינית מהבינה. ועוד מביא ראיה למ"ש ובשעתא דדינין וכו' אשכח קב"ה וכו' המכוון בפסוקים אלו לומר ע"י מילה שהיא בן שמנת ימים ניצול העולם מהגבורות של הבינה שהיא שמינית ממטה למעלה. ומהגבורות של המ' שהיא שמינית מלמעלה למטה: תרין כתרין ז"ון. פתחא דכל שאר כתרין. פירוש ששם מתגלים אריך וא"וא. חד דינא. פי' מ' שבניינה מהגבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:14a:3)

**וחד רחמי** פירוש זעיר שבניינו מהחסדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:14a:4)

**בגין לאתבסמא דא בדא** פירוש שכתב הרב כי סוד הזווג הוא למתק הגבורות דנוקבא ע"י החסדים דזעיר וז"ש בגין לאתבסמא דא בדא. והאי ברית אחיד בהו ביומם ולילה. פי' שע"י מתחברים ז"ון נמצא שאחיד בשניהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:14a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:14a:5)

**בדינא בקדמיתא** פי' שהמ' מעלה הגבורות בסוד מ"ן תחלה. ומ"ש לבתר שרייא ביה בחסד היינו אח"כ יורדים החסדים בסוד מ"ד ליסוד ונותנם אל המ'. א"נ י"ל בדינא בקדמיתא ר"ל שהיסוד נוטה לצד הגבורות כמ"ש הרב נמצא שהדין היה ביסוד תחלה ואח"כ קיבל החסדים שנכללים בו. וז"ש לבתר שרייא ביה בחסד: ה"ג כחום כד נהורא דחסד חולק עדביה כמה דיתיב בהאי יתיב בהאי ור"ל כמו שאברהם חסד דזעיר הוא מדתו. כך יתיב בהאי שהיא המ' שנותן לה החסדים לבסמה ודריש כף של כחום כף הדמיון. ופסח ה' וכו' נ"ב. ופי' פסיחה לשון רחמים ויתגלה פסח זה על הפתח.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:14b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:14b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:14b:1)

**כד מתברכאן אבהן שלום יעשה לי וכו'** ובג"כ שלם קדים פי' כשמתברכים חג"ת ויורדת הטיפה מהמוח לח"גת צריך שיקדים שלום שהוא היסוד תחלה. לפי שהוא עולה בסוד הדעת והוא מושך הטיפה. ומ"ש אלא בגין דיתעבר חיוייא וכו' ובג"כ יעשה אקדים. נ"ב ר"ל כשנכרת הערלה ונראית ראש העטרה. אזי יעשה שלום לי ר"ל יתקן הברית ואזי שלם לי עכ"ל ור"ל שקודם המילה החסדים סתומים בתוך הדעת ולא ירדו ליסוד הנק' שלום. ואחר המילה אזי יורדים החסדים ליסוד ונותנם למ' ושיעור הכתוב אומרת המ' יעשה שלום לי דהיינו כשמתקן הברית אזי שלם לי שהחסדים ירדו ליסוד ונותנם לי. ומ"ש שלם יעשה לי היינו בשעת הזווג שמתברכים חג"ת כבר שלום קדים. שהמשיך הטיפה מהמוח לחג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15a:1)

**ולא בעא רחמי על עלמא** ז"ל הרב בליקוטים נח היה משה ולא התפלל על דורו ולכך נק' המבול מי נח על שמו ולכן משה חזר להתפלל עליהם לתקן את אשר עוות: ולכך אמר מחני לשון מחוי כמו המבול כי כל ימיו לא היו אלא בתפלה על דורו עכ"ל ועיין בפ' נח כי שם הארכנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15a:2)

**כלומר לית מאן דאשגח** פירוש אין שם צדיק שהוא משגיח לבקש רחמים על הדור ולכן כשרואה הק"בה שאין איש הוא עושה למען שמו וז"ש אלא ליקרא דשמי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15a:3)

**דאחיד ליה פרגודא** פירוש שמר"עה אחז פרגוד של מעלה בטענות אמתיות עד שביטל הגזרה ודריש ויחל חלה את המר כדר"זל. ובהג"הה גריס פודא"גרא שמרוב טורח התפל' חלה בחולי פוד"אגרא: פנים דבני עלמא. של בני אדם שבעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15a:4)

**בעיין למבעי רחמי עלייהו** פירוש הצדיקים צריכים לבקש עליהם רחמים. ושיעור הכתוב ישר שהם הצדיקים הנק' ישרים יחזו פנימו דהיינו פנים של בני אדם כדי לבקש עליהם רחמים. ולכך הקשה ר"א ישרים יחזו מב"על או ישר יחזה ותירץ לו רש"בי שכוונת הכתוב לרמוז ג"כ סוד גדול שר"ל בדרך ישר יחזו פנימו פנים דאריך בפנים דזעיר: אר"א מאי ישר יחזו פנימו פנינו מ"ל. או ישרים יחזו. א"ל רזא וכו' בח"י דף מ"ב כתב וצריך ליזהר בעריכת י"ב כיכרות בע"ש שיהיו ב' שולי הככרות חוברות אשה אל אחותה. ויהיו נראים ב' הפנים שלהם מכאן ומכאן כאלו הם לחם אחד ובו ב' פנים בסוד לחם הפנים והעיקר כדי להמשיך עליהם האור מן הפנים העליונים כמ"ש בזוהר ויקרא מאי ישר וכו' משם מבואר כי עיקר ההארה היא בסוד הפנים. ובס' דצניעותא עד לא הוה מתקלא לא היו משגיחין אפין באפין ומלכין קדמאין מתו וכו' לכן צריך להזהר שלא ישים הככרות זה עג"ז שגורם למעלה שהדכורא מחזיר פניו ח"ו מן הכלה. באנפין סתימין. פי' בפנים דאריך שהם נעלמים וסתומים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:1)

**דמשקיין לכולהו אחרנין לאוקומי בקיומייהו** פי' שכרסוון הם חג"ת שמשקים לספירות התחתונות מימי השפע כדי שיהיו עומדים על עומדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:2)

**דאימא** פירוש מלכות שיונקים ממנה הקליפות והם יונקים מהגבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:3)

**הנועדים על ה'** פי' שיונקים ומתגברים על החסדים הנק' ה'. ושיעור הכתוב לכן אתה וכל עדתך גרמתם שנתעוררו אותם העומדים על ה' שהם הקליפות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:4)

**ושלטן על ההוא בישא וכו'** פי' שהרחמים שולטים על הקליפות שיונקים מהגבורות וכד בני עלמא מכשירין עובדייהו לתתא מתבסמין דינין ומתעברן ומתערי רחמי וכו' דכתיב אם הבנים שמחה וכדין אתקרי יו"הך דכתיב לטהר וכו' ומתפתחים ן' תרעי דסטרין גליפין. בח"י דף קפ"ד ביוה"ך הדינים מתבסמים ושבים אל מקום העליון אימא עילאה כמ"ש בזוהר ויקרא וכד בני עלמא וכו' וכדין וכו' הנה מבואר כי ביו"הך מתמתקים הדינים וחוזרים למעלה לאם הבנים ונפתחים ן' שערי בינה: וינחם ה' על הרעה וינחם לשון תנחומין דהיינו שיש חדווה וניחומים לפניו ית' לפי שנתגברו החסדים שהם הוי"ה. על הרעה שהיא הקליפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:5)

**תב בקיומיה פי' כל ספירה מאירה לחברתה אריך מאיר לאבא ואבא לאימא ואימא לזעיר וזעיר למ'** וז"ש וכד תייבין כל חד וחד לאתריה וכו'. ומ"ש אימא בקלדיטי בפ' שמות דף ה' ע"ב. פי' הרח"ו קלדיטי מפתחות והם ו"ק דזעיר הנק' מפתחא. וז"ש ומתבסמא אמא בקלדיטי. דהיינו שנה"י דאימא בתוך זעיר ואזי תייבין לסטרהא: שתחלה ספירות הזעיר היו רחוקים מן אימא ועתה תייבין לסטרהא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:6)

**וישיב לא כתיב אלא והשיב** פירוש דאם ואשם דקרא הוא לשון חטא. א"כ ליכתוב וישיב דהיינו התיקון שלו ישיב את הגזלה ומדכתי' והשיב ש"מ ואשם דקרא הוא לשון תיקון. וה"ק והיה כי יחטא יעשה התיקון וזהו ואשם. ואחר שעשה התיקון אזי והשיב את הגזלה דהיינו אותם הארות של החסדים שהיו נמשכים לספירות וע"י חטאו נמנעו. עתה כל אחת תשוב למקומה וכמ"ש בדף שאחר זה דאמר בגין דיתיב מבועי מיא לאתרייהו וכו': קלא אתפסיק פירוש מ' ועיין בריש פ' ויקהל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:7)

וארבע זויין דעלמא סלקין ונחתין פי' שבעוה"ז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:8)

**בתי בראי** פי' בי"ע כמ"ש בפ' שמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:9)

**נשבע הק"בה** פי' זעיר בירושלים דלעילא מ' ור"ל שלא יזדווג זעיר עם המ' עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:10)

**הא אם גלה ערייתה** פירוש כשמסתלקים נה"י דאימא מזעיר הוא גלוי ערוה לפי שזעיר סתים פתחהא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:15b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:15b:11)

**וכד איהי איתגלייא כל אינון בנין אתגליין** פי' כשמסתלקת אימא מעל ז"ון גם החש"מל שעליהם מסתלק. כסוי חטאה. פי' שיסוד דאימא נתכסה בתוך זעיר הפך חטאה שהיה תחלה שאז היה יסוד דידה מגולה. א"נ כסוי חטאה ר"ל שיסוד דידה מתכסה מפני הקליפות הנק' חטאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16a:1)

**על שמים** פירוש חסד דזעיר שהוא על הת"ת. אבל מעל שמים היא הבינה ושיעור הכתוב כי גדול וכו'. פירוש שהמלכות עולה עד הבינה הנק' מעל שמים לקבל משם חסדך שהם חסדים דאימא. ואלו כתיב על שמים הוה אמינא שאינה עולה רק לחסד דזעיר ולכך אמר דסלקא לעילא וכו': נפש כתיב פי' שהחטא אין עושה אותו אלא הנפש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16a:2)

**דסליק דכר ונוקבא** פירוש הוא טעם אחר למה המשיל הצדיק לתמר לומר מה תמר לא סליק אלא דכר ונוקבא אף היסוד כך ומ"ש לע' שנין לומר דרשינן האי והאי לומר צדיק סליק דכר ונוקבא כמו התמר. ואימתי יהיה מזדווג עם המ' נע' שנה כמו התמר. ארז דא קב"ה. פירוש זעיר: דיתיב על כרסייא דיעקב שלימא פי' שיושב על יעקב אע"ה שהוא לבדו כסא לזעיר כמ"ש בפרשת וירא במד' הנעלם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16a:3)

**בלבנון** פירוש אבא שנק' עדן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16a:4)

**עין לא ראתה וכו'** פירוש שום עין אינה יכולה לראות אבא חוץ מן הבינה הנק' אלהים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16a:5)

ומתמן נפיק מבועא ונהורא דמייא לאשקאה פירוש מלבנון שהוא אבא יצא יסוד דאימא הנק' נהרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16a:6)

ישלח מדון כמה דאמרן חייביא וכו' פירוש מפרש מדון לשון דין שהו"ק הנק' נטיעות שהיו יונקים מהרחמים עתה יונקים מן הדין אבל בסיפא דקרא הפירושים שוים וז"ש כד"א ונרגן וכו' כמה דאמרן וכו' ובפירוש ראשון נמי אמר דא קב"ה שהוא זעיר דהיינו שמפריד זווג ז"ון שהיו אחדות אחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16b:1)

**באתר עילאה** פי' בינה וז"ש באתר דשקיו דגנתא משתכח מתמן דהיינו בינה שהזעיר השקאתו היא משם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:16b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:16b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:16b:2)

**אבדה ולא נאבדת** פי' שאבדה לבעלה שאינו מזדווג עמה. א"נ אבד השפע שהיה בא לו תחלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17a:1)

**אוקמוה חברייא במשה** פירוש שמרע"ה אמר להק"בה הגידה לי אתה שאהב' נפשי אותך איכה תרעה דהיינו מי הוא שאתה ממנה אותו פרנס על הציבור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17a:2)

**ותנינן דעל גלותא** פירוש כדמפרש ות"ח דהני קראי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17a:3)

**ישאג על נוהו פי' שואג על המ' שהיא נוהו** שהחרבתי את ביתי וכו'. פירוש בחי' ירושלים נק' ביתי. ובחי' ציון נק' היכלי והם יסוד ומ' דנוקבא כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17b:1)

**מעמיקא דנחלא** פירוש בינה: מנהירו דעדן עילאה אבא: היך תיזון לכל אינון אחרנין וכו'. ולפ"ז איכה תרביץ דהיינו כמו המכבד והמרבץ דהיינו שממתיק הדינים שמתעוררים בצהרים. ובזה ממשיך זעיר שפע לכל הספירות ולמלכות ולבי"ע: משכנות הרועים אלין בתי רבן ולפ"ז פי' הכתוב ורעו את גדיותיך ורעי בשביל תינוקות שב"ר שעוסקים בתורה שהם יהבין חילא לכנסת ישראל בגלותא. ועוד ורעי על משכנות הרועים החכמים הגדולים הרועים בהוראות ה"ג דאשתכח אורייתא בהון תדירא. ת"ח בשעת' דצדיקייא וכו' וכן הוא בזוהר מדוייק. לפי דהיינו פי' קמא ומאי דבר אחר אם הכהן המשיח. פי' מ' לאשמת העם ודאי ולא וכו'. פי' אם הכהן שהוא מלכות נגרע ממנה הארותיה וזהו יחטא. היינו בשביל אשמת העם: ולא לאשמה דיליה ר"ל אינו כמו קטרוג הלבנה שהיא גרמה לעצמה לשיגרע אורה: ה"ג ד"א אם הכהן המשיח דא קב"ה ור"ל זעיר: יגרע מן כ"י וכו' פירוש שהזעיר סלק הארתו ממ' ובי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17b:2)

**וע"ד לא פליג** פי' לא אמר וליצחק בו' דהיינו שיצחק אינו נכלל באברהם אלא תמיד כלולה הגבורה עם החסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17b:3)

**לאבהן דלעילא בדא** פירוש הם אבות העולם שנשבע להם הקב"ה בחג"ת דזעיר כדמפרש והאי דאמר דלעילא לפי שהם עליונים על כל הצדיקים שהם ראשית האמונה. א"נ לאבהן דלעילא הם חג"ת ונשבע להם בח"בד וז"ש באינון דלעילא באינון דעמך. אשר אמרת מבע"ל. פי' קס"ד שהם דברי מר"עה שאמר להקב"ה וכל הארץ וכו' וא"כ אשר אמרת מ"ל: ותירץ אלא הקב"ה אמר דהיינו מ"ש וכל הארץ הזאת אשר אמרתי משה אומר נוסח דבריו שלהק"בה שהיה אומר לאבות העולם בלשון הזה וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אליכם כמה פעמים אתן לזרעכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17b:4)

ה"ג עולם דלעילא דאחידת ביה וכו' והיינו זעיר הנק' עולם ומ' אחוזה בו וניזונת ממנו ושיעור הכתוב ונחלו לעולם היינו ארץ הנזכר שרומזת למלכות מחברים ומאחזים אותה עם הזעיר הנק' עולם וזהו ונחלו לעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:17b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:17b:5)

**ואי האי ארץ אתברכת וכו'** פי' רבי יצחק ס"ל אם הכהן המשיח היא מ' כפירושא קמא דלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:1)

**כהנא רבא** פירוש כ"ג הוא בבינה. וכהנא אחרא שהוא כהן הדיוט במלכות והסגן הוא בזעיר ועיין בסבא דמשפטים דף צ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:2)

**וסליק ליה עד ההוא אתר דאתקשר ביה** פירוש עד ספי' שקשו' בה כהן זה האחר ואינו יכול לעלות למדריגת כ"ג ולכך מכפרים חובו כיון שרואים שאין ביד כהן זה לתקן מה שמתקן כ"ג כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:3)

**לא מעכבין ליה לסלקא לאתריה** פירוש לכהן המשיח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:4)

**דלאו איהו חכים למתקע וכו'** פירוש שאינו יודע סוד השופר. ה"ג וחדא כסדרא גבורה בינייהו והיינו תש"ת: פסקא סלקא הם השברים וההפסקות של תקיעת שופר שהשברים הם בלאה שנק' דינא קשייא. ומ"ש קומטרא נחתא היא התרועה שקומט פעם אחר פעם ברוחו אליו והיא ברחל שהיא דינא רפייא כמ"ש בס"הכ שתוקעין תחלה תש"רת להמשיך מוחין ללאה ורחל שהם שברים ותרועה. ומפני הספק שמא אין העיקר אלא ללאה לכך תוקעין תש"ת. ושמא עיקר הכוונה היא לרחל לכך תוקעין תר"ת עכ"ל. וז"ש כאן פוסקא סלקא קומטרא נחתא. שהשברים שהם בלאה קרי להו סלקא. ותרועה שהיא ברחל קרי לה נחתא. וז"ש חד תקיפא וחד רפייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:5)

**ואינון תשע** פי' דשברים ותרועה דתש"רת אחת הם וז"ש חד כללא דכולא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:6)

**מתעטרא יצחק** פי' שהגבורות דנים את העולם. יצחק אתעקד ועקידת כולא. פירוש שהגבורה נכללה בחסד וכל הדינים כולם גם הם נמתקו בחסדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:7)

**ושרה מייללת** פירוש מלכות הנקרא שרה מיללת בכח הדינים: ואתקשר בההוא דלעילא. פי' בחסד דזעיר שהוא לעילא מגבורה שהיה אחוז בה שכתב הרב כי בעקידה אברהם נכלל מן הגבורה ויצחק נכלל מחסד. וז"ש לקמן בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם דהיינו שגבורה נכללה בחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18a:8)

**כי אלהים שופט וכו'** פי' שהגבורה שהיא אלהים נכללה בזעיר הנק' ז"ה כי יש בו י"ב גבולי אלכסון ושיעור הכתוב כי אלהים שהיא הגבורה שופט ולא לבדה אלא זה ישפיל וזה ירים שזעיר נק' זה והוא שדן את העולם ומשפיל לזה ומרים לזה והגבורה כלולה עמו כמ"ש הרב בכוונת וקרא זה אל זה. זה הוא יעקב כנגד י"ב פרקים שבו וכו'. וז"ש כאן דאעבר דינא באתר דיעקב וכו' כי באש ה' נשפט. פי' אש שהיא גבורה נכלל בה' שהוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18b:1)

**לההוא רקיעא עילאה דמלכא קדישא שארי ביה** פירוש בינה שהזעיר הוא שורה שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:18b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:18b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:18b:2)

**וכדין כרסוון רמיו** פירוש כסאות של הדין. צלותא דקל שופרא. פירוש שבתוך סדרים של שופר יש תפלות עם וידויים שתיקן הרב לאומרם בין סימן תש"רת לת"שת וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:1)

**מנוקבא דתהומא עילאה** פי' בינה דבריאה דקליפה כמ"ש הרב ז"ל בכמה דוכתי: אלף רוחין נל"עד לפי שיונקים מאלהים דהה"ין באחוריים לכך הם אלף: עד דגער בהו קב"ה פירוש ע"י עננא חד שאמר בסמוך. כליל מתרין סטרין פירוש מזעיר וממ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:2)

**לנפש חיה ממש** פירוש זעיר הנק' חיה והנוקבא נק' חיה ג"כ כדמפרש. ומ"ש לא כתיב לנפש החיה. פי' דמשמע הוא זעיר הידוע ולכך החיה ה' הידיעה ומדכתיב חיה ש"מ שעל שניהם מדבר ולפ"ז פירוש הכתוב דלעיל ויאמר אלהים היא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:3)

**תוצא הארץ היא מ'** נפש שקבלה מזעיר. וז"ון אלו הם חיה והנפש היא משניהם. ככלה לחופה. פירוש כמ"ש בפ' בראשית ויב"אה גי' כ"ד קישוטי כלה. כיון דחמאת לי"לית דא ערקת. כתב הרב ז"ל שחוה ראשונה היא מלאה ולכך שלטו בה הקליפות. וחוה השנית היא מרחל שהיא דינא רפייא: אבל עד לא קמת האי נפש עמיה דאדם כדקא יאות הוה מזדווג עמה וכו'. פירוש קודם שלא ננסרה חוה זו השנית הנק' נפש. היה מזדווג עם חוה ראשונה: עטיפא בקטפא וכו' כתב הרב בסידור פירושו עטיפא המעוטפת בסדין אזדמנת שמזדמנת ליכנס בסדין לעשוק הטפין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:4)

**שרי שרי** פירוש תתיר עטיפה וקישור שלך. ואמר ב"פ שרי א' נגד שלשה קליפות והשנית נגד קליפת נוגה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:5)

**לא תיעול** פירוש בסדין. ולא תנפוק הנשמות לחוץ לעשות מהם שדים ח"ו. לא דידך. פירוש כי הם של הקדושה ולא יהים לך כח לעשוק אותם הנשמות. ולא בעדבך. פי' שאינם בגורלך אפילו לפי שעה. ואף אם יצאו יחזרו שנית להיות קדושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:6)

**תוב תוב** פי' חזור לנוקבא דתהומא רבא. ואמר ב"פ א' לזכר ואחד לנקבה דס"א: ימא ארגישת היא אימא עילאה בשם אחוריים דאהי"יה גי' ד"ם חו"ל גבול לים. ועי"כ תחזור לנוקבא דתהומא רבא. גלגלוי ליך קראן. פי' גלי הים לך קוראים והם דין בסוד גלים והם קוראים לרצץ מוחך. בספר ח"י דף צ"ה גריס בחקלא ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:7)

בחולקא וכו' היא נוק' דזעיר ואשתו דוגמתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:8)

**בקדושה דמלכא וכו'** פי' בסוד טלית. שת"ח מאפיל בטליתו כדי שלא יאחזו החיצונים. ויכוין שהוא דוגמת זעיר. ויכוין תיבות הלחש כ"ו גי' הוי"ה האותיות קי"ו נגד י' י"ה יה"ו יהו"ד גי' ע"ב. א' א"ה אה"י אהי"ה גי' ד"ם הכל קי"ו ע"י שמות אלו תבריח הקליפות עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:9)

עד ג' יומין לקליטה ס"ל לר"ש שאין האשה מתעברת אלא סמוך לטבילת' אלא שאין אנו יודעים אם נקלטה הטיפה ביום א' או ב' או ג'. ולכך אינו מחפה ראשו הוא ואשתו רק עד ג' ימים שאם לא נקלטה אז ודאי נסרחה וכמ"ש בש"ס שבת דף פ"ו ואז אינה מתעברת עד טבילה אחרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:10)

**ה"ג ונטורא דכולא לבתר וכו'** פירוש מלבד מ"ש בשעה שרוצה להתעבר השמירה מעולה מהכל אחר הלידה היא זו מאן דינקא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19a:11)

**מתעטר בעטרוי דשמא קדישא** פי' מתעטר במוחין דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:1)

**דאינון נשים דלעילא זמינין לשלטאה עליהון** פירוש שכתב הרב ז"ל בק"י שהם חו"ב דנוגה דבי"ע והם שתים נשים זונות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:2)

**לאו דאינון חרב המתהפכת' פי' שהם אינם נקראים חרב** שהמ' היא החרב אלא הם להט של המלכות הנק' חרב. והם מתהפכים לזמנין גוברין וכו' והמתהפכת דקרא קאי על הלהט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:3)

**ובאתר אחרא אוקימנא להאי קרא** פירוש בפ' שלח לך דף קס"ז ע"ב שפירשו שם הרוחות לר"ש נשים שאננות הם היכלות של בתיה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:4)

**אבל לא אתמר וכו'** פירוש שהפירוש העיקרי הוא שמדבר על הלהט שהם נשים הנזכרות: והפסוק הזה נאמר כמו בדור שהיתה דבורה שופטה את ישראל שלא היה בהם שום איש שיודע תורה ומשפט אלא חד נוקבא ולכך אמר להם נשים שאננות קומנה לעורר הדין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:5)

**כגון מקים מעפר דל** פירוש מ' כי ד"ל הוא מילוי המילוי דאד"ני. ועפר הוא בריאה כנודע. ומ"ש מאשפות וכו' שיש פעמים שיונקים הקליפות מיסוד כבזמן הגלות והקב"ה מרים אותו מהם שלא יקבלו ממנו שום הארה: אביון יסוד נק' אביון כנודע: ה"ג ד"א להושיב עם נדיבים ניבאה על שמואל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:6)

**בשעתא דכולא דעתיקא קדישא וכו'** פי' בשעה שנמשכים שערי דרישא דאריך עד רישא דזעיר ומזילים טל ברישא דזעיר הנק' שמים וזהו עליו בשמים ירעם ר"ל בכח שנמשך הטל מאריך שהוא עליו עד שהגיע לזעיר שהוא שמים. כזה ירעם לקליפות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:19b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:19b:7)

**דא קב"ה** פירוש זעיר. והנותן הוא א"ס ב"ה: כמ"דא משיח וכו'. פירוש מ' נק' בשני שמות קרן ומשיחו. א"נ משיחו הוא דה"עה. וקרן הוא השכינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:20a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:20a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:20a:1)

**תודת שלמיו פירוש ת"ת ויסוד כמ"ש הזוהר לעיל** דא לעילא פירוש באימא: לעילא. פירוש באבא וז"ש אתר דעתיקא קדישא שרייא שא"וא בהם מתלבש אריך הנק' עתיקא קדישא ולפ"ז ואתה הם א"וא כמ"ש באידרא זוטא שאבא נק' אתה ואימא כלולה עמו בסוד הבן בחכמה. וכתב בספר אור ישראל שלפי מ"ש הרב בכוונת סלה ס' הם חב"ד חג"ת ל' הם נה"י: ה' היא מלכות וכללות המלה בעתיקא עכ"ל. א"כ אתי שפיר מ"ש הכתוב ואתה נשאת עון חטאתי סלה. שאריך נרמז בסלה וזה שאמר הזוהר בגין כך האי קרא אחיד בכולא דהיינו בכל הפרצופים כולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:20b:1)

**על האי כה אמר ה'** פירוש על המלכות הנקרא כה אומר זעיר שהוא ה'. וז"ש הזוהר אמר ה' קב"ה דהיינו זעיר הנקרא קב"ה. ומפרש ומה אמר הזעיר על המלכות הנקרא כה ואמר קול ברמה נשמע דהיינו קול של המלכות נשמע עד הבינה הנקרא רמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:20b:2)

**לעילא עד אתר דמלכא וכו'** פי' לבינה ששם שורה זעיר: בגין דמלכא קדישא הוה סליק לעילא. פי' לאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:20b:3)

**לעילא** פי' לאבא וכדמוכח בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:20b:4)

**מאי רחל מבכה** פי' אם היא רחל העליונה או רחל התחתונה שבעו"הז: ד"א כי איננו כמה דאתמר איננו גדול וכו' פי' הוא יסוד שהוא יוסף והיינו מה שבין פי' הא' לב' שלפי הא' כי איננו היינו זעיר ולפי' זה היינו יסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:20b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:20b:5)

**מקרוב מבע"ל** פירוש דהיינו מזמן קרוב: אבל מרחוק כההוא דכתיב מרחוק וכו'. פירוש אבא נק' מרחוק וז"ש ומאן הוא עמיק' דנהרא שהוא אבא שממנו יצא יסוד דאימא. וז"ש אתר דההוא נהר נגיד ונפיק. והזעיר בחרבן עלה עד אבא ולכ"א כי הנני מושיעך מרחוק דהיינו ממקום רחוק שהו' אבא משם אושיעך כדי שתחזור להזדווג עם המ' וז"ש דתנינן קב"ה סליק לעילא דהיינו אימא. לעילא דהיינו אבא. ואע"פי שאמרנו לעיל שזעיר עלה לת"ת. י"ל כיון שאריך גו אבא נמצא הכל אמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21a:1)

**אסתלק יסוד** פי' עולה למעלה בשביל הקליפות שלא יינקו ממנו ומ"ש פחדו בציון חטאים פירוש פחדו אתם החטאים בשביל ציון שלא יעלה ע"י עוונכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21a:2)

**לרחוק דאתעביד קרוב** פירוש שהם היו רחוקים מתחלה ואח"כ נעשו קרוב שנתקרבו אצל ר' חייא ור' יוסי: דא קב"ה בייחודא דהאי עלמא דאיקרי טוב. פירוש קב"ה היא מלכות שמתייחדת עם יסוד ושיעור הכתוב ואקוה שמך שהיא מלכות לייחדה עם טוב שהוא יסוד: וכד אלין חסדי דוד אתמליין מההוא טיבו וכו'. פי' שהבינה נק' עתיקא קדישא בהשאלה. ונודע ששני חסדים המגולים יורדים מיסוד הבינה לנ"ה דזעיר הנק' חסדי דוד. ומשם יורדים אל היסוד והיסוד נותנם למ'. וז"ש וכד אלין חסדי דוד שהם נ"ה דזעיר אתמליין מההוא טיבו דנגידו דעתיקא קדישא ר"ל מהחסדים של אימא כמ"ש כדין איקרי יסוד טוב ר"נ אחר שנמשכים אל היסוד נק' טוב ומ"ש כמה דאיהו ביה הוא מבסם להאי עלמא בתראה. פי' שנותנם היסוד למ'. א"נ יש לפרש מ"ש דנגידו דעתיקא קדישא יובן במ"ש הרב בסה"כ שנ"ה דזעיר יש בהם נ"ה דעתיק ודאריך ודא"וא. וכשאנו אומרים איהו בנצח ואיהי בהוד היינו כל הנצחים כולם וכו' א"כ א"ש שהארת נ"ה דאריך בנ"ה דזעיר הנק' חסדי דוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21a:3)

**לא ידענא מאי הוא** מפני ענוה שבו אמר כן דאם לא היה גברא רבא לא יוכל לידע אותם הסודות אות באות כמו שאומרם רבי שמעון בשמיעה בעלמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21b:1)

**דשמא דא אתקין ביתא למלכא** פירוש היא בית דזעיר בסוד בית יעקב בית זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21b:2)

**וביתא דמקדשא בהמ"ק של מטה** והם קשורים זה בזה אם יהיה בה"מק של מטה המלכות נתקנת. אז זעיר יש לו מנוחה דכתיב זאת מנוחתי וכו' ולכך אמר למען אד"ני שלא תהי' לבר ויש לך היזק ח"ו. א"נ י"ל שתחל' קס"ד למען אד"ני היינו בשביל כבוד אדנ"י. ולכך הקשה מאן חמא וכו' אבל השתא מפרשים למען אד"ני לחון בשביל צער אד"ני שהיא לבר מאתרה דהא בגבורה אחידא תדירא. פירוש דקשה ליה למה קרא למלכות אלהים הו"לל אלי אתה לחוד שהיא מדתו. ולכך אמר דהא בגבורה וכו' ולכך קראה אלהים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21b:3)

**איקרי לבר מאתר דשכינתא** פירוש שעיקר שכינה בירושלים ולכך מדבר יהודה קרי לבר אע"פי שהוא מארץ ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21b:4)

**אילת השחר דא כנסת ישראל** פירוש לאה המקבלת מהיסוד הנק' שחר: א"נ שחר הוא החסד ולאה מקבלת מהחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:21b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:21b:5)

**פתחין סתימין** פירוש יסוד ומ' דנוק' שנק' ציון וירושלים. דעילאי ותתאי משתכחי. פירוש עילאי הם מלאכים קדושים ותתאי הם שאינם קדושי' ולכך פתחין סתימין שלא יינק מהם: רוחא חד דלסטר צפון. פי' ה"ג דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22a:1)

**בכנור דדוד** פי' מ' שהיא רחל משבחת בלילה וז"ש ושבחת למלכא. וקב"ה משתעשע וכו'. פי' יעקב מזדווג עם לאה והצדיקים הם שם בסוד מ"ן: אלא דאלין איקרון אחים וריעים ליה. פי' שכתב הרב שהצדיקים מפני שיש להם חיה ונשמה מא"וא נק' אחים וריעים לז"ון ואינו זוכה לקום בתמידות בחצות אלא מי שיש לו מן נשמה ולמעלה דאצילות וכן איתא ג"כ בספר ראשית חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22a:2)

**דכתיב למען אחי וריעי וכו'** פי' זעיר אומר למ' למען אחי וריעי למען הנשמות העולות בך שהם אחי וריעי שעולים בסוד מ"ן בשבילם אדברה נא שלום בך שהוא היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22a:3)

**איקרון חברים וכו'** פי' חברים של מעלה הם הק"בה והצדיקים שבג"ע שמקשיבים לקול תורת הצדיקים שבעו"הז ומדקרי להק"בה והצדיקים שהם חברים ש"מ שישראל שבעו"הז נק' גם הם חברים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22a:4)

ה"ג בשעת' דכ"י אתערת לגבי מלכ' באורית' אתקיף חילהא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22a:5)

**אנת דאיקרי שומר פי' יסוד כמ"ש בפ' תרומה וז"ש אן שמירה דביתך ולכך אמר אתא בוקר שהוא זעיר** וגם לילה שהיא מלכות: לעילא היא אימא לעילא הוא אבא כדלעיל וזה שאמר וסליק לההוא אתר דאזדמן ביה וכו'. שהזעיר מדורו בהיכל הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22b:1)

**אלא ויריעו הא אתבר תוקפא דדינין קשיין וכו' נ"ב ואף ע"ג דויריעו פועל יוצא והול"ל וירועו דהוא כמו ויתרועעו** אלא שהיה מן הקל עכ"ז אינה קושייא דפירושו ויריעו לקליפות שתחתיהם וח"ו שהם מתרועעים עכ"ל ומורינו זל"הה פי' ויריעו קאי אכוכבי בוקר דרישא דקרא שהם החסדים כנודע והם ממתיקים את הגבורות הנקרא בני אלהים: ואתי למנטע אשל בבאר שבע. נ"ב הנה אין רחוק שיהיה נטיעת אשל בבאר שבע היא הכנסת העטרה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22b:2)

**בבאר שבע ודאי** פי' מ' נקראת באר שבע שהיא ז' לו"ק. ובאר הוא יסוד דידה. ליליא הא ידיעא נ"ב נוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22b:3)

**בוקר אור ידיעא** פי' בוקר הוא היסוד: אור הוא טיפת החסדים שבו וז"ש והוא דרגא עילאה ונ"ב יסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22b:4)

כד נהיר שמשא פי' ת"ת דזעיר ששם מתגלה היסוד דאימא וז"ש והוא דרגא עילאה דמבסם לכולא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:22b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:22b:5)

**והאי בוקר אור נ"ב יסוד נהיר משמשא** פירוש מת"ת דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23a:1)

ה"ג עמיקתא דאורייתא ואורחהא :


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23a:2)

**בגין דצחותא דתורה שבכתב תורה שבע"פ** פי' מ' שהיא תורה שבע"פ מגלה הארת זעיר: דאתער רוח צפון הם ה' גבורות דאימא המתעוררים בחצות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23a:3)

**גדפי דתרנגולא** פי' גברי"אל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23a:4)

**אסתכי ביה** פי' גבריא"ל מביט בשלהובא הנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23a:5)

**בגין דאתער בשלהובא דגבורה** פי' שלא נתעורר גבריא"ל בלילה רק ע"י השלהובא ומ"ש בסטרא דגבורה. פירוש ששרשו הוא מגבורה של מעלה: וע"ד איקרי שכוי נ"ב גימטריא מלאך גבריא"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23a:6)

**אשגחא** פי' דריש שכוי לשון הבטה כמו הבט נא תרגומו איסתכי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23b:1)

ולא אמר איה אלוה עושי וכו' שיהיה נותן זמירות בלילה יעסוק בתורה בחצות כדי לסייע למלכות המשבחת בחצות גם כן וזה שאמר לסייעא ליה באינון תושבחן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:23b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:23b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:23b:2)

**שבקא דמאריה** פירוש מאריה עזב אותו. דומיא דנזיף דמאריה. או הודע אליו כמאן דפקיד לאחרא נ"ב או גי' ז' היא נוק' שביעית: במה דאתקשר נ"ב היא נוקבא: לקבליה דמלכותא קדישא. פירוש שפגם במלכות: ולגבי ירושלים קדישא. פירוש שירושלים היא בחינת המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:1)

**ה"ג בכמה עיטרין דבר עליה** דבריה דיפת תואר נ"ב נוקבא דנוגה. בן סורר נ"ב בא מקליפת נוגה: אית דרגא דאשתמודעא לעילא לקבל האי חטאה גרסי' ונ"ב נ"ל שמדה זו הוד והולך ומונה עד לחסד והם בחינת ה' חסדים שעל הרוב הפגם בהם: הא שמאלא נ"ב אז הה"ג עומדיס על ה' חסדים ופי' ולאתכללא ביה הימין בשמאלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:2)

חמש בגו חמש נ"ב ה' חסדים בתוך ה' גבורות: וידוי מתיישרן לאחזאה מלה בלא כוונה דבר נש פי' האדם בלא כוונה כולל הימין בשמאל להורות שגברו הדינים עליו מחמת עון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:3)

**וע"ד כתיב ימינך ה'** פי' שכפל הכתוב ב"פ ימינד נגד יד ימין ויד שמאל שנכללו ביחד דהיינו הימין בשמאל ולכך קראו הכתוב ימין ולפ"ז מ"ש לאתכללא שמאלא בימינא ר"ל שהימין הסכים על דין האדם כמו השמאל אבל לא נכלל השמאל בימין שאדרבה הימין הוא שנכלל בשמאל כמ"ש הר"חו בהג"הה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:4)

**וכדין הוא קיימא דכולא פי' כשנאבדו המצריים שהיו מצירים לישראל** אזי היתה תקומה לישראל שהם קיום העולם וז"ש וכדין הוא קיומ' דכולא ומ"ש וע"ד כד בעא וכו'. פי' גם לע"ל הוא כך שאו"ה נאבדים וישראל יהיה להם קיום: ודא הוא פרי עץ הדר נ"ב כי הנקבה פרי הזכר הנק' עץ הדר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:5)

**דסליק לע' שנין נ"ב גדל לע' שנין הוא יסוד כולל בו ז"ס ה"ח ויסוד ועטרה: ואתקשר לעילא נ"ב בזעיר** ותתא נ"ב בנוקבא: ר' יוסי אמר פרי עץ הדר דא מזבח נ"ב היינו יסוד דנוקבא והוא העושה פירות ממה שמקבלת מיסוד דכורא הנק' עץ והדר עכ"ל ולפ"ז זהו החילוק שבין ר' יהודה לר' יוסי שרבי יהודה מפרש פרי עץ הדר היא הנוק' בכללותה ור' יוסי מפרש פרי עץ הדר הוא יסוד דנוק'. ועודחילוק אחר שר' יהודה מפרש עץ הדר הוא זעיר שנק' אדם כמ"שה כי האדם עץ השדה. ור' יוסי ס"ל עץ הדר הוא יסוד הנק' עץ והדר: ואע"פי שכפות תמרים הוא יסוד ג"כ. תחלה אמר קרא פרי עץ הדר לומר שיסוד דנוקבא עושה פירות מיסוד זעיר ועיקר הכתוב על המ' ואח"כ הזכיר הכתוב יסוד בהדיא בכפות תמרים: דכל ע' שנין נ"ב ע' חסדים עכ"ל. ור"ל ז' חסדים כל א' כלול מי' הם ע': בכולא חטי נ"ב גם ביסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:6)

**דהא כפית לקבליה** פי' שקשיר עם המ'. ההוא דכפית לעילא ונ"ב פי' יסוד הקשור בת"ת קשור גם בו: וע"ד אתקשר דא בדא פרי עץ וכו'. פי' שהכתוב קשר המ' עם היסוד במ"ש כפות ולא וכפות. אלא זאת דא מזבח נ"ב הפירוש כך הוא כי בניו הם למעלה מן היסוד. ונמצא שאהרן יסוד דאבא מושח בשמן את מדת זאת. וזאת הנז' נמשחת בשמן בניו שהם נ"ה דאבא כי נ"ה דאב' הם אלעזר ואיתמר משפיעים ביסוד הנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:7)

**ומשחת את מזבח העולה** פי' מ' היא מזבח החיצון והיא נמשחת מנ"ה דאב' שע"ג יסוד דאבא. וז"ש ומשחת זו משחת בניו דהיינו שנמשחת מבניו שהם נ"ה דאבא וממילא גם מיסוד דאב' נמשחת. ופי' כל כליו הם חיילותיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24a:8)

**דזמין אושפיזין** פי' הם ע' שרים שמקבלים הארות ע"י הקרבנות שמקריבים עליהם ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:1)

אמר מזבח נ"ב יסוד דנוקב': ז' יומין עילאין נ"ב ז' ספירות דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:2)

ז' חלקין בכל יומא נ"ב כל חסד כלול מז' עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:3)

ואע"פי שכתב על מלת שבעה יומין ז' ספירות דזעיר והכא אמר כל חסד וכו' דמשמע שמקבלת החסדים וא"כ הו"ל לפרש ברישא ז' יומין הם ז' חסדים י"ל כיון שז' חסדים הם מתפשטי' בז' ספירו' דזעיר כנודע א"כ הז"ס שהם ז' יומין הם המברכים למ' ונותנים לה מהחסדים שבתוכם בכל יום חסד א' כלול משבעה. ר' יוסי אמר ע' חולקין פי' שכל יום נכנס חסד כלול מז' וכ"א מאותם ז' כלול מי"ס הם ע'. וקשה שהרי ר' יוסי אמר פרי עץ הדר דא מזבח דעביד פירין וסיים דרשתו עד ויהבין לך ז' חולקין בכל יומא וא"כ מאי קאמר רבי יוסי אמר ע'. וי"ל שעיקר הפתיחה של פרי עץ הדר ר' יוסי פתח לה כדלעיל. ופי' רבי יהודה שנוקב' דזעיר בכללותה היא פרי עץ הדר ורצה לסיים הענין של ד' מינים שבלולב ולא שבקיה ר' יוסי לסיומי מלתיה וחלק עליו ואמר פרי עץ הדר הוא יסוד דנוקבא כדלעיל ואח"כ חזר ר' יהודה לדבריו ואמר כתיב זאת משחת אהרן ומשחת בניו לומר שהמ' הנק' זאת ונק' מזבח נמשחת ע"י אהרן ובניו. וסיים עד ויהבין לך ז' חולקין בכל יומא. ור' יוסי חלק עליו גם כן בדבר זה ואמ"ל ע' חולקין בכל יומא וחזר ר' יהודה לדבריו שאמר ז' וסיים דרשתו. מאתר דמשח רבותא אשתכח. פי' שביום הו"ר מקבלת המלכות מבינה ששם מצוי הארת אבא הנק' שמן וז"ש מאתר דמשח רבותא אשתכח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:4)

**ולבתר ז' זמנין** פי' אחר שעושים הקפה בכל יום לסוף ביום הו"ר אנו עושים ז' הקפות כדי לקבל מכללות ז' חסדים. בגין לקיימא לה ברכאן מן מבועא דנחלא דנגיד. נ"ב כי ביום ה"ר אז כללות ה' חסדים דיסוד אימא עכ"ל. והכוונה כי ע"י הקפה שבכל יום נכנס חסד א' עד יום הו"ר בהקכה ראשונה הגענו לבינה ולכך אמר לעיל ולסוף ז' יומין מתברכ' מאתר וכו'. אח"כ ע"י ז' הקפות שבהו"ר אזי מתברכת ג"כ מן הבינה: ולכך אמר לעיל ולבתר ז' זמנין לקבל כל אינון ז' בגין לקיימא לה ברכאן ממבוע' דנחלא. וכן אח"כ פי' הדברים היטב ואמר אשתכח דאתברכ' וכו' ממבוע' דנחלא. וכן זמנא אחרא ז' זמנין כחדא ואתקיימו ברכאן לבתר מאתר עילאה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:5)

**דאתברכא מז' בכל יומא** פי' שכל יום מקבלת מחסד אחד והוא כלול מז'. וסליק לחושבן עילאה. פי' שביום הו"ר אזי נכללת מהז' חסדים כולם שכל אחד כלול מז' נמצא שישראל הולכים וגדלים ואו"ה הולכים ומתמעטים וז"ש אלין אומין וכו' ולבתר מתמעטים וכו'. דא ומתמעטים וז"ש חנין חומין וכו' ונבתר מתמעטים וכו'. דא מלכא קדישא דאחיז לתרין סטרין. פירוש ת"ת שכולל חו"ג:וערבי נחל אלין תרין קיימין. פירוש נ"ה. ונ"ב צ"ע איך נ"ה בחינת ערבות משפיעים ליסוד והרי אין בהם לא טעם ולא ריח עכ"ל. וקושיא זו הקשה אותה הזוהר בפרשת ויחי דף ר"ך ע"ב ע"ש ואמר ובאתר אחרא אוקימנא מלין דהיינו שבמקום אחר תירץ אותה קושיא ולא הזכיר התירוץ בזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:6)

**כפות תמרים** פירוש יסוד דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:7)

**אחיד לעילא** פי' בת"ת דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:8)

**ואחיד לתתא** פירוש במלכות כמ"ש לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:9)

**אתרוג נפקא מגו כובין וכו'** נ"ב בסוד סבוני כדבורים: כפות תמרים ה"ס וכו' נ"ב כי ע' תמרים הם ע' שרים והיסוד באמצע בסוד וסביביו נשערה מאד. ונמצא דקאי ביני כובי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:10)

**כל מה דנפק מעלמא מהכא נפקא** פירוש מז"ון יוצא כל מה שצריך לעולמות. והיינו באר דיצחק. פירוש מלכות הנק' באר נבנית מהגבורות הנק' יצחק ולכך נקרא מזבח האלהים. מזבח דאלהים שהיא גבורה. ולזמנין מזבח ה'. פירוש כשמקבלת מהחסדים. וע"ד ירתין עלמין וכו' דינא ורחמי. פירוש הדין מצד הגבורות שבמ' ורחמים מצד הרחמים שבמלכות. בהאי סטרא נ"ב חסדים. ובהאי סטרא נ"ב גבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:24b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:24b:11)

**והא אוקמוה מלה נ"ב כי יסוד דנוקבא יש בו לפעמים חסדים לפעמים גבורו'** נפש ודאי נ"ב כי אחיזת החיצונים אינם אלא בה כי רגליה יורדות מות משא"כ ברוח ולכך ייחס החטא לנפש ולא לרוח. את ה' אלהיך. פי' הנפש הקשורה במ' וזהו את ה' אלהיך וכדמפרש לקמן נפש קשור ברוח רוח בנשמה נשמה במ' ומ"ש חולק' עלאה בקב"ה פי' מ' ומ"ש חולקא קדישא בקידושי מלכא היינו מוחין דזעיר ור"ל שזוכה לנפש דמ' ולרוח דזעיר וכדמפרש. נשמתא קדישא אחסנא דק"בה וכ"י. פירוש רוח ונפש דאצילות שהם מז"ון. וקראם נשמתא כי לפעמים הזוהר קורא הרוח נשמתא. וז"ש ואלין דאיקרון בנין לק"בה שר"ל שמצד נפש ורוח שיש לצדיקים נק' בנים לז"ון. נפש חיה סתם. פירוש זעיר הנק' חיה כמ"ש רז"ל חיה א' וכו' ושמה ישראל וכן המלכות נקרא חיה ולכ"א חיה סתם וכמ"ש הזוהר בפרשה זו דף י"ט ע"א ושיעור הכתוב תוצא הארץ שהיא מ' נפש שהיא מחיה סתם דהיינו מהזעיר ומהמלכות ומההוא חולקא ירית דוד מלכא נ"ב בסוד נפש דוד: אע"פי שמשם עד נפש דעשייה הרבה מדרגות עכ"ז היה הכל בבחינת נפש דאצילות בלבד כנודע. ואתקשר בקשורא עילאה נ"ב בסוד רוח דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:1)

**דנפש אתקשר ברוח** פירוש שנפש האדם קשורה עם רוחו והרוח בנשמה. ונשמה במלכות וז"ש ונשמה בק"בה שהנשמה היא בסוד מ"ן למ' וכמ"ש הזוהר בפ' תרומה דף קמ"ב ע"ב ע"ש. מקדש ה' טמא נ"ב כי שורשו של כל נפש ביסוד דנוקבא והוא הנקר' מקדש ובמעל אשר מעל טמא אותו ואיקרי צרורא דחיי. נ"ב. פי' צרור החיים של חי העולמים בתוכה. רבי אלעזר אומר שכינתא וכו' נ"ב. ויהיה פירוש צרור החיים שצרור בגווה ג' ווי"ן דויס"ע ויבו"א וי"ט גי' ח"י: כולא אתעביד חד עטרה. פי' ח"גת נעשו עטרה א' ומ"ש ושמא קדישא שהיא מ' אתחזי בגווייהו שנכללת בהם ונעשו בה שמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:2)

**כתפוח בעצי היער וכו'** פירוש כמו שהתפוח יש בו ג' גוונין כן דודי שהוא זעיר יש בו ג' גוונין דחג"ת שהם חוור סומק ירוק. ובג"כ האי שמא וכו'. פי' שם בן ע"ב שהם ע"ב שמות ומ"ש ואית ביה לטב ולביש. פי' בע"ב שמות יש מהם שסגולתם להטיב לבני אדם ויש מהם שסגולתם לכלות האויבי' וזהו לטב ולביש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:3)

**האי מאן דלא זכי יתיר** פי' שאין לו אלא נפש החייונית ולא נפש דעשייה שהיא גדולה ולכך כד איהו נאים מודעין לוה מלין מנהון כדיבין וכו' שהם מהמדרגה האמצעי' ולזמנין דחייכין ביה היינו מדרגה תתאה דחייכן בבני נשא כמ"ש הזוהר בסמוך ומ"ש וע"ד אומין וכו' עד לזמן קריב פירוש שאו"ה משיגים גם מדרגה האמצעית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:4)

**ה"ג אית תלת דרגין וכו' ומפרשם הזוהר דרגא עילאה דילהון** פי' הם הגדולים שבהם. דרגא תתאה פירוש התחתוני' שבג' דרגין אלו ומ"ש ואית דרגא עילאה עלייהו פי' הם האמצעיים שהם עליונים על התחתונים וז"ש דאינון מעילאי ותתאי שר"ל שיש בהם בחינה מהעליונים ובחי' מהתחתונים ולכך אלו האמצעיים מודעין ליה לבר נש מלין מנהון כדיבין ומנהון קשוט דהיינו מלין כדיבין הוא מהבחינת שיש בהם מהתחתונים ומלין דקשוט הוא מהבחינת שיש בהם מהעליונים. וז"ש וההוא דרגא מאינון דתליין באוירא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:5)

**ההוא דלא זכי יתיר אלא בנפש** פי' שלא השיג הרוח דיצירה אלא נפש דעשייה וזה גדול מהראשון שלא השיגה ולכך זה אערע באינון דאוירא שהם אומרים מלין דקשוט ולא כדיבו וז"ש ואינון מודעין ליה מלי מנהון קריבין ומנהון רחיקין יתיר. משמע שהכל אמת אלא יש מהם קרובים ויש רחוקים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:6)

**נפקא מה דנפקא מההוא נפש** פי' שקצת מהנפש נשאר בתוך הגוף ואינה יוצאה כולה מהגוף ולכ"א נפקא מה דנפקא: בין מלאכי נ"ב כי הרוח הוא ביצירה ששם המלאכים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:7)

**סלקא לעילא לעילא נ"ב בכסא דתמן אימא** בין אינון צדיקייא דצרירן בצרורא דחיי פי' כיון שיש לו נשמה עולה עם הצדיקים ליסוד דנוקבא הנק' צרור החיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:8)

**ענוגא דמלכא** פי' המלכות יונק מעונג זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:9)

**מן זיוא עילאה** פי' מא"וא וכ"ז ע"י המ': איילתא קדישא נ"ב לאה: ברוח זצפון נ"ב בחמשה גבורות המתעוררות בחצות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25a:10)

**נחתא וקם ההוא כאה** פי' שיורדת הנשמה מהמ' שהיתה שם ובאה לגופה הישן ואז קם הצדיק הזה לעסוק בתורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:1)

**דא חוטא דאברהם נ"ב חוט היורד דרך השדרה מחסד שבמוח שירתא דכ"י** פי' לאה כדלעיל: דקאמרי בגלותא אלי אלי וכו'. פי' שירה שאומרת המ' בגלות שהיא אלי אלי למה עזבתני גם אנו אומרים אותה בגלות ודה"עה אמר בר"הק זה על הגלות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:2)

מארי דנשמתא פי' שיש בהם נשמה מבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:3)

**מארי דאורייתא** פי' שיש בהם רוח דיצירה ששם מקנן זעיר הנק' תורה: בני פולחנא. פי' שיש להם נפש ממ' ששם פולחנא ומ"ש דמלכא קדישא פי' שע"י עבודה שבמ' משיג לזעיר הנק' מלכא קדישא. ומ"ש לא זכי לא ברוח ולא בנשמה פי' אבל נפש דעשייה יש לו ועכ"ז נענש לפי שלא זכה לתורה כדי שישיג רוח ונשמה ולכך נדבקים בו זינין בישין שהם דרגא דתלייא באוירא שהוא הא' מתלת זינין בישין דלעיל וז"ש לקמן וישראל דקיימי בדרגא יתיר אי איהו לא בעי למזכי יתיר עונשיה סגי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:4)

**בדרגא קאים עליה** פי' אע"פי שאין לו אלא נפש יכול לעלות במדריגות העליונות ע"י מעשיו הטובים לקנות הרוח ונשמה וכדמפרש הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:5)

**דקני נפש תחת נפש** פי' אחר שנימול קונה נפש הקדושה תחת נפש הטמאה שהיתה בו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:6)

**מאתר אחרא נ"ב** פירוש שזוכה לבחינת נפש משעשוע הצדיקים בג"ע עכ"ל. ות"ח אית בני נשא דאתדבקן בהאי סטרא. פי' שנדבקים בס"א ומפרש הטעם בגין ההוא נפש דלא זכאן יתיר. פי' שיש בו נפש ולפי שלא זכה לרוח ונשמה לכך נדבק בו ס"א כמ"ש הזוהר לעיל דאערע באינון דתליין באוירא שהיא דרגא עילאה דתלת זינין בישין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:7)

בגין דאיהו בעירא דאתי מההוא סטרא יובן בהקדים מ"ש בזוהר בפרשת שמיני דף מ"א ע"ב וז"ל ואיתימא האי עז דשרייא עליה לגו לאו הכי דאי רוח מסאבא שרייא ביה אסיר לן למיכל אלא אעברן בגווייהו ולא שריין לדיירא בהו עכ"ל. וכתב הרב בק"י כי עזים הם ז"ון דנוגה דבי"ע וז"ש בפ' שמיני דף מ"א ע"ב עכ"ל. ובזה מובן לשון זה מ"ש דאתי מההוא סטרא היינו שהם מן ז"ון דנוגה דבי"ע ועוברת בתוכם רוח מסאבא מהג' קליפות האחרות שמהם בהמות טמאות אבל עוברת מעבר בעלמא ולכך שרי לן למיכל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:8)

ובאתרא דשארי רוח מסאבא כגון ישראל מת אע"פי שהוא טהור כיון שעוברת הטומאה בתוכו אחר מיתה כתיב ביה לא תלין וכו' הכי נמי האי עז כיון שעוברת בתוכם רוח הטומא' של ג' קליפות החיצונות אמאי מקריבין ליה. ומ"ש ואתי מסטרהא פירוש מז"ון דנוגה דבי"ע. ותירץ לו רשב"י שהשכינה שהיא אש אוכלת אכלה לההוא סטרא מסאבא שבתוך העז ולא נשאר בו אלא הנוגה ונעשה כמו בהמות טהורות דעלמא ומקריבים אותם ע"ג המזבח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:9)

**ואינון מתבטלי וכו'** פי' שנבלעים במ' לפי שהם מבירורי המלכים: אשא דמדבחא נ"ב ה' גבורות שבנוקבא נק' אש המזבח: מאי הרעיפו כמ"דא יערוף וכו' נ"ב פי' רעיפת הטיפה מן המוח והוא הנק' ממעל כי הרי הדעת ממעל לשמים הנק' ת"ת. כך היה נראה לפרש ופי' בו כי ממעל הוא יותר גבוה והוא מזלא דאריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:25b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:25b:10)

**ואי תימא דביה תלייא** פי' חוזר לקושיתו הראשונה: כתיב ממעל וכו'. פי' אלו כתיב הרעיפו שמים מעל הוה אמינא על הדעת דזעיר. אבל כיון דכתיב ממעל שמע מינה שרעיפת הטיפה היא מאריך וז"ש בסמוך אלא ממעל דייקא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:26a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:26a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:26a:1)

**נצח והוד נ"ב תרי ביעי: כדין תפתח ארץ לתתא נ"ב בסוד מיעכה באצבע: לארקא ברכאן מעילא לתתא** פי' מא"וא וז"ש ממעמקים וכו' וכדמפרש הזוהר לייחדא שמא קדישא. פי' זעיר הנק' שמא קדישא וע"י המוחין שבאים לו מא"וא מתייחד עם המ': כדין ברכו ה' לנגדא מניה ברכאן לתתא. פי' המשיכו ברכות לתחתונים מה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:26a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:26a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:26a:2)

**ר"ש פתח וכו'** לשון זה הובא בפ' פקודי דף רל"ח ע"ב ושם פירשנוהו. על פי הגהות הר"חו. ועוף יעופף על הארץ הא אוקימנא דאינון רזא דרתיכא ובהו וכו' בח"י דף קל"ט נודע כי הנצח והוד הם הרחיים הטוחנים מן לצדיקים שהם צדיק וצדק יוסף ורחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:26a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:26a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:26a:3)

ונודע ג"כ שהיסוד דזעיר והיסוד דנוקבא כל אחד נק' עוף אך ההפרש הוא כי היסוד דזעיר נק' עוף ע"ש שיש לו ו' הויות שהם ג' גבורות וג' חסדים מגולים. והחסדים ממתיקים הגבו'. אבל כשיורדים ביסוד דנוקבא אז נקרא היסוד שלה יעופף שהוא מיעוט רבים שנים ב"פ עוף אחד שלה וא' של הזעיר וז"ש הזוהר בפ' צו ועוף וכו' דאינון רזא דרתיכא ובהו וכו'. ורזא דמלה עו"ף הוא יו"סף בגי' גם יעופף הוא בנימין יסוד דנוקבא וז"ש בזוהר ויצא רחל אולידת תרין צדיקים וכו' והכי אתחזי דבין תרי צדיקי יתבא וכו' ר"ל בעת שמתחברת הנקבה עם הזכר אז היא יתבא בין תרי צדיקי יוסף ובנימין וז"ש ועוף יעופף על הארץ ר"ל בעוד שהג' ב"ן הם עדיין ביסוד דזעיר אז נק' היסוד עו"ף גי' ג' ב"ן כמספר יו"סף אבל בעת שהנוקבא מקבלת אותם הג' ב"ן ביסוד שלה אז היסוד נקרא יעופף ששם ביסוד שלה נעשים הג' ב"ן כפולים ומתרבים לאין קץ כמ"ש האר"י ז"ל וז"ש יעופף על הארץ בתוך הנוקב' שנק' ארץ בסוד אסתר קרקע עולם היתה. אזי נק' היסוד שלה יעופף. וז"ש ודא רזא דרתיכא שה"ס המרכבה איך רוכב הזכר על הנקבה ובהו תסתלק רוח הקודש שהיא המלכות. לסלקא לעילא כדי להתגדל הנוקבא שתוכל להזדווג פנים בפנים שוה בשוה. ז"ש עוף לימינא דא מיכ"אל דהוא חסד ירצה שהיסוד דזעיר נק' מיכ"אל כי מי"כאל שר ישראל. וז"ס שמביא ר' אליעזר מגרמיזא בעל סוד רזייא שג"פ מיכ"אל כתיב בדכ"יאל כנגד יעקב ישראל ישורון וכו'. אבל הפרצוף דנוקבא היא נבנית בסוד הגבורות ולכן גברי"אל גי' יעו"פף שהוא ביסוד הנוקבא הנק' יעופף ושם מתקבצים כל הגבורות ביחד כמ"ש בסוד תרנגול לבן בעי"הך ע"ש. וז"ש עוף לימינא שהוא זעיר ודא מיכ"אל. שהם החסדים. יעופף לשמאל דא נוקבא ודא גברי"אל שהם הגבורות. וע"י שניהם אתקשרת אתתא בבעלה למיהוי חד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:26b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:26b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:26b:1)

**ר"א שאיל וכו' נודע מ"ש הרב בפי' מאמר זה** בפרשת פקודי דף רל"ח ע"ב ובס' ערוגת הבושם. פירש קצתו והעתקתי לשונו שם ומשם תדרשנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:26b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:26b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:26b:2)

בההוא א"ס כל אילין נהורין ובוצינין תליין וכו' וכד נקודה עילאה שהיא חכמה ועלמא דאתי אסתלקו לא ידעין בר ריחא כמאן דארח ריחא לאתבסמא בס"עה דף ס"ח ע"א וז"ל ידוע כי עתיקא שהוא הכתר דאצילות (ביה) קרא גרמיה א"ס כמ"ש בר"מ בפ' בא דף מ"ב ע"ב ולפיכך נק' רישא דלא אתיידע שהוא אינו נישג לשום ספירה אלא כמאן דארח ריחא לפי שהוא דבוק עם הא"ס ולכן נק' ע"ק על שם הא"ס שהוא עיקר קריאת שם עתיקא וידוע בא"ר שהאי רישא עילאה דלא אתיידע אחזי נהורא בהאי אוירא שהוא על הקרום ולכן נק' קרומא דאוירא. ומזה המוחא סתימאה הנק' אוירא ממנו נמשך סוד הרוחא דשבק בגווה לעשותה כלי כמבואר בסוד ק"ש על המטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:26b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:26b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:26b:3)

ומזה הרוחא הוא נפש של המ' וז"ש השכינה ולא ידעתי נפשי שהוא בא ממקים גבוה מרישא דלא אתיידע ובסוד נעוץ סופן בתחלתן כי הוא בא למעלה ממדרגתי מעתיק' ולרוב גובהו אינו ידוע לי כי אם בסוד מאן דארח וה"ס משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה ומביאים לה בחשאי שה"ס בשכ"מלו הנאמר בק"ש שעל המטה וגם בעת ההיא מריחה ציקי קדרה על סבה שהוא ממקום גבוה כמאן דארח ריחא ועיין שם תשלום הפסוק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:28a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:28a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:28a:1)

ר"ח פחת ויאמר וכו' מה שפי' בו הרמ"ז תמצאנו בדף ט"ל ע"א עיין עליו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:29b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:29b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:29b:1)

**בר"מ ת"ח בנוי דמלכא אתקריאו שבתות וי"ט וכו': ולאוקרא לון בלבושין וכו' עד אתקריאו קדש קדשים** בח"י דף פ"ד ענין המצוה הזאת לייחד אנשים לעבוד ה' ולעסוק בתורתו כמו שהיה הענין בכהנים שנאמרו להם לכו עבדו את ה'. וכל מחסורכם עלינו רק לא ימוש ספר וכו' ויהיו בעינינו דוגמת הכהנים אז נגלות חרפת מצרים מעלינו כמ"שה כי חק לכהנים וכו' ובר"מ נתן טעם לזה ת"ח בנוי דמלכא וכו' ויתר השכר למחזיקי' בה בפ' ויחי דף רמ"ו מאן דסעיד למארי דאורייתא נטיל ברכאן מעילא וכו'. ובפ' דייני גזירות אמרו ע"ה אינם חיים וכו' מצאתי להם תקנה מן התורה ואתם הדביקים וכו' עד דף פ"ב מאמר פ' ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:1)

**רוח גדולה דאמרן** עיין בפ' בראשית דף י"ו ע"א מ"ש שם באריכות שהם נגד ג' קליפות רוח סערה ענן ואש מתלקחת. וכן אלו הם ג' רוח גדולה רעש אש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:2)

**ודמות החיות** פירוש שהחיות הם בקדושה לפנים מהד' קליפות ומ"ש הוא מתהלכת בין החיות פירוש המ' מתהלכת בין החיות שהיא המחיה אותם כמ"ש בפ' בראשית. ומ"ש ונוגה לאש פי' שהנוגה הוא לפנים מן האש שהאש היא קליפה ג' ונוגה הוא רביעי: ומ"ש ומן האש יוצא ברק פי' בהיקות הקדושה הוא מתגלה מתוך האש וטעם שלא אמר שהוא מתגלה מתוך הנוגה לפי שהנוגה הוא קליפה דקה ויש בה טוב. בכלל המוח חשיב לה וכמ"ש בפ' יתרו על פ' ומתוכה כעין החשמל מתוך האש ומתוכה ומגוה ומ"ש ואחר האש קול דממה דקה. פי' המ' נק' קול דממה דקה. כדמפרש הזוהר והיא אחר האש. ומה שלא הזכיר נוגה הוא מטעם הנז"ל א"נ י"ל מ"ש רבי יצחק ודמות החיות בא לפרש אש שאחר הרעש הם החיות שהם כגחלי אש. וא"כ רוח גדולה ורעש ג"כ הם בחי' דקדושה ולפ"ז הכא הפך מ"ש בפ' בראשית שהם ג' קליפות: דממה מגרמה. פי' דלית לה מגרמה כלום אלא מה דיהבי לה וז"ש וכד מתכנשי עלה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:3)

**דא אשו דיצחק** פי' הגבורות שבאים מהגבורה הנק' יצחק למ' שהיא המזבח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:4)

**והעצים אלין עצים דאברהם** פי' החסדים שבאים מחסד הנקרא אברהם. ומ"ש הכתוב הנה האש והעצים. ר"ל שהגבו' נתחברו עם החסדים להמתק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:5)

**לד' זויין דמדבחא** פי' שהגבורות סובבים המ' מכל צדדיה ימין ושמאל פנים ואחור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:6)

במדבחא אית כבש חד פי' יסוד דמ' שאותיות כבש הם שכ"ב שהוא יסוד דידה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:7)

**ודרגא תתאה מטי וכו'** פי' מיסוד דידה משתלשל השפע עד שיורד לבריאה הנק' תהומא עילאה: מגו שית חד. פי' הם שבילין שביסוד דידה: חד זיקא אתער. פי' בחי' גבורה וכולהו מתלבשי אפודא. פי' שיש להם לבוש מהמ' הנק' אפוד כמ"ש בפ' פקודי גלגלי ימא. פי' ים היא המ' שהיא שם ב"ן דהוי"ה. וגלי הים הם שם ב"ן דאלהים פשוט ומלא ומלא דמלא ונמשכים אותם גלי הים עד מקום ששם מלאכים אחרים שאומרים ברוך כבוד ה' וכו'. ומ"ש ובשעתא דמטי אשא דיצחק וכו'. פי' כשבאים גבו' מגבורה דזעיר הנק' יצחק למ' הנקרא מזבח אזי כמה זיקין שהם מיני גבורות מתעוררים ומתלהטים מהם כמה מלאכים שיניקתם מהגבו' וז"ש כמה תקיפין וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:8)

**אתער רוחא חדא מלעילא** פי' הוא בחי' החסד והוא ממתק האש שבצד ימין דחיות ומבסם אותם. וז"ש נשיב ויתיב בההוא אשא ומתלהטא ומתבסמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:9)

**מסטרא דשמאלא** פי' של החיות: אתער רוחא אחרא תקיפא. פי' גבורה מהגבורה של מעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30a:10)

**ויתיב בההוא אשא** פי' שמתחבר עם הגבורה שבצד שמאל של החיות כדין אתלבש מניה ההוא מסטרא דשמאלא. פי' הגבו' שבשמאל החיות מתלבשים באותה גבורה של מעלה. וכולהו מתבסמן בשעתא. דכהנא וכו'. פי' שהכהן הוא בחי' החסד וע"י החסדים מתבסמים הגבורות: חד פנימאה. פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30b:1)

**קשורא דמהימנותא** פי' ע"י הקטרת מתקשרים הספי' כולם: וכהנא עילאה. פי' חסד דזעיר. וחד מדבחא אחרא. פי' מ' דאצילות: איקרי קול דממה דקה. פי' הכא מפ' קול דממה דקה היא בינה לפי שהיא נעלמת יותר הפך מ"ש לעיל שהיא מ' על מזבחֶך תרי. פי' מדלא ניקדו בפ"תח ש"מ תרי: וכתיב על מזבחי לרצון פסוק הוא בישעיה סימן נ"ו וזבחיהם לרצון על מזבחי. ויליף לה מהניקוד כמו בפ' א' מדלא נקוד מזבַחִי אלא מזִבְחִי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30b:2)

לקביל ההוא פנימאה בנה האי פי' נגד הבינה בנה מ' שמר"עה כשהיה בונה מזבח בעו"הז היה מתקן מדת המ' שהיא נגד בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30b:3)

**דרשים רשימא דאת קיימא** פי' מ' עשתה רושם והעמידה למילה ע"י הנקמה דעמלק. וז"ש בשעתא דעמלק וכו': ומשה בנה לקביל האי וכו'. פי' כנגד הבינה בנה המ' ומ"ש ואיקרי ה' ניסי. פי' ה' שהיא מ' נתקנאה ועשתה הנקמה בשביל המילה הנק' נס ומ"ש ודא הוא מזבח הפנימי וכו' פי' קאי על הבינה כדלעיל ולזמנין קיימא כגוונא דא. פי' כשיש בה גבו' נקראת אד"ני וכשיש בה חסדים נקרא בשמא דהוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30b:4)

**ר"ש אמר וכו'** פי' מסייע לר' אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30b:5)

**בגין דעלמא על דינא איתברי וקיימא** פי' שהעו"הז על דין המ' היא עומדת שהמ' דנה את העולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:30b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:30b:6)

**ודא נהירו דחכמה** פי' שחסד הוא קו החכמה: דלא כלילן חדא בחברתה פירוש שגם החסד יש בו כללות הגבורות לכך אמר אל זועם ואל גבור שהרשעים הפכו אותו להיות דין גובר בו וז"ש וע"ד חייבא מהפכי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31a:1)

אי זכאין בני עלמא הא אל קיימא והוא חסד ופי' הכתוב שבכל יום עומד על שני צדדים או לעשות החסד שהוא אל. או לעשות הדין שהוא זועם: אבל מלה שפיר. פי' אבל ע"ד הסוד אתי שפיר: נהירו רב חכמתא עילאה. פי' שהחסד הוא ענף החכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31a:2)

**אבי עד דא יעקב** פי' שהת"ת נק' עד כמ"ש הזוהר בפ' ויחי על פ' בבוקר יאכל עד לפי שהוא יונק משם אכד"טם שהוא באימא והוא גי' ע"ד שר שלום דא צדיק והא דלא הזכיר נ"ה לפי שהם בכלל הגוף שהוא ת"ת ולכך נקר' תרי פלגי גופא: דאיהו שלמא דעלמא שלמא דביתא וכו' היא המ' שנק' עלמא ביתא מטרוניתא והזכיר ג"פ שלמא לרמוז שהיסוד מתקן ג' כלים של מ' החצוניים ואמצעיים ופנימיים ושלמא דמטרוניתא נגד הפנימיים וכו'. א"נ י"ל שלמא דעלמא הם יצירה ועשייה שהיסוד ממשיך להם הארה. שלמא דביתא היינו בריאה הנק' בית כנודע: שלמא דמטרוניתא כפשטה. א"נ י"ל על ג' בחי' שנותן היסוד למ' והם רוחא דשדי בגווה שהוא כלי המ"ן שנית שם ב"ן המעלה המ"ן שלישית שם ע"ב שהוא טיפה זרעיית שממנו נוצרים הנשמות וז"ש שלמא ג"פ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31a:3)

קארין להאי חברייא כולהו דכורא פי' מיסוד שנק' ציון קורים לו החבירים כולם ואומרים שהוא דכורא: בגין דאיהו רחמי פי' שטיפת חסד בגו אמת היסוד: והכא קרא נוקבא קארי ליה. פי' דכתיב זאת מנוחתי וכו' וקאי על ציון דקרא דסמיך לה דכתיב כי בחר ה' בציון וקס"ד ה' היא בינה שבחרה ביסוד לתת לו שפע: הכי שמיע לי מן בוצינא קדישא פי' ששמעתי מרש"בי שהוא דכורא כמ"ש ומאי דקש' לך דקרא נוקבא קארי ליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31a:4)

**אבל בשעתא דזווגא וכו'** פי' לפי שהנוקבא כלולה עמו בשעת הזווג לכך קרי ליה לשון נקבה: וע"ד למושב לו כתיב. פי' שנוקבא היא בית מושב לדכורא: בציון דייקא בההוא דאית בגוויה וכו'. פי' אלו אמר לציון משמע שעל היסוד לבדו מדבר ומדכתיב בציון משמע שעל הנוק' מדבר שהיא כלולה עם היסוד וכל מוחותיה והארותיה הם בתוך זעיר ועל ידו מקבלתם כמ"ש הרב ז"ל וז"ש דשרייא ביה. ולפי זה ה' דקרא הוא זעיר שבחר בנוקבא שהיא כלולה בציון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31a:5)

**חד לדינא וחד לרחמי** פי' שלכך כפל הכתוב איש ואיש לומר שבציון שהוא היסוד יש בו דין ורחמים לפי שהנוקבא כלולה עמו בשעת הזווג ומצד המ' שהיא ירושלים הוא דין. ומצד היסוד שיש בו טיפת החסדים הוא רחמים וז"ש חד לדינא וחד לרחמי כד מזדווגי בזווגא חד כדין ציון אקרי וציון בירושלים אשתמודע. כן פי' מורינו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31b:1)

**מלה אחרא לעילא** פי' מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31b:2)

**ואינון ז'** פי' שהדס הוא ג' בדים וב' ערבות ואתרוג ולולב הם ז': אתערו ז' אחרנין לעילא. פי' ז"ק דזעיר והיינו ז' בחי' חסדים שהם בז"ק דזעיר שמעלים אותם לדעת ומקבלים שפע משם וממשיכים אותם לחזה לתת הארה לרחל העומדת אצל החזה בפנים דזעיר ממוצאי יו"הך ואילך כמ"ש הרב בס"הכ: ואע"פי שאמר הזוהר שאתרוג היא כ"י רמז בעלמא הוא שאתרוג היא עטרת היסוד דזעיר כמ"ש האר"י ז"ל: כ"י אע"ג דאיהי בכללא פי' שאתרוג שהוא פרי עץ הדר רומז למ' כמ"ש הזוהר לעיל נמצא שהיא בכללם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31b:3)

**ומנחלא דמבועא וכו'** פי' בינה: וינקא לבת. פי' בינה נותנת שפע למ' הנק' בת: דהא בגין דאיהי בת. פירוש שהמלכות היא בת הבינה: ותתאה אתברכא וכו'. פירוש בי"ע ובכללם העוה"ז כולם מתברכים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31b:4)

**ואתערותא דלהון** פי' של השרים הממונים על מינים אלו וכן האילנות בעצמם כולם תלויים בקדישי מלכא שהם ז' ספירות דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31b:5)

**וכד ישראל נטלי וכו'** פי' ע"י ישראל מתעורר הכל לפי שנוטלים מינים התחתונים ומעוררים ז"ס דזעיר העליונים: ועלמא מתברכא הם בי"ע: וכ"י היא מ': וכולהו מתגדלי על מיא. פי' ז"ק גידולם הוא ע"י החסדים דאימ' הנק' מים כמ"ש הרב בליקוטים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:31b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:31b:6)

**ונהר יוצא מעדן** פי' בינה יצאה מאבא להשקות זעיר: וערבי נחל תליין בהו. פי' שהגבו' תלויין בנ"ה לפי שנ"ה נקרא ערבי נחל והם דינים לכך הגבו' תלויים בהם: ולסחרא ז' מינין מכאן ראיה למ"ש האר"י ז"ל שביום הו"ר אין מקיפין את התיבה אלא בלולב ומיניו דוקא ולא בערבה: והערבה סגולתה להכות בה על הקרקע ה"פ וז"ש בסמוך ובג"כ בעינן לבטשא לון בארעא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32a:1)

**בארת כתיב חסר** פי' מ' ור"ל שהגבו' תיקנו מדת המ': ויצחק קיימא על כרסייא וכו'. פי' שהגבורות דנים את העולם: ה"ג ובהאי יומא וישב יצחק וכו' ויומא דעיבא לא ניחא רוחהון דקיימי עלמא. פי' כמר"זל שמעתא בעייא צלותא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32a:2)

**מ"ט בגין דעלמא וכו'** פי' ולמה המים אינם יורדים לעולם אלא ע"י הגבו'. ותירץ בגין דעלמא בדינא וכו': ערבה דדמייא לשפוון. פי' ערבי נחל הם נ"ה הנקראים שפתים כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32a:3)

**בהאי יומא מאי היא** פי' ביום הו"ר מה רמז בזה ואמר אע"ג דלדרשא וכו' ור"ל אע"פי שאין בו אלא דרשא בעלמא כדמפרש עכ"ז הכי הוא ודאי דהא בהאי יומא בשפוון תלייא דהיינו העיקר הם התפלות שמתפללים ישראל בשפתותיהם. ונ"ב ס"מ רוצה לקטרג ישראל בתפלות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32a:4)

**דהא ליומא אחרא פי' שמיני עצרת: אי לתתא דא בכולא** פי' זאת דכתיב באשם ובמנחה וכו' אי לתתא דהיינו שמפרשים זאת היא התורה כמש"ה זאת התורה דא בכולא דהיינו שהתורה היא במקום הקרבנות שבעולם כדמפרש: ומ"ש אי לעילא. פי' אי מפרשינן זאת היא המ' שנק' ג"כ תורה שבע"פ גם היא כוללת הכל וז"ש דא בכולא א"נ י"ל דקאי על תורת האשם תורת המנחה וכו' ור"ל אי לתתא דהיינו תורה כפשטה שהתורה היא במקום כל הקרבנות. ואי לעילא דהיינו תורה של מעלה שהוא אבא דא בכולא שכולם בחכמה עשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32a:5)

**בכנורות דאתיין מסטרא דאורייתא פי' כנור היא מ'** ומ' שהיא כנור בניינה מזעיר שהוא תורה שבכתב ומ"ש ואתייהיבת מסטרא דילהון אורייתא היינו שהתורה היא מהגבורות כמ"ש מימינו אש דת למו וכמו שכתוב בפרשת יתרו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32b:1)

מגו מייא אפיק לון פשטו שהעולם היתה מים וכתיב יקוו המים ותראה היבש': ומ"ש ועביד רקיע וכו' הוא הרקיע שבין מים העליונים למים תחתונים: וסוד הענין שמים העליונים הם החסדים מ"ד. ומים תחתונים הם הגבו' מ"ן. ורקיע היא היסוד שמבדיל בין מים למים: ועלייהו אתקין וסדר עילאי קדישי מגו טפי טפי. פי' שהמלאכים ונשמות הצדיקים שהם עילאי קדישי כולם נתקנו מאותם הטפות של מים העליונים ומים התחתונים שהם חו"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32b:2)

**ברוחא דאתגזרת כבוסיטא** פי' בכח המ' שנק' רה"ק: ואית תהומא עילאה ותהומ' תתאה הם בריאה ועשייה: מתננא דמדבחא. פי' שהוא נגד מ' דאצילית: מדבחא עילאה: פי' בינה. ואינון קרבין להכא. פי' ליהנות מהמ. ועשן זה הוא עשן הקרבנות דסליק בלילה ועקים לצד צפון כדי ליהנות ממנו החיצונים ולכן אמר וכולהו מתהניין מתננא דמדבחא: ותננא אחרא סליק היינו של יום דסליק באורח מישר ואין לחיצונים הנאה ממנו. וז"ש והא אוקימנא לכל חד וחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:32b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:32b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:32b:3)

**ה"ג הא איתמר דמדבחא סלקא ול"ג והא** ור"ל רעותא דכולא וכו' דהיינו רצון שעולה למעלה שהוא נחת רוח לזעיר הנק' מלכא קדישא: הא איתמר דמדבחא סלקא דהיינו ע"י הקרבנות שבמזבח עולה נחת רוח הנז': וכד ישראל לא אשתכחו זכאין וכו'. מכאן נראה שבבית ראשון עצמו כד לא הוו זכאין או אין הקרבן כדקא יאות מצד המקריבו אז היה דמות כלב על המזבח. ומ"ש רז"ל דבבית ב' היה דמות כלב אבל בבית א' היה דמות ארי' שהוא אורי"אל מלתא דנהיגא על הרוב נקטו אבל אה"נ אפי' בבית א' לזמנין כדלא הוו זכאין וכו' היה דמות כלב: וסוד הענין של כלב ואריה עיין בפ' בראשית דף ו' ע"ב ומ"ש שם בשם הרח"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34a:1)

**זאת ודאי משיחותא דאהרן** פי' מ' הנק' זאת משח אותה אהרן מהארות אבא לפי שאהרן הוא יסוד אבא כנודע והיא מוצקת סתם. פי' מלכות בכח הארות אבא שהוא שמן עשתה לאשת עובדיה הנס:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34a:2)

**ותעמוד מבע"ל** פי' כיון שהיא נוק' דהיינו המ'. ותירץ אלא ויעמוד וכו' שר"ל שהיתה כדכורא בקייום והעמדה. ושיעור הכתוב המ' היא שויעמוד כדכורא והית' עושה נס. ובכח מי בכח השמן שהוא אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34a:3)

**בקרן בן שמן** פי' מ' נק' קרן ומקבלת מאבא הנק' שמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34a:4)

**שמן תורק שמך** פי' שמן שהוא אבא יורד עד המ' הנק' שמך. וכתיב כשמן הטוב על הראש. פי' כשמן הטוב שהוא אבא הנמשך ברישא דזעיר ומשם על פי מדותיו עד המ' כמ"ש בפ' ויקרא דף ז' ע"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34a:5)

**דא שמן עילאה** פי' אבא: דשרייא בגו חכמה עילאה דכולא. פי' שאבא יונק ממ"ס דאריך כידוע שאבא יונק ממזל הח' דדיקנא והוא ממ"ס: עמך שרייא. פי' שאומרים לאבא כי עמך מקור חיים שהיא אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34a:6)

**לאפקא חיים וכו'** פי' הם המוחין הנק' חיים שבאים לזעיר והם גי' חיי"ם שהם אהי"ה הוי"ה אהי"ה כנודע גי' חיי"ם: ולכך זעיר נק' עץ חיים עץ שיונק מהמוחין שהם חיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:1)

**ד"א כי עמך וכו' דא קב"ה** פי' זעיר. ולפ"ז אומרים לזעיר כי עמך מקור חיים שהיא אימא שנ"הי דאימא בתוך זעיר: בגין דאחיד וכו' סחרניה דגנתא. פי' שאימא אוחזת זעיר ומעטרת אותו במוחין והוא סביב הגן שהיא המ'. ולפ"ז מ"ש לעיל במציעות גנתא היא מ' שהזעיר הוא בתוכה שהיא מתלבשת אותו מהחזה ולמטה ומ"ש דאחיד לכל סטרין. פי' זעיר מכריע בין בינה ובין מ' בסוד עד תאות גבעות עולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:2)

**דא כהן גדול לעילא** פי' חסד דזעיר. ומקור חיים פירושו כדלעיל: אנגיד כהנא משח רבות עילאה. פי' שהחסד מושך הארת אימא הנק' משח רבות ע"ש אבא הנק' שמן: כ"ג שלים בשלימו דז' יומין עילאין. פי' שהחסד הוא כולל כל הז"ק בסוד יומא דכליל כולהו יומי. א"כ כ"ג הוא חסד שלים בשלימו וכו' הם ז"ק של הבינה. ולכ"א לאתעטרא על כולא שבהם מתעטר החסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:3)

**בגין דישתלים כהנא וכו'** פי' כהן שלמטה שרומז לחסד יהיה נשלם בשאר הספירות וז"ש בשאר יומין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:4)

**בגין דהוא ברא דההוא אתר וכו'** פי' מר"עה הוא בחי' הת"ת והוא בן הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:5)

**וכתיב מוליך לימין משה** פי' שאהרן הוא בימין משה לפי שהוא בחי' החסד. א"נ מביא הזוהר ראיה שמשה כולל חג"ת דכתיב מוליך לימין שהוא החסד. זרוע הוא גבורה. ת"ת כמשמעו נמצא שכולל חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:6)

**ואלין אינון אור תורה וכו'** פי' והם כנגד ז"ק דזעיר וראוי לסדרם על סדר הז"ק: ז' נהורין וכו'. פי' ז"ק דזעיר כלולים באהרן לפי שהחסד כוללם: ההוא דשרייא תחות כורסי יקרא קדישא. פי' המ' היא עפר שתחת זעיר שהוא כסא לבינה. ור' ייסא פליג וס"ל העפר אתר דכניש כולא והוא הנוגה כמ"ש הרב בס' ק"י ולכך ר"א חזר ואמר אלא מן העפר דבי מקדשא קדישא שהיא מ' ורצה לחזק פי' הא' שלו שהוא הפך רבי ייסא סבא. ומ"ש והאי עפר מעפרא עילאה. פי' מ' נתקנת מבינה והביא ראיה מעפרות זהב לו שעפר שהיא מ' היא מזהב שהיא בינה. וז"ש ואוקימנא עפר עפר דבי מקדשא ומ"ש דעלמא דא בה' אחברי. פי' עו"הז ע"י המ' נברא שהיא ה' דבהבראם ולכ"א בסוף מאן עפר ההוא דשארי וכו' דהיינו מ' שתחת זעיר שהוא כסא לבינה כפי' א' שלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:34b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:34b:7)

ע"ב שמהן פי' שהשני סופרים הם כנגד שנים הנשארים מע"ב שמות: כדין איתקרי על שמהון פי' כיון שהכהנים מברכים המ' נק' המ' על שמם כמש"ה ממלכת כהנים. ור"ש חלק על זה ואמר אלו כתיב מלכות כהנים הוה אמינא הכי. אבל כיון דכתיב ממלכת ר"ל מי גרם לה שהיא ממלכת על כל גנזי המלך כהנים. ומ"ש אבל מ' כהנים לא איקרי ר"ל ולמה לא אמר הכתוב מלכות ונפרש שנק' על שם הכהנים. ותירץ דהא מן השמים איקרי מלכות. פי' שלא תקרא אלא ע"ש בעלה הנק' שמים. ולכן אנו אומרים מ' שמים ולא ע"ש הכהנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:1)

ה"ג כד אזדווג מלכא לקבלה ור"ל כשהזעיר מקבל כל המוחין ונותנם לה נק' ואגודתו ור' יצחק ס"ל ואגודתו הם חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:2)

**ברוך ה' מציון** פי' כמ"ש בפ' ויקרא ד' ט' ע"ב ברוך ה' היא מ'. מציון יסוד דזעיר שוכן ירושלים היא ירושלים של מטה שמשפעת לה שפע. ולפ"ז מביא ראיה למ"ש דאתברכא כ"י וכו'. וגם פי' השני שפי' שם בדף הנז'. ברוך ה' במה ניכרת ברכת זעיר הוא ע"י יסוד ששוכן במ' הנק' ירושלים א"ש שמביא ראיה שמ' מתברכת ומברכת לתחתונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:3)

**וברוך שם כבוד מלכותו וכו'** פי' מתברכת המ' הנק' שם כבוד מלכותו ואזי וימלא כבודו וכו' ומביא ראיה מפ' זה ג"כ למ"ש לעיל. דישראל איקרון בשמא דציון ולפ"ז הכי פי' הכתוב ולאמר לציון שהם ישראל עמי אתה אל תיקרי עמי בפ"תח אלא עמי בחיר"יק כמ"ש בפ' בראשית דף ה' ע"א: מה אנא במלולא דילי עבדית שמייא וארעא אוף אנת כן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:4)

**וחמינא דכ"י איקרי וכו'** פי' מפסוק ציון במשפט תפדה מוכח נמי שמ' נק' ע"ש ציון דכתיב ציון שהיא מ' על ידי משפט שהוא ת"ת תפדה. ושביה שהם ישראל ע"י הצדקה שהוא זעיר כי כמהשמות יש לזעיר. א"נ בצדקה כפשטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:5)

**דא סהדותא דדוד** פי' מ' הנק' תעודה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:6)

**צור היא קישורא** פי' שהמ' תמיד נקשרת עם זעיר כדמפרש. ושיעור הכתוב צור תעודה ר"ל תעודה שהיא מ' קשורה עם זעיר. וע"י מי ואמר חתום תורה בלימודי דהיינו הטיפה יורדת מהמוח דזעיר לנ"ה שלו שהם למודי. ומשם ליסוד דזעיר ומשם למ': רבו ומשחא. פי' רבו הם מוחין דאימא. ומשחא הם מוחין דאבא: וקישורא דמהימנותא דכולא. פי' שז"ון נקרא אמת ואמונה והם תורה שבכתב ושב"עפ. וגם הבינה נק' מהימנותא ואבא כלול עמה. וא"וא ג"כ נקראים תורה שבכתב ושבע"פ נמצא ע"י התורה משיג א" וא וז"ון וז"ש דרכי נועם שהוא בינה ואבא כלול עמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35a:7)

**לריח שמניך טובים** פי' ע"י הריח שמניך שהם הספירות טובים ומהיכן בא להם הטוב ואמר שמן וכו' שהוא מאבא: אתקיים חולשא דנפשא פי' שהדס הם חג"ת ומ' שהיא נפש מתקיימת מחג"ת ונפש האדם ג"כ מתקיימת ע"י ריח ההדס:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:1)

**וע"ד בעי רוחא בתר רוחא** פי' רוח של האדם מחזר אחר ההדס שה"ס חג"ת דזעיר הנקרא רוח כדי לקבל ריח טוב ואזי מתחבר עם הנפש שהוא בחינת המ' ג"כ: ה"ג אי להיט בר נש האי בוצינא דלתתא ההוא תננא דסליק להיט ההוא בוצינא עילאה. ור"ל אם היו ב' נרות וכבתה א' העשן מדליקה ומדלקת השלהבת ע"י העשן ונדלקת חברתה מהתחתונה. וכן העשן של הקרבנות שבעו"הז מדליק ספי' העליונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:2)

**אשה הא אוקמוה** פי' לשון אשה שהיא המלכות המתקרבת לבעלה כמ"ש בפ' נח. א"נ מלשון אישים שהם נהנים מהקרבן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:3)

**לאודאה לשמא קדישא** פי' זעיר הנק' ה' אלהי. ומ"ש הפ' ארוממך וכו' מדבר לא"ס ב"ה ולכך אמ"ל כי עשית פלא וכו' שהוא אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:4)

**מעמיקא דכולא פי' אבא: עצות מרחוק** פי' שהבינה הנקרא עצות מקבלת מרחוק שהוא אבא. וממשכת למ' הנק' אמונה אומן


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:5)

**ובאורייתא אתברי עלמא** פי' בבינה שהיא אורייתא נברא עולם האצילות ובי"ע והיא האומן כמ"ש בפ' בראשית דף כ"ב ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:6)

**ובאורייתא אתברי ב"נ** פי' בבינה הנק' תורה שבע"פ כמ"ש הרב ז"ל בס"הכ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:7)

ויאמר אלהים פי' אבא אמר לבינה הנק' אלהים וכאלו אמר ויאמר לאלהים וז"ש אמר קב"ה שהוא אבא לאורייתא שהיא בינה. בעינא למברי אדם והיינו נעשה אדם. אמרה בינה קמיה דאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:35b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:35b:8)

אמר לה אנא ואנת פי' אבא אמר לבינה וזה הפך ממ"ש בפ' בראשית בדף הנז' שויאמר אלהים נעשה אדם בינה אמרה לאבא נעשה אדם. ואמר לה זמין לארגזא קמך וכתיב ובן כסיל תוגת אמו ואמ"ל בינה בתר דחוביה תליין באימא וכו' ע"ש: תורה שבכתב ותורה שבע"פ פי' פליג את"ק ואמר שז"ון הם בראו האדם: רבי יוסי אמר וכו' פירוש מסייע לרבי חייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:1)

**(בינה) חד לשמייא וכו' נ"ב (ת"ת ב עכ"ל) והיינו חד לשמייא היא בינה** (מלכות) וחד לארעא מ'. וקב"ה אחיד הוא ת"ת: תלת נהרין אינון וכו'. פי' הם ג' הנז' ובא ר"א לסייע לרבי יהודה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:2)

**דאינון משתתפי בשכינתא: פי' רחל שהוא משבחת בלילה והם עמה** וכן מ"ש לקמן בשעתא דכ"י וכו' היא רחל מאי ויריעו כמ"דא רועה וכו' עיין מ"ש בפ' ויקרא דף כ"ב ע"ב בזה: אשכחיה לר' פנחס דהוה אתי פי' שנתקרבו זה אצל זה אבל עדיין לא ראו זה את זה וכדמפרש: דבג"כ אתברכא ציון פי' שיסוד אינו מקבל השפע רק כדי ליתן ממנו למ' הנקרא ירושלים ומ"ש כל עלמא אתברכא פי' בי"ע ועו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:3)

**חסידין קדישין כדין שלם על ישראל וכו'** פי' כשהאדם הוא צדיק ובניו ג"כ צדיקים גורם שממשיך מוחין הנק' שלם לזעיר הנק' ישראל ועיין מ"ש בזה בפ' ויקרא דף י"ג ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:4)

בנים הא אוקימנא פי' חג"ת ואבות הם חב"ד ובני בנים הם נה"י כמ"ש הרב ז"ל בפי' ההגדה אנו ובנינו ובני בנינו ע"ש. ושיעור הכתוב עטרת זקינים שהם או"א הנק' זקינים כנודע הוא כשיהיו בני בנים שהם נה"י שמריבוי המוחין נתוספו נה"י בזעיר כמ"ש הרב ז"ל. נמצא כשיהיו בני בנים שהם נה"י הוא מורה שבאים מוחין מא"וא לז"ון. ואז יש הדור ועטרה לזקנים שהם א"וא לפי שהתחתונים צריכים להם ועל ידם נתקנים. וזהו עטרת זקנים בני בנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:5)

**כד"א ותפארת בנים אבותם** נל"עד דל"ג כד"א אלא שתחלה. פי' הזוהר רישא דקרא עטרת זקנים וכו' והשתא מסיימו. ולא שייך להביא ראיה מסיפא דקרא ארישיה. ובדוחק יש לפר' דה"ק כמו ותפארת בנים אבותם היינו התפארת של חג"ת היא באבותם שהם חב"ד שמהם באים להם המוחין כן עטרת זקנים הוא כשיהיו בני בנים שהם נה"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:6)

ומביא ראיה מדבר הפשוט דהיינו ותפארת בנים אבותם שודאי חג"ת יש להם תפארת באבותם שהם חב"ד לדבר שאינו פשוט דהיינו גם א"וא הנק' זקנים יש להם עטרה בהמשך מוחין לבניהם ז"ון ויתוספו להם נה"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36a:7)

דבנין לא מתעטרי וכו' פי' חג"ת אינם מתעטרים מיסוד אימא הנקרא שקיו דנחלא אלא בזמנא דאבהן שהם חב"ד מתעטרן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36b:1)

**ומה כל כך מדקדק קב"ה בצדיקייא** פי' מדקדק בהם לשומרם וכדמפר': בין לעלמא כולא פי' היינו יחד דקרא דהיינו כל העולם כולו: בין לעמא חד פי' היינו על גוי דקרא בין לחד בלחודוי היינו על אדם דקרא. א"ר אלעזר מנלן שאין ישראל נופל ביד ישראל חבירו אלא דוקא רשע ביד צדיק כמו שאמרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:36b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:36b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:36b:2)

**אמ"ל אינון בימינא** פי' בתחלה השיבו ר' פנחס מסברא לפי שישראל אפי' יהיו רשעים הם בימינא ואין הימין שולט בימין. וא"ל ר"א הביא לי ראיה והביא לו מפילגש בגבעה: וע"ד לזמנא אחרא אתעברו. פי' קאי על השמאלא דהיינו בזמן המשיח אתעברו כולם שאז הימין שולט ולא השמאל. א"נ י"ל מ"ש לזמנא אחרא אתעברו ר"ל לזמן אחר דהיינו בימי פלגש בגבעה שבאו ישראל להנקם מישראל אתעברו ישראל שבאו להלחם עם בנימין. ואח"כ פי' הענין היטב דפלגש בגבעה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:37a:1)

**ואע"ג דזכאין אינון וכו'** פי' אע"פי שישראל היו נקיים מחטא פלגש בגבעה ובאו לקנאת ה' צבאות אפ"ה כיון שהיו בהם עונות אחרים כמר"זל שלא מיחו על מיכה שהיה עונה עשן ע"ז מביתו לכך לא יכלו לבנימין לפי שהם רשע ברשע חבל אחר שמתו ולא נשאר בישראל אלא הצדיקים שאין בידם שום עון אזי ניתנו בידם שאז היה רשע ביד צדיק וז"ש אלא לאינון דאיתייהיב דהיינו אותם הצדיקים שנשארו בישראל שאין עליהם שום אשם מפסל מיכה וזולתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:37a:2)

**כד שקילו עלמא וכו'** פי' כשהיתה עו"הז דוגמת עו"הב כשבני עו"הז צדיקים דוגמת בני עו"הב: וההוא זמנא לא אשתכחו וכו': פי' כשבאו להלחם עם בנימין פעם ראשונה ושנייה ולכך לא יכלו להם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:37a:3)

**בשבעת ימים מב"על** פי' כפי הפשט הו"לל כי בז' ימים ימלא את ידכם דהיינו שנותן טעם למה לא תצאו ז' ימים לפי שימלא את ידכם בז' ימים אלו. לכך מפ' ע"ד הסוד שאמר להם למה לא תצאו לפי שהבינה הנק' ז' ימים ימלא ידכם: ומשיחין במשח רבות פי' בשמן המשחה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:37a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:37a:4)

**משחא אחרא וכו'** פי' בינה שיצאו ממנה ז"ק שהם ז"ון ולכן נק' ז' ימים וז"ש דמשקי לכל ז': כללא דכל ז' פי' בינה הנקרא משח רבות ע"ש אבא הנק' שמן כוללת כל הז' שהם ו"ק דזעיר ומ': ותנינן שיתא אינון זה כמו פי' אחר שמפרש ו"ק עם בינה הם ז' ולכך נק' הבינה ז' ימים ה"ג בת שבע בת מההוא שבע וכו' ור"ל שהמ' בת השבע שהם בינה ושש קצוות נמצא שהמ' היא שמינית. לכ"א בסמוך דאיהי תמינאה שלימו דאמוני ישראל: בגין איל דיצחק. פי' הגבורות שבאים מיצחק למ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:37b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:37b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:37b:1)

**כולהו קשרין קדישין** פי' לקשר המ' עם הספי' כולם ע"י הקטרת ומ"ש ואינון אתו וקשירו כל אינון אחרנין וכו'. פי' שקישרו כל הספי' והניחו המ' שלא קישרוה עמהם: מלה אחרא הקליפה: וחד דלא הוה שעתא. פי' דבבוקר כתיב. ומ"ש נפק נימוסא דילהון פי' ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38a:1)

**ואני אברכם** פי' ס"ל ואני אברכם לכהנים כרבי ישמעאל וכמ"ש הזוהר בפ' נשא דף קמ"ז ע"ב ואני אברכם לכהנים: אבל יצחק למעבד קרבין קיימא וכו' פליג את"ק שאמר שיצחק לא הזכירו הכתוב בגין דאשתאר לאתפרעא וכו'. אבל ר"ח ס"ל לפי שיצחק הוא גבורה לכך לא בעינן ליה לגבייהו שהם חסדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38a:2)

**דכד ברא קב"ה עלמא** פי' כשברא א"ס ב"ה העולמות: נטל יצחק. פי' שם ב"ן נטל אברהם וכו'. פי' שם מ"ה בסוד מתחילה ברא הקב"ה את העולם במד"הד שהוא שם ב"ן ולבסוף שיתף עמו מדר"ח שהוא שם מ"ה כמ"ש הרב ז"ל: נטל ליעקב. פי' הוא חיבור מ"ה וב"ן בכל פרצוף ופרצוף כמ"ש הרב ז"ל כי יעקב כולל דין ורחמים: וע"ד באברהם ויעקב אתקיים עלמא כמ"ש שע"י שם מ"ה שהוא אברהם ויעקב אתקיים עולם האצילות: ובג"כ כי מעולם המה. פי' שהם תיקון העולמות כמ"ש: באינון ז' יומין. פי' בינה ושש קצוות דזעיר: יומא תמינאה. פי' מ' שהיא שמינית כדלעיל בעייא לאשתלמא מן ז' וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38a:3)

**על ידא דכהנא** פי' מ' הנז' בעייא לאשתלמא מבינה וו' קצוות דזעיר שהם ז' ימים וזה ע"י הכהן שלמטה: לא אתחזי לקרבא מינה לגבה. פי' פרה היא מ' ובקר ביסוד ולכך בן בקר ולא בן פרה: איל דאיהו תרי נראה ה"ס ב"פ מנצ"פך פשוטים וכפולים שמקבלת המ'. א"נ יובן במ"ש האר"י ז"ל בס"הכ וז"ל בקיצור וכאשר נוריד מוחין דזעיר הנה כל בחי' העליונות שהם מן המוחין עד סיום יסוד דאימא שהוא בחזה דזעיר כאשר ירדו למ' הנה יבואו מתלבשים עד סיום הבינה ג"כ. וג"כ כאן הם סתומים עד החזה של המ' ומן החזה ולמטה של המ' הם מגולים ונמצא שמגולים ג' גבורות פחות שליש. והנה הגבורה של ת"ת צריכה לגוף הת"ת לפי שאין בו מוחין. אבל ב' גבורות דנ"ה כיון שיש בנ"ה דידה מוחין אינם צריכים שם והם מוציאים יסוד ומ' דידה מרוב הארתם המגולות וז"ש ת"ח מרבים שלום שהם גבור' דנ"ה מרבים שלום הוא יסוד ומ' דידה עכ"ל. ובזה מובן מ"ש איל דאיהו תרי הם ב' גבורות שבנ"ה דידה וז"ש וע"ד גבורות תנינן וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38a:4)

**דסליקו גוונא דרעותא מניה** פי' אע"פי שלא עבדוהו אפי' במחשבה אלא כשראוהו היה יפה בעיניהם לפי שהיה בתבנית שור. הכא אתדכן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38b:1)

**בגין דשור שלים איהו** פי' שור ביסוד בסוד בכור שורו הדר לו: דההוא שמנא קדישא פי' בינה כדלעיל. ומ"ש מניה אתעטר בנגידו דמשחא. פי' כהן העליון שהוא חסד מתעטר מבינה הנק' שמן כשנמשכת הארתה למטה. וז"ש בנגידו דמשחא. ומ"ש ובג"כ כהנא וכו' הוא כהן של מטה שיש עליו שמן המשחה שרומז לבינה שנק' שמן ג"כ לכך בעי לאחזאה חידו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38b:2)

**לא יתער איניש גרמיה למלה בעלמא** פי' שלא יאמר שום דבר ולא יעשה שום דבר שמעורר הדינים: ודא הוא יעקב נ"ב פי' קול דנפיק משופר: דאסתלק במחשבה דאבהן נ"ב מחשבה אבא עכ"ל ור"ל שהת"ת היה בתוך אבא שממנו יצאו חג"ת הנק' אבהן ואבא נתנם לאימא ואחר כך הוציאתם לחוץ. וז"ש הזוהר ונפקו כחדא מגו שופר שהיא בינה. דהא שופר אפיק מייא ואשא ורוחא כחדא גרסינן ור"ל כשם ששופר שבעו"הז מוציא הקול שכלול מאש ומים ורוח. כך אימא עילאה שהיא בינה אפיק לאבהן שהם חג"ת: ומ"ש ומגו מחשבה אסתלקו היינו כמ"ש שתחלה היו באבא ואח"כ נתנם לאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:38b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:38b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:38b:3)

**ודא יעקב דכליל לאבהן** פי' ת"ת הכולל חג"ת. ותרי קלי נינהו נ"ב ת"ת ויסוד: דהא מגו קלא נפיק קלא: פי' מת"ת יצא יסוד: אבל קול חד דאיקרי קול השופר. פי' שעיקר הקול הוא בת"ת שיצא מבינה ולכך נק' קול השופר קול שיצא משופר: ומהכא נפקו שאר קולות מגו ההוא שופר. פי' מבינה יצאו שאר הספי' דזעיר הנק' קולות ג"כ וז"ש וז' קולות נינהו שהם ז"ק דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39a:1)

**לבסמא לה** פי' שאהרן שהוא חסד מבסם גבורות שבה ומ"ש למחדי לה היינו ע"י ה' חסדים שנותן לה בסוד תחדהו בשמחה וכו'. ומ"ש לחברא וכו'. פי' כי חסד הוא שושבין המזווג זו"ן יחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39a:2)

**ר' אבא אמר מאתר חד נפקו יין ושמן וכו'** פי' מא"וא יצאו אלו המינים: דהא עובדוי בחשאי אינון. פי' זה טעם שלישי למה נאסר היין לכהני' דלעיל אמר ב' טעמים א' שסופי' עציבו ועוד דיין מסטרא דליואי אתי וכאן מפרש טעם ג'. ומ"ש ועוד דעובדוי וכו' וחמרא מגלה רזין הוא טעם רביעי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39a:3)

**אתער לעלמא דאתי** פי' זהו מש"ה הולך לדודי למישרים: ומ"ש ויזכה לאחייא וכו' זהו מש"ה דובב שפתי ישני' דהיינו הישן שהוא המת יחיה ויהיו שפתותיו דובבות. ור' יהודה מפר' דאפי' בעו"הז דובבות שפתותיו בקבר כמר"זל ונקט בההוא עלמ' לפי שר' יצחק קאי אזמן התחיה לכך אמ"ל אפי' בההוא עלמא שהוא עו"הז שנק' כך לגבי עולם התחייה שבה עסיק ר' יצחק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39a:4)

**אי כתיב וחכך מיין הטוב וכו'** פי' כיון שאמרת מאן דמרוי מיינא דאורייתא א"כ מיין הטוב מב"על שר"ל וחכך כשהוא מרוי מיין הטוב שהיא התורה אז הולך לדודי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:1)

**שפוותיה מרחשן אורייתא** פי' ס"ל בפי' דובב שפתי ישינים כר' יהודה דלעיל. ולא כר' יצחק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:2)

**אי קב"ה** פי' זעיר. הולך לדודי הולך אלי מ"ל וכו' בסע"ה דף ע"ה וחכך כיין הטוב גיכ"ק וחי"ך גי' קס"א כי ג' מוצאות מהפה יונאים מן ג' אהי"ה כמ"ש בע"ח שער חו"ג וידוע כי מבינה מתעוררים הדינים מסטרהא ר"ל מקצוותה שהם הנ"הי ברזא דתבונה מה שא"כ בבינה עילאה וידוע כי בבינה עילאה הוא שם אהי"ה דיו"דין ובתבונה שם ס"ג ולכן אמר וחיכך שהיא גי"כק וחי"ך גי' קס"א הוא כיין הטוב שהוא מרזא דבינה עילאה ששם אפילו התעוררות דין לא יש והכל טוב ואע"פי שאתה רוצה ברחמים יותר מבדין אע"פי כן אתה הולך לדודי שהוא יצחק הנקרא ידיד מבטן כמ"ש בזוהר בפ' שמיני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:3)

הולך אלי מ"ל אלא דקאי על יצחק ור"ל שאתה הולך מקודם לדודי שהוא יצחק שממנו בא ההתעוררות בסוד שמאלו תחת ראשי ואח"כ אתה הולך למשרים שהוא יעקב סוד ת"ת הנקרא משרים שהוא מישר להאי גיסא ולהאי גיסא כמ"ש בזוהר בפ' בשלח ששם נתמזג הדין עם החסד במזג השוה או יאמר כמ"ש בזוהר ש"ה כי ה' אותיות מנצ"פך נקרא מש"רים כי מנצ"פך גי' א"פר שממנו בא החימום וההתעוררות ועל זה אתה הולך לדודי שאתה רוצה לקבל הה"ג מקודם וכוונתך הוא למישרים שהם ה' אותיות מנצ"פך כי מה' אותיות מנצ"פך משם יוצאים חמשה מוצאות הפה ומהם בא הדיבור. ולכן אמר שאתה הולך לדודי כדי שידובב שפתי ישנים שעד פה נאמר נאלמתי דומיה. ועתה בא הדיבור מהשפתים שהם בחי' נה"י שבראש. כי בראש יש קומה שלימה מי"ס. ומה' אותיות דמנצ"פך מהם נפתחים בפיה הפתוחי חותם וזהו דובב שפתי ישנים דהוא חמרא דמנטרא. פי' יין שבא מבינה שהם הגבורות של הבינה. הולך לדודי דא יצחק ושיעור הכתוב אומר זעיר למ' וחכך הוא כיין הטוב שהם הגבורות דבינה שהולכים לדודי שהוא יצחק לפי שיצחק הוא קו הבינה כנודע למישרים שנתמתקו הגבו' ע"י החסדים וז"ש כמ"דא אתה כוננת מישרים. שר"ל שאח"כ ירדו הגבורות לת"ת הנק' מישרים. והכוונה כדי שיתמתקו ע"י החסדים בירידתם ליסוד דזעיר כמ"ש הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:4)

ועלמין כולהו משתכחי בחדו ופי' דובב שפתי ישנים ר"ל העולמות שהיו ישנים עכשיו מתעוררים בכח הברכות שקבלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:5)

רבי ייסא סמכוהו לקרא אותו בשם רבי: יתיר תהא שכיח בעלמא ברכה אחרת מברכים אותו שיהיה חי יותר מר' ייסא ע"ה שנסתלק בא"ר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:6)

כל יומא תלת מלין דאורייתא פי' יום הו' בחי' זעיר לכך היה אביו מלמדו ביום פשטי התורה שהם במ' כדי לכלול ז"ון יחד. ובלילה שהיא בחי' הנוקבא מלמדו רזי דחכמתא שהם בחינת זעיר כדי לכלול ג"כ ז"ון שכל מגמת חסידים הראשונים הוא לייחדא קב"ה ושכינתיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:7)

אי לאו הכי הוה אעילנא וכו' אלו לא היה כך אלא היה אותו בע"הב ירא חטא הוה אעילנא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:8)

**כל אתר דדינא אלהים איקרי** פי' כגון בינה וגבורה ומ' שכולם נקראים אלהים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:9)

**וההוא אתר עילאה וכו'** פי' בינה. אלין אבהן. פי' חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:10)

**דא נפש דההיא ארץ עילאה וכו'** פי' נשמת אד"הר. הוציאתה המ' מן הבינה שהיא חיה עילאה ושיעור הכתוב ואת כל נפש של אד"הר שקיבלה אותה המלכות מן חיה הרומשת שהיא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:39b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:39b:11)

**תוצא הארץ נפש חיה דא נפש וכו'** פי' תוציא הארץ שהיא מ' נפש של אד"הר שקיבלה מן חיה שהיא בינה: אשר שרצו המים. דההוא נהר וכו'. פי' שבינה קיבלה הנשמה מן אבא בסוד זווג ונתנתה לזעיר ומזעיר למ' וז"ש דההוא נהר עילאה נגיד ונפיק מעדן שהוא אבא הנק' עדן. ומ"ש ואשקי להאי אילנא. פי' הוא זעיר. ומשם למ' והמים דקרא הם החסדים דאימא שמשם הנשמות כנודע מדברי הרב ז"ל: דא הוא דוד מלכא. ולפ"ז פי' הכתוב ואת כל נפש של אד"הר שהיא מחיה הרומשת שהיא מ': דלאתר עילאה אסתלק פירוש שעתיד להיות רב גדול בישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:1)

**דההיא חיה עילאה על כולא** ר' יצחק ס"ל כפי' קמא דלעיל שפי' ההוא רבייא ע"ה: סמכוני מהו וכו'. ז"ל מורינו זצו"קל דע כי היודע לייחד יחודים משפיע שפע רב אל המ' שהיא כמעט נופלת בגלות וע"י יחודים סומך אותה ומעמידה לפי שמושך לה שפע מהבינה בסוד סומך ה' לכל הנופלים וס"מך היא הבינה וז"ש הה"ד סומך ה' וכו'. ובג"כ כ"י דנפלה וכו' ומאן דידע ליחדא שמא קדישא וכו': אשישות אלין אבהן חסד וגבורה. ובח"י דף נ"ג אשישות ב' אשות אש לבנה ואש שחורה חסד וגבורה כמ"ש בפ' שמיני אשישות אינון אבהן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:2)

**אבל רזא דא אשישה עייל חמרא וכו' ואשישה א'** פי' רד"ק ורז"ל אמרו גרבא דחמרא א"כ מ"ש כאן אשישה עייל חמר' הוא גרבא אבל רש"י ז"ל פי' סמכוני באשישות סולת נקייה א"כ מ"ש כאן אשישה עייל חמרא ר"ל כשאכל אדם אשישה מסולת נקייה אז עייל חמרא משא"כ אם לא יאכל לא יוכל לשתות יין הרבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:3)

**תפוחין לכוונ' רעות' דלא יזיק חמרא** פי' כי בעל הייחודי' ממשיך שפע גדול מהבינה אל המ' אבל צריך ליזהר שלא יקלקל ח"ו. כי אם לא תהיה הכוונה טובה מלבד שאינו מביא השפע אלא אדרבה מגביר הדינים ומזיק למ' ח"ו ולכן צריך המייחד להמשיך ב' מיני שפע. א' להמשיך שפע גדול למ'. וכדי שלא יינקו הקליפות מהשפע צריך לכוין ייחוד אחר כדי להכרית יניקת הקליפות. כמ"ש בספר ק"י ונל"עד שזהו אשישה עייל חמרא שהוא השפע הבא ע"י הייחוד וכדי שלא ינקו הקליפו' צריך לעשות ייחוד אחר להכריתם וזהו השפע השני שמכרית הקליפו' וזה נק' תפוח דמכוין דעתא שלא יזיק חמרא עכ"ל מורינו. ונל"עד פי' אחר מ"ש אלין אינון אבהן דאינון וכו'. פי' הם חג"ת שמתפשטים בהם הגבורות דאימא הנק' חמר טב כמ"ש הרב ז"ל שגבורה דחסד וגבורה דגבו' וגבו' דת"ת הם בח"גת ואנו יראים שמא יינקו מהם החיצונים לפי שתאוותם לינק מהגבורות. לכך ממתיקים אותו היין שהם הגבורות ע"י ג' חסדים המתפשטים בחג"ת גם נמצא שאשישות ותפוחים כולם בח"גת וז"ש כאן רפדוני בתפוחים כולא חד כדקאמרן אבל אשישה רומז על הגבורות המתפשטים בחג"ת כמ"ש אשישה עייל חמרא. ותפוחים רומזים על החסדים המתפשטים בחג"ת שממתיקים היין שהם הגבורות שלא יזיק. כמו התפוח שכשהאדם מריח בו אפיק חמרא ומכוין רעותא. וענין זה נעשה כשמייחד האדם המ' עם בעלה וז"ש ומאן דמייחד שמא קדישא שה"ס הזווג בעי לייחדא דינא ברחמי שסוד הזווג הוא למתק הגבו' שהם דינים. ע"י החסדים שהם רחמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:4)

והיא אמרה סמכוני למאן לישראל בנהא דאינון וכו' ובמה באשישות וכו' מאמר זה הובא בס"עה דף כ' ופי' בו כי בינה עילאה נקראת סמ"ך והיא סומכת לתבונה עם ז"ון ע"י שם אכד"טם חלוף שם אלהים והוא גי' ע"ד וזה פי' הפ' בטחו בה' עדי עד כי המלכות בוטחת על זעיר בעלה כבי"כול שהוא יסמוך אותה ע"י בינה שנק' ע"ד שבח"גת דבינה הוא זה השם. וזה פי' מאמר הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:5)

**סמכוני באשישות אלין אבהן** פי' אבהן בינה שירדה לאבהן דזעיר שהם חג"ת שלו ויסמוך אותה וזה פי' מה שנתבאר בתיקונים באשישות תרין אישין אשא חוורא ואשא סומקא שה"ס חסד וגבורה דבינה ובתיקון ס"ד מבואר בראשית ברא אלהים תמן איש תמן אשה ועליה אתמר סמכוני באשיש"ת כי כב"יכול השכינה יורדת בבריאה לפעמים כידוע ואז צועקת סמכוני באשישות. כי כשהיא אצל זעירי למעלה באצילות אז היא מקבלת מחזה דזעיר ולמטה יסוד אבא המגולה אחר סייום יסוד אימא שמסתיים בחזה ומקבלת ג"כ מהוד דזעיר ששם עומד הוד דבינה כי אימא עד הוד אתפשטת. ואז נסמכת באיש שהוא יסוד אבא. ואשה היא אימא ולכן אמרה סמכוני באשישות כי בנה"י דבינה יש ק"ך צירופים דאל"הים ואל"הים גי' א"ש במילוי יוד"ין עם הכולל. ולכן אמרה באשישות והיא רוצה שלא תרד עוד למטה. ורוצה מישראל שיסמכו אותה סמיכה הגונה ולכן אמרו בזוהר בפ' וירא כיון שהגיע ר"א הגדול כשדרש לרע"ק פסוקי ש"ה לסמכוני באשישות בכה ולא יכול לדבר כי מדבר בש"ה במעלות גדולות ורמות כמבואר שירד למטה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. ויש לדרוש ג"כ לשבח כי בימי שלמה היתה עמידתה עם זעיר בחול במדרגה הששית שהוא פנים בפנים עד חב"ד דזעיר. ואמרו שהיתה בבינה דאצילות ויש סמך לזה הרבה מהזוהר והתיקונים ונמצא בשבת בהכרח תעלה יותר מבחול. ובימי שלמה היתה אומרת סמכוני באשישות מזהירה לישראל שאל יורידוה משם רק שתשאר במעלתה בבינה וזהו סמכוני באיש ואשה ועל זה רומז ג"כ בתיקונים סמכוני באשא חוורא ואשא סומקא שהם חסד וגבורה דאריך שמתלבשים באו"א כידוע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:6)

גם בפנימיות חסד וגבורה דאריך יש שם נ"ה דעתיק וידוע כי בנ"ה יש שמות צב"אות גי' תפו"ח ולכן אמרה רפדוני בתפוחים וכמ"ש בתיקונים רפדוני בתפוחים אלין ירכי קשוט. ואמרה טעם על זה שיסמכוה באיש ואשה שהם א"וא הטעם כי חולת אהבה אני כי ידוע שסיבת החולה הוא מפני שחסר ממנו שער הן' מן' שערי בינה מפני ששער הן' הוא באבא ולכן היא רוצה שיסמכוה באיש ואשה. ונמצא שתקבל ג"כ משער הן' שבאבא ואז לא תהיה חו"לה גי' מ"ט כי תקבל משער הן' וכו'. גם אמרה רפדוני בתפוחים עד"ז כי רמזה על תרין תפוחין קד שין דאריך ששם שע"ח נהורין גי' חש"מל העליון והוא ט' פעמים מ"א שערים גי' ש"ע ולכן צריכה לקבל מהתפוחין כדי להשלים שער הן' שבה ר"ל שהיא רוצה לקבל משער המ"ב שכולל כל הן' שערים כמ"ש בע"ח ולכן אמר הזוהר תפוח אפיק חמרא כי חמרא דבינה כשיורד למלכות אז נעשה דין משא"כ התרין תפוחין שעושים רחמים גמורים ומוציאים דיני היין ממנה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:7)

**ויין דישראל וכו'** פי' כששומר האדם יין שלמטה גם הגבורות דאימא הבאים לזעיר הנק' ישראל משתמרים. עע"ז דאינון מסאבין וכו' בח"י דף ע"ג פי' כי השורש שלהם הוא מן סט"א שמשם באים נשמותיהם כי כל הע' אומות משועבדים תחת ס"מ שהוא ראש לכל ע"ז ונק' אל אחר. ומאן דקריב בהדיה יסתאב כד יקרב ביין דישראל הא אסתאיב ואסיר כ"ש וכו' עד דמקדשי למלכא בנטירו עילאה דא. והענין הוא שבעת שהוא מטמא עצמו ע"י שתיית יינם של גוים נכנס בו רוח הטומאה ומטמא גופו ונשמתו עד אשר הנחש העליון יש לו רשות לחטוף ולהוציא אותו השורש והחלק המגיע לו מזה היין המשומר בענביו ונשאר חלקו בגיהנם ועי"ז נאבד ממנו חלקו באותו היין שהוא עיקר החלק שיש להם לישראל בעו"הב ולכן אחרי מותו אין לו חלק בזה היין וגם לעתיד לבוא בסעודת לויתן. ופי' רבינו האר"י ז"ל סוד משר"זל על חוה שסחטה ענבים ונתנה לו הכוונה היא כי שורש של הדינים והגבורות הוא שם אלהים בבינה וב"פ אלהים גי' ענבי"ם והדין קדוש אשר בתוכו ה"ס יין המשומר בענביו ונודע שאין החיצונים ניזונים אלא מפיסול היין ומן השמרים שבו שהם שיורי הדין הקדוש והנה זה השפע שיונקים הוא דין קשה והוא יין עכור מלא שמרים והוא בלוע תוך דין הקדוש דמיון היין הבלוע תוך הענבים. וחוה סחטה אותן הענבים כי ע"י השמרים יש כח לחיצונים לינק גם מהיין עצמו. וכוונתה היתה שע"י הסחיטה ההיא יצאו השמרים הבלועים שם ואז לא יהיה עוד כח לחיצונים לינק משם. ומפני שהאלהים עשה שיראו מלפניו ולכן ברא החיצונים ליסר בם הרשעים כי החיצונים הם צורך גבוה כנודע ולכן לא עלה ברצונו לבטל החיצונים. וחוה חפצה לבטל אותם קודם זמנם וסחטה ענבים וכו'. ומן היין ההוא שתו אדם וחוה שהוא כוס התרעלה חלק החיצונים הנק' סטרא דמותא וכאשר המשיכה עליה זה השפע של יין נסך שהיה מעורב טוב ברע גרמה שבא עליה הנחש והטיל בה זוהמא כנודע ואז תכף ומיד פירסה נדה ואז נזדווג אד"הר עמה ג"כ בנדתה ולכך נענשו בעונש מיתה. ונתנה לאישה כוונתה אולי יהא יותר כח בו לתקן זה היין להוציא השמרים ממנו יותר ממנה כמבואר סוד זה למקובלים. ואמרו שגרם חטא זה היה על שהוסיפה בדבריה ואמרה לא תגעו בו ועי"ז גרמה שבא ס"מ ונגע באילן ונעשה יין נסך כי טמא אותו ולכן גזרו שמגע גוי עושה נסך ואוסר בהנאה כיין נסך ממש ורזא דמלה כי יניקת ס"מ הוא מאותם ענבי"ם ובאגדה בפ' האזינו אילן שאכל ממנו אד"הר רי"א ענבים היו שנ' ענבמו ענבי ראש אשכלות מרורות אותן אשכלות הביאו מרורות לעולם ענבמו חסר יו"ד להורות מי גרם המרירות ענבי רוש ר"ל אש תראה בראש של אותיות ענ"בם באל"פא בית"א תמצא קודם עי"ן סמ"ך וקודם נ' מ' וקודם ב' א' וקודם מ' ל' הרי בראש של ענ"בם הוא סמ"אל ומאתר שסמ"אל הוא קרוב לאותיות ענ"בם שלמעלה ואין חסר לו אלא הנגיעה בלבד ותכף הוא מטמא היין שבתוך הענבים ועושה אותו נסך ולכן גם הגוי שהוא מסנו' דס"מאל הנוגע ביין שהשפע שלו בא מאותה הבחינה הקדושה של מעלה מטמא אותו ומטמא לשותה וז"ש בזוהר כד יקרב ביין דישראל הא אסתאב ואסיר. נסך גי' סמ"אל. וכן מגע גוי גי' סמ"אל ע"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:8)

וכבר השיבני אדם א' על זה לאמר אם איסור סתם יינם חמור כל כך למה לא אסרתו תורה בפי': גם מ"ש בזוהר ומאן דשתי וכו' לית ליה חולקא בעלמא דאתי וגזרה זו הוא מי"ח דבר שגזרו ב"ש וב"ה כמ"ש במס' שבת ולדורות הראשונים לא היה אסור א"כ ח"ו לית להון וכו' והשבתי לו שכל זמן שהיו ישראל במעלה עליונה לא היה כח בטומאת הגוים להטיל טומאה ע"י מגען ביין ובאמת כאשר חטאו בשיטים בשתיית סתם יינם שהביאם לזנות אמרו בפרקי ר"א פ' מ"ז ר"א המודעי אומר עמד פנחס והחרים על ישראל בג' מאות שופרות ובסוד שם המפור' ובכתב שעל הלוחות ובחרם ב"ד התחתון שלא ישתה אדם מישראל מיין של גוים. וכוונתו היתה כי ע"י שתייתם נתנו כח לחיצונים ליינק משוד תנחומי גבוה ברית העליון וזה גרם להם שנכנס היצ"הר בהם לזנות ולע"ז. ואח"כ כשהרגו ל"א מלכים והכניעו כל החיצונים וכו' והותר להם אפי' קדלי דחזירי הותר ג"כ סתם יינם ונסתלק חרם פנחס. והטעם כי בזמן שנכנסו ישראל לארץ והכניעו כל הקליפות. קליפת נוגה נכנסה תוך הקדושה ונעשה הכל קדושה ואז לא יכלו החיצונים לזון ולפרנס עצמם מהקדושה. ומכ"ש שלא יוכלו לשתות מאותה הבחי' הקדושה אשר משם שורש היין ולכך משנכנסו לארץ הותר סתם יינם וכל זמן השופטי' ומלכי בית דוד ומלכי ישראל כמ"ש בחולין דף ד' על יהושפט שנהנה מסעוד' אחאב ז"ל הכי השתא סתם יינם של גוים הוא ועדין לא נאסר הרי דבשתיה היה מותר ומכ"ש בימי שלמה שישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו כי אז נתקן חטא אד"הר שאכל מעץ הדעת דיש אומרים גפן היה וי"א תאנה וכל א' מישראל היה יושב תחת יין המשומר החלק הנוגע לו באותו יין המשומר והיו יושבים לבטח בארצם ארץ העליונה והיה שלום בארץ החיים מן החיצוני' ולא היה אז יכולת בחיצוני' לטמא סתם יינם אלא במה שהיו מנסכים לע"ז שלהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:9)

אח"כ חטאו י' השבטים כמ"ש בב"ר בפ' נח לא גלו אלא בשביל היין ובגמ' חמרא דפורגית' וכו' קפחו י' השבטי' וכן שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין שנ' גם אלה ביין שגו והכוונה שהם גרמו ע"י עונותיהם שהחיצונים יהיה להם כח לטמא היין של מעלה וזה היה רק לפי שעה. ואח"כ ירדו ממדריגתם לנוקבא דתהומא רבא ואותם שגרמו לחיצונים לטמא היין סבלו עונשם אבל היין נשאר בקדושה תמיד כל זמן שב"ה היה קיים. וכשירדו ישראל לגלות בבל קם דניאל וגזר על סתם יינם כמ"ש בגמ' והענין היה עפ"י מ"ש בזוהר פ' כי תשא מה עבדו ישראל וכו' נסבו נשים נכריות ואולידו בנין מנהון וכו'. הנה זה גרם להם ששתו מסתם יינם כמו בענין שטים וכן כמה עבודות זרות שעבדו בבבל כמו שהוכיחם יחזקאל. ואמרו בגמ' דניאל גזר עליו בעיר ואתו שמאי והלל וגזרו אפילו בשדה כי הם היו בסוף בית ב' קודם החרבן והמה ראו שגברו החיצונים בעולם וכו' לכן גזרו גזרה זו וגזרתם היא קיימת בכל תוקף עד כי יבוא שילה ובכל דבר יכול ב"ד לבטל דברי ב"ד חברו חוץ מי"ח דבר שאפילו יבוא אליהו וב"ד אין שומעין לו פי' אם יבוא פנחס וירצה לבטל איסורו כמו שביטל גזרת החרם שלו כי אז הכניעו ל"א מלכים ולא היה כח לשום חיצוני לינק מאותו היין לכן הותר החרם דפנחס אבל בזמן הגלות הזה הארוך שאין בנו כח להכניע החיצונים לכן אין כח ביד אליהו להתיר סתם יינם בזמן הזה עד עת בלע המות לנצח ואז ביום ההוא יטפו ההרים עסיס ותרגומו ירבון טורייא חמר. והענין כי מה שהיה בגלות יין נסך יין המשכר לעתיד לבוא יהיה נקרא עסי"ס גי' יי"ן נס"ך להורות כי יין נסך יתהפך ליין עסיס המשמח אלהים ואנשים שאז יצא יין דמנטרא וישפיע שפע ברכה בכל העולמות וכמו שהאריכו עוד בזה המקובלים וכו': ובזוהר שמיני דף מ' ע"א ת"ח ישראל קדישין כל חיי עלמא דירתין כולא תלייא בההוא עלמא דאתי. פי' בינה. והוא אתר דיין דמנטרא שרייא ואיקרי יין וכו' ויין דישראל לתתא כהאי גוונא. פי' שהיין שאנו שותים למטה השפע שלו בא מיין של מעלה. וא"כ לא יקשה עלינו לנהוג בו כל החומרות לשמור את דרך עץ החיים. וביותר ביין שמקדש עליו כי בו מקדש הכלה כנז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40a:10)

**ובג"כ איקרי עץ חיים וכו'** פי' עץ הוא זעיר שמקבל מהמוחין דאימא הנק' חיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:1)

**מאן מלך דא קב"ה** פי' בינה: דא יעקב. פי' זעיר ולפ"ז יעמיד ארץ היא מלכות: תרומת כתיב ר"ל ואיש שהוא ס"מ היונק מתרומה שהיא המ' יהרסנה. ואיש תרומות דא עשו זה פי' אחר וכן מ"ש ואיש תרומות דלאו איהו משפט. הוא פי' ג'. דהיינו שמרומם משפט שהוא זעיר ואינו משפיע למ' שהיא דינים ולכך יהרסנה: ואיתימא הא דוד וכו'. פי' שדה"עה מדתו היא צדק. ולכאורה יאמר האומר למה אחז בצדק שהוא דינים ולא אחז בזעיר. לכ"א שדוד אחז גם בזעיר והיה ממשיך שני חסדים המגולים שבנ"ה דזעיר למ' ולכך נקרא ע"ש חסדי דוד. א"כ כמה דאתדבק בהאי אתדבק בהאי דהיינו כמו שאחז במ' אחז בזעיר אלא שעיקרו ממ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:2)

**לא בגין דבעיין יין אלא מיין דמנטרא וכו'** פי' מ"ש יין ללואי וכו' לא יין המשכר שהוא גבורה. דא"כ הלוים הם גבו' והיין הוא גבורה ואדרבה יהיה דין קשה אלא יין שאמרנו הוא יין דמנטרא שהיא הבינה שהוא יין המשמח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:3)

**דאתדבק בתשובה** פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:4)

**אתר דיין ושמן משתכחי** פי' שהיין הוה בבינה וכן השמן ג"כ מקבלת אותו מאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:5)

**דא תורה שבכתב** פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:6)

**ותורה שבע"פ** פי' מ': אלא הורתם דתורה ומצות נ"ב בינה: דכל כתיבה דספר עילאה נ"ב הוא יסוד דאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:7)

**תמן שרייא** פי' שיסוד דאבא הוא בתוך אימא. ומתמן נפקא תורה. פי' מהבינה יצא זעיר הנק' תורה: וע"ד קרינן תורה שבכתב. פי' תורה שהוא זעיר שרשו מיסוד דאבא הנק' כתב: תורה אחרא. פי' מ': דקיימא על פה וכו'. פי' שיסוד דא"וא הוא דעת דזעיר כנודע וז"ש מאן איהו פה דא איהו דעת שהוא דעת דזעיר. ומ"ש דאיהו פה דספר וכתיבה. פי' שיסוד דאימא הנק' ספר ויסוד דאבא הנק' כתיבה שניהם נקר' פה שהם מוציאים הארות א"וא דוגמת הפה ומהם נעשה דעת דזעיר ולכ"א מאן איהו פה דא איהו דעת דאיהו פה דספר וכתיבה ולפ"ז מ"ש דקיימא על פה ר"ל קיום המ' והעמדתה הוא ע"פ שהוא דעת כמ"ש הרב ז"ל שהמ' בניינה מהגבורות שבדעת דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:40b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:40b:8)

**ותורה דא היא תורה אחרא** פי' מ' וכפל הענין לפרש היטב: דאיהי קיימא על ההוא פה דאיהי תורה שבכתב. פי' כמ"ש שהמ' קיומה ע"פ שהוא דעת דזעיר הנק' תורה שבכתב זהו מה שנל"עד: אבל בהגהות הר"חו ז"ל כתב תורה אחרא הוא ת"ת דאבא: דקיימא על פה דעת שהוא יסוד שלו: דאיהו פה דספר וכתיבה נ"ב דעת שלהם: דאיהי קיימא על ההוא פה. נ"ב נקראת בינה פה: דאיהו תורה שבכתב נ"ב כי הנתיב נעלם בו עכ"ל ונראה מדבריו שמפרש ב' פירושי' בתורה שבע"פ הראשון תורה הוא ת"ת דאבא דקיימא על פה הוא יסוד דאבא שהוא דעתדזעיר. ות"ת דאבא עומד עליו שהוא למעלה ממנו ופירוש השני תורה הוא ת"ת דאבא ג"כ דקיימא על פה היא הבינה הנקראת פה ויסוד דאבא הוא בתוכה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41a:1)

שמא דמלכא קדישא דאחידא באינון יומין עילאין פי' שם הוי"ה שהוא בו"ק דזעיר כנודע שעיקר שם הוי"ה הוא בת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41a:2)

**דמסאב לנפשא זהו** פי' נצור לשונך מרע שהם מאכלות אסורות שהם רעים לאדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41a:3)

**וינטר פומיה ממלין בישין וכו' הוא** פירוש ושפתיך מדבר מרמה ובזה מיושב כפלהפסוק אתר אחרא עילאה. פי' פה במ' ולשון ביסוד: לאתדבקא בשמי בברירו דההיא בהמה וכו' ולפ"ז פי' הכתוב. במה אתה זוכים להדבק בשמי שהיא המ' הנק' חיה לפי שהיא מילוי המילוי דב"ן הוא ע"י שתאכלו בהמה טהורה וכו' ומ"ש מכל ודאי דאיהו רזא דשמא קדישא פי' שכל הוא יסוד שתמיד מחובר עם המ'. ונ"ב מכל ע"ה גי' אמ"ן עכ"ל. שר"ל שהוא חבור יסוד ומ' הנק' הוי"ה אד"ני משולבים. ומ"ש תו זאת החיה וכו' לפ"ז פי' הפסוק כך הוא זאת החיה שהיא מ' קיימא להנקם מכם אם תאכלו בהמה טמאה. ולשלם שכר אם תאכלו בהמה טהורה. ולפי' ר' אלעזר הכי קאמר בהמות טהורות שהם אחוזים במ' הנק' חיה תאכלו. וטמאים שהם אחוזים בס"א לא תאכלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41b:1)

האי עז דשרייא עליה רוח מסאבא כתב הרב בק"י כי עזים הם ז"ון דנוגה דבי"ע וז"ש בפ' שמיני דף מ"א ע"ב עכ"ל. ומ"ש דשרייא עליה וכו' ר"ל שמתלבשת בתוכם רוח מג' קליפות האחרות שמהם בהמות טמאו' כמ"ש האר"י ז"ל. ולכך הקשה שלא נאכל אותם מפני זה ותירץ דאי שרייא ביה אסיר לן למיכל אלא אעברן בגווייהו וכו' ולא שריין לדייר' בהו ולכך הותרו כמו בהמות טהורות שהם מנוגה. ועיין בפ' ויקרא דף כ"ה ע"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41b:2)

**עבר רוחא חדא** פי' רוח מצד הקדושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41b:3)

**וחמאן רשימין דילהון** פי' רואים שהם מפרסת פרסה שהוא סימן טהרה והוא מורה שהם מקליפת נוגה שיש בה טו"ר ולכך רוח מסאבא שבתוכם שהיא מג' קליפות שרובם רע מיד אתפרשן מנייהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41b:4)

**ולא אסיר לן למיכל** פי' ולכן לא נאסרו באכילה אע"פי שרוח מסאבא עוברת בתוכם ומ"ש בין בבעירי בין בחיותא הוא דבוק אמאי דסמיך ליה. וה"ק בין בבעירי וכו' בכולהו אתחזון ימינא ושמאלא וכו': וע"ד רוחא קדישא דישראל לא אתערב בהו וכו'. פי' שכתב הרב בק"י כי נפש הבהמית שבישראל ובהמות טהורות הם מקליפת נוגה. ובהמות טמאות ונפש של או"ה הם מג' קליפות אחרות עכ"ל ובזה מובן לשון זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:41b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:41b:5)

**ברך ה' ממש** פי' ה' שהוא זעיר ישראל הם בניו לפי שרוח ונפש דישראל הם מז"ון ולכך כיון שהם זרע שלו לכך בירך אותם וז"ש ברך ה" ממש: ברך ה' בכולא ר"ל שמברכם מהמוחין דא"וא שבו ונטמתם בם פי' שמטמטמים האדם האוכלם ובורחת הקדושה ממנו ונעשה געלא דמאריה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42a:1)

**מים טהורים** פירוש החסדים דאימא שעל ידם נטהרים ישראל: קדש איקרון. פי' כמו א"וא הנקרא קדש גם ישראל כך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:1)

**ר"א פתח על משכבי וכו'** טעם פתיחה זו לפי שרוצה לפרש אשה כי תזריע קאי על השכינה דהיינו כשמעשה התחתונים הגונים אזי המ' מתקשטת בקישוטים נאים ואז הזכר מתעורר ע"י אותם הקישוטים הטובים ותאוותו מרובה והמ"ד גוברים ולכך וילדה זכר כמ"ש לקמן דף מ"ה ע"ב ולכך הביא פסוקים אלו שמדברים על השכינה פסוק זה דעל משכבי וכן אשת חיל דלקמן שכולם מדברים על השכינה: במשכבי מבע"ל שר"ל כשהייתי שוכב במשכבי בלילה וכו': מהו על משכבי. נ"ב שפירושו על ענין משכבי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:2)

**ושכיבת לעפרא** פי' שירדה לבריאה הנקר' עפר. בסוד העפר אשר יהיה בקרקע המשכן. ולפי' זה על משכבי ר"ל המ' אומרת על שכיבתי בעפר בגלות שנק' לילות בקשתי וכו'. אבל ר' יצחק דלק' מפ' על משכבי הוא על ענין הזווג שנפסק בגלות ולכך בקשתי וכו': רי"א על משכבי אתרעמנא קמיה דהא מזדווג עמי למחדי לי וכו' דהכי תנינן מזווגא דמלכ' בכ"י כמה צדיקים ירתי ירותא אחסנתא קדישא וכמה ברכאן משתכחי בעלמא וכו' בס"עה דף כ"ח פי' מאמר זה וז"ל נודע שבלילה הזווג עם לאה. ורחל היא תחת המטה ומשכבה הוא בבריאה. וזעיר מזדווג עם לאה בכל קומתו דהיא יורשת גם מקומה של רחל. וידוע כי רחל היא עקרת הבית מדה העשירית של אצילות. משא"כ לאה שהיא פרצוף הארה. ולכן עיקר הנשמות יוצאים מרחל. לכן השכינה אמנו רחל מתרעמת מה שהוא על משכבי בלילות שהוא אחר חצות ואז אני צריכה לירד לבריאה. והזיווג הוא על משכבי באצילות ועל זה אני מתרעמת בגלות ואומרת הטעם כי אם היה עמי הזיווג היה יוצא ממנו נשמות לכמה צדיקים כמ"ש בזוהר משא"כ כשהזווג הוא עם לאה אין יוצאים נשמות כי לפיכך הזווג אסור לת"ח בימי החול אפי' אחר חצות לילה. ובבריאה בקשתי את שאהבה נפשי כי ביסוד יש כל כ"ב אותיות בסוד וישכב במקום ההוא ויש כ"ב. והכ"ב אותיות שביסוד ממתיק להה' גבורות שבו שהם נפשי. וזה פירוש את שאהבה נפשי שהם הכ"ב אתוון האוהבים את נפשי. ולא מצאתי שיתייחד עמי. ועל כפל לשון שאמרה ב"פ בקשתי וכו' נראה כי הארת היסוד אע"פי שאינו מזדווג עמה בייחוד מזדווג עם לאה בהיכל ק"ק דבריא' כמבואר בכוונת השכיבנו. ואז מקבלא ג"כ ממנו הארה מועטת משא"כ הארת הת"ת שהוא ו' דשם הוי"ה לא מצאתיו כלל ולא קבלתי ממנו שום הארה וזהו בקשתיו ולא מצאתי ו' של שם הוי"ה. ולכן מקודם אמרה בקשתי ועתה אומרת בקשתיו בוא"ו וע"פי דרך האר"י ז"ל המבואר בפי' האגדה שאומ' שם על משכבי בלילות שהו' עולם העשייה ושם לא יש זווג וצריך לתרץ עד"ז סיפא דקרא כי מבואר בס"הכ שג' כלי זעיר דאצילות מתלבשים בג' עולמות ובעולם העשיה מתלבש כלי החיצון דזעיר ומלכות מקננת בעולם העשיה ולכן אומרת מתחילה את שאהבה נפשי בקשתי. פי' אע"פי ששם אותו שאהבה נפשי שהוא מתעלם שם אעפ"כ אינו מזדווג עמי שם וז"ש בקשתיו ולא מצאתיו וכמו שכתב הזוהר דלאו אורחיה לאזדווגא עמי אלא בהיכליה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:3)

**קראתיו ולא ענני הוא פסוק אחד ומביאו הזוהר באגב: אשת חיל דא כ"י** פי' כמ"ש הרב ז"ל שטעם שנק' המ' אשת חיל לפי שלוקחת הארה משני שלישי החסד שבת"ת המגולים שהם ב"פ כ"ד גי' חי"ל כמ"ש באוצ"ח: דהיא גבירתא מכמה חיילין נ"ב דריש חיל לשון חיילות. ולפ"ז בהא פליגי רבי יוסי ור' אבא דר' יוסי ס"ל טעם שנק' המ' אשת חיל לפי שלוקחת ב"פ כ"ד כמ"ש ור' אבא ס"ל לפי שהיא ממונה על כמה חיילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:4)

**עטרת תפארת** פי' שביום השבת עולה המ' לאימא וזעיר לאבא ועצמות הזעיר נשאר במקומו כמ"ש בס"הכ נמצא כיון שהיא במקום אימא ועצמות הזעיר תחתיה היא עטרת בעלה. והיא ג"כ עטרת תפארת שהכל כוונה אחת וז"ש וכולא חד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:5)

**כמה דאת אמר אשר ימצא אתכם וכו'** מביא ראיה מה אשר ימצא אתכם דהתם קאי על המ' דכתיב באחרית הימים והיא המ' שהיא סוף האצילות. גם מי ימצא דהכי קאי על המ' והיא הנק' אשת חיל: מקחה מב"מל פי' שר"ל יותר מפנינים שקשה לאדם לקנותם. מקחה של המ' גדול מהם לפי שמי יוכל לזכות בה וא"כ מקחה מב"על: היא מכרה לון נ"ב ומכרה כמו מכירתה עכ"ל. ושיעור הכתוב מי שהוא רחוק מפנינים שהיא התורה ומצותיה. מוכרת אותו לאו"ה וע"ד ושלל לא יחסר נ"ב שמוציאה ניצוצות הקדושה מן הקליפה שהיה תחלה שלול בידה כמ"ש ושבית שביו שבי ששבה הוא: זמינת טב לעלמא. פי' לעו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:6)

**להיכלא דמלכא** פי' לבי"ע ולבני היכליה. פי' לשרפים וחיות ואופנים שבבי"ע: ועץ הדעת טו"ר פי' היא המ' שרגליה יורדת מות הנק' רע: דאינון ימי השמים נ"ב ו"ק דזעיר: ובההוא זמנא גמלתהו טוב ולא רע פי' אע"פי שהיא עץ הדעת טו"ר עכ"ז כשנמשכים ו"ק אליה אז היא טוב ולא רע ונותנת לתחתונים שפע טוב וכאלו נותנת לזעיר ולכ"א גמלתהו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:7)

**הא תנינן דקב"ה גזר וכו'** פי' כמש"זל מ' יום קודם יצירת הוולד המלאך מביא הטיפה לפני הק"בה וגוזר מה תהא עליה וכו'. אלמא שהקדוש ברוך הוא גוזר אם יהיה זכר. ואת אמרת אשה מזרעת וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:42b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:42b:8)

ובגין דאבחין ליה גזר עליה נ"ב המלאך אינו יודע מי הזריע תחלה ולכן שואל טיפה זו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:1)

**ובחכמה נטיל כולא כחדא** נ"ב היינו בהארת חכמה דא"ק שנתלבשה במלכות א"ק ונאצלו כל העולמות כמ"ש בע"ח בשער סדר האצילות כי שם נדרש פסוק זה על כך וז"ל הרב ז"ל בליקוטים דע כי הא"ס ב"ה נתלבש בחכמה דא"ק ועי"ז האציל עולם האצילות וז"ס כולם בחכמה עשית וחכמה הנז' נתלבשה במ' דא"ק וזאת המ' נתלבשה תוך י"ס דאצילות והיה זה כדי לקשר א"ק באצילות. והמ' הזאת היא נק' עתיק יומין וג"ר שבה נשארו במקומם והז' תחתונות שהם ז' ימי בראשית הם שנתלבשו בי"ס דאצילות. וזהו הבחי' נק' עתיק יומין שהם ז' ימים עתיקים דמ' דא"ק. וזה העתיק הוא נשמה לאריך וגם הוא מתפשט תוך האצילות כנודע שא"וא מלבישים אותו עד הטיבור וז"ון מהטיבור ולמטה עכ"ל. ובזה מובן מאמרנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:2)

**וכולהו סתימין בחכמה** פי' אבא. ור' אבא פליג את"ק דס"ל כולם בחכמה היינו חכמת א"ק. ור' אבא סבר כולם בחכמה הוא אבא: אלא בשבילין ידיען נ"ב יסוד דאבא עשית בבינה. פי' חכמה אומר ובינה עושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:3)

**כליל דכר ונוקבא פי' לפי שיצאה מז"ון שהם זכר ונקבה לכך גם הרוח כלולה מזכר ונקבה** ולכך הרוח יולד פעמים זכר פעמים נקבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:4)

**לחד שלוחא** פי' גברי"אל. הלילה אמר וכו'. פי' המ' אמרה לגברי"אל פלוני תתעבר אשתו בבן זכר וז"ש הורה גבר מפלנייא: כדין רוחא נחתא וחד צולמא עמיה. ז"ל הרב בס' א"י. כשהאדם נולד הנפש שלו צריכה לברר הניצוצות המגיעים לחלקה שנפלו ממנה בחטא אד"הר בקליפת נוגה אשר זו היא כוונת לידת האדם בעו"הז. והנה ע"י המצות מברר אותם החלקים שנפגמו ונפלו שם אמנם כבר ידעת שאין הנפש באה באדם ערומה רק בחד דיוקנ' הנק' צלם דקאים תמן בעת יצירת האדם כנז' בזוהר והענין כי האב והאם המביאים אותה הנפש הם בזכותם יוציאו אותה הנפש מלמעלה כי כפי הזכות והמצות של האיש והאשה ימשיכו נפש לוולד ההוא המתייחס אל אותם המצוות שעושים או ג"כ שהם דומים אל שורש נשמתם וגרמו ג"כ במעשיהם הטובים לברר קצת ניצוצות מקליפת נוגה שיעשה לבוש אל הנפש ההיא עכ"ל ובזה תבין לשון זה שאמר שהרוח כשבאה לוולד מתלבשת בצלם שבירר לו אביו ואמו ומ"ש הזוהר כדין רוחא נחתא וחד צולמא עמיה היינו הנפש כמ"ש הרב ז"ל ה"ג ובאינון חרשין דאיהו יימא ויזמין לון לצולמי וכו': על ההוא טיבו עילאה נ"ב נפשו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:5)

**וכד נפקין דכר ונוקבא נפקין** פי' כשיצאו מהמ' יצאו זכר ונקבה ומ"ש ולבתר אתפרשן באורחייהו פי' כשבאים לעו"הז הם נפרשים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:6)

**תוצא הארץ ודאי נ"ב מלכות** דא רוחיה דאדם קדמאה. פי' רוח של אד"הר הוציאה אותה המ' מזעיר ופי' נפש חיה. נפש שקיבלה מזעיר הנק' חיה כמש"זל חיה ושמה ישראל. וכן המ' נק' חיה נמצא שהנפש היא מז"ון כמ"ש בפ' ויקרא דף י"ט ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:7)

ומפרי העץ דא קב"ה: פי' זעיר אשר בתוך הגן נ"ב שם ב"ן ע"ה גי' ג"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:8)

**כפום אורחוי דעלמא דאינון גרמי ליה** פי' לסברא זו וילדה זכר היינו שאין שם אלא זכר ולא כלול דכר ונוקבא מפני עונות הדור שגרמו שלא נכללו הגבו' עם החסדים ובזה יהיו זכר ונקבה כלולים כאחד בתוך המ'. אבל הם גרמו שלא ילדה המ' אלא זכר ולכך ר"א חלק עליו ואמר שלעולם א"א שלא יהיו כלולים במ' זכר ונקבה אלא כשמעשה התחתונים הגונים אזי נכפים הגבו' ונכללים בחסדים והזכר שהוא מהחסדים גובר ולכך כתיב וילדה זכר שהנוקבא אינה עולה בשם. אבל כשאין מעשה התחתוני' הגונים אז מתגברים הגבורות ושולטים על החסדים וממילא הזכר שהוא מהחסדים נכפה לפני הנקבה ונכלל בה לכך כתיב ואם נקבה תלד שהזכר כלול בה ואינו עולה בשם ובזה מובן כללות לשון הזוהר. ומ"ש ודכורא אתכפייא בימינא דלא שלטא ר"ל הדכורא נכפה מסיבת הימין שהם החסדים שאינ: שולט על הגבו' אלא אדרבה הגבו' שולטים. א"נ יש לפרש וילדה זכר היינו מ"ה וב"ן דמ"ה שאז הנקבה כלולה בדכורא. ואם נקבה תלד היינו ב"ן ומ"ה דב"ן וז"ש דכר ונוקבא מסטר שמאלא וכו' דהיינו מב"ן. וכדין ההוא דכר דנפיק מגו נוק' מסטר שמאלא וכו' דהיינו מ"ה דב"ן ולכך אינו עולה בשם שבכלל הנוקבא הוא כיון שעיקרו מב"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:9)

**לא איקרון נפשן** פי' שאינם בכלל הנפשות דישראל שהם ניזונים מהמ': לא עאלין רוחין לגבה ולפ"ז וטמאה ז' ימים קאי על הנשמה לפי שעדין לא קבלה הארה מן המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:10)

**תחת אמו** פי' תחת המל' ששבעת ימים אלו עדין לא נתקשר במ' אלא תחתיה: דלאתקשרא בה ובדכורא. פי' שהנשמה נקשרת במ' ובזעיר ע"י המילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:43a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:43a:11)

**דרבייא כאיב** פי' וכיון שג' ימים אלו מצטער מפני המילה לכך עדין אין לו הארה הרבה מהמ' אלא קצת. טהרה סתים ולא אדכיר ה' בתראה נ"ב דריש אם למסורת דמי טהרה כאלו נקוד שב"א בה' והיינו דם טוהר דם טהור של ה"ח דמיל' דאתגליין בפום אמה וכאלו אין כאן מפיק וז"ש לא אדכיר ה' בתראה עכ"ל. ולפ"ז פי' הכתוב ושלשים יום וג' ימים וכו' ל"ג ימים אלו התחילו החסדים להתגלות ע"י המילה והם דם טוהר והנשמה מקבלת הארה מהם. אבל אינה נקשרת בעצם במלכות עד אחר ל"ג אלו הנזכרים כדמפרש הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:44a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:44a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:44a:1)

**בתר ל"ג יומין** נ"ב כי אחר ל' יום יוצא מחזקת נפל עכ"ל. ולפ"ז מ' יום אלו שמנה הכתוב הם כך וטמאה ז' ימים היינו ז' ימים מאלו השלשים יום שעדין לא יצא מכלל נפל הנשמה אינה מקבלת ג"כ מהמ' וכן ג' ימים שאחר המילה דכאיב רבייא אינה מקבלת ג"כ מהמ' רק הארה קצת הרי עשרה ימים. ול' שיצא מכלל נפל הרי מ' נמצא כפי הסוד אין כאן אלא שלשים יום אבל קחשיב ברישא ז' ימים ואח"כ ג' ימים הנז' ול' הוא כללות הכל כדי שיצא מכלל נפל: ה"ג משמע דאיכא קדוש אחרא: ודא הוא כי אין בלתך אין קדושה דלהון בלתך ושיעור הכתוב אין קדוש כה' ושמא תאמר והרי מה"ש קדושים גם הם לכ"א כי אין בלתך שמה"ש אין קדושתם בלתך אלא הכל ממך אבל הקב"ה אינו צריך לאחרי' ח"ו: אל צור חוצבתם נ"ב בינה: והכית בצור נ"ב ת"ת: על הצור בחורב נ"ב מ' עכ"ל. וטעם שבינה ומ' נק' צור לפי שכתב הרב ז"ל בק"י שאלהים במילוי הה"ין גי' צו"ר ע"ה. ונודע שבינה ומ' נק' אלהים. וטעם שהת"ת נק' צור כתב הרב שהוי"ה בהכאה כזה יפ"י יפ"ה. הפ"ה הפ"ו. ופ"ו ופ"ה הפ"ה הכל גי' צו"ר. ועיין בפ' בשלח דף ס"ד ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:44a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:44a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:44a:2)

**ואין צור בכלהו כאלהינו** פי' כבינה הנק' אלדינו: קלא חד לסטר צפון לעילא וקלא חד לתתא. פי' שכולם לסטר צפון. אלא שקול א' היה למעלה בצד צפון והשני למטה בצד צפון וז"ש לעיל שמעו תרי קלי בתרי סטרי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:44b:1)

**אסתמרותא דנוקבא פתיחא** פי' שבחצות הראשון נוקבא דתהומא רבא פתוח לפי שהקליפו' יש להם שליטה. ובחצות השני יש שמירה על נקב הפתוח שאין יוצא ואין בא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:44b:2)

**קב"ה עאל לגנתא** פי' יעקב נכנס אצל לאה: בצדיקייא די בגנתא. פי' שמשתעשע בנשמות הצדיקים שעולים ללאה בסוד מ"ן. והכא א"א לפרש פי' השני שאמרנו בשם הרב ז"ל בכמה דוכתי שרחל יורדת לבריאה הנקרא גנתא כדי להשתעשע בתורת הצדיקים שבעו"הז. דא"כ הו"לל לאשתעשעא בצדיקייא סתם. ומדקאמר די בגנתא משמע ודאי שעל יעקב ולאה מדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:44b:3)

**דאתערות' דכ"י** פי' לאה: במלכא קדישא. פי' יעקב: לא אתחברת כ"י בק"בה אלא מגו שירתא. פי' אין לאה מזדווגת עם יעקב אלא ע"י השירה שמשבחתו והגם שכתב הרב שרחל היא המשוררת בחצות השני. עכ"ז לאה ג"כ משבחתו בשעת הזווג כדי לעוררו אל הזווג. אבל רחל אין לה זווג אלא החצות כולו משבחת לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:44b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:44b:4)

**עד דאתי צפרא וכו'** פי' שאז הוא עיקר הזווג בסוד ויהי בבוקר והנה היא לאה: אמאי פתח קרא הכי לא טוב היות וכו': דזמין אדם לאתפרשא נ"ב להנסר. וכתיב לא טוב וכו'. פי' שיום א' הוא חסד שהוא דכר ויום ב' גבורה שהיא נוקבא. ולכך ביום שני לא נאמר כי טוב לפי שעדיין לא ננסרה הנוקבא כדי להזדווג עמו ולכך כתיב לא טוב לומר שעיקר הטובה הוא אחר הנסירה שאז ראויה להזדווג: וקמו תלת כחדא בספרים ישנים גריס שבע דהיינו אדם וחוה קין ותאומתו הבל ושני תאומות וכן אר"זל: ה"ג בשעתא דאתתקנת לגביי אדם: ואית ליה לקבלא עונשא. פירוש אע"פי שעשה תשובה מוכרח ליענש בגיהנם וכן הוא דעת רבי אלעזר גם כן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45a:1)

**אלא לדידיה גבה** פי' שיעקב נשא שתי אחיות והיה קצת פגם ח"ו בירך שלו ולכך ס"מ לא היה לו קצת כח אלא בירך יעקב: ונהרא פסיק בגוון. נ"ב כי השדים אינם עוברי' הנהרות: וכ"י משתעי ביה בק"בה הוא זווג יעקב ולאה כמ"ש לעיל: והיא מתערת רעותא לגביה בקדמיתא. פירוש כמ"ש בריש הפרשה שכשמעשה התחתונים הגונים המ' מתקשטת בקישוטים נאים והזכר מתעורר מאליו אל הזווג והמ"ד גוברים ולכך וילדה זכר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45a:2)

**וכד קב"ה אתער חביבותא וכו'** פי' בסוד קרב צדק מאליך כשאין מעשה התחתונים הגונים אלא הזעיר מתעורר לזווג בלי העלאת מ"ן תחלה. אזי הדינים מתגברים ולכך ואם נקבה תלד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45b:1)

**ולאו בזמנא דאיהו אתער** נ"ב זה סוד גדול ולזה רמזו אשה מזרעת וכו' עכ"ל. והכוונה כמ"ש דהיינו כשאין מעשה התחתונים הגונים. ומ"ש ולאו בזמנא דאיהו אתער ר"ל כמ"ש בפ' ויחי דדכורא רדיף בתר נוקבא ולכך כשמתעורר לרדוף אחריה והיא יש בה קשוטים נאים בסוד מ"ן אזי וילדה זכר. וכשמתעורר לרדוף אחריה והיא אין בה מ"ן עד שצריך הזעיר לקרב צדק מאליו לזווג אזי ואם נקבה תלד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45b:2)

**דאסתלק מני שמשא פי' שהזעיר הנק' שמש אינו מאיר למ'** ומ"ש וחד דבני אמי נחרו בי וכו' פירוש הם מוחין דקטנות שהם ג' אל"הים וכל אל"הים פשוט ומלא ומילוי המילוי הם ב"ן כמ"ש הרב בליקוטים על פ' בני האלהים. וכשיש מוחין דקטנות אזי המ' מלאה דינים וז"ש וחד דבני אמי וכו': נחר גרוני נ"ב נחר גי' ג' אל"הים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45b:3)

**על צוארינו** פי' בשביל המוחין דקטנות שהם בצואר ועל ידם נתגברו הדינים לכך נרדפנו. ומ"ש וריחין על צואריהון אחר שפי' הזוהר סוד הפסוק חזר לפשט: דפטירא דקטיפא נ"ב אילן של קטף יפה משמח הלב: ארעא קדישא ארץ ישראל שבעו"הז. שאר ארעא ח"ל כפשטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45b:4)

**דתבל בצדק תלייא** פי' שח"ל יש בה דיני המ' שנק' צדק אבל בא"י יש בה הארת המוחין הנק' חיים ועל כן נקרא ארץ חיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45b:5)

**ומלואה מאי היא** פי' ר' חייא קפריך לר' יוסי לדבריך שהארץ היא א"י א"כ מאי ומלואה ויושבי בה מבע"ל כסיפא דקרא. אלא ודאי הארץ דקרא הוא מ'. ומלואה הם נשמות הצדיקים הממלאים אותה בסוד מ"ן. ותבל הם בי"ע עם הארץ הלזו וכדמפרש. א"ר יוסי אי הכי וכו'. פי' אא"ב הארץ הוא ארץ ישראל א"ש קרא דכי הוא על ימים יסדה. אבל לדבריך שהיא המ' מאי על ימים. תירץ לו ר"ח דגם המ' על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה. ונ"ב ימים ז' היכלות דדכורא. נהרות ז' היכלו' נוקב' עכ"ל: ור"ל ז' היכלות דכור' דבריאה וז' היכלו' נוקב' דבריאה. נהר עילאה פי' יכוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:45b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:45b:6)

**ובהו אתתקנת** פי' שעל ידם מתתקנת המ' כדי להזדווג עם בעלה וז"ש לאתעטרא במלכא קדישא. אבל אין לפרש שר' יוסי דאמר דא ארעא קדישא היא מ' ותבל הם בי"ע ור' חייא לא בא לחלוק אלא לפרש מלת ומלואה. דא"כ מאי אי הכי דקא"ל הרי כולהו בשיטה חדא קיימי אלא ודאי כמ"ש עכ"ל מורינו זצוק"ל: ונלע"ד די"ל כפי' שני. והאי אי הכי אין בה אא"ב. ור"ל כיון דפי' הפ' כך הוא צריך לדעת מהו על ימים: אלא כולה חד מלה. פירוש כפי המסורת נפשו כתיב היינו המלכות הנקרא נפש ו' וכפי המקרא דקרינן נפשי דוד אמר על המלכות דקרי לה נפשי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:46a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:46a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:46a:1)

**הא ג' זינין הכא** פי' שכתב הרב באוצ"ח שאור אחד יוצא ללאה ושני אורו' יוצאי' לרחל מאימ' וזה דוקא כשבאים מוחין דאבא לזעיר עם דאימא. אבל כשאין בזעיר אלא מוחין דאימא אזי נעשה מהם ח"ו ג' קליפות. שאת נגד האור של לאה. ספחת ובהרת נגד השנים של רחל עכ"ל. וז"ש הזוהר הא ג' זינין הכא צרעת סגירו סגירו בכולא. דהיינו כשנסגרים אורות דאבא ואינם יוצאים לזעיר אזי הוי נגע. וכתיב והובא אל הכהן פי' שע"י כהן של מטה ימשיך מוחין דאבא ומתבטל הנגע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:46a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:46a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:46a:2)

**אבל אינון דאתחזון לבר** פי' אחר שהזכיר הסוד בתוך דבריו חזר אל הפשט דהיינו אם יהיו בעור האדם ולא בפניו אינו טמא מוחלט. אבל אם וראהו הכהן אזוטמא אותו: א"ר יוסי מנלן. פי' צריך להביא ראיה בהדיא כי מוראהו הכהן אין הכרח: אי ההוא תוכחת מאהבה וכו'. פי' כשהיא תוכחת מאהבה אזי מסותרת מבני אדם ושיעור הכתוב טובה תוכחת אע"פ שהיא מגולה אבל איזה היא תוכחת שמאהבה זו שהיא מסותרת מבני אדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:46a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:46a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:46a:3)

**תחות תותביה** פי' תחת בגדיו: יקטרגו בכו. פי' כי בניו חכמים גדולים ויוכיחו אתכם על עון זה שאמרתם לי ודאי חטאה איהו: מן מייא ואשא ורוחא. פי' מקבלת מחג"ת: והאי נטיל כל משח ורבו דלעילא. פי' יסוד הנק' כל יש בו כללות המוחין דאו"א הנקרא משח ורבו: ואתמלי וכו'. כפל ד' לשונות אלו לפי שהיסוד מושך הטיפה מהמוח שיש שם חו"ב חו"ג ולכן אמר ואתמלי מצד החכמה. ורוי מצד הבינה ואתמלי מצד החסדים ורבי מצד הגבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:46b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:46b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:46b:1)

**בההוא סטר דאתדבק ביה** פי' לפי שהרשע נדבק בקליפה לכך מאריך בשלוה: ומחי בידן דלא נגרי בהו ברשיעייא והוה אמר לן לדוד וכו' גרסינן. והיינו בצדקו דקרא שהוא סובר שמצוה קא עביד מקיים קרא אל תתחר וכו'. ולא כן פי' אמיתות הכתוב אלא כמ"ש בגמרא אל תתחר במריעים להיות כמותם: חד לקבל מייא וכו'. פי' שיצה"ט ויצה"ר ענפי החו"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:46b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:46b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:46b:2)

**ה' אלהים שם מלא** פי' הם זו"ן הנקרא ה' אלהים כמ"ש בפ' תרומה ובכ"מ: כליל דכר ונוקבא. פי' שאדה"ר היתה זוגתו מאחוריו: מאינון חיים דלעילא. פי' הנשמה היא מבינה שמשם החיים שהם המוחין: בנפשא קדישא מחיה עילאה. פי' הנשמה שבאה מהבינה וקרי לה נפשא בהשאלה ושיעור הכתוב ויהי האדם לנפש חיה שבא מחיה עילאה שהיא הבינה: ה"ג נפש דהאי חיה עילאה. ושיעור הכתוב תוצא הארץ שהיא מלכות נפש שקבלה מחיה עילאה: ודא הוא דאמר דוד מלכא. פי' שאמר פנה אלי כי היה מצורע ומבקש שיתרפא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47a:1)

**מהו פנה אלי** נ"ב כי דוד נצטרע ו' חדשים והק"בה טהרו: מכאן תנינן באורחא דבר נש וכו'. פי' מדאיצטריך דוד לומר להק"בה אל תט לבי וכו' מכלל שבדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו ולשמא ח"ו בשום פעם ירצה לילך לדבר רע. לכך מבקש שיעשה ה' עמו לפנים משורת הדין ולא יניחהו ע"ד רגלי חסידיו ישמור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47a:2)

**אלא דוד אזהר ללביה** פי' ר' יצחק פליג אר' יוסי ומפרש שדוד ללביה קאמר. אבל ר' יוסי לא קאמר ליה קושית ר' יצחק וכי קב"ה אסטי ליה וכו'. דכוונת דוד לומר אע"פי שבדרך שאדם וכו' כמ"של:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47a:3)

**סגירו דסגיר ולא פתח** פי' כמ"של בשם הרב שנסגרו אורות דאבא ולא באו לזעיר. באדם ממש. פי' זעיר הנק' אדם: ומכאן נחית למאן דנחית פי' לאדם שבעו"הז. נאר מקדשו. פירוש מקדש של מטה בשביל עונות ישראל מטמאים אותו וז"ש מאי טמא משום דאסתלקת שכינתא מניה. דהיינו אחר שנסתלקה השכינה מהמקדש אז שלטה בו הקליפה ונטמא: מסתלקי' סמכין נ"ב הם נה"י דזעיר שנכנסו בנוקבא מסתלקים כדי שלא יהיה בהם פגם ע"י הנוקבא. וכדין אשתכח מקדשא מסאב מ' הנק' מקדש: בבית ארץ אחוזתכם נ"ב ירושלים ולא ציון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47a:4)

**אל האשה ממש וכו'** פי' כי חוה רומזת למ' כמ"ש הרב שהמלכות היא מילוי שם מ"ה שהוא גי' י"ט כמנין חו"ה וז"ש דאתר מקדשא שהיא המלכות אתאחיד בגויה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47a:5)

**השרופים לא כתיב וכו'** פי' כמ"זל שהנחשים שהיה הענן הורג החייה אותם הק"בה ושלחם בישראל. לכך הקשה הו"לל השורפים דמשמע הנחשים שורפים אחרים. או השרופים לרמוז למר"זל. ותירץ מאן שרפים דכתיב ראשי תנינים וכתיב שרפים עומדים ונ"ב והכוונה על שנים אנשים מרגלים חרש המתעלי' לטמא מקדש עכ"ל. ובק"י כתב הרב ז"ל ששני אנשים מרגלים הם חו"ב דדכורא דנוגה עכ"ל. ולכ"א הזוהר חד אתאחד לעילא שהוא מוח החכמה. וחד אתאחיד לתתא הוא מוח בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:1)

**שיתא יומין לעילא** פי' ו"ק דזעיר: שביעאה עילאה עלייהו. פי' בינה: שיתא יומין לתתא נ"ב בבריאה עכ"ל והיינו ששה היכלות דבריאה. שביעאה עלייהו. פי' היכל ק"ק דבריאה: שיתא דרגין לכרסייא. כי ו"ק דבריאה והכסא הוא אור מת"נהי דמ' דאצילות שמתלבש בכח"בד דבריאה וה"ס הכסא והמ' רוכבת על הכסא וז"ש הוא על כרסייא כמ"ש באוצ"ח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:2)

**ז' כתרין דיומין לעילא** פי' הו"ק ובינה וכנגדם ז' שמות דשלמה וקהלת כנגד בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:3)

**ז' הבלים נ"ב מקיפים וז' הבלים אמר לקבל ז' כתרין דלעילא** פי' הם ז' מלויים דס"ג הנז' ומהם נתקן דעת זעיר. וז"ש וכל הבל קלא אתעביד מניה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:4)

בז' הבלים וכו' הם ז' מלויים דס"ג הנז' ומהם נתקן דעת זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:5)

דעלמא מתקיימא בהו העו"הז מתקיים ע"י אותם הבלים ומפ' כיצד הוא הענין ואמר בהאי הבל דמתקיים ביה עלמא דהיינו שהמ' מקבלת מאותם הבלים והיא מקיימת העולם וז"ש והאי הבל דמתקיים ביה עלמא. מהבלי' דלעילא קא אתי והיינו כמ"ש שהמ' מקבלת ז' הבלים הנז' ועל ידם מתקיים העולם ובהבלים דלעילא כתיבכי על כל מוצא פי ה'. פי' שז' מילוים הנז' יוצאים מפי הבינה ועל ידם יחיה זעיר כמ"שה יחיה וכו' זהו מה שנל"עד. אבל הרח"ו ז"ל כתב על מ"ש הזוהר ותנא בז' הבלים אתקיימן עילאין ותתאין. נראה לי שהם ז' הבלים היוצאים משני עינים ושני אזנים ושני נקבי החוטם והפה ומכל א' מהם יוצא הבל. וזה בכל פרצוף עכ"ל. ולפ"ז מ"ש דעלמ' מתקיימא בהו ר"ל שהעו"הז מתקיי' ע"י ז' הבלי' שבכל פרצוף. ומ"ש בהאי הבל וכו' ר"ל שהמ' מקבלת מהבלי' שבכל פרצוף ועל ידה מתקיים העולם. וז"ש והאי הבל דמתקיים ביה עלמא מהבלים דלעילא קא אתי שהם ז' הבלים שבכל פרצוף. ולפ"ז מ"ש ובהבלים דלעילא כתיב כי על כל מוצא פי ה' פי' ז' הבלים שבכל פרצוף נקראים מוצא פה ה' בין דאזנים בין דעינים בין דחוטם. ופי' יחיה האדם הוא הפרצוף כן נראה כוונת הר"חו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:6)

**חיובא הוא על כל בר נש וכו'** פי' צריך האדם לפרש תחלה הפי' שנשמר' ממנו רש"י ז"ל או תוספת ואח"כ יפרש האמת. וכן בכל ענין בין בזוהר בין במדרשים: לחכמה סתם. פי' מלכות: אלא בגין שטותא. פי' שע"י הבירורים שנבררים מס"א הנק' שטותא מתעטרת המ' וז"ש ואלמלא האי דהיינו הבירורים נהירו ורבו סגי ויתיר לא ליהוי: וכך לתתא. פי' כמו שהמ' אינה מתקשרת אלא מן הבירורים שבקליפה שנק' שטותא כך לתתא בעו"הז אלמלא לא הוה שטותא וכו'. לא הוה חכמתא וכו' והיינו כמ"ש משום דהיא תקונא דחכמתא וכו' ושיעור הפ' יקר מחכמה ומכבוד ר"ל תיקון החכמה וכבוד שלה הוא ע"י סכלות מעט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:47b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:47b:7)

**רי"א יקר וכו'** רבי יוסי פליג וסבירא ליה דהכי פירושא יקר דחכמה שהיא מלכות ויקר של הכבוד שהוא זעיר הוא על ידי סכלות מעט. ומלת יקר חוזרת על חכמה ועל כבוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48a:1)

בצלם אלהים עשה את האדם וכו' ז"ל הרב בק"י אחר שבאו מוחין לזעיר נקרא אדם שלם בי"ס ואז הצלם נק' צלם אדם. ובהיות זעיר כן ו"ק נק' איש והצלם של אז נק' אך בצלם יתהלך איש. עכ"ל ובזה מובן לשון זה: כד יתיב קב"ה בכרסייא. נ"ב שמזדווג בנוקבא שהיא כסא לבעלה ואז חוה עם שם הוי"ה משלמת מספר אדם: ובג"כ איקרי איש נ"ב כי אז היה זעיר בזמן הקטנות כבפסח ואז נק' איש. ובזמן הגדלות נק' אדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48a:2)

והא כתיב ואדם אין וכו': פי' ומי דרכו לעבוד את האדמה הוא מי שאינו חשוב והו"לל ואיש אין לעבוד וכו'. ומתרץ דכל מה דבעלמא לא הוי אלא בגיניה דאדם וכו' ור"ל שהמטר לא ירד לגדל האילנות והעשבים לפי שאדם שהוא מתקן המ' הנק' אדמה. אין לעבוד וכו': שנשלם הכסא. פירוש מ' שהיא כסא לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48a:3)

**שהוא ראוי לישב על הכסא** פי' שאדם שהוא דוגמת זעיר שהוא יושב על המ' הנק' כסא כמ"שה ועל דמות הכסא דמו' כמרא' אדם: פני אדם כללא דכולא נ"ב מכאן ומתיקונים משמע בהדיא סברת הרמ"בם ז"ל כי החיות הם צורת אדם דוקא. והכוונה בשור ונשר ואריה הוא על היות להם הבטה כעין שור ונשר אריה ולעולם הם דווקא צורת אדם עכ"ל. והא כתיב ופני ואריה וכו'. פי' קס"ד שפני אריה ממש וכו' ולכך הקשה על ר' יוסי שאמר שכולם הם צורת אדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48b:1)

**ה"ג אמר ליה כולא אפי אדם הוו** ור"ל כמ"ש שפניהם פני אדם. ומ"ש ופני אריה היינו הבטת אריה וכו': משום דאתתקן בגיניה דאדם מדרגא אחרא וכו'. פי' שתחלה היה נק' אנוש או גבר ועכשו נק' איש שהיא מדרגה מעולה מהם הסמוכה לאדם: תרין רוחין וכו' מימינא ושמאלא וכו'. פי' רוח אחד מצד החסדים הנק' ימין ורוח אחד מצד הגבורות הנק' שמאל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48b:2)

**והוה אזיל ונחית וכו'** פי' אד"הר הוה נחית מעילא לתתא דהיינו שירד לג"ע הארץ ששם היה. ולא אתיישבא בהדי אחרא. פי' אותו רוח השמאלי לא נמתק ע"י הימני שמצד החסד לפי שחטא אד"הר באותו יום שנולד ולכך גרם שלא נמתק השמאל בימין. ואלו לא חטא היה נתקן הכל. וז"ש כד הוה עייל שבתא חאב אדם אתעבידו מההוא רוחא וכו'. בדכורא ובנוקבא באדם ובחוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48b:3)

**מבוצינא דקרדינותא נפקין** פי' מבינה הנק' בוצינן דקרדינותא בהשאלה נפקין שכ"ה ניצוצין וכתב באוצ"ח שהם ש"ך ניצוצין עם ה' אלפין דאהי"ה הממתקים אותם גי' שכ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48b:4)

**ומתאחדן כחדא מסטרא דגבורה** פירוש מהבינה הנקרא סטרא דגבורה: וכד עיילין אלין בגופא איקרי איש נ"ב היינו בזמן קטנות זעיר: א"נ לנוקבא קרא בשם איש: ה"ג ולא איש דתנינן איש תם וישר וכו' ור"ל איש זה שאמרנו אינו כמו איש תם וישר וכו' שמורה על הרחמים. אבל איש דהכא איש מלחמה כתיב: ה"ג דכולא סליק דינא וכולא חדא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48b:5)

**א"ר יהודה אמאי** פי' מי גרם לקטנות הזה שבשבילה נק' איש. והשיב ר"ש משום דדינין תתאין מתאחדן ומתחברן בשערוי דהאי איקרי הוא דינא קשיא. דהיינו בשביל הקליפות היונקות משערות הזעיר ולכך הוא דין קשה: ושערי סומקי בגו סומקי נ"ב מכאן משמע דאיירי בנוקבא. דלת ראשך כארגמן דאלו בזעיר הם שחורות. אלא דקשה שהקליפות נאחזות בזעיר בשערות ולא בה כנודע עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:48b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:48b:6)

**ואתגליש מחסד עילאה** פי' מכח החסדים שנמשכים לזעיר מתבטל יניקת הקליפות מהשערות: אלא כד תלי שערא. פי' כמו הנזיר שרומז לאריך קווצותיו תלתלים: והאי איקרי טהור מסטרא דתליין לתתא מניה. פי' מצד הקליפות שהיו יונקים ממנו ונטהר מהם לכך נקרא טהור. ת"ח רישא דהאי איש וכו' וכל מאן דאיהו מסטרא דדינא וכו' לא אתדכי עד דיתעבר מניה שערא. ח"י בדף כ"ו כתב הנה מבואר ממאמר זה כי שערות הראש הם מורים על הדינים. ומי שאינו מגלח ע"ש נותן כח לזרים לשלוט עליו. ועיקר הדבר לכוין לסוד הנאמר בפ' ויחי עד לא גליש דא רישא דמאריה ועד לא מריט למטרונית' אשר להיותנו בצלם אלהים הוזהרנו לגלחן. דוגמת העברת השערות השחורות שנאמר בהם קווצותיו תלתלים שחורות כעורב כנודע לבאים בסוד ה' כי ע"כ נאמר וסביביו נשע"רה מאד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:1)

**בהאי איש אגח בהו קרבא וכו'** נ"ב כאן משמע שעל המ' מדבר וכן פי' חכם אחד שמו מהרי"ב זל"הה שיורי טלא דבדולחא. פי' הארות של מוחא סתימאה הנק' טלא דבדולחא: הכא מי חטאת נ"ב מיין דכורין מיים חיים עם הארת ה"ג הקדושות אל כלי יסוד נוקבא הנק' חטאת הרי מי חטאת והם שיורי טלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:2)

מים טהורים נ"ב מיסוד אריך עצמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:3)

ובס' אור ישראל פי' לשון זה בקצ' עומק (שייך לדף מ"ח ע"ב) וז"ל תנא מן בוצינ' דקרדינות' נפקין שכ"ה ניצוצין. כתב הרב ז"ל כי הגבו' דעתיק הנק' בוצינא דקרדינותא היא מבררת הבירורין של ש"ך ניצוצין ושם הם דינים ושמרים אלא שבמ"ס הם נחים ושקעים ונכפי' שם כמ"ש באידרא דהאי מוחא שכיך ושקיט כחמר טב על דורדייה. וש"ך ניצוצין אלו ה ז' פעמים אדם שהם ז' מלכים גי' שט"ו ושרשם שהם ה' דבינה הם ש"ך שנבררים במוחא סתימאה ע"י גבורה דעתיק המתלבשת בה. וכן חכמה סתימאה יש בה ל"ב אלהים שהם ל"ב נתיבות חכמה וכל אחד מל"ב כלול מעשר הם גי' ש"ך. והיותם שכ"ה עם ה' אל"פין דאהי"ה הממתקים אותם הם גי' שכ"ה עכ"ל הרב בקיצור וז"ש מן בוצינא וכו'. ומ"ש ואתגליש מחס"ד עילאה. פי' כי חסד דעתיק שבגולגולתא דאריך שנמשך לאבא ומשם נמשך לזעיר כמ"ש הרב והוא ממתיק דינים דזעיר וז"ש ואתגליש ע"י חסד עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:4)

אי אתקרי על שמיה קדוש איתקרי פי' כי הלא חסד דעתיק הוא בגולגולת' דאריך ושם הם ת"י נימין שהם כמנין קד"וש כמ"ש הרב ז"ל שד' יוד"ין דע"ב שבגולגולתא דאריך עם עשר אותיות דמילוי ע"ב הם גי' ת"י. וכיון דזעיר מקבל מחסד הנז' קדוש איתקרי. ותירץ דקדוש לא איקרי אלא כד תלי שערא פי' כי הנזיר ה"ס אריך ולכן אסור לספר שער רישיה וז"ש הפסוק קדוש יהיה גדל פרע שער ראשו א"כ במקום אריך ששערותיו הם תלוים נקרא קדו"ש גי' ת"י. אבל בזעיר איקרי טהור לפי דאתעבר מניה שערא ואתדכי מהחיצונים וז"ש מסטרא דתליין לתתא מניה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:5)

**דהא ליואי דאתו מסטרא דדינא** פי' שהלוים הם בגבורה שהיא ענף הבינה ולכן לוים גי' אלהי"ם והבינה מקבלת מגבורה דעתיק שבמוחא סתימאה הנק' עלא דבדולחא ושם במקומו הדינים נכפים ונחים ושקטים לאפוקי כשמתפשטים למטה הם דינים גמורים. וז"ש שיורי טלא דבדולחא שהיא מוחא סתימאה: בעי כהנא דאתי מסטרא דחסד עילאה. פי' מחסד דעתיק שמשם נמשך לאבא ומשם לזעיר כמ"ש לעיל. מי חטאת שיור טלא דבדולחא. פי' כמ"ש לעיל שממ"ס הנק' עלא דבדולחא נמשך לאימא ומשם לגבורה דזעיר שהיא בחי' הלויים. עכ"ל אור ישראל: וסומקא לא אתעבר נ"ב זה יורה על תוקף הדינים שלא הספיק הלובן להעביר אדמומיתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:6)

**דחוורא לא אתחזו אלא בסומקא** פי' ר' יוסי פליג על ר' יצחק דס"ל לר' יצחק כיון שתחילה היה הנגע אדום ואח"כ ראה בו הלובן אע"פי שאותו הלובן הוא זך בלי חועים אדומים כיון שלא הספיק להעביר אדמימותו עדין הוא עמא. אבל ר' יוסי ס"ל הלובן בעצמו מעורב בו האדום לכך הוא טמא: משמע לדידיה שאם היה הלובן שנראה כנגע זך לגמרי אע"פי שלא הספיק להעביר אדמימותו שבצד האחר טהור. ר' יצחק אמר וכו' חזר לחזק סברתו וכד אתחוור כולא רחמי וכו' נ"ב כולו הפך לבן טהור הוא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49a:7)

**וכתיב נגע היא חד דכר וכו' בתמיה פעם קורא הנגע לשון זכר ופעם לשון נקבה** ותירץ אלא כד נוקבא וכו' דהיינו כשנפגמת המלכות ח"ו כתיב נגע היא וכשזעיר לא אתדכי כתיב נגע הוא ובזעיר לא שייך בו ח"ו טומאה לכך דוקא בנוקבא אמר ואסתאבת ובזעיר לא אתדכי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:1)

דא קב"ה: פי' המ' ששומעת תפלות של ישראל ולכך הקשה רבי חזקיה שומע תפלות מ"ל ותירץ אלא תפלה דא כ"י א"כ השומע הוא זעיר ששומע קול המ': ואני תפלה כולא חד. פי' אני שהיא המ' היא תפלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:2)

**והובא אל הכהן דא קב"ה** פי' זעיר. אי הכי דא קב"ה. פי' מורינו זצו"קל שר"ל שכיון שאמרת הכהן סתם הוא זעיר היכי קאמר קרא כי תהיה באדם התחתון והובא אל הכהן שהוא זעיר. וכי אדם התחתון עולה לזעיר ותירץ אין דביה תלייא וכו' ור"ל כי רפואתו תלוייה בזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:3)

**והועלה מבע"ל** פירוש לשון עלייה שתעלה נשמתו לזעיר. ותירץ כמ"דא והובא את בדיו. ור"ל טעם שאמר והובא ולא והועלה לרמוז סוד אחר שהאורות שיצאו מזעיר ונעשו נגעים יחזרו למקומם בזעיר כמ"ש באוצ"ח עכ"ל. ונל"עד דהכי פירושו כי תהיה באדם הוא זעיר כמ"ש הזוהר לעיל. א"כ מאי והובא אל הכהן שהוא זעיר ש"מ אל הכהן אינו זעיר. ותירץ אין וכו' ר"ל לעולם אל הכהן הוא זעיר. ופי' והובא אל הכהן מכניסים האורות בפנימיות הזעיר שהוא הכהן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:4)

**והועלה מב"על** פי' שהוא לשון כניסה. אבל לשון והובא משמע שמביאים אותו אל הכהן ואינו מלשון דעייל דא בדא. לכך הביא לו חבר כמו והובא את בדיו דעייל דא בגו דא. ה"נ והובא אל הכהן לשון כניסה דיכנסון לכהנא וכו' דהיינו כמ"ש הרב שמחזירים החסדים למקומם בזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:5)

**נגע הוא דינא תקיפא** פי' כשיש אורות דאימא לבדם בזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:6)

**סגירו דנהירו עילאה** פירוש שאורות אבא עדין לא באו לזעיר ולכך אוחזים החיצונים באורות דאימא ונעשים נגעים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:7)

**באדם סתם** פי' בזעיר. ומכאן סיוע למ"ש שנל"עד לעיל: דא כהן דלתתא. פי' שהכהנים הם מצד אבא וע"י ממשיכים מוחין דאבא לזעיר ומתבטל הנגע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:49b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:49b:8)

**קב"ה עאל בגנתא דעדן** פי' יעקב ולאה מזדווגים: וכ"י משבחת. פי' רחל היא משוררת כמ"ש הרב בכ"מ: בשעתא דזווגא אחרא אשתכח פי' שבחצות דשבת הוא זווג ישראל ורחל ועיין בפרשת יתרו דף פ"ט מ"ש בשם הרב ז"ל שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:50a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:50a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:50a:1)

**נגע דייר בביתא** פי' היא הקליפה שהיתה בבית משעת הבנין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:50a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:50a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:50a:2)

**נגע אחרא תקיפא** פירוש הוא נגע הקדוש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:50b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:50b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:50b:1)

**אלא בשעתא דהאי עייל אחרא אתגלייא** פי' דהאי עייל הוא נגע הקדוש שדוחה את הטמא שהיה כבר בבית וזהו אחרא אתגלייא. ומ"ש ההוא דמתכסי אתגלייא היינו הטמא שהיה מכוסה בכותל נתגלה עתה בשביל שנכנס הטהור לכותל ודחה אותו: ודאתגלייא הוא הטהור עליו כתיב ונתתי נגע צרעת בבית ארץ וכו' והיה מגולה אתכסי נכנס לדחות את הטמא. ומ"ש לבתר אתחזי ליה וכו'. פי' אחר שנתכסה אתחזי ליה בדיוקנא דנגע דביתא. דהיינו אחר שנתכסה בכותל נתגלה בדיוקן נגע הטמא והלך הטמא לגמרי וז"ש ואתכסייא אחרא נמצא כלל הדברים נגע הקדוש ניתן בכותל מבחוץ תחלה ואח"כ נכנס לפנים ודחה את הטמא לחוץ ונתכסה הוא בכותל ונתגלה הטמא ואח"כ יצא הטהור לחוץ ודחה את הטמא לגמרי. ומ"ש הכתוב כנגע נראה לי פי' כנגע הקדוש שאתם רואים כך נראה לי הטמא עכ"ל מורינו זצו"קל: בר חיור חד סאיב וכו' צ"ע שאם נפרש חיור חד הוא שער א' ותרין הם ב' שערות. א"כ היכי קאמר תרין תרי סהדי ודכייא. הא אם היו שני שערות לבנות בנגע טמא מוחלט ואפשר שהוא בתמיה וכי תרי ודכייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:51a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:51a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:51a:1)

מזוהמא דדהבא מסיגי הגבורות: בזוהרא דדהבא שהמ' בניינה מהגבורות ודוד הוא ממלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:51a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:51a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:51a:2)

בכולא שרייא: פי' שהצמר הוא בחינת החסדים והפשתים הוא בחי' הגבו' והנגע שולט בכולם לפי שכשאינם באים מוחין דאבא לזעיר ואין בו אלא מוחין דאימא אזי נעשים מהם הנגעים כמ"ש הרב וזה בין בחסדים בין בגבו' שהם בחינת צמר ופשתים


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:51b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:51b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:51b:1)

וירחיק ביתא מאתריה תרי טפחים: נ"ב דין זה לא נזכר כלל בגמרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:52b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:52b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:52b:1)

**שדין כתיב** פי' מ' וכמ"ש בפ' וארא: הבו יקר לבריה וכו' נ"ב כי התורה סוד התפארת ולכן העוסק בה נק' בן לקב"ה וזוכה לכינוי זה של בן. ובפ' משפטים אמר שבחי' הרוח נקרא בן לקב"ה. דתנן חרב אית ליה לקב"ה נ"ב חרב נק' שם ב"ן דנוקבא כמ"ש בדרוש חרב פיפיות בק"ש והנה ע"ב קד"ם דנוקבא גי' חר"ב. וחרב הוא מכח ב"ן זה כמ"ש בדרוש ק"ש. וחרבי תאכל בשר נ"ב לשון נקבה: דביה דאין לחייביא ושיעור הכתוב כי חמה עונות חרב ר"ל כי חרב שהיא המ' מלאה חמה על עון זה הנזכר ברישא דקרא שהוא לשון הרע. ותרעין סתימין נ"ב דג"ע ור"ל יסוד ומ' דנוקבא שהם ציון וירושלים: נוקבא דתהומא רבא. פירוש בינה דבריאה דקליפה כמ"ש הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:52b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:52b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:52b:2)

**וקב"ה עאל וכו'** פי' יע"קב ולאה. א"נ קב"ה היא רחל כמ"ש בכ"מ. ותרעא דאברהם נ"ב פתח היסוד פתח האהל ואברהם יושב שם בסוד טיפת לובן דאיתגלייא בפום אמה. ויטע אצל בבאר שבע. פירוש הכנסת העטרה במלכות כמ"ש בפ' ויקרא דף כ"ב ע"ב ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53a:1)

**כקורבנא נ"ב מ"ן** על מדבחא. נ"ב יסו' דנוקבא כהנא עילאה נ"ב מיכ"אל המקריב אותה: בר מההוא לישנא בישא. נ"ב רבי יהודה לקמן פליג אהאי וס"ל דיש לו תשובה עכ"ל. אבל בראשית חכמה כתב שגם ר' יצחק שאמר בר מההוא לישנא בישא ר"ל שתשובתו קשה ועכ"פ התשובה מועלת לו. ולפי דבריו לא פליג ר"י דלקמן. מאן דהות מהימנא וכו' פי' ירושלים שבעוה"ז ומפ' מלאתי משפט צדק פי' שהיה בה הארת זעיר והארת המ: רוחא דקטולי נ"ב זה רוח עועים במקום רוח הקדש ולעתיד כתיב ושפכתי את רוחי על בית דוד בסוד ההוא רוחא דשבק בגווה וזהו ורוח נכון חדש בקרבי. זאת תהי' ודאי נ"ב נוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53a:2)

לקבלי' לאתפרעא מני' נ"ב כי לה"ר פוגם בתבונ' כנודע מסוד ד' כתות אינם מקבלים פני שכינה וז"ש לקבלי': דהא ההוא עץ ארז לא אשתרש נטיעוי נ"ב עץ ארז נק' הזעיר כי הו"ק הם כנטיעות שהיו בלבנון והזעיר כוללם עכ"ל: אזוב למה. פי' בשלמא עץ ארז שרומז לזעיר יש בו מוחין דאבא שהוא לבנון שייך למצורע להביאו לפי שאין הנגעים באים אלא בהסתלקות מוחין דאבא מזעיר כמ"ש הרב לכך כשנטהר מביא עץ ארז שהוא מלבנון לרמוז שיחזרו מוחין דאבא לזעיר וידחו הצרעת ובזה נטהר. אבל אזוב למה ועוד ומאי איהו דהיינו לאיזה ספירה רומז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:1)

**קב"ה שארי עלוי** פי' זעיר: קב"ה אתרחק מניה פי' זעיר: חיות ממש. נ"ב כי השני צפרים יונקים מסוד דדי בהמה שהם נ"ה ונק' חיות נ"ה בכ"מ בזוהר עכ"ל. ועיין בפ' ויחי מ"ש שם בשם הרב כי שני צפרים הם חו"ב דנוקבא דנוגה והם יונקים משני דדים שביסוד דמלכות. ובזה תבין דברי הרח"ו שבכאן: ושיעור הכתוב שתי צפורים שהם יונקי' מחיות שהם בחי' נ"ה שני דדים שביסוד מ'. והכוונ' שנמתקו ב' צפרים הנז' ונעשו טוב וז"ש בזוהר לקביל אתר דינקי מנייהו נביאי מהימני וידוע שהנביאים יונקים מנ"ה: דא ו' זעירא פי' יסוד: ובג"כ עץ ארז ואזוב. נ"ב גוף וברית: ר"י ור' יצחק הוו אזלי הביא האי עובד' בפ' זו משום מ"ש עץ חיים וכו' שנודע שהצרע' באה מחסרון מוחין דאבא ורפואתו היא ע"י התורה שהוא רמז ליסוד דאבא שבתוך זעיר בסוד זאת תהי' תורת המצורע. ועוד בשביל מ"ש ר"י לקמן וע"ד הוה קאים לדכאה לכל אינון דעאלין וכו' עד ובג"כ ולקח למטהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:2)

**עץ חיים דא אורייתא** פירוש זעיר. דלא אתיידע נ"ב כי הארת יסוד דרדל"א שבחיוורתי דאריך משם מאירים תרי"ג אורחין שבזעיר תרי"ג מצות ואתגליין בזעיר וז"ש דלא אתיידע. דכל חיון דעלמא דלעילא וכו'. פי' מוחין דאו"א הם בזעיר: לאינון דאחדין בה. פי' שאיחז בתורה ועוסק בה כל היום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:3)

לנביאי מהימני נ"ב כי תומכי גופא הם נ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:4)

**ותומכיה זכי לנביאי מהימני וכו' דיתחזון לנביאי מהימני בח"י דף פ"ב** פי' כי עי"ז מושך הנהר דנגיד ממוחא ליחדה עם המ' בהסיר הקליפה מהירכים וז"ש דביה תליא מהימנותא כל הייחודים. ונמצא כי בתמוך בסמכין דאורייתא ואורייתא איתתקפת. אז נגיעת הנחש הוא עשו בטל משם כי הוא המכסה אור הנבוא' מנביאי קשוט לכן מדה כנגד מדה זוכה לבנים נביאים ובזה תבין מ"ש איש יודע ציד מתרגמינן נחש"ירכן ש"ם רמז בסוד נחש ירכין דעשו אחז בכחו שהוא נחש בירך. ויעקב יושב אוהלים בין שני אהלי' ב' הה"ין אהל לאה ואהל רחל בסוד נהר היוצא הנז' וזהו זבולון לחוף ימים ישכון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:5)

כי יסוד מלכות מתכנה י"ם והוא מקבל מן ים העליון דבינה ומשם כל הנחלים הולכים אל הים וסוד הירכין נקראים חוף הים. ובכן במה שהחזיק בירכי הקדושה משך מים מן ים העליון דנגיד לים התחתון ונהר יוצא וכו' וזהו לחוף ימי' ישכון. ועתה תשכיל דברי הזוהר שם לחוף ימים בעו"הז. לחוף אניות בעו"הב שהן ב' ההי"ן. ועת לדרוש תיקון זה בח' ימי חנוכה ופורים אשר הוצק יסודם בתרי ירכי קשוט נצח והוד כנז"ל. ואמרו המקובלים כי כפי מה שיתקרב האדם אל החכמים עובדי ה' כן הוא מתדבק בסוד החיים הנצחיים. כי אם יתדבק במארי מקר' יתדבק בסוד ה' דהוי"ה עולם העשיה ואם יתדבק במארי משנה יתדבק בסוד ו' דהוי"ה עולם היצירה. ואם יתדבק במארי תלמוד יתדבק בסוד ה' עולם הבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:6)

**ואם יתדבק במארי קבלה יתדבק בסוד י' עולם האצילות כמ"ש בר"מ בפ' צו דף ל"ה ת"ח לית לון מדידהון** ואי עם הארץ סביל לי' בממוניה וכו' אתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' יושיע ליה משוד וכו'. ובזוהר בפ' וישלח דף קע"א הפליגו בעונש הדבר ת"ח כמה גרים תובא דא וכו' וגרמין לאתתקפא לההוא דלית לי' שוקין וכו' ותוכחת על זה מהר"מ לונזאנו בדף פ"ג. ומורי היה אומר שיש תיקון במחזיקי לומדי התורה למי שפגם בגלגול זה או בגלגול אחר בנשג"ז ביות' בימי חנוכה וטעמו כמ"ש בזוהר בפ' בשלח דף ק"ז נטירו דכ"י אסתמרות' דנדה נטירו דצדיק אסתמרות' דשפחה נטירו דנצח אסתמרותא דבת ע"ז. נטירו דהוד אסתמרותא דזונה עכ"ל דא אדם שלימו דכולא. פי' זו"ן יחד נקראים אדם ולכן א' רבתי ולא א' זעירא שרומז למ' לבדה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:7)

אהרן שושבינא דמטרוניתא ז"ל הרב בליקוטים וטעם שנק' אהרן שושבינא דמטרוניתא כי הלא כתיב ה' בחכמה יסד ארץ כי כל תיקון המ' אינו אלא יסוד דאבא שהוא אהר"ן גי' ע"ב קפ"ד עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:8)

ולבתר וידבר ה' אליו פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:9)

**על דברתי מלכי צדק** נ"ב פי' לצורך דברת הנוקבא הנק' צדק ותהיה יו"ד של דברתי נוספת וכן יו"ד של מלכי שפי' על דברת מלך צדק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:53b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:53b:10)

**או כמו נסכתי מלכי על ציון** וסרה קנאת אפרים והיתה לראש פינה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54a:1)

**הא יצחק דאתי מסטרא דחמרא כתב הרב שהתשועה שלע"ל תהיה ע"י בינה עילאה באמצעות גבורה** ובינה נקרא ש שורקת והיא תתלבש ביצחק שהוא גבורה לעשות נקמה ולכך יושב בשמים ישחק נכתב בש' ולא בצד"י לרמוז על זה עכ"ל. ועיין בפ' בשלח דף צ"ה ע"ב וז"ש הזוהר כאן דא יצחק דאתי מסטרא דחמרא שהוא גבורה ששרשה מהבינה והבינה מתלבשת בה והיא עושה נקמה בגוים. ולא כתיב יושב שמים נ"ב אלא יושב בשמים אחד מבחינת ו"ק הנקרא שמים כמד"א יושב העיר שפירושו אחד מיושבי העיר עכ"ל ור"ל אלו כתיב יושב שמים הוה אמינא שעל הבינה מדבר כמו רוכב שמים אבל כיון דכתיב יושב בשמים על הגבורה מדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54a:2)

**אלא שכבר בא** פי' מלכות: תרין יומין אינון לקב"ה נע"ג לקב"ה אימא: חד שארי עמיה נ"ב ת"ת. וחד אתי לקמיה נ"ב מ'. וכד האי יומא נ"ב מ': בההוא יומא אחרא נ"ב בינה עכ"ל ונלע"ד לפ' תרין יומין הם בינה ומ'. אינון לקב"ה. פי' לזעיר שהבינה משפעת בו והמ' מקבלת ממנו בסוד עד תאות גבעות עולם כמ"ש ריש פ' וארא וז"ש חד שארי עמיה שהוא בינה שנה"י דידה בתוכו. וחד אתי לקמיה היא מ' שהיא לפני זעיר כמ"ש הזוהר בכ"מ לפני ה' היא מ'. וא"ש מ"ש וכד האי יומא שהיא מלכות אזדווג ביומא אחרא שהיא בינה. שלדברי הרח"ו ז"ל קשיא רישא אסיפא דברישא כתב תרין יומין הם זו"ן ובסיפא משמע תרין יומין הם מ' ובינה. שאמר אזדווג בההוא יומא אחרא שהיא בינה וטעם פתיחה זו הנה יום בא לפי שמפרשו על המ'. וכן ואשה כי יזוב זוב דמה היא המ' ג"כ כמ"ש הזוהר לקמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54a:3)

מלאה דם נ"ב י' אהי"ה בריבוע הם י' דמים דגבורות בכללות הגבור' בגווה עכ"ל ור"ל אע"פ שי' דמים הם לבושי ה' חסדים וה' גבורות מ"מ כיון שהם אהי"ה בריבוע דרך כלל הם גבו'. ולכן אמר י' דמים גבו' ר"ל שכולם גבו' כיון שהם באחוריים ודוק: אוסיף דינא על דינא. נ"ב כי כל היום אלף שנים נגזר שתהיה דוה בנדתה. ופשענו האריכו קיצנו: ר"ח הוה יתיב קמיה דר' אלעזר. שייכות ענין זה לפ' זו משום מאי דמסיק ת"ח הכי ילפינן מנגע דביתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:1)

**וכמה סיפייא אתערו נ"ב על הגורמים זה המעשה: מ"ט וכו'** פי' מ"ט אמר לו ותגדיל חסדיך וכו' הא כיון שיצא מסדום כבר ניצול וא"כ מהו הגדלת החסד. ותירץ דבגין דבכל אתר וכו' ור"ל כיון שניתן רשות למחבל אפי' בסחרני דמתא ניתן לו רשות ומן הראוי היה נענש לזה אמר ותגדל חסדיך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:2)

**כחותם על לבך דא חותם של תפלין** פי' כתב הרב שביום באים מוחין לזעיר ואחר התפלה מסתלקים המוחין על ראשו והרשימו של המוחין לבד הוא שנשאר. ובלילה עושה רשימו דזעיר למעלה על ראשו ורשימו דמ' בתוך החזה דזעיר כנגד הלב ובבוקר עולה כתר דנוקבא ליד שמאל דזעיר ונקשר שם ונכנס בו רשימו דמ' שהוא כנגד הלב. ואז זעיר מתקנא גם הוא ושואב רשימו דיליה וז"ס התפלין שהם רשימו דמוחין דאתמול עכ"ל ועיין בפ' ויחי דף רמ"ה ע"א מ"ש שם וז"ש דא חותם של תפלין שהוא רשימו דמוחין של מ' שהם תפלין של יד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:3)

**דא יד כהה וכו'** פי' כתר דנוקבא שהוא קשור בזרוע שמאל דזעיר ובו נכנסים רשימו דמוחין: כאינון תפלין דרישא. פי' שהרשימו של המוחין דנוקבא הם ברשימו דמוחין דזעיר שהם תפלין של ראש: כשאול דנחית וכו' נ"ב יסוד דס"א: אבדון נ"ב מ' דס"א עכ"ל ור"ל ששאול הוא קשה מן הראשונים ואבדון קשה משאול: ומאן דקני לההוא דרחים וכו'. פי' המקנא לאשתו הוא מפני אהבתה אינו רוצה שתהא יצאנית ופרוצה אבל היא קשה הדבר בעיניה וזהו קשה כשאול קנאה כמה דשאול קשה לחייביא כך מאן דקני לההוא דרחים. קשה בעיניו זאת הקנאה יותר משאול שקשה לרשעים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:4)

**דא אשא דנפיק מגו שופר** פי' הגבו' שיוצאים מבינה ונקר' שלהבת שהם דינים ונק' א"ש לפי שהם שלשים גבו' כ"א כלולה מעשר הם ש' וע"ה הם א"ש ועיין בפ' בשלח דף נ"ו ע"א ומ"ש שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:5)

**דא דרועא ימינא** פי' חסד דזעיר ושיעור הכתוב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה היינו הגבורות שבה שמחממים אותה לזיווג. ולכאורה כשמאיר בה חסד דזעיר אנו אומרים שכבים הגבו' הראשונים שגורמים האהבה כמ"ש הרב ז"ל משל למעיין הנוטף טפין טפין וארובות השמים נפתחו עליו שאינם נראים אותם הטיפים. ולפי דבר אחר מים רבים הוא בינה. יתפרש ג"כ על ענין זה. וכמ"ש בפ' ויצא שאפילו הוו ליה כסותי מרקמן וכו' שפירש שם שהאורות של המ' נקראים תבן ולבנים לגבי הארות הבינה ולכך אמר לא יוכלו לכבות וכו': דא הוא נהר עילאה נ"ב בינה. מים רבים וכו' דא הוא נהר עלאה דמניה נפקין נהרי לכל עיבר וכולהו נגדין ואתמשכן מניה בסע"ה בדף פ"ב ע"ב יש לפרש תחלה ע"פ פשוטן של דברים כי הה"ג מתעוררים מסטרהא שהם הנה"י שלה שנקראים סטרהא. וידוע שהחכמה שהוא סוד החסד שנעשו ממנו חכמה הוא מקבל תחלה כל השפע וממנו יוצא הדעת מזיווגו עם הבינה שנמצא שהחסד שה"ס החכמה שם המים רבים שהם גבורות בינה כמ"ש בספר מאורי אור וחסד נקרא אהבה. וזהו מים רבים גבורות דבינה. והטעם שנקראים מים רבים מפני שעל ידי ההשתלשלות למטה נאחזים בגבורות ההם החיצונים שהם נקראים רבים וזהו מים רבים. גם חסד הוא הוא שורש לחג"ת וכולם מקבלים על ידו וכמה רבים תלתא. וז"ש מים רבים דגבו' הבינה לא יוכלו לכבות את האהבה דחסד ואינו בטל מציאות האהבה שיש בו. או יש לפרש כמ"ש שעיקר האהבה והשלהובין דרחימו באים מהתעוררות הגבו' בסוד שמאלו תחת לראשי וממנו באים השלהובים דרחימו ואהבת דודים. והוה אמינא כיון שבאים הה"ג דבינה אז בטל מציאות השלהובין דרחימו הבאים מגבורה כי אין הדין נמתק אלא בשרשו ואז בטל מציאות אישין דרחימו. לכן אומר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה שבאה מחמימות הגבו' דמלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:6)

ואדרבה כשבאים הה"ג דבינה במלכות מוסיפים הבל חמימות אהבת שלהובין דרחימו בסוד אהבה רבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:7)

שהאהבה שבבינה אינה נפסקת סוד רעים כי' ש"ך דינים שהם השלהובין דרחימו כמ"ש בליקוטי שיר השירים ואמר אח"כ ונהרות לא ישטפוה כי כל היסודות נקראים נהרות ובפרט יסוד דאריך נק' נהר שאינו פוסק. והיסוד דאבא כולו חסדים לכן נק' ונהר יוצא מעדן לשון הוה שיוצא בתמידות כנהר שאינו פוסק. וז"ל התיקונים וכמה נהרות משניין דא מן דא. אית נהר דנהור' דלעיל'. פי' הוא יסוד דאריך. ואית נהר דאתקרי נהר דמיא דאוריית' דאתמר ביה תורת חכם מקור חיים. פי' הוא יסוד אבא. ואית נהר דאתקרי נהר פלגיו דכמה פלגין עמיקין תליין מניה דאתמר ביה פלגי מים לב מלך. פי' הוא יסוד אימא שמסתיימת בחזה דזעיר מקום הלב. וזהו לב מלך והנה יש זמן שנפתחים אלו הג' נהרות ויוצאים מהם מים למלכות וזה פי' המשנה האשה נקנית בג' דרכים. שהיסוד נק' דרך. והנה עיקר מציאות המ' הוא מהגבו' כנודע. והוה אמינא כיון שנפתחים מקורות עליונים שהם בסוד נהרות כנז"ל והם ח"ו ישטפו את בנין המלכות שהוא מהגבו' בסוד לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שני' כי אין לה פחד מהפשרת השלגים העליונים הבאים מסוד הבינה בסוד יפה תלגא לטורא. והטעם הוא כי כל ביתה לבוש שנים כי בעולם התיקון נתן מאציל העליון ב"ה כל כך כח במלכות דאצילו' בבחונת תיקונה שאף בהתרבות בה החסדים מנהרות עליונים שישאר מציאותה קיים והן הן גבורותיו והן הן תהלותיו שיתגדל מלכותו בסוד להאריך ימים עליונים על ממלכתו ואמר אח"כ אם יתן איש את כלהון ביתו באהבה וכו'. בזוהר בפ' מצורע הנז"ל מפרש שם אם יתן איש דא קב"ה את כל הון ביתו כמ"דא כל הון יקר ונעים. באהבה דכ"י לגביה ולא לאתקשרא בהדה בוז יבוזו לו כל אינון אוכלוסין וכו'. והנה יש לפ' דברי הזוהר איש דא קב"ה שהוא חכמה שהוא נק' איש בסוד איש לרעהו. וגם נק' קדוש בסוד קדש העליון שיש בו שורש הת"ת שהוא ו' דשם הוי"ה. וחכמה נק' קדש ודבוק עם בינה הנק' ברוך הוא. שהם רעים דלא מתפרשין. ואם יתן איש הנז"ל את כל הון ביתו כד"א כל הון יק"ר שהם ש"י עולמות שיש בו ל"ב נתיבות חכמה וכל א' כלול מי' גי' ש"ך. רק שהנתיב הראשון הוא כתיב לא ידעו עיט והוא נעלם נשאר ש"י גי' יק"ר ונעים נק' אורות הבינה שדרכיה דרכי נוע"ם גי' קס"א אורות דבינה. ושיעור הכתוב אם יתן איש שהוא חכמה. את כלהון ביתו הון יק"ר ונעים הנז"ל. באהבה דלא לאתקשרא עם מלכות כדי שת"ת יעלה למעלה. או שהמלכות תהיה למעלה הכל בוז יבוזו לו שעל כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו ואז יהיה שם הוי"ה כסדר וגם האוכלוסין עליונים אינם רוצים שיתעלמו למעלה שאינם משיגים אותם בסוד איה מקום כבודו להעריצו. כי הם רוצים שיהי' אצלה סמוך ונראה כי הם אינם יכולים לקבל שלא בהדרגה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:54b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:54b:8)

**מקולות מים וכו'** פי' ה' חסדים שמשמיעים קול כשיוצאים מיסוד הבינה כמו המים המשמיעים קול. ונהרות הם ה"ג ועיין בפ' וארא דף נ"ג ע"א שאמר שהנהרות הם ה' גבו': יבוז לו מב"על. פי' אם הוא כמ"ש בפ' פנחס איש דא ס"מ וה"פ אם יתן איש הוא ס"מ את כל הון ביתו הוא החלק שבקדוש' שהוא חיותו באהבה דכ"י לקב"ה לכ"י כדי להיות לו יניקה משם. א"כ בוז יבוז לו מבע"ל שהזעיר מבזה אותו כמ"ש וכבודי לאחר לא אתן. ותירץ דפי' אחר יש בכתוב אם יתן איש הוא הקב"ה שהוא זעיר. את כל הון הם הארות שיש לו למלאכי השרת ולתחתונים באהבה שאוהבת אותו המלכות. אבל לא יהיה הזווג ח"ו. בוז יבוזו לו כל אינון אוכלוסין שתאוותם הוא להזדווג ז"ון ביחד כדמפרש הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:55a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:55a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:55a:1)

**הה"ד אמרת ה' צרפתהו** פי' שהמ' בחנה בדברי יוסף ובתפלתו ומצאתו צדיק ואזי שלח מלך ויתירהו זה פרעה א"נ כמו שכתוב בפ' מקץ שלח מלך הוא זעיר. מושל עמים הוא מ' שזעיר שלח למ' להתיר יוסף ממאסר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:55a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:55a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:55a:2)

**נפש אדוני סתם** פי' מ' שהיא צרורה בצרור החיים שהוא היסוד שיש בו מוחין דאו"אה: קרא חוים: ה"ג אבל בשעתא דרוח מסאב' אתער לתתא אתער רוח מסאבא וכו': שדר נגע צרעת בבית. פי' נגע הקדוש כמ"ש בפ' תזריע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:55b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:55b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:55b:1)

עד דאתעבר מעלמא נ"ב היינו היסורין הנשפעים על האדם לטהרת עונותיו: וע"ד כתיב רא"ם נ"ב ר"ת רפ"אל אור"אל מיכ"אל הרי ג' קוים דהיינו רפ"אל בבחי' קו הגבו' ממותקות כך שמעתי עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:55b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:55b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:55b:2)

**אי תימא דיעקב טיפה קדמאה** פי' כמז"ל שיעקב הוא מטיפה א' ועשו מטיפה ב' משל לשפופרת וכו' א"כ ויצא ראשון מב"ל מאי הראשון בה' הידיעה דמשמע דעשו מלבד שהוא פטר רחם ג"כ הוא ראשון ליצירה. ומ"ש דאי יעקב הוה בוכרא ההיא טפה קדמאה ר"ל עוד הכרח אחר אם יעקב הוא ראשון לטיפה כדרז"ל א"כ היכי נפקא הכי סומקא דהיינו טיפה של עשו למה היא סומקא כיון שיצחק אבינו הוא גבו' מסתמא כל הרתיחות והגבו' שבו יהיו בטיפה ראשונ'. א"כ טיפה ראשונ' ראוי שתהי' סומקא ולא שנייה שהוא' עשו. אלא האמת הוא שעשו ראשון ג"כ לטיפה. ולכך ויצא הראשון אדמוני בה' הידיעה וסומקא הפך מדברי רז"ל. וא"ת לפי סברת הזוהר ראוי היה יעקב שיהי' פטר רחם כמשל השפופרת. וי"ל שזה יתורץ במה שתירצו המפרשים קושיא אחרת בענין ראובן ותאומתו שהקשו רז"ל מי היה טיפה ראשונ' אם נאמר ראובן א"כ תאומתו תהי' פטר רחם כמשל השפופרת. וקרא כתיב ראובן בכורי אתה. ואם נאמר התאומה היתה טיפה ראשונ'. היכי קאמר קרא וראשית אוני. כי התאומה היא ראשית אונו. ותירצו דהני מילי בשלייא אחת לשניהם אזי יהיה כמו שפופרת אבל בשתי שליות יכול להיות ראשון לטיפ' וראשון לפטר רחם. ובזה יתורץ ג"כ קושייתנו דיעקב ועשו בשתי שליות ועשו ראשון לטיפה וראשון לפטר רחם. ואני מצאתי כתוב להפך דהני מלי בשתי שליות אז הרחם הוא כשפופרת והשליה הראשונ' יוצאת אחרונ' כי הרחם צר ואין מקום שיתהפכו השליות עליונה למטה ותחתונה למעלה. אבל בשליה א' יכולה הטיפה להתהפך ותהיה טיפה ראשונה פטר רחם כי בשליה א' אז העובר יכול להתהפך כשמפרכסים לצאת. ודייק קרא אחי רבקה אם יעקב ועשו מה בא ללמדנו. אלא להודיע שהיה דרך פלא כי התאומים כל א' בשליתו ויעקב ועשו שניהם שליה א' ודריש אם יעקב ועשו כמו ניטלה האם שלה שפי' מקום שנקלט בו הזרע. וכן היה ג"כ בראובן עם תאומתו. ובזה הכל עולה כהוגן ודוק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:55b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:55b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:55b:3)

**אבל טיפה תניינא הוה** פי' יעקב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56a:1)

**אלא אתכוון בקדושה** פי' שיצחק בשעת תשמיש היה מהרהר באילן הקדוש וכשסיים והיה מהרהר בקליפה שהוא סיום הקדוש' אזי יצאה טיפת עשו. ואח"כ חזר להרהר בקדושה ואז יצאה טיפת יעקב שהיא שניי'. ומכאן ראיה למ"ש הרב ע"ש א"ח שמותר להרהר בדברי תורה בשעת תשמיש ודקדק כן ממ"ש בגמרא בכל מקום מותר להרהר חוץ מב"ה ובית המרחץ וק' בכל לאתויי מאי אלא לרבות אפי' בשעת תשמיש אבל יזהר שלא יגע בבשרו: עם יפה עינים וטוב רואי נ"ב היינו בסוד התיקון סוד מהיטבאל אבל עשו סוד מלכין דמיתו בלי תיקון בסוד עשו הוא אדום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56a:2)

**אלא דכוונה דרעותא וכו'** פי' כיון שיצחק היה מכוין באילן הקדוש שהוא בחי' יעקב נמצא שיעקב הוא בוכרא במחשבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56a:3)

**זמינא ירושלים** פי' מלכות: עד כורסי יקרא נ"ב בינה: והיה אור הלבנה נ"ב מ': כאור החמה נ"ב בינה: ואור החמה יהי' שבעתיים. פי' הרב בס' אור ישראל דהיינו ז"ת דעתיק. ועיין בפ' תזריע דף מ"ג ע"א שכתבנו שם בשם הרב ששבעת ימי בראשית הם שבעה תחתונות דעתיק ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56a:4)

**ויקרא אל משה** פי' מ'. וידבר ה' אליו הוא זעיר ואל משה אמר מ' אמרה לו עלה אל ה' לזעיר. דרגא חד. פירוש מלכות שהדיבור במלכות ואמירה בזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56b:1)

**יראת ה' קב"ה הכי איקרי** נ"ב מ' עכ"ל. ולפ"ז לא קשו קראי אהדדי דיראת ה' היא מ' וכן שמחה היא מ' בסוד כי בשמחה תצאו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56b:2)

**ר' אלעזר אמר** פי' בא לסייע לתירוץ ר' אבא: ת"ח בני אהרן הא אוקימנא וכו'. פי' שפגמו במ' במה שהקריבו אש זרה שהיא הס"א כמ"ש הזוהר לקמן דף נ"ז ע"ב וזהו סיבת מיתתם ולכ"א לאהרן בזאת יבוא אהרן שהיא השכינה הנק' זאת שהיא שירותא לאעלא בר נש מתתא לעילא ולא יעשה כבניו. וז"ש הזוהר ביראה הוא שירותא מתתא לעילא ת"ח בני אהרן הא אוקימנא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56b:3)

**אלא מכאן שירותא לאזהרא וכו'** פי' שלא ימות כשם שמתו בניו: שיר דאיהו כפול נ"ב זווג דז"ון: דקא מזמרי בני קרח שנתבצר להם מקום גבוה בגיהנם ועליו היו אומרים שירה על אביהן ודתן ואבירם שנשארו בגיהנם וז"ש על אינון דיתבי על פתחא דגיהנם ומאן אינון אחוהון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56b:4)

ביום שני אתמר פי' שנבראת בו גיהנם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:56b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:56b:5)

**הבכור נדב וכו' אלא שקול הוא אביהו וכו'** ז"ל הרב בס' הליקוטים נדב ואביהו הם נ"ה דאימא והם מגולים. ואלעזר ואיתמר הם נ"ה דאבא. והם סתומים וז"ש הזוהר בפ' אחרי מות ונדב ככולהו עכ"ל ור"ל שנדב שהוא נצח דאימא שהוא מגולה שקול כשלשתם. ואביהו שהוא הוד דאימא המגולה גרוע קצת מנדב ואינו שקול אלא כתרי אחוי: הבכור נדב דא בלחודוי נ"ב י' במספר הקדמיי כמנין נד"ב עכ"ל. ור"ל כשתחשוב האותיות מאל"ף ועד יו"ד גי' נ"ה ועם הכולל נ"ו גי' נד"ב: ואביהו בלחודוהי נ"ב ג' מילויים ה"י ה"ה ה"א עכ"ל. ור"ל ואביהו גי' א"ל כמנין ג' מלויים של אות ה' והכוונה שנדב שורשו מיו"ד דהוי"ה ואביהו מה' דהוי"ה. וצ"ע ליישבו עם מ"ש בשם הרב שנדב הוא מנצח דאימא. ואפשר כיון שבינה דאבא נתלבשה בנצח דאימא אחר עירוב המוחין כמ"ש הרב ז"ל נמצא שנדב שהוא נצח דאימא יש בו בינה דאבא שהוא יו"ד דהוי"ה. א"נ נדב ואביהוא הם בשם י"ה של הוי"ה דאימא כנודע שכל פרצוף יש בו שם הוי"ה שלו: לקביל ע' סנהדרין. נ"ב ע' סנהדרין ו"ה. שש קצוות ומלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:57a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:57a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:57a:1)

**תרי מיתות הווי** פי' אחרי מות כפשטה: וימותו שמתו בלא בנים וכדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:57b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:57b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:57b:1)

**אלה והא פנחס בלחודוי הוה והול"ל זה ראשי וכו' ועוד קושיא אחרת דלא כתיב ראש הלוים** א"ו רומז על פנחס שנתעברו בו נשמות נדב ואביהוא לכך כתיב אלה ל' רבים אמור מעתה אע"פ שנדב ואביהו מתו בלא בנים לא מתו מיתת נפשיהון כיון שנתקנו בפנחס. ולפ"ז מיתרצא סמיכות ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר וכו' שר"ל אע"פ שלא היו להם בנים הרי נתקנו ע"י אלעזר שהוליד לפנחס שבו נתעברה נשמות נדב ואביהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:57b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:57b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:57b:2)

**תרי זוג פינחס** נ"ב פני היינו יעקב פני"אל: חס אברהם. פינחס גי' יצ"חק עכ"ל ופירוש תרי זוג שני זוגות היו לו לפנחס דהיינו יעקב שהוא פ"ן ואברהם שהוא חס הרי זוג אחד. וזוג השני שהם נדב ואביהו רמוזים גם הם במלת פינחס שר"ל פני חס דהיינו ע"י פנים אלו שהם נדב ואביהו שהיו גדולי ישראל חס על ישראל והצילם מן המיתה ועיין בר"מ דפ' פנחס דף רל"ח ע"א. אבל יצחק לא חשיב ליה בשני זוגות שכיון שקנא קנאת ה' צבאות נשתתף ביצחק לפי שיצחק גם הוא מסר עצמו למיתה נמצא שפינחס הוא עצמו יצחק שגי' ר"ח: יו"ד זעירא. פי' מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:57b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:57b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:57b:3)

**וכל מאן דמצטער וכו'** פי' כיון שיש לו צער בלבו על מיתת הצדיקים אעפ"י שלא הוריד דמעות. וג"כ או אחית דמעין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58a:1)

דההוא נהר פי' יסוד אימא: ועל יובל ישלח שרשיו פי' ועל יובל שהוא יסוד אימא ישלח זעיר שרשיו ונראה שיש רמז בזה. יובל גי' מ"ח הוי"ה אהי"ה עם הכולל שהם א"וא ונודע שיסוד אבא בתוך יסוד אימא לכך יסוד אימא נק' יובל: דמתמן נפקין חיין. פי' שיסוד דאימא מסתיים בחזה דזעיר ומתגלים החו"ג שבו ומאירים לזעיר. וגם המוחין שבשני קוים דזעיר ימין ושמאל מתגלים ע"י הארת חו"ג דיסוד אימא ומוציאים הארתם לחוץ. נמצא שעיקר המוחין תלויין ביסוד דאימא. ולכך אמר הזוהר דמתמן נפקין חיין וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58a:2)

**ההוא נהר אפיק נחלין עמיקין במשח רבות** פי' שכתב הרב זל"הה שיסוד דאבא בתוך יסוד דאימא וז"ש הזוהר אפיק נחלין עמיקין הם הארות אימא: במשח רבות הם הארות אבא. א"נ יובן במ"ש הרב שאחר עירוב המוחין יש ביסוד אימא גבורות דידה. וגבו' דאבא שנעשו חסדים דאימא. וז"ש אפיק בחלין עמיקין הם גבו' דידה. במשח רבות הם גבו' דאבא שנעשו חסדים דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58a:3)

**לאשקאה גנתא** פי' קו אמצעי דזעיר. א"נ לאשקאה גנתא הוא זעיר והיינו בסוד עיבור ויניקה. ומ"ש ולרוואה וכו' פי' שהו"ק היו נטיעות באבא כקרני חגבים. ובאימא נעשו אילנין והיינו בסוד הגדלות. ולכך נקט ולרוואה שהוא לשון שביעה: ומביא ראיה מפ' ישביעו עצי ה' שהם ו"ק דזעיר. א"נ אילנות הם הנשמות שהם גדולים מהמלאכים הנק' נטיעין. ולפ"ז מ"ש הזוהר דכתיב וכו' קאי על מ"ש לאשקאה גנתא שהוא זעיר: יכין ובועז נע"ג יכין הנה יכין ושם מ"ה גי' נצ"ח עכ"ל. וצ"ע כי נצח יש בה י"ג יתרים. וי"ל דקא חשיב עשרה אותיות דשם מ"ה וד' אותיות יכין וא' יתיר אין לדקדק: ובועז נ"ב ע"ה גי' אלהי"ם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58a:4)

**אל מקום שהנחלים** פי' למ' ששם הנחלים הולכים תמיד הם שבים אליה: תרין קיימין נ"ה. נ"ב תרין ביעין ללכת בהאי צדיק. ושיעור הכתוב אל מקום שהיא המ' שהנחלים הולכים אליה הם שבים תחילה לנצח הוד כדי ללכת ליסוד ומשם למ'. לוייתן זה. פי' יסוד: דהאי כל מבסם לעתו. ושיעור הכתוב עיני כל אליך ישברו ר"ל העינים אליך ישברו אתה היסוד הנק' כל כדי לתת אכלם בעתו שהיא המ': וינקא האי עת עיין בפ' תרומה דף קנ"ה ע"ב טעם למה המ' נק' עת: דרעווא אשתכח נ"ב אדר ניסן אייר סיון: דדינא אשתכח נ"ב תמוז אב טבת שבט. דדינא אשתכח ותלייא. נ"ב אלול תשרי חשון כסלו: זמנין אית בירחי נ"ב במלוי החדש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58b:1)

**וזמנין אית בירחי נ"ב י"ד ימים אחרונים** וזמנין אית בשבועי נ"ב אג"דו: וזמנין אית בשבועי נ"ב ב"ה: דזמנין אית ביומי נ"ב עד חצות היום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58b:2)

**וזמנין אית ביומי דדינין וכו'** נ"ב מחצות היום ואילך: וכתיב מרחוק וכו' ר"ל אעפ"י שהק"בה מתרחק ממני עכ"ז נראה לי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58b:3)

**ואל יבוא בכל עת** פי' אלא בעת רצון וזה כפי הפשט ולכך ר"ש חלק עליו ואמר שהכתוב מדבר ע"ד הסוד וכדמפרש: לא יטעי לחברא עת אחרא נ"ב ע"ת גי' לי"לת: ה"ג ואתמסר בידוי לא יחיד ביה לקרבא ליה לקודשא. ור"ל אעפ"י שיראה הכהן שפעמים מצד מעשה התחתונים נמסר העולם ביד עת דס"א. אע"פכ לא יחיד ביה לקרבא לקודשא. וז"ש ואל יבוא בכל עת כי אם בזאת שהיא מ' דאצילות את הכל עשה יפה בעתו. פי' כל שהוא יסוד מחובר עם עתו שהיא מ': כמה דכתיב והאבדתי וכו'. ופי' וכיון שבעדת קרח ר"ן איש שהקריבו הקטרת כתיב בהו ויאבדו ה"נ ח"ו נימא בנדב ואביהו שהקריבו הקטרת ויאבדו ח"ו. והשיב רשב"י דהיכא דגלי קרא דווקא. אבל נדב ואביהו לא כתיב בהו אבידה. והיה להם תיקון בפנחס כמ"ש הזוהר לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58b:4)

**א"ל כתיב ואל יבוא בכל עת וכו'** כתב מורינו ז"ל שר"א הוא שאמר לר"ש כתיב ואל יבוא בכל עת וכו' שהוא דבר ראשונה והשיבו רשב"י וחזר עוד לקושיא אחרת אמאי לא כתוב במה זמנא יעול. ולפ"ז ה"ג א"ל אלעזר הא אתמר וכו' דהיינו שרש"בי השיבו שכוונת הפסוק כמש"ל ואל יבוא בכל עת דהיינו עת אחרא. כי אם בזאת שהיא המ'. ולא בא הכתוב לומר ואל יבוא בכל עת כי אם ביו"הך שזה כבר היו יודעים אותו הכהנים. וז"ש וזמנא הוו ידעי כהני אלא כוונת הפ' ע"ד הסוד כמ"ש. וז"ש ואנא הכי סברנא וכו' שר"א השיג שכן ס"ל אלא בגין לאתיישבא מלה בעינא רציתי לשמוע מאדם גדול לראות אם כוונתי לדעתו. אבל אם רשב"י הוא המדבר איך יאמר לאתיישבא מלה בעינא וכי הרב אומר לתלמיד כך. הו"לל ולחידודך בעינא. אלא ודאי ר"א הוא המדבר עכ"ל מורינו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58b:5)

**וכד סליק ההוא ריח וכו'** נ"ב מ"ן. לאתקשרא בההוא משח רבות נ"ב מ"ד והכוונה שהבינה הנקרא קטרת מעלה מ"ן. ואבא הנק' שמן מוריד מ"ד: וכדין אלין משיחן טבאן לאנהרא פי' כשנתחברו או"א יחד מאירים לפרצופים שתחתיהם: כד"א לריח. פי' לריח שהוא מ"ן של הבינה: כשמתחבר עם שמניך שהוא מ"ד דאבא. אזי הם טובים לאנהרא לספי' שתחתיהם: באינון דרגין דאיקרין שמא קדישא. פירוש יורדת הארת אבא הנק' שמן להאיר בספירות הזעיר הנק' הוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:58b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:58b:6)

**עולמות ממש** פי' בי"ע ד"א על כן עלמות וכו' נ"ב היכלות ז' כערות אסתר. ובספרא דר"ה סבא. פי' מביא ראיה לדבר אחר שעלמות הם ההיכלות. וז"ש ונערותיה הני עלמות דהיינו ההיכלות הנקראות נערותיה בסוד שבעה נערות אסתר הם בעצמם נקראות עלמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59a:1)

**מאן דאמר על מות** נ"ב אפי' אותם הממונים על מות אהבוך. ובגין דהאי קטרת. פי' אימא אתקטר במשחא פי' אבא. אמרה כ"י אנא בקטרת ואנת במשחא. פי' מ' אומרת שגם אני מעלה מ"ן לזעיר כמו אימא המעלה מ"ן לאבא. ואנת במשחא. פי' זעיר הוא כמו אבא שגם הוא מוריד המ"ד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59a:2)

**אנא וכולהו אוכלוסין יובן במ"ש הרב בסה"כ וז"ל ברוך של ברכת אבות** הכוונה היא כי הנוקבא ט"ס שלה הניתונים בהיכל ק"ק דבריאה עולים יחד למעלה באצילות וכל שאר העולמות כלולים זה בזה עד שנמצאים כולם כלולים בהיכל ק"ק דבריאה והוא כלול במ' דאצילות עכ"ל. וז"ש דהא כולהו בי אחידן. ואם יעול לי מלכא באידרוי פשט הלשון הוא על זעיר ומלך דקרא הוא זעיר. אבל נדקדק הביאני המלך חדריו הוא נסתר נגילה ונשמחה בך הוא לנוכח אבל יובן במ"ש בסה"כ כי בליל שבת עולה רחל להתגדל בהיכל הבינה. ואח"כ יורדת להזדווג עם זעיר. וא"כ המלך דקרא היא הבינה. ואומרת המ' לזעיר אם יעול לי מלכא באדרוי שהיא הבינה נגילה ונשמחה בך. כי בענן אראה וכו'. פי' שאומר זעיר שאני מתלבש בענן שהיא מ' ומתראה על הכפרת. נמצא שהענן שהיא מ' היא לבוש הזעיר. ומרע"ה נתלבש בה גם הוא דכתיב ויבוא משה בתוך הענן שהיא מ'. פורשי ולא פרושי. פי' דאלו כתיב והיו הכרובים פרושי כנפים סכוכים משמע משעת עשייתם היו כך אבל כיון דכתיב פורשי סוככים. משמע שבדרך נס היו פורשים כנפיהם לפעמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59a:3)

**מה בעא הכא כי בענן** פי' שאומר זעיר ואל יבוא בכל עת הכהן אל הקדש מפני שאני מתלבש בענן שהיא המ' ומתראה על הכפרת. ולכך מקשה וכי הכהן היה רואה השכינה והא כהנא לא הוה חמי שכינתא. וכן ג"כ בפ' בזאת יבוא אהרן קשה דמשמע שאהרן היה רואה זאת שהיא השכינה. והא לא הוה וכו' ותירץ אלא עננא וכו'. וקליהון הוה שמע כהנא במקדשא. ולפ"ז לעולם לא היה רואה השכינה אלא מן שמיעת קול כנפי הכרובים היה יודע ששם השכינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59a:4)

**תרין כרובין דכר ונוקבא** פי' מט"ט וסנד"ל. ושיעור הכתוב ידין לאומים במישרים אפי' או"ה דן אותם בשעה שהכרובים הם פנים בפנים. וכדי שיהיה תיקון לעולם שלא תחרב: צדיק וישר הוא. פי' יסוד ומ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59b:1)

**כמד"א ופניהם איש אל אחיו** פי' כשהכרובים שהם מט"ט וסנד"ל הם פנים בפנים אזי מורה שגם זו"ן הם פנים בפנים. ולכן אמר הכתוב הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים שהם זו"ן הנק' אחים: כתיב מה טוב. נ"ב חסדים. ומה נעים גבו' עכ"ל ושיעור הכתוב אימתי מתחברים טוב ונעים שהם חו"ג כששבת אחים שהם זו"ן יחד בלא משפט פי' כשמסתלק זעיר הנק' משפט ואינו מזדווג עם מ' אזי יש נספה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59b:2)

**צדק ומשפט מכון כסאך** פי' זו"ן שהם כסא לבינה: דאתהדרו כולא למשרי אנפין באנפין. פי' שיחזרו זו"ן פב"ב ואז ירדו גשמים ויהיה שבע בעולם וז"ל הרב בליקוטים: דע שהרעב נמשך כאשר הוי"ה ואלהי"ם הם בסוד אחוריים. ולכן הוי"ה באחוריים גי' ע"ב של רע"ב. ואלהים באחוריים הוא ר' של רע"ב. אבל כשהם פב"פ אזי הוא שבע דהיינו אלהי"ם דיודי"ן שי"ן של שבע והוי"ה דיודין גי' ע"ב של שבע עכ"ל. וז"ש כאן דאתהדר כולא למשרי אנפין באנפין: אלין רברבן ממנן ל"ב ע' שרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59b:3)

**ד"א בני אמי וכו'** פי' ו"ק שהם בני הבינה הנק' אם המ' ולפ"ז המ' אומרת ששזפתני השמש דהיינו ת"ת דזעיר ששם מתגלה יסוד דאימא המשפיע. כי עתה בעונות אינו מסתכל להאיר לי. ועוד בני אמי הם הו"ק דזעיר בכלל. ניחרו בי וירדתי לבריאה להתלבש בתוך קליפת נוגה. מ"ט בגין דכרמי שלי לא נטרתי. פי' מי גרם לי ששמוני נוטרה את הכרמים דהיינו שאני מתלבשת בתוך קליפת נוגה כדי לשמור הע' שרים הנקראים כרמים. בגין דכרמי שלי שהם ישראל לא נטרתי. שלא החזרתס למוטב ולא יסרתם כשהיה בית המקדש לשמור מצות ותורה. וכמ"ש בזוהר בפ' זו דף ע"ד ע"א וו"ל מטרוניתא אתרחקת עמהון מ"ט בגין דמטרוניתא לא אקדימת קיסטא להאי בר לאלקאה ליה למהך בארח מישור בגין דמלכא וכו' שביק כולא בידא דמטרוניתא וכו': לאלקאה ברא ולדברא ליה באורח מישור וקשוט. ולזה נתכוון הזוהר בכאן במ"ש בגין דכרמי שלי לא נטרתי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:59b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:59b:4)

**אחותו מרחוק** פי' אחותו שהיא מ' נתרחקה מזעיר: כמד"א ואף גם זאת. פי' גם דהכא כמו דהתם מה התם אומר הכתוב ואף גם זאת דהיינו מלבד זאת שהיא בגלות. גם זעיר ואו"א יש להם חסרון ח"ו בסוד נשבע הקב"ה שהוא אבא וכו' כמ"ש הרב ז"ל. הכי נמי גם יחד דהכא אומר הכתוב כששבת אחים שהם זו"ן פב"פ. גם פרצופים העליונים שהם או"א ואריך גם הם מזדווגים ומשפיעים מוחין זה לזה. שכשיש שמחה לזו"ן יש שמחה גם באריך וכמ"ש בזוהר בפ' ויקהל דף קצ"ז ע"ב וז"ל כדין יתיב מלכא עילאה על כורסייא קדישא ואתחברת אתתא בבעלה למהוי כולא חד. וכדין איהו חדוותא דכולא. ונ"ב גם באריך וז"ש כאן בזוהר כיון דכתיב גם לאכללא כל אינון דלעילא וכו' שהם או"א ואריך ששם היא עיקר הממשלה והשליטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:1)

**דאתחזי דיתורא איהו** פי' בריש פ' זו תירץ דהכא דרגא חד. ויאמר ה' אל משה דרגא אחרא. והכא ר"א בא לתרץ תירוץ אחר כדי להורות שצריך האדם לחלוק כבוד לאביו ולרבו ולא ידבר בפניהם. ואגב אורחיה תירץ הכתוב: ומלה דא גרים להון דטעו ביה. כתב מורינו זצ"ל שר"ל על דבר דאקדימו בחיי דאבוהון וכו' גרם להם שטעו ועשו עון גדול מזה שהקריבו אש זרה. וז"ש בסמוך מאן גרים להון טעותא דהיינו שמרע"ה היה תמיה מי גרם להם טעות זה שהקריבו בו אש זרה ואמר לו הקב"ה בקרבתם וכו' שדחקו שעתא בחיי אבוהון הוא גרם להם טעות זה שהקריבו אש זרה: דא כרסי יקרא נ"ב מ' היורדת בבריאה ונעשית כסא לאצילות: דכתיב בה בטח בה וכו'. נ"ב שלא יאחזו בה החיצונים כי הוא מאצילות: מלכא דשלמא דיליה. פי' זעיר: ס' גבורים נ"ב ה"ג המתפשטים בו"ק ונעשים בה ס' והם ה' עלין תקיפין עכ"ל. ור"ל שה' גבורות מתפשטים עד הוד וכללותם ביסוד הס ס' ומשם ניתנו אליה: דההוא נער נ"ב מט"ט זעיר בסוד ו"ק: בע' אלף נ"ב. פי' ע' סנהדרין ז' נקודות אֱלהִים: מאינון גבורן תקיפין נ"ב גבורות האצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:2)

**דההיא גבור' עילאה דקב"ה פי' שורש ה' גבו' אלו הם מהבינה המתלבשת בזעיר** וז"ש דההיא גבורה עילאה שהיא בינה המתלבשת בזעיר שהוא קב"ה ומ"ש הה"ד מגבורי ישראל. פי' שאימא נותנת הגבורה לזעיר וע"י באה למ' ולכ"א מגבורי ישראל. א"נ י"ל גבורה עילאה דקב"ה גבורה דזעיר: כד ינקא מסטרא דימינא פי' כשמקבלת המ' מצד החסדים דזעיר. אזי מחלקת המזון לתחתונים. ואי גרסי' מסטרא דדינא א"ש ג"כ: מאי טרף נ"ב ר"ל שנותנת להם כח הגבורות עכ"ל. ור"ל טרף הם רפ"ח ניצוצות ע"ה טרף שהם גבו'. ומ"ש וטרף ואין מציל. פי' שהמ' מבררת רפ"ח הנז' ואין מציל מידה: מארי דיבבא ויללה. נ"ב כי מהם מקבלים יצירה ועשייה הנקרא יבבא ויללא: חגור חרבך על ירך גבור. חגור חרבך שלא ינקו הקליפות מהיסוד הנק' ירך ובפרט מיסוד דנוקבא כמ"ש הרב שתאותם לינק משם. ואז תהיה גבור. וז"ש נמי איש חרבו על יריכו. דהיינו כל אחד בידו חרב שהוא כח א' מהשכינה הנק' חרב כדי לשמור הירך. ומ"ש על ירכו לפי שכולם יונקים מהיסוד הנק' ירך נמצא שהוא שלהם לכן אמר איש חרבו על יריכו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:3)

**מפחדא דגיהנם** נ"ב כדי שלא יתאחזו החיצונים בחרב עליון בסוד גבורה דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:4)

**מההוא אתר דאיקרי פחד** פי' גבורה דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:5)

**בלילות בזמנא וכו'** ושיעור הכתוב איש חרבו על יריכו ומהיכן קבלו גבו' אלו אמר מפחד שהיא גבו ה דזעיר ומ"ש בלילות ר"ל אימתי שומרים שמירה זו בלילות שהוא זמן הדין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:6)

ובסע"ה דף ל"א כ' וז"ל ונל"עד לתרץ הדקדוק במ"ש בזוהר בפ' אחרי מות דף ס' ע"א שדורש שם זה הפסוק ואמר שם ששים גבורי' סביב לה דאתאחדן בסטרהא מדינא קשיא ואיקרון שתין פולסי דנורא. וסודו הוא כי יש סוד ק"ך צירופי אל"הים שהם נמשכין ממוחין דקטנות וכאשר המוחין דשמות אל"הים יורדים ליסוד נעשים ששים. והם השתין פולסין דנורא. ששם אל"הים מדתו של יצחק שם אלהים דינא קשיא. ולפיכך נעשה מהם הח"רב כי ר"ח מחרב גי' יצח"ק ויורד לבי"ת שהיא מלכות אין בית אלא אשה ונעשה חר"ב. וכאשר אלו הס' גבורים יורדים ליסוד משם מאירים למלכות כי הדעת של המ' הוא מכוון כנגד היסוד. וכאשר מאירים בה בסוד עמוד האש שהם גבו' שומרים אותה וזש"ה הנה מטתו וכו' ולכן אמר בלשון זכר כי הם מגבורי ישראל שהם ביסוד שהוא זכר: אך ידוע כי הם יורדים למטה ואינם נשארים ביסוד בעת הגדלות. לזה אמר כולם אחוזי חרב ומבואר בזוהר שם וכל דא מאן אתר נטלין אלו הס' פולסי דנורא. מפחד שהוא גבורה קשה כי סוד גבורה הוא היד העליונה שנתגלו שם הה"ג גבו' קשות בסוף האצבעות. כמ"ש באידרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:7)

וזה היד שהיא גבורה דזעיר אוחז אלו הס' גבורים בהכרח באיזה מקום שיהיו הס' גבורים בהכרח הם אחוזים ביד זעיר שהיא גבורה קשה וז"ש אחוזי חרב. ומ"ש מלומדי מלחמה. שלא להגבורים המלחמה כי הם כמו כלי זין ביד המלך רק שהם יודעים רמזי טכסיסי מלחמה כמו חיל המלך. וכמו שהראש מלמד אותם תכף הם עושים וכן בכאן הם מלומדי מלחמה כביכול המלמד אותם ומנהיג אותם בהכרח. אמר עוד איש חרבו על יריכו הוא ירך שמאל כמ"שה חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך כי עיקר אחיזת החיצונים היא בהוד בסוד כל היום דו"ה ששם כל הדינים. לזה צריך שבחי' החרב יהיה מלובש שם כי החרב שהיא גבורה קשה אין להם בה אחיזה ואדרבה הם נשברים לפניה. כי אין להם אחיזה רק בגבו' חלשות ולפי מ"ש האר"י ז"ל שהחרב הוא מבינה וידוע דבינה עד הוד אתפשטת וזהו חרבו על ירכו מפחד בלילות לפי מ"ש בזוהר שהכתוב מורה לנו מאיזה מקום הם אלו הגבו' הם מפחד. ומלת בלילות מפרש שם הזוהר בזמנא דאינון אתפקדן למיעבד דינא. והוא על דרך מש"ה ואל זועם בכל יום זועם על מארי דדינא. כי השכינה אומרת שמריני מידי פ"ח. כי ח"ו כשמסתלק משם מ"ה א' שבתוך וא"ו נשאר ד"ם וזו הא' היא אהי"ה בריבועו ג"כ גי' ד"ם והשכינה כשמקבלת ש"ו מבחי' אלו אזי היא דלה ועניה לכן אומרת שומרני מידי פ"ח ועם ד' שלה נעשה פחד ואז נאחזים מארי דדינא והשומרים שהם הס' גבורים צריכין לגרש אותם. וז"ש איש חרבו על ירכו מפחד זה שהם בלילות שרוצים לעשות דין כמ"ש הזוהר עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:8)

**זממה שדה** פי' זממה להיות בחי' שדה זרועה פנים בפנים. ותקחהו לה כי כן היה: וכל חית השדה נ"ב היא עולם הבריאה ישחקו שם להיות מ"ן למ' דאצילו'. שם אניות. נ"ב הנשמות. ממרחק ודאי. נ"ב מהמוח. מריש' דמוחא פי' חכמה דזעיר שהיא ראש המוחין דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:9)

**ומעילא דרישא** נ"ב כי הוא יונק מהמוחא דע"ג קרומא עכ"ל ור"ל מאוירא דע"ג קרומא שנק' גם הוא מוחא עילאה וכמ"ש באוצ"ח. תביא לחמה נ"ב לחמה ג' הוי"ות עכ"ל ור"ל לחם גי' ג' הוי"ות: אלף ות"ק. נ"ב בסוד א"ל שד"י אל"ף ושד"י עכ"ל. ור"ל א"ל שד"י במילואו גי' אל"ף ומילוי שד"י לבד הוא ת"ק הכל אלף ות"ק. ונל"עד שהם ט"ו גבו' שהגבו' שרשם בדעת ומתפשטים בגוף וכללותם ביסוד הם ט"ו גבו'. כל אחד כלולה מעשר ועשר ממאה הם אלף ת"ק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60a:10)

**מארי תריסין נ"ב מגן בריאה מארי דשולטנותא נ"ב אין פועלים דין רק שומרים: ד' מפתחן רברבן** נ"ב ח"ג כ"ה דיצירה: תנינייא אזלין פי' י"ב מלאכים הנושאים הכסא: תחות ספינה דהאי ימא רבא נע"ג ימא רבא תחת מ' דבריאה עכ"ל. ונל"עד שהספינה הוא המסך שבין בריאה ליצירה שהוא שומר אורות הבריאה שלא יפלו ליצירה. וי"ב מלאכים אלו הם ביצירה והם תחת מסך הבריאה וז"ש תחות ספינה דהאי ימא רבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60b:1)

**דא אזיל לסטרא דא וכו' נ"ב זה פונה צפונה וזה פונה נגבה ד' חיזו דאנפין אתחזיין בהו** פי' שכל אחד כלול מארבעתם משור נשר אריה אדם: וכד אתכלילן בחד כתיב ודמות וכו' פי' שכולם הם פני האדם שהוא העיקרי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60b:2)

אפי רברבי נ"ב ח"ג אפי זוטרי נ"ה תרין סלקין ושאטין נל"עד הם שנים אנשים מרגלים כדלקמן: אלף טורין נ"ב נוגה דבריאה נקרא אלף טורין כי אל שד"י בבריאה: משקיו דההוא ימא נ"ב רחל: וסלקין לימא אחרא נ"ב יונקים מלאה עכ"ל ור"ל שע"י יניקה שיונקים מרחל ולאה הם מתבררים ועולים. בשערהא נ"ב הם הדינים שנא' מי ימלל גבורות ה' דסגיאין אינון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60b:3)

**תרין בנין וכו'** נ"ב שני מוחין דדכורא דנוגה דאצילות: וישלח יהושע בן נון וכו'. פי' הרב בס' ק"י וישלח יהושע בן נון היא מ' דאצילות. שנים אנשים מרגלים הם חו"ב דזעיר דנוגה דאצילות שנתנה להם רשות לינק מהקדושה ביום. ולפי שהיום הוא רחמים ואין בו דין כמו הלילה לכ"א חרש דהיינו בחשאי אבל תרין צפרין שהם חו"ב דנוקבא דנוגה דאצילות הם יונקים בלילה בגלוי כמ"ש בפ' ויחי עכ"ל: תרין בנות נ"ב תרין מוחין דנוקבא דנוגה עכ"ל. והיינו תרין צפרין הנז' בפ' ויחי ע"ש: אז תבאנה שתים נשים זונות כתב הרב בס' ק"י כי השתי נשים הם ב' מוחין דנוגה דבי"ע בין דדכורא בין דנוקבא עכ"ל. ולפ"ז מ"ש הזוהר והיינו דתנינן דכתי' אז תבאנה וכו' אינו ר"ל דתרין בנות הנז' הם שתים נשים זונות. שהרי תרין בנות הם חו"ב דנוקבא דנוגה דאצילות: ושתים נשים זונות הם חו"ב דנוגה דבי"ע כמ"ש הרב ז"ל. אלא כוונת הזוהר שמביא ראיה כמו שאלו השתים נשים זונות שבאו לשלמה הם קליפה דנוגה. גם בנות האדם דקרא הם קליפה דנוגה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60b:4)

**ולא מקדמת דנא** כי אז נכנעו ונשים משלו בו. פי' שתים נשים זונות מושלים בישראל ע"י עונם. ועיין בפ' ויקרא דף י"ט ע"ב: ע' ענפין נ"ב ע' שרים: בין נוני ימא נ"ב חיילים שביצירה: כולהו סומקי נ"ב בעלי רוגז. ענפא חד סומקא נ"ב סמ"אל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:60b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:60b:5)

**וכולהו אתחפיין בשערהא** פי' שיש להם יניקה מהשערות שהם דינים דמ': מארי דלישנא בישא. פי' כולם מדברים לישנא בישא ומקטרגים: מקפץ על טורין נ"ב היכלות זכרים: מדלג על טינרין נ"ב היכלות נוקבין. עייל בנוקבא דתהומא רבא. פי' בינה דבריאה דקליפה כמ"ש הרב: מארי דרומחין נ"ב כוחות הטומאה: סחרנייהו דאינון שתין עילאין. פי' אלו מלאכים שמצד הדין סובבים על ס' גבורים ומ"ש דסחרניה דהאי ערסא. ר"ל והששים גבורים סובבים על המ': מקמיה יקומון פי' מכח הארתו יש להם קיום: אחידן בד' סטרי עלמא. פי' ארגמ"ן. כולא עאלין וכו'. פי' הכל נכלל במ' הנקראת מטה. וז"ש דאשתכח לעילא ותתא שהמלכות אשתכח לעילא ותתא: וע"ד כתיב הנה. פי' הנה מטתו שלשלמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:61a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:61a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:61a:1)

**חולק שמא קדישא הוא זעיר הנק' הוי"ה: ומהאי אתר נפקי מבועין** הוא חכמה ונחלין מוח בינה. א"נ מבועין הם ה' חסדים. ונחלין ה' גבורות: ומתערין מינה רזי אורייתא כדין וכו'. פי' שעיקר סודות התורה הם בפרצופים העליוני' שנק' קדש באמיתות כמ"ש הזוהר וכל מלין דעתיק יומין רזין עילאין אינון. ולכך המ' כשמוציאה רזי תורה נק' לשון הקדש דהיינו לשון שהיא המ' מקבלת מפרצופים העליונים הנק' קדש: תרין קיימין נ"ב אל תתמה ייחס תרין ביעין בלישנא דתרין קיימין. כי כן הדרך בזוהר: חכמה זעירא נ"ב מ': לשון למודים פי' לשון שהיא המ' מקבלת מנ"ה הנק' לימודים. וקשה שהרי הנבואה גדולה מרוח הקדש כנודע: וא"כ איך אמר הזהר רוח הקדש רוח שמקבלת מאבא שהוא גדול. ולשון לימודים כשמקבלת מנ"ה ונפיק לקדישי עליונין שהם הנביאים. ונ"ה הם אור קטן מאבא. וי"ל כשאבא מאיר במ' הוי הארה בעלמא כיון שהוא אור רחוק. אבל מנ"ה שהם קרובים אליה מקבלת מהם אור גדול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:61a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:61a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:61a:2)

**וכי מה בין האי להאי** פי' מאי סמיכות ויהי שלום וכו' לוה' נתן חכמה לשלמה דמשמע שע"י חכמה שנתן ה' לשלמה היה שלום בינו לבין חירם. ותירץ שבחכמתו הורידו לגיהנם וכו' ושדר ליה פתקין וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:61a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:61a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:61a:3)

**דיוקניהון אתחקקן לעילא** ולפ"ז מ"ש הכתוב הראני את מראיך השמעיני את קולך הם הצדיקים העוסקים בתורה שדיוקניהון אתחקקן לעילא וקב"ה משתעשע בהו ושומע קולם והאי דאמר מראיך וקולך כיון שהצדיקים הם בניה כאלו הם מראיה וקולה. ומתעטרא בכתרא קדישא פי' תורתו עולה בסוד מ"ן למ' הנק' כתרא קדישא שהיא כתר לבי"ע: וחריב לון בסוד עולם התהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:61b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:61b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:61b:1)

אתתקן הוא בתיקונוי כתב הרב ז"ל כי סוד התיקון הוא המעטת האור כדי שיוכלו התחתונים לקבלו: הה"ד מה שהיה כבר נקרא שמו. זה פסוק אחר הוא בקהלת ו'. וההוא חולקא קדישא נראה שהוא המלבוש שהיה להם קודם בואם לעוה"ז שאי אפשר שיהיו שם ערומים א"נ חלק הטוב שהיה להם בנשמותם קודם בואם לעוה"ז. האי נהרא. פי' יסוד הבינה: ה"ג בשעתא דמזדווג עמיה. זווגא בההוא נתיב. פי' יסוד דאבא. כדין כתיב עד שהמלך במסיבו. פי' עד שהמלך שהוא זעיר מקבל המוחין דאבא הנק' מסבו. אזי נרדי שהיא היסוד נתן ריחו במ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:62a:1)

**בהאי דרגא קדישא** הוא ר' אלעזר שהוא דוגמת היסוד שמקבל מלמעלה והוא משפיע למ' ולבי"ע. כך ר' אלעזר כל מה שלמד מאביו עכשו יאמר אותו כדי לזרז את החברים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:62a:2)

**וז"ש ורבי אלעזר בריה לימא וכו'** אלין אינון נצח הוד יסוד. פי' נה"י דזעיר שמהם נבנית המ' הנק' באר כמ"ש הרב ז"ל שנצח דזעיר ממנו נעשה קו ימני דנוקבא שהוא חח"ן. ומהוד דזעיר נעשה קו שמאלי דנוקבא שהוא בג"ה. ומיסוד דזעיר נעשה קו אמצעי דנוקב' שהוא דת"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:62a:3)

**אתזנו עילאין נ"ב בי"ע** ותתאי נ"ב עולם התמורות. דקיימא עלה מסטרא אחרא. פי' מצד אחר שהיא צד הדין. אלין אינון שית וכו'. פי' עדרים דהאי קרא אינו כמו עדרים דקרא דלעיל מניה. דכתיב כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים וכל אחד לפי עניינו. מבועא דנחלא. פי' בינה. בי"ג מכילן אתקשר וכו'. פי' י"ג תיקוני דיקנא דאריך הם משפיעים הארה לכל פרצופי האצילות. ומ"ש וכל מהימנותא דקב"ה בתלתא אסתימו. פי' הם אריך ואו"א. שאו"א הדיקנא דאריך חופפת עליהם והם בכלל אריך. והם משפיעים שפע לכל העולמות. ושמא קדישא וכו'. פי' זעיר. כברכתו דכל מכילא ומכינא. פי' כל אחד מהשבטים מקבל שפע מי"ג תיקוני דיקנא. ומתעטרן ונייחין ברישא חדא היא רישא דזעיר. שהאורות של י"ג מכילין נייחין עכ ראשו בסוד אור מקיף. ומ"ש ותמן מתעטרין ברישא דמלכא. פי' אח"כ נכנסים בתוך פנימיות זעיר. וחכמה דזעיר שנעשית מחסד דזעיר בסוד ב' שלישי החסד שעלו ונעשו חכמה דזעיר כנודע. היא מקבלת הארה תחלה וז"ש ותמן מתעטרין ברישא דמלכא ההוא דאיקרי בדרגא עילאה דחסידות. וחסידים ירתין כל ההוא כבוד דלעילא. פי' החסידים מקבלים הארת הזעיר הנק' כבו"ד לפי שמקבל מל"ב נתיבות חכמה. והוא קשרא עילאה. פי' כבוד הנז' שהוא זעיר. הוא הנק' קשרא עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:62a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:62a:4)

**ונקט ג' לשונות אלו נגד עיבור ויניקה ומוחין דזעיר א"נ נגד ג' כלים שבו** א"נ נגד חב"ד שבו. א"נ קשרא עילאה נגד אבא שמקבל זעיר ממנו. קשרא קדישא נגד בינה בסוד יובל היא קדש תהיה לכם. קשרא דמהימנות' נגד מ' הנק' אמונה שהזעיר מכריע בין בינה ומלכות בסוד עד תאות גבעות עולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:62b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:62b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:62b:1)

**פרשתא דא למה** פי' ענין הגורל שכתוב בפ' וענין והשעיר יעמד חי וכו' וענין ביד איש עתי וכו' מה עניינם ולמה נכתבו בתורה. שכל אלה תירצם לקמן ר"ש במתק לשונו. דאינון מאללי ארעא בכל יומא ויומא. ז"ל הרב בס' ק"י שנים אנשים מרגלים הם חו"ב דדכורא דנוגה דאצילות ואותו של חכמה נמתק יותר ונשאר גורל אחד לה'. אך השני מוח בינה דדכורא דנוגה ניתן ביוה"ך שהוא ג"כ בחי' בינה לעזאזל שהם ז"ון דנוגה שנק' עזים בפ' תרומה וכללות שניהם נק' עזאזל כמו צלמות ומצולות צל דכורא מות נוקבא. וכשניתן השעיר לעזאזל שמחים בו ואז נאמר ותשליך במצולות ים כל חטאתם כנז' בפ' אחרי מות בד' ס"ג ע"ב יען הם מצולו' דנוקבא דקדושה עכ"ל הרב ז"ל ובזה מובן לשון זה. דכתיב כי חלק ה' עמו. פי' שהזעיר לקחם לחלקו. על במתי ארץ דייקא. פי' במתי ארץ הם ציון וירושלים שהם יסוד ומ' דנוקבא. ועל במתי הוא זעיר שהוא למעלה מהם כמ"ש בפ' יתרו דף פ"ג לחד פירושא. נמצא שהם דבוקים בזעיר. דהא אינון אתאחדן לעילא לעילא. פי' לעילא במ' לעילא בזעיר על דייקא בגין דיתבסם מטרוניתא. פי' כדי לבסם המ' שהיא למעלה משני שעירים שהם חו"ב דדכורא דנוגה דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:62b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:62b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:62b:2)

**אמאי חד לה'** פי' שכיון ששני שעירים הם חו"ב דדכורא דנוגה אמאי חד לה' היה לנו לשלחם שניהם לעזאזל שהם ז"ון דנוגה דבי"ע. ואמאי א' לה'. ?ותירץ ח. שהוא חכמה הממותק יותר נשאר לה'. ובינה שהוא דין שולחים אותו לעזאזל וכדמסיק. יתיב האי גבאי. פי' חכמה שהוא מתוק יותר נשאר גורל א' לה' והשני שהוא מוח בינה דזעיר דנוגה דאצילות יזיל וישוט בעלמא. האי שעירא אחרא פי' שעיר שמשלחים ישראל לעזאזל שהוא דוגמת מוח בינה הם':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:63a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:63a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:63a:1)

**וההוא גרדינא דנפיק וכו' פי' מוח בינה הנז': כהנא יהיב עדבין לעילא** פי' חסד מטיל הגורלות על חו"ב דזעיר דנוגה שהם שני שעירים שלמעלה א"נ כהנא הוא מיכא"ל. דקב"ה אסתכם על ידוי נ"ב דקב"ה עשר ספירות על ידוי עשרה אצבעות. והכוונה שעשר ספי' הסכימו שהעונות של ישראל יהיו על ראש השעיר: החי דייקא לאכללא ההוא דלעילא. פי' מוח בינה הנז' שהוא נגד השעיר שמשלחים לעזאזל. ואשתאר עליה כל ההוא חובה. פי' על אותה הבהמה שהיא קרבן תודה נשארו עונות אותו אדם שהקריב התודה. ושיעור הכתוב והתודה אשר חטא. והיכן ישארו אותם העונות עליה. והא כתיב ולא יזבחו וכו'. פי' ושליחות זה שמשלחים השעיר לעזאזל נראה כמקריב קרבן לחיצונים ח"ו. ותירץ דהתם היו מקריבים לשעירים. והכא לקב"ה אתעביד והקב"ה אמר לנו שנשלח אותו שוחד לעזאזל. ומ"ש ובג"כ לא כתיב וכו' פי' דאלו כתיב זבחיהם שעירים הוה משמע אפי' שעיר עזאזל בכלל לא יזבחו. אבל כיון דכתיב לשעירים משמע דוקא כהאי גוונא שהיו מקריבים קרבן לשעירים הוא דאסור. אבל הכא שמקריבין אותו להקב"ה ואח"כ משלחים אותו לעזאזל אינו בכלל זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:63b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:63b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:63b:1)

שתום העין פי' מלשון משנה כדי שישתום דהיינו לשון פתיחה וכמ"ש רש"י ז"ל והיינו שפותח עין אחד שהיתה לו להזיק לאדם. וז"ש בכל אתר דעיניה שלטא אתלטייא מכחלא עינא פי' עיניו נראית כמו שמכחל אותם בכחול. ומ"ש ולא מסתכל במישר הוא סימן אחר שהסתכלותו אינה ביושר. לאתר דאתקרי מצולות ים פי' הם זו"ן דנוגה דבי"ע שהם נק' צלמות. צל דכורא מות נוקבא כמש"ל בשם הרב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64a:1)

**באן אתר הוה מתקשרא** פי' שהוא כנגד מוח חכמה הנז' והקדושה של חכמה שבנוגה מתברר ועולה למלכות. ולבתר דא מתקרבין הני. פי' אחר שעושים השני שעירים של מטה אזי מתקרבים שני שעירים העליוני' ומתבסמים. שיר השירים חכמה זה הפך ממ"ש בפ' בא בדף ט"ל ע"א שיר השירים לקבל חסד וכו' ונלע"ד שהכל אמת שחג"ת הם ענפי חב"ד. שיר השרים לקבל חכמה שבו רזי תורה ואהבה כנגד חכמה שהיא רחמים. קהלת יש בו דברי כבושין ננגד בינה שהיא דין. אלא משלי במה הוא רומז לדעת. אלא כל אינון קראי בתרי גווני וכו.'. פי' חצי הפסוק הוא לטובה כמו החסדי' וחציו. לרעה רומז לגבורות. הכי הוא ניחא דרוחא כמו מים קרים. פי' כמו הגשמים שהם הנאה ושמחה לעולם כך שמועה טובה שהיא אשת רשב"י שנתרפאת היא שמחה ורשב"י ע"ה תלה הקטנה בגדולה שהגדולה היא הגשמים שהם מים קרים. והקטנה היא שמועה קטנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:1)

מההוא אתר מקדימן ליה שלם וכו' ושיעור הכתוב אם עוסק בתורה אזי שמועה טובה באה לו מהמ' הנק' ארץ שהיתה רחוקה ממנו תחלה. וכתיב מרחוק ה' נראה לי. פירוש כיון שעוסק בתורה בלילה ה' נראה לי בסיהרא פי' בלילה כדמוכח לקמן. בין הערבים בעת מנחה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:2)

**מארי דיבבא** נ"ב הם ביצירה בסוד יוצר אור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:3)

**משבחן במילי תושבחן** פי' אותם המלאכים שהם אלף ות"ק וחמשים רבוא הם משבחים להקב"ה בבקר והם מארי דיבבא שהם מיצירה. ור' יוסי בא לפרש דברי ר' יהודה ולסייעו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:4)

**אתער לאברהם** פי' החסדים שהם בחי' אברהם שמתעוררים בבקר. מארי דיללה נ"ב דעשייה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:5)

**דאתער קב"ה ליצחק פי' שבין הערבים הוא שעת המנחה שהיא בחינת גבורה שהוא יצחק** דעברין על פתגמי אורייתא נ"ב נידון משפט הרשעים בלילה עכ"ל: ור"ל שמעת מנחה מתחילי' הדינים נדון הרשעים בלילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:6)

**ויומא אתפני** פי' שחצות היום הראשון הוא בחי' חסד. ומחצות ואילך בזמן המנחה הדינים מתגברים. בצלותא דמנחה וכו' מכאן ראיה למ"ש בסמוך שאלף ות"ק ותשעים אלף רבוא שהם משבחים בין הערביים הוא זמן מנחה. בזמנא דמטי ליליא מכאן ג"כ ראיה שאלף ות"ק וארבעין ותמניא דלעיל שמשבחים בסיהרא הוא בלילה. משמרה ופלגא דעת הזוהר כדעת ר' נתן דס"ל בש"ס דברכות שלש משמרות הוי הלילה ולא כרבי דס"ל ד' משמרות הוי הלילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:7)

**כד רעווא אשתכח בצפרא** פי' ר' יהודה פליג על ר' יוסי שאמר מחצות לילה ואילך אומרים תהלות. ור' יהודה ס"ל שאין אומרים תהלות רק בבקר. תהלות ה' מבשרין נ"ב אומרים שירותדמ' תהלים. א"ר יוסי פי' חזר לסברתו שמחצות אומרים תהלות. תנא א"ר אבא. פי' בא לסייע לר' יוסי ולפרש ענייני הג' כתות הנז' היטב. והממונה אשר עליהם חוץ ממ"ש ר' יוסי לעיל בשעתא דמטי ליליא אינון אלף וכו' ואמריו שירתא וכו'. ואלין אמרין שירתא עד דאתפליג ליליא וכו' ור' אבא פליג וס"ל שבחצות הראשון שכיך כולא ופטרא לא אשתכח עד דאתפליג ליליא. משמע שלדעתו אין אומרים שירה רק מחצות ואילך ובחצות הראשון דוממים. ומבשרי תהלות מחצות ואילך אומרים תהלות כסברת ר' יוסי דלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:8)

**ועאל לשמשא** נ"ב כי בחול הזווג ע"י מט"ט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:64b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:64b:9)

**דאשתעי מטרוניתא במלכא** פי' הוא זווג יעקב ולאה בסוד ויהי בבקר והנה היא לאה. א"נ זווג זה הוא זיווג יעקב ורחל הנעשים בשחרית דחול כמ"ש הרב זלה"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65a:1)

**חוטא דברכאן** נ"ב כי הוא יורד תוך החוט. בשעתא דאושיט מלכא ימינא וכו' גם בכאן יש לפרש הב' פירושים הנז' כי הלשון יסבול ב' פירושים. והשתא אחרית הוא דילה דמסתלקין דינהא וכו'. לפי' הראשון שעל לאה מדבר. ר"ל שעיקר הזיווג הוא בקדרותא דצפרא שאז מסתלקים דיניה. ולפי' הב' שעל רחל מדבר ר"ל שבחצות ממש יורד כתר רחל לבריאה וט' ספי' דידה לוקחת אותם לאה בהלואה כמ"ש בסה"כ בדרוש ק"ש שעל המטה. ולכך הם דינים. וע"י תורת הצדיקים שעוסקים בתורה מחצות עד הבקר אזי מעלים כתר דידה ונקשר בזרוע שמאלי דזעיר ואח"כ בתפלת שחרית מעלים ט' ספירותיה ומתחברים עם כתר דידה ונגמר פרצופה ואז מזדווגת עם יעקב בנפילת אפים כמ"ש הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65a:2)

**וז"ש דכד אתפלג שירותא הוה** דהיינו מחצות ואילך מתחיל כתרה לעלות מבריאה לאצילות ע"י עסק התורה דמחצות ואילך ועדיין הוא דין. אבל בשחרית הוא אחרית דילה וז"ש והשתא הוא אחרית דילה דמסתלקין דינהא וכו'. ה"ג לכרשא עלה גדפוי ונ"ב כמד"א ופרשת כנפיך על אמתך. וע"ד דבר ויקרא ארץ. פי' שחג"ת הנז' נמשכים למ' הנק' ארץ. ושיעור הכתוב אל אלהים ה' שהם חג"ת דבר ויקרא ארץ דהיינו שנמשכו לארץ שהיא מ'. ודבר לשון הנהגה שמנהיג הקב"ה את חג"ת למ' הנק' ארץ. ומכאן משמע כפי' השני שעל רחל מדבר שהיא נק' ארץ כנודע. וא"כ מ"ש וקב"ה מליל עמה בהו הוא פרצוף יעקב וכן מוכח נמי בפ' בהר סיני בדף ק"ח שאמר שם כיון דאתי צפרא אשתכחו משתעיין ברזא ונ"ב זיווג יעקב ורחל. א"כ הכא נמי שאמר כד אתי צפרא ומטרוניתא אתחברת עם מלכא וכו' הוא זווג יעקב ורחל ג"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65a:3)

**ר"א הוה יתיב וכו' קשה מה ענין זה לפרשה זו וכן מ"ש לעיל** ר"י פתח דבר ויקרא ארץ וכו' מה שייכות יש לו. וי"ל ויצא אל המזבח וכו' היא המ' וכדמסיק בדף ס"ו ע"א. לכן הביא פ' דבר ויקרא ארץ שהיא המ'. וכן ענין ר"א שאמר ג' דרגין אינון וחד מינייהו היא המ' וכדמסיק. ה' הוא האלהים. פי' דין ורחמים מחוברים כאחד. ולהורות לזה לכך הוי"ה היא בניקוד אלהים. ולזמנא באתר דאית רחמי וכו'. פי' כשיהיה הדין ודאי שם הרחמים שהקב"ה רחום בדין אבל כשיש רחמים פעמים יהיו רחמים פשוטים בלי דין. ופעמים יהיה בו דין. ולכך ברישא אמר ידענא דבאתר דאית דינא אית רחמי. ולא אמר לזמנא דבאתר וכו'. ובסיפא אמר ולזמנא באתר וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65a:4)

**א"ל ת"ח** פי' כשהקשה לו על תירוץ א' חזר לתרץ לו תירוץ אחר שהוי"ה בניקוד אלהי"ם הוא להורות שהרשעים מהפכים רחמים לדין וזה כפי הפשט. אבל ת"ח רזא דמלה הוא כפי הסוד. תלת דרגין אינון. פי' בינה גבו' ומ' וכדמפרש. ומתקשרי בחד נ"ב בא"ס המייחדם. ולא מתפרש דא מן דא פי' שכולם בחי' גבורה ולכן אינם נפרדים זה מזה: כולהו נטיען הם פרצופי הזכרים ובוצינין הם פרצופי הנקבות שהם משם ב"ן שהוא דין. וכל זה באבי"ע: כולהו נהירין נ"ב בחסד. ומתלהטן נ"ב בדין. ומשתקיין נ"ב לצורך חיות. ומתברכן נ"ב לצורך זווג.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65a:5)

**מההוא נהרא וכו'** פי' יסוד אימא דכולא כליל ביה. פי' שיסוד דאימא כולל כל מוחין דאימא לפי שהוא אמצעי ומכריע ביניהם. וכללא דכולא ביה נ"ב יסוד דאבא. לגנתא נ"ב זעיר: בגין דעדן פי' אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65a:6)

**ופתחין בה פתחן** נ"ב פי' נש"ב: הא מסטרהא דינין מתערין איתא באוצ"ח כל מקום שתמצא בבינה דינין נפקין מסטרהא הוא בתבונה שהיא מהחזה ולמטה דבינה. הו"יה הא דרגא חד. פי' הוי"ה בניקוד אלהי"ם שהיא בינה. דרגא תניינא פי' גבורה. מסטרא דהאי קדמאה נפיק. פי' גבורה יצאה מבינה והאי איקרי אלהי"ם באלין אתוון. פי' שבגבורה הם אותיות אלהי"ם ממש ולא הוי"ה בניקוד אלהי"ם כמו בבינה. ושירותא חד נ"ב נ"ל משום דרישא דמלכא בח"וג איתתקן ונמצא שהגבורה שירות' חד מזעיר בסוד כלי הבינה. וביה אתאחיד. פי' בינה אחוזה בגבורה. ז"ש ובגין דאתאחד האי בהאי כתיב ה' הוא האלהים שה' הוא בינה ואלהי"ם הוא גבורה. א"נ י"ל וביה איתאחיד גבורה אחוזה בבינה הנז'. והאי שמא וכו' פי' אדנ"י. א"נ שם אלהי"ם שהוא בבינה וגבורה ונשלם במ' שגם היא נקראת אלהי"ם וז"ש באתר דא אישתלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65b:1)

**אהי"ה דא כללא דכולא** פי' אריך ועיין פ' ויקרא בדף י"א ע"א: בתר דנפקי מניה שירותא וכו'. פי' אחר שיצאו מאריך אבא הנקרא שירותא וההוא נהר שהיא בינה נתעברה בזו"ן. כדין איקרי אשר אהי"ה שהם או"א אשר אב"א שהוא ראש. ואהי"ה בינה: אהי"ה זמין לאמשכא ולאולדא כולא. פי' כמ"ש הרב שאהי"ה מורה על העיבור. ומ"ש אהי"ה כלו' השתא אנא הוא וכו'. פי' חזר לפרש הענין היטב שאהי"ה הא' הוא אריך. אשר אהי"ה הם או"א. ואימא נתעברה: ולאתגליא שמא עילאה. פי' זעיר הנקרא הוי"ה. אהי"ה דא הוא פרטא. פי' בינה. ואהיה הג' הזה מורה על זמן הלידה דזעיר שאימא ילדתו כדמפרש בסמוך ולכך קראה פרטא. ואי גרסי' הוי"ה דא הוא פרטא א"ש שהוא זעיר הנק' הוי"ה: אשר בקיטורא דעידונא. פי' בקשר העדון שהוא אבא הנק' עדן. קסטירא עילאה שהיא אימא בחברותא אשתכח. דהיינו שמתחברת עם אבא ומזדווגים ומתעברת מזעיר. ולכך נכתב ע"ג בקיטורא קשר וע"ג קסטירא אוהל כי אהל היא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65b:2)

כמד"א באשרי פי' שבינה נק' אשר על שם שמתחברת עם אבא הנק' אשר שהוא ראש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65b:3)

**אהי"ה זמינא לאולדא** פי' אהי"ה הג' מורה על זמן הלידה וכדבסמוך. ה"ג לבתר אפיק ההוא נהרא דאיהו אימא עילאה. ור"ל שאריך הוציא אימא המזדווגת עם אבא ומתעברת בזעיר. ואמר הוי"ה דא פרטא פי' זעיר הנק' הוי"ה. איזדהר דלא למיכתב שמא קדישא. פי' ר"א היה כלול בכל והיה סופר מובהק לכך אמר לו אביו איזדהר וכו'. כללא דדכר ונוקבא. פי' ו"ד דיו"ד הם זו"ן נמצא שהיו"ד שהוא בחי' אבא הוא כולל זכר ונקבה. קוצא דיו"ד הוא אריך. לבתר יו"ד אפיק לקמיה ההוא נהר. פי' אחר שאריך רמוז בקוץ היו"ד. עוד יו"ד אפיק ההוא נהר ור"ל ו"ד דיו"ד הם ג"כ צורת ה שהיא בינה שכלולה באבא בסוד הבן בחכמה וממנו יצאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:65b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:65b:4)

**ואעפ"י שאריך הוציא או"א מ"מ יגם אבא נותן הארה לאימא כמ"ש הרב בדרוש המקיפים באוצ"ח** יוצא ולא יצא פי' שזווג או"א תדיר ולא פסיק. והא הכא ג' פי' אימא וזו"ן כולם יצאו מאבא. ואיך אמר ונהר יוצא. דמשמע אימא לבד היא שיצאה מאבא. ותירץ הכי הוא ודאי וכו' ר"ל באמצעות אימא יצאו זו"ן מאבא ולפי שהעיקר שיצא מאבא היא בינה לכך כתיב ונהר יוצא וכו'. דינקא לון אימא ואתעברת מנייהו. הקשה האר"י ז"ל שהעיבור הוא קודם היניקה ואיך אמר דינקא להו ואתעברת מנייהו. ותירץ הרב ז"ל בליקוטים דאיירי בעיבור שני דמוחין שהוא אחרהיניקה. ולכ"א דינקא להו אימא ואתעברת מנייהו. כגוונא דא #ה בציור זה לרמוז על יש"ס ותבונה. אחסנתא דאו"א פי' הם המוחין שלקחו או"א לחלקם שהם פרקין עילאין ופרקין אמצעיים דחו"ג דאריך ומשם יורש זעיר מוחין דיליה וז"ש והאי ירית אחסנתא דאו"א. ומ"ש וירית תרין חולקין. פי' הם תרין כתפין דחו"ג דאריך שהם תרין עטרין דזעיר ולא לקחו אותם או"א לחלקם אלא הם מונחים לצורך זעיר בפיקדון וז"ש וירית תרין חולקין. ו' #ה' כחדא נ"ב הציור הוא כך #ה כמה דה' קדמאה י"ה כחדא. פי' שבה' ראשונה דהוי"ה יש בה י"ה בניור כזה #י"ה לרמוז על יש"ס ותבונה בסוד וחכם בבינה כמ"ש באוצ"ח דרוש יש"ס ותבונה. אוף הכא וה כחדא. פי' שגם בה' אחרונה דהוי"ה יש בה ו"ה כזה #ה. הדר ואמר מציון נ"ב יסוד דדכורא ואתר חד דאיקרי ציון עלה פי' ציון שבנה דוד שהיא בתוך ירושלים ממנו מתברכת ירושלים. ובהאי אתר דציון פי' יסוד דזעיר. שארי עלמא לאתבנאה פי' מלכות. אלהים הופיע. פי' מ' הנק' אלהים הופעתה והארתה מציון שהוא יסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66a:1)

**לא אתברכא ירושלים נ"ב מ'** אלא מציון נ"ב יסוד. וציון מעילא נ"ב יסוד מת"ת. אל המזבח סת"ם נ"ב יסוד דנוק' עכ"ל ואמר הזוהר סתם לפי שבינה ג"כ נק' מזבח הפנימי. אבל סתם מזבח הוא במ'. כהנא דלעילא פי' חסד. כ"ש לבתר נ"ב אחר הגלות. אשר לפני ה' סתם נ"ב הוא ת"ת עכ"ל וסתם הוי"ה הוא בת"ת לכך אמר לפני ה' סתם. וכפר עליו לבתר דריש ליה לשון קנוח כמו לכפורי ידיה בההוא גברא והוא הזווג וכדבסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66a:2)

**לאסתאבא מקדשא פי' מ'** כתרא קדישא דיליה. פי' חסד. ומכאן משמע שכהנא דלעילא דלעיל הוא חסד ולא מיכ"אל: דהיא רישא דמלכא. נ"ב כי הטיפה של חסד היא עכ"ל. ונלע"ד פי' אחר שמ"ש דהיא רישא דמלכא ר"ל כי חסד הוא חכמה שהוא רישא דמלכא כנודע ששני שלישי חסד נעשו חכמה. כל שמשין וכל בני היכלא. נ"ב כנז' בפרקי היכלות שאמרו המלאכים כשאורות השכינה מאירים אנו שמחים: ההיא שעתא וכפר בעדו וכו' נ"ב וכך אמרו במ"א כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו כל חובין: ותבת עמהון מן גלותא. פי' בבית שני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:1)

**כנסת הגדולה ודאי** נ"ב כי הקטנה חזרה להיות גדולה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:2)

**דיעקב כללא דאבהן** פי' שיעקב הוא ת"ת דזעיר שבו מתגלה יסוד דאימא. ולכך הוא כולל לאבות. וא"ו באתוון וכו' פי' וא"ו גי' י"ג לרמוז שהזעיר הנק' ו' יש בו י"ג תיקוני דיקנא דאריך ומקבל מהם הארה. וא"ו אמאי כלול וא"ו פי' וא"ו יש במלוייה א"ו. לכן שואל מה עניינם ומה סודם ומשיב אלא ו' דיתיב על כרסיא פי' ו' שהוא זעיר יושב על המ' הנק' כסא. ומביא ראיה מפ' ועל דמות הכסא שהיא מ' דאצילות שהוא דמות כסא שבבריאה כי עיקר הכסא הוא שם כנודע. דמות כמראה אדם שהוא זעיר עליהם. ומ"ש א' סתים בגויה. פי' אריך סתום בתוך זעיר. ונ"ב היינו נה"י דאריך בגויה ולא איתגלי. בי נשבעתי נ"ב נזכר באידרא שזו שבועה באריך דבגו זעיר. כתיב ולא איקרי נ"ב שאינו נרגש במבטא האל"ף רק ב' ווי"ן. מ' פתוחה נ"ב נוקבא. ה"ג דהוא כד איתחבר דכר עמה והיינו זעיר דהא סתימין ארחהא נ"ב כי הבינה מעיינה סתום בזעיר ואית דמתני בהאי. נ"ב שהכל בנוקבא לחוד. מעין חתום. נ"ב ואז נק' ם סתומה עכ"ל. ור"ל שהכל במ' מ' פתוחה ומ' סתומה שפעמים היא סתומה כגון בלילה דתרעין דילה סתימין שהם יסוד ומ' דידה כמ"ש הזוהר בכ"מ. ופעמים היא מ' פתוחה כגון ביום. בגין שמיה אתהדרת מטרוניתא נ"ב שהם אינם ראויים לכך. כדין כתיב וכל אדם וכו' נ"ב כי אין מעורר מ"ן. כך כהנא וכו'. פי' פ' וכל אדם יפורש על ב' עניינים א' בביאת משיח כשאין ישראל ראויים כתיב וכל אדם וכו'. כי אין מעורר מ"ן ועושה הק"בה למען שמו. וכן נמי הכהן כשנכנס להיכל וכל אדם לא יהיה. וז"ש כך כהנא. כתיב וכל אדם לא יהיה באהל מועד. נ"ב כי הרי כל הדוגמא מסורה לתחתונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:3)

**עאל בדרגא חד** פי' כשלובש בגדי זהב שהם רומזים למ': אסחי גופיה פי' עושה טבילה: לדרגא אחרא. פי' כשלובש בגדי לבן שרומזים לזעיר. אחיד שלמא בהאי ובהאי. פי' אוחז במ' ובזעיר. ובעי לאתחזאה לבושוי. נ"ב עבודת פנים בבגדי לבן דכורא ועבודת חוץ בבגדי זהב נוקבא ממשבצות זהב לבושה. יו"ד בגליפוי אתוון בסטרין אתקשרן ביו"ד. נ"ב כי האותיות כולם נקשרו בראשונה. יו"ד אזיל ליו"ד. ?נע"ג יו"ד ראשונה חכמה. ועל יו"ד שנייה א"ס עכ"ל. והיינו שאבא עולה לא"ס. יו"ד נ"ב חכמה: סליק ביו"ד נ"ב מוחא סתימאה עכ"ל. ר"ל שאבא עולה נמוחא סתימאה שפעמי' עולה לא"ס ופעמים למוחא סתימאה: ה"ג יו"ד אזיל לוא"ו: נ"ב לו"או לת"ת עכ"ל. ור"ל יו"ד שהוא אבא משפיע לת"ת שהוא זעיר. ה"ג ומתכנשי בהו ר"ל שהאורות אבא מתכנשים בתוך ספירות זעיר. ומכוון דעתא פי' הכהן צריך לכוין בזה. א"נ ע"י מתכוננת דעתו דזעיר אתחבר ה' בו' נ"ב ה' בינה ו' ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:4)

**אחיד בתרעוי** נ"ב נש"ב. אחדא בנהירי. אלף ות"ק וע' אכסדראין ירמוז על מוחין דאימא שבאים לזעיר שאל"ף הוא מוח חכמה כי חכמה נק' אל"ף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:5)

**ות"ק הוא מוח בינה שנק' ה' ראשונה ובבכלות גדול הם ת"ק** וע' הם החו"ג שידוע שבין החסדים ובין הגבורות כל א' הם ע'. ואע"פי שהם ה' חסדים וה' גבורות. הנה כללותם ביסוד וכללות כללותם במ' הרי ע'. ופי' אחדא בנהירי שהבינה אוחזת באורות אלו. א"נ י"ל אל"ף ות"ק הם הגבורות. וע' הם החסדים. שנודע כי ט"ו גבורות הם לכך הם אל"ף ות"ק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:6)

**והחסדים הם ע' שכללותם ביסוד וכללות כללותם במ' הם ז' ובהתרבותם הם ע'** וכפי פי' זה לא הזכיר הזוהר רק החו"ג שבאים מאימ' לזעיר. וטעם שהגבורות אמר בהם אלף ות"ק והחסדים ע'. לפי שנודע שהגבורות הם שלהביות ומתפשטים לכמה בחינות כמ"ש הרב בדרוש אטב"ח בענין ק"ץ שהצ' היא תת"ק וק' מאה ולפי שהם גבורות הם מתפשטים לכמה בחינות. סליק ה' ואיתעטר נ' זמנין וכו'. פי' ה' ראשונה שהיא אימא בכללות גדול היא נ' כנגד נש"ב הבאים מאימא לזעיר. קיימין דקיימין. פי' שהספירות נקרא קיימין שהם מעמידין העולמות. ונ' תרעין שהם נש"ב הם קיימין דלהון וז"ש קיימין דקיימין. ו' איתפשט לע"ב גליפין. פי' כנגד שם ע"ב שמקבל זעיר מאבא. מעטר ה' לו' בשבעין אלף ות"ק וכו' נלע"ד ע' אלף הם הגבורות. ות"ק הם החסדים כי הגבורות מתפשטים לכמה בחי' כנז"ל. והגם שלפי פי' שני דלעיל כבר אמרם. התם אמר שבינה אוחזת באורות אלו ולא הזכיר למי נותנתם והכא אמר למי נותנתם שהוא זעיר לכך אמר מעטר ה' לו' וכו'. ואע"פי שלעיל הזכיר בט"ו מאות וכו' וכאן אמר ע' אלף הרבה בחי' יש בהם ונק' כך ונק' כך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:7)

ובס' ע"ה כתב בדף ל"ה וז"ל מעטר ה' לו' בע' אלף ות"ק כתרין דמתעטר' בחד כתרא הה"ד בעטרה שעטרה לו אמו ובמ"ש הוא מובן כי הת"ת דעתיק כולל ע' אלף כי שם האלפים ונכלל י' מי' עד ע' אלף. עוד נוכל לומר כי בעתיק יש ז' כתרים דז"ת דאצילות כמ"ש בע"ח והוא בסוד ז' אלפים. וכשזעיר בסוד הארת עתיק ע"י בינה דאריך קבל מהם הארה. וז"ס ישמח משה שהוא זעיר במתנת חלקו שהם הז' כתרים שקיבל מפנימיות הכתר שהוא דעתיק ע"י בינה דאריך ובינה דאריך כולל הה' חסדים שיורדים ממנה לחמשה ספי' דאריך מחסד עד הוד כמ"ש בשער אריך. והה' חסדים אשר בבינה דאריך הם ת"ק כתרין ועל זה רומז הכתוב להורות הזמן אימתי היה זה הכתר שמוכתר בכל מיני כתרים. ביום חתונתו שהוא עלית זעיר לחופה לבינה. ואז היה ג"כ שמחת לבו כי הת"ת דעתיק שהיא הלב של כל האצילות. האיר השורש לענף שהוא זעיר: ובזה עולה יפה ג"כ מ"ש בגמרא זו מתן תורה: כי ביום שביעות מקבל זעיר מכתר אמיתי דאריך שאז עולה לדיקנא ולכן אמר שעיטרה לו אמו דמשמע שאמו בינה עיטרה לו מדבר הגבוה מעצמותה שגם בערך הבינה נק' עטרה ומזה תבין שאף אם תדרוש על ימי שלמ' ממש ג"כ תדרוש על דרך זה כי הדרש עם הפשט עולה בדרך א' עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:8)

**ו' בתרין רישין גליפא וכו'** פי' שעיקר ו' הוא בת"ת שכולל חו"ג נמצא שהו' הם חג"ת ויש לה קוצא חד לעילא וקוצא חד לתתא. שכתב הרב באוצ"ח כי ו' בלתי ראש היא רומזת לו"ק וכשיש לה ראש אזי יש בה ג' קוצים והוא כי היא י' לעילא וגוף באמצע ועוקצה לתתא הרי ג' בחינות. י' העליונה היא ג"ר שנייה היא חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:66b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:66b:9)

ג' היא נה"י עכ"ל הרב ז"ל וז"ש ו' בתרין רישין שעיקר הו' הוא בת"ת שכולל ח"ג ותרין רישין שיש לה הם קוץ עליון וקוץ תחתון שהם י' לעילא י' לתתא שהם חב"ד ונה"י. ו' נחית לו' פי' אבא מאיר לזעיר הנק' ו'. בגווייהו ע' אנפין וכו' פי' תוך ספירות זעיר הם ע' שמות דבינה ביה טאסין גביעין. ופרחין פי' שהגביעין הם כוסות שרומזים למ' הנק' כוס וכן פרחין הם שושנים כמו כפתור ופרח דקרא. והשושנה רומזת למ' ג"כ. נמצא שבין פרחין ובין גביעין כולם בחי' המ': אלא שיש בה בחינות שונות כנודע. וז"ש ביה טאסין דהיינו בו' הנז' שהוא זעיר. כלולים בו גביעין ופרחין שהם בחי' המ'. ומ"ש דא סליק ודא נחית פי' שפעמים טאסין גביעין ויורדים פרחים. ופעמים להפך. מתגלפין חד בחד פי' כל ספירה כלולה בחברתה כדמפרש ואזיל. איתקשר יו"ד בה' וכו' דהיינו שאבא מקושר עם אימא. ואימא עם זעיר וזעיר עם המ' שאלו הם ד' אותיות הוי"ה. ותשב באיתן קשתו נ"ב קישוי לדעת עכ"ל ולפ"ז איתן הוא יסוד כנודע שהוא מזדווג עם המ'. ונלע"ד שסיום הפסוק כך הוא ויפוזו זרועי ידיו הם חו"ג שנודע שהחו"ג יורדים ליסוד ומשם נותנים למ'. ואמר מהיכן באים אלו החו"ג ופירש מידי אביר יעקב דהיינו מאימא שממנה מתחזק הזעיר הנק' יעקב. וכתיב איתן מושביך פי' יסוד הנק' איתן. ושים בסלע קניך נ"ב בסלע מ'. עכ"ל והכוונה שיסוד מזדווג עם מ' כמ"ש הזוהר כדין אתקשר כולא חד בחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67a:1)

**נהרין מתפתחן פי' נש"ב א"נ י"ל כדין איתקשר כולא חד בחד וכו'** פי' אחר שאמרנו שאיתן הוא יסוד מזדווג עם המ' הנק' סלע. א"כ בודאי גם או"א מתקשרים גם הם ומזדווגים גם הם כי אין זווג תחתון נעשה עד שנעשה העליון ואז נהרין מתפתחן שהם נש"ב שבאים מאימא לזעיר. לפני ה' ממש פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67a:2)

**למארי דדינא** פי' בינה. למלכא קדישא פי' בינה. לפני ה' ממש נ"ב בינה: אר"י לפני ה' ממש דתניא מרישא דירחא וכו' בההוא יומא סלקין דינין כולהו למארי דדינא ומתקנין כרסיא למ"ק וכו' הה"ד לפני ה' תטהרו בס' ח"י דף ק"מ ז"ל מצאתי בזוהר בפ' אחרי מות שבר"ה אין הב"ה דן בו בעצמו אלא ב"ד של מעלה יושבין ודנין בו. אבל ביוה"ך הקב"ה בעצמו דן את ישראל שהם חלקו ונחלתו וז"ל הזוהר אר"י לפני ה' ממש וכו' וז"מש רז"ל כי עמך הסליחה הסליחה מופקדת אצלך וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67a:3)

**כהני אחוי ומכל שאר עמא** פי' אלו הם שלשה שורות אחד של כהנים ואחד של אחיו ואחד מכל שאר עמא כולהו ברכאן קמיה. פי' מברכין אותו: וקטרא דדהבא נ"ב שלשלת נטיל תלת פסיען. לא נודע מהו סוד ג' פעמים שהזכיר הזוהר ג' פסיען. ואקישן גדפין פריש לון לעילא פי' שעל ידו הכרובים פורשים כנפיהם כמ"ש הזוהר לעיל ונמצא כאלו הוא פריש לון: מריחין דטורי אפרסמונא דכייא. פי' מריח טוב דנה"י דאימא הנקראת אפרסמונא דכייא. ר' חייא פתח נפשי אויתיך בלילה טעם פתיחה זו משום דכתיב תענו את נפשותיכם בפסוק זה לכך הביא פ' נפשי אויתיך ופירשו. והביא ג"כ אח"כ עובדא דר' אבא ור"ש שגם הם פירשו פסוק נפשי אויתיך. ואח"כ חזר לפסוק תענו את נפשותיכם. אותך בלילה מבע"ל פי' אִוָתְךָ הוא לנסתר כמדבר על הזולת ואומר נפשי היא שאוָתְךָ חבל אויתיך הוא לנוכח כמדבר בעדו ותירץ הקב"ה רוחא ונפשא וכו' דהיינו שישראל אומרים להקב"ה אתה נפשי ורוחי ולכך אויתיך ואשחרך. גופא אמר לנפשא וכו' פי' לדעת ר' יוסי מפרש שאחר השינה שיצאה הנפש והרוח מהגוף אזי אומר הגוף לנפש ורוח שלו. נפשי ורוחי אויתיך ואשחרך כדי לחזור אלי.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67b:1)

**בעוד דאנא בגלותא וכו'** ושיעור הכתוב לפי דבר אחר ר"ל בעוד שאני בגלות ונפשי מנועה מן העבירות והיא ברשותי. אויתיך להחזירני למקומי ודריש בלילה לשון גלו' שהוא דומה לליל'. אף רוחי בקרבי אשחרך ר"ל אע"פי שאני בגלות עכ"ז רוחי בקרבי רוח הקדש לא אתעדי מנאי ולכן אשחרך: ר' יצחק אמר ר"י מפרש שישראל אומרים בעוד שנפשי בי דהיינו קודם שאישן אויתיך בלילה. לפי שהשעה צריכה לכך שאזי עולה הנפש למעלה. אף רוחי וכו' פי' בבוקר שבאה לי הרוח אשחרך ונקט רוח ביום ונפש בלילה שכן הוא ע"ד הסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67b:2)

**בזמנא דמשפט וכו' ושיעור הכתוב כי כאשר נמשך הארת זעיר הנק' משפטיך לארץ שהיא המ'** אזי צדק למדו יושבי תבל דהיינו שבני אדם יכולים לסבול דינים דצדק שהיא המ' כיון שנמתקו דיניה ע"י זעיר: דא כ"י פי' נפשי היא המ' ואומרים ישראל אתה המ' הנק' נפשי אויתיך בלילה ואומרים לזעיר הנק' רוח אף רוחי בקרבי. אתה הנק' רוח. ואתה בקרבי אשחרך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67b:3)

קב"ה אתי לאשתעשעא וכו' יש בו שני פירושים כמ"ש הרב בכ"מ דהיינו או הקב"ה הוא יעקב המזדווג עם לאה הנק' גן עדן. ונשמות הצדיקים עולים בה בסוד מ"ן או הקב"ה היא רחל היורדת לבריאה הנק' ג"ע ומשתעשע' בתורת הצדיקים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:67b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:67b:4)

מההוא שקיו דנחלא פי' שהק"בה והצדיקים מקבלים הארה מיסוד דאימא: וכל מאן דאשתדל באורייתא בעו"הז: זכי לאשתעשעא וכו' פי' מקבל הארה מיסוד דאימא עם הצדיקים שבג"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:1)

משקיו דמבועי דנחל' וכו' פי' שהמ' נק' אי"ל נעשית ערוגת הבושם ע"י הארת יסוד דאימא שיורדת לנ"ה דזעיר הנק' אפיקי מים ומשם ליסוד ומשם אליה וכדמפרש מבועא חד לעילא פי' יסוד דאימא. דכתיב ונהר וכו' פי' יסוד אימא יצא מאבא הנק' עדן להשקות את הגן שהוא זעיר ומתמן וכו' ומשקי לגנתא פי' מזעיר בא שפע למ' הנק' גנתא ואמר וכל אינון נחלין וכו'. השתא מפרש ירידת השפע מיסוד דאימא. ומתכנשין בתרין מבועין כמ"ש לעיל. וה"ג ואלין איקרון אפיקי מים בההוא דרגא דצדיק דנגיד ונפיק מניה. והיינו שיסוד נגיד מזעיר ומשפיע למ'. וז"ש ומשתקי גנתא. וא"ש גנתא דסיפא דומיא דרישא שכולם על המ': ובג"כ איל וצבי נ"ב עטרת ויסוד נק' איל וצבי עכ"ל. ר"ל איל היא המ' וצבי הוא היסוד בסוד צבי לצדיק: אילת כתיב חסר נ"ב מ': דא אילות השדה פי' מ' וע' שרים הסובבים עליה נק' כולם אילות כדמפ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:2)

**כל אינון אילת' וכו' נ"ב הם ע' שרים עכ"ל** ואע"פי שלא אמר הכתוב רק ס' גבורים. עשרה פנימיים לא הזכירם וכמ"ש בסוף פ' וישלח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:3)

**חוללה ידו נחש בריח** נ"ב הם החיצונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:4)

וינקא לון כאימא וכו' ולפ"ז פי' הכתוב קול ה' יחולל אילות דהיינו החיצוני' הנק' אילות נותן להם שפע ומתקן אותם. ומפרש מהיכן היא יניקתם ואמר ויחשוף יערות דהיינו הדינים הנק' דבש כמ"ש הרב דב"ש גי' ש"ו דהיינו ש"ו משופר. והק"בה מגלה אותם הדינים הנק' יערות שהם יערות הדב"ש שמשם יניקתם וז"ש וינקא לון כאימא דינקא לבנין ויחשוף יערות כד"א ביערת הדבש וכתיב אכלתי יערי וכו' בסע"ה דף ן' פירש כי פ"ר דינים דמלכות יש בהם אחיזה אל החיצונים בסוד רגליה יורדות מות. ולכן צריך להמתיקם בשרשם ע"י פ"ר דינים דאימא עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:5)

ואז נעשה עץ היער שהוא במלכות בחינת עשיה ונעשה עצו ופריו שוים בסוד האתרו' שהוא ירוק מראה הבינה קו ירוק דאסחר עלמא. ולכן יער"י שהוא אילנות גי' פ"רי להורות שבחי' העץ עם הפרי שוים במספר כיון שנמתק היער בשרש' שבבינה. ולפי שהדינים שבבינה שהם פ"ר דינים נמתקים ע"י י' דשם הוי"ה שהיא באבא. לפי שהם ריעים דלא מתפרשין. ונעשה מן פ"ר דינים פר"י בצירוף יו"ד דאבא. ועושה פירות מעוטרין בכל מיני עטרות להכתיר את בנה בסוד בעטרה שעטרה לו אמו. ובזה תבין מ"ש ביהונתן כי טעמתי מעטיערת דבש ויאורו עיני וסודו הוא כי יהונתן הוא זעיר ולכן היה אוהב את דוד אהבה גדולה ונרמז בשם יה"ו נ"תן. יה"ו משם יהו"ה דזעיר ונ' שערי בינה בכללות עשר גי' נת"ן דיהונתן ותכף כשטעם מיערת הדבש ר"ל כי הי"ער נמתק בסוד הפר"י. ובחי' הדינים דעטרה דגבו' שבו. עם שם הוי"ה שהוא רחמים אשר הוא ג"כ בעטרה דחסדים. ועם יער גי' דב"ש וזהו יערת דבש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:6)

**וכאשד נמתק הענורה דגבורה שלו אז מהדעת אשר שם ה' הוי"ות חסדים וה' הויו"ת גבורות גי' ס"ר** ומהס"ר יוצא אל הראיה לחוץ כמש"ה כי ס"ר לראות. ואז כאשר טעם חזר מאור עיניו. וז"ש כאן אכלתי יערי עם דבשי. כי לפעמים האכילה מהבירורים של מטה ולפעמים האכילה מפירות חדשים הבאים מלמעלה. ולכן אומר אכלתי יערי עם דבשי המיוחד לי מלמעלה ופירש"י אכלתי יערי עם דבשי אכלתי הקנה עם הבשם הראוי עם שאינו ראוי. והוא כמ"ש כי ע"י המיתוק נעשה הבחי' יער שהם העצים. מוטעמי' כמו הפרי עצמו שהוא רחמים גמורים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:7)

**ואז גם הזעיר שהוא עץ החיים עצו ופריו שוים** כי באצילות אף הגבורות שהם בסוד החיצוניות שהא בחי' עצי ארזים הכל הוא אלהות וזהו עצו ופריו שוים והצדיקי' אשר הם פרי האילן מצד נשמתם והם דומים במעשיה' ליוצרם שהוא עץ חיים וזה ג"כ. עצו ופריו שוים וכמ"ש בזוהר מה הוא מחיה מתים אף אליהו וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:8)

**אשר בידו נפש כל חי** פי' ובשביל כך כיון שביד הקב"ה נפשנו ורוחנו. לכך ישראל קורין להקב"ה נפשי ורוחי ואומרים לו אויתיך ואשחרך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:9)

**ת"ח נפשא ורוחא אשתמודע וכו' הוא כמו פי' אחר ודומה למה שפי' ר' חזקיה לעיל** שנפשי ורוחי הם זו"ן הנק' נפש ורוח ולהם אומרים ישראל אויתיך ואשחרך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:10)

**ולכך אמר נפשא ורוחא אשתמודע וכו' לרחמא ליה להקב"ה רחימותא דנפשיה ורוחיה וכו' הה"ד נפשי וכו'** פי' זה תירוץ ג' למ"ש נפשי אויתיך דהיינו שאומרים ישראל להק"בה אתה שאהוב בעיני כנפשי ורוחי אויתיך ואשחרך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:11)

זעירין אינון דבההיא שעתא וכו' פי' מועטים הם שעומדים לפניו ית' לפי שרוב נשמות הצדיקים כשיוצאים מהמ' הם יורדים תכף לעוה"ז. קצת נשמות יקרות אחר שיוצאים מהמלכות הם עומדים ומשמשים לפניו ית' כמלאכים דקיימי בקיומייהו לפניו ית'. וז"ל בס' הגלגולים יש נשמה שתכף אחר עיבורה במ' יורדת לעו"הז. ויש שיורדת לעולם הבריאה ושם עומדות ומשמשות לפניו ית' כשאר המלאכים עד זמן קצוב ויש אשר נשארות ביצירה ויש בעשייה וז"ס חי ה' אשר עמדתי לפניו. כי אליהו ז"ל נתעכב שם בעולם הבריאה בצאתו מעיבור דמ' דאצילות ושמש שם לפניו ית' כמלאכי השרת ולזה רמזו בזוהר בפ' אחרי מות דף ס"ח בענין אליהו ז"ל עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68a:12)

מנייהו איתעכבו וכו' פי' כמ"ש שיש נשמות שיורדות תכף לעו"הז ויש מהם שמתעכבים לפניו ית' כמ"ש הרב וז"ש מנייהו איתעכבו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:1)

וסליק לאדריה נ"ב ויעל אליהו בסערה השמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:2)

**בגין דלא קיימו קודם לכן כאינון אחרנין** פי' שאותם שעמדו לפניו ית' קצת זמן הם מתים. אבל אלו ששמשו לפניו זמן רב הם חיים כאליהו:דכל רוחין קדישין דלעיל' עבדו שליחות' פי' הם הנשמו' הקדושות שאחר יציאתם מהמ' ועומדות בבי"ע זמן מועט כולם עושים שליחות ויוצאים מזו"ן וז"ש מתרין דרגין וכו' ובג"כ הם סלקין יתיר פי' הם גדולים מאותם הנשמות שתכף ביציאתם מהמ' יורדות בעוה"ז וכל אינון דהוו טמירין וכו' פי' הם הצדיקים שהיו משמשים לפניו ית' בבריאה זמן רב כחנוך ואליהו ודומיהם. מאה ועשרין וחמש וכו'. נ"ב כי בצלם אלהי"ם עשה את האדם והם ק"ך צירופים וה' אותיות השרש. דרגין לצדיקייא פי' קכ"ה אלף מדריגות יש לצדיקים כל א' למעלה מחבירו. וכלום עלו ברצונו ית' להבראות קודם שנברא העולם והק"בה מזמינם בכל דור ודור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:3)

**בצרורא דחיי פי' ביסוד דנוק'** נפשותיכם קאמר פי' שעיקר העינוי הוא לנפש. אעפ"י שגם הגוף יש לו עינוי ביוה"ך. אישתכח בעשיראה עינויא דנפשא בתרין חולקין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:4)

**ואין להקשות דהכא משמע טעם שציונו ה' לאכול ולשתות הרבה בתשיעי כדי שיהיה לנו עינוי ביו"הך בתרין חולקין** ואלו במדרש הביאו בטור א"ח באדם שקנה דג בתשיעי וכו' משמע איפכא שהטעם כדי שלא יזיק התענית ביוה"ך ולקמן בדף ס"ט ע"ב הקשה בזוהר קושיא זו ותירץ שהכל אמת ע"ש מ"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:5)

**היו' הזה מבעי ליה** פי' אם בינה שהיא יוה"ך היא המכפרת הול"ל כי היו' הזה יכפר עליכם מאי כי ביום הזה ותירץ ביום הזה וכו'. ור"ל כמ"ש הרב ז"ל בסידור שפי' הכתוב כי ביום הזה היינו באמצעות הבינה שהיא יוה"ך. יכפר עליכם אריך הנק' עתיקא קדישא. וז"ש דביה איתגלי עתיקא קדישא וכו': דבר אחר תענו את נפשותיכם וכו'. קשה מה פי' בתענו את נפשותיכם לפי דבר אחר. ועוד ענין פתיחה זו עיר קטנה וכו' ועובדא דרש"בי דבסמוך מה שייכות יש להם בפרשה זו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:6)

**ונלע"ד משום דבפ' זו כתיב והיתה לכם לחוקת עולם ומסיק לקמן שהיא המ' הנק' חקת עולם** לכך הביא פ' עיר קטנה שהיא מ'. ועובדא דרשב"י כמו שפי' גילי מאד בת ציון וכו' שהיא המ'. ולכך מסיים לקמן בדף ס"ט ע"א ת"ח כתיב והיתה לכם וכו' שהיא המ'. ומה שחידש בתענו את נפשותיכם לפי ד"א הוא מ"ש בדף ס"ט ע"ב ותנא בהאי יומא כל חידו וכו' תליין באימא עילאה וכו' וע"ד תענו את נפשותיכם דלפי' ראשון טעם עינוי הנפש בגין דיתכפר להו חובייהו ולפי ד"א טעם העינוי לפי שכל חידו תלוי באימא עילאה והיא בחי' יוה"ך. והיא מבסמת כל הדינים. כמ"ש הרב שה' עינויים דיוה"ך הוא כדי להמשיך ה"ג דאימא שהם ה' קולות ענו"י גי' קו"ל לכך כתיב תענו את נפשותיכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:7)

א"נ מ"ש דבר אחר תענו ר"ל המ' נק' נפש וכדי לקבל הארה ממנה לכן גם אתם תענו את נפשותיכם כדי לקבל מנפש העליונה שהיא מ'. ולכן הביא פ' עיר קטנה שהיא מ' ופ' גילי מאד וכו' שהיא מ' וסיים בפ' והיתה לכם לחקת עולם שהיא המ'. לומר שלכך תענו נפשותיכם כדי לקבל הארה ממנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:8)

עיר קטנה זעירא היא נ"ב מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:9)

**דהיא בתראה מכולא** פי' שהיא ה' אחרונה שבשם. ומ"ש תתאה מכולא פי' שהיא סוף האצילות: שורוי רברבין תקיפין קדישין. פי' אעפ"י שקראה הכתוב עיר קטנה עכ"ז שורוי רברבין וכו' וטעם כפל ג' לשונות אלו יובן במ"ש הרב כי יסוד דנוקבא נעשה מג' אהי"ה דאימא א' דיו"דין וא' דאל"פין וא' דה"הין. וכן מלכות דידה ג"כ נעשה מג' מילויים דאהי"ה הנז' שהם גי' מש"נה. ולכך קורים משנה תורה בליל הו"ר עכ"ל. וז"ש שורוי רברבין וכו' שיסוד ומ' דידה הנק' ציון וירושלים והם חומת בת ציון חומת ירושלים וחומות אלו הם מג' אהי"ה הכז' לכך אמר ג' לשונות. א"נ לפי שפרצוף הנוקבא יש בו ג' כלים עשרה חיצוניים עשרה אמצעיים עשרה פנימיים לכך אמר ג' לשונות אלו. ושורוי הם כליה כמו חומת העיר שמגינה על העיר כך שלשים כלים דידה מגינים על האור וסותמים אותו: דא קב"ה פי' זעיר: וסבב אותה פי' בסוד המקיפים של המ'. וכל יקרא דמלכא נ"ב יקר היא הטיפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:68b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:68b:10)

**בג"כ ואנשים בה מעט: פי' בשביל הארות אלו שיש בה לכך מועטים הם הזוכים לה: כד"א ויבן ערי מסכנות** דריש מסכן לשון אוצר כמו מסכנות לפרעה וכדמפרש מתעטר בעטרין תקיפין וכו': בהאי חכמה נ"ב מ' רוח הקדש. כמו אמלטה נא. פי' לא כפשט הכתוב שאדם מלט העיר אלא האדם הצדיק הזה הוא שנמלט עם העיר וזכה להיות עמה וז"ש אמלטה נא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:69a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:69a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:69a:1)

**ואפי' מכל בר נש הגם שיהיה קטן ממנו לא תהיה לו בושה לשמוע דבריו כמש"ה מכל מלמדי השכלתי** והטעם כי עדותיך שהיא התורה שיחה לי והיא המדברת לי ולא המלמד. כי ממנה אני עושה עיקר לימודי: תחת עבד כי ימלוך עיין בסה"כ דרוש ראש השנה ויוה"ך ותבין המכוון כי הוא ענין נסתר: כתרא נוכראה נ"ב מ' הרשעה: אחר הריחים הוא יתבא וכו'. פי' אחר מחנות שכינה ועין בפ' בא מ"ש על פ' זה: כלו' צדיק וכו'. נ"ב יסוד: עני דלא כקדמיתא פי' שבזמן הבית היה היסוד עשיר בכמה מיני הארות. ובגלות הוא בעונות עני ח"ו: וקיימי עליה פי' ו"ק משפיעים ביסוד הנק' צדיק: ועלמא בהאי אתקיימא פי' מ' מתקיימת ע"י היסוד: וצדיק יסוד עולם פי' יסוד הנק' צדיק הוא יסוד המ' הנק' עולם: צדק ילין בה נ"ב מ': ה"ג מאן הא דאמר לחקת עולם: גזרה דמלכא נ"ב מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:69b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:69b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:69b:1)

**בעשור דייקא נ"ב מ' עכ"ל** ולפ"ז מ' קראה בג' שמות לחקת עולם היא מ' בחדש הז' היא מ' הנק' חדש בעשור לחדש היא ג"כ מ' שהיא ספי' עשירית כי כמה בחי' יש במ' ונלע"ד דיש לפ' בחדש הז' היא מ' והיא מקבלת מהבינה הנק' בעשור לחדש שהוא יוה"ך שרומז לבינ' וז"ש בעשור דייקא ועיין בפ' בא בדף מ' ע"ב שאמר כן בהדי' שעשור היא הבינה וממשיכים אותה לחדש שהיא המ'. והאי והאי מלה חדא פי' שודאי ביוה"ך יש לו עינוי בתרין חולקין בשביל שהורגל באכילה מרובה בתשיעי. אבל עכ"ז ע"י האכילה ההיא ימצא כח לסבול העינוי: ראה ביתך דוד פי' וצריך להבין מאי קאמר. ומשני בית דוד איקרי שהמ' היא בית דוד המלך: בית יעקב. נ"ב אשת זעיר. באור ה' פי' הם המוחין דאו"א הבאים לזעיר הנק' הוי"ה וכדמפרש. אך עשור מבע"ל פי' כיון דמעט התשיעי א"כ אך עשור מבע"ל ומשני דבעשור תלייא מלתא ר"ל שעיקר התיקון של ישראל הוא ע"י הבינה שהיא יוה"ך וזהו בעשור לחדש. א"נ בעשור היא המ' כדלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:69b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:69b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:69b:2)

**אכפר עליכם מבע"ל פי' כיון שהזעיר שהוא תורה שבכתב הוא המדבר הול"ל אכפר ותירץ יכפר הוא יובלא שהיא הבינה** ושיעור הכתוב הזעיר אומרכי ביום הזה שהוא יוה"ך שבו מתענים ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:69b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:69b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:69b:3)

**יכפר עליכם הבינה** וזה פי' אחר הפך דלעיל: אמליך באורייתא היא מ' הנק' תורה שבע"פ והזעיר נמלך עמה. וז"ש בסמוך אמר לה לתשובה אנא בעינא למברי ב"נ וכו' ונודע שהתשובה היא הבינה אמור מעתה מ"ש אמליך באורייתא לא קאי על הבינה אלא על המ' כמ"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70a:1)

**והוא עמיקא דבירא** פי' יסוד דאימא הנק' עמיקא דבירא כמ"ש בפ' בשלח בדף ס"ג ע"ב וכתב הרב שהבינה נק' עמיקא דבירא לפי שממנה נמשכים מ"ן לבאר התחתון. נחלין ומבועין הם חסדים וגבורות דיסוד דאימא: וההוא עמיקא דעמיקתא איקרי תשובה. פי' לפי שאבא נק' עמיקא גם הוא. ואימא נק' עמיקא דעמיקתא שהוא עומק דאבא הנק' עמיקתא: קב"ה אפיק. נ"ב הוא הא"ס ב"ה: עשר כתרין וכו' נ"ב עשר ספירות דאצילות: דמתעטרא בהו. נ"ב באור מקיף: ומתלבש בהו נ"ב באור פנימי: דחד עטרא קדישא. נ"ב מ': הדא לא אתעדי אלא מטלא דשמיא וכו'. פי' השער הזה אין הדינים נפרדים ממנו ואינו מתמתק אלא מכח טל שבא מזעיר למ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70a:2)

**בכולא ברכיה** פי' לא בירך אותו משפע הזעיר הבא אל המ' לבדו. אלא בירך אותו מהזעיר וגם מהמ': אמר למעבר דא גרסי'. ור"ל למתק השערות שהם דינים ולהעבירם הוא בכח הארות המ' הנק' משמני הארץ: ה"ג אתעבר האי זוהמא בתרייתא דאינון כתרין. נ"ב מ' הרשעה: חד צולמא דבר נש. נראה שעושים אותו בצלם אותו אדם שרוצים להכניס אותו צפירא בקרבו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:1)

**תלת דרגין אינון כגוונא דלעילא** פי' צר"ן הם נגד מ' וזעיר ובינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:2)

**דא היא נשמתא עילאה דאדם קדמאה עילאה** פי' נשמה לנשמה שנק' חיה הבאה מאבא. וז"ש תוציא הארץ שהיא המ' נפש שקיבלה מאבא הנק' חיה וז"ש דאדם קדמאה עילאה. ואית נפש עילאה מנפש פי' שיש נפש דעשייה ונפש דיצירה ונפש דבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:3)

**עטרא חד דאיקרי רוח** פי' רוח מזעיר דאצילות וז"ש לאסתכלא בנימוסי דמלכא קדישא שהוא הזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:4)

בכתרא קדישא פי' נשמה מבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:5)

**אלא שכבר מתו** פי' אלו נאמר ושבח אני את המתים לחוד הוה אמינא אפי' רשעים. לכך כתיב שכבר מתו דהיינו שממיתים עצמם על עבודת קונם. תלת מדורין עבד קב"ה וכו' פי' הנפש בחצר מות והרוח בג"ע שלמטה שהיא עשיה. והנשמה בג"ע שלמעלה שהיא בריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:6)

**חד דזכו אינון צדיקייא** מפרש ג' שהזכיר. ואמר חד דזכו וכו' והיא הנפש שבחצר מות ואינה כמו של רשעים דכתיב בהו ונכרתה הנפש וכו': ואתייעטו בהון וגזרין גזרה וכו'. הלשון אינו מדוקדק דמשמע שנפשות הצדיקים כשיש צער ב"מ בעולם נכנסות למערת המכפלה אצל האבות ומעוררים אותם וכולם נכנסים לג"ע הארץ ששם רוחות הצדיקים ואתייעטו בהו ומבטלים הגזרה. ולקמן לא אמר כך אלא שהנפשות אחר שעוררו לאבות והודיעו אותם נכנסים כולם לג"ע נפשות הצדיקים ונפשות האבות והנפשות שלהם מודיעים לרוח שלהם. והרוח לנשמה ונשמה להקב"ה ומבטלים הגזרה. וצריך לומר שבכאן קיצר הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:7)

מדורא תליתאה וכו' פי' הוא בריאה שהוא ג"ע העליון ששם מדור הנשמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:8)

**דאיקרי צרורא דחיי פי' מ' הנק' צרור החיים היא בבריאה** ולכך מדור זה שהוא בריאה איקרי צרורא דחיי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:9)

והאי אתדבק לאתענגא בעידונא עילאה פי' הנשמה מתענגת מהבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:10)

**אז תתענג על ה' פי' הבינה היא על ה' שהוא זעיר** אינון דאתחזו לאודעא להו וכו'. להבין לשון זה נקדים מה דאיתא בס' ק"י וז"ל ענין השתטחו' על קברי הצדיקי': והתדבקות רוחא ברוחא בהם. הנז' בזוהר בפ' אחרי מות דף ע' ע"א כמ"ש ר' חייא תווהנא אי אית מאן דידע לאודעא להו למתייא בר אנן. דע כשהצדיק נפטר מן העולם הנפש דגדלות דעשייה נשארת חופפת על הגוף מרחוק בסוד ונפשו עליו תאבל עליו דייקא ולא אמר בו וכל זה כל זמן שבשרו קיים. ולאחר עיכול הבשר אז הנפש דמוחין דגדלות דעשייה עולה למעלה ולא נשאר בקבר כי אם הבלא דגרמי שהוא נפש דקטנות דעשייה שנשארת שם תמיד עד התחיה והרוח דיצירה עולה בגן עדן הארץ שהיא העשייה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:70b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:70b:11)

**ונשמה דבריאה עולה בג"ע העליון שהוא הבריאה שבבריאה גן עליון** ועשייה גן תחתון בסוד בינה ומ'. ונרנ"ח דאצילות עולים אל שרשם באצילו' אל או"א וזו"ן דאצילות. ומייחדים ועושים זווגים עליונים. כי חיה ונשמה מזווגים או"א בסוד מ"ד ומ"ן. ורוח ונפש מזווגים זו"ן בסוד מ"ד ומ"ן. וכאשר משתטח על קבר הצדיק בפישוט ידים ורגלים גורם כי נפש דעשייה תשתטח גם היא ותתפשט תוך גוף הצדיק ממש ואז יוכל לדבר עמו כל אשר יחפוץ ובהיותו משתטח עליו יעשה יחוד שירצה ואז יתפשט נפשו בעצמותיו ויגיד לו תעלומות חכמה. ודע כי אין כל אדם זוכה לזה אלא אם יהי' צדיק וחסיד הרבה כדי שלא יתדבקו בו הקליפות ח"ו וצריך האדם שיחבר נשמת הצדיק בנשמתו בעת היחוד הנז'. כי אם יודע שיש לו נר"ן יכוין להדביקם עם הצדיק ההוא. ואם אין לו נשמה אז יעלה נשמת הצדיק בסוד מ"ן לבדה. ואח"כ כאשר תכוין להעלות רוח ונפש של הצדיק אז תדבק רוח ונפש שלך בהם. ואם אין לו אלא נפש. אז יעלה רוח ונשמה של הצדיק לבד. וכשתכוין להעלות נפש של הצדיק אז תדבק נפשך עמו בסוד מ"ן עכ"ל הרב. ובזה מובן לשון זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:71a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:71a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:71a:1)

אפקי אורייתא סמוך לבי קברי משמע שמוציאים ספר תורה סמוך לקברות ולא יכניסוהו לתוך הקברות וכן דקדק מורינו ז"ל ופעם א' היה עצירת גשמים והוציאו ספר תורה. והיו מוליכים אותו מקבר צדיק זה לקבר לדיק אחר. ולא נענו ואמר להם מורינו לא נכון לעשות כן והיינו טעמא שלא נענו. וכמה פעמים אחרות היתה עצירת גשמים והוציאו ס"ת ואמר מורינו שלא יכניסו לבין הקברות רק סמוך לקברות כפשט לשון הזוהר ושבח לאל מיד נענו והיה קדוש שמו ית' בעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:71a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:71a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:71a:2)

**כולא אתלת תעניתא פי' הכל תלוי עד שיתענו ג' תעניות: ו' יתיר בההוא קרא דושוסעת שסע שתי פרסות** הנה בפ' שמיני כתיב ושסעת שסע פרסת חסרים. אבל בפ' ראה כתיב ושסעת שסע שתי פרסות והיינו האי קרא דמייתי הזוהר הכא ובס"ת כתיב ושסעת חסר. פרסות מלא ש"מ ו' יתיר היתה במלת ושוסעת שצריכה להיות חסרה ונכתבה מלאה ר"א בר"ש דהוה קביר עמנא כאן ס"ל כאגדה ירושלמית שאמר במדרש קהלת שר"א בר"ש היה קבור אחר מותו במערה א' ובא להם הרשב"י בחלום וכו' אח"כ העלוהו למערה שהי' קבור בה רשב"י וז"ש בסמוך ומן יומ' דסליקו ליה לר"א מבי קברא דא ואתיהיב לגבי אבוה וכו' אבל בגמ' בבלית בבבא מציעא בהשונר את הפועלים איתא שאחר מותו היה ישן בעלייתו. עד שבא להם רש"בי בחלום ואז העלוהו אצל אביו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:71a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:71a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:71a:3)

אישתמיט ר' יסא וכו' אמר ר' חזקיה ח"ו וכו' בפי' האידרא שכתב ר' צמח ז"ל כתב וז"ל כתוב בגיליון מהרב ז"ל צריך עיון מ"ש בפ' אחרי מות בדף' ע"א ע"א עם מ"ש באידרא ג' חברים מתו בחיי הרשב"י ור"א בנו והם ר' חזקיה ור' יסא ור' יוסי בר יעקב עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:71b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:71b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:71b:1)

גדפא דצפרא דעדן נ"ב ר"ש כנף מו הבינה שהיא צפור דעדן: ולבתר אשתכפ בתלת עלמין פי' כמ"ש לעיל שהנפש בחצר מות והרוח בג"ע של מטה ונשמה בג"ע של מעלה: נשמת אדוני מבע"ל פי' שהנשמה היא שעולה בסוד מ"ן למ' הנק' צרור החיים ותירץ שנקשרים זה בזה ונמצא שגם הנפש עולה עד המ': אלא בגין דדוד זכה נ"ב מ'. לאתקשרא ברתיכא קדישא נ"ב חג"ת עכ"ל. ולפ"ז מ"ש למעני ולמען דוד עבדי למעני הם חג"ת ולמען דוד עבדי היא המ': שמא קדישא סתים וגליא פי' הוי"ה הוא סתום ואד"ני הוא גליא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:71b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:71b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:71b:2)

**היך מדבר בהאי עלמא עם בני נשא** פי' הק"בה מתנהג עם בריותיו כדי להצדיקם ומי שמת בלא בנים הק"בה מתקן לו סוד ה בום. ולכך תמר שידעה זה נשתדלה לתקן ער ואונן והקב"ה סייע בזה וז"ש ובגין דאיהי ידעת קב"ה אוקים מלה על ידהא: וכן כתב בסמיך בדף ע"ב ע"א: כמה דתנינן אזדמנת וכו' פי' כמו בת שבע שמוכרח שלא יצא שלמה אלא ממנה כי בת שבע היא מלכות. ושלמה מלך ישראל כך תמר אי אפשר שיצאו פרץ וזרח שהם תיקון ער ואונן אלא ממנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:1)

**מאי תמנתה** פי' ותמונת ה' יביט הוא פרצוף זעיר שהיה מסתכל מר"עה בו כמ"ש בפ' ואתחנן בדף רס"א ע"ב נמצא שהמ' שהיא על פתח עינים על דרך תמנתה שהוא זעיר לשמור הפתח: תמר אוקימת מלה לתתא. פי' כמ"ש לעיל שהיא תקנה ער ואונן וממנה נשתלשל מ' בית דוד: ויהודה עוד רד עם אל. פי' יהודה הוא בחינת זעיר ומחובר עם המ' הנק' אל כד"א כן דרך אשה מנאפת. פי' מלאה דינים. וז"ל הרב באוצ"ח כן דרך אשה וכו' פי' פסוק זה יובן כי שמות אל"הים של הקדושה משתלשלים עד הקליפות הנק' אלהים אחרים וכאשר העון גורם נכללים זה בזה עד שאותם הבחינות של אל"הים דקדושה נכנסי' ביסוד דידה בסוד הגבורות שביסוד דידה. זהו כללות קיצור לשונו והענין באריכות משם תדרשנו. וח"ו הקליפות יונקים מאותם שמות אלהים שביסוד דידה וזהו כן דרך אשה וכו': מ"ט בגין וכו' פי' מ"ט אוקידת עלמא ובני אדם לא הכירו זה ואינם נשמרים ממנה. ואמר בגין כי כסתה פניה ולית מאן דידע ארחהא לאשתזבא מינה. ושיעור הכתוב ויחשבה לזונה דהיינו כן דרך וכו' ואוקידת עלמא. ולמה בני אדם לא ידעו זה ואינם נשמרים ממנה הטעם כי כסתה פניה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:2)

**חוורא בסומקא** פי' זעיר יש בו חסדים והנוקבא יש בה גבורות. ובשעת הזווג מתמתקים הגבורות על ידי החסדים הבה בכל אתר. פי' לשון הזמנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:3)

**כי כלתו היא דעלמא** פי' שמכלה העולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:4)

**מתרגמינן וכו' ר"ל כך צריכים אנו לתרגם ארי שצייתה דעלמא היא** א"נ י"ל מ"ש כלתו היא דעלמא וכו' ר"ל הכלה שבכל מקום בתורה תרגומה שצייתה וגם כאן נפרש אותה שצייתה לשון כליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:5)

**בגין דהא מנהרין אנפהא וכו'** פי' ולכך אע"פי שהיא דינים אינם נראים מפני שאנפהא נהירין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:6)

**ד"א כי כלתו היא דא כלה ממש** ושיעור הכתוב לפי פי' זה. כי לא ידע בענין הנז' דהיינו ויחשבה לזונה שיש בה דינים וכו'. ומ"ט לא ידע זה בשביל כי כלתו היא שתמיד היא כלה. ומלת לא' ידע לא ירדנו לעומקה כי איך אפשר שהזעיר לא ידע זה. ואפשר דפי' כי לא ידע לא חשש לזה אע"פי שהיא מלאה דינים. ברא דאמהול ס"מ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:7)

**חותמך נ"ב יסוד** ופתילך נ"ב נצח ומטך נ"ב הוד עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:8)

**וז"ש וכלה מהכא מתברכא ?כהני דזעיר שמהם נבנה פרצופה כנודע** ובס' אור ישראל כתב וז"ל בספר נוף עץ חיים איתא מה תתן לי אמרה לו המ' כי אני שם אד"ני ולכך שם מ"ה תתן לי. והשיב לה אנכי אשלח גדי עזים אתריך לס"מ מן העולם אמרה לו מה הערבון אשר תתן לי עד שלחך שם מ"ה כי תחלה מקבלת לבושי המוחין שהם גי' תנ"ה. ואח"כ המוחין עצמם. והנה סוד הלבושים גי' חו"תם והוא גי' ?תנ"ה ולזה אמרה חותמך כי הם לבושי המוחין שהם חותם. פתילך גימט' חו"תם ואד"ני והוי"ה. לומר שאהי"ה אני כלולה בהם עכ"ל ס' אור ישראל. ונלע"ד שדברי הזוהר יפורשו ע"פי הקדמה זו מ"ש אלין אינון סימנין דמטרוניתא הם לבושי המוחין שהם ג' אהי"ה דיו"דין בנצח דהה"ין בהוד דאל"פין ביסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:9)

ירחא רביעאה פי' תמוז שאז הובקעה העיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:10)

**והיא ינקא מסטרא אחרא** פי' מדינים קשים שהם שמות אלהים הנז' שמהם יניקת הקליפות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:11)

**לאיש אשר אלה ממנו לא כתיב** פי' דאי כתיב הכי הוה משמע שבאים על ידו למ' ואינם שלו ממש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:12)

**לכך כתיב אלה לו לומר דיליה אינון הסימנין הנז' ומה שאמרה אנכי הרה** פי' שדינים אלו שיש בי שלו הם ונתנם לי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:13)

**והודה לה ואמר צדקה ממני** וז"ש ושמא גרים שר"ל ששמה שהוא צדק מורה על הדינים. ומאן גרים לה שמא דא ממני שאני נק' צדיק והיא נקראת צדק. וזה שכתוב ממני ירתא שהזעיר נוטל פי שנים שהם חו"ג ומניה ירתא ברתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72a:14)

**חמיה באתר עילאה תלי** פירוש אבא שהמלכות היא כלתו והיא קוראה לו חמיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:72b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:72b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:72b:1)

**קדישי עליונין** פי' שהחכמים המקובלים הם שיודעים רזי התורה: ואתגלייא בשאר בני עלמא. פי' פשכו התורה שהוא נגלה הוא שהשיגו שאר בני העולם: עביד קדש חול. פי' נשמתו שהיא קודש יצאה מהגוף בח"ל וזהו קודש חול. וחול בקודש היינו הגוף שהוא חול העלוהו ליקבר בא"י שהוא קודש: לאתבא פקדונא וכו'. נ"ב כלו' תלמוד תורה עדיף מא"י עכ"ל. ור"ל כיון שמצא הכנה לעסוק בתורה בח"ל יותר מא"י: תורה עדיפא. לכך לא הלך אלא סמוך למיתתו לאתבא פקדונא למאריה ולא קודם לכן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:73a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:73a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:73a:1)

**קב"ה דרגא על דרגא סתים וגליא** פי' הזעיר סתים שהוא מתלבש בתוך המ' מהחזה ולמטה והמ' גליא: ישראל הכי טמי דרגא על דרגא. פי' יעקב הם בעלי הפשט וישראל הם בעלי הסוד. ובעלי הפשט אחוזים בפרצוף יעקב שהוא נגלה ובעלי הסוד אחוזים בדרגא עילאה שהוא זעיר: ואפילו מלאכי עילאי נ"ב דיצירה: ועילאי דעילאי נ"ב דבריאה: ואלף ות"ה רבבן. נ"ב דאינון את"ה עכ"ל והם ה' פעמים מנצפ"ך גי' אלף ת' עם ה' כללותיהם את"ה. וכן ה' חסדים הם אלף ות' כי ורב חסד גי' פ"ר וה' פעמים פ"ר גי' אל"ף ת' עם ה' דכללות כמ"ש הרב בכוונת אתה גבור: כולהו תליין בקוצא דאל"ף בקוץ העליון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:73a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:73a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:73a:2)

**כורסייא יקרא** פי' מ': מסטרא חדא לסטרא חדא דפשיטותא דאל"ף פי' בוא"ו שבתוך האל"ף כי א צורתה קוץ למעלה וקוץ למטה ו' באמצע: ושבילין סתימין נ"ב ל"ב נתיבות חכמה: ונהרין עמיקין. נ"ב נש"ב: ועשר אמירן. פי' עשר אותיות דשם מ"ה שבאים מאבא לזעיר והם רוח דזעיר כמו שכתוב בשם הרב בכמה דוכתי: הכי גרסינן שארי לאתפשטא אל"ף בבי"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:73b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:73b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:73b:1)

**לקשרא קשרא דמהימנותא דא בדא** פי' לקשר זו"ן יחד הנקרא אמת ואמונה: ומאן דאתגזר. פי' שכתב בויקרא דף י"ד מאן דאתגזר אחיד ביום ולילה שהם זו"ן וז"ש הכא: בההוא קשרא דמהימנותא שהם זו"ן: בגין דכולא אתקשר דא בדא פי' ישראל בהקב"ה: ויזכור להם בריתו והא אתידע. פי' יסוד הנק' ברית: קב"ה מלכא דעלמא כולא דיליה הוא. פי' בינה שכוללת זו"ן הנק' חוק משפט. וז"ש דהוא מלכא קדישא שהיא בינה: באתר דתרין חולקין אחידן דא בדא. פי' שע"י הבינה זו"ן אחוזים זה בזה ומזדווגים. וז"ש ועל דא כתיב צדק ומשפט מכון כסאך שזו"ן הם כסא לבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:74a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:74a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:74a:1)

**סלקא רחין טבין** פי' מעלה מ"ן מכח מעשה התחתונים: ואנפהא נהירין. פי' ע"י המוחין שקבלה מבעלה: ואנפהא חשוכן. נ"ב שק תלוי על הפתח השיב אחור ימינו שבחטא אדה"ר ובחרבן קדמו הגבורות תחלה קודם החסדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:74b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:74b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:74b:1)

**ה' אחרא מנעת לון מכולא** פי' שבירה עולה לאריך הנק' א' כמ"ש לקמן בסוד או"י ונפרדת מה' אחרונה וזהו מלת אה"ה וז"ש בסמוך אתר אחסנת וכו'. שהיא בינה שמשקה לזעיר ונגלות בפסק ולבשו שמים שהוא זעיר קדרות: ורישא דהאי יסוד יו"ד הוא נ"ב היינו הטיפה שבראש היסוד הוי"ה דיודי"ן: נטיל ו' עילאה להאי רישא דיסוד. פי' שהת"ת מושך הטיפה שהיא הוי"ה דע"ב שבראש היסוד אצלו. ואינו מורידה ליסוד כדי ליתנה למ': ו"י לעילא. פי' ו"י זה הוא לעילא. ומ"ש דכולא דעילאין ותתאין. פי' ו"י זה הוא לכל העליונים ותחתונים. אי הכי או"י או הו"י או ו"ה מהו גרסינן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:75a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:75a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:75a:1)

**וההוא עילאה טמירא** פי' אריך שהוא נק' א': ה"ג דהא א' סליק לגביה ו' יו"ד: רברבי ממנן. פי' ע' שרים שיונקים מק"ך צירופי אלהי"ם שהם גי' צ"ל וזהו צללי ערב: תנא סליק ו'. נ"ב פנימיות זעיר: לעילא כ"ב לאימא: לעילא נ"ב לאריך: כדין ו"ה. איתנגד חד לקבל חד. פי' זו"ן הנקראים ו"ה נעשו מנגדים זה לזה. דהיינו שחזרו אחור באחור מפני חסרון המוחין דאימא: הכא כולא באתגליא ידיעה. פי' פשט התורה ידוע מ"ש ערות אשת אביך לא תגלה. ומ"ש סתים במה דאוקימנא היינו כפי הסוד פירוש אשת אביך כמה דאוקימנא דהיינו כדמפרש שהמלכות בגלות נקרא אשת אביך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:75b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:75b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:75b:1)

**דהאי דבר** פי' מ' נק' דבר ופי' ערות דבר ערוה שפוגמת בשכינה הנק' דבר. ומ"ש דאי הכי ושב מאחריך ודאי. פי' שבפ' שלח לך דף קס"ו ע"א אמר אם יהיה האדם צדיק השכינה לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו ועל דא כתיב וה' הולך לפניהם יומם: ובתר דחטאו ישראל מה כתיב וילך מאחריהם. ובזה יובן מ"ש דאי הכי וכו' שר"ל אם יראה בך ערוה ח"ו אזי ושב מאחריך דהיינו השכינה שהיתה לפניו תשוב ותהיה מאחריך: תנא על ג' מילין מתעכבי ישראל בגלותא. על דעבדין קלנא בשכינתא וכו' בח"י דף ר"ג הביא פי' החסיד בר"ח. דעבדין קלנא בשכינתא הם המדברים שיחת חולין בבה"כ וראיה מ"ש בזוהר בפ' תרומה מאן דמשתעי בבי כנישתא אנהיג קלנא בתיקונא עילאה וכו'. ומ"ש דאהדרו אנפייהו משכינתא הוא הפוסק ד"ת על דברים בטלים כי בעוסקו בתורה אז פניו נגד השכינה כמ"ש שפכי כמים לבך נוכח פני ה' וכיוצא בזה הפוסק באמצע תפלתו או בזמירות ומחזיר פניו להסתכל בצורכי עצמו כי נוגע בכבוד השכינה ועל דמסאבי וכו' ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76a:1)

**אי לא יתובון** פי' שאביהם לא שב. א"ל אלעזר וקרינא עליה אלעזר אחרא. פי' תחלה היה שמו אלעזר ואח"כ קראתיו אלעזר אחרא. לפי שנעשה אחר ע"י תשובה שעשה וע"י התורה שלמד ולגי' עלי הוא קרא עצמו אלעזר אחרא: א"ל בת שבע אם שלמה איתקרי. פי' שפרה אדומה היא במ'. ולעיל קאמר חדא תורתא סומקא אית לי ולכך א"ל אליהו בת שבע איתקרי שהיא המ' והיא תהיה עמך אם תזכה בתשובה כמו שכתב אם תזכה לכפרה. וזה החכם לא ידע שהיה אליהו ולא הבין מ"ש לו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:1)

**בג"כ כתוב בה כולא בשבע** פי' בפרה אדומה שהיא המ' כתוב בפ' כל עניינה בשבע לרמוז שמקבלת מז' קצוות דזעיר דהיינו ז' פרות וכו' שנזכרו בפ' פרה ז' פעמים פרה. וכן כל מה שהזכיר הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:2)

**קב"ה אקדים לי שלם** פירוש שאמר לו אי תזכה לכפרה שרמז לו שיחזור בתשובה. ר' יוסי אמר משעתא דאיתגזר וכו'. פי' פליג על ר' חייא שאמר שלא פירש אדה"ר מאשתו עד שמת הבל. ור"י ס"ל משעה שנגזרה עליו מיתה פירוש דהיינו מיום שנולד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:3)

**פלגותא אית בהו מבני נשא דלתתא וכו'** פי' לפי ששדין ורוחין הם מקין וקין היה בו טיפת ס"מ שבא על חוה. וטיפת אדם וחוה ולכך יש בהם ג' דברים כבני אדם ושלשה כמלאכי השרת כמשז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:4)

**וכן כד אתילידו מאדם** פירוש מה שהוליד אדם עם תרין רוחין נוקבין הנז"ל היו בהם ג"כ פלגו מעילאי ופלגו מתתאי לפי שיש בהם טיפת אדם וטיפת רוחין נוקבין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:5)

**בתר דאתילידו מאדם וכו'** פירוש אחר שנולדו השידים והרוחין מאדם ע"י ב' רוחות נוקבין דלעיל עוד אוליד מאינון רוחין שנולדו ממנו בנתן דדמיין וכו' וצ"ל שבנות האדם הנז' מתגשמו ולכך טען כולא אבתרייהו. ונעמה אחות תובל קין להפך היתה גשמית ונעשית רוח ולכך היא מתחממת מבני אדם בחלום. ה"ג ולאשתאבא בהדייהו וכן מ"ש לקמן אישתאבת בשי"ן גרסינן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:6)

ואזדמנן תמן תלת רוחין קדישין נ"ב הם ס"נוי סנ"סנוי סמנ"גלף ה"ג ותמן מתאלפי קמיה ונ"ב לומדים ממנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:7)

**אמאי שלטא לקטלא להו** פי' אלו הי' מסטרא דמסאבא לא היו המלאכים נטלין ההוא רוחא מניה אלא ודאי שקידשו עצמם א"כ אמאי שלטא לקטלא להו הו"ל למלאכי השרת לשמור הילד שלא ימות כמ"ש לעיל וז"ש הזוהר הא לא בסטרא דמסאבא אשתכחו אמאי שלטא וכו' ותירץ אלא האי וכו' וכפי זה ג' חילוקים יש מי שמקדש עצמו בשעת תשמיש אין הוולד מתיירא משום דבר רע. ומי שמחשב בדבר של טומאה גם הרוח של הוולד תופסת אותו הס"א. ומי שלא חשיב לא קדושה ולא טומאה. ס"א שולטת להורגו אבל מזדמנים התלת רוחין הנז' ונטלין ההוא רוחא מינה. ה"ג ואיתער משינתיה ואחיד באנתתיה אלף ות' וה' נ"ב ה' פעמים מנצ"פך עם ה' כוללים ועיין בדף ע"ג ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:8)

**לאתיישבא בעלמא כגוונא דלעילא** פי' כמו שלמעלה מ' יצאה עם זעיר כן למטה זוגתו איתילידת עמיה ונושא אותה. ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא וכו'. ז"ל הרב בס"הכ בדרוש ר"ה ואמנם ענין הנסירה הוא כי הלא כשנדבקו הדינים יחד הנה כדי להחזירם פנים בפנים היה צריך להמשיך כל הדינים בנקבה כדי שתוכל להפרד מן הזכר. וכל אותם הדינים שבאחוריו כולם ננסרו וניתנו לה והוא נשאר בסוד החסד והיא בסוד דינים וכו'. ונחזור אל הענין כי הלא כדי לדחות אותם הדינים שבאחורי הזכר ליתנם אל הנקבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:76b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:76b:9)

**זה נעשה בכח החסד עליון של הבינה וז"ס ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא** ובזוהר בפ' אחרי מות דף ע"ו ע"ב. פי' כי ע"י החסד איתפרשו גזעין שה"ס האחורים שלהם ואז לקחה לאש'. ופי' הדבר כי הלא ידענו כי אע"פי שהאדם ישן עכ"ז נשמתו מושכת לו חיים וחסד מלמעלה אל אותו הכח קיסטא דחיותא הנשאר בגופו והנה אעפ"י שעתה הזעיר נרדם בשינה עכ"ז נשמתו מושכת אליו מסוד החסד של הבינה ונתפשט בכולו ואז הדינים שבאחוריו היו נדחים מאיליה' ונדבקים באחורי הנקבה וז"ש באידרא ובאתרהא שקיע רחמי וחסד. והענין כי הלא כאשר היה נמשך בו החסד היה נדחה הדין ונשאר החסד שקוע במקום הדין וז"ש ובאתרהא שקיע רחמי וחסד עכ"ל הרב בס"הכ. וז"ל הרב בליקוטים. כדרך שעולים החסדים בזעיר מן היסוד שבו עד כתר שבו להגדילו. כן הגבורות עולות בנוקבא מתתא לעילא עד הכתר שבה להגדילה עכ"ל. ובזה נבין לשון זה מ"ש ואיש אשר יקח את אחותו חסד הוא ר"ל מי גרם לזעיר שיזדווג במ' שהיא אחותו. הוא ע"י החסד דאימא שעל ידו היתה הנסירה. ומ"ש ובתר דשארי חסד וכו'. פי' שלקמן בדף זה ע"ב אמר אתא חסד ופריש לון. דהיינו שע"י חסד דאימא היתה הנסירה. ומ"ש שם ונפקו גזעין מתחות לעילא. פי' הם הגבורות שהיו באחורי זו"ן שלקחתם המ' לבדה ועלו מן היסוד שבה עד הכתר שבה להגדילה כמ"ש בשם הרב. וז"ש ונפקו גזעין מתחות לעילא. ומ"ש ואתפשטו ענפין. פי' הם הקצוות דמ' שנתקנו וז"ש ואסגיאו ואיתעבידת ה' תתאה. ובזה נבין ג"כ מ"ש בדף זה ובתר דשארי חסד. פי' אחר שהחסד גרם הנסירה אזי גזעין נפקין מתחות לעילא שהם הגבורות שלקחה המ' ועלו בה מן היסוד שבה עד כתר שבה להגדילה. ומ"ש ואיתפרשן ענפין. פי' הם הקצוות שבה שנתפשטו ומ"ש וקריב אתרחק. פי' אחותו שהיתה מותרת לו נאסרה עליו ממתן תורה ואילך ומ"ש כדין ענפא אסגי וכו' פי' מ' נגדלה ע"י הגבורות ונזדווגה עם זעיר פנים בפנים. ומ"ש האי בקדמיתא פירוש תחלה היתה אחותו מותרת לו. אבל ממתן תורה ונכרתו וכו' כי הבא על אחותו בכרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:77b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:77b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:77b:1)

**אלא במזלא תלייא חבורא דלהון** פי' שא"וא מזדווגים ע"י מזלא דאריך שאבא מקבל ממזל הח' ואימא ממזל הי"ג כנודע: יהיה ה' אחד ושמו אחד. פי' שיתייחדו זו"ן ויזדווגו ה' הוא זעיר ושמו הוא מ': בכמה עטרין נל"עד הם המקיפים דקנונות ובכללם הפנימיים: בכמה זיהרן הם מוחין דגדלות ומ"ש בעטרין קדישין עילאין הם מקיפים דגדלות: מה כתיב והיה ה' למלך: ה' אחד ושמו אחד. נ"ב ס"ת דוד. דא ישראל לתתא. פי' שהם את לזעיר הנק' אביך ומצוה לכל אחד מישראל שלא יגרום על ידי עונו גלות ישראל: ואחות אמך וכו'. פירוש ירושלים היא אחות המלכות הנקרא אמך: ה"ג שנאמר למען אחי ורעי אדברה נא וכו' אר"י אי אחי למה רעי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78a:1)

**מאן הוא בית דאיתבני בחכמה הוי אימא דא נהר וכו'** פי' בינה הנק' בית נבנית ע"י אבא הנקרא חכמה. ומ"ש או מולדת חוץ כד נפקת מן ו'. ר"ל שהזעיר נק' חוץ כמ"ש הזוהר חכמות בחוץ תרונה ושיעור הכתוב ערות אחותך שהיא מ' בת אביך שהוא אבא לפי שאבא יסד ברתא. או בת אמך היא בת הבינה שבניינה הוא ע"י אימא כנודע מולדת בית היינו שהכתוב מפרש בת אמך שאמרנו היינו מולדת בית. שאימא הנק' בית ילדתה או מולדת חוץ שפעמים נתקנת ע"י זעיר הנק' חוץ. וזה כפי' ר' אבא. אבל לת"ק מש"ה מולדת בית או מולדת חוץ חזר הכתוב לפרש מ"ש ברישא בת אביך או בת אמך ואמר דהיינו מולדת בית שיצאה מאבא הנק' בית. או מאימא הנק' חוץ לפי שהיא נגלית יותר מאבא: בגין דאזדווג בה מלכא משית סטרין וכו' ושיעור הכתוב ירושלים הבנויה שהיא ירושלים של מטה כעיר שהיא מ' שנתחברו בה ו"ק דזעיר יחדיו ע"י היסוד שכולם משפיעים ביסוד והיסוד משפיע בה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78a:2)

**אלין תריסר תחומין** פי' י"ב צירופי הוי"ה או י"ב גבולי אלכסון שבזעיר ששרשם מא"וא: משפר סהדותא וכו'. פי' מעדות היפה שהעיד זעיר דהיינו כמ"ש באידרא ואסהיד בא"וא גווני דאנפוי ור"ל כל הרואה פני זעיר מאירים ידע שיש לזעיר מוחין מא"וא. ושיעור הכתוב ששם עלו שבטים שהם י"ב הנזכרים והם שבטי יה וי"ה הנז' הם עדות לישראל שהזעיר מעיד עדות יפה שיש לו מוחין מא"וא הנק' י"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78a:3)

**וכל כך למה להודות לשם ה'** פי' שנמשכים מא"וא לזעיר ומזעיר למ' הנק' שם ה'. בג"כ כי שמה ישבו וכו' פי' כי שמה במ' ישבו כסאות וכו' שדוד וזרעו ירשו המ' מכח שנדבקו במדת המ': דא בגין אינון דידעין אורחין דאורייתא. פי' בעלי הסוד מפרשים ערות כלתך היא המ' הנק' כלה אבל המק העם ההוא דאתגלייא כלתך ממש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78a:4)

תנא איתגליף שמא קדישא וכו' לא ידענו ענין צירוף אלו האותיות על נכון: כולהו מתגלפי ביו"ד פי' כולם נחקקים ע"י אבא הנק' יו"ד: ה"א כלול ביו"ד נ"ב בינה כלולה בחכמה: כדין מתעטרין לאבהן נ"ב חב"ד דזעיר: איתפתחת ה' בנחלוי נ"ב נש"ב: ואעטר לרישא דו'. פי' הם כלי המוחין דזעיר שהם חג"ת שנעשו חב"ד כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78a:5)

**דתמן שריין אבהן** פי' שהמוחין שרויים שם והם נק' אבהן כנודע: ו' כליל שית אתוון. פי' זעיר כולל ו"ק: בתריסר אתוון נ"ב היינו י"ב אתוון הפשוטות שבת"ת: מניה נפקו עשר אמירן נ"ב היינו אמ"ש בג"ד כפר"ת י"ס דזעיר: וכולהו שבילין דאורחא עילאה וכו'. פי' ל"ב נתיבות שבאבא ומלת ארחא הוא יסוד דאבא ששם הם ל"ב נתיבות. ואי גרסי' דאורייתא עילאה א"ש: כדין ה' אחרא נ"ב נוקבא: גליפא מסטרא מתיחא. נ"ב יסוד זעיר: איתגליפו כולהו במ"ב אתוון. נ"ב כי כשתצרף עשרה שמות המנוקדות עם ט' נקודות וכ"ב אתוון והכולל יהיה מ"ב: וכולהו סלקין ברישא דמלכא. נ"ב כי שם מ"ב ברישא דמלכא ר"ל הוי"ה פשוט בכתר ומלא בחכמה ומלא דמלא בבינה הם מ"ב אותיות בכח"ב דזעיר וג' שמות ע"ב אותיות בחג"ת ושם ע"ב תיבות במלכות: שבע שבתין שלמין נראה הם ז' חלוקות שנחלק שם ע"ב כמ"ש בפרשת בהעלותך דף קנ"א ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78a:6)

**מתפרשן בע' אתוון** פירוש הם ע' אתוון דפ' ויס"ע ויב"א וי"ט שיש בהם ג' ע"ב אותיות. ושנים אינם מן החשבון כי עיקר השם הם ע': ע' ותרין איסתלקו נ"ב כי הי"ב שבראש מאירות בגוף שהוא ו"ק ונעשה ו' פעמים י"ב הם ע"ב איסתלקו באת ו'. פי' שמאירים לזעיר שהוא ו' דהוי"ה. רשימין בפ' ויהי בשלח בקרא. נ"ב היינו ויסע ויבא ויט: וז' רשימין וכו'. ז' איסתלקו מניה. נ"ב כי הם ז' חלוקות שנחלק שם ע"ב כנזכר בפרשת בהעלותך דף קנ"א ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78b:1)

**כולהו מתפרשן בהני עשר אמירן** פי' כ"ב אותיות התורה הם מתחלקים בי"ס כל ספי' יש בה אותיות ידועות לה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78b:2)

**איתכסיא באתוון אחרנין** פי' הוי"ה מלובש באד"ני דהוה גליף בתריסר אתוון. פי' שם בן י"ב ועיין בפ' בשלח דף נ"ח ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78b:3)

**ותמן בת בנה ובת בתה** פי' בת בנה היא מ' דזעיר בת בתה היא מ' דנוקבא כמ"ש בפ' בראשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78b:4)

בת שבע דידיה הוה פי' ראויה היתה בת שבע לדוד כמר"זל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:78b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:78b:5)

**ודידיה נטיל** פי' שכל היוצא למלחמת בית דוד היה כותב גט כריתות לאשתו כמ"ש בסבא דמשפטי' ובזוהר בפ' בראשית דף ח'. ומ"ש דאוריה יהיב גט זמן לאתתיה שם פירשנו דעובדא דבת שבע הוה אחר שעבר הזמן שקבע שאם לא בא בזמן הנז' הוי גט. שאז כשהגיע הזמן ולא בא הוה ליה גט כריתות. ובזה לא קשו מאמרי הזוהר אהדדי דקרי ליה גט זמן. וקרי ליה גט כריתות דאמר אפטר בגט לאנתתיה. גם קושיות התוספות על רש"י ז"ל יתורצו שכיון שעבר הזמן הוא גט כריתות ממש ובהיתרה הוה כלא. גם במ"ש לאוריה רד לביתך וכו' לא חטא. להיות כשמצאה בתולה והגידה לו שאוריה מעולם לא נגע בה כי מן השמים לא נתנוהו לנגוע אליה. וידע ודאי הגם שירד לביתו לא יגע בה בחושבו שהוא סריס או לאיזו סיבה אלא סבר לחפות על עצמו משום חלול ה'. כי העולם יאמרו שמבעלה אוריה נתעברה. ודייק קרא רק בדבר אוריה שהרגו בחרב בני עמון. אבל בדבר בת שבע אין לו עון אשר חטא כי שלו היתה ולא של אוריה. ומ"ש דהא מת בעלה. פי' דאלו לא מת אוריה אע"פי שעבר הזמן והוה ליה גט כריתות. מסתמא כשחוזרים מהמלחמה חוזרים ומקדשים נשותיהם. והשתא דמת לא נשאר חשש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79a:1)

**ביעא דקושטא וכו'** נ"ב ביעא דקושטא היא הי"וד שהיא כביצה שאין לה פה אלא סתומה מכל צדדיה. כך עולם האצילות שהיא היו"ד והיה סתום באויר הסתום הקדמון הנק' כתר עליון כמ"ש הזוהר בטש ביהמאן דלא בטש ונתפשטה נקודה ונשאר אור ומכח הגבורות נתבקעה הנקודה לד' אותיות תרין סלקין הם י"ה וחד מאיך היא ה' אחרונה וחד נביע הוא ו' המשפיע תמיד דרך היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79a:2)

**עבדת קמיה דר"ש וכו'** נ"ב ר"ל שדימה עולם המחשבה לעוף לפי שרש"בי היה דבוק עם השכינה פה אל פה אדבר בו:א"ל עד לא יתבקע ביעא. נ"ב ר"ל קודם שיתגלה הסוד שבאידרא יסתלק עכ"ל. ואי גרסינן וחד רביע נמי א"ש שיסוד מזדווג עמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79a:3)

**הכא כתיב סוד ה' ליריאיו** פירוש הוא הסוד שמפרש לקמן כמ"ש דתנינן בשעתא דחויא תקיפא וכו' והוא סוד גדול. קכ"ה זיני מסאבותא. פי' ק"ך צירופי אלהים וה' אותיות השרש. והם גי' מסכה: וכ"ז רברבין. פי' נגד כ"ז אותיות התורה: מתאחדן בנוקבי. פי' אשה שבעוה"ז. ההוא שערא דרבי עיין בפ' פנחס דף רמ"ח ע"ב שאמר ומזעיר מריט בשערא בגין דבעי לאסרקא רישא וכו' משמע משם דהיינו השער שניטל בשעה שסורקת שערה. ולישנא דהכא לאו דוקא: אלף וד' מאה וה' זינין. פי' ה' פעמים מנצפ"ך עם ה' כוללים הם אלף ת"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79b:1)

**עלי ודאי** פי' הביאו כפרה לדחות הקליפה שעלי שלא תינק מהמ' ודריש עלי סמוך לי והביא ראיה מפ' שרפים עומדים ממעל לו ומפסוק הנועדים על ה': אלא כולא בחד דרגא סליקו וכו'. פי' מדי חדש היא המ' ומדי שבת הוא זעיר: ליום השבת ממש שבחא דקא משבח קב"ה. פי' זעיר שהוא יום השבת. משבח לפרצופים העליונים: וע"ד על עולת התמיד דייקא. פי' עולת תמיד במ' ועולת שבת בזעיר שהוא ע"ג המ': בגין דבנין במזלא קדישא וכו'. פי' במזלא דאריך וזהו על ה' כיה' הוא זעיר ואריך הוא עליו: וכן השלך על ה' יהבך הוא אריך ג"כ שהוא ע"ג זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79b:2)

**על זאת ודאי** פי' זאת היא מ' וזעיר הוא על המ' ולו יתפלל כל חסיד והביא פ' זה אגב פ' על ה' אע"ג דהתם באריך והכא בזעיר. אבל לעת מצא כמה דכתיב דרשו ה' וכו' דהיינו בעשרת ימי תשובה שהתשובה היא באימא. ונה"י דאימא בזעיר. ולכן אמר הכתוב על זאת שהוא זעיר יתפלל כל חסיד לעת מצא דהיינו בעשרת ימי תשובה שאזי מתגלית אימא ונה"י דאימא בזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79b:3)

**ד"א לעת מצא בשעתא דנהרין וכו'** פי' הארות אימא היוצאים מיסוד דידה בתוך זעיר ומאירים לחג"ת וז"ש ומסתפקי אבהן שהם חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79b:4)

**רק לשטף דא עמיקא וכו'** פי' לבינה עצמה אין מי שישיגנה והיא נק' שטף מים רבים ולכך אליו לא יגיעו רק לזעיר שבתוכו הארות אימא ולכך אמר הכתוב ברישא על זאת דהיינו לזעיר שהוא ע"ג המ' ונה"י דאימא בתוכו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:79b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:79b:5)

**ה"ג זכאין אינון צדיקייא דכמה גניזין וכו': בנועם ה'** פי' הארה שבאה מאריך לאימא הנק' נועם ואימא נותנת לזעיר הנק' ה' וזהו נועם ה': אלא יעשה ודאי וכו'. פי' בני חיי ומזוני הם במזלא דאריך. ויעשה שהוא נסתר הוא באריך ולכך הביא ג' פסוקים. יוסף על ימיך וכו' היינו חיי. השלך על ה' וכו' היינו מזוני. ותתפלל על ה' היינו בני וכולם במזלא דאריך תליין וכן כתב בזוהר בפ' ואתחנן דף רס"ז וז"ל יעשה למחכה לו תעשה מבע"ל וכו': נועם ה' ההוא דאתיא מעתיקא קדישא דההוא נועם מעתיקא עילאה נפקא. וכתב הרח"ו שם הבינה נק' נועם בקבלתה מן הכתר והנועם העליון וסיים שם הזוהר יעשה מאן הוא עתיקא סתימאה דכולא דהא ביה תליא עכ"ל. הרי בהדיא שיעשה למחכה לו הוא אריך לכך לא אמר תעשה דמשמע לבינה אומרים הנק' אלהים אלא יעשה הוא אריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80a:1)

**אורייתא ביה אסהידת** נ"ב קורא התראה בלשון עדות. וכמו העד העיד בנו האיש: מהו ואמרה אלא לאכללא ולאתוספא אורייתא דלעילא. נ"ב וצכן כתב הו' שגם הו' תורה שבכחב דכורא אומר כן עכ"ל. ר"ל שאלו כתיב חסר לב אמרה לו. הוה אמינא המ' לבדה היא שאמרה לו חסר לב לכך הוסיף ו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80a:2)

**מארי זנותא** נ"ב ו' דברים נאמרו בסוס ואחד מהם זנאי. דאי הכי כתיב הכא אין הבין וכו' ושיעור הכתוב אל תהיו כסוס כפרד דאם תהיו כמותם מתגרים בכם מלאכי חבלה שהם כלבים עזי נפש והם אין הבין: מאי טעמא משום דלא ידעו הבין שאינם מקדשי' עצמם בשעת תשמיש וכדבסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80b:1)

**קדושים תהיו דייקא** פי' אלו אמר היו הוה משמע לשון צווי. אבל תהיו משמע שמבשר אותם שודאי תהיו קדושים א"נ קדושים משמע שמצוה לגדולים ואינו מזהיר על שעת תשמיש. אבל תהיו משמע משעת תשמיש דהיינו משעה שמתהוים בעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80b:2)

**לגלאה עמיקתא מגו מסתירתא** פי' היינו סוד הבירורים שנבררים מתוך הקליפות שנק' חשך וז"ש בסמוך דמגו טב נפיק ביש ומגו רחמי נפיק דינא. דהיינו אחר הבירור נפרדת הקדושה לבדה והקליפה לבדה א"נ י"ל עמיקתא מגו מסתירתא היינו או"א שנק' ממעמקים כמ"ש הרב. מגו מסתרתא היינו אריך: ונהורא וכו' הם הבירורים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80b:3)

**ה"ג כדין מתערין גדפין למפרש לון ולאשתאבא בדינא קשיא** פי' שאותם המלאכים שואבים הדין הקשה מאמ' כדי לעשותו בעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80b:4)

**כדין כתיב הוי ארץ וכו'** נ"ב הוי בזמן שהארץ העליונה מצולצלת מהכנפים מאותם מארי גדפין דתבעין דינא נכן אמר צלצל בסוד ק"ך צירופי אל"הים שמתגברים שעולים צ"ל צ"ל: א"ל יראת ה' כתיב ולא תורה. דאי כתיב תורה הו"א שהתורה מטהרת האדם אבל כיון דכתיב יראת ה' מהיכן למדנו שהתורה מטהרת האדם. ומשני דהא אורייתא מסטרא דגבורה דהיינו שהתורה שהיא מ' בניינה מהגבורות נמצא שיראת ה' הוא התורה שהיא המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:80b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:80b:5)

**א"ל ומהתם נפקא וכו'** פי' וכי מהתם למדנו משום דאירייתא מסט' דגבורה נפקא. שיראת ה' היא התורה. מהכא נפקא דכתיב ראשית חכמה יראת ה' דהיינו ראשית חכמה שהוא אבא היא יראת ה' שהיא הפתח הראשון כדי לעלות לחכמה אלמא שהמ' שהיא תורה שבע"פ נק' יראת ה'. וכתיב יראת ה' טהורה אלמא שהתורה מטהרת: קדושה איתקרי דכתיב כי קדוש אני ה'. פי' אני שהיא המ'. והוי"ה שהוא זעיר נק' קדוש בשניהם וממילא כל העוסק בתורה מתקדש. שז"ון הם תורה שבכתב ותורה שבעל פה וזה שכתב ודא אורייתא דהיא שמא קדישא עילאה שהם ז"ון שנקראים הוי"ה אדנ"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81a:1)

**וגוי קדוש וכתיב אלה הדברים** פי' שמי שעוסק בתורה מתקדש: קדושה דאורייתא. פי' שבכתב ושבע"פ שהם ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81a:2)

**וקדושה דחכמתא עילאה** פי' אבא: לאו אורייתא בלא חכמתא. פי' זו"ן אי איפשר להם להתקיים אלא מכח אבא הנקרא חכמה. ולאו חכמתא בלא אורייתא. פי' שאבא גם הוא אי אפשר לגלות אורותיו אלא ע"י ז"ון נמצא שזה צריך לזה וזה לזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81a:3)

**והאי איהו דכתיב והתקדשתם וכו'** נ"ב ר"ל אחר שחטא לדרוס בגנת חבירו חטא יותר ששבר ענפי אילן שעבר על לא תשחית כי עבירה גוררת עבירה הפך והתקדשתם והייתם קדושים עכ"ל. ולפ"ז מ"ש בלקינטא דקונטא היא גנה זרועה והג"הה זו רשם עליה מהר"חו ז"ל לפי שיש בספר זה הגהות מר' צמח והר"מל ור' ישראל אשכנזי לכן רושם על כל אחת שם אומרה: ובדרך אמת פי' פירוש אחר ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81a:4)

**קב"ה אשתכח בג"ע** פי' בחצות דחול הוא זווג יעקב ולאה: בכ"י לשבחא וכו'. פי' לשבח עם רחל שהיא משבחת בחצות דחול ואינה מזדווגת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81a:5)

**לאפקא רעותא דקב"ה וכ"י** פי' שבחצות דשבת הוא זווג ישראל ורחל שהוא זווג המעולה: בנים אתם לה' אלהיכם. פי' שאתם בנים דז"ון שהם ישראל ורחל וע"ד תפלין דרישא נ"ב דכר ותפלין דדרועא נ"ב נוקבא: כגוונ' דלעיל' נ"ב ז"ון: ולאשתכח חד שלים נ"ב זכר ונקבה: אלא כד איהו שלים נ"ב ת"ת ומ' ביחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81a:6)

**בשלימו דכולא** פי' שיש בו מוחין דא"וא: בשלימו דאבהן. פי' שחג"ת נכללים בו. בשלימו דכנסת ישראל. פי' שנכללת בו ולכך נק' אחד שא"ח הוא זעיר וד"לית היא המ': אנח תפלין ואתחפי וכו'. נ"ב אין ראיה מכאן דהנחת תפלין קודמת דלא דק הכא. כי לעולם ציצית קודם כנודע מדרוש הציצית: ליתי אחד וכו' פירוש הקדוש ברוך הוא שהו' אחד יבוא ויתחבר עם האדם שנקרא אחד כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:81b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:81b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:81b:1)

**מקיש דחילו דאו"א לשבתותי אלא אמר רבי יוסי וכו'** פי' שאביו ואמו רומזים לז"ון וכן שבתותי רומזים לזו"ן: מ"ט כמה דאוקמוה אימא דאית רשו בידהא גרסי'. וכן הוא בזוהר מדוייק: קודש היא לכם נ"ב לשון נוקבא: זכור את יום וכו'. נ"ב לשון דכורא: כתיב הכא איש אמו ואביו וכו' פי' שהם ז"ון וכן שבתותי הם ז"ון כמ"ש לעיל: מהו מקדשי כמשמעו נ"ב דהיינו מקדש אד"ני דהיינו נוקבא עכ"ל. ולפ"ז שבתותי הוא כפשטיה. ונל"עד שבתותי הם ז"ון כמ"ש לעיל. ומ"ש מקדשי כמשמעו היינו פפשטיה כמר"זל שצריך ליירא מן המקדש שלא יכנס במנעלו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:82a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:82a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:82a:1)

**אלין אינון דמקדשי גרמייהו וכו'** ולפ"ז מצווה לבנים שיראו מאביהם ואימם שקדשו עצמם בשעת תשמיש. וז"ש כתיב הכא איש אמו ואביו וכתיב התם את שבתותי וכו'. לומר שבכל פסוק מצווה על אביו ואמו ליירא מהם ועל שבתותי דאינון זווגא חד בגופא פי' שאביו ואמו קידשו גופם בליל שבת בשעת תשמיש לכך מצוה ליירא מהם. וז"ון שהם שבתותי נתנו לו נפש בליל שבת וז"ש ואת שבתותי וכו': אינון מזמנים לנפשא גרסינן. ול"ג מזדמני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:82a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:82a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:82a:2)

**דבר אחר ואת שבתותי וכו'** ולפ"ז הכתוב מצווה לאביו ואמו שיסרסו עצמם עד ליל שבת: איש אמו ואביו דא גופא וכו'. ז"ל הרב בליקוטים כיבוד אב ואם וכבוד שבת אחד הוא כי כיבוד אב ואם בגופא. וזה בנפשא שהם ז"ון. וזהו איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי שהם ת"ת ומ' שני שבתית עכ"ל. וז"ש איש אמו ואביו תיראו דא גופא. פי' ליירא מאביו ואמו התחתונים הנק' גופא. ומ"ש ואת שבתותי דא נפשא. פי' הם זו"ן שנקרא כפשא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84a:1)

**רישיה גולגולתא דדהבא** כתב הרב כי ברישא דנוקבא אין בדעת שלה רק ה' גבורות הפך הזעיר שדעתו שלימה בחו"ג וז"ש רישיה גולגלתא דדהבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84a:2)

**אתרקימת בשבעה וכו'** נודע שה' גבורות הם וכללותם ביסוד. וכללות כללותם במ' עם ז' זינין דדהבא שהגבורה נקרא זהב: וחביבותא דקודשא בריך הוא. פירוש זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84a:3)

**לקבליה** פירוש למלכות: ומסגיאות רחימותא דיליה גביה. פי' מדוב האהבה שאוהב הזעיר למ'. אמ"ל לק"בה פי' מ' אומרת לזעיר כיון שיודעת שאוהב אותה דיהדר עינוי לקבליה והיינו פנה אלי דקרא שהמ' אומרת לזעיר פנה אלי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84a:4)

**הסבי עיניך מנגדי** פי' שהזעיר אומר למלכות הסבי עיניך מנגדי שמרוב חיצי האהבה שזורקת בו המ' אינו יכול לסבול ואומר לה הסבי עיניך מנגדי. ומביא ראייה על רוב האהבה שבין ז"ון עד שהוצרך לומר לה שאינו יכול לסבול חיצי האהבה ולכך הסבי עיניך וכו'. ואומר ריח בני פי' אגב שפירש פ' פנה אלי שאינו כפשטיה אלא על דוד אחרא שהיא מ'. מפרש נמי משר"זל שג"ע נכנסה עם יעקב שאינו כפשטה אלא על המלכות הנק' ג"ע. וכן מ"ש אני ה' אלהי אברהם אביך מפרש משר"זל שנתקפלה לו הארץ אינה כפשטה אלא על המ' מדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84b:1)

**ובג"כ אל תפנו אל האלילים הכא אתא לאזהרא להו לישראל כקדמיתא לקבל וכו'** פי' פ' זה דאל תפנו בא להזהיר לישראל על ע"ז והוא כנגד מה שכתב להם בעשרת הדברות לא יהיה לך ולא תעשה לך פסל שהזהירם על ע"ז והכא נמי הזהירם על ע"ז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84b:2)

**ותמן אתבחינו אבהתנא וכו'** פי' משני סיבות אמר הכתוב ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים. חדא שאע"פי שהיו באותה עבודה קשה לא שינו דתם ח"ו וניכר שה' אלהיהם. ומ"ש בסמוך ובגין דכולהו חמו כמה נסין וגו' אמר ואנכי וכו' הוא סיבה אחרת ג"כ לפי שהכירו אלהותו ית' באתגלייא לכך אמר ואנכי ה' אלהיך מארץ מצרים: דלא תימרון אלהא אחרא הוא דמליל עמנא וכו' פי' שלא תאמרו אותו שדיבר עמכם בים סוף אינו ח"ו אותו שנגלה עליהם במצרים אלא אנא הוא וכו' וזה כמו פי' ג'. ושיעור הכתוב ואנכי ה' אלהיך שראיתם במצרים ולא אחר ח"ו וזהו ואלהים זולתי לא תדע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:84b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:84b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:84b:3)

**דלא תתכניש בגינוי** ושיעור הכתוב לא תבא עליו השמש. לא תבא בשבילו השמש דילך דהיינו שימות בלא זמנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:85a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:85a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:85a:1)

**ואליו הוא נושא את נפשו דייקא** פירוש אע"פ שהשכיר הוא עשיר כיון שהשכיר עצמו למלאכה זו הרי הוא בבל תלין וכו': אלא הא איקמוה פי' כמשז"ל בגמ' לא תלין וכו' בשכיר יום הכתוב מדבר שנתן לבעל הבית י"ב שעות אחרות כדי להמציא מעות ולכך אינו עובר עד שילין פעולת שכיר עד בקר. ופ' ולא תבא איירי בשכיר לילה ולכך אינו עובר עד שתבא עליו השמש. והא דאתמר לא תלין. פירוש כאלו אמר הכתוב לא תלין נפשך שאינה עולה בלילה בשביל פעולת שכיר. וכן פ' ולא תבא עליו השמש ר"ל לא תבא שמש שלך בשביל פעולת שכיר. נמצא שפסוקים אלו כולם לדרשא לכך לא קשו אהדדי: מאן דאזיל באורח מישור באורייתא. פי' שמה שלמד מן רבותיו הוא אמת. ומ"ש ומאן דאשתדל באורייתא כדקא יאות היינו עיונו זך ונקי מסיק שמעתתא אליבא דהליכתא לכך יש לו חלק בבינה הנק' עלמא דאתי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:85a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:85a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:85a:2)

**בנהרא דעלמא דאתי** פי' ביסוד דאימא: ואתקבל ביה ואשתאיב בגוויה. פיי שעולה בסוד מ"ן ליסוד דאימא: ואתענג סחרניה דההוא נהרא אילנא עילאה. פי' שגורם ע"י תורתו שהזעיר שהוא אילנא עילאה קבל מוחין מאימא. ואדם שבעו"הז שגרם זה גם הוא יקח חלקו מהמוחין הנז' וז"ש ואתעטר ביה בההוא בר נש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:85a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:85a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:85a:3)

**ומאן דלעי וכו'** פי' שלמד מרבו דבר שאינו אמת לכך כולא דחיין לההיא מלה וז"ש מאן גרים ליה האי ההוא דסאטי ליה מאורח מישור דהיינו רבו ועיין בפרשת בראשית דף ד' מה שכתבתי לתרץ לשון זה דהכא עם לישנא דהתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:85b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:85b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:85b:1)

**אלא חד רחמי וחד דינא** פי' זעיר הנק' משפט הוא רחמי ומ' הנק' צדק היא דינא: מ"ט בגין דצדק לא דאין לדא ושביק לדא וכו'. לא תשא פני דל וכו' ושיעור הכתוב לא תעשו עול ע"י שאתם דנים במשפט לבדו שהוא רחמים לפי שכיון שהוא רחמים ישא פני דל ויהדר פני גדול. אלא יהיה הדין בצדק שהוא דין ואז לא דאין לדא ושביק לדא. ושמא תאמר אם יהיה הדין בצדק לבדו יחרב העולם לכ"א תשפוט דהיינו לחבר צדק ומשפט שהם ז"ון ועל ידם יהיה המשפט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:86a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:86a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:86a:1)

**ועבדי אשר בחרתי דא יעקב** פי' שיעקב כתיב ביה אשר בך אתפאר והוא עבדי אשר בחרתי אבל לאית דאמרי פסקינן לקרא ועבדי הוא דה"עה. אשר בחרתי דא דוד עילאה שהיא מ': דתנינן קרא קב"ה ליעקב אל וכו'. נ"ב ור"ל פרצוף יעקב אומר לפני לא יש פרצוף אחר שהוא אל. ודוד שהוא פרצוף רחל אומר ואחרי לא יש עוד פרצוף אחר וזהו ואחרי לא יהיה עכ"ל ומורינו זצו"קל פי' שהאומר הוא הזעיר וה"ק אע"פי שאתה רואה שיש פ' יעקב לפני ופ' רחל לאחרי לפי האמת כיון דאנא הוא אינון ממש וכולנו אחדות אחד הוי כאלו לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה עכ"ל. ומ"ש לקמן ואחרי לא יהיה דהא דוד הכי איקרי ולאו אית בתריה אחרא הוא מסייע לפירוש הרח"ו ז"ל שאמר דוד הוא רחל ואומרת ואחרי לא יהיה שלא יש עוד פרצוף אחר. לכך אמר הזוהר ולאו אית בתריה אחרא. אבל לפי' מורינו ז"ל שפי' שהזעיר הוא שאמר לפני וכו' מאי קאמר דהא דוד הכי איקרי ולאו אית בתריה אחרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:86a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:86a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:86a:2)

**וכל מה דעבדין בכל חד וחד** פי' כל הפעולות שבני אדם עושים בכל עשב ועשב הוא בכח המלאך שהוא ממונה עליו מלמעלה. ומ"ש וכל מה דכל חד וחד עביד שכל מה שעושה העשב בעצמו דהיינו הגדלתו וענפיו שמתפשטים לכאן ולכאן היא גם כן בכח המלאן הממונה עליו: גזירין מדינא. פירוש מכח המ' שהיא דינא עושים פעולתם כמ"ש בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:86b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:86b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:86b:1)

**כלאים מניעותא** פי' כמו דבר אחר ונ"ב מלשון לא תכלא רחמיך ממני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:86b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:86b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:86b:2)

**כלאים ערביביא** זה פי' ג' במלת כלאים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:86b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:86b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:86b:3)

**על צמר ופשתים מאן דמחבר לון כחדא** יובן בהקדים מ"ש הרב ז"ל בליקוטים וז"ל הנה הפשתן היא עץ כמ"ש ותטמנם בפשתי העץ וה"ס ההוא רוחא דשביק ת"ת במ' כשעשאה כלי שהוא שם ב"ן שהוא ביסוד דידה ולכן נקרא עץ. והנה קין שהקריב פשתן מה שחטא הוא כי הלא שם ב"ן זה הוא לעולם שם להעלות מ"ן כדי לקבל אור עליון מ"ד ושניהם ישארו בה וקין לא העלה מ"ן רק רצה לעקור שם ב"ן משם ולהחזירו למקומו לזעיר עצמו בסוד הפשתים שמכחיש כח הקרקע בז' שנים והוא שם ב"ן שהוא כח הקרקע שהיא מ'. וכל מציאות ז"ס תתאין שבה מכחיש כחן. והם ז' שנים הנז' בש"ס. וז"ס ויבא קין מפרי האדמה. פי' פרי אחד שהוא יונק כל כח האדמה ועקרו משם והעלהו מנחה לה' שהוא זעיר והחזירו לשורשו ונשארה המ' חסרה משם ב"ן אמנם הבל בא לתקן חטא קין והביא צמר. והענין כי הלא דעת זה שהוריש א"וא לזעיר כנודע הוא מחמת דעת עליון דמזלא דאריך המזווג א"וא ומשם ניתוסף כח לזעיר ואז מזדווג עם המ' ויהיב בה ההוא רוחא נמצא כי עתה צריך לחזור כח דעת עליון שמשפיע בזעיר וגם הוא יחזור להשים בה ההוא רוחא דעקר קין ולכך הביא מבכורות צאנו וכו'. והנה סוד הדעת הוא נקרא יסוד וה"ס הכבשים כי כבש הוא שכ"ב. והנה דע כי דיקנא תתאה דאריך ממנה נעשה דיקנא עילאה דזעיר וז"ש מן המצר וכו' שהיא דיקנא דזעיר שיצא מסוד אותו צמר כבשי' שהוא ביסוד דאריך ולכן אותיות מ"צר צ"מר. נמצא כי בהקריב הבל הקרבן הזה נתעורר דעת עליון וניתוסף כח בוסוד דזעיר והחזיר שם ב"ן למ' עכ"ל. ובזה נבין מ"ש ודרש על צמר ופשתים וכו' שהפשתים מורה על עקירת שם ב"ן מהמלכות ואז מתגברים הקליפות ח"ו. והצמר מורה על חזרת שם ב"ן למ' והקליפות אז אין להם שום שליטה. ולכך כיון שמנגדים זה לזה אסרה תורה כלאים. אבל בציצית וכן בבגדי כהונה שהכהן משמש בהם במקדש הותר הכלאים. לפי שאז גם הקליפה יש לה יניקה לפי שהיא צורך גבוה. ולכ"א הזוהר וציצית הא אוקמוה דהתם בההוא כללא דשלימותא אשתכח ולא עביד מדי. וכן אמר בדף פ"ז ע"א וכד עייל למקדשא אתר דשלימות' אשתכח וכו' אע"ג דאתחברו לית לן בה כמה דאמרן בציצית וכו' וז"ש הזוהר לא יעלה עליך ס"א לשלטאה בך. ש"מ שהקליפות מתגברים כשלובש האדם כלאים מטעם שאמרנו ע"פי הקדמת הרב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:87a:1)

**קרבנא דקין הוה פשתן** ז"ל הרב בליקוטים הנה אמרו רז"ל החוכר שדה מחבירו פחות מז' שנים לא יזרענה פשתן. לז' שנים יזרענה שנה ראשונה כי הפשתן לוקח כח הקרקע עד שבעה שנים ומכחישו וז"ס ויבא קין מפרי האדמה וכו' פרי א' שהוא יונק כל כח האדמה ומזה הוציאו רז"ל לומר שפשתן היה עכ"ל. ולכך מחק הרב תיבות אלו שאמר מכאן ידיע דהא פשתן מס"ת וכו'. דאינו כן אלא כמ"ש הרב דמנחה כתיב ולא קרבן ועוד דגם בהבל כתיב מנחתו וכו' אלא כמ"ש בשם הרב: ה"ג לאו דא כדא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:87a:2)

**דהא אילנא לא עביד פירין אלא בארעא** פי' אילן שנוטעים בארץ אינו עושה פירות אלא בכח הקרקע שבו נטוע. ומ"ש וארעא לא עבדא פירין וכו' היינו ע"ד הסוד שארעא היא מ' ונ"ב נוקבא אינה יכולה לעשות פרי אם לא יש מ"ד דזעיר. וחילא אחרא היינו זעיר: כמה דנוקבא אשה שבעוה"ז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:87a:3)

**בתר תלת עידואן** פי' ולכך שלישי לבטן הואטוב כמ"ש בש"ס עגלא תילתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:87a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:87a:4)

**בתר דנפיק וכו'** חזר לדבריו דאילן אין בישולו נשלם רק עד ג' שנים: תושבחן לשבחא ליה לקב"ה וכו'. פירוש קודש הילולים הוא לשון שבח: ומ"ש עד הכא. פירוש זה הפשט מכאן ואילך רזא דמלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:87b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:87b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:87b:1)

**מאן שנה דא קב"ה** פי' שנה סתם הוא זעיר כמ"ש בפרשת בהעלותך דף קנ"ב ע"א וז"ל חדש דא סיהרא שנה דא שמשא עכ"ל והכא דכתיב שנה הרביעית היינו המ' וז"ש ותנינן שנה הרביעית דא כ"י. ונ"ב שנה גי' ספירה. ושיעור הכתוב ובשנה הרביעית שהיא מ' ספירה הרביעית היא קידש והילולא להוי"ה שהיא זעיר דהיינו שמזדווגת עם זעיר ולכן בשנה הרביעית לנטיעת האילן שהוא רומז למ' שהיא שנה הרביעית אזי ג"כ כל פריו מעלים אותו לירושלים לאוכלו שם והיינו נטע רבעי ומשם ואילך כיון שהפרי נתברך מזו"ן מותר לאוכלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:87b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:87b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:87b:2)

**בגין דאיהו קאים וכו' רומז לזעיר ומ"ש ורמז לכהנא וכו'** פי' חסד דכתיב והדרת פני זקן דאיהו בעלמא פי' שת"ח שנקרא זקן צריך לעמוד מפניו שגם הוא רומז לזעיר. מכאן רמז לתורה שבכתב וכו' נ"ב והדרת פני זקן. והדר סוד היסוד ועטרה והם תורה שבכתב ותורה שבע"פ עכ"ל. נמצא שר"ש שאמר רמז לתורה שבכתב מפיק לה ממלת והדרת. ומורינו ז"ל כתב נלע"ד שר"ש דריש לה כמ"ש בס' הליקוטים מפני שיבה תקום אריך. והדרת פני זקן זעיר. ויראת מאלהיך מ'. וז"ש רשב"י מכאן רומז לתורה שבכתב ותורה שבע"פ דדריש לה מוהדרת ומויראת מאלהיך שהם זו"ן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:1)

**א"ר יוסי מ"ט דא לקבל דא** פי' למה הוזהרו עכשו הכהנים על טומאת מת מה שלא נצטוו עד עכשו ומתרץ אחר שכבר הוזהרו ישראל מטומאתם חזר עוד להוסיף קדושה לכהנים שלא יטמאו עצמם במת הפוגם הנפש דומיא דאוב שפוגם הנפש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:2)

**בגין דאהרן אורחוי וכו'** נ"ב ר"ל אע"פי שהוא משבט לוי עכ"ז עלה למדה עליונה יותר מהלוי מגבורה לחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:3)

לאסגאה שלמא בעלמא נ"ב וחסד בפום אמה שרייא ושלם יסוד כנודע ולכן זכה לכהונה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:4)

וגניז ליה וכו' עיין בפ' בראשית ואחד מן הפירושים שכתבנו שם הוא שה' חסדים דאימא נגנזים ביסוד דידיה ודידה וזהו לצדיקייא. ע"ש באורך. מרישא דעלמא לסייפי דעלמא. פי' מבינה עד המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:5)

דפקדוניה אתיב למלכא וכו' נ"ב שלול ממעשים רעים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:6)

**קסטר בקטרין בקומטא** נ"ב בקשר היסודות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:7)

**והרמ"ז כתב ריש פרשה זו בדף פ"ח** א"ר יוסי מ"ט ירצה מה טעם למצווה זו דווקא לכהנים ומתרץ דא לקביל דא וכו' ופשוטו שיש שייכות לב' מצות אלו זו עם זו. כי אוב וידעוני טומאתם בטומאת מת. האוב נודע. גם ידעוני הוא נק' אדנ"י השדה בכלאים ותנן מטמא באהל כאדם. ונל"עד כי אוב וידעוני הם זכר ונקבה. דקליפת אוב נוק'. ולכן נמצא בנקבות כמש"ה בקשו לי אשה בעלת אוב. או"ב גי' ט' ידו"ע גי' צ' כי הנקבה היא עשירית הזכר בקומת שורשה. גם צורת הידו"ע היא צורת אדם כמ"ש הר"ב בספ"ח דכלאים וגם מצות הכהנים שהיא בטומאת מת שייכא לקודמת. ולבא לענין הסוד אמר משמע דכיון דאזהר וכו' ואקדים מ"ש האר"י ז"ל שב' מיני אורות והמשכות השפע יש בקדושה להשפיע בעם הקדוש. א' דרך צנור. וב' דרך בקיעה. אמנם שניהם יחדיו הם מבחינת אור הדעת. והנה של הבקיעות הוא מבין הפרקים ומבקיעי הצפרנים. ומצינו בילקוט שהמלאך שדבר ליהושע היה צועק מתחת צפרני רגליו. וידוע ענין יוסף בותשב באיתן קשתו. ומצינו בפרשיות הקודמות שתחלה הוזהרו על המאכלות אסורות בפ' שמיני. ואח"כ על לשון הרע שעליה בא הצרעת. והרי שתיהן בסוד ברית הלשון והפה וה"ס הקנה והושט המושרשים בגרון והם נמשכים מכח החו"ב הנז' בדרוש שרי פרעה המשקה והאופה וה"ס קנה חכמה קנה בינה ומצינו בכללות קדושת הפה שנזכרה שהוא בין המשכת האור לחוץ. בין לפנים כנודע מכוונת האכילה ובכוונת יו"הך. ואח"כ באה מצות העריות ברית המעור. ובזה נמשכה ג"כ בפ' קדושים ומתחלת בקדושים ומסיימת והייתם לי קדושים. וסמיך ליה ענין אוב להורות שגם בזה יש קדושה אבל לא בשנים הקודמים שהם סוד צינורות ממש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88a:8)

**אבל דשל אוב וידעוני הוא פוגם באורות הבוקעים** ולכן האוב מדבר מבין הפרקים. וידוע עצם מדבר מאיליו. לכן באה אזהרה על שניהם אל תפנו אל האובות ואל הידעונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88b:1)

**יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא** פי' שגוף האדם ואיבריו רומזים למרכבה העליונה וכשמעלי' המת נכנסים בו הקליפות: וב"מ כאלו יהיב חלישותא בשייפוי דרתיכא א"נ בשייפוי דרתיכא כי האדם עצמו הוא מרכבה לז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88b:2)

**ומעכב עבידתא וכו'** זה טעם שני. זמנא חד ותרין זמנין נ"ב אמור ואמרת: והוא כגוונא דלעילא קאים לתתא. פירוש שהכהן רומז לזעיר ולכך לנפש לא יטמא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88b:3)

דא משח רבות וכו' נ"ב שפע חכמה אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88b:4)

מאתר דנהרא עמיקא נ"ב הנמשך מיסוד דאימא: מרישא דכל רישין נ"ב משערות אדם העליון אריך: רישא דאדם קדמאה נ"ב זעיר נק' ב"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:88b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:88b:5)

**דא דיקנא יקירא** פי' דיקנא דזעיר: דא כהן גדול דלעילא נ"ב שהם ח' תיקונים בתראין נק' כהן גדול עכ"ל. ור"ל שהם מתחילים מורב חסד שהוא תיקון הששי. או מכי חפץ חסד הוא. זהו מ"ש בהגהות הר"חו ז"ל אבל הר"ר צמח בפירושו לאידרא רבא כתב מרישא דכל רישין וכו' הוא יסוד דעתיק שמתלבש במצחא דאריך ונודע שעתיק נק' רישא דכל רישין: רישא דאדם קדמאה. פי' רישא דאריך הנק' אדם קדמאה: דא דיקנא יקירא. פי' דיקנא דאריך. דא כ"ג דלעילא. פי' דיקנא דזעיר הנק' כהן גדול ושיעור הכתוב כשמן הטוב שהוא הארת יסוד דעתיק על הראש דאריך. יורד על הזקן דיקנא דאריך. זקן אהרן דיקנא דזעיר. עכ"ל שם באידרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89a:1)

ונחית לתתאי נ"ב למלכות ולעולימתהא: לאו רישיה סיפה רישיה לשון רבים וסיפיה לשון יחיד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89a:2)

**אלא על ההוא כהן עילאה וכו'** פי' הא דאמר בסיפא לנפש לא יטמא לשון יחיד מדבר על כ"ג שבא להזהיר עליו בכלל אחיו הכהנים ולכך פריך ר' יהודכו והכתיב והכהן הגדול מאחיו. ר"ל שכ"ג בהדיא כתיב אזהרה בפ"ע. אלא ודאי הכי הוא כמה דאתמר ור"ל שעיקר התירוץ למה נקט בסיפא לשון יחיד הוא כמ"של שהכהן הוא רומז לזעיר ולכך אמר לכהנים אם אתם תטמאו למת גורמים פגם לזעיר ולכך נקט לשון יחיד לנפש לא יטמא: ומורינו ז"ל. פי' אלא על ההוא כהן וכו' היינו זעיר ור"ל שלא יגרום פגם בזעיר ח"ו לכך נקט לשון יחיד. ומ"ש אר"י. פי' רבי יהודה בא לסייעו שלא נפרש לנפש לא יטמא קאי על כ"ג של מטה דא"כ הרי בהדיא כתיב והכהן הגדול. אלא ודאי כמה דאתמר דהיינו כמ"ש שעל הזעיר מדבר עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89a:3)

**מה כתיב לעילא כי אם לשארו** פי' מה שארו דהתם היא אשתו: ה"נ ולאחותו דהכא היא אשתו שהיא המ' כדמסיק ודריש לה מג"ש דקרוב וקרובה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89a:4)

**פתח ואמר אני מדבר בצדקה** פי' אמ"ל ישעיה ע"ה אני מדבר על זעיר הנק' צדקה והוא יעשה כל הנז': ההוא דכתיב ביה אוהב צדקה ומשפט פי' לפי שהזעיר נקרא צדקה ומשפט לכך אוהב מי שיעשה צדקה ומשפט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89a:5)

**ואיהו צדקה ממש נ"ב קרא כאן צדקה לת"ת: לא יקרחה בה"א** נ"ב הנה נודע כי הכהן סוד החסד והבינה אימא עילאה היא המעטרת כהן זה תמיד בסוד כי חפץ חסד הוא. והבינה נק' הוא כנודע גם כהן האמיתי הוא הזעיר והיא אוהבת בנה בסוד כונן שמים בתבונה לכן כתב בה"א לרמוז על אימא הנק' ה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89a:6)

**דאיהו משח רבות** נ"ב בינה. לכל ז' יומין נ"ב ז"ון. דכתיב כי ז' ימים פירוש בינה הנק' ז' ימים שיצאו ממנה ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89b:1)

**ע' שנין בחלמא** פי' ע' שנה של גלות בבל היה זעיר בסוד הדורמיטא כמ"ש הרב וז"ס בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים, כהנא אתעטר בשבע וכו' נ"ב בסוד יומם יצוה ה' חסדו יומא דאזיל עם כולהו יומי. נמצא דאתעטר בשבע עכ"ל. ופשט הלשון נראה אתעטר בשבע היא בינה שבה עסיק בתחלה וז"ש בסמוך אי פגים רישיה ההוא שבע דאיהו כללא וכו'. ובג"כ כהנא בעי וכו' פי' שר' יוסי ס"ל דאפי' כהן הדיוט אי פגים רישיה פוגם בה' ראשונה ולכך לא יקרחה בה' שהיא ה' ראשונה. לכך בא ר' אבא לחלוק עליו ולומר כאן בה' עילאה כאן בה' תתאה: כהנא אחרא בה' תתאה נ"ב בסוד מיכ"אל כהנא דמ"טט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89b:2)

**כמד"א לך ה' הגדולה** פי' לך ה' שהיא בינה. הגדולה והגבורה וכו' הכי נמי לך ה' הצדקה ר"ל לך ה' שהיא בינה חפצך הוא הצדקה דהיינו שהזעיר מקבל המוחין ויגדל אבל אנו בעונותינו ולנו בושת הפנים. ונ"ב בושת הפנים מלכות בלי זווג והארץ חנפה תחת יושבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:89b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:89b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:89b:3)

אלא כולא כגוונא דלעילא נ"ב סוד זעיר שאין בו גלות כשמשפעת בו הבינה שאז נקרא גדול והוא ברחמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90a:1)

**הה"ד שאל אביך ויגדך וכו' נ"ב מעשה דינה כי נבלה עשה בישראל עכ"ל** וכתב מורינו ז"ל ונל"עד שעל המ' ידבר שהיא נק' בתולת ישראל שהוא זעיר הנק' ישראל וסוד זה יודעים אותו הזקנים והחכמים ולכ"א הה"ד שאל אביך וכו' עכ"ל הכי נמי בבתוליה וכו'. פי' מלבד הפשט עוד דרשינן ליה בבתוליה ולא תיפוק וכו'. ה"ג טרף נתן ליריאו אלין אינון זכאין דחלין דק"בה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90a:2)

בשעתא דכנסת ישראל אתערת נ"ב שרחל נותנת זמירות אז לקונה ועי"כ היא זוכה לעלות ביום כי אז מתעלים ט' נקודות שבבריאה כנז' בדרוש הכולל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90a:3)

**דכתיב ממרחק תביא לחמה** נ"ב היא חכמה דכתיב מרחוק ה' נראה לי: דכתיב יזכור לעולם בריתו מאן דאסתכל באורייתא וכו' נ"ב והכי פירושו יזכור לעולם ר"ל ישפיע לעולם שהיא מ' בריתו. מי שגורם שישפיע ברית הנז' לעולם שהיא מ' זה זוכה לטרף הנז': ומ"ש ולא עוד אלא שהוא במעשיו זוכה להיות במדרגת היסוד. כי כשם שהיסוד משפיע בה כך הוא ע"י מ"ט גורם שפע להשפיע בה שהוא עושה פעולת צדיק העליון ולכן תרוויהו ירשו ארץ. לא יגורך רע נ"ב כי הנה נודע כי טיפת הזרע ה"ס כ"ז אותיות התורה כמ"ש בכוונת תיקון חצות וא"כ המוציא שז"ל פוגם בכ"ז אותיות התורה וכל אות כלולה מעשר י"פ כ"ז גי' ר"ע ולכן לא יגורך רע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90a:4)

ה"ג דלא אפגים זרעיה דמאן דאפיק זרעיה: ה"ג ולא ישתכח ביה פגימו ובג"ד אני ה' מקדשו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:1)

**ברנש אחרא אשתמש וכו'** פי' שלא יתן לו מים ליטול ידיו אלא מי שהוא טהור כמ"ש והזה הטהור על הטמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:2)

הה"ד ושב ה' אלהיך את נ"ב והשיב לא נאמר אלא ושב שהוא ג"כ ישוב אתנו מהגלות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:3)

זילגא דבקסטירא בעינא שכיח פי' שהיו עיניו של ר' אלעזר זולגות דמעת מצד חולי עינים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:4)

**אמר חמוי נשאל להאי** פי' מה רפואתך. אמ"ל ר"א פגים הוא ואין דבריו כלום אמר נשאל בהדיה. פי' אמר חמוי נשאלנו על דבר אחר ונדע אם הוא מהימנא אם לא: אמ"ל טופקא מאן הוא בעלמא נ"ב. פי' תקיף: אמר עתירא נ"ב עשיר עכ"ל. ור"ל שאלוהו מי הוא התקיף שבעולם אמר להם העשיר ה"ג אבל דישליף בהדיה אנא מכלהו. ונ"ב ר"ל שיודע שישאר בהדיה. דלאו מהימנא גביה. פי' כיון שאמר מי שישאר בהדיה הממון אני אוהב אותו יותר מכולם ש"מ שאין לו בטחון ולאו מהימנא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:5)

דתמן אתצרר צרורא דחיי נ"ב נק' צרור החיים תמיד צרור עם המלכות הנק' תעודה צדיק וצדק כחדא אזלי כי זעיר ב"ן ט"ס והיא משלימתו לעשרה. וז"ש למהוי כולא חד יסוד ומ' ומתחת המ' דאצילות שם סוד עולם הנפרדים כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:6)

**והיה לד' ראשים נ"ב ארגמ"ן אורחין בעלמין כולהו פי' בבי"ע** בלימודי נ"ב נצח הוד. בקיומא לגופא לשית סטרין נ"ב תלת פרקין לכל אחד הרי שוקיו עמודי שש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:7)

ומלכי צדק מלך שלם נ"ב כי היא משלמ' הבנין לעשרה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:8)

**ויהי בשלם סוכו** פי' המ' שנק' סכו שהוא גי' אלהי"ם היא משלמת לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:9)

**האי אתר שלים יתיר מכולא** ולא פסל ה' אלא בעל מום אבל מאיך גרמיה אדרבא משובח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:90b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:90b:10)

**למשרי עליה גאותא דכולא גאותא עילאה** כפל לשון גאותא דכולא הם ז"ון וא"וא שמקבלים מת"י נימין גי' גא"ות כמ"ש הרב. גאותא עילאה הוא אריך ששם הוא שורש ת"י נימין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:1)

**ה"ג אי בעיתו לשלוחי למלכא** ואי גרסי' דשלומי פירושו לעשות שלום בין העם ובין המלך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:2)

דאינון תיקונא דגופא וכו' ושיעור הכתוב ויתיצבו שלימין מכל מום כמו הלבוש שהיא תיקון הגוף והוא שלם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:3)

דבר אחר וכו' ולפ"ז פי' הפ' יתיצבו ויקומו בתחייה כמו הלבוש שבו נקברו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:4)

צדק כתרא וכו' נ"ב מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:5)

**כאינון טורין עילאין** פי' הם נה"י דאימא: טורי דאפרסמונא דכייא נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:6)

**ובגין דאיהי סלקא לאתקשרא בהו וכו'** פי' והייני צדקתך כהררי אל שכיון שהמ' עולה ומהקשרת בנ"הי דאימא א"כ היא כמותם מה הם דינים כך היא דין. אבל משפט שהוא זעיר כשמשפיע לעולם אזי הארתו יורדת עד העו"הז הנק' תהום רבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:7)

**ושוי לגרמיה כבהמה** נ"ב שאינו משיב למי שעולבו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91a:8)

**דין אחד וכו'** פי' הוא כמו דבר אחר: דרגא עילאה דאיקרי קודש נ"ב בינה שמינית למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91b:1)

**אתרגיזת ארעא קדישא** פי' מלכות: כורסייא כורסייא פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91b:2)

**משקר בתרי קיימי** פי' קיימא דאורייתא וקיימא דצדיק. והזוהר תני והדר מפרש: בקיימא דאורייתא נ"ב ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91b:3)

**ר' אבא אמר וכו'** פי' שלת"ק לא הזכיר נצח והוד רק ת"ת ויסוד ומ' ולכך ר' אבא אמר משקר בתלת דוכתי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91b:4)

**משקר בתורה וכו' נ"ב בתורה ת"ת בנביאים נ"ה** בכתובים יסוד ומ': ה"ג שכיכת ארעא: רוחא דלעילא נ"ב שאינו קונה אפי' נפש דעשייה עד דאתגזר ואז קונה הנפש. כיון דאתגזר איתער עליה רוחא וכו'. פי' נפש דעשייה כמ"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91b:5)

**איתערותא יתיר נ"ב רוח דיצירה** אתערותא יתיר נ"ב סוד נשמה דבריאה כדין ההוא בר נש שלים שלים מכולא. פי' שמשיג עד אצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:91b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:91b:6)

**בתר דאתגזר אתער עליה רוחא עילאה** פי' נפש דעשייה כמ"ש הרח"ו ז"ל לעיל. וכנסת ישראל וכו' ואתערת עליה וכו'. פירוש שמ' מקננת בעשייה ויש לו הארה ממנה ג"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:1)

**יוד תלת אתוון שלימותא דכולא** פי' ו"ד דיו"ד הם זו"ן. ועוד ו"ד דיו"ד רומזים לי"ס דבינה שכלולים באבא בסוד הבן בחכמה וזהו שלימותא דכולא שהיא שלימות הכל לפי שנכללים בה אימא וזו"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:2)

**ראשיתא דכולא** פי' כמ"ש בתיקונים אין ראשית אלא חכמה. וכתב הרב ז"ל שכתר אינו מהמנין וחכמה הוא ראשית והוא יו"ד דהויה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:3)

**יו"ד עילאה דכולא** פי' עתה בא לפרש תלת אתוון הרמוזים ביו"ד ואמר יו"ד עילאה דכולא שהוא אבא ו' אמצעיתא וכו' הוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:4)

**ד' גנתא** פי' מ'. את דא סתימא דכל סטרין. פי' שהיא נעלמת וסתומה מכל הפרצופין שתחתיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:5)

**כדנפיק וכו'** פי' בסוד המילוי שיש בה תלת אתוון כנז"ל. תב לבתר יו"ד בלחודוי. פי' כשהיא בלי מילוי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:6)

**ה"א שלימותא דכולא** פי' כמ"ש לקמן: א' היא יו"ד. פירוש א' שבמילואה של ה"א היא יו"ד כזה צורתה א יו"ד למעלה דל"ת למטה ו' באמצע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:7)

**ה"ג דאינון ברישא סתימין ביו"ד והא אוקמוה: שלימו דשמא קדישא** פי' שהתלת אתוון שהם יו"ד יש בהם כללות שם הויה. י' הרי היא בהדיא. ו"ד דיו"ד רומזים לה' דהוי"ה שהיא בינה וגם רומזים לזו"ן שנקראים ו"ד והם ו"ה דהוי"ה וז"ש הוא שלימו דשמא קדישא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:8)

אתחזי ביה שלימו דכל שמא גרסי':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:9)

**ויו"ד ה"א אתמר** פי' כמש"ל שבתלת אתוון דיו"ד רומז כל שם הוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:10)

**ואע"ג דלאו איהו באל"ף** פי' שהיא בלי מילוי אל"ף ג"כ היא שלימו דכל שמא קדישא: הא אתמר בדיוקנא נ"ב כזה # י- יד"ו עכ"ל. ור"ל שיד"ו הם שלימו דהוי"ה כמ"ש ביו"ד א' הואי. שלימותא דכולא פי' א של מילוי ה"א בציורה יו"ד כמ"ש הזוהר לעיל וביו"ד נרמזים כל שם הויה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:11)

**ו' בין בסטרא דא וכו'** פי' ו' דהוי"ה בין שתהיה מלאה כזה וא"ו בין שהיא פשוטה היא שלימו דכולא כי אם היא מלאה באלפי"ן או ביודי"ן הרי יש התלת אתוון שהם יו"ד והם שלימו דהוי"ה כמ"ש לעיל. ואם היא ו' פשוטה ג"כ היא שלימו דהוי"ה כמ"ש הרב באוצ"ח ו' שיש לה ראש יש בה י"ס שהם חב"ד חג"ת נה"י נמצא שיש בה כללות שם הוי"ה שהם י"ס: וא"ו ה"א שלימו יתיר פי' שהם זו"ן: ה"א אוקמו' דכול' חד. פי' שכל אות ואות משם הוי"ה יש בה שלימו דכולא נמצא שכולם אחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:12)

**אתגליפו אתוון ו"ה** פי' הם ו"ה של הויה שהם זו"ן שהזעיר הוא ו"ק והמ' היא שביעית וז"ש הא ז' יומין אתכלילו בחד: י"ה ז' ימים כדמפרש יו"ד הוא אחד וה"א היא בינה וזו"ן כשהיו בתוכה בסוד העיבור שהם ג' עם היו"ד הם ד':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:13)

**וברא חד תרין אבהן ביה כלילן** פי' שהזעיר יש בו תרין עטרין עם הארבעה הם ששה וז"ש היא שתא. ומ"ש ברתא נוקבא חד פי' אחר שיצאה מאימא ונגדלת חושבים אותה פעם אחרת שתחלה כשהיתה בסוד העיבור חשבנו אותה עם הבינה ועתה כשיצאה ונגדלה חושבים אותה פעם אחרת אשתמע דה' עילאה כללא דשיתא. פי' כמש"ל דהיינו בינה וז"ון הם ג' ותרין עטרין שבזעיר הם ה' וברתא בתר דנפקת מאימא הם שיתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:14)

**י"ה הא ז' ימים** פירוש כשתחבר יו"ד שהוא אחד עם ה' שיש בה ששה כמ"ש הם ז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:15)

**תחת אמו אתעטרו ז' ימים** פי' תחת הבינה נתעטרו זו"ן שהם ז' ימים כמ"ש לעיל: דכתיב לך ה' הגדולה וכו'. פי' לך ה' שהיא בינה הגדולה וכו' שהם ו"ק ומ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:16)

**וע"ד ז' ימים לתתא וכו'** פי' ז' היכלות שתחת אמו שהיא המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:17)

**ליקרא דאימא עילאה** פי' ז' אלו שתחת המ' לרמוז כשם שתחת המי שהיא נגלית יש ז' היכלות כן אימא שהיא נעלמת יש לה ז' שהם זו"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:18)

**תחת אמו לתתא וכו'** פי' כמ"ש שתחת המ' יש ז' היכלות ומביא ראיה מפ' עד עקרה ילדה שבעה שהמ' שהיא עקרת הבית ילדה ז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:19)

**אלין ז' יומין דחג הסכות** פי' שהם כנגד ז' היכלות שתחת המ'. והרמב"ן ז"ל כתב על פ' שלח תשלח את האם כי אם לבינה תקרא ואת הבנים שגדלה ומאי נינהו ז' ימי סוכה ודיני ז' ימי השבוע וכו' ע"ש באורך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:20)

**והיה זרעך כעפר הארץ** פי' שישראל אחוזים במ' שנק' עפר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:21)

**ככוכבי השמים** פי' שעולים ליסוד שבו חסדים הנק' כוכבי השמים כמ"ש הרב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92a:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92a:22)

**ולבתר סלקין על כולא** פי' לת"ת וז"ש הה"ד ואתם הדבקים בה' שהוא ת"ת: אית מאן דשרי דאיכא דס"ל דניכוס להאי בביתא חד וכו'. ור' יוסי ס"ל שהאמת אינו כן וז"ש ולאו הכי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92b:1)

**ושארי בההוא יומא ואתעטר וכו'** פי' שאותו היום נתעטר בחסד בשביל האדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92b:2)

**ר"ש פתח וירא יעקב וכו' טעם פתיחה זו להביא ראיה למ"ש בעובדא דלתתא אתער עובדא לעילא** ולכך אמר יעקב לבניו למה תתראו וכו' דהיינו לאחזאה שבעא. דהא אתחזי פגימו לעילא וג"כ הביא ראיה מפ' וישא אהרן את ידיו ומפ' והעברת שופר וכי' ולכך צונו הקב"ה ולא תשחטו ביום אחד שלא לעשות מעשה אכזרי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:92b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:92b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:92b:3)

**דאיהו פשיט ולא כפוף פי' שיוה"ך של יובל צריך שיהיה השופר פשוט ולא כפוף** וע"ד שופר ולא קרן. נ"ב שופר בינה קרן מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93a:1)

**יהי אור דכבר הוה** עיין בפ' בראשית דף ט"ז ע"ב שפי' שם שתחלה היה אבא גנוז בחסד דעתיק הנקרא אויר ויצאה יו"ד מאויר ואשתאר אור. ואח"כ מהארת חסד דעתיק נעשה חסד דזעיר. ופירוש חסדדא נקרא אור אור דכבר הוה. דהיינו חסד דעתיק הנק' אור אחר שיצאה יו"ד ממנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93a:2)

**איתימא אור דאיהו יום בלחודוי** פי' שמא תאמר שהזעיר שנבנה מהחסדים הנק' אור הוא לבדו ניתקן ולא נתקנה הנוקבא הדר ואמר ולחושך קרא לילה שגם המ' שנבנית מהגבורות נתקנה: ואיתימא כל חד בלחודוי נתקן אבל אינם מזדווגים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93a:3)

**הדר ואמר ויהי ערב וכו'** יום אחד לומר שהם זווגא חד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:1)

**דקב"ה וכנסת ישראל איקרי אחד** נ"ב זעיר נקרא אחד שיש בו ספי' ונוקביה נקרא דל"ת שאין לה רק ד' ספי' תנה"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:2)

**דאינון זמינין כגוונא דלעילא במה יקרון אחד** נ"ב שעד עתה אינם נקראים אחד ולעתיד יקראו אחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:3)

**בזווגא דהאי ארץ כגוונא דלעילא נ"ב שישראל דלעילא ת"ת כשהוא בארץ דלעילא מ' נקראים אחד** כך הם אינם נקראים אחד אלא בארץ ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:4)

דוד מלכא אמר בגין כנסת ישראל: פי' מה שצריכה המ' לומר לזעיר דוד היה אומרו בשבילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:5)

**דאיהו אחיד ביה** נ"ב כי דוד מרכבה למ' דדא בגין מלכא עילאה אמר נ"ב מלכות עכ"ל ולפ"ז קאי על דוד שבע"הז היה אומר בשביל המ' כמש"ל דוד מלכא אמר בגין כנסת ישראל. ונל"עד בגין מלכא עילאה הוא זעיר ור"ל שהמ' מזהרת בני אדם בשביל זעיר הנק' מלכא עילאה כמש"ל בגינך אמר לבי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:6)

**אלין עטרי מלכא** פי' הם המוחין דזעיר והא דקאמר בקשו פני כיון שהמ' מזהרת לבני אדם על זעיר הו"לל בקשו פניו. י"ל כיון שהמוחין דזעיר מהם כעשו ג"כ מוחין דנוקבא כנודע לכ"א בקשו פני שהם ג"כ פני המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:7)

**דאיהי אחיד בהו** פי' הר"ים שר"ל שהזעיר אחוז במוחותיו וז"ש דאיהו אחיד בהו. ומ"ש ואינון ביה. פירוש שהמוחין מתפשטים בכולו שנצח דאימא מתפשט בקו ימיני דזעיר והוד בקו שמאלי יסוד בקו אמצעי וז"ש ואינון ביה עכ"ל הרי"ם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:8)

**אינון שמיה** כתב הרב שעשרה שמות דשם מ"ה באים מאבא לזעיר ולכך נק' זעיר שם מ"ה וז"ס אינון שמיה שהמוחין שהם שמות מ"ה שבאים מאבא לזעיר הם שמיה שבשבילם נק' שם מ"ה. ומ"ש ואיהו שמיה מלה חדא הוא פי' הוא ושמותיו הכל אחד. א"נ יש לפרש אינון שמיה שהמוחין הם ד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן והם ד' מילויים שבזעיר ואיהו שמיה וכו'. פי' הוא ושמותיו הכל אחד. והרי"ם פי' אינון שמיה שהמוחין אלו ג"כ נמשכים למלכות שנק' שמיה. ומ"ש ואיהו שמיה. פי' זעיר עם המ' שהיא שמיה כשנמשכים להם המוחין אזי הם מלה חדא דהיינו שמזדווגים ונעשים אחד עכ"ל. אלין זמנייא וחגייא נ"ב ספי' התחתונות עכ"ל: והיינו החילוק שבין דבר אחר לפי' הראשון שלפירוש הראשון בקשו פני הם המוחין. ולפי' זה בקשו פני הם ספירות התחתונות שהם ו"ק שהם זמנייא וחגייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:9)

**אתר דאקרי קודש נ"ב בינה שנק' קדש מזמנת את ו"ק דאצילות בגין לעטרא לון** פי' בינה מעטרת לו"ק דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:10)

מההוא עמיקא דעמיקתא נ"ב סוד יסוד אבא הנתון תוך יסוד אימא הנק' עמיקא דעמיקתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:11)

**זמינין דקדש נ"ב חכמה** ומ"ש וכד מהאי זמינין. פי' אחר שאבא הזמין אותם. ג"כ זמינין מנחלא דנגיד ונפיק ונ"ב בינה. ולפ"ז ר' אבא פליג על ת"ק שת"ק סובר שעיקר ההזמנה היא על ידי אימא וממילא יונקים ג"כ מאבא. ור' אבא ס"ל שעיקר ההזמנה היא ע"י אבא וממילא יונקים ג"כ מאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:12)

**למלכא דזמין וכו'** כתב החכם הנז"ל ובנמשל הוא אבא הנק' מלכא: מכל זינין מיכלא דעלמא ובנמשל לפי של"ב שניים הם סוד האכילה הם באבא שיש בו ל"ב נתיבות חכמה. ומ"ש אפתח להו גרבי דחמרא. פי' אחר שהזמין להם האכילה שהיא מאבא נתן להם יין שהוא מאימא עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:93b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:93b:13)

**כיון דזמינין אינון מקדש דלעילא** פי' כיון שהו"ק הם זמינין מאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:1)

**בכל סטרי קדש לעילא ותתא** פי' שאבא הנקר' קודש הזמין לו"ק ואנחנו ג"כ הנקראים קדש מזמינים אותם מה' אינון. נ"ב ר"ל שהעיקר הוא הת"ת נק' הוי"ה וממנו הם מקוראים כי הוא גוף האילן ונמצא כי בו קשורים והוא עולה עמהם אל הקדש שהם א"וא עכ"ל. ולכך אמר ד"א אלה מועדי ה' שלפי' זה מה' אינון שממנו הם מקוראים ואח"כ עולים לאו"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:2)

**מתתא לעילא** פי' נ"ה קשורים בת"ת. ומעיל' לתתא פי' ח"ג קשורים בת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:3)

**כמה דמלכא ירית לאבא וכו'** פי' כמו שהת"ת שהוא גוף האילן יש בו יסוד דא"וא. וז"ש ירית לאבא ואימא ואחיד בההוא קדש שהם א"וא ואתעטר בהו דהיינו בא"וא כך כל הקצוות שאוחזים בת"ת גם הם מתעטרים מאבא וז"ש בג"כ כל אינון דאחידן וכו'. ולבתר מקראי קדש. פי' אחר שהם מקוראים מת"ת שהוא גוף האילן. ג"כ מקוראים מאבא הנק' קדש. דהא בהו אתעטר במלכא. פי' הרי"ם ז"ל ר"ל ע"י שנכננ ת"ת עם קצוותיו. יתעטר במלכא שהוא אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:4)

**חולקא עילאה אית לישראל נ"ב שנ' קדש ישראל לה'** כל שאר יומין וכו'. ובנמשל הם ששת ימי המעשה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:5)

**בר ההוא יומא דילי** פי' ובנמשל הוא יום השבת ששומרים ישראל. זמינת אושפיזא עילאה ויקירא ובנמשל הוא יום טוב כדבסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:6)

**קב"ה אמר** נ"ב נראה שהמדבר הוא ת"ת. ואמר על השכינה שהוא בעו"הר כל ששת ימי השבוע כאורח נטה ללון. ועכשו במועד היא אושפיזא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:7)

**אמרי ולאו דילך** הוא מההוא אתר. נ"ב שחו"ב הזמינו אותם: דאיקרי קדש נ"ב חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:8)

**ה"ג וכי לאו ישראל קדש נינהו: אושפיזא דילי** פי' מ': דבקים בי נ"ב בת"ת: וחד מסטרא דקדש נ"ב חו"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:9)

**תלתא אינון זמינין מקדש** פי' שבג' רגלים הנז' הו"ק זמינין מהקדש שהוא אבא. וכי שבח וכו' פי' ולמה לא הזכרת רק ג' רגלים. וכי בשבת לאו הזעיר זמין מקדש. א"ל ר' אבא וכי שבת לאו מקדש הוא זמין א"ל לאו בתרי סטרין חד וכו' בח"י דף ס"ה יש אומרים חמדת ימים עונג אותו קראת. ויש אומרים קודש אותו קראת ומתעתעים במטבע שטבעו חכמים כ"ד תיבות עד זכר כמעשה בראשית כי בם המלכות תמלא כד"ה ותעל כ"ד קישוטיה. ואומרינו חמדת ימים אותו קראת על השבת סוד המלכות ידבר בסוד נחמד העץ עץ הדעת והיא חמדת הימים. א"נ כמ"ש בזוהר בפ' אמור א"נ ר"א כי שבת וכו'. ובז"רד בפ' כי תשא בדבור לא תחמוד ביארו סוד החמדה באבא. וז"ל לא תחמוד לקבל דרגא סתימאה עילאה דכל מחשבין ביה תליין וכו' וכלפי זה יאמר וקדשתו חמדת ימים אותו קראת. והיינו מה שקרוי קדש אוצר כל כלי חמדה כמ"ש בזוה' הנז'. לפיכך לא ישנה ממטבע חכמי' עכ"ל ס' ח"י. ותירץ לאו בתרין סטרין שר"ל שכן הוא האמת שבשבת לאו זמין משני טעמים חד דאיהו ודאי קודש וכו'. ויובן בהקדים מ"ש הרב בס"הכ וז"ל הפרש שבין שבת לי"ט הוא כי בשבת בחזרת מוסף הזעיר עולה באבא ומ' באימא. אך בי"ט נכלל אבא גו אימא וכשעולים ז"ון זעיר מלביש חצי הימני של אימא ואבא נעלם בתוכה. ומ' חצי השמאלי דאימא ואבא נעלם בתוכה. עוד הפרש אחר כי בי"ט אינם באים מעצמם רק נה"י דאימא לבדם ולכן אין הי"ט נק' קודש. רק מקרא קודש כי קודש העליון שהוא אבא אין מתגלה בו בעצמו רק אימא לבד. ואח"כ על ידי תפלותינו ומעשינו אנו קוראים ומזמינים הקודש שהוא אבא שיכניס בתוך בינה. וזהו מקראי קודש ולא קודש גמור וזהו את מועדי ה' ר"ת א"מי. אל בני ישראל ר"ת אב"י שתחלה נכנסים מוחין דאימא ואח"כ דאבא כי המועדים כולם מצד אימא לבד ואין הארת אבא מתגלית בעצמה בהם כמו בשבת אך אח"כ ע"י מעשינר אנו קוראים את הקודש העליון שהוא אבא ומתחבר שם גם הוא. וזהו אשר תקראו אתם חסר ו' כי ע"י מעשינו וקריאתנו תנוי דבר זה ולכן אותם במועד' ר"ת א"ב כי אבא תלוי על ידי מעשינו וקריאתנו הרי הפרש ב' בין שבת לי"ט עכ"ל הרב ז"ל. ובזה נבוא אל הביאור מ"ש. חד דהוא ודאי קודש איקרייה ינו הפרש ראשון שכתב הרב ז"ל שבשבת זעיר מלביש אבא ומ' מלבשת אימא. אבל בי"ט ז"ון אינם מלבישים רק לאימא ואבא נעלם בתוכה. ומ"ש וחד דשבת לאו זמין הוא וכו'. היינו הפרש ב' שכתב הרב כי בי"ט מוחין דאימא באים ממילא. ודאבא באים ע"י מעשינו וקריאתנו בהזמנה אבל בשבת גם דאבא באים ממילא ואינם בהזמנה. ואע"פי שהרב אמר שם ב' הפרשים אחרים שבין שבת לי"ט ולא הזכירם הזוהר אינה קושיא שהם נמשכים מכח הפרש השני והם בכללו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:10)

אי נמי י"ל מ"ש חד דהוא ודאי קודש וכו' היינו כמ"ש שבשבת זעיר עולה לאבא וכו' כפי' הראשון ומ"ש וחד וכו' מלבד שעלה זעיר לאבא. עוד אבא עצמו לא עלה כולו למעלה. רק הניח פנימיותו. וזעיר מלביש לעצמות אבא וז"ש דשבת לאו זמין הוא אלא ירותא ממש שורש עצמות אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:11)

**כלהו זמינין בקדש** פי' הו"ק בי"ט זמינין בקדש שהוא אבא ומ"ש ומתקשרים בשבת וכו'. פי' שביום שבת אינם זמינין רק מתקשרן באבא ומתעטרן ביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:12)

**בהאי יומא שביעאה אתעטר ביה** פי' שביום שבת זעיר אתעטר באבא. למלכא דהוה ליה וכו'. פי' הוא אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:13)

**יהיב ליה שושבינין** פירוש הם הקצוות של זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:14)

**זמין להו להני שושבינין** פי' הרי"ם ז"ל שר"ל פסח הוא נגד החסד. וסכות נגד גבורה כנודע. ובמועדים מזמין אותם קודש שהוא אבא הנקר' מלכא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94a:15)

**ברא לא אתחזי לזמנא וכו'** פי' קו האמצעי שהוא גוף האילן וכולם נכללים בו נק' הוא ברא. שבשבת עולה לאבא בלי הזמנה: וז"ש בשעתא דאיהו בעי דהיינו בכל שבת ושבת עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:1)

**כי ששת ימים** נ"ב שהם ששת יומין עילאי' ו"ק דזעיר שכל אחד עשה פעולתו המתייחסת לו. וז"ש וכל יומא ויומא עביד עבידתיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:2)

**אתנהיג עלמא על ידא דשלוחייהו** נ"ב שהוא מט"ט ו"ק דיצירה ששת ימי החול עכ"ל ור"ל כמ"ש הרב שבששת ימי החול יום א' חסד דאצילות מתלבש בחסד דבריאה: וחסד דבריאה בחסד דיצירה ומשפיע בארן ישראל. ובח"ל מתלבש חסד דיצירה בחסד דעשייה ומשפיע לח"ל. לפי שא"י יונקת מיצירה וח"ל מעשייה וז"ש על ידי דשלוחייהו ולכן נק' חול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:3)

**ומאן דלא איקרון קודש חול איקרון** נ"ב ר"ל אפי' שיהיו ו"ק דאצילות עצמן הואיל ונעשה בהם מלאכה חול איקרון. ואי אשתכח נטירו בהו. נ"ב יום טוב בששת ימי המעשה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:4)

**כד זמינין מקדש** נ"ב ואינם חול והכל נק' קדש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:5)

**בגין דהא** יומא אתעטר בא"וא נ"ב פי' שלוקחים ז"ון כל שיעור קומתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:6)

**דהא הוא קודש וכו' נ"ב** פי' שהוא במקום אבא. ויש לו מוחין מאבא בהיותו במקום עליון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:7)

מלא ברכאן נ"ב מא"וא הנק' ברכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:8)

**באתר דקודש עילאה שארי** פי' הם א"וא הנק' קודש. ונ"ב ר"ת ע"נג "עדן "נהר "גן שהוא השפעת חכמה לנהר בינה ומשם לגן ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:9)

אז תתענג על ה' פי' מא"וא שהם על גבי זעיר הנק' הוי"ה וז"ש דהאי ענג על ה' הוא שהענג הוא מא"וא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:10)

ה"ג והאי יומא דהוא הלולא דמלכא: שבקין ליה או לאו שבקין ליה: כתב מורינו ז"ל דאיירי כשחל יום טוב בשבת ומחרתו יום א' בשבת וכגון בר"ה שאפי' בא"י עושים ב' ימים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:11)

**או בשני ימים טובים של גליות** ושאל ר' אלעזר סעודה ג' מבטלין אותה או לאו. אי לא שבקין וכו' דהיינו שאין אנו מבטלים אותה א"כ הוא שבע מסעודה ג' של שבת ואינו אוכל בליל י"ט שני כלום. וא"כ אשתכח אושפיזא דחייא וכו'. ואי שבקין ליה דהיינו שמבטלים אותה א"כ אשתכח פגימו בסעודתא דמלכא והשיב לו ר"ש שמבטלים אותה. והאי דקשיא לך אשתכח פגימו וכו' אינה קושיא וזה דומה למלכא דאערע ביה אושפיזא וכו' והמלך הוא שנתן לו זאת הסעודה ומ"ש וכל דא בגין דהוה אושפיזיה דמלכא פי' אימתי מבטלים הסעודה. היינו בכה"ג שחל יום טוב ראשון בשבת שהוא אושפיזיה. אבל אם חל יום טוב ביום ראשון ושני. אין מבטלים הסעודה כיון דלא הוה אושפיזיה דהיינו שלא חל י"ט בשבת עצמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:12)

**ובבי רב המנונא סבא** פי' ר"ה ס"ל דגם כד הוה אושפיזיה דהיינו שחל בשבת עצמו אין מבטלים ולא חיישינן לאושפיזא: בהאי יומא מלולא אסיר אגב שהזכיר ר"ש ענין סעודת שבת הזכיר ענין זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:13)

**כל מהימנותא אתקשר ביה** נ"ב והבינה נק' שתיקה בסוד סייג לחכמה שתיקה ובינה נק' מהימנותא. אהי"ה פעמים אהי"ה גי' אמ"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:14)

אמר ליה ר' אלעזר וכו' מקשה על סברת ר"ש אביו שאמר כשאינו אושפיזיה עושים סעודה ואין מבטלים אותה למה לא יבטל הסעודה כמו י"ד שחל בשבת שמבטלים אותה אע"ג דלאו איהו אושפיזיה. וכ"ש שיקשה ג"כ על רב המנונא שאמר גם באושפיזיה אין מבטלים מי"ד שחל בשבת דאע"ג דלאו אושפיזיה מבטלין. ור"ה אמר דאפי' באושפיזיה אין מבטלין. אבל לר"ש לא קשה ליה אלא בחדא דהיינו בדלא הוה אושפיזיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:15)

**א"ל הכי אמינא** פי' ר"ש פירש דבריו היטב ואמר דאי איהו אושפיזיה כל ההוא יומא יכלא לסלקא ליה. דהיינו שמבטלים אותה. ואי לאו דהיינו כשאינו אושפיזא לא סלקא ליה דהיינו שאין מבטלים אותה. ודקשיא לך מי"ד שחל בשבת שאני פסח וכו': והר"מע פי' דאיירי כשחל י"ט ביום ראשון ודייק מדקאמר כד אערע וכו' דמשמע שפגעו זה בזה זה נכנס וזה יוצא. ולעיל שחל י"ט בשבת אמר וכד אזדמן ביה חגא או זמנא וכו'. ושאל ר"א אם מבטלים וכו' והשיב לו ר"ש שמבטלים וכל דא בגין דהוה אושפיזיה. שר"ל שנכנס בו כחוט השערה ולכך מבטלין. ורב המנונא ס"ל שאין מבטלין והקשה ר"א לדעת רב המנונא מי"ד שחל להיות בשבת. ומ"ש אע"ג דלאו איהו אושפיזיה ר"ל שלא חל י"ט בשבת לכך קרי ליה דלאו איהו אושפיזיה ולעיל שקרא ליה אושפיזיה בשביל שנכנס בו כחוט השערה כמ"ש. ומ"ש הכי אמינא דאי איהו אושפיזיה וכו'. ר"ל אם חל י"ט בשבת שהוא אושפיזיה באמיתות סובר רב המנונא שמבטלין ואם לאו דהיינו כשחל יום ראשון אין מבטלין. ודקשיא לך עליה מי"ד וכו' שאני פסח וכו' עכ"ל. ופי' זה דחוק מכמה טעמים חדא שתחלה אמר וכל דא בגין דהוה אושפיזיה ובסמוך אמר דלאו איהו אושפיזיה. ומה שתיקן הרב בזה שינוייא דחיקא הוא. ותו שמפרש קושית ר"א לרב המנונא. ופשטיה לא כן הוא ותו שאמר ר"ש הכי אמינא משמע שסברתו קאמר. והוא פירש הכי אמינא אליבא דרב המנונא. ותו מ"ש דאי איהו אושפיזיה היינו כשחל י"ט בשבת וזה דוחק גדול דמאן דכר שמיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:94b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:94b:16)

ותו דקאמר וכל דא בגין דהוה אושפיזיה דהיינו כשחל בא' בשבת שזה נכנס וזה יוצא לאפוקי כשחל באמצע השבוע שאינו אושפיזיה שאין מבטלין וזה פשיט' וא"כ מה בא למעוטי בתיבות אלו שאמר וכל דא בגין וכו' אלא מחוורתא כפי' מורינו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:1)

**דאשתכח תאיבא** פי' אם יאכל בשר ודגים ופירות א"כ אינו תאב בלילה למצות ומרורים ומ"ש וחד בגין פסח. פי' כיון שהוא פסח שהחמץ לא שכיח א"כ אי אפשר לעשות סעודה. וז"ש והא נהמא לא אשתכח וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:2)

**דלא בטילנא סעודתא דשבת פירוש כדמפרש ר' אבא בסמוך שהיה קורא מעשה מרכבה ועולה במקום סעודת שבת** אבל אי אפשר לפרש דלא בטילנא כפשטיה דא"כ הרי אמר לעיל דבאושפיזיה מבטלים הסעודה אלא ודאי כמ"ש. ובמה שתירץ ר"ש קושיא דר"א לסברתו גם רב המנונא יתרץ ג"כ עכ"ל מורינו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:3)

והאי יומא קישורא הוא דאורייתא נ"ב שמתקשר תורה שבכתב זעיר עם תורה שבע"פ נוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:4)

**כגוונא דעלמא דאתי** נ"ב שיש לכל צדיק תוספת עילוי נשמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:5)

**דיין חדוותא דאורייתא** פי' יין שהיא הבינה היא משמחת לזעיר הנק' תורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:6)

והאי יין מעטרא למלכא וכו' נ"ב סוד המוחין הבאים מבינה לזעיר עם הלבושים שלהם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן קס"א קמ"ג קנ"א ע' אותיות כמנין י"ין וזהו יין המשמח המשומר בענביו כמ"ש בכוונת הקידוש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:7)

**אני ישנה בגלותא דמצרים נ"ב בסוד דורמיטא שהוא הסתלקות המוחין** כן היתה נוקבא בסוד נקודה בלי מוחין וזהו אני ישנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:8)

**דא קב"ה פי' זעיר** בג"כ פתחי לי פתחי לי ודאי. נ"ב ר"ל שהיא שומרת הפתח והכניסה. נמצא פתחי לי ר"ל כשיבואו לך נמצאו באים לי וזהו לי בשבילי. כדי שימצאוני בעת ?יבקשוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:9)

**שראשי וכו' בגין לאזדווגא עמך** נ"ב דהיינו טל סוד טיפת ההזרעה הנמשכת מטלא דבדולחא שהוא המוח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95a:10)

**והוה רשים על פתחא רשימא דמהימנותא** נ"ב עיין בפ' בהעלותך מ"ש בענין רשימו זה עכ"ל וז"ל הר"חו ז"ל שם. בהגהות הרמ"ק כתב כי ג' טיפות הם תלת יו"דין והם שם השני דע"ב ו"ו"ו י"י"י ולי נראה שהציור הוא כזה ה שהם בסוד ה אחרונה דהוי"ה בסוד נערה עכ"ל שם בד' קמ"ט ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:1)

**במצה קשורא קדישא** נ"ב המ' נק' מצה כי אין לה רק שני מוחין חו"ב ע"ב וס"ג גי' קל"ה כמנין מ"צה גם רמז שדעתה קלה ולכן מצה גי' קל"ה: והנה היא סוד קישורא קדישא כי כל קשר האצילות אינו אלא בה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:2)

**יהב להון קישורא באתר עילאה** פי' בזעיר. מן השמים דייקא נ"ב שנכנסו למדריגת עלמא דדכורא הנק' שמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:3)

**בארביסר בשעתא דזיווגא דסיהרא אשתכח** פי' בי"ד בין הערבים שהוא זמן שחיטת פסח אזי מתחיל תיקון הכלה כדי להזדווג בלילה שעיקר הזיווג הוא בלילה וכן אמר בסמוך ובג"כ תיקונא דכלה בההוא יומא ובליליא אשתכח יישובא דביתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:4)

**דהא בחדתותי דסיהרא וכו'** פי' בתחלת החדש שאז מתחדשת הלבנה. זינין בישין משתכחין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:5)

**ובשעתא דזווג' דסיהרא אשתכח וכו'** פי' בליל פסח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:6)

לאזדווגא אוריית' כחדא נ"ב תורה שבכתב ותורה שבע"פ: ה"ג מאי שמורים תרי זווגא דסיהרא בשמשא: וכדין מתעטרין חתן וכלה בעטרוי דאימא עילאה. נ"ב עם היות שבליל פסח נכנסים כל המוחין דא"וא עכ"ז בבחינת י"ט עצמו אינו רק סוד חסד דאימ' כי היום טוב עצמו באימ' והשבת באבא ולכן לא אמר רק בעטרוי דאימ' עילאה עכ"ל. ונל"עד שיש תירוץ אחר ממ"ש הרב בס"הכ למ"ש הזוהר בעטרוי דאימא ולא הזכיר אבא. וז"ל שם עיקר ליל פסח הם ד' כוסות שרומזים למוחין דאימא. אך גדלות שני דאב' לא נכנס רק דרך רמז מועט בסוד המצה כנז' לעיל אחר שנכנסו המוחין עכ"ל ולכך לא אמר הזוהר רק בעטרוי דאימא שנכנסו בזעיר בעצמות ממש ולא דרך רמז כאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:7)

**דאינון ד' דרגין** נ"ב נהי"ם עכ"ל ור"ל שהמ' מקבלת מנה"י דזעיר שמשם בניינה ואח"כ מזדווגת עם זעיר כמ"ש בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:8)

**דרגא בתראה** נ"ב מ': דרגא אחרא עילאה דקיימא. נ"ב היסוד נק' גואל בסוד אם יגאלך טוב יגאל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:9)

אלא באלין תרין דרגין נ"ב תרין ביעין דעליה שהם למעלה מיסוד בבחי' נ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:95b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:95b:10)

**בהאי ליליא דזווגא אשתכח** פי' בליל פסח נכנסו כל המוחין כולם שלא כטבע כמ"ש הרב ואז יש זווג ולכך אומרים הלל גמור. ומ"ש אבל באינון דרגין עילאין וכו' בשאר ימי פסח שאזי נכנס מוח חכמה דזעיר בשבוע ראשון כמ"ש הרב וכן ג"כ בשבוע ראשון נכנס בו ז' בחינות דחסד הראשון כמ"ש הרב ז"ל נמצא שדרגין עילאין שהם אותם הארות משתכחי. אבל ישראל עדין לא נתקשרו בהם ולכן אין גומרין הלל בשאר ימי הפסח י וז"ש בסמוך אע"ג דאשתכחו כל ז' לאו איהו באתגלייא וכו' בסטרא דזווגא ולא בסטרא דישראל. פי' שישראל לא גרמו ע"י מעשיהם שיעשה הזווג בליל פסח אלא מאיליו נעשה כמ"ש הרב ולכך אסור הזווג בליל פסח: כיון שלא נעשה על ידינו וז"ש ולא בסטרא דישראל: תרין דרגין נ"ב נ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:1)

**הא כל גופא אשתכח** פי' ת"ת שהוא קו האמצעי. ביומא אחרא פי' בשמיני עצרת אתחזון יתיר מכולא נ"ב כי הוא היום טוב היותר משובח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:2)

**דכל קשירי דעילאי ותתאי** פירוש פרצופים העליונים שלמעלה מזעיר וכן פרצופים התחתונים שלמטה ממנו כולם מתקשרים בו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:3)

ועוד דאתקשר במה דלעילא נ"ב א"וא ואתקשר במה דלתתא נ"ב ו"ק שכלולים בו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:4)

**ואתקשר בכ"י** פי' במ' וז"ש בסמוך ובאתר דאשתמודעא מהימנותא שר"ל באתר דא שהוא הת"ת אשתמודעא מהימנותא שהיא בינה ואבא כלול עמה בסוד וחכם בבינה ומ"ש וקשורא שלימא הם ו"ק שנקשרים בו. ומ"ש ויחודא עילאה. ה"ס הזווג שמזדווג עם המ'. וע"ד איקרי כולא אחד: פי' א"ח ד' אח הוא זעיר ד' נוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:5)

**איקרי הכי** פי' שגם ישראל הנקשרים בת"ת נק' אחד ויומא דיליה וכו' פי' יום שבועות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:6)

בתוך ממש במציעות נ"ב כי ת"ת בצייור האילן הוא באמצע ומכריע בין ב' זרועות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:7)

**וע"ד פסח נ"ב חסד: וסכות נ"ב גבורה: והוא באמצעיתא נ"ב סיון ת"ת: כליל התקדש חג דייקא** נ"ב שמתקדשת המ' הנק' חג בסוד קידושין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96a:8)

**אקריבו ישראל תבואת הארץ** נ"ב כי השעורים סוד הגבו' בסוד ב"פ מנצפ"ך גי' שער"ה. והמ' נק' הארץ וזהו תבואת הארץ. ואתקשרו בההוא קישורא. פי' במ': דאיהו קדמאה מכל שאר תבואה: פי' והגבו' שהם השעורים מקבלת המ' בפסח תחלה ואח"כ החסדים בשבועות בסוד החטה חטה גי' כ"ב שהם החסדים כי כ"ב אתוון הם החסדים ומנצפ"ך הם הגבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:1)

**הקנאה הכא אתאחד** פירוש יסוד הנקרא קנאה מתאחד עם המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:2)

**קנאה אתערת עליה** נ"ב קנאה גי' יוסף: מנופה בי"ג נפה כמ"ש הרמב"ם ז"ל שעומר שעורים דפסח בי"ג נפה וסלת חטים דשבועות בי"ב נפה מפני שהיא מנחה חדשה. וסלת של שאר ימות השנה שהוא דגן ישן בי"א נפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:3)

**ודא ז' שבתות וכו'** נ"ב ע"ב ס"ג בהם ז' יודי"ן ז' שבתות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:4)

**כל אילין אילנין דמבכרי וכו'** נ"ב הם סוד המלאכים שהם בחיצוניות העולמות ונקראו אילנין המבכרים פירותיהם בשבועות שאז נשלם ג"כ אילנא דחיי בכל פרצופו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:5)

**חידושא דכולא הכא** פי' שמתחדשים זו"ן ומזדווגים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:6)

**קישורא דכולא דעילא ותתא פי' שבת"ת מתקשרים ח"ג הנק' עילא ונ"ה הנק' תתא ועיין ריש דף צ"ד ע"א** ומ"ש קישורא דמהימנותא הם או"א וכמ"ש לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:7)

אתעטר בעטרוי נ"ב שנכנסים בו כל המוחין ונק' יעקב שלימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:8)

**על ההוא אילנא דארעא** פי' יעקב אע"ה שהוא דוגמת זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:9)

**בי"ב תחומין** נ"ב סוד הת"ת הנק' אילנא דחיי שבו י"ב צירופי הוי"ה וסביב לו ע' ענפים עכ"ל. וכנגדו יעקב אע"ה יש לו י"ב שבטים וע' נפש. ה"ג ואתעטר בבנוי: לכל אחי זמינת ויהבת וכו'. פי' שבמ"ט ימי העומר אנו מתקנים כל פרצוף זעיר ולכך אומרת לאו"א שהם נק' מלכא: מארי לכל אחי זמינת וכו' ולי לא יהבת וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:10)

**כנסת ישראל מכולא נטלא חולקין** פי' שמקבלת חלק מכל ספי' זעיר דמלכא קדישא נ"ב הוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:11)

**אשתכח בעטרוי** נ"ב שיש לו כל המוחין בשלימות כנסת ישראל בעטרין עילאין. נ"ב שאז ג"כ יש בה מוחין שלימים. קישורא דלעילא רישא וגולגלתא ומוחין נע"ג גולגלתא כתר. וע"ג מוחין חב"ד עכ"ל וצ"ל מהו פי' רישא ונלע"ד שיובן במ"ש הרב שעיקר הכתר הוא בסוד אור מקיף על רישא דזעיר והוא נעלם. וחיצוניות הכתר הוא שמלביש על המוחין שהם חב"ד ע"כ קיצור דבריו ולכך אמר הזוהר רישא וכו'. רישא הם עיקריות כתר שעל רישא דזעיר וגולגלתא ומוחין הם חיצוניות כתר שמלבישים על חב"ד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:12)

**קשורא אחרא** פי' שקשר העליון הם כחב"ד וקשר האמצעי הם חג"ת וז"ש תרין דרועין. ונ"ב חסד וגבורה. ומ"ש דאחידן מחילא דרישא. פי' שחג"ת הארתם מחב"ד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:13)

**בתרי קשירו דאבהתא וכו'** פי' בשני קשרים הנז' שהם חב"ד וחג"ת שנק' אבות קשורים עמהם נה"י וז"ש תרין קיימין דלתתא. ונ"ב נ"ה. ומה שלא הזכיר הזוהר ת"ת ויסוד לפי שת"ת הוא בכלל ח"ג והיסוד בכלל נ"ה: דאתמשכו בקיומא בתרין דרגין נע"ג בתרין דרגין סוד תרין ביעין עכ"ל ור"ל שנ"ה נמשכו ונתקיימו ע"י תרין ביעין שבהם מתבשל הזרע וז"ש לאכנשא זרעא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:14)

**לאפקא בדרגא אחרא** נ"ב יסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:15)

**אילנא דא** נ"ב ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:16)

**כולא מתקשרן ביה** פי' כל הקצוות כולם מתקשרים בת"ת שהוא קו אמצעי: והוא בהו פי' שגם הוא מתקשר בהם. ונ"ב שלכך נק' ת"ת ע"ש שיוצאים ממנו פארות וענפים כנז' על פ' אשר בך אתפאר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:17)

**כדין איהו אח"ד** נ"ב א"ח ד'. דכולא מתקשרן כחדא איקרי עצרת. פי' שביום שבועות כל המוחין נתקשרו בזעיר ולכן נק' עצרת. הכא דאיקרי עצרת מ"ט. פי' בשמיני עצרת. מאן עצרת אלא בההוא אתר דכולא מתקשרן כחדא איקרי עצרת כנופייא פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:18)

**ואי תימא הכא דאיקרי עצרת מ"ט** פירוש מ"ט היום הזה נק' עצרת דהא ליכא למימר כי כל המדות העליונות באים אצלה שהרי נודע כי מזומנים לקדש עילאה. אלא בכל אינון יומי וכו' חדוותא דאילנא ממש פי' הוא ת"ת עץ החיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:96b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:96b:19)

וחדוה דאורייתא פי' היא מלכות תורה שבע"פ: ובגיני' הוא יומא חד עצרת חדוותא דאורייתא ודאילנא: בס' ח"י דף ער"ה ז"ל בזוהר בפ' פנחס דף רכ"ו פירשו עצרת לשון מלכות מלשון זה יעצור בעמי רמז למלכות שמים שמתייחדת עם דודה ביחודא שלים. וע"כ כתב האר"י ז"ל שזהו הטעם שאנו מזכירים בשמיני עצרת משיב הרוח ומוריד הגשם. כי אז הוא סוד הייחוד והורדת גבורות גשמים וה"ס למנצח על השמינית על המילה שניתנה בשמינית כי מלכות נק' דרגא תמינאה כמ"ש בפ' חוקת ובזוהר בפ' אמור ג"כ מאן עצרת אלא וכו' ועל כן עצרת כי עצור עצר ה' בעד כל רחם שמתייחדים יחדיו. וע"ד לית חולקא בהאי יומא אלא לקב"ה וכ"י וישראל מעוררים הייחוד של החתן והכלה ובג"כ עצרת תהיה לכם ולא לזולת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97a:1)

**חדוותא דגופא דאילנא** פי' זעיר: וחדוותא דאורייתא. פי' מ' שנקרא תורה שבע"פ בג"כ עצרת תהיה לכם. נ"ב שאז זווג ישראל ורחל כמו בשבועות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97a:2)

**על פירות האילן** פי' שהת"ת נק' אילנא דחיי: ה"ג דכולא אחידן בה והיינו במלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97a:3)

**וכן באילנא** פי' בזעיר אחידן ענפין. פי' ע' שרים הסובבים סביב ת"ת כמ"ש לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97a:4)

**נהרא עמיקא** נ"ב יסוד הבינה שבו יסוד דאבא הנק' עמיקא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97a:5)

**ועל יובל ישלח שרשיו** נ"ב קרי ביה יובֵל סוד יובל בינה: כמד"א באשרי וכו' נ"ב ר"ל שתומכיה של התורה שהם נ"ה שתומכים הת"ת הנקרא תורה נמשכים מבינה הנק' אש"ר והמ' שימוש כמו מְאֲשֶ"ר וז"ס באשרי כי אשרוני בנות שזה מדבר על הבינה כי אהי"ה במילוי יודין בריבוע עולה אש"ר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97a:6)

**מאי קא מיירי** נ"ב ר"ל מיום הביאכם מיותר שהרי כבר אמר ממחרת השבת. א"כ מאי קא מיירי מאי סימן זה ומה צודק בו עכ"ל. ונלע"ד מאי קא מיירי ספירה זו מאי עניינה ומה סודה. והתירוץ מבואר בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97b:1)

**וספרה לה ז' ימים** נ"ב וא"כ שפיר קאמר מיום הביאכם וכו' דהא ערקת אשת זנונים כמ"ש בר"מ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97b:2)

**במיין עילאין קדישין** פי' חסדים דאימא: במיין דההוא נהר. נ"ב שהוא מטהר זו"ן בליל שבועות בסוד וזרקתי עליכם מים טהורים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97b:3)

**ז' שבתות נפקו מיניה** פי' ז"ק: אי נמי ז' מיני מוחין כמ"ש הרב בכוונת שבעה שבועות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97b:4)

**על המחנה כתיב** פי' הם ישראל שהם מחנה שכינה שירד עליהם הטל של מעלה בליל שבועות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97b:5)

**כד קריבו ישראל לטורא דסיני** נ"ב והיינו על המחנה דויחן שם ישראל נגד ההר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:97b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:97b:6)

**ודאי כל הנחלים הולכים אל הים** נ"ב כל ספי' הזעיר הולכים אל הים להטה מיסוד הבינה הנק' ים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98a:1)

**אורייתא דבע"פ** נ"ב עיין בפ' בראשית דף ח' דקאמר תצ"ך. ואולי רל"ל דג"כ תורה דבע"פ צריך ללמוד עכ"ל. וכן כתב הרב שבחצות א' דליל שבועות ילמוד תנ"ך שהם כ"ד ובחצות השני יעסוק בקבלה לבד שהיא תורה שבע"פ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98a:2)

**ממבועא דנחלא פירוש מיסוד דאימא** בגין דאשתכח למחר בתכשיטהא עיין בפ' בראשית דף ח' שכתבנו שם שהם כ"ד קישוטי כלה כמ"ש הרב קישוט א' לנוקבא דזעיר. ותכשיט היינו קישוט ותיקונהא נל"עד הם כ"ד צירופי אד"ני שצריך לכוין צירוף בכל ספר וספר בסופו כמ"ש בדף ח' בפ' בראשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98a:3)

**ואנהיר עטרהא** פי' הם המוחין שבאים למ': אתיית לדכאה לה למטרוניתא נ"ב בסוד אותו חצי חסד סהוא המקוה מים טהורים וזרקתי עליכם מים טהורים: בע' אבני יקר. נ"ב סוד המוחין עם המלבושים שהם ע' אותיות הם נקראיס אבני יקר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98a:4)

ה"ג ואעטרת ליה פקודא בתר דא וכו' וצריך לקרבא ליה כגוונא דתוספת כתובה ומתנה וכו' בח"י דף ס"ד ויש להרבות בשמחה בי"ט ב' של גליות כי י"ט ב' הוא כמו המוסיף לכלם מתנות כמ"ש בזוהר וצריך לקרבא וכו' הנה מבואר כי י"ט ב' הוא כתוספת ומתנה לכלה. ועוד מבואר כי ב' ימ ם של שבועות הם רומזים לשני אותיות י"ו ומאחר כי י"ט זה ניתן לשמח את הכלה צריך להרבות עוז וחדוה במקומה כי היא אומרת לישראל בניה סמכוני באשישות. וכמה מהעונש יגיע לאשר חטא על נפש דוד ומחלל כבוד י"ט ב' כי כאשר חטא בכלה הנעימה הוא גורם הסתלקות ופירוד בין ב' הימים וגורם העדר לאותם המזומנים למעלה הנקראים קריאי מועד כמ"ש בזוהר שקודש עילאה מזמין למדות עליונות. וכן מלכות מזמנת לכל חילהא שהם בכל העולמות התחתונים וכאשר מגיע איזה פגם מן התחתונים. אז מגיע להם העדר לפי כי מדה' זו כפי המעשה של התחתונים כן מתראה בה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98b:1)

**אפיקת לבושין** פי' הם המקיפים דזעיר: דקא מתקני עטרהא. פי' הם המוחין דמ'. ולבושהא. פי' מקיפים דידה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98b:2)

ותכשיטהא פי' כ"ד קישוטים הנז': ה"ג הא אתקינית בי טבילה אתר דמיין נבעין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98b:3)

**וכל חד פועל צדק איקרי** נ"ב שתיקן ופעל את קומת המ' שנק' צדק. מאן איהו פועל צדק אלין אינון דמתקני למטרוניתא בתכשיטהא בעטרהא וכל חד פועל צדק איקרי וכו'. בס"עה דף מ"ג ע"ב. סודו כי הצדיקים אשר דיוקנא שלהם חקוק במלבושי השכינה כמ"ש בתיקונים במאמר קם חד סבא וכו' ע"ש בדף פ"ח וס"ט ע"ב והצדיקים במעשיהם הטובים ובפרט מי שלומד מחצות לילה ואילך אז מעלים במ"ט ובתורתם את כל הכלים דמלכות מכל ג' עולמות בי"ע כי עשרה כלים שלה יש בכל עולם בי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:98b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:98b:4)

**וכאשר הם מעוררים במעשיהם אז הכלים מאירים ומבריקים כברק דנציץ לעיינין ועולים לאצילות** ואז גם הספירה הנשארת באצילות מתחלקת לט' חלקים ונעשה מהם קומה שלימה מעשר ספי'. ואז הדיוקן של הצדיקים שהם הפועלי צדק מאירים מאד בלבושים של השכינה וזש"ה מה יפו דודיך שהם הצדיקים שהם דודים לשכינה. והם נעשים יפים מהאור הזורח בדיוקן שלהם החקוק בה. גם הצדיקים מעוררים ליסודה שבו נובע המ"ן. והוא שם ב"ן והה"ין הראשונים דשם ב"ן ציורם ד"ו וההי"ן השניים בציור ד"י ונעשה דו"די מהתעוררות וז"ש מה יפו דודיך. גם כי ל' כלים שלה מה שהם מעלים מעולמות בי"ע ופועלים בצדק לבנות אותה בסוד פרצוף עם הט' חלקים מספירה השורשית הנשארת באצילות. וכלים העונים הם ל' כנז"ל ועם ט' חלקיה גי' דד"יך שהוא גימ' ט"ל ע"ה והוא אומר לה כי כל היופי נאה לך להיותך אחותי כלה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99a:1)

**ההוא נהר דאשתמודע** פי' יסוד דאימא: אלא ההוא נהר עולם איקרי נ"ב יסוד הבינה עכ"ל ושיעור הכתוב בעבר הנהר שהוא נקרא מעולם דהיינו יסוד הבינה שם ישבו אבותיכם שהם חג"ת. וע"ד בעבר הנהר ישבו אבותיכם נ"ב שסוד העיבור ג' כלילן בג' ואז אין ניכר רק חג"ת בבטן האם: כמו יצחק דאתדבק ביה בסטריה לאתתקפא נ"ב ודיבקתי אברהם בחכמה ויצחק הנחתי דבוק בנהר בינה שהוא קו הגבורה עכ"ל. ור"ל שאברהם שהוא חסד בקו החכמה ולא בקו הבינה. ולכך אמר הזוהר אברהם לא אתדבק ביה בההוא נהר. אבל יצחק הוא דבוק בבינה שהוא קו הגבורה ולכ"א הזוהר כמו יצחק דאתדבק ביה בסטריה לאתתקפא. אבל בס"הכ בדרוש השופר כתב הרב ומ"ש בפ' אמור אברהם לא אתדביק ביה בההוא נהר וכו'. פי' כי חכמה וחסד יצאו והקיפו לרישא דזעיר משא"כ ביצחק שנסתלק עם הנהר בינה עכ"ל ועיין שם באריכות ואפשר שגם כוונת המגיה הוא כמ"ש האר"י ז"לדינין נפקין מסטריה נ"ב הוי"ה בניקוד אלה"ים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99a:2)

**ה"ג וכד יצחק אתתקף בבנוי** ור"ל שע"י ישראל שממשיכים שופר העליון שהיא בינה אזי יצחק יש לו קיום והעמדה לפי שנמתק וכמ"ש לקמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99a:3)

**וכרסייא דדינא אתתקן** עיין בפ' בהעלותך דף קמ"ט ע"ב שפי' הרח"ו שם שני פירושים הא' כרסייא דדינא הוא זעיר. אי נמי כרסייא דדינא היא מ' והיושב על הכסא הוא בינה. זהו קיצור לשונו. דבזה מובן ג"כ לשון זה. שופר ולא קרן נ"ב קרן היא מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99a:4)

**ות"ח כד ההוא שופר עילאה וכו' ז"ל הרב בס"הכ ההוא שופר עילאה וכו' הם נה"י דאימא אשר בתוכם המוחין** ומ"ש אסתלק ר"ל שנ"הי נסתלקו עם המוחין למעלה ויצאו מרישא דזעיר ובזה לא נהיר לבנין שהם חג"ת שנעשו חב"ד והם כלי המוחין שהם ישנים עכ"ל. ודא שופר אילו דיצחק וכו'. פי' שופר שהם צה"י דאימא הם התוקף דיצחק שהיא גבורה הנק' יצחק שמהם מקבלת הגבורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:1)

**תושבחתיה דאבהן** פי' שופר הנזכר שהם נה"י דאימא הם תושבחתיה דאבהן שהם חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:2)

**וההוא קלא סליק** פי' קול שופר שבעו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:3)

**כדין אתער שופרא אחרא** פי' אור מקיף דז' תחתונות דאימא שהוא סוד השופר כמ"ש בס"הכ. ולפי זה שופר רומז לנ"הי דאימא כמ"ש לעיל ורומז ג"כ למקיף ז"ת דאימא. ולאפקא בהאי שופר אינון קלין. פי' בשופר שבעו"הז מוציאים על ידו קולות השופר להורות על פנימיות ז"ון שהיו באימא ואנו מוציאים אותם דרך הפה אור מקיף דז"ת דידה שהיא סוד השופר וז"ש הזוהר לאחזאה דכל אינון קלין דלעילא כלילן כולהו בההוא שופר עילאה. ונ"ב שאז ז"ון בסוד קולות דשופר עכ"ל והיינו כמ"ש באריכות בשם הרב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:4)

**סדרא קדמאה וכו'** כתב מורינו זל"הה שג' סדרים הנז' קדמאה ותניינא ותליתאה הם תר"ת כי תש"רת ר' אבהו תיקנה ותש"ת דברייתא אבל תר"ת היא דמתניתין. וכן סדרים דלקמן הם תר"ת ג"כ כי ג"פ תר"ת צריך לתקוע כדתנן סדר תקיעות ג' של ג' ג' ולכך ר"ש תנא הוא הזכיר רק ג"פ תר"ת עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:5)

**ומטי לגבי דאברהם ושרייא וכו'** ז"ל הרב בדרוש הנז' מ"ש הזוהר מטי לגבי דאברהם ר"ל מגיע עד כלי החסד שהוא חכמה אשר הוא ישן ואח"כ עולה לעיטרא דחסד שנשאר בסוד אור מקיף והוא נק' רישא דאברהם וז"ש ושרייא ברישיה ומ"ש ואתער הוא וכו' ר"ל וכד מטי להתם אז אתער הוא דהיינו זה המוח עטרא דחסד ואז מושך אליו שני מוחין דבינה וגבורה שעלו למעלה עם הבינה ובזה כל הד' מוחין בסוד אור מקיף והוא עתה בסוד כסא בד' רגלים וז"ש ואתקן לכרסייא. והנה ענין תקיעה זו גורם שיזדווגו או"א ועי"כ ירדו בינה וגבורה שני מוחין למטה וזהו תקיעה תקע י"ה עכ"ל הרב ז"לובזה מובן לשון זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:6)

**ובספרא דאגדתא וכו'** פי' מביא ראיה למ"ש. ה"ג בשעתא דההוא קלא קדמאה סליק אתער אברהם וכו': פקדין עליה או"א זו הוא הגירסא נכונה כמ"ש בשם הרב שע"י תקיעה זו גורם שיזדווגו או"א וכו'. וזהו מה שכיוון הזוהר בזה. ושלא כמי שהגיה דלא גרסינן ואימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:7)

**סדרא תניינא** פי' תרועה דתר"ת כמש"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:8)

יודעי תרועה ודאי נ"ב ר"ל יודעים לשבר כח הדין ותרועה לשון תרועם בשבט ברזל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:99b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:99b:9)

**סדרא תליתאה** פי' תקיעה אחרונה דתר"ת כמ"ש לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100a:1)

**סדרא אחרא וכו'** פי' הם תר"ת השנית: סדרא בתראה דבעייא לסלקא לון לאתרייהו. ז"ל הרב ז"ל בסה"כ תשר"ת הם בלאה ורחל ותש"ת בלאה ותר"ת ברחל. וג' פעמים הם א' באצילות וא' בבריאה וא' באצילות ג"כ וז"ש הזוהר סדרא בתראה דבעי לסלקא לון לאתרייהו וכו' עכ"ל הרב. ולפ"ז ר"ש שהזכיר כאן ג' תר"ת לבד תר"ת הראשון באצילות והשני בבריאה והשלישי באצילות ולכ"א לסלקא לון לאתרייהו זהו כללות הלשון אבל פרטי כל תיבה ותיבה ומה הוסיף הזוהר בסדר זה יותר מחבירו לא ירדנו לעומקו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100a:2)

**סדרא קדמאה וכו': סדרא תניינא וכו'** בס' ח"י דף קמ"ה ז"ל מבואר הדבר למתחילים בחכמה כי שורש השופר הוא אם הבנים הנק' בינה דבה חירו דכולא. וזה הוא שורש הדבר שישראל צריכין עתה ביום הדין לתקוע בשופר לעורר שופר העליון היא הבינה להפוך הדין לרחמים אך בשופר בלבד ולא בקרן אחר שכל קרן רמז אל מדה"ד דינא דמלכותא. ואין לנו עסק בדין אפס לעורר הרחמים להפוך ממשלת הדין לרחמים ע"י התרועה ולכך אמר הכתוב יום תרועה יהיה לכם ר"ל לכם ניתן התעוררות של מעלה שאתם תעוררו וזולת התעוררות שלכם לא יהיה שום התעוררות למעלה. והכוונה בזה לפי שהבינה שהיא סוד השופר הגדול מסתלקת למעלה ומסתרת את עצמה מלהניק ולהשפיע אל הבנים שהם ו"ק הבנין. ואז הגבורה פחדי צחק מתחזקת להתעורר בדין הקשה ומכין את עצמו לדון העולם ועל כן צריכים אז להתעורר פה למטה בשופר ולחזור בתשובה שלימה שזה הוא סוד תשובה תשוב ה' ר"ל להשיב ה' עליונה סוד הבינה על הבנים ו"ק הבנין וגם לתקוע בשופר לעורר אותה כנז': ובסי' תשר"ת תקיעה א' לעורר החסד מדת אברהם שהוא קול פשוט חסד ורחמים פשוטים. והתעוררותו לתקן הכסא כסא של רחמים ופוקדין עליו ברחמי א"ב הרחמים ואם על בנים כמ"ש בזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100a:3)

ושברים הוא לשבר תוקף הדין שבגבורה פחד יצחק ולהמזיגו במדת החסד לאברהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100a:4)

ותרועה הוא לעורר הת"ת מדת הרחמים הממוזג חסד ודין יחד כי אחר שנכנעה הגבורה שהוא דין והחסד הולך וגובר צריך להם הכרעה והוא הת"ת מדת יעקב להכריע ביניהם להעמיד העולם בקו הרחמים שהוא קו הממוצע. ובתרועה זו מתעטר הת"ת בבחינתו העליונה בסוד הדעת כנזכר בזוהר. ואז הדין הוא כפוף באמצע דהיינו אברהם מצד ימין הת"ת ויעקב מצד אחר ויצחק באמצע ואז החסד והרחמים מאירים לספי' התחתונות והרצון מצוי בעולם. ותקיעה אחרונה היא כדי לעורר הרחמים בתחלה וסוף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100a:5)

ותש"ת הוא בכוונה אחרת כי בתקיעה א' מתעורר החסד ואנו ממשיכים אותו ממקומו העליון אל המלכות למתק הדין שבמלכות שבה ושברים לשבר תוקף הדין שבמלכות ב"ד של מטה ולהמזיגו במדת החסד לאברהם. ותקיעה אחר שנכנעו כחות הדין של מטה ע"י התגברות מדת אברהם בתוכה אז בתקיעה זאת אחרונה עולה התעוררות אל הת"ת מדת יעקב להמשיך אותו מבחינתו העליונה למטה אל המלכות ואז מדת הדין היפה שבמלכות עומדת באמצע בין חסד לת"ת ואז פני הרחמים מאירים למעלה ולמטה ולכל צד כראוי. ותר"ת הוא ליישב האבות העליונים אל מקומן כי אחר שסידרנו ב' סדרים כל אחד מתקיעה שברים תרועה כדי להכניע כח הגבורה למעלה וכח דינא דמלכותא למטה כנז' אז אנו צריכים לסדר סידור ג' תר"ת שעל ידי זה מתיישבים מדות העליונים על מכונם. ולהיות פחד יצחק שמדתו הגבורה כלול בין החסד והרחמים הנרמזים בשני תקיעות אלו של תר"ת. והגבורה עתה בסימן זה היא בסוד התרועה אשר היא יושבת עתה בין חסד לת"ת. ולסיבת התישבות זה נרמזה הגבורה עתה בתרועה שהוא הכנעת דין הרפה כי איננה בגבורתה כמתחלה אחר שכבר נכנע תוקף דינה בשני סימנים הראשונים כאמור. ובכן ע"י התיישבות זה מתחברת הבינה השופר הגדול אם על בנים ומוציא קול שהוא שפע וברכה בכל העולמות. וכסאות הדין מושלכים מאין יושב עליהם ומתהפך הכל לרחמים. זהו קיצור כוונת התקיעות למתחילים בחכמה. והן הן פשוטי דברי הזוהר בפ' אמור סדרא קדמאה וכו' וזכאה חולקיהון דישראל דידעין לנגדא ולאמשכא למאריהון מדינא לרחמי ומתתקני כל עלמין על ידייהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100a:6)

ואשר בתעלומות חכמת מורינו האר"י זלה"ה סוב"ר הרזים יבין לכוין עמקי סודות התקיעות לעורר הרחמים והסליחות כי על כל אלה תקנתי נוסח תפלה כוללת בקיצור נמרץ כל כוונת הרב בתקיעות וכו' ע"ש כל ההפרש שבכוונת תש"ת לתשר"ת ותר"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:1)

**ת"ח לקבל דא תלתא ספרין וכו'** פי' נגד חג"ת שהצדיקים חסד לכך נחתמים לחיי' לאלתר והרשעים בגבורה ובינונים בת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:2)

**כד קיימא עיבא** פי' ה"ס הדינים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:3)

ושמשא לא נהיר פי' שמרוב הדינים גם הזעיר לא המשיך הארתו למלכות ובמה נהיר כולא בתיובתא וכו' פי' ע"י התשובה והשופר שהם באימא אז נדחים הדינים ונמשכים המוחין לז"ון ונהירין. ה"ג והאי יומא נהירו דאימא נטלא ונ"ב שאז נעשה תיקונה בבינה בסוד ויבן ה' אלהי' את הצלע. בהאי יומא דר"ה אתכסיא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש דישראל כולהו תייבין בתיובתא שלימתא ובינה עילאה תבאת ונהרת לה. והאי יומא נהירו דבינה נטלא ואשתכח חידו בכולא וע"ד חידו בכולא. בח"י דף רכ"ח להבין לשון הזהב דרב כד תחמי שמשא בריש דיקלא כי נודע סדר המדריגות ביו"הך כי מ' שמים התחילה לעלות בלילה כי אז זמנה עד חזרת מוסף שאז היא בכתרה של אימא. ועדיין ת"ת ישראל לא עלה כי עיקר יום זה הוא לצורך בנין מ' שמים ותיקונה מבית אימא כמ"ש בזוהר בפ' אמור בהאי יומא דר"ה אתכסיא וכו'. ואח"כ מתחיל לעלות ת"ת ישראל מן המנחה ולמעלה עד חזרת הנעילה שאז אם הבנים עם בניה תעלה למעלה ראש האצילות לכתר עליון וכל האצילות העליון נק' אילנ' רברבא שה"ס דיקלא בסוד אעלה בתמר וראשו ה"ס הכתר עליון רישא דאיננא ולרמוז זה אמר כד תחמי שמשא ההוא שמשא קדישא דהיינו ת"ת ישראל הנק' שמש כנודע בריש דיקלא כי אותה שעה עולה עד שם הוא זמן תפלת נעילה כי הוא רחמי דכולא. כי שם נאמר כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי משא"כ במקום ת"ת ישראל שיש דין דכתיב ביה מאת ה' מן השמים אש ומים ובפ' נשא ג"כ אמרו רחמי דעתיק דעתיקין אינון רחמים גדולים. רחמי דזעיר איקרון רחמים סתם משום דאית ביה ימינא ושמאלא רחמי ודינא עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:4)

**בוצינא עילאה** פי' בינה. בוצינא תתאה פי"מ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:5)

**מנהורא עילאה נהיר נ"ב בינה: ולא מנהורא דשמשא** נ"ב ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:6)

**בכסה ליום חגנו** פי' בינה שהארותיה מכוסים שנק' בכסה מאירה למ' שהיא יום חגנו. א"נ יש לפרש דקאי על מ"ש לעיל וע"ד בכסה ליום חגנו בה"א דאתכסייא סיהרא ולא נהיר עד בעשור לחדש וכו' ולכך אמר כאן ובג"כ בכסה ליום חגנו כתיב דהיינו שבר"ה המ' נכסית ולא נהיר עד יו"הך: זווגא דכנסת ישראל נ"ב רחל במלכא קדישא נ"ב בישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:7)

**אחותי בת אבי היא נ"ב כשיש בה ה' חסדים דאבא כמו פסח שבועות סוכה** אך לא בת אמי. נ"ב לא כשהבינה נותנת הגבורות לבד במ' כמו בר"ה ויו"הך עכ"ל ולפ"ז מש"ה אחותי בת אבי ר"ל אפי' בת אבי שהוא מוחין דאבא יש לה וכ"ש דאימא אך לא ביו"הך ור"ה שהיא בת אמי לבד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:8)

מאי קאמר פי' שר' חייא לא הבין מה שרמז ר"ש בהאי קרא אחותי בת אבי וכו' שלח לר"ש ואמר אימתי זווגא דכנ"י במלכא קדישא שלח ליה וגם אמנה אחותי בת אבי היא בסע"ה דמ"ד וז"ל ומבוא' שם כי אינ' מזדווג' כ"א עד אשר כשמאירי' בה אורות עליונים מאבא ומצדו נקרא' אחותי כמ"שה אמור לחכמה אחותי את כי בחכמה הם דו פרצופי' בסוד מילוי יו"ד ו"ד שבו משם יוצאים ז"ון ועתה כשהיא בסוד פרצוף בגדלות נעשית כל"ה גי' שם ב"ן עם ג' מוחותי' המאירי' בה ולפי שהיא כלה מקבלת מנו' וקישוטי' מכל ג' עולמות גם מקבלת בסוד עישור נכסים מכל הספירו' מאריך ומא"וא ומזעיר כמ"ש בע"ח ובתיקונים וזל"ה אינון דמתקנין למטרונית' בתכשיטה' הם סוד כ"ד קישוטי כלה ממה שמקבלת מא"וא ממלכות שלהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:9)

**ובלבושהא** סוד הל' כלים מה שעולה מבי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:100b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:100b:10)

**ועטרהאי היא סוד מה שמקבלת מאריך** או מה שמקבלת התרין עטרין ועד"ז אומר לה מה יפו דודיך אחותי כלה כי כולם נעשים לה דודים ליתן לה מתנות ונעשית כלה בהוד יפיה עם הכתר מלוכ' כמש"ל בזוה' בד' צ"ח ע"ב ע"ש גם כמו שמבואר בד' צ"ו ע"ב: אמר לה חייך ברתי מנא דילך ישתכח על חד תרין הא כולא יתנו לך מחולקהון כך כ"י מכולהו נטלית וע"ד איקרי כלה כלולה ככלה דכולהו מזמנין לה מאנין וחולקין ותכשיטין והוא מובן כמש"ל עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101a:1)

**כי עמך הסליחה** פי' בינה שמשם היא הסליחה כי עמך מקור חיים פי' כי עמך שהוא זעיר מקור חיים שהיא בינה. ועילאה הללויה לפי שיש בו הוי"ה הלל גי' ה"ס שהוא אד"ני והאותיו' אחרו' כפשטם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101a:2)

מייא דאחכימו לאינון דשתו להו נ"ב אותיות מי שכל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101a:3)

משכיל על דבר וכו' נ"ב סוד היסוד דבינה נק' משכיל עכ"ל ויש לפ' ג"נ שמשכיל הוא היסוד דזעיר כמ"ש בס"הכ בדרוש הלולב משכיל על דבר וכו' מי שממשיך יסוד הנק' משכיל על המלכות הנק' דבר ימצא טוב אלא שהרב המגיה פירש על יסוד הבינה משום מ"ש בסמוך תלייא ביה סליחה חירו דחירין ומוכח משם שעל יסוד הבינה מדבר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101a:4)

**מכוסה חטאה מבעי ליה** פי' לפי דברי רז"ל שאמרו כסוי חטאה היינו שעונות שעשה להקב"ה מכוסים מבני אדם שלא ידעו אותם א"כ מכוסה מבע"ל שר"ל שעונו מכוסה מבני אדם וכן לפירוש ר"ח ג"כ מכוסה מב"על שר"ל אשרי מי שאין בידו אלא עון אחד ואזי עונו מכוסה מבני אדם שאין הק"בה מפרסמו. ותירץ כסוי של הצדיק הזה מהמצות של חטאה: ולפי' ב' כסוי חטאה חטאה שלו יש עליה כסוי דהיינו מצולות ים. ה"ג וחד דאתחפי ההוא חטאה דהאי זכאה באינון דאיקרון מצולות ים ור"ל שכתב הרב בס' ק"י כי ז"ון דנוגה דבי"ע הם נק' מצולו' ים והם עזאזל כי הם מצולות נוקבא דקדושה הנק' ים עכ"ל ועיין בפ' אחרי מות דף ס"ב ע"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101b:1)

**מאן מצולות ים אלא רזא יקירא הוא** פי' כמ"ש בשם הרב שהם ז"ון דנוגה דבי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101b:2)

**ר"ש אמר וכו'** ר"ש מפרש הענין היטב. דאתו מסטרא תקיפא פי' הם ז"ון דנוגה דבי"ע הנז'. ומ"ש ואתאחדו פי' בקליפות שתחתיהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101b:3)

**כך האי מאינון מצולות ים הוא** פי' כמו הזפטא דכספא וכו' כך האי שהוא עזאזל מאינון מצולות ים שהנוגה של אבי"ע כולם הם סיגי ים העליון שהיא מ' ועזאזל שהו' ז"ון דנוגה דבי"ע הוא ממצולו' הנז' ולכך אמר הזוהר כך האי מאינון מצולות ים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101b:4)

ונטיל גרעונא דגופא ודנפשא פי' העונות שעשו הגוף והנפש ה"ג האי מצולו' ים זוהמא דנפשא והיינו כמ"ש בשם הרב שהוא מסיגי המלכות הנק' נפש ונטול זוהמא דגופא. פי' העון שעשה הגוף ומ"ש דא יצ"הר. פי' שע"י יצ"הר נעשים העוצוות ובגין דלא יהא ליה פטרא פי' כדי שלא ימצא פה לקטרג על ישראל לכין אנו עושים לו מעלה ע"י הגורל וז"ש בהאי עדבא הוא סלקא ביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101b:5)

עליו ודאי נ"ב עלה עליו מעצמו שדילג עליו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:101b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:101b:6)

ולאו אנת הוא דאמרת וכו' פי' קושיא אחריתי היא שתחלה הקשה מה אלו אף אלו ועוד הקשה שלא נשלם הקץ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:1)

**ולבתר אימא ליה ואחזי ליה וכו'** פי' ר' יצחק בא להוסיף על תנא קמא שאע"פ שמראה האדם כל העונות שעשה לס"א עכ"ז ע"י השוחד שקיבל הוא משבחו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:2)

**קב"ה אמר לע' שרים וכו' חמיתון האי דלטור' וכו'** פי' שס"מ הוא עליון על כל הע' שרים והם ע' מלבד ס"מ כמ"ש בריש פ' בא אל פרעה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:3)

**אחת בלחודהא** פי' הוא אריך כמ"ש הרב שאחת הוא הכתר וטעם שהזכיר הזוהר ה' שבחים באחת לפי שה' פרצופים הם באצילות וכל פרצוף יש לו כתר ואריך הוא כוללם כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:4)

**לבתר אחת ואחת** פי' הם או"א וז"ש דאינון שריין כחדא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:5)

**ומני ואמר אחת ושתים** פי' כמ"ש הרב בסידור שאחת היא בינה ושתים הם ח"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:6)

**אחת ושלש** פי' אחת היא בינה ושלש הוא ת"ת וארבע הוא נצח וחמש הוד ושש יסוד ושבע מ'. ואחת שבכולם היא בינה המאירה להם. אבל בזוהר מוגה הגיה על מ"ש דהיא אימא דכולא מכאן שרי לממני וכו' וז"ל פי' סוד הבינה אימא עילאה מקשטת ז"ת דנוקב' דאצילות עכ"ל. ומדברי הרב בסידור לא משמע הכי אלא הם ו"ק דזעיר ומלכו' שאימ' מקשטת אותם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102a:7)

בגין לאמשכא וכו' דהיא אימא עילאה בדרגין ידיען ה"ג ור"ל להמשיך הארת אימא דרך ו"ק דזעיר עד המ' הנק' אימא תתאה. וע"ד יומא דא תרין נהורין נהרין כחדא אימא עילאה נהרא לאימא תתאה וע"ד יום הכפורים תרי כתיב. בח"י ד' ק"פ וז"ל המקובלים פירשו כפורים לשון רבים יען נאמר ובפשעיכ' שולחה אמכם דא כ"י. נמצא דיש כפרה מעלה ומטה. ובזוהר אמר שנק' כן להיות היום הזה נאחז בשני מדות עליונו' שמהם תמשך הכפרה וז"ל הזוהר בפ' אמור וע"ד יומא דא ב' נהורין וכו' הנה מבואר סודו לבאים בסוד ה' במשוך היובל בת קמה באימ"א כחדא נפקין כחדא שריין כאמא בתה וגם ליל יוה"כ כיומו לכל דבר ולילה כיום יאירו ב' המאור' הנז' לכן בלילה מתעטפין בטלית להורות על אימא החופפ' על בתה בעונה ההיא ועל כי היא עלתה מאליה ולא במעשה ידינו לכן אין מברכין עליו וכו' ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:1)

**אמאי הוא בהאי אתר** פי' במ'. ומ"ס בדרגא דמלכא שארי. פי' בינה ששם שורה זעיר כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:2)

**ת"ח בין לעילא בין לתתא כל חד וחד באורחיה נטלא** ז"ל הרב בס' ק"י דע כי בגלות מצרים היתה המ' בבחינה שנית שהיא מהחז' ולמטה באחור וה' ראשונו' אינם מאירים בה ובהגיע תור גאולת מצרים לקחו פסח בעשור להורות כי אז היתה פרצוף שלם בעשר ספירות אחב"א ולכן מקחו בעשור ואח"כ המתינו עד ה' ימים והאירו בה ה' ראשונו' ואז היה ליל פסח שהוא בט"ו לחדש וז"ש בזוהר בפ' אמור דף ק"ב ע"ב על פ' ובחמשה עשר יום לחדש. כדין קיימא סיהרא באשלמותא ה' על עשר פי' בהיותה אחב"א היא בחי' י"ס ושיעור קומתה אינה רק ד' תחתונו' דזעיר וה' ראשונות דזעיר גבוהים עליהם וכאשר נגדלת למעלה ולוקחת מקומם נמצא שהיא עתה בבחו' ה' על י' וזה היה בליל פסח שהוא בט"ו לחדש כי אז חזרה פנים בפנים עמו בבחינת הששית ולכן אומרים הלל גמור בליל פסח עכ"ל. נמצא ששלשה בחי' היו תחלה היתה אחב"א מהחזה ולמטה וה' ראשונות אינם מאירים בה. ובחי' ב' בעשור לחדש שהיתה פרצוף שלם בי"ס אחב"א בחי' ג' בליל פסח שחזרה פנים בפנים עמו בבחי' הששית. ואפשר שלכך אמר הזוהר כל חד וחד באורחיה נטלא ובאורחיה יתבא וכו' כנגד ג' בחי' הנז'. וצריך לדעת שיש חילוק בין ט"ו לחודש דפסח ובין ט"ו לחודש דסוכות. שבט"ו דפסח חזרה בבחי' הששית אבל בט"ו דסוכות לא חזרה פנים בפנים בבחינת הששית עד שמני עצרת שהרי כתב הרב בסה"כ ממוצאי יוה"כ ואילך המ' היא מהחזה ולמטה בפנים שלו ואינה מזדווגת עם ישראל שהוא זעיר עד שמיני עצרת הרי מבואר כמ"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:3)

ואחר שהצענו דברי הרב הנז' מובן לשון זה דמ"ש האי עשור מכ"י אינון פי' הם י"ס דמ' שהם כנגד תנה"י דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:4)

**ויומא עשיראה וכו'** פי' בינה שהיא יום עשירי שהוא יוה"כ מאירה במ' וז"ש בעשיראה קיימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:5)

**וע"ד בעשור לחודש הזה** פי' בעשור שהיא בינה משפעת לחדש הזה שהיא מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:6)

והאי יומא הוא דילה פי' בינה שהוא יוה"כ היא של המ' שממנה נתקנת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:7)

**ה' יומין וכו'** פי' ה' ראשונות דזעיר שהם כח"ב ח"ג שהם למעלה ממנה ומאירים בה מיוה"כ עד הסכו' לפי שממוצאי יוה"כ היא מהחזה ולמטה בפנים דזעיר. וה' עליונות מאירים בה וז"ש וה' יומין אחר מן דמלכא הוא ההוא יומא דאתייא עלה שהוא זעיר: דהא חמשאה ביה יתיב מלכא בתרעא. פי' חמישא' שהיא מ' שהיא ספי' חמישי' לתנה"י וז"ש דהא חמישאה ביה יתיב מלכא בתרעא שמלכ' שהיא זעיר משפיע למ' שהיא חמישאה ע"י היסוד הנק' תרעא בסוד וזה שער השמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:8)

ובכל אתר בעשור וכו' פי' כמ"ש שי"ס דמ' הם כנגד תנה"י דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:9)

**חמשא עלייהו וכו'** פי' כמ"ש שה' ראשונות דזעיר הם למעלה ממנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:10)

**ואיתימא שביעאה** פי' למה אנו אומרים שמ' היא חמישית לתנה"י והלא ח"ג כלולי' בת"ת וא"כ כשנתחיל מחסד דזעיר המלכות היא שביעית ולא חמישית. ותירץ בזמנא דתרין אבהן וכו' ור"ל כשח"ג כלולים בת"ת אזי המ' נק' שביעית לחסד. אבל כשאנו מוני' מת"ת לבד שהם תנה"י אזי המ' חמישית וז"ש וחד מלה שביעאה וחמישאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:11)

**ת"ח חמישאה דיליה הוא וכו'** פי' מ' הנקראת חמישית היא של זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:12)

**חמשין תרעין** פי' נש"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:13)

**לאנהרא לחמי שאה** פירוש למ' ואי תימא שביעאה. פי' כמו ואיבעית אימא שביעאה: היינו בגין דמלכא בשלימו דאבהן ר"ל כשח"ג כלולי' בת"ת אזי נק' שביעי' נמצ' שהמ' ה' וז' והכל אמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:14)

ועטר' ירית משביעא' פי' זעיר יורש מוחין מבינה הנק' שביעאה ג"כ לפי שזעיר הוא ו"ק ובינה שביעי' וז"ש וע"ד בשביעא' שהיא בינה הוא יומא דמעטר' מלכ' בעטרוי. ועוד יש לפר' דהא חמישאה ביה יתיב מלכא בתרעא. חמישאה הוא ת"ת שהוא חמישי כשאנו מונים כחב"ד דזעיר והת"ת שהוא ענף הדעת הוא חמישי ולכך לעיל אמר וה' יומין אחרנין וכו' שהם כח"ב ח"ג שעל המ' כמ"ש. והקשה לו למה לא מנינו הת"ת שהוא חמישי לכתר כמ"ש. ואמר דהא חמישאה שהוא ת"ת ביה יתיב מלכא שהוא זעיר בכללותו בתרעא שהיא מ'. או כפי ס"א בכורסייא שהוא מ' ור"ל שהת"ת אין אנו מונין אותו מפני שבאמצעותו נותן זעיר השפע למלכות שכתרה הוא מהחזה ת"ת ומשם מקבלת הארתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:15)

**חמשה עלייהו פי' כמ"ש בפי' ראשון ואי תימא שביעאה וכו'** פי' מקשה למה ת"ת אנו קורים אותו חמישי הרי שביעי הוא כשנמנ' כח"בד ח"ג נמצא שת"ת הוא שביעי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:16)

**ותירץ בזמנא דתרין אבהן וכו'** פי' שנכללים ח"ג בת"ת אנו קורים לו שביעי. וכשמונים ת"ת בלבד עם כחב"ד הרי הת"ת חמישי והכל אמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:17)

**ג' תרעין לאנהרא חמישאה** פי' שנ"שב שביסוד דאימא נפתחים בת"ת הנק' חמישי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:18)

**ואי תימא שביעאה** פי' כמ"ש בפי' ראשון שאינה קושייא אלא מפרש הענין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:102b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:102b:19)

**וירית משביעאה** פי' בינה כמש"ל ואין בין פי' זה לפי' ראשון אלא בפירוש חמישאה ושביעאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103a:1)

אשר עין בעין נרא"ה אותיות אה"רן לרמוז שבזכות אהרן היו ענני כבוד דכתיב בסיפא דקרא ועננך עומד עליהם: מה להלן ז' פי' ז' מקיפים דז"ת דזעיר שבאים מאימא לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103a:2)

**דאהרן רישא וכו'** פי' שחסד הוא יומ' דכליל כולהו יומי ולכך מקיף דחסד שרומז"ל אהרן הוא ראש לכולם והוא כוללם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103a:3)

אינון מתנות דהוו בקדמיתא וכו' פי' והכתוב משבח למרע"ה בשני דברים א' עלית למרום שבית שבי כשעלה לקבל תורה והשני אחר מיתת מרים ואהרן וזהו לקחת מתנות באדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103a:4)

**בגין דכתיב בצלו חמדתי וכו'** פי' הם המקיפים שבאים מאימ' לזעיר והם סוד הסוכה ואנו יושבים בהם ולכך אמר הזוהר בגין דכתיב בצלו חמדתי וישבתי. וז"ש להם בסכות תשבו ז' ימים דהיינו שאומר הק"בה לישראל ז' ימים תשבו במקיפים דאימא שבאים לזעיר הנק' סכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103a:5)

**אלא וייראו** פי' שנסתלקו המקיפים ונתגלו ישראל: יושב הנגב ודאי פי' שהוא עמלק כדמפרש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:1)

בסכת תשבו חסר חדא דכולהו וכו' נ"ב פי' למדנו בחסרון הו' כי הסוכה העיקרי' הוא הראשון כי הששה נופלים לו כי הוא כולל כולם והרי כמו שאמר בסוכ' אחת תשב ואני מעלה עליך כאלו ישבת בכל הז' סכות כי הראשון הוא העיקרי ולכן בסוכת לשון רבים חסר ו' כאלו כתיב בסוכה אחת לשון יחיד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:2)

**דא הוא עננא דאהרן** פי' מקיף דחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:3)

**עננא חד נטיל עמיה ה' אחרנין** פי' שחסד א' כולל חמשה שתחתיו ובעמוד אש לילה. פי' מקיף המלכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:4)

**דא עננ' דאהרן** פי' מקיף דחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:5)

**דנטלא בחמש אחרנין** פי' שקשור עם ה' מקיפים שתחתיו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:6)

**דאשתכללו לך וכו'** שבאים למ' אח"כ ומקשטים אותה: שכינתא פרש' גדפהא וכו' נ"ב או אימא עילאה או נוקבא דזעיר בחינת מקיף שלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:103b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:103b:7)

**שבעת ימים כתיב** נ"ב שהם הו"ס עצמן עכ"ל. ולפי זה הקב"ה מדבר עם הו"ק שנקראים שבעת ימים ואמ"ל אתם הנק' שבעת ימים בסכות תשבו עם ישראל. וז"ש בסמוך בקדמיתא תשבו לאושפיזי. תניינא לבני עלמא ישבו ובעי ב"נ למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אילין בזוה' בפ' אמור דקדק הר"מק ז"ל במ"ש בכל יומא ויומא ולא אמר דרך כלל בשבעה יומין אילין. להראות שבכל יום ויום צריך שיהא שמח שמחה בפני עצמה שהרי הז' ימים הם הם ז' אושפיזין נמצא שבכל יום ויום יש לו אושפיזא בפני עצמו וצריך להראות לו שמחה. עכ"ל ח"י בדף רנ"א. ובד' רנ"ד כתב כי הא דרב המנונא כד הוה עייל לסוכה וכו' וצריך בכל לילה ולילה מהז' להזמין האושפיזין איש יומו. ואח"כ יכלול השאר עמו. וצריך להקדי' הצדיק ביומו ואח"כ לכלול חביריו עמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104a:1)

**מאי קא מיירי בגין דדוד שאל לנבל וכו'** פי' מה ענין עשרת ימים אלו ומה שייכות לפסוק זה שאמרו דוד על זה שלא נתן חלק לעניים ותירץ בגין דדוד וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104a:2)

**דאשלים ליה ביש יתיר מנבל** פי' שנבל לא זמין ליה אבל זה זמין ליה ולא יהיב ליה חולקא ולכן רעתו גדולה מנבל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104a:3)

**אלא רישא דכולא דאושפיזין וכו'** ובפ' בראשית דף י' איתא שבכל המועדים צריך האדם ליתן לעניים חלק האושפיזין ולא בסוכה בלבד כפשט הזוהר דהכא: קארי ליה בשמיה נ"ב אדם גי' מ"ה וכתיב מה שמו בצלם ודמות. פי' צלם בדכורא ודמות בנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104b:1)

**לאתערבא צולמא דיליה וכו' נ"ב יש מפרשים שהכוונה שלא להסתפר מן הגוי מתל למלכ' וכו'** פי' הם א"וא שזימנו ז"ון הנק' אושפיזין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104b:2)

**יעקב הוא ריש' לחדוות' פי' ת"ת דזעיר שהוא קו האמצעי שהוא העיקר** ומ"ש וכל אינון אושפיזין חדאן עמיה. פי' כל כללות הו"ק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104b:3)

**ה"ג הא אוקמוה אמאי אסמיך קב"ה פרשה דא לפ' מועדי': כולהו בוצינין עילאין** פי' ו"ק דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:104b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:104b:4)

**כולהו בוצינין לאדלקא משח רבות וכו'** פי' שהו"ק מגלים הארת אבא הנק' שמן ובזה תירץ סמיכות הפרשיות שבמועדים מזמנים ו"ק ומקבלים מאבא הנק' קדשיוכן בפרשה זו שמן זית זך הו"ק מקבלי' מאבא הנקראי' קדש ומגלי' הארתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:105a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:105a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:105a:1)

**קורעין לו גזר דינו של ע' שנה ז"ל הרב בליקוטי' מ"ש הזוהר כל המתענה בשבת וכו'** הענין הוא כי קר"ע גי' ש"ע כי ש"ע נהורין עילאין דאריך המתגלי' בשבת קורעין גזר דין של ע' שנה שהם שמות ע"ב ס"ג שבהם ז' יוד"ין גי' ע':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:105a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:105a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:105a:2)

ש"נה גי' קפ"ה קס"ו אחוריים דע"ב ס"ג עם ארבע אותיות והכולל וע"י ש"ע הנז' קורעים גזר דין של אלו האחוריים של ע' שנה עכ"ל הרב. ובזה מובן לשון זה מ"ש ובשעתא דעתיקא קדישא אתגלי וכו' וכדין אתקרעו וכו' דהיינו בכח ש"ע נהורין דאריך הנק' עתיקא קדישא נקרעים הדינים ולכך אמר אע"ג דאסכמו כל אינון ע' וכו' דהיינו הדינים שבאחורי ע"ב ס"ג שבה' ז' יו"דין. אפי' הכי נקרעים ע"י אריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:105b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:105b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:105b:1)

**א"ר יוסי כתי' ממצו' חפצך וכו' מהו ודבר דבר** פי' חוזר לחזק מ"ש תחלה דדוקא דיבור הוא דאסור אבל הרהור לא ממש"ה ודבר דבר דהו"לל ממצו' חפצך ומדבר דבר. מהו ודבר דבר אלא עד דיגזר מלה כדקא יאות וימלל ליה ודאי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106a:1)

**כיון דכתיב ויקוב נקיב שמא דאמיה** פי' קודם שעשה פעולה הרעה לא הזכיר אמו. ואחר שויקוב הזכיר אמו לומר ארור שזה ילד וכו'. א"נ י"ל מ"ש כיון דכתיב ויקו' נקיב וכו' לומ' שאמו גרמה לו עד שויקויב את ה' כדבסמוך שאיש הישראלי אמר מלה מאמיה מגו קטטה ולכך ויקוב וכו' לכך לא הזכיר הכתוב אמו עד דכתיב ויקוב לרמוז על זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106a:2)

**ולייט לאגנא על אמיה** פי' שאיש ישראלי חרפו מאמו שזינתה עם המצרי לכך הוא ויקוב וכו' לאגנא על אמיה וכמ"ש בסמוך ורזא דמלה כן דרך אשה מאנפת. וסוד הענין עמוק מאד וכבר רמזנו בו קצת בפ' אחרי מות דף ע"ב ע"א ע"ש ובאוצ"ח באותו דרוש העמיק יותר והרחיב הענין ע"ש באורך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106a:3)

**ה"ג אי צדיק גמור הוא לא אתער מלה: ר' יצחק אמר וכו' בעלה דשלומית וכו'** פי' הפך מ"ש ר' אבא לעיל. ור' יהודה שאמר בריה דבעלה דשלומית וכו' מסייע לר' אבא דלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106a:4)

**ה"ג אמאי לגבי למשה** ור"ל אמאי הביאוהו למשה הרי היו שם שרי אלפים וכו' ותירץ בגין דקטיל לאבוי בשמא קדישא והתחיל במצוה יגמור אותה וז"ש ואבא וברא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106b:1)

**א"ר יהודה אי הכי אמאי ונשא וכו' ונסלח חטאו מבע"ל** הלשון הזה אינו מדוקדק וה"פ א"ר יהודה הכי הוא ודאי שמ"שה כי יקלל אלהיו סתם יכיל למטען דלייט למהימנותא בישא דשרייא עליה לזמנין כדלעיל. דאי לת"ה ותפרש כי יקלל אלהיו היינו שקלל בהדיא לע"ז שהיתה אלהיו תחלה ונסלח מבעי ליה. וז"ש אלא כגון דאמר אלהי וכו' סתם ולא פירש כיוצא בזה פי' מורינו זל"הה לעיל בדף פ"ט ע"א מ"ש שם הזוהר א"ר יהודה והא כתוב והכהן הגדול מאחיו דלא קאי על מ"ש הזוהר: אלא על הפירוש שיעלה על הדעת לפרש. ודוחהו הזוהר והכי נמי הכא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106b:2)

**ר' חייא אמר וכו' פי' מסייע לתנאים הראשונים וכולם שיטה אחת** חוץ מר' אבא דבסמוך שמפרש כי יקלל אלהיו היינו השרים ולכך כיון שמבזה לון ונשא חטאו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:106b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:106b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:106b:3)

**ר"ש הוה אזיל באורחא** תימא מה שייכות עובדא זו בהאי פרשתא ולא עם שום פסוק ממנה. וי"ל שר' אבא שסידר הזוהר מייתי ראיה למ"ש ונשא חטאו על מאן דלייט לרברבי עלמא ומבזי לון. מהאי עובדא דרש"בי ע"ה שאמר לר' יוסי אסיר לך שמשא דעלמא הוא ואסיר לאנהגא קלנא בשמשא דקודשא בריך הוא כמ"ש בסמוך בדף ק"ז ע"א ולכך הביא האי עובד' הכא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:107a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:107a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:107a:1)

**ר"ש פתח אני חבצלת השרון** לשון זה כפול בפרשת ויחי דף רכ"א ושם פירשנוה ומה שכתוב הכא השרון דהיא נטרת וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:107a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:107a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:107a:2)

הכי גרסינן דאיהי שרת ומשבחת וכו' :


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:107b:1)

**בהר סיני רבי אלעזר פתח וכו' דהיא סלקא ומתחברא וכו'** נ"ב ממקימה בהיכלות דבריאה היא סלקא לאצילות בזווגא שלים: נ"ב דהיינו זווג שלים שהוא באורך כל קימת זעיר וזה נקרא זווגא שלים. א"נ זוגא שלים הוא זווג פנים בפנים שהוא להוליד נשמות כי בזמן שבה"מ קיים היתה תמיד רחל כשיעור כל קומת זעיר פנים בפנים וז"ש בזווגא שלים. ת"ח כיון דעאל ליליא. נ"ב עכשיו בגלות עכ"ל. ור"ל בגלות תרעין סתימין בלילה ודינין מתערין וכו' אבל בזמן שבה"מ קיים אין חילוק בין יום ובין לילה שהקליעה בטילה אפילו בלילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:107b:2)

**ותרעין סתימין** נ"ב של ג"ע העליון. דינין תתאין מתערין וכו' משמע מהכא שאתני וכלבי גם הם אזלין ושאטן ובסמוך אמר וכלבי ואתני לא שאטן ולא אזלין ודוחק לומר שמ"ש לעיל ואזלין ושאטן קאי על חמרי אבל אתני וכלבי לא יש לפ' שמ"ש לעיל ואזלן ושאטין היינו קצת ומ"ש בסמוך לא שאטן ולא אזלין היינו לא שאטן הרבה. והנכון שמ"ש ואזלין ושאטין קאי על מ"ש דינין תתאין וכו' שאותם הדינים אזלין ושאטין ולכך אחר חצות שנתעוררו הרחמים אמר בסמוך ודינין תתאין אתכנשו בנוקבייהו. משמע שתחלה דינין תתאי' הוו אזלין ושאטין ובחצות אתכנשו בניקבייהו ומ"ש וחמרי ואתני וכלבי ר"ל שמתעוררים שלשה מינים אלו בתחלת הלילה ומפרש סדר עניינם ואמר חמרי הא אוקימנא ונ"ב משמרה ראשונה חמור נוער וכלבי ואתני לא שאטן וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:107b:3)

מזבח תתאה נ"ב מלכות איתוקד נ"ב מזבח הנחשת מלכות מלאה דינים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:107b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:107b:4)

ומההוא מזבח תתאה וכו' נ"ב נ"ל הדברים אלה דקאמר ומההוא מזבח וכו' הם פי' אתערות רוח צפון כי יראה בו התעוררות גבו' דמ"נ והיינו שלהובא דאשא עכ"ל. ונל"עד שיש לפרש אתער רוח צפון הם חמשה גבורות דאימא. ומ"ש ומההוא מזבח וכו'. נפיק שלהובא דאשא הם ה' גבורות שביסוד דנוקבא שעולים בסוד מ"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:1)

**דתרנגולא נ"ב גברי"אל** כדין קב"ה וכו' פי' יעקב שמשתעשע בתורת הצדיקים שעולים בסוד מ"ן ?בנאה אשתכח בין צדיקיא נ"ב כי הוא נכנס להשתעשע בתורת הצדיקים שבג"ע: וכ"י משבחת נ"ב רחל. ליה לק"בה נ"ב בסוד אל"הים אל דמי לך ובסוד איה אלהי עושי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:2)

**כיון דאתי צפרא נ"ב בתשלום השחר** משתעיין ברזא חדא נ"ב זווג יעקב ורחל וכדין אתער אברהם. נ"ב סוד אילת השחר חוט של חסד וכ"י הוה בה בנייחא נ"ב נ"ל לגרוס הוות יתבא בנייחא ור"ל בארעא הנז' הה"ד כי תבואו אל הארץ פי' פסוק זאת תורת העולה וכו' מדבר בזמן הגלות שהמלכות בלילה מלאה דינים וז"ש זאת תורת שהיא מלכות שעלתה מבריאה לאצילות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:3)

היא העולה פי' מ' הנז' על מוקדה על המזבח ר"ל הדינים הם בה והיא ג"כ נק' מזבח כי כמה בחינות יש למ' וכל זה כל הלילה עד הבוקר שבבוקר היא עת רצון ודינין אשתככו אבל בזמן ב"המ קיים כתיב כי תבואו אל הארץ וכו' שהיא ארץ ישראל שרומזת למ' אזי ושבתה הארץ שהי' המ' יש לה נייחא מכולהו בין ביום בין בלילה. שבת לה' ממש נע"ג שבת מ'. ועל ל"ה ת"ת. דאית ביה רשימא קדישא וכו' נ"ב כי צדיק שהוא סוד הברית וצדק שהוא סוד שמיטה תמיד כחדא אזלין מי שיש לו ברית יש לו שבת כי שביתה ונייחא כחדא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:4)

נייחא הוא דרוחא וגופא נ"ב אשרי המחכה והמדקדק בדברי הרש"בי ז"ל שדקדק באומרו נייחא דרוחא וגופא ולא אמר דנפשא ורוחא או דנשמתא וגופא כי בשביעית אין עלייה בסוד בינה דתמן נשמה רק במ' שמשם נפש ואולי גם הרוח ולכן דקדק באומרו רוחא לא נפשא כי אם היה אומר נפש היה משמע דדוקא בחינת נפש ולא רוח ואין זה אמת כי השלילה אינה רק על הנשמה להכי קאמר דרוחא לשלול דווקא הנשמה עכ"ל. ולכן לא אמר. דנפשא ורוחא דא"כ הוה אמינא הוא הדין הנשמ' אבל כיון דנקט דרוחא וגופא משמע שהשלילה היא על הנשמה כמ"ש ודא יובלא נ"ב גי' מ"ט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:5)

**ובג"כ ובשביעית יצא וכו'** פי' בשביעית שלו שהוא רומז למ' אבל אין פי' ובשביעית היא השמיטה דהא מבואר בהרמב"ם ז"ל דאין עבד יוצא בשמיטה אלא ודאי כמ"ש עול בקדמיתא. פי' מ': והאי עול לא שרייא וכו' נ"ב אולי מה שנק' המ' עול לפי שהיא עול על צואר הי"ב בקר שתחת הים חיות נושאות הכסא גם עו"ל גי' ק"ו ואולי הוא בסוד ציור שם ב"ן דההי"ן בו"וין עולה גי' ק"ו כמנין עו"ל עכ"ל. ודבריו סתומים וכתב הרב בסידור כוונת נשמת כל חי צריך לכוין בשם אטמו"ן שהוא גי' ק"ו ויוצא משם ב"ן בציור ווי"ן דהיינו ד' ההי"ן כל ה יש בה ג' ווי"ן כזה # ה הם י"ב ווי"ן ד' של הי"וד ב' ווי"ן עם ו' של מילוי יו"ד הם ט"ו ווי"ן גי' צ' עם יו"ד של הוי"ה הם ק' ושני ווי"ן של ו' דהוי"ה נחשבים לאחת הכל גי' ק"ו וזהו מ"ש הר"חו ז"ל בהג"ה זו ויש ציור א' שעולה ק"ד וכתבו הרב בכוונת לעד ולעולמי עולמים לע"ד גי' ק"ד והיינו ציור שם ב"ן דההי"ן ד' ההי"ן הם י"ב ווי"ן ושני ווי"ן של ו"ו דהוי"ה עם ו' של מילוי יו"ד הם ט"ו ווי"ן גי' צ' והיו"ד ודל"ת של מילוי יו"ד הם ק"ד. וע"ד עבדין פטורין וכו' לאו דוקא שעבד עברי חייב בתרי"ג מצות אלא הכוונה כיון שיש עליו רשות אחרים אינו עושה המצוה כתקונה כמ"ש במ' ברכות שהפועלים מקצרים בב"המ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:6)

אוף הכא יצא לחפשי חנם ושיעור הכתוב עתה יצא לחפשי ממה שהיה תחלה חכם דהכי נמי אלהים איקרי נ"ב אלהים מ' דינא תתאה דינא מלכותא דינא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108a:7)

**ולאן אתר אתקרב לגביה אל הדלת** פי' שהמ' היא נק' דלת לפי שהיא נגד ד' ספירות תנ"הי דזעיר מהחזה ולמטה כנודע וזהו אל הדלת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108b:1)

**ומזוזה איקרי: נ"ב מזוזה גי' אד"ני** עשיה לעילה נ"ב בינה. שמיעה בהאי שמיטה תלייא: נ"ב יש לתמוה דבכ"מ מהזוהר משמע שהשמיעה בבינה כי אז"ן גי' ס"ג והעשייה במ' וכאן כתב להפך וצ"ע עכ"ל ויש לתרץ שעיקר השמיעה היא בבינ' כמ"ש או"זן גי' ס"ג ועיקר עשיה במ' לפי שנק' עלמא דעובדא. ולפעמים השמיעה במ' בהשאלה ועשיה בבינה בהשאלה. ודומה לזה תירץ הרב בפ' פקודי כמ"ש שלפעמים אומר שכוחות הזכרים הם הורגים: והפתוי בנוקבא דס"א ולפעמים אומר הזוהר בהפך וכו' ע"ש. אתפגים שמיעה דיליה נ"ב יש לתמוה מאד כי רציעת האזן אינו פגם בשמיעה והפגם הזה הוא בתנוך וזה דבר שאינו נוגע לשמיעה. והיה לנו לעשות לו סם שיפגום שמיעתו עכ"ל ואפשר לתרץ שלא רצה הקב"ה לפגום שמיעתו לגמרי רק רמז בעלמא לעורר לו אוזן ולומר שכיון שפוגמי' אותו באוזן שתלוי בו השמיעה די לו. מ"ט ואכלו אביוני עמך. פי' אמאי נקט קרא אביוני והלא הפקר לכל היא לעניים ולעשירים. ותירץ בגין דמסכיני וכו' ומ"ש ובג"כ שביק לו למיכל לאו דוקא אלא ר"ל ולכך נקט אביונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108b:2)

**יהיב שלמא בכ"י פי' מושך הארת יסוד הנק' שלם למ': ויהיב חדו וחילא וכו'** נ"ב שמחה מימין מצד החסדים וכח מצד שמאל שהם הגבורות שאז כולל שניהם שאז מריק ברכה ע"י היסוד הנק' ברוך דאתקרי צדקה. פי' ת"ת. לכ"י נ"ב ר"ל המ' הכונסת הארת ישראל בעלה. ובינה איהי אחת ומלכות שבע. בסע"ה דף ס"ו אחת היא יונתי וכו' הנה הזעיר משיבה לשכינה אע"פי שאתה לפעמים נקודה אחת. מ"מ אתה יונתי שהוא מלכות של כל הספירו' שלי ואתה תמתי שמבלעדיך לא נשלם שם הוי"ה ואתה שלימו דכל ספירה וספירה ונמצא שאע"פי שאתה נקודה אחת מ"מ אתה נתגדלתה מכל הו' מלכיות דכל עשר ספירות כמ"ש בדרוש אט"בח ובכוונת ר"ה ומה שאת נקראת אחת. היא לאמה שבערך אימא עילאה אתה ספירה אחת שהוא בבחי' לאה שהיא מלכות דאמא כמ"ש בזוהר בהר בינה איהי אחת ומלכות שבע רומז למ"ש והוא ע"ד מ"ש בכוונת אחת ואחת עד אחת ושבע שהיא אחת בינה ושבע מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:108b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:108b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:108b:3)

**ונמצא בערך בינה הוא ספי' אחת שהוא מלכות שלה בערך לאה** או מלכות דנה"י חדשים שנעשה כתר למלכות אף בבחי' רחל. אך בערך עצמך את יונתי תמתי שלימו דכל ספי' וספירה. וזה נרמז במלת היא באומרו אחת היא לאמה כי בבחי' לאה נוטלת ששה עשר אורות מד' אנ"פין דארבע שמות אהי"ה לבושי המוחין וכל אחד כלול מכולם והוא גי' הי"א גם היא ה' אחרונה דהוי"ה שיש לה ג' מילואים שסימנם יה"א ה"י ה"ה ה"א וזהו אחת היא אות ה' בג' מילואים והטעם הוא מפני שהיא לאמה ה' ראשונה דהוי"ה וכעובדא דאימא כך עובדא דברתא כידוע שלכן ה"ה כפולה בהוי"ה כי ה' ראשונה היא שם ס"ג והוא כללות שם ב"ן שנעשה אחר התיקון משם ס"ג ב"ן. ונמצא ה' ראשונה היא אחד עם ה' אחרונה כי שם ס"ג נעשה ב"ן ה' אחרונה וזהו אחת היא לאמה שהיא בחינת ח' עם אמה ה' ראשונה ותשלום פי' הפסוק עד"ז משם תדרשנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:110b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:110b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:110b:1)

**וכביכול אתון תעבדון להון** פי' ע"י מעשיכם הטבים אתם מתקנים ז"ון כמ"ש בפ' בחקותי דף קי"ג ע"א: וע"ד ועשה טוב כתיב. פי' שאתם על ידי הצדקה מתקנים טו"ב שהוא היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:110b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:110b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:110b:2)

**וכולא חד** פי' ארץ ואמינה הכל במ': ואי לא תתער לקבלה וכו'. פי' אם לא תביא לה הארה מהיסוד ע"י מעשיך הטובים התרחק ממנה כפי שהיא מלאה דינים ומיתוקם הוא ע"י החסדים שביסוד שנותן למ' ולכך אתרחק מינה וכו' לרעותהון בכל יומא נ"ב ושכינה עושה מה שהם גוזרים: אינון דמתערי האי טוב: נ"ב סוד התעוררות מ"ן לכן מתעורר אז היסוד להזדווג עמה ע"י הצדקה שעושה: ועשת ועשתה מיבעי ליה. נ"ב לא הבנתי כוונת הזוהר שהרי כל כך רומז לנוקבא ועשת בלא ה' כמו פעלת. כמו ועשתה בה' ועוד מאי רמז זה דלא עביד עבידתא הרי הוא עושה לשלש שנים משפע המ' בהכרח שעל ידה בא אלינו. וחלילה ע"י זונתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:110b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:110b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:110b:3)

**וא"כ מאי לאפקא** וסביר הייתי שהשפע יבוא ע"י היסוד לבד הנק' ברוך והיינו ברכתי ומלת ועשת נקבה תכזב זה. גם זה אי אפשר לומר שהיא ע"י יסוד זולתי המ' עמו דצדיק וצדק כחדא אזלין עכ"ל. ונל"עד דחדא קושיא מתרצה חברתה שבשאר השני' בא השפע מיסוד למ' ומתעצם בה נמצא שהעיקר היא המ'. אבל בשנה הששית העיקר הוא היסוד והשפע עובר מעבר בעלמא למ' ולכך אמר קרא ועשת בלא ה' לומר שאינו מתעצם במ' אבל עכ"ז הוא עובר על ידה ולכך ועשת בלא ה' הוא כינוי נמי לנוקבא: ביום הששי פי' יסוד בשנה הששית פי' יסוד שהוא ששי לחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:111a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:111a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:111a:1)

**חד טפסא בשלהובי נ"ב הר"חו ז"ל כתב שרץ** והר"מק כתב חיה רעה: קסטר ברישיה טפסא נ"ב הרח"ו ז"ל כתב הפך ראשו והלך לו טוב מדידיה לאפוקי מגזל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:112b:1)

קסם נחש תרין דרגין פי' קסם היא נוקבה דנוגה ונחש הוא דכורא דנוגה כמ"ש בפ' בלק דף ר"ז ע"א ועיין דף רי"א ע"א מ"ש שם באורך: קסם תלייא בעובדא נ"ב וסי' וקסמים בידם. נחש לא תלייא וכו' ז"ל הרב ז"ל בליקוטים דע כי בלעם הוא מהארות יסוד אבא שבוקע ביסוד דאימא מאחורי הראש דזעיר ואותם ?הארות הם בלאה ומתפשטי' בה עקבי לאה שהם בכתר דרחל. והנה בלעם הוא מאותם האורות דיסוד דאבא הנמשכים עד מקום זה ולכן היה שקול כמר"עה ובלק ה"ס העקבים שבוקעים ובולקים בתוך כתר רחל והם מאימא ולכך בלעם הוא בנחש ובלק בקסם כי המעשה הוא באימא כנודע עכ"ל. ובזה מובן לשון זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:112b:2)

**מ"ט ה' אלהיו** פירוש זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:112b:3)

ותרועת מלך פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:112b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:112b:4)

מאי דא לקביל דא פי' מה ענין שטים לגלגל שהשטים הוא בעבר המזרחי והגלגל היא בעבר הירדן המערבי ותירץ וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113a:1)

ה"ג ואי תימא הא ביממא אשתכח לגבי כד הוה לגבי בלק ור"ל היכי אמרת שלא היה בא אצלו ס"מ רק בלילה דקבלי לה הלא כשהיה אצל בלק בא ס"מ אצלו ביום. ותירץ אלא ודאי בנחש וכו' ר"ל שהסתכל ות בעלמא היה מסתכל ע"י דכורא דנוגה הנק' נחש ולעולם לא היה בא אצלו ס"מ ביום דא אתר דגזרין דאירייתא וכו' נ"ב השכינה נק' חוקה חוקה חקקתי גזרה גזרתי דהא כל דינין ומארי קרבא דמלכא אתפקדו ובידהא כמד"א ואת חוקותי תשמורו וכו' נ"ב ה"ג את חוקותי תשמרו בלא ו' עכ"ל והיינו פ' דפר' קדושים את חקותי תשמורו בהמתך וכו' ואת משפטי תשמורו נ"ב בפ' בהר סיני הוא פסוק זה ונכתב כאן בטעות. ולעיל באותו פסוק נדרש דרשה זו את חקותי תעשו ואת משפטי תשמרו ומ"ש דא הוא אתר אחרא עילאה. פי' זעיר הנק' משפט עכ"ל ונלע"ד דאין אנו צריכים לכל זה אלא פסוק זה הוא באחרי מות את משפטי תעשו ואת חקותי תשמרו ללכת בהם וכו' ורוצה הזוהר לחבר רישא דהאי קרא עם סיפא דההוא קרא וסיפ' דהאי קרא עם רישא דהת' ולכך אמר תחלה אם בחקותי תלכו וכו' כמ"דא ואת חקותי תשמורו דהיינו סיפא דההוא קרא. ומ"ש ואת משפטי תשמרו היינו סיפא דהאי קרא דכתיב ואת מצותי תשמרו וכיון שחברנו אותו עם רישא דההוא קרא דכתיב את משפטי תעשו. כאלו כתיב הכא ואת משפטי תשמרו דהיינו זעיר הנק' משפט ולכך אמר הזוהר ואת משפטי תשמרו דא הוא אתר אחרא עילאה שהוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113a:2)

**ועשיתם אותם אתם כתיב ודאי הואיל וכו'** נ"ב כי אתם מתקנים ועושים אותם חוק ומשפט הנ"ל דהיינו נוקבא שהיא נקודה עושים אותה פרצוף. וזעיר שהוא ב"ן ו"ק בלבד עושים אותו ב"ן עשר ע"י מע"ט וא"כ שפיר קאמר ועשיתם אותם. ?נ"ב יכול עשה שם לעילא. פי' שדוד ע"ה ע"י מעשיו הטובים תקן המלכות ועשה אותה פרצוף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:1)

עד דסליק שמא קדיש' דכורסיי' נ"ב שע"י עסק התורה מעלה את המ' מעולם הבריאה ולכלול בנקודה שתחת היסוד את ט' חלקיה שבבריאה בכורסייא שבאצילות כי בלילה יורדת לבריאה בסוד ותתן טרף לביתה עכ"ל ולפי זה בכורסייא היא מ' שתחת יסיוש הוא באצילות ונלע"ד לפרש עד דסליק שמא קדישא בכורסייא ר"ל עד שזווג זעיר הנקרא שמא קדישא עם המ' שנק' כורסייא שהיא כסא לזעיר ונקט מלת דסליק לפי שהוא סוד הזווג שהוא סליקו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:2)

כמ"דא ויקוב וכו' פי' מביא ראיה מה שם דהתם היא המ' כמש"ל סוף פ' אמור אף שם דהכא היינו המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:3)

כל חד וחד יתן חילא דיניה וכו' פי' חוק ומשפט הנז' שהם ז"ון כל אחד ואחד מהם ישפיע מהארתו עניכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:4)

**ושמא קדישא אשתכח שלים** פי' הוי"ה ואדנ"י משולבים שהוא חיבור ז"ון. א"נ כמ"ש הרב שי"הו הוא זעיר וה' אחרונה היא משלמת שם הוי"ה. וע"י הצדקה שעשה שרומז לה' אחרונה ונשלם שם הוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:5)

**דהא באתר דמותא היא שכיח** נ"ב שהשכינה נק' אילנא דמותא כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:6)

**אילנא דחיי שרייא עלוי** פי' מדה כנגד מדה לפי שנתן צדקה ועשה עצמו בסוד זעיר שמשפיע למ' גם הוא אילנא דחיי שרייא עלוי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:113b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:113b:7)

דלא יפיק מנייהו מלה לפימיה נ"ב ר"ל שלא יזכיר שם אחד מהם בלילה וכמ"ש הרב במצות לא ישמע על פיך. מה כתיב ונתתי שלום בארץ. נ"ב יסוד במ'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:114a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:114a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:114a:1)

**ולא כפית להו לישראל נ"ב נל"עד לגרוס ולא חשיד עכ"ל** ור"ל דא"א לומר שיאשיהו המלך לא כפית להו לישראל דהא קראי בהדיא שהשבית את הכומרים והוציא עצמות העובדי ע"ז מקבריהם ושרפם וארז"ל בגמ' שהיה שולח זווג של ת"ח לכל בית ובית לבער ע"ז: אלא הכוונה דלא חשיד להו לישראל שהיה סובר שאחר שביער ע"ז מארץ ישראל כולה חזרו ישראל בתשובה ולא היה חושד אותם שעדיין עובדים ע"ז: וכפי האמת היו חולקים ע"ז לשנים כמר"זל על פ' ואחר הדלת והמזוזה וכו' וירמיה היה אומר לו שעדיין ישראל עע"ז ולא הימין ליה דחשיב דכלהו זכאי כותיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:114a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:114a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:114a:2)

**ובעייא לאסתמא נ"ב בסוד ואת עיני צדקיהו עור** משכונא דילי דאיהי אתמשכנא וכו' פי' המ' היא ממושכנת בגלות בעון ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:114b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:114b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:114b:1)

**כך ישראל אע"ג דאינון נפקו וכו'** המשל אינו דומה לנמשל דהתם כעס על המטרונה והניח הבן אצלה בשביל שעדין רצונו בה ובנמשל כעס על ישראל והניח השכינה עמהם. אלא הכוונה שדבר החביב יניח אצל שאינו חביב.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:115a:1)

**בנוקבא דתהומא רבא** נ"ב שנוטלין כח להרע מהיכל הז' שלהם הנק' נוקבא דתהומא רבא כנודע.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:115a:2)

**בת שבע איקרי** נ"ב כשמתחברת בבינה שהיא ז' מתתא לעילא. אזי המ' נקה בת שבע ברתא דאימא עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:115a:3)

אף אני הא אתער לקבלייכו וכו' פי' מלבד שאני מייסר אתכם ע"י דממנן אחרנין אף אני שהוא זעיר המדבר מייסר אתכם ואף המ' הנק' שבע וזהו שבע על חטאתכם. ומ"ש למלכא וכו' פי' הוא כמו דבר אחר שמפרש ויסרתי אתכם למיהך בגלותא. ושמא תאמרו אתם לבדכם. אף אני וגם שבע יהי' עמכם בגלית ומי גרם זה על חטאתיכם בשביל חטאתיכם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:115a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:115a:4)

**דברי גבורה מבעי ליה** פי' כיון שהם תוכחות הו"לל דברי גבורה. מאי דברי הברית. ותירץ הא אוקמוה וכו' שקללות שבתורת כהנים הם מפי הגבור' שהיא המ' שנק' גבורה תתאה ושבמשנה תורה הם מפי הזעיר כמ"ש בפרשת ויקרא דף ז' ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:115b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:115b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:115b:1)

מלי ברית הוו דהא טב וביש ביה תליין פי' אף על פי שבתורת כהנים הם מפי הגבור' כיון דכתיב אלה דברי הברית כולם הם ע"י יסוד ומ' שנקראים שניהם ברית כדמפרש הזוהר טב מצדיק וביש מצדק דאיהו שלמא דארעא שלמא דביתא שלמא דעלמא יובן במ"ש הרב ג' בחי' נותן יסוד למ' א' בחי' רוחא קדמאה שהוא שם ב"ן המעלה מ"ן בחי' ב' כלי המ"ן שהוא ע"ב קד"ם בחי' ג' טיפה הזרעית שהיא שם ע"ב שממנה נוצר הולד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:115b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:115b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:115b:2)

**ולכך אמר ג' לשונות אלו ולפ"ז ארעא וביתא ועלמא כולם במ' לפי שיש בה בחי' שונות** א"נ י"ל לפי שיש במ' ג' כלים חיצון אמצעי פנימי וכולם תיקונם מהיסוד לכך נקט ג' לשונות אלו א"נ י"ל שלמא דארעא היא מ' הנק' ארץ שלמא דביתא הוא בריאה הנק' בית. שלמא דעלמא הם יצירה ועשייה ועוה"ז ואף כמ"דא אף אני. פי' שהוא זעיר כמ"ש הזוהר לעיל. גם לרבות כ"י ושיעור הכתוב ואף שהוא זעיר כמ"דא אף אני. וגם זאת שהיא המ' כולם הם עמכם בגלות וז"ש בהיותם בארץ אויביהם בהיותם כולא כחדא. הא בריתי פליג פירוש כיון שהשכינה היא עמכם בגלות ויסוד ומ' שניהם נק' ברית כמ"ש הזוהר לעיל א"כ אי לא איפרוק להו הא בריתי פליג ויש פירוד בין יסוד גמ' לכך אפרוק להו בשביל שיתחברו יסוד ומ' ויהיה השם שלם ע"ד ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117a:1)

**רבי אבא פתח ויברא אלהים וכו'** טעם פתיחה זו משום דק"ל בפסוק במדבר סיני באהל מועד למה הוצרך סימן בתוך סי'. ומתרץ במדבר סיני הוא התורה שרומזת לזעיר. ובאהל מועד הוא המשכן שרומז למלכות. ובא להשמיענו שישראל הם חיילין דאורייתא שהוא זעיר וחיילין דמשכנא שהיא המלכות ולכך הביא פ' בצלמו בצלם אלהים שהם ג"פ ז"ון שבצלמו הוא זעיר בצלם ו'. בצלם אלהים היא המ' והאדם הוא משניהם יחד וכדמסיק לקמן. עבד ליה בדיוקנא דעילאי הם אריך וא"וא. ותתאי הם ז"ון. והאדם שבעו"הז כולל כולם וז"ש והוא כליל מכולא. א"נ י"ל בדיוקנא דעילאי היא הנשמה שהיא מפרצופים העליונים. ותתאי הוא הגוף א"נ בדיוקנא דעילאי הוא צלם הדק של האדם. ותתאי הוא הגוף החומרי ועיין בפ' בשלח דף נ"ה ע"א מ"ש שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117a:2)

**תרין דרגין דכלילן דכר ונוקבא** נ"ב בצלמו בצלם ו' דכר. בצלם אלהים וקבא. ואע"ג דנוקבא אחידת בסטרוי הוא נמי כליל מתרין סטרין. פי' שאדם הוא מבחי' מ"ה וכלול עמו ב"ן דמ"ה. וחוה ג"כ היא ב"ן וכלול עמה מ"ה דב"ן נמצא שכלול מכל סטרוי. אוליד בנין מעילאי ותתאי. פי' לפי שבא נחש על חוה. ואח"כ בא אדם ג"כ על חוה נמצא שאותם הבנים מטיפת המלאך ומטיפת אדם וז"ש מעילאי ותתאי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117a:3)

**ולא אתיישבו דא ודא** נ"ב שנימחו כל זרע קין והבל מן העולם ולא נתקיים העול' רק ע"י שת ובניו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117a:4)

**ועכ"ד עלמא תתאה לא אשתלי' וכו' פי' אע"פי שנולד שת שממנו הושתת העולם** עכ"ז לא היתה שלימות בעולם כראוי וטעם שאמר ג' לשונות לא אשתלים. ולא הוה שלים. ולא אשתכח בקיומיה אפשר נגד עיבור ויניקה ומוחין שעל ידם היה השלימות בעולמות כולם. אבל לא אשתלים עד דאברהה וכו'. שבתחלת ימיו של אברהם שעדיין לא הפיג מדת החסד עדיין לא נשלם העולם. ואחר דאשתכח ביה בעלמא ואחיד בימינא דהיינו שהשיג מדת החסד ע"י מעשיו הטובים כמ"ש הזוהר בפ' לך לך על פ' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה. שהיה אא"עה עולה מדרגה אחר מדרגה עד הנגבה שהוא החסד. אזי תקן העולם כמאן דאחיד מדרגה עד הנגבה שהוא החסד. אזי תקן העולם כמאן דאחיד בימיניה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117a:5)

תריסר שבטין פי' שהם נגד י"ב בקר ונגד י"ב צירופי הוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117a:6)

**וע' נפשאן פי' שהם כנגד החסדים המגולים שהם שני חסדים ושני שלישים והם ע' כמ"ש הרב בכוונת המילה** ואז אשתלים עלמא. כדין אתקיימו עלמין. פי' אבי"ע בבחי' העולמות. ומ"ש ואתבסמו עילאין הם הספירות שהם פנימיות העולמות. ותתאין הם המלאכים ובני אדם א"נ עילאין הם פרצופי אצילות ותתאי הם פרצופי בי"ע בבחי' פנימיות העולמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117b:1)

**כמה חיילין אינון דאורייתא** פי' ישראל שהם חיילות הזעיר הנק' תורה וחיילות המ' הנק' משכנא. ולא מתפרשי דא מן דא כגוונא דלעילא. פי' כמו שז"ון למעלה אינם נפרדים ח"ו. כן אורייתא ומשכנא לא מתפרשי דא מן דא שתמיד ארון התורה הוא בתוך המשכן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117b:2)

**ובג"כ חייליהון עאלין בחושבנא** פי' אותם שהם מבן עשרים שנה ומעלה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117b:3)

ומ"ש בר אינון אחרנין פי' פחות מבן כ' והנשים והטף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:117b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:117b:4)

**בהאי ובהאי** פי' ישראל יש להם אחיזה בזעיר הנק' תורה ובמ' הנק' משכנא. בא' לחדש השני בשנה השנית כולא חד פי' שחדש הב' ושנה השנית כולם ביסוד שהוא הנקרא חדש ושנה, והוא שני למ' שהיא ראשונה והיסוד שני לה וז"ש והאי איקרי חדש זיו רמז לההיא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא. שר"ל שהיסוד הוא חדש זיו בסוד ויהי יוסף יפה תואר. והוא ירחא ושתא דנהיר לסיהרא שהיא המ'. דהא כדין עלמין כולהו אשתכחו בשלימו. פי' כיון שיסוד ומ' מזדווגים. ודאי שגם פרצופים העליונים מזדווגים גת הם. לפי שאין להם ליסוד ומ' ממי לקבל טיפה אלא מפרצופים העליונים מהם וכע"זהד כל פרצוף הגבוה מחבירו מזדווג עם נוקבא דיליה כדי ליתן לפרצוף שתחתיו נמצא שבהזדווג יסוד ומ' ודאי כל פרצופי האצילות שלמים וכן ג"כ בי"ע כשמזדווגים יסוד ומ' בא להם שפע ואשתכחו שלמין. לאשתמודעא דהא כד נפקי ישראל ממצרים בחודש הא' הוה קשה מה בא להשמיענו הרי זה פשוט בפסוק שבניסן נגאלו. ויש לומר שכוונת הזוהר לומר שמפסוק זה ידענו שיציאת מצרים היתה ע"י המלכות כמ"ש הרב ז"ל שהבינה האירה במ'. ומ' הוציאתם ולכך אמר הכתוב בשנה השנית לצאתם מארץ. לומר שהיסוד נק' שנה שנית לגבי המ' שהיא ספי' ראשונה שהוציאתם מארץ מצרים. וז"ש בא' לחדש הב' וכו'. את בית אהרן הכי נמי נשין וכו'. פי' מתיבת את דריש הנשים של הכהנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:1)

**בחד אילנא עילאה קדישא** נ"ב יסוד דזעיר. היה מתברך מאתר דכל ברכאן וכו'. נ"ב יסוד הבינה. וביה אתנטעו ואשתילו שרשוי. פי' כי ע"י יסוד הבינה נמשכו ה' חסדים וה' ג' ליסוד דזעיר. מאתר דכל אינון ברכאן נפקי ביה מיסוד דזעיר שכל הברכות מתקבצים שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:2)

**על הררי ציון** נ"ב נ"ה הרים על יסוד הנק' ציון: חיים עד העולם נ"ב משפיעים למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:3)

**ודא איהו נהירו דעלמא** פי' מ. ובי"ע מציון מכלל יופי. פי' מיסוד שהוא יפה בסוד ויהי יוסף יפה תואר. אלהים שהיא המ' הופיע. האירה ממנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:4)

**כולא הוא בחביבותא: היינו שכל הפרצופים מתעוררים ע"י הגבורות שהם מעוררים האהבה בסוד חמים האש הצפוני** ומ"ש כולא הוא ברחימותא ר"ל ע"י החסדים הנק' רחימו והכוונה שתחלה שמאלו תחת לראשי. ולבסוף וימינו תחבקני. ומ"ש כולא הוא בשלימו היינו סוד הזווג. כדין הוא שלמא דכולא. פי' שיש זווג בכל פרצופי בי"ע. שלמא דעילא. פי' שיש שלום ושפע למלאכים שהם עילא. ותתא פי' שיש שלום גם לבני אדם התחתונים. ר"א פתח שמחו את ירושלים: טעם פתיחה זו על פ' איש על דגלו וכו' משום שמפרש בסמוך שירושלים היא המ' ונק' שמחה. והמ' היא על ד' דגלים שהם נגד ארג"מן שהם כסא למ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:5)

בכל המקום אשר אזכיר את שמי: נ"ב וכל התורה כולה שמותיו של הק"בה ונק' שמו: ועביד שלמא לעילא יסוד דזעיר. ותתא יסוד דנוקבא וכדמפרש בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:6)

**יעשה שלום לי לעילא** נ"ב יסוד דדכורא. שלום יעשה לי לתתא. נ"ב יסוד דנוקבא עכ"ל וטעם שביסוד דכורא הקדים מלת יעשה. הוא כמ"ש הזוהר בפ' ויקר' דף י"ד ע"ב וז"ל מ"ט לא אקדים שלום הכא אלא בגין דאתעבר חוייא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:7)

**ובג"כ יעשה אקדים וכו' וכתב שם הר"חו ז"ל בהג"הה וז"ל ר"ל כשיכרות הערלה ונראית ראש העטרה** אזי יעשה שלום לי ר"ל יתקן הברית ואזי שלום לי עכ"ל. ובזה יתורץ הענין שביסוד דזעיר הקדים מלת יעשה לפי שכבר הוסרה הערלה כשנעשה יסוד דדכורא. דתמן אתחברת אתתא בבעלה: נ"ב ואז שורה ת"ת בארץ ישראל מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:8)

**וכדין חדוותא דכולא וכו'** פ' זהו כמש"ל כמ"ש הזוהר שלמא דכולא שלמא דעילא ותתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:9)

**דבר אחר עבדו את ה' ביראה דא כ"י** פי' בשמחה וביראה כולם רומזים על המ' אלא בזמן שבית המקדש קיים נק' המלכות שמחה ובזמנא דאיהי בגלותא נקראת יראה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:10)

**ושכיבת לעפרא** פי' בבריאה כמ"ש העפר אשר יהיה בקרקע המשכן משכן היא מ' דאצילות וקרקע המשכן היא בריאה. והבירורים שנק' עפר הם שם והמלכות יורדת לבריאה ללקט הניצוצות. ולכ"א ושכיבת לעכרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118a:11)

**וכדין בשמחה תצאו ודאי: פי' וא"כ מה שנק' שמחה הוא אחר שבא המלך והקימה מעפר** והיינו אחר הגאולה כמד"א ההרים נ"ב מלאכים מצד הת"ת והגבעות נ"ב מלאכים מצד המ'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:1)

איש על דגלו באותות פי' הוא סיום דברי רבי אלעזר שפתח לעיל שמחו את ירושלים וכו' ועכשו מפרש ד' מחנות שכינה ולכך אמר לקמן שמע חמוי ונשקיה לר"א ש"מ שכל זה הוא דברי ר' אלעזר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:2)

**אלין ד' משריין** פי' ד' דגלים של ישראל שבעולם הזה וז"ש דאינון תריסר שבטין וכו'. כולא כגוונא דלעילא נ"ב ג' לכל צד עכ"ל והיינו ד' מחנות שכינה שהם ארג"מן שכל אחד יש עמו שנים ששם עלו שבטים אלין י"ב שבטין וכו'. פי' י"ב שבטים שבעו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:3)

**שבטי יה הא אוקמוה** פי' י"ב מלאכים שתחת המ' הנק' י"ה כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:4)

**בגין די"ה עדות לישראל** נ"ב קרא המ' י"ה כי בחכמה יסד ארץ אבא יסד ברתא. וג"כ נק' חכמת שלמה חכמה זעירא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:5)

**ובג"ד הראובני וכו'** פי' י"ה בכל אחד מהשבטים שהיא המ' שמעידה על ישראל שלא טמאו בריתם כמ"ש גן נעול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:6)

**אבל ודאי הכי הוא** פי' באמת כן הוא כמו אבל אשמים אנחנו. ומביא ראיה למ"ש שיש י"ב למטה בעו"הז ויש י"ב תחת המ' וכולם נשרשים מי"ב שבזעיר וז"ש אבל ודאי הכי הוא וכו'. דהא אילנא עילאה קדישא אחתם בחותמוי והיינו י"ב צירופי הוי"ה שבזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:7)

**ה"ג כתיב ודמות פניהם פני אדם** ול"ג דכתיב והשתא מפרש ד' מחנות שכינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:8)

דיוקנא דאדם אתכליל בכולהו פי' שאע"פי שהם פני שור פני נשר פני אריה היינו הבטת שור ונשר ואריה אבל לעולם הם צורת אדם דוקא וכמ"ש הזוהר בפ' תזריע דף מ"ח ע"א וכמ"ש הר"חו שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:9)

**ואפין הוו לד' סטרא דעלמא** פי' שכל א' יש לו ד' פנים וכמ"ש וד' פנים לאחת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:10)

ומתפרשן בדיוקנהון ר"ל שהם פני שור פני נשר פני אדם בכל א' ומ"ש וכולא כלילן ביה באדם הוא כמ"ש שכולם פני אדם אלא על הבטה של כל א' הוא נקרא שור או נשר או אריה. תרין מכאן ותרין מכאן נ"ב ב' זרועות ובהם ו' פרקים ו' שבטים דרום צפון: ואפ"כ יוצאת המ' בחזה ואח"כ ב' שוקין ו' פרקים ששה שבטים אחרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:11)

**תרין מכאן ותרין מכאן וי"ה בינייהו** פי' המ' נק' י"ה כמש"ל. זהו כפי הג"הת הר"חו ז"ל ועי"ל מ"ש אלין ד' משריין דכנסת ישראל הם י"ב מלאכים שתחת המ' ומ"ש דאינון תריסר שבטין תריסר תחומין וכו כבר נודע שי"ב מלאכים הנז'. קורא אותם הזהר י"ב שבטים בכמה מקומות. ומ"ש כולא כגוונא דלעילא ר"ל י"ב שתחת המ' הם כמו י"ב שבזעיר. ומ"ש ששם עלו שבטים וכו' פי' הם י"ב שתחת המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:12)

**ומ"ש שבטי יה הא אוקמוה** פי' הם י"ב שבזעיר ששורשם מא"וא הנק' י"ה. ומ"ש בגין די"ה עדות לישראל. ר"ל י"ה שהם א"וא מעידים על ישראל שהוא זעיר שיש לו מוחין מהם כמ"ש באידרא זוטא ואסהיד בא"וא גווני דאנפוי. דהיינו כל מי שרואה פני זעיר מאירים מן המוחין יעיד שהם מא"וא. והם מעידים ג"כ על ישראל של מטה כמש"ה הראובני וכו' וז"ש אבל ודאי הכי הוא שר"ל באמת יש י"ב שבטים בזעיר. דהא אילנא קדישא שהוא זעיר אחתם בחותמוי שהם י"ב שלו ומ"ש כתיב ודמות פניהם וכו' עכשו מפרש י"ב שבמ' כמ"ש לעיל. וממ"ש הזוהר בסמוך תרין מכאן ותרין מכאן וי"ה בינייהו נראה מדוייק כי י"ה היא המ' כמ"ש הר"חו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:13)

**ולבתר אינון תרין אחרנין** פי' דן ואפרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:14)

**ארבע משריין אינון לד' סטרי עלמא** פי' ארג"מן שתחת המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:15)

וז"ש אוף הכי לתתא וכו' שהם ד' דגלים שבעו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:16)

**לקבל משרייא דאורי"אל פירוש שאורי"אל במזרח נגד יהודה**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:17)

**לקבל משרייא דמיכ"אל פי' מיכ"אל בדרום נגד ראובן** מזבח ה"נ דרומית מזרחית. פי' כמו שלמעלה מיכ"אל ואורי"אל מחוברים כאחד שהם דרום ומזרח לכן במזבח כנגדם דרומית מזרחית. וכן צפונית מערבית נגד גברי"אל ורפ"אל שהם ג"כ מחוברים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:18)

**דאיהו שירותא דכולא וכו' נ"ב ד' חלוקות אלו נגד הוי"ה** שירותא דכולא ראשית חכמה יו"ד: עילאה דכולא בינה ה': קדישא דכולא ישראל ו' כולא אתכליל ביה מ' דכלילן בה כלהו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:19)

**יו"ד מזרח** פי' אבא הנק' מזרח והוא י"וד דשמא קדישא. הוא שירותא דנהורא. פי' שאבא נק' שירותא כנודע שממנו התחיל הגילוי ה"ג ואפיק לדרום. והיינו חסד שיצא מאבא כנודע שחסד הוא קו החכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:20)

**ותלייא בשירותא דמזרח** פי' שדרום הנז' תלוי באבא הנק' שירותא ונק' מזרח וכאלו אמר בשירותא שהוא מזרח. אי נמי ואפיק לדרום היא בינה שיצאה מאבא וטעם שנק' דרום משום דנפיק מינה דרום כמ"ש לקמן. ה"ג ה' דרום מינה נפיק דרום דעייל יו"ד שירותא דמזרח ואפיק ליה ומן ה' תלייא דרום וצפון וההוא די בינייהו. והכי פירושו דרום היא בינה ומפ' למה נק' הבינה דרום ואמר מינה נפיק דרום. ומ"ש דעייל יו"ד וכו' ר"ל בינה שהוציאה חסד הנק' דרום כיצד היתה סדר יציאתו ואמר שנזדווג אבא שהוא יו"ד והוא שירותא ונקרא מזרח. עם אימא ואז הוציאה לחסד הנז'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:21)

**ומ"ש ומן ה' תליין וכו'** פי' הם חג"ת כי דרום וצפון הם ח"ג וההיא דבנייהו היא ת"ת. וכולם מהבינה: וע"ד תנינן מאן דיהיב מטתו וכו'. בש"ע א"ח סי' ר"מ כתב יזהר ליתן מטתו ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום כי כן מפ' בין צפון לדרום אבל האר"י ז"ל כתב בס"הכ ר"ל ראשה למזרח ומרגלותיה למערב וצדדיה בין צפון לדרום עכ"ל ומלשון זה מוכח כדבריו שכתב דהא בן דכר איהו בין צפון לדרום. וידוע שהת"ת שהוא בן דכר ראשו למזרח שהוא אבא ורגליו למערב שהיא מ' וצדדיו בין צפון לדרום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:22)

**ברזא דיו"ה** פי' יו"ד הוא בחי' החסד. ו' ת"ת ה' גבורה והם חג"ת הנז': ועיין במ"ש הרב בכוונת הלולב בצירוף ששה יה"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:23)

ה' בתראה מערב פי' מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:24)

**אחיד ותלייא חסד** פי' שחסד הוא קו החכמה. וכן גבורה היא קו הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:25)

דדרום תוקפיה במזרח: נ"ב חסד מאבא הנק' מזרח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:26
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:26](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:26)

**דאיהו שירותא דשמשא** והזעיר נקרא שמש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:27
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:27](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:27)

**ותוקפא דשמשא לא שרייא אלא בשירותא** פי' תוקף הזעיר והארתו אינה אלא מאבא הנק' שירותא. כמ"ש הרב שכשבאין מוחין דאבא לזעיר הם דוחין החיצונים בסוד החכמה תחיה בעליה. כיון דדרום נטיל תוקפיה דמזרח הוא אנהיר לצפון נ"ב גבורה עכ"ל. ופי' מזרחית צפונית ר"ל אחר שהחסד קיבל הארה ממזרח שהוא אבא. אזי מאיר לצפון שהוא גבורה וכולל אותו עמו וז"ש וצפון. אתכליל בדרום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:28
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:28](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:28)

**צפונית מערבית וכו' פי' שהמלכות מקבלת מהגבורות הנק' צפון בסוד שמאלו תחת לראשי** ואח"כ מקבלת מהדרום שהוא החסד בסוד וימינו חחבקני. וכללות לשון המשנה כך ובא לו לקרן דרומית מזרחית. השתא לא דייק הזוהר מלת לקרן עד לקמן דף ק"ך ע"א. ודרומית מזרחית ר"ל חסד מקבל מאבא הנק' מזרח. מזרחית צפונית ר"ל אחר שהחסד קיבל מאבא הנק' מזרח מאיר לצפון שהיא גבורה וכוללו עמו. צפונית מערבית. היינו שהמ' שהיא מערב מקבלת מצפון בסוד שמאלי וכו' מערבית דרומית. בסוד וימינו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:29
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:29](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:29)

**לגבי קב"ה דאיהו בין צפון לדרום** כמש"ל שהת"ת הוא בין צפון לדרום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:30
[Mikdash Melekh on Zohar 3:118b:30](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:118b:30)

**ה"ג ולגבי כנסת ישראל דאיהי בין צפון לדרום ור"ל שהמלכות שנק' מטה** היא אחורי הת"ת ראשה למזרח שהוא אבא ומרגלותיה למערב שהוא יסוד שגם הוא נק' מערב כמש"ל דף קי"ט ע"ב וצדדיה בין צפון לדרום שהם ח"ג. ולכן אמר הזוהר לעיל אוליפנא קב"ה יהיב מטתיה וכו'. שהזעיר הנק' קב"ה יהיב מטתיה שהיא מלכות שהיא באחורי הת"ת. בין צפון לדרום ומכל זה משמע כפי' האר"י ז"ל ולא כדברי הש"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119a:1)

**ויולד חכם ישמח בו גרסי'** ול"ג וישמח בו עכ"ל: לפי שהמקרא הוא ויולד חכם ישמח בו והמסורת הוא יולד חכם וישמח בו. והזוהר קא דריש מקרא ולא מסורת כמו גיל יגיל וכו' שהוא המקרא ולא המסורת שהוא גול יגול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119a:2)

**בתוספת ו' וכו' נ"ב דהו"לל יולד חכם ישמח בו** מאן דאפקיד בידא דמלכא מדי: נ"ב והרי הכל הוא שלו ומה שקנה עבד קנה רבו וא"כ מה פקדון הפקיד בידו כיון דעאל ליליא אילנא דמותא שליט בעלמא. נ"ב בסוד ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה. ואילנא דחיי וכו': נ"ב זעיר נסתלק בגו אימא עילאה בסוד השינה והדורמיטא עכ"ל ור"ל נשמת הזעיר עלתה בסוד מ"ן לאימא. ונל"עד שלכך אמר הזוהר אסתלק לעילא לעילא. שר"ל שנשמת זעיר נסתלקה ממנו ועלתה למעלה וזהו אסתלק לעילא. ומ"ש לעילא פעם שנית היינו שנסתליק לאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119a:3)

ת"ח לאו כדאי הוא האי אילנא דמותא וכו': נ"ב ר"ל אין כח ורשות בידה לוותר כי היא מדת הדין ושורת הדין נותנת הנפש החוטא' היא תמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119a:4)

**ושביק ואהדר ההוא אילנא דמותא וכו'** פי' אע"פי שהיא מדת הדין ומפני העונות צריך שימות האדם: ועכ"ז שביק אותם העונות ואהדר פקדונא למאריה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119a:5)

**לראות היש משכיל** פי' כדי שיוכר בין הצדיקים העומדים בלילות ובין אותם שאין עומדים לעסוק בתורה. כגוונא דאית לעילא אית לתתא אית וכו': תני והדר מפרש מ"ש דאית לעילא היינו ימינא ושמאלא ומה שכתב דאית לתתא היינו ישראל ועמין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:1)

**עד דתליין מן רישא** כדי להבין לשון זה נקדים מ"ש הרב בקהלת יערב וז"ל מ"ש הזוהר בפ' במדבר דף קי"ט ע"ב על פ' קולה כנחש ילך ועל פ' נפלה לא תוסיף קום שהוא ענין זנבא ורישא וכו' והענין הוא כי הנה לא נשאר בנוקבא דזעיר דאצילות דקדושה רק בחי' מלכות שבה שהיא בחי' העשירית התחתונ' שבה ושאר הט"ס עליונות שבה שבאו לה מט' ספירות עליונות דזעיר כנודע אלו ירדו למטה בנוקבא דקליפה ואלו הט' ראשונות נקראי' רישא אשר היא שכיבת לעפרא כי נתונה בין הקליפות בסוד עפר המשכן אבל בחי' אחרונה שבה נק' זנבא היא לבדה נשארה באצילות והיא השולטת עתה בזמן הגלות וגם אומות העול' שהם זנבא יש להם שליטה ותגבורת בגלות הזה לפי שניזונים מן הזנבא השולטת עתה. אבל ישראל שהם רישא וניזונים מן הרישא והנה רישא שכיבת לעפרא ולכך ישראל בגלות הזה הם נכנעים ושפלים תחת א"וה הנק"י זנבא עכ"ל. וז"ש עד דתליין מן רישא דהיינו שיונקים מט' ספירות דמ' שנק' רישא. שאע"פי שהקליפות ואומות העולם יונקים מזנבא שהיא מ' דנוקבא עכ"ז חיותם הוא מהרישא. לפי שגם המ' שהיא זנבא משם חיותה. וז"ש בסמוך וכגוונא דרישא וכו' נטיל זנבא וכו' מ"ט בגין דאחיד ביה דהיינו שהזנבא שהיא מ' דנוקבא. מהרישא שהם ט' ספירות דנוקבא היא יניקתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:2)

**מה אקוב לא קבה אל דאיהו רישא** פי' שהמ' נקרא אל וט' ראשונות שלה הם רישא ובמדבר לא אשתכח בדינא. ולכ"א בלעם היאך אקללם והמ' נקרא אל אין בה דין. ואע"ג דהאי אל אוקימנא פי' שאל הוא בחסד וא"כ איך אמרנו שהמ' נק' אל. ותירץ האי מלכותא קדישא נטיל שמא כגוונא דכולא. דהיינו שמ' נק' בשמות הספירות שעליה ולכך נקרא אל כמו החסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:3)

**והאי טב וחסד** פי' שאל הוא חסד בסוד חסד אל. ומ' שנקרא ג"כ אל היא טוב וחסד דבי"ע שמשפעת להם שפע וז"ש והאי טב וחסד דהאי עלמא ובג"כ איקרי אל. פי' כיון שהיא טב וחסד לבי"ע לכך נק' אל. אל שד"י הא אוקימנא וכו': פי' שד"י הוא היסוד דביה ספוקא דעלמא שהם מ' ובי"ע שניזונים על ידו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:4)

**דהא קאי אל היא דאזדווג ביה** פירוש מלכות הנקרא אל מזדווגת עם היסוד הנקרא שד"י ובג"כ איקרי אל שד"י וכו'. אל שהיא מ' מזדווגת עם שדי שהוא היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:5)

**בג"כ כגוונא דאתער רישא וכו'** פי' עתה חוזר לתרץ קושיות ר' יהודה למה אומות העולם מתערין בלילייא. ואמר כגוונא דאתער רישא שהם ישראל שיונקי' מן רישא: הכי נמי אתער תתאה שהם או"ה שיונקים מזנבא. ה"ג מאן עביד לזנבא דאסתלק לעילא ושליט ומחי. רישא דאתכפייא לתתא. ולא כהגהה וכן הוא בזוהר מוגה. ור"ל שזנבא של הנחש היא השולטת כיון שרישא אתכפייא לתתא. ועכ"ז מאן מדבר לזנבא אלא האי רישא דיליה ואחר שפירש הזוהר ענין הנחש שהוא המשל חוזר ומפרש הנמשל: ואמר בגין דא השתא שאר עמין דאינון אחידן בזנבא וכו': דהיינו שכיון שאחוזים במ' דנוק' שהיא באצילות לכך גם הם שולטים: ומ"ש ורישא כפוף לעפרא כמ"דא נפלה וכו' היינו הט' ראשונות של הנוקבא ירדו לקליפה ואזי גם ישראל שהם רישא הם בגלות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:6)

**ומ"ש ועכ"ד האי רישא וכו': פי' שאע"פי שהט"ס דנוק' הם בקליפה** עכ"ז מדבר לזנבא שהיא מלכות דידה. ולא"וה האחוזים בה וזהו שהביא ראיה מפ' שמוני נוטרה את הכרמים שהם או"ה הנק' זנבא היונקים ממ' דנוקבא הנקרא זנבא ג"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:7)

איקרון סגולה בין לעילא בין לתתא: פי' שח"גת הם סגו"ל ואברהם יצחק יעקב למטה הם ג"כ סג"ול: היינו שכינה שרויה במערב נ"ב רחל ביסוד הנק' מערב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:8)

ישראל סבא: ופי' הכתוב בך שהיא המ' שנקרא בך לפי שיש בה הארת כ"ב אתוון ולכך נק' ג"כ את על ידה יברך ישראל שהוא זעיר לתחתונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:9)

**מאי קמ"לן** פי' מי הכריחך לפרש ישראל הוא ישראל סבא: ודילמא ה"פ בך שהיא מ' יתברכו יש' התחתונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:10)

**ותירץ אלא בך וכו'** ור"ל שא"כ ית' יש' או יבורך יש' מבעי ליה מהו יברך ישראל אלא ודאי כדאמרן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:11)

**דאנת במערב** נ"ב יסוד נקרא מערב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:12)

**וכתיב אני אל שד"י: פי' מלכות הנקרא אל מתחברת עם שד"י שהוא היסוד כמש"ל: אלא ימינא הוה זקיף** שזקף ימינו יעקב אע"ה כדי ליתנו על הבכור שהוא מנשה שכן ראוי להיות. אבל סטי ליה שכינתא כלפי אפרים וארח ריחא דשכינתא על רישא כדין אמר בך יברך ישראל: ובזה מתורצת הקושייא דלעיל שאמר אוליפנא דחמא עמיה שכינתא וכדין אמר בך יברך ישראל. ולכך הקשה והיאך חמא וכו'. ועכשו מתרץ שכיון שהריח ריח השכינה על ראשו כדין אמר בך יברך ישראל. ולא מפני שראה בעיניו. ודריש שכל לשון השכלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:119b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:119b:13)

**וחמא דאיהו למערב: פירוש אפרים הוא במערב והוא רומז לשכינה שהיא במערב שהוא היסוד** לא חברא בגופא פיריש שהמלכות היא אחורי הת"ת. וכדין כולא חד. פירוש זו"ן מתייחדים יחד לאתברכא עלמא פי' בי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:1)

מקבל עליה עול מלכות שמים: פירוש עול השכינה ומפ' ואזיל במה מקבל עליה עול השכינה ואמר מסדר שבחא וכו' דהיינו ע"י הזמירות שמשבח לקונו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:2)

**דעשרה תושבחן דעשרה כתרין קדישין וכו'** פירוש שכתב הרב בס"הכ הללי נפשי וכו' היא מלכות דיצירה הנקרא נפש הללויה כי טוב וכו' הוא יסוד דיצירה ולפי שתוקף הדינים הוא ביצירה לכך אין מזכירים נ"ה בפירוש רק רמוזים ביסוד וז"ש לא בשוקי האיש ירצה וכו'. הללו את י"י מן השמים ת"ת. הללויה שירו לי"י שיר חדש חסד וכלול עמו הגבורה הללו אל בקדשו ג"ר דיצירה: הרי חמשה הללויה כוללים כל עשר ספירות דיצירה עכ"ל: ובזה נבין מ"ש דעשרה כתרין קדישין דשמא קדישא שנידע כי זעיר מקנן ביצירה הנקרא שמא קדישא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:3)

לבתר סיים בעשרה וכו': פי' מלבד שמזמור זה הללו אל בקדשו נגד ג"ר דיצירה: גם נרמזו בו עשרה שבחים כנגד עשרה פרטיות כמ"ש הרב בסידור.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:4)

**לבתר אשרי לה בחסד בסיומא דצלותא** פי' באשרי שאחר העמידה נמצא בתהלה לדוד שאומרים קודם עמידה ואחר עמידה אנו מחברים המ' בחסד. וע"י תהלה לדוד שבמנחה אנו מחברים אותה עם הגבורה וז"ש ולבתר בצלותא דמנחה תלייא וכו'. דאתייהבת בין צפון לדרום. פי' שבשחרית שהוא בחי' החסד ובמנחה שהוא דין על ידם שורה בין חו"ג שהם צפון ודרום והגם דכתיב שמאלו תחת וכו'. ואח"כ וימינו. וכאן בתפילה מקדימים הפסד קודם הגבורה. כבר תירץ הרב שהתעוררות הימין קודם לשמאל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:5)

**ברזין קטירין נ"ב בסודות הקשורים**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:6)

**ובדא תעלון וכו' נ"ב כי המ' היא ראשונה** בקשורא קדישא דדרום נ"ב חסד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:7)

**ובדרום תקיפו דוכתא וכו'** נ"ב ואח"כ תייחדוהו ותשאר דבוקה בחסד עכ"ל ור"ל שמערבית דרומית היינו מ' דבוקה בחסד הנק' דרום. א"ל והא לא יכיל עד דמקבל עליה וכו'. פי' ר' אלעזר לא דקדק מלת לקרן כמש"ל בדף קי"ח ע"ב בפירוש המשנה שפי' ר' אלעזר לעיל ולכך הקשה והא לא יכיל וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:8)

**דהא ובא לו לקרן וכו' פי' המ' נק' קרן כנודע** דתמן הוא אילנא דחיי. פי' דרומית הוא זעיר שבניינו מהחסדים הנקרא דרום ואנו מחברים אותו עם אבא הנקרא מזרח וזהו דרומית מזרחית. דתוקפא דדרום במזרח. פירוש תוקף הזעיר הנקרא דרום לפי שבנינו מהחסדים הוא ע"י אבא הנקרא מזרח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:9)

**ומזרח דאתקשר בצפון** פירוש אבא הנקרא מזרח מתקשר עם אימא הנקרא צפון והיינו מזרחית צפונית. ומלי נחלין ומבועין. פירוש החסדים הנקרא נחלין ומבועין שהם מהגבורות מאימא יוצאים א"נ נחלין הם הו"ק דזעיר: ומבועין הם הספירות דנוקבא שנובעין מ"ן מתתא לעילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:10)

**דאיהי טמירא עילאה** פירוש ולכך נקרא צפונית מלשון אשר צפנת ליראיך. ומ"ש ומסטרא דיליה נפיק צפון: הוא טעם אחר למה נקרא צפונית: לפי שיצא ממנה הגבורה הנקרא צפון ומ"ש ודינין מסטרא דילה מתערין. הוא טעם ג' למה נקרא צפונית לפי שדינים הנקרא צפון מתערין ממנה דהשתא אתקשר בצפון סתם: פירוש צפונית מערבית: מלכות הנקרא מערב מתקשרת עם אימא הנקרא צפון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:11)

**לבתר בעי לקשרא לה בדרום: פירוש מערבית דרומית: לקשרא המלכות עם זעיר הנקרא דרום** דתמן הוא קשורא דכולא: פירוש שבזעיר מתקשרין מוחין דאריך ודאו"א. וגופא ביה אשתכח: פירוש ת"ת דזעיר הנקרא גופא ומלכות שם היא דבוקה כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120a:12)

**ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי** פירוש צפונית מערבית הוא לחברה עם השמאל הנקרא צפון: מערבית דרומית הוא לחברה עם הימין הנקרא דרום: ואעפ"י שאמרנו שצפונית מערבית הוא חיבור אימא בברתא. ומערבית דרומית הוא חיבור מלכות בזעיר: הא והא איתנהו וזיל הרב בסידור. ובא לו לקרן נוקבא דרומית מזרחית מייחד אבא עם זעיר: דרום הוא זעיר מזרח היא אבא מזרחית צפינית. אבא באימא: מזרח אבא צפון אימא: צפונית מערבית אימא בברתא. מערבית דרומית נוקבא בזעיר עכ"ל. והיינו כפירוש רש"בי ע"ה ולא כפירוש ר' אלעזר לעיל דף קי"ח ע"ב במשנה זו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120b:1)

**כלהו שלמין והאי חסרה דלא אית בה ו'** נ"ב צ"ע שהרי גם באשרי חסר נ' וגם בכאן חסר ב"ק ולמה הקשה על ו' יותר מן ב"ק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120b:2)

מעטר בטוטפי נ"ב לאו דוקא כי הציצית קודם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120b:3)

בקדמיתא עובדא וכו' ז"ל הרב בס"הכ בקיצור סדר עליית התפלות בחול הכל כדי לתקן ד' עולמות אבי"ע ע"י מעשנו וכוונת תיקון זה הוא לתקנם במקומם עצמם לעשות שלא יתדבקו ויתאחזו בהם הקליפות אשר סביבותיהם כמו בלילה. תחלה כשאדם יטול ידיו יכוין כי הקליפות של ג' אחרונות דעשיה נפרדים משם מסוד החיצוניות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120b:4)

**אח"כ יפנה ובזה מתקן ג' אחרונות דעשיה הפנימיות שלהם וע"י טלית קטן פנימיות ג' אחרונות דיצירה** וע"י טלית גדול מתקן חצוניות ג' אחרונות דיצירה. וממילא נתקנו חיצוניות ז' ראשונית דעשיה. וע"י תפלין של יד נתקנו חיצוניות ג' אחרונות דבריאה וממילא פנימיות ז' ראשונות דעשיה. וחיצוניות ז' ראשונות דיצירה. וע"י תפלין של ראש נתקנו חיצוניות ג' אחרונות דאצילות. וממילא נתקנו פנימיות ז' ראשונות דיצירה וחיצוניות ז' ראשונות דבריאה. אבל פנימיות בריאה אין צריך לתקנם וכן ז' ראשונות דאצילות בין פנימי בין חיצון אין צריך תיקון. וכן פנימיות ג' אחרונות דאצילות. הרי בארנו כל סוד המעשה. ועתה נתחיל בסוד הדיבור כמבואר בזוהר במדבר בדף ק"ך ע"ב וז"ל ת"ח רזא דמלה אע"ג דצלותא תלייא במילולא ובדיבורא דפומא. כולא תלייא בעובדא בקדמיתא וכו'. ונאמר כי עד עתה תקננו העולמות כדי לסלק מהם אחיזת הקליפות כדי שאח"כ ע"י תפלותינו נוכל לכלול עולם בעולם ולהעלותו למעלה עכ"ל בקיצור. ובזה מובן לשון זה ומ"ש ידכי גרמיה וכו' פי' ע"י הקרבנות אנו מעלים עשיה. וע"י הזמירות יצירה. וע"י היוצר בריאה. וע"י העמידה אצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:120b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:120b:5)

**ואי פגים עובדא מילולא לא אשכח אתר וכו'** פי' אם לא עשה המעשה תחלה כדי להרחיק הקליפות מאבי"ע שלא יתדבקו בהם. גם הדיבור לא הועיל כלום. כי היאך יעלו העולמות ע"י מלולא והקליפו' אחוזים בהם. וז"ש ואי פגים עובדא מלולא לא וכו': דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו השתא וכו'. מכאן מוכח כדברי הרב ז"ל שמיד אחר העמידה יתודה ויאמר ויעבור ויפול על פניו מיד ואפי' בב' וה' ולא כנוהגים לומר כל הסליחות בב' וה' ואח"כ ניפלים ע"פ. דהא כתב הזוהר דהא אודי חטאוי וצלי עלייהו השתא בעי וכו' משמע שמיד אחר הוידוי נפילת אפים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121a:1)

**מאי לא יכון** פירוש הו"לל לא יבוא לנגד עיני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121a:2)

**לאו רישא סיפיה נ"ב דרישיה משמע שיש לו עון אלא שאין הק"בה חושבו לו** וסיפיה משמע שאין לו עון דכתיב ואין ברוחו רמיה א"כ מהי תיתי שיחשוב לו הקב"ה עון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121a:3)

**בגין לקבלא ליה לליליא** פי' שהגבורה מקבלת המ' הנק' לילה ונותנת לה הארה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121a:4)

**אתער שמאלא וכו'** פי' ה"ג דאימא שמתעוררים בחצות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121a:5)

**וורדא קדישא סלקא ריחין** נ"ב רחל שירדה בבריאה. וכדין סלקא ושרייא רישא לעילא בשמאלא. כתב הרב בס"הכ שבחצות לוקחת לאה מרחל בהלואה ט"ס שלה וכתר רחל יורד לעולם הבריאה. ואחר חצות ע"י תורת הצדיקים מעלים הכתר של רחל ונקשר בזרוע שמאלי דזעיר והוא שואב הרשימו של המוחין של רחל והם תפלה של יד דזעיר. עכ"ל וז"ש כאן. וכדין סלקא ושרייא רישא וכו'. דהיינו שכתר שלה הנק' ראש נקשר בזרוע שמאלי דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:1)

זכאה חולקיה מאן דאתער לזווגא זווגא דא: פי' דיעקב ולאה שנעשה בחצות הב': כדין זווגא דכולא אשתכח כחדא נ"ב זווג לאה ורחל הוא נעשה בעת העמידה זווג לאה בויעבור וזיוג רחל בנפילת אפים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:2)

**אימתי כשאין ברוחו רמיה** פי' ובזה נתרצה קושיא דלעיל לפי שהנשמה היא מעידה על האדם כל העונות שעשה. ואם הוא צדיק שהנשמה לא עשתה שום עון ביום עליו הכתוב אומר אשרי אדם לא וכו' שר"ל שלא עשה שום עון שיחשוב לו ה'. ואימתי יהיה זה כשאין ברוחו רמיה דהיינו כשנשמתו עולה בלילה אין בה שום רמיה ושום עון כדי לחשוב לו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:3)

**וחבר הקיני וכו'** ופי' הכתוב וחבר שהוא מזרע יתרו שנק' קיני וזהו שהביא ראיה כד"א ויאמר שאול אל הקיני ושאול היה מדבר עם זרע. יתרו וקראם קיני אלמא שיתרו נקרא קני ולכך שאל אמאי איקרי קיני. ותירץ והא אוקמוה דהיינו לפי דעבד קינא במדברא. וכפי הסוד יש טעם אחר לפי שקין נתגלגל ביתרו והיה בו טוב ורע וחלק הרע לקחתו אותה אומה הנק' קיני. וחלק הטוב נשאר ביתרו. וז"ל הרב בליקוטים דע כי יתרו הוא שרש קין וחבר הקיני הוא מיתרו ולכך נק' קיני שהוא קין. והנה קין היה מעורב מט"ור ונתברר אוכל מתוך פסולת ביתרו ושם נפרד הטוב מן הרע. והרע הלך אל הקליפות והטוב נשאר ביתרו וזהו וחבר הקיני נפרד מקין עכ"ל. נמצא ששני טעמים יש א' כפי הפשט וא' כפי הסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:4)

**ואיתמר דעבד קינא במדברא וכו'** פי' עכשיו מפרש טעם הפשט שאמרו רז"ל ולכך אמר ואיתמר דעבד וכו'. ומ"ש נפרד מקין אתפרש מההוא עמא וכו'. פי' הוא כפי הסוד שכתבנו שקין נתגלגל ביתרו וקין היה מעורב טו"ר ונתברר אוכל מתוך פסולת והפסולת הלכה לקליפה לאותו עם שנקרא קני והטוב נשאר ביתרו וזהו שכתב נפרד מקין אתפרש מההוא עמא דהוה בקדמיתא והוא כדברי הרב שכתבנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:5)

**רעיא מהימנא** דאוקימנא לעילא. הוא בפ' בהר סיני דף ק"ט ע"ב פקודא לירא מן המקדש דהא כהן איהו מקריב וכו' יובן בהקדמ' אמיתית והיא כי עיקר עה"ד טו"ר הוא מהיצירה ולמטה בסוד ו"ה ז' מלכין ובהם עיקר הבירורי' אבל מ"מ גדולה מעלת היצירה מן העשיה כי היצירה חציה טוב וחציה רע והעשיה רובה רע. וידוע שארץ ישראל מושפעת מהיצירה וכל הבירורים הם מהיצירה ובפרט בזמן שב"המ קיים שאז בלי ספק היתה בחי' העשיה כלולה ביצירה נגד תנ"ה דזעיר דיצירה וכמ"ש הרב ז"ל בסוד מז"בח גי' א"ל הוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:6)

ולכן הקרבנות היו מבחי' ד' חיות הקודש הכלולות בת"ת כמ"ש בסי זוהר הרקיע בפ' ויקר' דף קכ"א ע"א ועיין בפ' פנחס דף ר"מ ע"ב ולכן ר"ת ד' חיות שור נשר אריה אדם גי' קרב"ן והוא היה נעשה על המזבח שה"ס ראש מ' היצירה שכנגד ת"ת זעיר ולכן היה של נחושת שסודו בת"ת והיה ל"ב על ל"ב כי יציאתה מכנגד לב בעלה. ואולם דע לך שמלבד אלו הד' חיות שכלולות בת"ת עוד יש כנגדם בד' מקומות בח"ג נ"ה וכ"כ בהדיא שם בזוהר הרקיע. וגם צריך שתדע שמן הת"ת ולמטה הוא שיש עירוב דטו"ר כי שם גילוי האורות אבל משם ולמעלה כולו טוב ולפ"ז מיכ"אל וגברי"אל הנז' כאן הם דחסד וגבורה דיצירה והם העושים הקרבן ובעבור זה תראה שבפ' פנחס דף ר"מ ע"א אחר שדיבר בד' חיות של הקרבן. נמשך ודבר על הכהנים והלוים. שמזה תדין כי בחי' הכהן והלוי אינה בכללות שבת"ת. והנה כל הבירורין מסוד רפ"ח ניצוצין סוד ע"ב רי"ו גי' חס"ד גבו"רה. והם כהן ולוי ובסוד פרח מטה אהרן לבית לוי. ויתר ע"כ הקרבן בעצמו שבו בחי' ד' חיו"ת גם הוא סוד הרפ"ח ניצוצין. שהנה כל חיה סודה בחי' נפש כמ"ש בזוהר הרקיע הנז"ל וסי' נפש חיה. שה"ס כ"ג אותיות של מילוי המילוי דשם ב"ן בסוד חי"ה בכלל בה"מה כמ"ש הרב ז"ל. והנה הבהמות הטהורות הוא בחי' הטוב. שבקליפת נוגה כנז' במרכבת יחזקאל ובסגילת הקרבן ניתנות ע"ג המזבח שהוא ראש רחל דיצירה ששם ד' החיות. ואולם הקרבן נעשה על ידו שעל ידו מיתוק הניצוצין בסוד מ"ה שהוא החסד הממתק. אך ידעת שלכל מיני תיקון צריכות ב' מיני שפע אחד הוא הנמשך מבחי' החסד דחיציניו' העולמות והיא הנותן כח לשיעלו הניצוצות והעלאה זו היא ע"י הגבורות. ולכן הכהן מקריב הקרבן שהוא ההכנה לשיתעלה ולוי הוא גברי"אל צריך לנגנא להעלות בסוד השיר ואח"כ נשפע השפע הפנימי הוא מ"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:7)

**ורזא דמלה יומם וכו'** כי כ"ג הוא באצילות וסגן בבריאה והדיוט ביצירה וזהו דמפרש בלשון רזא משום דחסד הפנימי גניז בפום אמה שהוא היסוד הנק' רזא. והוא כ"ג המשמש מטתו שלשלמה. דמי"כאל איהו כהן הדיוט למאריה. מיכ"אל גי' כה"ן ה'. ר"ל עבד לחסד ה' יומם. והנה הוא מבחי' החיצוניות שה"ס נפש כאמור ולכן הוא המקריב כנז': ועכ"ד דהדיוט איהו בא ליתן טעם שכיון שהקרבן הוא מכללות כל ד' החיות כנז' איך יש כח למי"כאל לבדו לעשותו שנראה שהיה צריך שיתייחדו כל הד' מג"אר לעשותו. לזה אמר מלך דחיות הקדש איהו ירצה שיש לו כח מעין של מעלה. כי חסד נק' יומם דכליל כולהו יומי וכמו כן מיכ"אל הוא מלך של כל החיות והוא כולל כולם וכח כולם בו. ויתר ע"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:8)

וברכת הדיוט וכו' וכתב הרב שהדיוט הוא במ' וגי' שם בו"כו עולה ד"ל ושם זה מאיר בה כשהיא באחור ולכן אנו מכוונים בו בנתינת הצדקה בויברך דוד כדי להביא לה כח שתעלה מ"ן ותוכל להתתקן ולצאת מכלל ד"ל בבואה פנים בפנים. ועוד אני אומר ששורש מיכ"אל שבאצילות שהוא זעיר בעל החסד. הוא שם אהי"ה שעם נקודותיו גי' מיכ"אל דיצירה הוא הדיוט שהוא חילוף אהי"ה דהיינו שם בו"כו. והנה מיכ"אל הדיו"ט גי' קל"ה ואר"זל אע"פי שהיא קל"ה אל תהי קלה בעיניך כי יפה כחו לתיקון החיצוניות ואולם שלכן אר"זל מאמרם זה על ב' הדיוטות שברכו לב' גדולי עולם דוד ודניאל ומדכתב קרא ברכתם בא ללמדנו שעשתה פרי גם שאין כחם יפה בפנימיות אלא בבחי' שפע החיצוניות וכמו כן של מיכ"אל בבחי' זו שנק' הדיוט לגבי מאריה ותועיל ברכתו לשיעלה מ"ן וימשך הפנימיות. ובודאי שגם בו מתרבה שפע החיצונייות כגון בפירות הארץ וכל ענייניה. והאי איהו יומם יצוה וכו'. ר"ל שבזה מדוייק לשון יצוה ולא אמר ישלח וכיוצא אלא שהוא לשון צוות וחברה כלומר שיתחבר חסד עליון אל התחתון הפנימי והחיצון יחד. ודע כי שם בו"כו בריבועו עולה חס"ד שהוא המאיר במי"כאל שר החסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:9)

**שירה עמי דא גבורה** עכשיו ידבר על בחינת גברי"אל ודייק שירה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:10)

בכור שורו וכו' ב' דיוקים הם איך אמר שירה דקאי אל ה' שהוא בעל החסד ואיך יתייחס לו השיר שהוא גבורה. וגם למה נכתב בה'. ולזה תירץ בשני הפסוקים דהיינו בכור שורו הנאמר ביוסף שהוא ביסוד. ופני שור שהוא בגבורה וידוע שבטיפת השפע יש חסדים וגבורות דהיינו עיבור ע"ב רי"ו. והנה מן החסד אל היסוד הם ששה מדות ולכן נאמר חסדו בו'. אבל מן הגבורה עד היסוד הם ה' וזהו שירה בה'. ובזה מתיישב הדיוק השני דכיון דמיירי בגבורה הנמשכת אל היסוד ממילא היא גבורה ממותקת ששם ביסוד נחברים יחד. ועוד כי שיר שרשו שור כנודע והענין לרמוז אל שם אבגי"תץ העולה שו"ר ובו אנו מכוונים בפ' עולת תמיד והוא חסד שבגבירה כנז' בס"הכ ושמעת מינה תרתי א' שה"ס הגבורה היותר ממותקת דהיינו החסד שבגבו'. והב' דגם מדה זו בבחי' הגבורות היא כוללת כל חברותיה דוגמת החסד. וכנז' במיכ"אל וגברי"אל שלוחיה. ולכן הוא מתייחד עם מיכ"אל להליץ יחד על ישראל ולכן גברי"אל גי' מו"ר הוא אברהם. וגם מו"ר דקטרת הוא בחסד כמ"ש בס"הכ וצריך לשורר וכו'. ואקדים מה שידוע שבחצות יורד כתר רחל לבריאה להיכל ק"ק וכתר שלה הוא מת"ת זעיר שבו אוצר התורה בשני יסודות א"וא אשר שם ולכן תיקון גדול לשכינה ללמוד אז בתורה המשמחת לב שהוא ממש שרש כתר המלכות ובודאי שמשם תצא אורה גדולה להאיר הכתר ההוא ולהיות לו כח לחזור לעלות קודם אור הבקר כמ"ש הרב. והסתכל שהרב הגיה מן לשלמא עד לאתעסקא. וממנו תלמוד שגם לת"ח נכון לומר אז תחנונים אחר לימודו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:11)

**יקיים קומי רוני וכו'** בפ' בשלח דף נ"ד דייק בראש אשמורת לא כתיב אלא לראש. ופי' שם שאשמורות הם נ"ה וראש אשמורות הוא עליהם דהיינו בת"ת בשורש היסוד אשר שם. וכוונת הפ' לשכינה שתרון ותתפלל לאותו מקום ששם אורות א"וא. ואמר קומי שהוא התחלת התעוררות שלה בקום אח"כ בכח האור שתקבל משם. וכמו כן יתקיים האדם שיתן קיום וסיוע לשכינה בתפילותיו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:12)

**סליחות ותחנונים וכו'** סדר הסדר הנכון והוא תחלה הסליחות הם הוידויים וכמנהג המקדימים הוידוי אחר העמידה והוא ע"פ הרב ז"ל שבזה מבטל כח המקטרגים. והתחנונים הם הזכרת מדותיו ית' כגון אל מלך יושב וכו' וכמרז"ל במר"עה דכתיב בו ואתחנן שסידר שבחו של הק"בה תחלה ואח"כ שאל שאלתו והיינו בקשות בגרוניה דאיהו כנור. הנה בגרון יש מציאות ג' מוחין דקטנות שהם ג' פ' אל"הים והם המעלים את הקול הפנימי בסוד השיר שהוא בגבור' ואם תצרף לג' אל"הים ט"ו אותיותיהם שעולים רג"ע ועם ג' כוללים גי' כנו"ר. וג' הבחי' הם רמז לפרצוף של אלו המוחין שהם ט' כענין צ' דצלם. לאפקא ביה קלא הוא האור הפנימי. ותחלה אפרש מציאות ענין זה והוא להעלות את יסוד אימא מן החזה עד למעלה בדעת ואז יוצאים ההבלים לחוץ בבחי' אור מקיף. וזה נעשה ע"י ייחודים בחיך עם הגרון שה"ס יסוד ומ' בבחי' אחת. וחו"ב בבחי' אחרת כמ"ש הרב ואז מאותם ההבלים יש הארה לנוקבא כנז' בסוד השבועה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:13)

**וגם יורדת הארה למטה לעולמות התחתונים כמ"ש בז' קולות של קבלת שבת** והנה קול זה יוצא בשית כנפי ריאה. הם ששה חדרים שבעטרת יסוד אימא. והקנה הוא היסוד. ושית עזקאן הם ששה אותיות של מילוי ס"ג ודיא"וי שה"ס הבל היוצא. א"נ אפשר שהקנה ה"ס התפשטות הדעת דזעיר דאיהו ו'. ושית עזקאן הוא כללות שש קצוות שבדעת. ולכן אמר בשית עזקאן דקנה ודא ו'. כלו' ששניהם בחי' ו' דהיינו העזקאן במספרם שהם ו' והקנה בצורתו שהיא ו'. שית כנפי ח"ג תנ"ה וורדא יסוד. וקנה סודו ו' יסוד אימא שש קצוות שלה המתפשטים לו' כנפי ריאה עטרת אימא ופ"ו הן ל"ו וכל אי כלול מכולם. ו"פ ל"ו גי' רי"אה. ועוד ויפיק ליה מלבא וכו' גם שם ב' בחינות ו' האחד הוא ת"ת ו' של שם. והב' הם ו' אותיות מילוי ס"ג העולה ל"ז גי' לב"ה. שהוא לב בלשון נקבה כמ"ש מה אמולה לבתך. וממנו הב"ל מלמטה למעלה. ושם הוא סיום יסוד אימא. ומפני כך הלב מבין ששם מאיר האור בכח גדול. ואז יפוק בן מבי"נה מב"ן י"ה. ואקדים מ"ש בדרוש שלוח הקן שכאשר אימא רובצת תוך זעיר אז אותו אור נחשב כשל עצמו ושאז יש בו ו"ק בלתי מוחין ואז נק' אפרוח שיש לו גדפין. וכתוב שם משם הר"חו שהגדפין הם מוחין דמקיפים דיניקה עכ"ל. וידוע שמוחין אלו דיניקה הם שם י"ה דאלה"ים שקודם לזה היה מתעלם שם י"ה ואז כתיב נאלמתי דומיה. ואמנם בהשתלם מדריגת היניקה אז הוא מדבר. וזה בכח ו"ק שבו שלע"דן שהוא מילוי דס"ג שה"ס ו"ק בלתי מוחין שהם ד' אותיות הוי"ה ול"ז עם י"ה גי' ב"ן וז"ש יפיק ב"ן שה"ס ב' בחי' הנז' מבינה שהיא מסתיימת בלב זעיר ושאז היא מתחשבת כמוהו ונעשית ב"ן י"ה דאיהו ו' דאיהו אפרוח פי' ב"ן זה ה"ס ו' שבתוך ה"ה שאין לו ראש והוא ממש הנק' אפרוח כנז' שה"ס ו"ק בלתי מוחין. לאפוקי ו' של שם שיש לו ראש שה"ס פרצוף זעיר בשלימות אבל עכשיו הוא בחי' אפרוח ו"ק לבד שהוא מילוי גי' אלהי"ם והוא מילוי דס"ג שהוא הב"ל הפורח למעלה בכח מוחין דמקיפים שהם משם י"ה דאלה"ים כנז' בק"ש דשחרית וממנו שית גדפין בסוד מקיפין. יו"ד ה"י. י"פ ו"ד ק'. ה"פ. י' נ' הרי כנ"ף וגם אם תרבה מילוי דס"ג שהיא זה ודו"אוי ופ"ו דפ"ד וכו' יעלה אפ"רח ועם ו' אותיות אפר"וח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:14)

ויסלק ליה וכו' יעלנו מהלב דרך התפשטות ו"ק שבדעת שהם שית עזקאן ונק' כן לפי שו"ק אלו בהם חתם ה' עולמו בסוד ו' צירופי יה"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:15)

**וב' כרסיין וכו' הם ב' המקומות למושב אימא והם** הלב בהיותה רובצת והפה בהתעלותה וז"ש כסא כב"וד שעולה ל"ב הוא מרום שמתרומם מכח הראשון א"נ מפני הראשון כלומר שלהעשות מציאות ראש מתרומם הכסא כבוד. ולכן צריך שבכל דיבור שידבר האדם יהיו פיו ולבי שוים. וכ"ש בתפלה דהויא עבודה שבלב ושניהם רמוזים בפסוק א' ומפרשם ר"מ ממטה למעלה. גם שהם בפ' ממעלה למטה ואמנם מלחמה לה' בעמלק בה רמוז ל"ב "לה' "בעמלק. כי הלב הוא בת"ת שבו שם הוי"ה העולה כ"ו והוא המכניע הכבד שג"כ עולה כ"ו ושם בת"ת הוא כסא כבוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:121b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:121b:16)

**בר"מ דכסא גי' פ"ה והוא הכסא העלידן** ה"ס י"ה ולהיות שעמלק הוא מאחורי הדעת והת"ת לכך נרמזו כאן ב' הכרסוון. כי השפלתו ומחייתו הוא בהבלים היוצאים משני הכסאות. הה"ד תקעו בחדש וכו' ירצה שלכן תוקעים בשופר ביום הדין להבעיר. השטן. והדר מפרש מאי שופר קנה ו'. שהקנה הוא חלול כשפופרת. וארוך כמו ו'. וה"ס התפשטות יסוד אימא מן הדעת עד תוכיות הת"ת ששם הריאה שפנימיות שלה הוא הקול שסודו ו': דסליק לגבי פומא שהוא ס"ג וכ"ב אותיות גי' פ"ה. ואף על גב דחמשה מוצאות הם בפה. אינו מונה של הלשון. דאינו משמש להוציא הקול אלא לדיבור: ושל הגרון היינו הקנה ולכן מבחין בחינות החמשה בשלשה מוצאות המשמשות לקול ואז ו' עולה אל ה' והו"ל וי"ו ה"י גימטריא הב"ל הוא הקול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:1)

**ואע"ג דאיקרי קני לבתר** פי' שמצינו שהתורה קראה אותו קני לאחר שעשה תשובה ולכן לא יעלה על דעתך שנשאר בו חלק הרע של קין שהוא הקליפה אינו כן אלא נפרד מקין דהיינו מחלק הרע של קין ולא נשאר בו רק הטוב שלו כמ"ש הרב וז"ש הזוה' ואע"ג דאיקרי קני לבתר דהיינו לאחר שעשה תשובה. נפרד מקין ודאי דהיינו חלק הרע ולא נשאר בו רק הטוב של קין ומצדו נק' קיני. ה"ג משמע דכל מאן דאתדבק וכו'. ול"ג מאי. כל מאן דאעבר על פקודי אורייתא כב"יכול פגים לעילא. פגים לתתא פגים לגרמיה פגים לכל עלמין מתל לאינון מפרישי ימא קם שטיא וכו'. בס' ח"י דף קס"ט כתב ז"ל אל תתמה על החפץ לומר איך יצדק לאמר כי יחטא איש ואשם לרמוס חצריו ית' ולפגום במדות העליונות ומה לתבן עם הבר ח"ו. כי לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה אחרי הודיע אלהים אותך שורש ומקור נשמותנו מאין המה. כי הנשמה והרוח ונפש מציאותם מלמעלה ממדות העליונות. וכשנשתלשלו משם ולמטה בכל מדה ומדה ישאר שורשה ודיוקנה שם. וכן משתלשלת ונחתמת בכל העולמות העליונים עד בואה לעולם השפל הזה. ואם לה' יחטא איש פוגם כל אותם השרשים שנשתרשה שמה נשמתו. ובעוברו א' ממצות ה'. אשר לא תעשינה משליט באותו מקום אשר המצוה תלויה בו במדות העליונות כח הקליפה מצד נשמתו. כי על ידי שממשיך בעצמו הקליפ' למטה. ימשיך אותה ג"כ למעלה. ולא שתכנס ח"ו הקליפה אל הקדש פנימה רק שהקליפה תובעת דין לאמר זו משלי ותהיה עשוקה ורצוצה ורצונ' למסר בע"כ הנשמ' הטהורה להכנס בקליפ' ולהיות יונק מרורת פתנים כדי להשפיע לקליפה ע"י צנור נשמתו. ועי"ז נשפע אל מקום אחיזת נשמתו וכל המדרגות הקדושות אשר היא נכללת בהם ממרורים ההם. ומשפיע את המר. ההוא הנמשך ממנו אל מקום הקדוש ואין לך פגם גדול מזה. וזוקק מדריגת הקדושה לינק מצד המרורי' ההמה מי המרים המאררים ולהשפיע אל הקליפה ע"י צנור נשמתו וכו'. וכן פירשו חכמי האמת בטעם הפסוק ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי כי הואיל הלוך אחרי צו והכניס עצמו בקליפה. כשהוא עוסק בתורה הוא משפיע אל הקליפה בהכרח והקליפה תובעת דין ואומרת תפלותיו ותורותיו של פלוני לנו הם ונוטלת השפע הבא ממנו ושפחה כי תירש גבירתה. ומעתה אל תתפלא איך יאמרו המקובלים מי שחטא כך וכך פוגם בשם פלוני ובמדה פלונית כמ"ש הרב ז"ל. כאשר תביט שורש נשמתך למעלה תחת כסא הכבוד ומה שבתוך גופך היא מאשר יתפשט משרשה העליון כחוט משוך ממנו כדמיון סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. וכמ"ש הרב ז"ל בענין ד' חלוקי כפרה. כי האדם כלול מכל העולמות וכו' וכל צדיק כפי גדולתו כן תוקף פגם שלו בחטאו. וצריך תיקון גדול לתקן שורשו עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:2)

**אתקין לעילא** נ"ב תשובה בינה. אתקין לתתא נ"ב תשובה מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:3)

**ת"ח אפי' כ"י תשובה איקרי** פי' לא מבעיא הבינה שודאי נקרא תשובה כמ"ש הזוהר במקום אחר תשוב ה' על הבנים. אלא אפי' מ' נק' תשובה ולכך הקשה ואיתימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:4)

**בר"מ פקודא דא היא מצוה** פי' מצות והתוודו היא מ"ע כוללת לכל אדם שחטא להתודות על חטאו וכמ"ש הרמ"בם במנין המצות סי' ע"ג ומייתי לה מפ' והתודו וכו' לא אשתאר וכו'. פי' ואין לנו קרבנות כי הם בפנימיות העולמית ואין בנו כח לתקנו כי אם במקיף לבד. שאין כח לחיצונים בו. וכמ"ש הרב ז"ל בסוד ספירת העומר שהוא דוקא במקיף בבחי' דבור ע"ש. ודא מלכות בסוד קול ודיבור כי כל דבר הוא במלכות כנודע וכמ"ש בערכי הכינויים: ומאי בינה ב"ן י"ה זו הקדמה למה שר"ל והאי בן ו' איהו ודאי כי כח שרשו מן הבינה שסודה ו' של מילוי יו"ד ו' בינה ד' תבונה ולפי שבבינה סוד התשובה לכך וכל מאן דחזר בתיובתא וכו' כי ו' שרשו מבינה משפיע כח בה' להעלותה אליו. ואע"פי שהיא בגלות מעלה עליו הש"ית כאלו חזר ה' לאת ו' ששם הוי"ה שלם י"ה חו"ב ו' דזעיר ה' דמלכות הרי הוי"ה שלימה לכן ודו"י גי' הוי"ה לרמוז שנשלם בוידוי הדברים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:5)

**ודא איהו תשובה תשוב ה' וכו'** כי דווקא אות ה' בה' הפגם בעצם והיא היורדת לבין החיצונים והיא הצריכה לשוב להתייחד אל ו' כאמור. דאת ה' ודאי איהו וכו' כלו' דאין לומר דמאן לימא לן דמיירי בודוי לבד דילמא שתשובה כוללת כל ענייני התשובה התענית וסיגופים. לזה אמר דאת ה' ודאי איהו וידוי דברים שהוא העיקר לתשובה והוא הנרמז בפ' קחו עמכם דברים ושובו אל ה'. ירצה הנה החוטא פוגם בשכינה ובנשמתו ומשפיל אותה לקליפה ולכן הרוצה לעשות תשובה צריך שהוא ישוב וישיב ה' ליחודי וז"ש קחו עמכם. פי' קחו הדברים עמכם. ר"ל שגם את עצמכם תקחו את הדברים. ושובו אל ה' שבזה נשלם ה' כמ"ש אשתלים ביה הוי"ה. וא"ת דילמא דברים ר"ל עניינים שונים כמ"ש אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות שר"ל פעלים ומעשים. זה אינו שמיד הוא אומר אמרו אליו. וא"כ דברים כפשוטו אמרים ומלות דהיינו ודוי דברים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:6)

**ונשלמה פרים שפתנו** זהו עיקר רזא דמלה של פ' זה והוא מ"ש למעלה מדמיון ספירת העומר. שעצם הכוונה הוא על תיקון המקיף שהוא הבל הפה. אבל אנו מסיימין הרחמן יחזיר עבודת בה"מ למקומה כמ"ש בס"הכ. שאמת הוא שעיקר הספיר' היא בסוד אור המקיף. כי הפנימי הוא נמשך ע"י מנחת שעורים ועתה שאין לנו מקדש אנו אומרי' הרחמן יחזיר וכו' ובזה ניתקן קצת אור הפנימי והוא ממש הנרצה בפסוקינו. והעיקר היא קחו עמכם דברים דהיינו סוד המקיף אבל גם בזה נתקן קצת את הפנימיות של העולמות בחי' הקרבנות ובזה ונשלמה פרים שפתינו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:7)

**גרים לאתרחקא ה' וכו'** כפל דברים אלו ליישב מה שקשה בענין זה שהרי אמר בס"הכ שכשנתמעטה המ' בסוד נקודה. גם הזעיר נאמר עליו כן משחת מאיש מראהו. גם אר"זל מיום שחרב ב"ה דיו לעולם שישתמש בשני אותיות. וא"כ יקשה למה מיחס ומיחד הפגם דוקא לה'. לכן אמר לבד בה' יש הפגם בעצם שמתרחקת מאות ו' ויורדת למטה. אבל אינו כן זעיר רק שמסתלק ועולה כי אין המ' מעלה מ"ן ואין הזעיר משפיע בה. וזהו משחת מאיש כי חסר כח האישות ובהסתלקו למעלה ותשש כחו כי אין ו' שהוא הדעת מתגלה ונשאר בחי' הקטנות דהיינו שאין בו רק ב' מוחין חו"ב שה"ס הקטנות הגדול וזש"רזל דיו לעולם שישתמש בשני אותיות ובזה נמצא שאין אור ו' מאיר. אבל אות ה' הוא אשר נפגם בעצם ולכן אתחרב בי מקדשא הוא ה' כידוע. כל מאן דעביד תשובה וכו'. פי' כי הצדיק בצדקתו מתקן למעלה בשרש נשמתו בפרטות מה שיהיה ניתקן בכל הכללות אם יזכו ישראל בכללם וז"ש גרים לאחזרא ה' לאת ו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:8)

**ופורקנא בדא תליא** ובזה לא לקתה מדה"ד ובג"כ הכל תלוי בתשובה. פי' בין דיחיד בין דרבים אעשה למען שמי שישתלם בשלימות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:9)

**ועוד אעשה** פי' גם למען ו' שנפרד מן ה' וכנ"זל: שקשין גזרותיו משל פרעה ובפ' חלק אמר משל המן. ור"מ דייק טפי חדא כי של פרעה היו צרות בפועל. ושל המן היו כעין הגזמות וכמר"זל הם לא עשו אלא לפנים וכו' ועוד כי גלות מצרים היה תיקון לחטא אד"הר שפגם באות ה' וכמש"ה איכה א"י כ"ה אבל גלות בבל היה יותר קל כי לא היה הפגם שרחל תחזור לנקודה כמו שהוא עתה בעו"הר ולכן הוצרכו הצרות הגדולות להביא גאולתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:10)

**אמאי איקרי קני** מז"לן הקדמה י"ל ענין זו יתרו נראה שאין לה שייכות עם פ' מכל חטאת האדם אבל נל"עד שהכוונה ללמדנו שדוקא עון אד"הר הוא המושרש בכל הדורות כי הוא לבדו נמשך עד תיקון העולם. משא"כ עון של קין הגם שהיה גדול מאד מ"מ אין לו שליטה מוכרחת על כל הבאים משרשו. כי יכולים הם להשתלם בבחינות כל אחד ואחד כמו שהעידה רוח הקדש על יתרו. ולזה התחיל ואמר אמאי איקרי קני שהרי עירו היתה מדין. והשיב לזה ג' תשובות א' והא אוקמוה הכוונה על מ"ש כל המקובלים והובא בזוהר בכ"מ שהוא רמז לשורש נשמתו שהיתה מקין וכאלו אמר מן קין. תשובה ב':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:11)

**וכתיב את הקני וכו' שהוא א' מג' עממין מן העשרה שהבטיח ה' לאא"עה לתת לבניו** ותרגומו שלמאי וכן תרגם וירא את הקיני דבלעם. ואיתא בל"ת בפ' לך לך שהי' עממין הם כנגד י' הקליפות. והז' התחתונות יכלו ישראל לכבשם אך לא הג"ר והם קיני כנגד בינה קניזי כנגד חכמה קדמוני כנגד כתר ובזה תבין למה ישב דוקא בין אותו העם הנק' קיני לפי שידוע כי קין מצד הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:12)

**וית"רו גי' קס"א קס"א קנ"א קמ"ג באופן שבהיותו בגיותו היה ממש בקליפה שכנגדו בקדושה** והתשובה ג' דעבד קנא וכו' וזהו להשלים תיקונו כי קין הביא זרע פשתן והיתה כוונתו להחריב שדה תפוחין ולעשותה מדבר בלתי מ"ן להזרע. ולכך הלך יתרו למדבר דוקא לתקן בסיגופיו ותורתו. והרי ג' עניינים על שם קני א' לרמוז לשורש נשמתו. והב' להורות עיר מושבו המכוונת לעומת שרשו. והג' התיקון שעשה לנשמתו. ואולי שאמר כעופא לרמוז שהוא אמר להבל שהארץ היתה שלו ושהוא יפרח באויר ולנגד זה טלטל עצמו כעוף. וגם התורה קראתו צפור וכמ"ש בזוהר בפ' בלק בן צפור. וירמוז כי מה שהפסיד קין דכתיב בו ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה כי נסתרו ממנו ש"ע נהורין עתה זכה אליהם. כי סוד צפור לא דרשינן ליה חסר בסוד קן צפור כי הו' סוד הפנים דזעיר כנז' בס' א"י ואתפרש מן מתא אין הכוונה על ארץ קני כי זה אמרו אח"כ אתפרש מההוא עמא. אלא ירצה על מ"ש בזוהר חדש בפ' בראשית דף כ"א על פ' ובני קני חותן משה עלו וכו'. שהוא מה שעשה אחר התגיירו והיותו בארץ ישראל שעזב התענוגים וכו' ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:13)

**ואתדבק ביה בק"בה** נפרד מקין. ירמוז בכפל זה כי יצא מתוך הקליפה נפרד לגמרי מקין דאיהו קנא דמסאבותא. וזכה להדבק בקדושה כולו טוב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:14)

זכאה בר נש וכו' היינו מי שזכה בחלקו בתורה בקדושה ואתדבק באורחותיה בלתי לכת אחרי חכמות חיצוניו' חלק רע ממש. ואינו במעלת יתרו שנפרד מכל רע. כי איש כזה תורתו מעורבת מט"ור וזהו גרעון גדול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:15)

משיך עליה רוחא וכו' היינו רוח חכמה ובינה אשר בדעת זעיר ומקורו מדעת עתיק המתפשט עד יסודו של עתיק והוא על ראש זעיר. וזהו ענין עירוי רוח. כי אין יסוד נוקבא דעתיק מגיע אלא עד חזה דאריך. ומשם הוא מעורה ממש על ראש זעיר והוא מלובש ביסוד א"וא כשהם על רישא דזעיר. וכד בר נש וכו' הוא שפונה עורף אל פני הקדושה ונזור אחור אז הוא משיך רוחא מאחור חלף אורח ישר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:16)

והוא סטרא מסאבא כי עור"ף יורד עד פעו"ר ושרשו מסטרא דנוקבא דתהומא רבא היא בינה דקליפה כמ"ש הרב כי נוקבא דתהומא סתם הוא מלכות דקליפה. ובתוספת רבא היא בינה של הקליפה. שהנה היא אם זעיר דקליפה וביסודה מגדלתו. והבן מעצמך. והוא הוא סטרא דקין בקליפה כנודע מכ"מ. כי הבל מחכמה וקין מבינה ויתרו בקדמיתא כומרא. כי ידעת שאל הגבורות תאות קדימת המעלה. וכמ"ש הרב בספר הגלגולים על פ' והכהנים הלוים. כי הנה בזמן הזה ניתנה הכהונה לכהנים מפני שהחסדים הם שמתקנים. אבל לעתיד שיתוקנו סיגי ס"ג תחזור לבכורות. ולכן הקליפות שמכחישות כח התיקון כתנו הכהונה לבחי' קין כי הוא הבכור ומצד הגבורות. ולכן היה יתרו כהן מדין כי דווקא החסד הרבה שלום בעולם אבל בעולם התהו היה הכל מדי"ן ריב ומצה וגם מדין גי' ב' ב"ן כי אותו העולם סודו משם ב"ן ויתרו הבכור היה נוטל פי שנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:17)

**ולההוא סטר הוה פלח** היינו סטרא דההוא נוקבא סתימא ממש בחי' המנגדת לבינה דקדושה ולכן שם היתה נשמת צפורה שקועה שהיא בחי' לאה כמ"ש הרב וגם על כן נק' חותן משה כי משה זכה לבינה. ח"תן גי' תנ"ה עם ג' כוללי קס"א קנ"ג קמ"א. וגם משה מלא מ"ם שי"ן ה"א גי' תנ"ה. הרי חותן משה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:18)

**ואע"ג דאיקרי קני דמשמע שעדיין היו מעורבים עמו ניצוצי חלק רע** לבתר נפרד. כלומר אמת שכשיצא מתוך הקליפה היה בו עירוב טו"ר אבל לבתר בכח צדקתו וחשקו בתורה נפרד לגמרי מקין והיה כולו טוב ושלם עד שזכה להדבק בהק"בה אשר לא יגורהו רע. מאי משמע נראה דחוזר למעלה כלפי מה שהפליג בשבח ההולך בדרכי ה'. ולנגדו הנוטה מדרך היושר ומייתי דיתרו וכו'. ועכשיו שואל מנ"ל כלומר מאי קראה ומאיזה טעם אתה אומר כן. ומשיב דכל מאן דאתדבק שזוכה להפרד מצד הרע עד שמתדבק בטוב לבד וזה בתו"מט כבי"כול הוא לבדו מקיים עולם העליון שהוא עולם הזכר ועולם התחתון עולם הנקבה. וזה בעיון ובמעשה והוא למד מפסוק ועשיתם אותם אתם כתיב ור"ל אתם הם העושים כל מעשה האלהים. ואי ל"ג אתם כתיב אלא ועשיתם אותם כתיב. מובן במר"זל אם תשמרו המצות מעלה אני עליכם כאלו אתם עשיתם אותם. והענין שידוע שכל המצות הן בעצמם עצם המדות העליונות. ומי שמקיימן מתקן ונותן הכנה לאותן המדות לקבל ולהשפיע. ואמר הק"בה שלא לבד יחשוב להם שכר ההכנה והתיקון. אלא עוד יעלה עליהם כאלו הם מאצילי אותם המדות הקדושות. וכאלו הם המהוים אותם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122a:19)

**וע"ד איש וכו' חטאת האדם** פי' בזה דייק מה שקורא אל חטא אחד חטאת האדם כאלו הוא חטא כולל שעשאו כל מין האדם יחד. והענין מובן שכולם מרגישים בפגם שפגם אותו היחיד: ת"ח והמה כאדם וכו' עד וההוא חובא תלייא וכו' בא לתרץ דלפי האמת כך היא זו המדה דטוביה חטא וכו'. ומתרץ שפגם זה נמשך מהפגם הכולל שנפגמו כל באי עולם בחטאו של אד"הר שהיה כולל את כולם. ומפני אותו הפגם הנשמות מוטבעות בקליפות. והיא הספינה הטוענת כולם. והיינו התייחסות שיש לכולם עם כל א' וא' ואלמלא היה חטא אדם היו העולמות מתוקנים וכל הרע היה מתברר ונמצא שהוא היה סיבה לכל החטאות שנעשים בעולם. ולכן כולם מתייחסים אליו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122b:1)

**פתח רבי יהודה אבתריה** פי' ענין זה נוסף על מ"ש רבי יצחק שהוא הורה מציאות התשובה וכח סגולתה: ובא ר' יהודה ולמד איזוהי מדריגת התשובה המעולה שהיא הנעשית ברחיצה קרובה לחטא כי מדת ארך אפים ממתנת לו שישוב והוא דבר הלמד מפסוק שדבר בו ר' יצחק והתודו את חטאתם אחר כי יעשו מכל חטאת האדם ור"ל מיד בקירוב זמן יתודו ויתקנו עד לא יחרה אף ה' והסמיך הדבר אל פסוק בצר לך ומצאוך ור"ל דע והבן שהרעות והצרות שהעידותי בך כי אבוד תאבדון והפיץ ה' אתכם וכו' לא תבאנה עליך כי אם בצר לך שהצרה תחול עליך ויצרו צינורות הרחמים. ובזה אינו מיותר פסוק זה כי מלמדנו שאע"פי שירבו העונות הראויים. לכל העונשים הנז' עכ"ז לא יבאו לפועל אם יקדימו התשובה עד לא תחול גזרת הצרה בעולם. כי סי' הוא שעוד זהרי החסר מאירים שלא נשתרבבו כחות הדין ושעדין לא נשתקעו בקליפה שעל כן יקל להשיבם למקורם. לא כמו במצרים שניצוצי אד"הר נשקעו בעמקי הקליפה והוצרכו הצרות הגדולות וכח גדול וזרוע נטויה להעלות אותם העשוקים ולהביאם אל התיקון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122b:2)

**כיון דשארי דינא וכו'** הענין הוא שידוע שכל חוטא פוגם בנפשו ובמקורה. ולא עוד אלא שמשליט עליה הקטיגור והמשחית שברא בעונו שלכן צריך החוטא להתמרק במיני התשובה והסיגופים המוכרחים לכפרתו. כי בהם מכלה אותו הקטיגור ומתקן פגמי נשמתו. כי כן כוונת העונשים שבתורה היא להתם הפשע וכמ"ש בפ' שופטים ולעומתם היסורים המוקבלים בסודם לנגד ד' מיתות ב"ד. ואמנם אם החוטא מקדים לעשות דין בעצמו ברפואות התשובה הלא היא התשובה המעולה הנז"ל בתחלת דברי רבי יהודה ואז אין צורך למד"הד לשלוח הצרות. ואם לאו מד"הד שופטת ותדין עד שיגמר המיתוק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122b:3)

**בתר דאשתלים וכו' ונמחו שוטרי הדין והקצף** ויתר על כן עבד תשובה זכו. מה כתיב בתריה. פי' כיון שזה כמשך מיד אחר כי יפתח הו"ל לקצר ולומר כסף ישיב דודאי הוה קאי אפותח הבור. אלא למד משר"זל שאע"פ שאינו ברשותו קראו בעל הבור ומניה ק"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122b:4)

ומה על דא כך פי' אע"פי שיש לומר שכל א' יפקח על שלו שלא ינזק וכיון שלא עשה כן נאמר איהו דאפסיד אנפשיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122b:5)

**מ"מ הפותח נקרא בעל התקלה** כ"ש הגורם רעה למי שאינו יכול להשמר. וזה כשאחד חוטא מזיק לכל העולם. וא"כ תימה הוא איך יקובל בתשובה גם שהזיק לעולם כמ"ש מכל חטאת האדם שכולל כל מין חטא וגם בילקוט נדרש כן. ואע"פכ נאמר והתודו. פי' שכל העולם יתודו וכמנהג ישראל להתודות בלשון רבים. אבל והשיב היחיד שחטא הוא יעשה תשובה אלא ודאי דא מהנייא להו. דייקא להו ור"ל שזה והשיב הוא המועיל לכל העולם שהרי המשיב מתקן את הכל. ובזה יכון מר"זל גדולה תשובה שמביא רפואה לעולם ירצה דוקא מפני גודל סגולת התשובה יש בה כח לרפאות כל מה שהזיק לעולם דאם לא היה כחה גדול לא היה נמלט החוטא מן העונש. ק"ו מבור אלא דזו סגולתה לתקן כל המעוות ממש וביתר שאת בגין דעביד וכו' מדייק לשון עשה תשובה דהו""לל שב בתשובה. אלא כבי"כול עושה וממציא מציאות עצום לאימא הנק' תשובה יותר ממה שעושה צדיק גמור. וטעמו דהא מה דפגים לעילא וכו' הענין הוא שאד"הר גרם באותו מעשה לחזק כח קליפת נוגה שהיא עה"ד ט"ור שנפלו לתוכה כמה ניצוצי קדושה מבחי' כל הנשמו' שהיו כלולו' בו. אשר לכן ניתנו המצות לצרף את הבריות וכמר"זל בב"ר בפ' מ"ד מה איכפת ליה להק"בה למי ששוחט מן הצואר או מן העורף הרי שלא ניתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות. והכוונה שהנה עיקר התורה הוא הלימוד והעיון עד שאר"זל שמי שתורתו אומנותו פטור מכל המצות וא"כ למה הוצרכו המצו' ואומר לצרף בהן את הבריות. ודוק שלא אמר לא ניתנה תורה אלא המצות וסוד הדבר שסגולתן במעשה חומרי בסוד מרע במ"לת להפריד הפסולת מן האוכל. ולעשות טוב להחזיר טוב מקליפת נוגה ולהעלותו למקורו. ולהוריד השפע לעולמות. וזו היתה תשובת מר"עה למה"ש יצ"הר יש בניכם. ור"ל שאין לכם שייכות לעשות הצירוף והבירור. שזהו פועל הצדיקים להבדיל הניצוצות מקליפת נוגה ולהעלותם למקורם אל הקודש. ומקצה מזה הרשע מחבר נוגה אל ג' קליפות הרע"ת. ומשפיל הניצוצות שמה. והטוב נכנע אל הרע ב"מ ובזה פוגם למעלה פגם גדול. והוא כי כל הטוב שבתוך הס"א הוא מתקיים בשפע הקדושה וה"ס גלות שכינה וישראל כמ"ש בס' א"י. ואין ספק שאין פגם הקדושה בהשפיעה לטוב שבתוך נוגה שהיא קרובה לקודש. כפגם השפיעה לתוך הקליפות הרעות. האמנם כשהרשע ישוב בתשובה כראוי מוריד כח עצום על נשמתו ומחזיקה להעלות ניצוציו מבור תחתיות ולא ישובו לנוגה אלא עולים לקדש ממש למקורם. וגורמים יחודים מופלאים שנעשים בחשק גדול. ע"ד איש ואשתו שהיו רחוקים זמן רב וחזרו להתייחד ויהי למשל אור המופלא שהושפע ביציאת מצרים לפדות הקדושה והזווגים העליונים שנעשו במתן תורה. אבל ודאי שצריך לזה תשובה מאהבה שעיקרה כוונה עצומה להמסר על קידוש ה' וזה היה ענין אלעזר בן דורדייא שזכה להשיב נדחיו. וגם לכל קדשי יוחנן כ"ג כנז' בדברי הרב ז"ל. ובזה דייק המאמר דהו"לל דהא אתקין מה דפגים לעילא. ואמר דהא מה דפגים לעילא אתקין ר"ל שפגמו הוא סיבת תיקונו הגדול ובמה בתשובה שגורם זווג עצום. הרי שהפגם נהפך למצוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:122b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:122b:6)

ותשובה אתקין כולא וכו' זו היא עדיפות התשובה שעושה תיקון כולל לעילא תשובה תשיב ה' עליונה על ו': לתתא תשוב ה' אחרונה להתחבר אל ו'. אתקין לגרמיה הוא השבת כל נדחי ניצוציו בכלל ופרט למקומם העליון. אתקין לכל עלמא שמלבד שיסיר מעליו פגם עונותיו. עוד מחסיר כח הס"א בהעלות מתוכו גם השפע שמחייהו וזהו שלום שלום לרחוק הם הניצוצות שנפלו לג' הקליפות שהן רחוקות. ולקרוב לאותם שבנוגה הקרוב לקדושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:123b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:123b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:123b:1)

תשובה עילאה בכל אתר לא שכיח שר"ל תשובה באמיתות לא שייכא אלא בבינה מטעם שאמרנו אבל במ' לא שייך בה שם תשובה. וגירסת תשובה מעליא נכונה יותר. ותירץ שגם מ' נק.. תשובה משום דהיא תבת על כל אינון אוכלוסין שהם בי"ע וינקא לון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:1)

**אלא כמה דכתיב למעול מעל בה'** פי' והיינו שייכות פרשה דלעיל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת וכו' עם פרשת סוטה דהתם כתיב למעול מעל בה'. והכא כתיב ומעלה בו מעל ודרז"ל ב' מעילות א' בבעלה וא' בהקב"ה. אלא הא אוקמוה פי' ב"פ איש היינו באיש של מטה ובאיש של מעלה שהוא הק"בה. דכהנא אסיר ליה בדינא. פי' הזוהר סבירא ליה דשחיטת קדשים אסורה בכהן אלא זר שוחט מפני שהכהן אסור לעשות דין. אבל רז"ל ס"ל דאפי' זר שוחט וכ"ש כהן אלא לאפוקי מקבלה ואילך שאסורה בזר. קמ"לן קרא דשחיטה מותרת אפי' בזר: בשבע ברכות נגד ז"ק שמהם מתברכת המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:2)

**איש איש מאי האי לגבי האי** כי ומעלה בו מעל מיותר דהו"לל כי תשטה אשתו ושכב איש אותה ומה שייכו' יש למעילה. ומשיב כמה דכתיב וכו' ירצה שהכוונה להסמיכה לפ' דלעיל למעול מעל בה' שהוא הנשבע על שקר שחוטא בשם ה'. אף זו חוטאה נגדו ולכן ס"ת "כי "תשטה "אשתו "ומעלה הוא שם הוי"ה. וג"כ סופה לישבע על שקר למעול בה': בחד סגי דאי למר"זל שפוגמת גם בה' איש מלחמה. די במ"ש ומעלה בו מעל וכנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:3)

**איש דאיהו איש** ירצה שכוונתו להמשיך נשמה קדושה בזווגו. וגם מיסוד הנוקבא הנק' בור שה"ס דין ולבסוף נעשה באר בנוזלים מן הזכר לתוכו. ואז הוא איש בעלמא שכן ראוי שיקראיהו העולם שהוא איש ולא בהמה. ואיש ואשתו שהוא מיוחד בה ואוהבה. שאז אם תשטה היא נענשת. וכמ"ש בפ' ונקה האיש מעון וכו'. חד לכנסת ישראל וכו' פוגמת בשני יחודים של קדושה. א' הוא תמידי והיא כנסת ישראל ששם זה מורה יחוד עצום דז"ון כי שם ב"ן כשמקבל משם מ"ה אז יש א' בו"או שלו ועולה ג"ן כנסת ישראל גי' כח"ב גג"ת נהי"ם. הרי שהיא נעשית גן לכל הי"ס. וחד לבעלה הוא ענין אותו רוחא דשרי בגווה מרוחניות נפשו. בג"כ והביא עליו מוטל להביאה להשקותה. כי כן סוד השמות הנכתבים להמחות הם שנים. א' ישר שה"ס הזכר. וא' הפוך שה"ס הנקבה וכדלקמן. רזא דמלה. דסתם כהן משמש אחוז ביסוד זעיר וממשיך לה השפע ממנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:4)

**ושחט אחרא** אע"ג דאמרינן שחיטה בזר דמשמע דסתמא נעשית בכהן אלא שהיא כשרה בזר. מ"מ ס"ל לר"א שהיא מצוה והכי מוכח ממתניתין דפסחים שאט ישראל וקבל הכהן. ואפילו במצורע תנינן בפרקא בתרא דנגעים בא לו אצל האשם וסמך שתי ידיו ושחטו וקבלו שני כהנים את דמו. והטעם לזה שאע"פי שהשחיטה היא הכנה לקרבן. מ"מ רוב הדם הנשפך יוצא לחוץ ויש בו אחיזה לחיצונים משא"כ בדם המתקבל בכלי שנקרב לקדושה ומתקן את הנפש. וגם לפי הפשט כל הוצאת נפש היא פעולת דין. ואת אמרת והביא וכו' שבודאי חושדה למזנה והיכי מביאה להעשות בה דין. ואין זה כדאי לכהן פן יפגום מקור שרשו שהוא החסד. אם יפעול דין ימשיך דין על החסדים. מתברכן בכ"י. שכל א' מהן מושרשת במ' וכשהיא מקבלת שפע יגיע חלק לכל הנשים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:5)

בז' ברכות בס"הכ פי' שהב' ראשונות הם בשני יסוד ת דא"וא שהם בת"ת זעיר וה' האחרות הם בתנה"ים דזעיר שמהם כל בנין רחל כנודע. ואחידן בה וכו'. ירצה שכח וסגולת הז' ברכות גורמת לה אחיזה פרטית בכל כ"י כמו שהברכות הם בכל קומתה. משא"כ קודם נישואין שאז אין אחיזה אלא לפי בחי' נשמתה אם בחסד אם בגבורה וכו': לאתקנא מלי דמטרוניתא נל"עד לדייק שתחלה וסוף אמר מטרוניתא. ובאמצע אמר כנסת ישראל והענין שמטרוניתא סודה בכתר מלכות שכל עצמו לא נעשה כי אם מן החסד המאיר בת"ת כנודע. אי נמי ירמוז לכח"ב שלה שבהם מאירים ג' חסדים וכן כהן מלא כ"ף ה"ה נו"ן גי' רי"ו ג' פעמים חסד. והכהן המוכתר בכתר כהונה עיקר סגולתו להאיר בכ"חב שלה. ולכ"חב שהוא הראש שלה קורא מטרוניתא. ולכל הפרצוף קורא כנסת ישראל. לאסגאה שלמא כמר"זל לשים שלום בין איש לאשתו. ולאסגאה חסד שתרבו החסדים ויתפשטו בכל כנסת ישראל ואל זה היתה כוונתו העיקרית ולכן היתה הפעולה במים שסתמן בחסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:6)

**אסגי שלמא בהו באיש ואשתו** ואפשר שהוא מברך אותם: דמתעברא בברא דכר שבריבוי החסדים מתרבים זכרים בעולם. ואתעביד שלמא על ידו. כלו' שלכן היתה הפעולה על ידו ולא ע"י הלוי כי אין לו כח לזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:7)

**ההוא שמא קדישא** ואע"פי שהן ב' הוי"ות אינו אומר אינון שמהן משום שהדין עושה הוי"ה ההפוכה כדלקמן. ולכן נאמר בתת ה' את יריכך נופלת ולא אמר תפול יריכך ותצבה בטנך שהית' קללה מאת הכהן ודוק כמ"ש שב' הוי"ות היו א' ישרה וא' הפוכה וזו היא הב' שהיא השולחת הקנלה. ומ"ש יתן ה' אותך לאלה כוונתו על הישרה. ור"ל יעזוב שתהיה לאלה כלו' מדת חסדו לא תאחז במשפט לשלא יעשה דין אלא החסד יסתלק וכדלקמן. ובזה דייקא מה שהיה נראה דהו"ל להקדים תחלה בתת ה' את ירכך וכו' ואח"כ יתן ה' אותך לאלה שכך הוא הסדר שאחרי העשות העונש ישאר הזכר ממנו. אלא הטעם כי אם לא יסתלק החסד לא יוכל הדין לפעול וכמ"שה ואברהם שב למקומו ואח"כ ויבואו ב' המלאכים סדומה. ת"ח כהנא לא עייל וכו' זהו סיום ענין הדרוש שאמר שעיקר כוונת הכהן היתה לטובה. ומוכיח מהקדמת דבריו לפתותה שתודה ולא תשתה ולא תמות ושתעשה לכבוד ה' הגדול שלא ימחה בעבורה. ואם היא עומדת חזקה בדבריה שלא נטמאה ואין לה פחד שתמות כי טהורה היא. אז האדם רואה לעינים ויחשוב ודאי שהיא טהורה כי יקשה להאמין שהאשה שמטבעה רכת הלבב תתאמץ כ"כ. וא"כ בסברא זו הכהן מתחיל לפעול המעשים עד שמיגעה ומנוולה כדי שתודה ואם היא סובלת הכל נראים הדברים שהיא נקיה ואפשר לומר שגם בקצת דבריו היה מכוין לטובה באומרו ובאו המים האלה במעיך לצבות וכו' שיתבאר שתתעבר שאז הבטן נפוחה ולנפיל ירך בשעת הלידה כדתנן שמשנפתח הקבר מצטנני' יריכותיה ואינה יכולה להלך ובזה יתיישב שבתחילה הקדים הירך לבטן מפני שהיא קללה. ואח"כ הקדים הבטן לירך לרמוז לברכה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124a:8)

**ולא היה אומרו בפי'** שמא אע"פי שהיתה טהורה תרצה לשתות כדי שתתעבר או ירוח לה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:1)

**חד זמנא באורח מישור** פי' הוי"ה כסדרה. לבתר כתיב ליה למפרע הו"הי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:2)

**דינא בדינא וכו' נ"ב יהו"ה הוה"י והי"ה הי"הו כי תשטה אשתו ומעלה סופי תיבות יה"וה** הוא וביד הכהן יהיו ר"ת הו"הי עכ"ל. וז"ש הזוהר דינא בדינא הוא הוה"י. רחמי ברחמי הוא יה"וה. רחמי בדינא הוא וה"יה שהזכרים שהם וי' על הדין שהם הנקבות דינא ברחמי הוא הי"הו לפי שהנקבות שהם ב' ההי"ן הם על הזכרים שהם רחמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:3)

**מיד ויורהו ה' עץ וכו' דא שמא קדישא** פי' הוי"ה בהכאה כזה יו"ד בה' ה' ביו"ד ו' בה' ה' בו' גי' ע"ץ כמ"ש הרב ז"ל בפי' ההגדה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:4)

**שמא קדישא חד זמנא להוריד השפע להטיב לה אם זכת' ולבתר כתיב ליה למפרע לעורר הדין אם טמאה** והוא צירוף הוי"ה ואם תשכיל תמצא הישר הוא בחסד כי יה"ו משפיע בה' אחרוכה והב' בגבורה צירוף הו"י משפיע בה' אחרונה כנז' בצירופי יה"ו הו"י בסוד הלולב וזהו יהו"ה הוי"ה והוא יד הכהן ויד האשה המחוברות להניף כעין יד אחת. ועוד נלע"ד כי הישר יהו"ה ה"ס ת"ת זעיר. וההפוכה להעלות שם המלכות וע"ד האמור בזקיפת יהו"ה שבעמידה ע"ש. ואמנם יהו"ה הישרה שבת"ת י"ה א"וא ששם ב' יסודותיהם ו"ה ת"ת ושרש המלכות אשר שם. וההפוכה הוי"ה היינו ה' עולה לגבי ו' ושם י"ה ב' יסודות. א"נ ה' עולה אל ו' וי"ה ב' מוחין שלה ח"ב וכעין מ"ש בכוונת שמע בשם והיה אם שמוע. אתוון סריטין בטהירין. פי' שאותיות הכתובות למפרע היה מכוין שאותן אותיות הן חקוקות בלבניניות של ד' אותיות הוי"ה הישרה כזה# י ה ו ה ה ו י ה וטהורין ר"ל צחים דהיינו לובן חלל האותיות. וסוד הענין שהיה עושה יחוד מופלא בתוך ת"ת זעיר דהיינו גבורה דאימא בברתא ה' ה' דינא בדינא. ואח"כ רחמי ברחמי שהוא רחמי אבא בברא י"ו שעיקר הכוונ' היה לכוין בלמפרע בשני הו"יות ואח"כ דינא ברחמי ה' ו'. ולבסוף רחמי בדינא י"ה. ונל"עד ששרש זעיר הוא באבא חכמה כ"ח מ"ה ושרש רחל באימא בינה ב"ן י"ה. וזהו ענין ב' חלוקות הראשונות ה"ה ו"י שז"ון מושרשים בהם ומעורבים א"וא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:5)

ועוד ידוע ה' בחכמה יסד ארץ וכו' וזהו ענין האחרונות אלא שהן הפך הכתוב בפסוק מפני שכל הכוונה באור חוזר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:6)

**אתוון רחמי אשתכחו וכו'** משמע מאומרו אתוון רחמי. ולא סגי ליה לומר רחמי אשתכחו. נראה שאע"פי שהיה מוחק לגמרי כל האותיות. מ"מ אם היתה זכאה היו חוזרות ומתראות במגילה אותיות הוי"ה הנכתבה ביושר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:7)

**אמאי כתיב הכא וכו'** קשה לו שאם כוונת הכתוב למש"רזל מכמה מצות שנצטוו במרה מה שייכות יש למקום ההוא באותם מצות שאמר שם שם. וחזר ואמר ושם נסהו. ועוד למה נאמר ושם נסהו שנראה ששם לבד נסהו. ואם כפי' המפרשים ששם נסה ה' את ישראל את קשי ערפם הלא גם בים אמרו קשה מזה מה זאת עשית לנו וגם בים עצמו כתיב וימרו על ים בים סוף וכו' רזא דמלה דהכא על מיא הוה. ולכן יכון לומר שם ושם והענין כמו שנמשך ואמר שה' רצה לעשות בהם מים המרים ולבודקם כסוטה להסיר החשד שהיו חושדים לנשותיהם. וגם בדק אותם להורות להם טוהר כל אחד ואחד. והנה ידוע שרק במים היה הפירוד שנעשו העליונים זכרים התחתונים נקבות וזה רמז מי"ם שגם המילוי מ"ם יו"ד מ"ם הוא מספר מי"ם וסודו ט' יו"ד"ין דד' שמות עס"מב וגם הם מילואם כעיקרם: ולכן היו המים בודקים אותה ואותו: וכן בכאן נבדקו נשים ואנשים. ולפי שענין זה הוא בסוד היסוד כנז"ל לכן אמר רזא דמלה שכל רז הוא ביסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:8)

**ויבואו מרתה** וכו' אמרו במכילתא הובא בילקוט בפ' בשלח ר' יהושע אומר מרים היו לפי שעה ונמתקו ר"ל שלא היו מרים מטבעם אלא לפי שעה: ואח"כ כשנמתקו נשארו מתוקים כטבעם. וזהו אצלי מ"ש ולא יכלו לשתות וכו' כלו' הם דווקא לא יכלו לשתות מים: משא"כ לשום אדם שעבר שם. על כן קרא שמה מרה פי' על שינוי הטבע הנעשה שם אבל בתחלה לא היה נק' כן ולכן וילונו ואמרו מה נשתה. ר"ל אם כן יהיה בכל המקומות שיהפכו המים למרים מה נשתה: ועל כן ויצעק משה כי לא ידע טעם הדבר עד שא"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:9)

כמה חביבין וכו' הם המקטריגים ומשטינים על ישראל על קדושת זרעם באומרם שודאי נשיהם והם נטמאו במצרים וראוים הם למים המרים כסוטה ולכן אני רוצה לבודקם להסיר מעליהם כל שם רע וחשד. כתוב שמא קדישא הוא הנז"ל. ומצאתי כתוב עוד שהוא בסוד שני הוי"ות ישרה והפוכה ושתיהן נרמזו בפ' סוטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:124b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:124b:10)

**כי תשטה אשתו ומעלה ס"ת הוי"ה** "היא "וביד "הכהן "יהיו ר"ת הו"הי. ומ"ש לעיל אתוון סריטין בטהירין ר"ל אותיות חקוקות בצחים. הם חללי האותיות שהם לבנים כי בתוך חללי הוי"ה הישרה היה כותב את ההפוכה והיה מכוין מלמטה למעלה כאלו גם הישר' היתה הפוכה דהיינו ה' על ה' היינו דינא בדינא. י' בי' ראמי ברחמי ה' של ו"ה בו' של ה"ו דינא ברחמי. ו' בה' רחמי בדינא ואם תשכיל סדר כוונה זו תמצא שהיא בסוד הי"הו והיינו בבחי' האותיות העולות ולכן תמצא גם הוי"ה זו רמוזה בפרשה "המשכן "יקח "הכהן "ונתן. ואמנם הש"ית הודיע כאן למשה סוד זה בסוד ע"ץ שה"ס זעיר וידוע שבו כל שם הוי"ה בי"ב צירופיו. ואם תכתוב שם יה"וה ותרבה אות באות יעלה גי' ע"ץ כי יפ"ה נ' הפ"י נ' ופ"ה ל' הפ"ו ל' הכל גי' ע"ץ ויהיה הריבוי שמלמטה למעלה בסוד תגבורת הדין ולכן אר"זל שהיה הרדופני הו"הי ובו נמתקו המים כי מד"הד הית' רחמים גמורים. ואז שנתגלה טוהרם נצטיו על הפריעה כנז' בפ' אמור דף צ"ו. וזהו חק ומשפט חק הוא יסוד משפט ת"ת בסוד ב' יסודות שמתגלים במילה עם הפריעה. ועתה תבין ע"פ הסוד ב' הוי"ות הנזכרות הם בסוד ז"ון מ"ד ומ"ן והם מ"ה ב"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:125a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:125a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:125a:1)

**מאן העפר הא תנינן** פי' מ' שנק' עפר ולכך הקשה לו ר' יוסי אלו כתיב ומן העפר ולא יתיר הוינא אמר הכי וכו'. אלא כתיב יתן כעפר חרבו וכו' והיינו קליפת נוגה שבבריאה ששם הם כל הבירורים של המלכים וז"ש בסמוך ממשמע דכתיב בקרקע המשכן. וכתב הרב משכן היא מ' דאצילות. וקרקע המשכן היא בריאה והעפר היא קליפת נוגה אשר שם ופי' הפסוק יתן כעפר חרבו מדבר על אברהם אע"ה כמרז"ל וקאמר יתן כעפר שהם דינים שבנוגה שהם דינים קשים. כך חרבו של אא"עה היתה דין קשה לעשות נקמה בגוים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:125a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:125a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:125a:2)

**כמה נהרין מתיקין עאלין בגווה** פי' כמה מינ. חסדים יש במלכות אבל כיון שבניינה מהגבורות. הגבורות מתגברין לכך מימוי מרירן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:125b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:125b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:125b:1)

**מהו פוריה כד"א פורה ראש** פי' שהוא לשון ענף ושיעור הכתוב אשתך אם היתה כגפן דלא מקבלא עלה אלא ההוא בר זוגה. אזי תהיה פוריה דאפיקת ענפין לכל סטרא ובתנאי שתהיה בירכתי ביתך צנועה ולא יצאנית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:125b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:125b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:125b:2)

**ההוא אתר דאקרי ברית פי' מלכות: ואתתא דאפיקת משערא דרישא לבר לאתקנא ביה וכו'** נראה דאין העונש הזה הנז' בזוהר אלא אם האשה מוציאה שער ראשה כדי להתקשט בו כדרך הנשים יצאניות. אבל אם נתגלה קצת משערה ע"י שהיה נקב בצעיפה ודאי לא מחמירינן כולי האי ודייקא לאתתקנא ביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:126a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:126a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:126a:1)

**שלום על ישראל יש"ס קדישא** עיין בפרשת ויקרא דף י"ג ע"א ובפ' שמיני דף ל"ו ע"א ואין להאריך כאן. ולא ייתי פסקי פסקי וכו' וקשה דבפ' תרומה אמר דאפילו חד אי קדים לבי כנישתא קב"ה אשתעשע בהדיה דכתיב מדוע באתי ואין איש ואין עשרה לא כתיב אלא אין איש. והכא אמר דבעי דישתכחו עשרה בזמנא חדא ודוחק לומר שזה חולק עם מ"ש שם דר"ש הוא דאמר שם כך ור"א בנו הוא שאמר הכא ולא ייתי פסקי וכו' ובודאי אינו חולק עם אביו. ואפשר דמצוה מן המובחר קאמר הכא אבל ודאי אפי' אי אקדים חד אין הקב"ה כועס:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:126b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:126b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:126b:1)

**בגין דההוא עובדא וכו'** כתב הרב ממעשה המצוה או העבירה נברא מלאך בצורת אדם והם מעידים עליו וז"ש וקיימי לאסהדא עליה. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכא בשוקא וקיימי קמיה וכו' פי' שבאמת שהוא מלא עינים שהרי כמה תנאים ואמוראים הנז' בגמ' ראו אותו מלא עינים ומ"ש ושאר בני נשא לא חמאן ליה. קאי אמ"ש לעיל אדהכי חמי ליה קמיה וכו' ורצה לפרש דוקא החולה רואה אותו אבל שאר בני אדם שאצלו אינם רואים אותו. א"נ י"ל מ"ש דהא כמה בני נשא וכו' ר"ל שמביא ראיה למ"ש אדהכי חמי ליה קמיה וכו' דמשמע שהחולה לבד רואה אותו. ולא האחרים היושבים אצלו. ואמר דהא כמה בני נשא וכו' דהיינו כמה צדיקים רואים המלאך בשוק ושאר בני אדם שבשוק אין רואים אותו הכי נמי הכא. אי אקדים אסוותא עד לא מטא האי שעתא פירוש לא יועיל לו אלא אם עשה תשובה קודם המיתה דחיל ההוא בר נש וכו'. פי' בשעה שרואה מלאך המות דחיל ובעי לאתטמרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:127a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:127a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:127a:1)

**דרוחא אזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר** פי' שמקלעים אותה בתוך כף הקלע כמ"ש הרוחות שהיו מתעברים בבני אדם להא"רי ז"ל ואמרו לו שהם מטולטלי' מגבעה אל הר. אבל הגלגול שמתגלגל בעו"הז לא חשיב ליה הזוהר שאדרבא זהו תיקונו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:127a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:127a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:127a:2)

**אילנא דחב ביה אדם** פי' מ'. יין לעילא. פי' בינה. שכר לשמאלא פי' גבורה. ה"ג ענבים דכניש כולהו לגבה. והיינו מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:127a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:127a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:127a:3)

**כולא בחד סטרא אתאחד** פי' שכולם גבור': ואיתימא דשביק ממהימנותא כלום. פי' שלא תאמר כיון שאסרה תורה יין לנזיר ושכר וענבים שהם בינה וגבורה ומ' יעלה על דעתך שהכוונה היא שאינו רוצה בהם. לכך קאמר לאו הכי אלא הכוונה שאסרה תורה ג' אלו מפני שהוא רמז לא"א שכולו רחמים גמורים ולכך אסור לו ג' מינים אלו שהם מסטרא דשמאלא. בגין דכולהו סטרא דשמאלא ולא תליין שערא. פי' מפני שהשערות הם דין וג' אלו הם סטרא דשמאלא ולכך לא תליין שערא. אי הכי אמאי וכפר עליו. פי' כיון שהוא רומז לאריך דתלי שערא. אמאי צריך כפרה. הרי הוא במקום יותר עליון שהוא אריך. ותירץ בגין דהשתא קאתי לאתחברא בהדייהו דהיינו אחר שהתיר נזירותו ולכך צריך כפרה כדמפרשי


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:127b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:127b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:127b:1)

**כיון דאתפרש מהאי סטרא איקרי קדוש** פי' ת"י נימין הם באריך והם גי' קדו"ש ולכך הנזיר שהוא רומז לאריך נק' קדו"ש ולא טהור כבר כתבנו בפ' משפטים שהאידרות וספרא דצניעותא יהיו בכרך א' לבדם כי הם עמוקים וצריכים הרבה הקדמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:144b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:144b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:144b:1)

**ואתקשרו בההוא פרסא** מז"לן שה"ס הפרסא דאיתיה באמצעותא דגופא בסוד יהי רקיע וכו'. במקום סיומא דיסוד אימא שעד שם החסדים סתומים. ולפי שאלו הג' חברים הם תנ"ה כנז"ל במקום החסדים המגולים נתעלו למעלה להתקשר במקורם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:144b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:144b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:144b:2)

**אר"א אנן שתא בוציני וכו'** איתא בס' הגלגולים ח"ב בדף י"א וז"ל הנה בעין יש ז' גלדים וג' גוונים. וכנגד אלו הי' היה ר"ש והחברים שנכנסו לאידר'. והג' שמתו היו כנגד הג' לחות. והז' שנשארו הם הז' גלדים ור"ש היה הפנימי מכולם ולכן א"ר אבא אנן שתא בוציני וכו' עכ"ל. ונל"עד שידוע שב' עיני זעיר הם בסוד ה' חסדים וה' גבורות כי כל עין סודו ק"ל גי' ה' פעמים הוי"ה. ועוד יש בחי' ששית בסוד היסוד כנז' בכוונת הלולב בסוד ו' צרופי יה"ו וגם נודע משם שיש ב' בחי' בחסדים דהיינו ששה השרשים המושרשים בדעת. וששה ענפים המסתעפים בג"גת נה"י והרי הם י"ב הוי"ות בר"ת ש"בי שהיה סוד הדעת כנז"ל בריש האידרא והוא כולל כל הב' בחינות ונל"עד שבזכות הסתכלותו עם תלמידיו בהני רזי קדישי זכו להתעלות לז' בחי' של עין ימין דזעיר המתהוה מנצח אבא. וגם זכו לאור באור ע"ק שיש בו ז' בוציני כנז"ל בדף קכ"ט ע"ב דחוור קדמא' אדליק ג' בוציני הוד והדר וחדו' שהם הוד וגבורה ויסוד וחוורא תניינא אדליק ג' בוציני נצח חסד ת"ת. וחוורא תליתאה בטש בבוצינא אמצעיתא וכו' שה"ס הדעת וכ"כ הר"חו והוא הוא בסוד רש"בי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:144b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:144b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:144b:3)

**דהא לית קיומא וכו' שכן הוא מקיים את כל הששה ועוד דכולא תלי בשביעאה** שכן גם בחי' הענפים היא תלויה בו. עכ"ל הר"מז ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:145a:1)

**כמה גדולה היראה** פי' רחל שנק' יראה ומי שהוא ירא שמים אחוז בה שבכלל היראה ענוה. כי כתב הרב לאה נק' ענוה. ולכך מי שהוא עניו אחוז בלאה בסוד והאיש משה עניו מאד. ולכך צפורה שהיא א' מארבע בחי' לאה היתה אשת משה וז"ש הזוהר שבכלל היראה ענוה שמרחל הנק' יראה עולה ללאה הנק' ענוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:145a:2)

**ובכלל הענוה חסידות** פי' החסדים שבאים מאריך עיר זעיר ומשם משפיעים ללאה ורחל וכדמפ' לקמן. ענוה עדיף. פי' שרומזת ללאה שהיא מהחזה ולמעלה ע"ג רחל הה"ד עקב ענוה יראת ה'. פי' כמ"ש הרב שעקבי לאה בראש רחל: כמה דאתתקן באידרא קדישא עולם חד ועולם תרין פיו אריך וזעיר. ונל"עד טעם שנק' עולם לפי שאריך מתעלם בתוך פרצופי האצילות. וזעיר מתעלם בתוך הנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:145a:3)

**מן העולם ועד העולם מבעי ליה** פי' כיון שהם אריך וזעיר א"כ צ"ל מן העולם ועד העולם בה' הידיעה שהם אריך וזעיר. ותירץ תרי עלמי נינהו ואהדרו לחד. ר"ל שאריך מתלבש בזעיר ונעשים א'. ואי כתב העולם אות ה' הפסיק הענין ומשמע דכל א' לבדו. לכך כתיב בלא ה' לומר שהם אחדות אחד ואע"פי שיש פ' אחר דכתיב ביה מן העולם ועד העולם. מ"מ כיון שרמז בפ' זה שאמר עולם בלא ה' שהם אותיות אחדות א' די ואין צריך לרמוז כן בפסוק אחר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:145a:4)

**עד מתי תסתום דבריך** פי' ר' יצחק לא פירש בהדיא שהם אריך וזעיר ואמ"ל ר"א תפרש דבריך שמן העולם ועד העולם הם אדם דלעילא ואדם דלתתא שהם אריך וזעיר. ומ"ש היינו עולם ועולם. פי' בין פסוק מן העולם ועד העולם ובין פ' מעולם ועד עולם כולם רומזים לאריך וזעיר. וכתיב ימי עולם וכתיב שנות עולם. פי' כי שנות עולם וימי עולם הם בזעיר והיינו דקאמר והא אוקמוה באידרא וכו' שכן כתיב בא"ר דף קל"ח ע"ב שנים קדמוניות אינון ימי קדם. שנות עולם אינון יי עולם וכו' נמצא ששנים קדמוניות וימי קדם הם באריך שנות עולם וימי עולם הם בזעיר. והביא הזוהר ראיה על זעיר שנק' עולם. ועל אריך לא הוצרך להביא ראיה שכיון שהוא נעלם ביותר ראוי שיקרא עולם. א"ר יהודה והא תנינן אדם כללא דדכר ונוקבא. פי' ולעיל אמר דכל מאן דאיהו דחיל חטאה איקרי אדם. ולכך הקשה הא תנינן בהפך דאין נק' אדם אלא מי שהוא כליל דכר ונוקבא. ותירץ ודאי הכי הוא והכל אמת שלעולם אדם לא איקרי אלא מאן דאתחבר דכר ונוקבא וכדין דחיל חטאה נמצ' דתרווייהו איתנהו אמרתי עולם חסד יבנה. פי' שחסד על ידו נבנה העולם ואי אפשר להבנות האדם אם לא יהיה זכר ונקבה שאז יולידו בנים ובנות וזהו בנין העולם וז"ש ולא יכיל לאתבנאה אי לא אשתכח דכר ונוקבא. וכתיב וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו וכו'. פי' חסדים שבאים מאריך עד זעיר. ומזעיר ג"כ הם משפיעים אל יריאיו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:145a:5)

וצדקתו לבני בנים משום דזכה לבני בנים: פי' כיון שזכה לבני בנים ודאי בכח השכינה הנק' צדק שהיא שרוייה עמו וזש"ה וצדקתו לבני בנים בשביל צדקתו זכה לבני בנים. ולכך הקשה ר' יהודה וחסדו מבעי ליה שע"י החסד הוא שזכה לבני בנים. מאי וצדקתו שיש בה דין. ותירץ ר"ח היינו רזא דתנינן בזאת וכו' ר"ל שמלכות נק' זאת ונק' צדק והיא בת זוג דזעיר הנק' איש ונקרא חסד. וכיון שהשכינה שרוייה עמו ודאי גם הזכר שהוא חסד שורה עמו. וכאלו אמר הכתוב וצדקתו וחסדו לבני בנים. שבשביל המלכות הנק' צדק ובשביל זעיר הנק' חסד זוכה לבני בנים. ולכך הביא ראיה מהכהנים דכיון דשרת בהו שכונתא שרא בהו חסד. יברכוכה כאלו אמר יברכו כה וכן כה תברכו ר"ל לכה תברכו. האי צדק איקרי כה. כתב הרב בס"הכ בדרוש ברכת כהנים טעם שנק' השכינה כה לפי שבפסוק ישא ה' יש כ"ה אותיות. ותכוין לשם כ"ב העליון שהם מ"ה ואד"ני. כי מ"ה וס"ה יש בהם כ"ב אותיות במילואם כי עתה מתמלאים ע"י נה"י דתבונה שהם ג' מוחין הרי הכל כ"ה ולכך המ' נק' כ"ה בסוד כה תברכו שהם כ"ה אותיות שבפסוק ישא ה' שהם כ"ב אתוון דשני שמות הנז' וג' פסוקים שבברכת כהנים שהם נגד ג' מוחין הרי כ"ה עכ"ל. ה"ג מהו מכה רבה כלו' מכה מן כה. ור"ל שהדינים הם מן כה שהיא המייסרת לאדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:145a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:145a:6)

תלת עלמין וכו' בח"י דף ל' כתב האר"י ז"ל בדרוש הקליפות פרק ד' בענין תרין צפרים שהם תרין מוחין דנוקבא דזעיר דאצילות דקליפה. והציפור הראשון שהוא זלפה שפחת לאה שהיא בחי' בינה. יצא ממנה צפור א' שהוא מוח א' של חכמה של נוקב' דקליפה. וזה הציפור יצא מן העולם הראשון מן התלת עלמין של פ' נשא דף קל"ב ע"ב. ומן העולם הג' שהיא בלהה שפחת רחל יצא ממנה צפור ב' שהוא מוח ב' של הבינה דנוק' דקליפה. ואמנם דע כי זה הציפור א' שיצא מהעולם הא' זלפה שפחת לאה לא נשאר למעלה במקומו כנגד זלפה. אמנם ירד למטה כנגד בלהה ושם נתחברו יחד ב' הציפרין הללו של זלפה ושל בלהה ונעשו ב' מוחים הנק' ח"ב של הנוק' דקליפה אשר שם כנגד שפחת רחל והצפור העליון הוא חכמה שבה. והציפור התחתון הוא בינה שבה. ואלו התרין צפרין הם ב' בנות לוט והם נק' נע"מה כנגד עמון זלפה ואג"רת כנגד מואב בל"הה. והנה הנוק' דזעיר דקליפה דאצילות היא לילי"ת סבתא ונקרא ושתי אשת אחשורוש שהוא זעיר דקליפה דאצילו'. והנה בעת ששלח אחריה להביאה לפניו והיא לא באה מאחר שלא היה בה כח להזדווג עמו והוא לא ידע. אז שאל לחכמים כדת מה לעשות במלכה ושתי. והשיבו מיום שחרב ב"ה שהוא ט' ספירות דמלכות דאצילות וגלינו מארצנו שהוא מעולם האצילות. ונפלו הט' ספירות בנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות ולכן אין אנו יודעים לדון דיני נפשות שהיא סקיל' שריפה הרג וחנק לדון אותם לס"מאל כמ"ש בפ' שופטים דף רע"ד. אבל עתה שהוא נתגבר עלינו אין בנו כח לדון אותם דיני נפשות הנז' שם בר"מ. ומכ"ש לנוקבא שלו שיש לה יותר כח מהזכר שלה. בסוד יותרת הכבד כידוע. ולכן השיבו החכמים אם אתה רוצה לדון ללי"לית שהיא ושתי זיל לגבי עמון ומואב שהם תרין צפרים מוחין דנוקבא דזעיר דקליפה דאצילות דיתבי אדוכתייהו כחמר דיתיב על דורדייא שהוא סוד הציפור הא' עמון שהוא חכמה דנוק' שהוא בסוד חכמה סתימאה שהגבורות שבו שם הם יושבים במקומם כחמר טב דיתיב על דורדייא כנז' בא"ר דף קכ"ח ע"ב וז"ל והאי חכמתא סתימאה שקיט ואשתכיך באתרי' כחמר טב על דורדייא והיינו דאמרי סבא דעתוי סתים ומוחיה סתים ושכיך עכ"ל. כך כנגדו בקליפה החכמה דנוק' הנק' עמון הוא דיתיב על דורדייא. אבל מואב יש לו יותר חכמה מעמון וז"ש שאנן מואב וכו'. כי מזמן שיצא עולם הג' שהיא בלהה שפחת רחל הנק' מואב. מאז תכף נעשית בינה דנוק'. ועד עתה היא יושבת במקומה אבל עמון שהוא עולם הא' שיצא כנגד זלפה שפחת לאה. לא נשאר במקומו הראשון שיצא משם. כי אין מקום להיות קליפה כנגד הבינה. אלא ירדה למטה כנגד בלהה ונתחברו ביחד. אבל מואב שוקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי שהוא מבינה אל מלכות. ובגולה לא הלך בגלות שירד מעולם האצילות אל הבריאה שהוא נק' גלות כנודע כמו עמון. על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר שלא החליף ריחו מג"ע העליון בינה. אל ג"ע התחתון מלכות כמו עמון. ולכן לא הזכיר עמון בפסוק אלא מואב בלבד עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146a:1)

**אמאי לא כתיב תאמרו אלא וכו'** פי' לפי פי' א' דייק מדלא כתיב אמרו להם אלא אמור ש"מ דיש פעמים שמגלים שם המפורש. ויש פעמים דאמור סתם ולפי ד"א דייק מדלא כתיב תאמרו להם כמו כה תברכו דרישא דקרא. ש"מ דאם זכו מגלים להם שם המפורש וז"ש זכו להם לא זכו אמור סתם. לכך כתיב אמור ולא תאמרו דאי כתיב תאמרו משמע שבכל זמן תאמרו להם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146a:2)

**אי הכי אתעביד קדש חול פי' שהם שהיו נביאים נעשו חול שלא ראו את המראה** ומ"ש והא כתיב לא ראו וכו'. היא קושיא אחרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146a:3)

**רתיכא קדישא עם אבהתא** פי' שהיא רגל ד' כמו האבות שהם ג' רגלי הכסא ומ"ש כתרין עילאין קדישין דכלא דאחסינו אבהתא. פי' הם חג"ת שירשו הארתם אברהם יצחק ויעקב שבעו"הז: הוא סביל ואחריני לא סבלי. פי' בכאן מתרץ קישיא הב' אמאי דחילו כיון שלא ראו. והתירוץ הוא כמ"ש בגמ' אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזא וז"ש הזוהר ואחריני לא סבלי שנשמתם לא יכלה לסבול הארת השכינה אע"פי שהם לא ראו כלום מזלם ונשמתם ראו ולא יכלו לסבול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146a:4)

**ונהרין מעמימקא דבירא** פי' עשר ספי' דמ' מאירים מיסוד דזעיר הנק' עמיקא. ולכן אמר כל כתרין קדישון דלעילא שהם י"ס דמ' מתערין וכו' ונהרין מעמיקא דבירא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146a:5)

**דאתמשך להו מההוא עומקא וכו'** פי' מיסוד דאימא שהוא נגיד ולא פסיק א"כ י"ל כל כתרין קדישין דלעילא וכו' הם עשר ספי' דזעיר ודמ'. מעמקא דבירא הוא יסוד דאימא כמ"ש בפ' בשלח דף ס"ג ע"ב וכתבנו שם בשם הרב ז"ל שיסוד דבינה. נקרא עמקא דבירא ומ"ש מההוא עומקא דנפק וכו' הוא יסוד דאבא: מאן כנסת ישראל כנסת ישראל סתם. יובן במ"ש. בדרוש ברכת כהנים וז"ל בקיצור בברכת כהנים נכנסים מקיפי אבא שהם למ' דצלם דאבא בסוד פנימיות בתוך זעיר לצורך הזווג. ואז ע"י כניסת המקיפין אלו ניתוסף אור גדול במוחין דזעיר ואז נבקע יסוד דאימא וע"י ריבוי האור נעשה זווג דישראל ולאה בויעבר. ודיעקב ורחל בנפילת אפים עכ"ל בקיצור. ואפשר שמ"ש כנסת ישראל סתם שע"י ברכת כהנים שנכנסים למ' דצלם דאבא גורם לזווג לאה ורחל ולכן אמר כנסת ישראל סתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146a:6)

**והוא ימשול בך** פי' זעיר שהוא נבנה מהחסדים שהוא ימין. ימשול במלכות שנבנית מהגבורות שהוא שמאל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:1)

דהא כהן דלא שלים לא בעי וכו' פי' דאם הוא כהן דאין בו מום מאי חזית שיתן לכהן אחר ליטול ידיו: והרי שניהם קדושים ואם יטול ידו מכהן פגום אדרבא נפגם על ידו וז"ש דהא כהן דלא שלים וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:2)

**בעי דלא יתחברון אצבען דא בדא** מכאן משמע הפך מ"ש הש"ע שצריכים הכהנים לעשות ה' אוירים וכאן אומר שכל האצבעות יהיו מפורדות זה מזה כדמפר' הטע': ה"ג דלא לאערבא דא בדא ולאתכוון באינון מלין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:3)

**בעי קב"ה דיתברכון וכו'** פי' מברכת העליונים אנו מתברכים ומ"ש ויתברכון עילאי וכו' פי' תחלה ע"י מעשינו הטובים מתברכים העליונים ובא להם שפע. ואח"כ מהשפע ההוא מתברכין תתאי ג"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:4)

**מאי דעת דעת סתם** יובן בהקדים מ"ש הרב בס"הכ בדרוש ברכת כהנים וז"ל ואמנם שם הוי"ה זו שביברכך היא במילוי יוד"ין ובניקוד חו"לם צי"רי קמ"ץ צי"רי עכ"ל. ואיתא באוצ"ח בדרוש המריפים כי כלי הפנימי של דעת הוא הוי"ה דע"ב. והנשמה של דעת היא בניקוד חו"לם צי"רי קמ"ץ צי"רי כזה יהֵוָהֵ עכ"ל. נמצא שהוי"ה שבפ' יברכך היא בניקוד הדעת וז"ש הזוהר כי שפתי כהן ישמרו דעת דעת סתם דהיינו הוי"ה הנז' שהיא בניקוד הדעת. והכהנים שומרים וממתינים לעשות כוונה זו. ומורינו ז"ל. פי' שיובן במ"ש באוצ"ח באותו דרוש עצמו. שניקוד הדעת הוא חו"לם צי"רי קמ"ץ צי"רי והוא שם המפורש הנז' בכל מקום עכ"ל הרב ז"ל. ולכך אמר ישמרו דעת וכו'. שנודע שהכהנים היו שומרים שם המפורש. וכיון שכתב הרב ששם המפורש הוא ניקוד הדעת הנז' נמצא שהיו מכווכים בניקוד הדעת ולכך אמר ישמרו דעת עכ"ל עוד י"ל במ"ש הרב ז"ל בדרוש לאה ורחל שטעם שהידים הם מפורדים מנ"ה דזעיר הוא לסיבת פרצוף לאה כדי שיוכל זעיר להגביה ידיו לעשות חו"ב דלאה בב' צדדי הדעת דזעיר וזה נעשה ע"י נשיאות כפים של ברכת כהנים בעת ברכתם ועי"ז הזעיר מגביה ידיו למעלה כנגד ראשו ואצבעות יד ימינו יהיו מצד ימין של הדעת ואצבעות יד שמאלו מצד שמאל של הדעת. ואז יצאו האורות בסוד אור חוזר ממטה למעלה ונעשים בחי' חו"ב דלאה בב' צדדי הדעת ע"כ קיצור דברי אוצ"ח. ולכן אמר הכתוב כי שפתי כהן ישמרו דעת דעת סתם שכל מגמתם ע"י נשיאות כפים הוא לעשות חו"ב דלאה בב' צדדי הדעת וז"ש ישמרו דעת שמזהירם הכתוב שיגביהו ב' ידיהם בב' צדדי הדעת דוקא ולא לממלה מראשו. ולא כאותם שעושים אחורי ידיהם נגד פניהם אלא יגביה ידיו בב' צדדי הדעת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:5)

תורה סתם פי' ז"ון שהם תורה שבכתב ושבע"פ וכדמפרש שהם גורמים לעשות זווג ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:6)

**שמא קדישא אתגליא ואתכסייא** אתגלייא היא זעיר. ואתכסייא הוא אריך וז"ש דאתגלייא וכו' שנודע כי שם מ"ה הוא בזעיר. ומ"ש דאתכסייא כתיב באתוון אחרן. פי' אריך ונל"עד שהוא שם אהי"ה: ה"ג ומה הוא דאתכסייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:7)

**אתכסייא באתוון אחרן** פי' זעיר מתלבש במ' הנק" אד"ני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:8)

**בגין ההוא טמירא וכו'** פי' כדי שיהיה אריך טמיר תוך כולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:9)

ולמיחת רחמי כולהו דכלהו כלילן בכ"ב אתוון יובן במ"ש הרב בדרוש הנז"ל יברכך יש בה ג' תיבות נגד ג' רישין עילאין הנז' באידר' זוטא. וט"ו אתוון נגד תרין רישין עילאין המאירים בי"ג תיקוני דיקנא היוצאים מרישא תליתאה חכמה דאריך. בפסוק יאר יש בו ה' תיבות נגד ג' מוחין הבאים לזעיר מא"וא נמצא א"וא וג' מוחין הם ה' תיבות ויש בו כ' אותיות להאיר מן ד' תיקונין עילאין דדיקנא דאריך. לט' תיקונים דזעיר שחסרים לו ד' תיקונים ולכן תכוין להאיר מאותם ד' לט' דזעיר ונעשים י"ג ואח"כ תאיר בהם מז' תיקוני דגולגולתא דאריך וא"כ הם עשרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:10)

**ישא יש בו כ"ה אותיות תכוין לשם כ"ב העליון מ"ה ואד"ני שיש במילואם כ"ב אתוון** ועתה מתמלאים ע"י נה"י דתבונה שהם ג' מוחין הרי הכל כ"ה ולכן תכוין באומרך שלום להוריד כל השפע הנז' בכח ב' שמות הוי"ה במילוי אלפי"ן ואדנ"י במילוי י"ב אותיות כנודע והה כ"ב אתוון ובזה נכללים י"ג דעתיק וט' דזעיר ונכנסים בתוך המ' ונעשים כ"ה בסוד כ"ה אותיות שבפסוק זה כ"ב אתוון דב' שמות הנז' וג' פסוקים שהם כנגד ג' מוחין הרי כ"ה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:11)

**ובזה נבין לשון זה מ"ש ולמיחת רחמי דכלהו כלילן בכ"ב אתוון** פי' כמ"ש הרב להוריד כל השפע שהם ג' רישין שהם רחמים גמורים וכל האורות הנז' הם כלולים בשני שמות מ"ה ואד"ני הנז' שיש בהם כ"ב אתוון וז"ש דכולהו כלילן בכ"ב אתוון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:12)

**ומ"ש בתרין כתרין דרחמי** פי' שהשני שמות הנז' שבהם כ"ב אתוון הם כתרין דרחמי ובסידור כתב מ"ה ואד"ני הנז' שורשם הם בדיקנא ולכן קראם הזוהר תרין כתרין דרחמי עיין פ' בלק דף קפ"ה על פסוק אדנ"י מי יעמוד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:146b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:146b:13)

**ומ"ש ובהני אתוון דהאי שמא** פי' כ"ב אותיות שבשני שמות הנז' שהם מ"ה ואד"ני בהם נכללים כ"ב רחמי ומפ' מה הם הכ"ב רחמי ואמר י"ג דעתיקא וכו' ט' דאתגליין וכו' שהם י"ג דאריך וט' דזעיר. וה"ג ב"ב רחמי י"ג דעתיקא וכו'. ול"ג וי"ג. ומ"ש ומתחברן כולהו בצירופא דשמא חד וכו'. נראה הם השמות שיוצאים מברכת כהנים שהם אנק"תם וכו'. ולכך אמר בצירופא דשמא חד וכו'. בכ"ב אתוון גליפן שאותם השמות יש בהם כ"ב אותיות כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:1)

**י"ג מכילן דעתיקא וכו'** פי' הם אל רחום וחנון שאמרם מר"עה כדי לכפות את הדינים וז"ש באתר דדינא אשתכח לאכפייא להו לפי שאז חטאו בעגל ורצה משה לכפות הדינים וכמ"ש באידרא רבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:2)

ט' מכילן וכו' הם ה' ארך אפים וכו' דפרשת שלח לך שהם נגד ט' תיקוני דיקנא דזעיר והם מקבלים הארה מאריך. וז"ש ונהיר מעתיקא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:3)

**דמתברכין כולהו עלמין בסטרא דרחמי דאמתשכן מעתיקא וכו'** פי' כי כל העולמות מתברכים על ידי הרחמים שאנו מושכים מאריך בברכת כהנים כמ"ש הרב שאנו מושכים תלת רישין שהם רישא דלא אתידע וגולגולתא ומוחא דאריך ומ"ש וכל הני כ"ב אתוון מכילן סתימן. פי' שגם הכ"ב אתוון שהם שם מ"ה ואד"ני הנז"ל אנו מושכים אותם מהדיקנא דאריך כמ"ש בסידור. ומלת דאתמשכן קאי נמי על הכ"ב אתוון ור"ל דמתברכין כולהו עלמין בסטרא דרחמי דאתמשכן מעתיקא וכו' דהיינו האורות הנז' שאנו מושכים מאריך. ולא זו בלבד אלא גם כל הני כ"ב אתוון מכולן סתימן שהם מ"ה ואד"ני הנז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:4)

**יברכך וכו' אלין ג' קראי** פי' והם כנגד נה"י דתבונה שהם ג' מוחין כמ"ש הרב ז"ל ומ"ש ותלת שמהן וכו'. פי' ג' הוי"ת שבג' פסוקים הנז' שיש בהם י"ב אתוון הם נגד ג' מוחין ג"כ ובכולם היה הכהן מכוין כדי לבסם העולמות וז"ש יברכך וכו' אלין ג' קראי שהם ג' מוחין הנז' וג' שמהן וכו' כלילן לקבליהון היינו נגד ג' הנז' ובכולא אתכוון כהנא כדי להמשיכם. א"נ י"ל מ"ש וכל הני כ"ב אתוון מכילן סתימן וכו' ר"ל כ"ב אתוון של מ"ה ואדנ"י שהם מהדיקנא דאריך הם כוללים כל השפע הבא ע"י ברכת כהנים שיש ג' פסוקי' יברכך יאר ישא וג' הוי"ות. וז"ש וכל הני כ"ב אתוון וכו'. יברכך ה' וישמרך וכו' אלין תלת וכו' כלילן לקבליהון דהיינו להודיענו שג' פסוקים של ברכת כהנים וג' הוי"ת שיש בה ג"כ כל השפע שבא ע"י הוא כלול בכ"ב הנז': מתבסמן כ"ב אתוון דסתימן בהני ג' קראי. דע ששם כ"ב שהוא אנק"תם וכו' היוצא מברכת כהנים איתא בפרדס מהר"מק שהוא יוצא מפסוק יברכך ה' וישמרך שיש בו ט"ו אותיות ומשני תיבות יאר ה' שכולם גי' כ"ב אותיות. ובחילופי אל"פא בי"תות הם אנ"קתם וכו' הנז'. אבל נל"עד מדברי הרב ז"ל שכתבנו לעיל שאמר תכוין לשם כ"ב העליון שהם מ"ה ואד"ני וכו' ובהם ככלל כל השפע הנז'. ובהם נכללים י"ג דעתיקא וט' דזעיר. מ"כח בהדיא ששם כ"ב הם הב' שמות הנז' שהם מ"ה ואד"ני שאותיותיהם כ"ב ומתחלפים בא"ב והם אנק"תם וכו'. וז"ש הזוהר מתבסמן בכ"ב אתוון דסתימן וכו' שהם ב' שמות מ"ה ואד"ני הנז' שבהם נכלל כל השפע שאנו ממשיכים בג" פסוקים הנז' ולכן אמר בכ"ב אתוון דסתימן בהני קראי וז"ש לקביל כ"ב אתוון מכילן דרחמי שהם י"ג דעתיקא וט' דזעיר הנכללים בהם ג"כ אבל לדברי הרמ"ק ז"ל מאי קאמר דסתימן בהני ג' קראי הרי כ"ב אתוון אינם אלא בפסוק יברכך וב' תיבות מפסוק השני. ובמ"ש ניחא. אמור חושבן רמ"ח יובן במ"ש הרב בדרוש הנז"ל וז"ל אמור גי' רמ"ח ע"ה כי למ"ד ומ"ם דצלם דאבא כל א' יש בו רמ"ח איברים מצוייר בהם דוגמות הצ"די שהיא מתפשטת בר"מח איברי הגוף וז"ש רז"ל אמור גי' רמ"ח ע"ה כיוונו לזה שביארנו עכ"ל. ובזה נבין דברי הזוהר שבברכת כהנים נכנסים למ' דצלם דאבא ובכל א' יש בו רמ"ח אברים ורומזים במלת אמור. ומ"ש מ"ט דבחד תליין כולהו הוא אריך שהוא נעלם ולא נזכר בכלל הרמ"ח שממנו הם הרמ"ח הנז' כי אריך ממנו יונקים כל הפרצופים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:5)

**זכו אדם יבוא להם שפע גדול כי הם במדריגת אדם ואם לאו נמשל כבהמות נדמו** ואמר לו זהו הפשט. אבל רזא דמלה בעינא אדם כגוונא דלעילא. פי' דוגמת הפרצופים כגון אריך וזעיר הנק' אדם. וקרא להו בהמה. פי' דוגמת המ' הכק' ב"ן גי' בה"מה וישראל יש בהם ב' בחינות הנז' י ומ"ש ועוד רזא דמלה זכו וכו'. פי' אם זכו יבוא להם שפע הפרצופים הנק' אדם. ואם לאו. הלואי יבוא להם שפע מן המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:6)

**ה"ג בג"כ כתיב אמור להם סתם לאתברכא עילאין ותתאין יברכך ה' לעילא דכתיב כה תברכו וכו'** עד כחדא וישמרך לתתא. יברכך ה' לעילא דכתיב כה תברכו. בתחלה פי' שהכהנים מדברים עם המ' ואומרים לה יברכך ה' שהוא זעיר וכשאתה מתברכת בתחלה אזי אנו אומרים לישראל וישמרך וז"ש וישמרך לתתא. וכן יאר ה' לזעיר ואח"כ ויחונך לישראל וכן ישא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147a:7)

**ולא והכתיב ישא וכו'** פי' קס"ד כפשטיה שהק"בה ישא לנו פנים א"כ קשה דמשמע שיש דין בעולם ולכך הוצרך הקב"ה שישא לנו פנים. ואת אמרת דלא אשתכח בהו דינא. ותירץ ישא יסלק ויעבר וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147b:1)

**יו"ד יו"ד יו"ד לאתברכא זעיר מעתיקא: ג' יו"דין אלו הם נגד ג' הו"יות דחיוורתי שכולם יו"דין כמ"ש הרב** אי נמי נגד ג' הוי"ות דאווירא שהם ס"ג או דמוח' שהם מ"ה ולכך נכתבו ג' יוד"ין לרמוז על ג' הוי"ות הנז' וכולם אנו ממשיכים אותם מאריך לזעיר: ובג"כ יברכך ה' לעילא כאן מפרש שהכהנים מדברים עם זעיר ואומרים לו יברכך ה' שהוא אריך מג' הוי"ות הנז' ואח"כ ימשך שפע לתחתונים וזהו וישמרך הכא לתתא: למען לאינון כהני כסברת ר' ישמעאל ולא כר' עקיבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:147b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:147b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:147b:2)

**מהו מלחמו כמה דאוקימנא וכו'** פי' ג' הוי"ות הנק' לחם שנמשכים מאריך וא"וא לזעיר ומשם למלכות ואריך וא"וא נק' קדש הקדשים ולכך אמר הכתוב טוב עין הוא יבורך שצריך שהברכה תהיה בטוב עין משום כי נתן מלחמו שהם ג' הוי"ות הנזכרות לדל שהיא המלכות כי אד"ני יש בו ד"ל אותיות במילוי המילוי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:1)

או אברהם לק"בה פי' הכתוב לפי זה והאמין בה' ויחשבה לו למ' אע"פי שהיא דין תקנה ועשאה צדקה שהמשיך לה ה' חסדים ולכך נק' צדקה צדק ה'. ולא אתיישבא בלבאי פי' מכח הקושיא דלקמן לכך פירוש זה לא נתיישב לו לרבי זירא ואמ"ל רבי אבא הכי אוקמינא ולאו הכי. שהסכים לו שאותו הפי' אינו נכון אלא שאמת הוא שאברהם חשבה לק"בה: ויחשב לו לא כתיב אלא ויחשבה. פי' מלת ויחשבה היא נקבה ובשלמא אי אמרינן דאברהם תקן מדת המ' ועשאה צדקה ניחא. אבל אם נאמר שהק"בה חשב על אברהם כאלו עשה מצוה ויחשב לו צדקה מבעי ליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:2)

**לאו ההוא אורחא למנדע שמי** פי' לא מאצטגנינות תהיה יודע שמי שאצטגנינות אין ממנה מבוא לידע שמותיו ית' ולכך אמ"ל כה יהיה זרעך שהיא כתרא עשיראה למנדע שמי שע"י המ' הנק' כה ישיג האדם שמותיו ית':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:3)

**זרעך ממש** פי' שיצחק תחלה היה אחוז במ' ואח"כ עלה לגבורה כמ"ש סוף פ' לך לך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:4)

**א"ר יצחק כה כתרא וכו'** פי' בא לסייע ר' אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:5)

**בכל כמד"א כי כל וכו'** פי' היא מ' הנק' בכל שהיא גי' ב"ן ועוד שיש בה ה' גבורות שהם גי' כ"ל וז"ש כי כל בשמים ובארץ שכל שהיא מ' שולטת בשמים ובארץ וז"ש וכתיב כה תברכו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:6)

**יברכך ה' מציון** פי' שלעת"ל אנו מתברכים מיסוד ולא מהמ' לבד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:7)

**ברוך ה' מציון וכו' פי' במה נכרת ברכת ה' שהוא זעיר ע"י ציון שהוא יסוד וציון הנז' שוכן ירושלים** שבע"הז והפ' מדבר לעת"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:8)

**במאי אוקמינא ביום כלת משה** פי' וכי היא כלת משה כלת זעיר מבעי ליה שעמו נכנסה לחופה וא"כ משה אמאי אדכר הכא ותירץ שע"י משה נכנסה. ושיעור הכתוב מי עשאה כלה משה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:9)

**כלת של משה ודאי** עכשו מפרש. פי' אחר שהמ' היא כלת משה ממש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:10)

**אזדעזע ההר** פי' הר סיני שהיה סמוך אל משה כשדבר הק"בה עמו בסנה. באדם לא כתיב אלא בָאדם. פי' זעיר ושיעור הכתוב לקחת מתנות שהיא המ' שהיתה מחובר' באדם עם זעיר הנק' אדם וכדמפרש מתנת כתיב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:11)

**של נעלך דלא אתפרש אלא בזמנין ידיען** פי' כתיב במשה של נעליך לשון רבים לפי שפירש מאשתו לגמרי אבל ביהושע כתיב נעלך חסר לומר שלא פירש אלא בזמנין ידיען:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148a:12)

**יומין דלעילא** פי' י"ב בקר שהם נגד י"ב שבטים שבעו"הז. וי"ב בקר הנז' מתברכין באינון תריסר תחומין המפורשים שהם י"ב צירופי הוי"ה שבזעיר. אי נמי בתריסר תחומין הם י"ב גבולי אלכסון שמקבל זעיר מאריך כנודע. וי"ב בקר מתברכים מהם וז"ש וכל חד אתתקן. פי' כל א' היה מתתקן ע"י י"ב נשיאים שלמטה וזהו נשיא א' ליום וכו' כל אחד היה מתקן יום שכנגדו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:1)

**כולהו מתברכין בגין מדבחא דלעילא** פי' י"ב בקר הנז. מתברכים ע"י המ' שהוא המזבח החיצון אי נמי מדבחא דלעילא היא בינה מזבח הפנימי. ואפי' תתאה. פי' עו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:2)

**ששים גבורים** פי' ה' גבורות וכללותם ביסוד הם ששים לפי שכל אחד כלול מעשרה ולכך אלים ששים כנגדם: כף אחת עשרה זהב הם י"ס: והר"מז כתב ריש פרשה זו וז"ל: ת"ח בשעתא דצלותא דמנחה וכו' מז"לן שיובן במ"ש בס"הכ בסוד יש עולמות דתחות עלמא דאתי הנז' בתרומה דף קס"ו ע"ב שהם נחלקים לב' בחי' או"ר ק"ג. ובסוד או"ר פי' בספר זוהר הרקיע שה"ס מילוי של ריבוע דמ"ה שהוא ק"ל והמילוי גי' פ"ה. ומילוי אה"יה דאלפ"ין קמ"ג המילוי קכ"ב ועם פ"ה הרי או"ר. וה"ס חסד כי כן אמר שם בתרומה מאתן ושבע אינון בסטרא דימינא. אבל בשל שמאל שהם ק"ג לא מצאתי בדברי הרב ז"ל כלום. ונל"עד שה"ס ריבוע ס"ג העולה קס"ו ובהסיר השרש שהוא ס"ג נשאר ק"ג והרי סוד יש עולמות ימין ושמאל. ואמר בל"ת פ' וישלח שה"ס מנ"חה גי' ק"ג שהם אורות השמאל המתעוררים אז וז"ש דינא שרייא בעלמא. ובס' השרשים איתא ששם מנחה שרשו נחה והמ' נוספת וירמוז כי שורש סוד המנחה שהוא משם ס"ג העולה נח"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:3)

**ויצחק תקן צלותא דמנחה** איתא בס' לוחות הברית שמצא כתוב כשהעלה אברהם את האיל לעולה אמר יצחק מה זה שלא יש כאן מנחת סלת. עמד ותקן תפילת מנחה ולכך נק' תפלה זו מנחה. ונל"עד שהיה רוצה לתקן גם את המלכות שהיא מנחת סולת גי' מלכ"ות. כי ידוע שהעולה היא סוד לאה ומנחה סוד רחל ולכן להי"ת שיצחק הוא שורש כל הגבורות רצה לתקן גם את רחל והנה על"ה ומנ"חה גי' יצ"חק כי רצה לתקן את שתי הנקבות יחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:4)

**וגבורה עילאה שלטה ה"ס ו"ק דאימא שנכנסים בזעיר שנק' עולם וכנגדם מתפשטת לאה** והנה כל קצה כלול מכולם וה"ס אלה דהיינו אותיות לא"ה. ו"פ לא"ה גי' גבו"רה. ולהיות שאז מאירים ק"ג אורות דשמאל הם ממילוי קס"ו העולה עלי"ון. לכן אמר גבורה עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:5)

ופתח רבי אבא בפ' אשרי אדם וכולי דקשה רישיה לסיפיה וכולי דאם יש בו עון למה לא יחשוב לו ה'. ואם אין בו מאי רבותיה שלא יחשוב לו פשיטא. ומסיפיה משמע שאין ברוחו שום רמיה. א"כ ודאי לא יחשוב לו. ועוד הו"לל ואין בו רמיה מאי אירייא רוחו. ומתרץ במאי דמסיק שאם האדם עושה איזה עון או מוצא מפיו דבר שאינו הגון. אותו העון עולה ועומד שם עד הלילה ואינו מורגש שאין האדם נידון עליו עד עלות רוחו למעלה בסוד בידך אפקיד רוחו ואז רוחו מעיד עליו. ונמצא שכל היום מעת עשיית העון עד זמן השינה הרוח יושב ודומם. וכאלו מרמה את האדם שאינו מרגיש ומתפעל מעונו. ולפי זה יש אדם שיש לו עון ואינו נחשב לו דהיינו כל היום עד שישן. וא"כ אי הוה כתיב אשרי אדם לא יחשב לו עון לבד הוה אמינא שנכלל גם זה בכללו. לכן אמר שאין זה מאושר. אלא דוקא אותו שאין ברוחו רמיה. ר"ל שאין הרוח יושב כאורב לו ומצפה להלשינו בעלייתו. והא גופא קמ"לן קרא שאין העון נחשב אלא עד שיעלה הרוח. ונפקא מינה למתודה קודם שישן. שאז אין צורך להלשנת רוחו שהרי הוא הודה כבר בפיו. ולפ"ז פ' דאשרי נשוי פשע מיירי במי שעשה תשובה ופ' דאשרי אדם אשמועינן רבותא שגם יקרא מאושר אותו שעשה עון ולא יחשב לו דהיינו כל שהות היום. וגם אין ברוחו רמיה שכבר הקדים הוא להעיד על עצמו קודם עלות רוחו. וא"כ אין עוד רמיה בו. ונל"עד שהקדים תחלה כל הנז' כאן. דלכאורה היה די במ"ש לקמן בעדות הרוח על מעשה האדם. ומה לו לכל הקודם אלא נראה שכיון לחזק מ"ש שאין העון מורגש למעלה עד עלות הרוח דוקא. שאם תאמר שאין הדבר תלוי בזה אלא משום דחסד אל כל היום ואין פתחון פה לבעל דין לחלוק. לכך הקדים שאין זה אמת שהרי מחצות ואילך דינא שרייא בעלמא. ואעירך על כללות הענין והוא שד' זווגים יש ביום ג' מהם בסוד לאה ואחד בסוד רחל דהיינו דוקא דשל שחרית אבל במנחה הוא דישראל ולאה. דערבית יעקב ולאה מהחזה ולמעלה דחצות יעקב ולאה בכל אורך זעיר. והתחיל מהמנחה ואמר שאז גבורה עילאה שלטא. היא לאה גבורה עליונה. לאפוקי רחל שהיא תחתונה. בגין לקבלא וכו' פי' בעבור החשיך את הלילה. כי קבל הוא לשון חשך וימש חשך ת"א קבל ליליא. ובסנהדרין דף צ"ב הוי קבל וקיים פי' רש"י הוי שפל ואפל. פי' עניו ותחיה. והענין כי מזמן מנחה ואילך כל הזווגים הם בלאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:6)

**אמנם עד הלילה יש בזעיר רשימו דמוחין שה"ס החסדים המאירים** אך בלילה מסתלקין לגמרי ואז הוא לילה גמור. כי כן לאה סוד קשר של תפלין שאינה כי אם חיצוניית מלכות דתבונה. ודוק שבכל ג' זמנים דלילה וחצות ושחרית אמר לישנא דאתער מה שלא אמר כן במנחה. והטעם לפי שבכל ג' הזמנים הנז' יש מוחין חדשים בק"ש. כי ק"ש שעל המטה היא לזווג חצות. ושחרית וערבית יש בהם ק"ש משא"כ במנחה. כי אין אז רק רושם מהמוחין של שחרית. ונודע שלכל זווג דק"ש צריך שהזעיר יתעורר להעלות מ"ן והיינו לישנא דאתער. ומ"ש בפלגות ליליא ממש אתער שמאלא כמלקדמין. ר"ל כבין הערבים במנחה והכוונה שלא תחשוב ששליטת לאה בלילה אחת היא מתחלת הלילה ועד סופו שאין הדבר כן שהרי בחי' זווג דערבית אינו מתקיים רק עד ג' שעות בלילה שלכן כתב הרב ז"ל שאין לאדם לישן עד שעה שלישית. וא"כ נמצא שאותה הבחינה מתבטלת. וחוזרת לאה להבנות כאלו היתה הפעם הא'. אי נמי עיקר אצלנו שבחצות ה"ס ויבן ה' את הצלע דהיינו נה"י דא"וא נכנסים בנוק' העומדת באחורי זעיר ומגיעין עד סוף האצילות שנעשית לאה ארוכה בשלה ובשל רחל וזה מעין מה שנעש' בבריאת העולם. אלא שאז היה הכל בסוד רחל ובחצות הכל בסוד לאה. אבל מציאות ענין כניסת נה"י דא"וא בנוק' ושינת זעיר הכל אחד. ועל כן אמר כמלקדמין. ונודע שאז נקודת רחל העיקרית נדחית למטה בהיכל קה"ק דבריאה. והיא היא הוורדא קדישא דסלקא ריחין וזה בכח הנשמות של הצדיקים שעולות אליה בפקדון. ובמעשיהם סלקא רחין. וגם היא מעצמה משבחת בזמירות וארימת קלין על החרבן ובכח כל האמור יש לה כח לחזור אל האצילות ולהיותה נתונה בזרוע שמאל דזעיר כנודע מסוד פ' כחותם על זרועך. אבל מ"ש וכדין סלקא. אינו ר"ל אז בחצות שאין זמן עלייתה אלא באור הבוקר כידוע מסוד תפלה של יד. אלא וכדין פירושו ואז בכח השבח והרמת קולה בסוד הנותן זמירות בלילה. בזה עולה ושריא רישא לעילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:7)

**דייקא לעילא שר"ל למעל' ממקומה העיקרי שהוא מהחזה ולמטה** אבל נקודה זו עולה עד גבורה דזעיר. ואמר רישא מפני שנקודה זו שירדה בחצות ועלתה בשחר היא הכתר שלה כנודע אצלנו. והיינו רישא דוקא. וקרא לנקודה זו וורדא קד"ישא פ' כשושנה בין החוחים שהוא רמז לגלות שכינה. א"נ רמז כי שושנה גי' אס"תר דהיינו אד"ני מלא חסר י' וכן היא עכשיו חסרה חב"ד גג"ת נה"ים שלה שאלו נשארו ללאה להתלבש בהם כנודע. וגם שושנה עם הכולל גי' אכתרי"אל שה"ס כתר הבריאה ששם יורדת רחל ושם משבחת וארימת קלא. ומלבד האמור עי"ל דמשבחת במה שאז מחלקת מזון לעולמות בי"ע כמד"א ותקם בעוד לילה וכו' ואז כל רתיכין דילה פתחי שירה כנז' בפ' יתרו דף ס"ז ע"ב וארימת קלא מפני שאז יש כח לחיצונים לינק ממנה ואין ספק אצלי ששני הדברים האלי תלויים במעשה התחתונים שנשמותיהם עולות למעלה ומעשיהם נכתבים על ידיהם ואז בכח התורה ומע"ט היא משפעת שפע לעולמות ומשבחת. אבל מפני עבירות הרשעים יונקים החיצונים והיא ארימת קלין ולפ"ז יש שייכות נכון לכל זאת ההקדמה שהקדים ר' אבא לפרש פ' ואין ברוחו רמיה ובמ"ש דייק מ"ש ת"ח בשעתא וכו' שבא ליתן טעם למה שאמר מזויג דאחר חצות. דהרגיש תינח בשאר הזמנים ערבית ושחרית יש התעוררת התחתונים שהם ניעורים אבל דחצות מהיכן בא התעוררות ולזה אמר ת"ח וכו' ור"ל שאז נערכים מעשיהם של התחתונים להכתב ולהחתם. וזהו הכח וההתעוררות לאותו הזווג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:8)

**אורייתא דקשוט** זעיר נק' אמת. אילנא דחיי פי' שיש בו מוחין דא"וא הנק' חיים: ואחיד בה לאפוקי שנה ופירש וכדמפרש: אחיד מעילא לתתא. פי' שהזעיר מקבל מבינה ונותן למ' בסוד ע"ד תאוות גבעות עולם: והוא שמשא דאנהיר לכולא זעיר נק' שמש כמ"ש בתיקונים לפי שהוא שם מ"ה יו"ד פ' יו"ד ה"א פ' ה"א. וא"ו פ' וא"ו ה"א פ' ה"א גי' שמ"ש א"נ כמ"ש באוצ"ח לפי שהזעיר יש בו ב' פעמים ש"ך והם גימ' שמ"ש. ובפ' מקץ כתבנו מזה ע"ש. דאנהיר לכולא למ' ולבי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:9)

**ונהורא דיליה פי' המוחין שבתוכו** שארי מרישא. פי' שתחלה מתפשטים ברישא דזעיר כנודע. בגופא דאילנא. פי' אחר שהתחילו להאיר בראשו מתפשטים אח"כ בת"ת דזעיר הנק' גופא דאילנא כמ"ש הרב שיסוד אימא מתגלה בת"ת דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:10)

**תרין סטרין אחידן ביה** פי' חסד וגבורה אחוזים בגוף הנז' שהוא ת"ת דזעיר. בשעתא דשמשא נהיר פי' כשהזעיר מקבל המוחין אזי מההוא גופא דאילנא שהוא ת"ת דזעיר שבו יסוד הבינה יוצאים ממנו ה' חסדים והולכים לחסד דזעיר ומכיחים שם חסד ראשון ואח"כ הולכים הד' חסדים לגבורה דזעיר ומניחים שם חסד ב'. וכן הכריע הר"חו ז"ל בספר הליקוטים. וז"ש הזוהר מההוא גופא דאילנא אתקיף לדרועא ימינא ואנהיר בתוקפי' דהיינו חסד דזעיר מאיר בכח החסד שנתפשט בו. ומ"ש ומתוקפיה נהיר שמאלא הוא כמ"ש שמן הימין שהוא חסד הולכים לגבורה שהוא שמאל. וז"ש ואתכליל בנהוריה. שהשמאל נכלל בימין כנודע. דא איהו רישא דכל נהורא. פי' בינה. מקצה השמים. בינה נק' מקצה השמים כי שמים הוא זעיר וקצה העליון היא בינה וקצה התחתון היא מ' וז"ש ודא שירותא דכולא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:11)

**וכדין נפיק כחתן ממש** פי' כחתן שבעו"הז וז"ש כהאי גוונא והוא כחתן וכו' שזעיר נמשל לחתן שבעו"הז. א"כ יש לפרש מש"ל ונהורא דיליה שארי מרישא. פי' המוחין שלו מקבלם מהבינה שנקראת רישא לגבי ז"ון. והמוחין הנז' מתפשטים בת"ת דזעיר וז"ש ואתפשט בגופא דאילנא. ושאר הלשון כמ"של. ואין חילוק ביניהם אלא בפירוש שארי מרישא: לגבי מערב פי' מ': וזויג ליה באתריה פי' שע"י הגבורות שהוא שמאלו מתחברת עם בעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:12)

**לרוץ אורח לאנהרא סיהרא** יסוד דנוקב' נק' אורח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:148b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:148b:13)

**אילין בוצינין עילאין** פי' ספי' המ' שהם עילאין על בי"ע כמ"ש הרב ז"ל שהמנורה היא מ'. וז"ש דכלהו נהירין כחדא מן שמשא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:1)

**כגוונא דקדושה עילאה** פי' כמו שהזעיר נק' בן בכור כך ישראל קראם הקב"ה בני בכורי: וכל בכור דלעילא ותתא נ"ב בכור אדם דכורא בכור בהמה נוק' עכ"ל והם דכורא ונוק' דס"א. ועל דא לא בעי קב"ה מלאך וכו'. פי' כיון שהק"בה הרג בכור דכורא ונוק' דקליפה. אי אפשר למלאך לעשות אלא הקב"ה שהוא מושל בכל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:2)

**ידע לאבחנא** פי' שאי איפשר להבחין בין טיפת הבכור לשאינו בכור אלא הק"בה. וזהו שחדש בטעם ב' שלפי' הא' הטעם הוא שאין מלאך שולט בעילא ותתא. ולטעם זה לפי שאינו מבחין וכו'. ומ"ש ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא. פי' חוזר לטעם ראשון: שירתא אחרא נ"ב הלל דאכילת פסחים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:3)

**רוח צפון** נ"ב הם הגבורות שביסוד נוק' נ"א שביסוד דאימא. ולכך נק' רוח צפון כי הם בסוד ההוא רוחא דשבק בגווה. ולכך נק' רוח ונק' צפון. כי צד צפון הם הגבור' כמ"ש מצפון תפתח הרעה. והתעוררות גבו' אלו הם לזווג יעקב ולאה שאחר חצות. ואז כתיב מצפון זהב יאתה לזווג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:4)

בגין דאיהו רשימא קדישא: נ"ב הר"מק כתב בג' טיפות הם ג' יודין והם שם ב' דע"ב ו' ו' ו' י' י' י' ולי נראה שהציור הוא כזה # ה שהם בסוד ה אחרונה דהו"יה בסוד נערה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:5)

וה' הוא ובית דינו: פי' מ' וחילותיה ולכך כיון שהחילות היו שם לכך כתיב ולא יתן המשחית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:6)

**כגוונא דא ע"ג מדבחא** פי' זריקת דם שע"ג המזבח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:7)

**ובמה בשופר** פי' בשופר שבעו"הז כדי לעורר שופר העליון שהוא אור מקיף דז' תחתונות דבינה כמ"ש בס"הכ וז"ש לאחזא' שופר ולאתערא שופר אחרא ומ"ש ואנן מפיקין בההוא קלא וכו'. פי' שאנו מוציאים בשופר שבעו"הז תקיעה ושברים שהם. רחמי ודינא כדי לרמוז שגם השופר העליון שהוא אור מקיף דז"ת דבינ' מוציא הקולות שהם ז"ון הניתנים בו: וז"ש כמה דהאי שופר עילאה אפיק קלא דאיהו כללא חדא שהם ז"ון שנכללים יחד ועיין בדרוש השופר. נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. נ"ב ר"ל ב' הקוים ימין ושמאל כולם נהפכים לרחמים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:8)

**כדין באור פני מלך חיים** נ"ב יובן במ"ש האר"י ז"ל כשיתאדמו פני התוקע יכוין שמאיר פני אריך לזעיר ואז פני זעיר מאירים וזהו באור פני מלך חיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149a:9)

**כדין בוצינין עילאין נהרין** פי' ספי' ז"ון מקבלים הארת מא"וא שהם שמן וקטרת ששמן הוא אבא וקטרת היא אימא וז"ש הה"ד שמן וקטרת שהם א"וא ישמח לב שהוא זעיר הנקרא לב לפי שיש בו ל"ב נתיבות חכמה וכן המ' נק' לב לפי שיוצאת מכנגד הלב דזעיר. דהא אורייתא דאיהי כללא. פי' שהתורה כולה מליאה סודות ואע"פי שהראה בשום פסוק שנראה שהוא סיפור בעלמא. עכ"ז לא אתי על ההוא סיפור שאתה רואה בעיניך אלא עוד יש בו סוד: לאחזאה ודאי לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הסוד שהוא הכלל כשאר כללות התורה שכולה סודות. וזש"ל אלא לאחזאה על ההוא כללא עילאה דאורייתא דהיינו הסוד. א"נ י"ל אע"ג דנפק מינה וכו' לא ללמד ע"ע וכו'. פי' שפסוק זה יש בו סיפור ויצא מכללות התורה שהיא דינים והלכות. ודאי לא ללמד על עצמו שהוא הפשט אלא ודאי יש בו סוד: וכיון שזה יצא מכלל דיני התורה יש בו סוד. גם על התורה כולה אע"פי שהיא דינים והלכות יש בה סוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149b:1)

דכתיב הנחמדים מזהב ומפז רב ואלין אינון וכו': פי' שאלו שהם פקודי ה' ישרים עדות ה' נאמנה הם מילין דאורייתא. וא"כ למה נכתבו מלין דעשו ומלין דהגר וכו'. אלא ודאי שגם בהם יש סוד: וקב"ה יתיב על כרסייא דדינא נ"ב מהתיקוני' משמע כי בינה נק' תיבה וכפי זה יובן הענין כי קב"ה יתיב על כרסייא היא בינה וכרסייא דדינא הוא הזעיר שנסתלקו ממנו המוחין בסוד הדורמיטא כמ"ש בס"הכ דר"ה. אי נמי כסא דין היא המ' וקב"ה דיתיב על כרסייא דדינא היא הבינה שמסתלקים נה"י שלה מן הזעיר וניתנים אל הנוקבא בסוד ויבן ה' אלהים את הצלע עכ"ל. ה"ג כולהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149b:2)

**והאי כרסייא לא אתתקן** פי' כסא זה שהוא זעיר או מ' לא אתתקן כדי לישב עליו הבינה אלא בתשרי שהוא חדש הז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149b:3)

**אלין סמכי כרסייא** פי' חיילות שתחת הכסא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149b:4)

**דיבבא ויללה** פי' יצירה ועשייה: ויעביד מלה בחכמתא. נ"ב אר"זל תקיעת שופר חכמה היא ולא מלאכה עכ"ל. ור"ל שכפל הזוהר שאמר ויכוין בה בתרועה היינו על כוונות הצריכים לשופר. ומ"ש ויעביד מלה בחכמתא. לאשמועינן שתקיעת שופר חכמה היא ולא מלאכה ואשכחו חד מערתא עאלו בגווה. והמערה היתה גדולה מאד ולכך אר"א ליעול חד גו מערתא דהיינו תוך פנימיות המערה: ונכנס ר' יוסי ומצא שם מערה אחרת תוכה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:149b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:149b:5)

**שמע חד קלא** נ"ב או בת קול או קול העוסקים בתורה עכ"ל וכן נראה שהוא קול החברים שהיו שם במערה כדמוכח לקמן וגם הר"חו לקמן פי' כפי ב' משמע דהדר ביה מפי' א'. הכא נטלא כ"י נהורא נ"ב כי לשון בהעלותך נדרש על עלמא עלאה בינה כדלקמן שמקבלת ממנה המ' הגבורה ע"י אהרן בסוד ה' בחכמה יסד ארץ ואפשר שהיו עושים פעולה זו ע"י עסקם בסודות התורה. ואימא עילאה מתעטרא. נ"ב כתב הר"מל כי פי' מתעטר בכל מקום בזוהר ר"ל מזדווג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:1)

**תרין טופסירין דקיקין נ"ב ר"ל ב' שלהביות דקות עכ"ל: וי"מ שהם ב"פ פר שבאימא מנצ"פך כפול ופשוט** פרחין שושבינין. נ"ב הכוונה על אותם שהיו עוסקים בתורה לש"ש והיו מקשרים אימא תתאה באימא עילאה. בסוד שושבינין לעורר מ"ן עכ"ל ולפ"ז מ"ש וכולהו קטרין לגבי עילאה. פי' שהיו מקשרים ומושכים הארת עתיק ואריך ואבא לבינה ומתמן לתתאה שהיא מ' שהיו מקשרים אותה עם אימא. אי נמי כולהו קטרין וכו' מקשרים ע"י תורתם מ' באימא וז"ש וכולהו קטרין לגבי עילאה ומ"ש ומתמן לתתא. פי' אח"כ מושכים שפע לתתא שהם בי"ע. ובני אדם בצל וכו' נ"ב הם השנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:2)

**קמו אלין וכו'** פי' אלו הב' חברים שהיו שם עמדו לכבוד ר"א וחביריו ואח"כ ויתבו כולהו. ה"ג ויתבו כולהו וחדו כולהו. א"ר יהודה כולא חד מלה. נ"ב מ"ש בהטיבו ובהעלות הכל רומז בענין א'. בהטיבו רומז על יסוד הבינה הנקרא טוב ובהעלות רומז על יסוד הנוקבא שהוא נובע מתתא לעילא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:3)

**דודיך מיין** נ"ב יין המשומר בענביו יסוד הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:4)

**הטבה ממש נ"ב מצד יסוד אבא שמן הטוב טוב לב נ"ב נתיבות** ואתרויין משקיו דנחלין נ"ב יסוד דאבא. ומ"ש המגיה בזה. והנה דבריו סותרין זה את זה שמ"ש רבי יהודה לעיל כולא חד מלה. פי' בהטיבו יסוד הבינה ובהעלות יסוד דנוקבא. ור' יהודה לקמן שאמר הטבה ממש פירש בו היינו יסוד דאבא וא"כ דברי ר' יהודה סתרי אהדדי. ועוד רבי ייסי שאמר בהטיבו יסוד הבינה מה בא להוסיף על רבי יהודה ומה חדש ר' יוסי. ואפשר לתרץ על הרב המגיה שרבי יהודה מפרש ב' פירושים בתחלה אמר כולא חד מלה דהיינו בהטיבו יסוד הבינה. ובהעלות יסוד דנוקבא. והיינו שיסוד הבינה מאיר ליסוד דמלכות ונעשו אחד וז"ש כולא חד מלה. ובא רבי יוסי לסייעו ואמר בהטיבו כמד"א כי טובים דודיך מיין דהיינו יסוד הבינה. ואח"כ חזר רבי יהודה ופי' פי' אחר שבהטיבו הטבה ממש דהיינו יסוד דאבא אבל נל"עד שמ"ש רבי יהודה ברישא כולא חד מלה ר"ל בין בהטיבו בין בהעלות כולם ביסוד דאבא ובא רבי יוסי לחלוק עליו ואמר בהטיבו היינו יסוד הבינה ובהעלות מודה לרבי יהודה. ומפני שרבי יהודה לא פירש דבריו חחלה לכן חזר לפרש דבריו ואמר הטבה ממש דהיינו יסוד דאבא ובהעלות ג"כ יסוד דאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:5)

**וטעם ששינה ואמר ובהעלות לומר שיש עלייה גדולה שהעולמות כולם מתרוים משקיו דנחלא שהוא אבא ואזי עליון וברכאן משתכחי** ורבי אחא ס"ל שבין בהטיבו ובין בהעלות מורה על יסוד או"א ביחד וז"ש רבי אחא אמר בשעתא דעמיקא דכולא נהיר. ונ"ב יסוד דאבא. נהירין בנחלא. נ"ב יסוד דאימא הנק' נחלא כדין כתיב בהעלות. בגין דהא מעומקא דכולא וכו'. פירוש יסוד דאבא. וכולא חד מלה. נ"ב שפע יסוד הבינה ויסוד החכמה כולא חד מלה. בית זבול ודאי. פירוש מ' הנקרא בית היסוד הנקרא זבול. וז"ש ורקיע חד וכו' שהוא היסוד ה"ג דהא דא אשכח לקבלאה ברכאן. והוא היסוד הנזכר שנותן שפע למ'. שמח זבולון בצאתך. נ"ב יששכר בנצח זבולון בהוד והם תמכי אוריתא נ"א יששכר בהוד זבולון ביסוד עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:6)

ופירוש קמא נראה כדמוכח ממ"ש הזוהר בסמוך שזבולון אג"ח קרב"א דהיינו לפי שמלכות בהוד והיא העושה מלחמה כמ"ש בזוהר בפרשת בשלח ויששכר לעי באורייתא היינו לפי דאיהו בנצח נמצא שיששכר הוא בחינת זעיר וזבולון הוא בחי' מ'. וע"ד אשתתפו כחדא וכו' דהיינו חיבור זו"ן שהם יששכר וזבולון. וגם המגיה לקמן תפס כפי' קמא. ואם יקשה לך שלעיל אמר ורקיע חד דאיקרי זבול והיינו היסוד. ואח"כ הביא ת"ח כתיב ולזבולון וכו' דמשמע שזבולון ביסוד. שמכח קושיא זו פי' הרב המגיה נוסחא אחרינא וכו'. זו אינה קושיא שאגב שהביא מלת זבול הביא פסוק ולזבולון דלשון נופל על לשון. אבל לעולם הא כדאיתיה והא כדאיתא אי נמי יש לתרץ טעם שהביא ולזבולון אמר וכו' משום מ"ש רבי אבא בסוף הענין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:7)

**ודרגא דא שתיתאה וכו' ואחסין לה לכ"י וכו' וע"ד כל קרבין דמלכא בידהא** והיינו שהכל ביד המלכות ובא לסייע למש"ל בית זבול ודאי כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא. ים כנרת לעילא נ"ב כי פרצוף המלכות ים כנרת בבחינות המ' ותכלת היא המ' עכ"ל. ור"ל שפרצוף הנוקבא בכללות הוא ים כנרת. ותכנת היא מ' דנוקבא. וז"ש וכולא באתר חד דהיינו ים כנרת ותכלת כולם בנוקבא. זבחי צדק ודאי נ"ב מ'. כי שפע ימים. פי' המ' הנקרא ים. ולפי שיש בה כמה מיני מים קראה ימים כמ"ש בפ' ויחי ע"ש. וע"ד אשתתפו כחדא. נ"ב יששכר בהוי"ה וזבולון אדנ"י שיתופם יחד הוי"ה אדנ"י עכ"ל. ומכאן מוכח שפי' קמא דלעיל הוא העיקר. ודרגא דא שתיתאה נ"ב יסוד. יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. פי' שיששכר שבנצח הוא בחינת זעיר. וזבולון שבהוד הוא בחי' המ' והזעיר אינו נותן למ' אלא ע"י היסוד שבו. אחסין חיוורא לתכלתא. נ"ב חיוורא חסדים שביסוד. לתכלתא גבו' שביסוד שלה תכלת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150a:8)

**באר דא כ"י נ"ב יסוד שלה** חפרוה שרים דא אב"וא וכו' זה המאמר פי' אותו הרב באוצ"ח וזה כללות לשונו: הנה הנוק' רחל בהיותה אחורי זעיר מהחזה ולמטה. הפה שלה הוא נגד יסוד דזעיר. ואח"כ חזרה פנים בפנים עמו בכל שיעור קומת זעיר. ואותה הבחי' שהיה לה מקום הפה שלה חזר עתה להיות פה היסוד שלה. ונמצא יסוד שלה מכוון עם יסוד שלו. וכל זה היה ע"י א"וא שעל ידם חזרה פנים בפנים וזהו באר חפרוה שרים שהם א"וא שחפרו הפה שלה ונעשה יסוד שלה. ואח"כ כרוה נדיבי העם הוא בחינת נתינתם המ"ן בתוך הבאר ההוא. וענין זה יקרא כרייה וזה היה ע"י חסד וגבורה דאימא שהם ה' אצבעות יד ימין ויד שמאל שלה שירדו לנוקבא ונעשו בחינות מ"ן ביסוד דידה בסוד ונתתם חמישית לפרעה עד כאן לשונו ובזה מובן לשון זה. ופירוש אבהן דקאמר הם ח"ג דאימא שנקראו גם הם אבות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:1)

**כדין איקרי באר דיצחק** נ"ב שהם הנבוע שנובעים בסוד המים גבור' גשמים. כדין איקרי ים נ"ב ר"ל שה' חסדים כ"א כלול מי' הם גי' י"ם שהם מיין חיוורין. דנחלין אזלין לגבה פירש ה' חסדים דאבא. הצדיק אבד. פי' אבד השפע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:2)

**נהר עילאה** נ"ב יסוד דזעיר. ויקירא נ"ב כי הטיפה נק' יקר כנודע ולפי שהטיפה היא ביסוד לכך נק' יקירא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:3)

**נהרין ונחלין** נהרין הם ה' גבור' דאימא. ונחלין הם ה' חסדים דידה. וז"ש דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא: ונ"ב יסוד הבינה: א"נ י"ל נהרי"ן הם ה' גבורי דאימא. ונחלין הם ה' חסדים דאבא וגילוים הוא ע"י אימא. לפי שיסוד דאבא הוא בגו יסוד דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:4)

**ולכן אמר דנגדין מנגידו וכו'** והיינו שאבא נתגלה ע"י אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:5)

**ירחין עלמין** פי' בי"ע שיורשים שפע מהמ': וכן מ"ש עלמין כולהו מתברכאן. בסיועא דאבהן נטלא: פי' שלשה ע"ב דוי"סע וי"בא וי"ט מקבלתם המלכות ונעשים בה ע"ב שמות. נמצא שבכח חג"ת שנק' אבהן. היא עושה דין במצריים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:6)

**וכד אינון משתכחין לגבה כולא משתכחין** פי' כשמקבלת מח"גת שהם ג' ע"ב הנז'. גם נהי"ם נכללים עמהם ומאירים לה וכמש"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:7)

**ז' קישורין אינון וכו'** ג' אבהן וד' אחרנין והיינו חג"ת ונהי"ם: דכתיב יומם יצוה ה' חסדו נ"ב חסד דייקא. אינון דאתו מסטרא דאברהם לא וכו'. פי' לא נתקרבו אותם דאברהם שהוא החסד עם אותם של יצחק כדי למתקם מפני שהיו הפכיים זה מזה ויעקב הוא המחבר אותם שהוא הת"ת וקודם שבא יעקב לא קריבו דא בדא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:8)

**בגין דהאי באר אתדבקא** נ"ב שהוא שהשכינה נתמלאת אז מהגבורה בסוד נחש דנשיך בערייתה ליל ז' של פסח כנודע אצלנו ונמצא שאותו באר נדבק ביצחק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:9)

**שאר צדיקייא וכו'** פי' הם משה ואהרן יוסף ודוד שהם בנהי"ם: וכלולים באברהם יצחק ויעקב שהם חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:10)

לסטרין אחרנין: נ"ב פי' שמכל אות ואות יוצאים כמה שמות שיש צדיקים מרכבה להם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:150b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:150b:11)

**וגלגלין תקיפין** נ"ב בסוד גלי ים הנעשים משם ב"ן כשנכנס במלכות שהיא שם ב"ן סתם כנז' בכוונת השופר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:1)

**אברהם אתי לקבליה** פי' לקבליה דיצחק: ויט משה וכו' ושיעור הכתוב וינו משה שהוא ת"ת בחי' יעקב.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:2)

**את ידו על הים** פי' גלי הים שהם ב"ן דאלהים. ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה. פי' הוליך אותם הגלים בכח רוח קדים שהוא הארת ת"ת הנק' מזרח. והם תקיפים לכפות הדינים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:3)

**וישם את הים לחרבה: פי' שינאו אותם הדינים מהמ' כמ"ש הזוהר אריק ימא וכו'** ויבקעו המים היינו שנתגלו ונפרדו החסדים שמצד אברהם שהוא החסד ושמצד יעקב שהוא ת"ת. אבל הדינים כבר הורקו מהמ' וז"ש ואתפלגו מיא וכו' וכל זה כדי להגביר החסדים ולגלותם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:4)

**בשמא קדישא בזווגא דאבהן** נ"ב שהוא קשר כל הג' פסוקים חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:5)

**לדינא ולרחמי וכו'** פי' שיש שם משמות ע"ב שהוא מסוגל לעורר הדין על האויב שיש לאדם. ויש שם שמעורר הרחמים. וכן יש שם שמסייע האדם וז"ש לסייעא וכו'. ומ"ש לדחילו לאורייתא: פי' שיש שם שהוא מסוגל ליראת ה' ויש שם להבין התורה. ונל"עד שעשרה אלו הם כנגד י"ס הכלולים בע"ב שמות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:6)

**שבעה קישורין אינון** פי' שם ע"ב יש בו ז' קשרים שהם כנגד חג"ת נהי"ם וז"ש דמתקשרי בהו ג' אבהן. נו"ב חג"ת. וד' אחרנין נ"ב נהי"ם: רישא נ"ב וה"ו ואמצעיתא נ"ב אנ"י: בקישורא נ"ב כמ"ש אצ"י וה"ו: ואלין אינון דחפרו נ"ב ז' קשרים בכללותם: בירא דמיא נ"ב מ' נק' באר כשמקבלת מיצחק ונק' ים כשמקבלת ממדת הפכמה עכ"ל. ולפי זה חג"ת נהי"ם הנז' הם שחפרו בירא דמיא ר"ל מ' דזעיר. והו"ק דזעיר הם שחפרו בירא דמייא שהיא מ' נוקבא דזעיר. תניינא זה אל זה. נ"ב פי' שם השני כה"ת והולך עד שם י י י והם שני קשרים גבורה ות"ת ולהיות כי ה' של כה"ת היא ה' של זה אל זה אמר תניינ' זה אל זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:7)

**ומ"ש ואינון** פי' כל השמות הם קישורא חדא כי יעקב כולל יצחק בגוויה ולכן אמר ואינון קישורא חדא בתלת יוד"ין שהוא השם שאחרי י"ד שמות המתחילים מכ"הת שכתב הא"רי ז"ל עליו שהוא הגבורה עכ"ל. תליתאה שלימוד כל מהימנותא. פי' שם י י י שהוא נגד ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:8)

רביעאה תרין קיימין נ"ב הוא שם המתחיל מן מל"ה עד שא"ה עכ"ל והוא נגד נ"ה שנחשבים לאחד לפי שהם תרי פלגי גופא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:9)

**חמישאה טב וביש** נ"ב מן ר"יי ואילך עכ"ל: וקשר זה הוא כנגד יסוד ולכך אמר נהרא דנגיד אילנא דחיי ומותא. שהיסוד נקר' נהר ונק' אילנא דחיי. ומפני שהוא נוטה לצד הגבורות ועוד שעטרת היסוד היא בחינת המ' לכך נק' ומותא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:10)

**עמיקתא דכולא נ"ב ז' שמות עד אנ"י עכ"ל** ור"ל שז' שמות יש עד אנ"י בלא שם רי"י. אבל אם תחשוב שם רי"י עמהם הם שמנה שמות עד אנ"י: שתיתאה דינא ברחמי נ"ב שם אנ"י עכ"ל והוא נגד המלכות הנק' אנ"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:11)

**שביעאה בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמר** פי' לפי שלא מנה הזוהר אלא ששה קשרים והם נגד ששה ספי' שהקשר הא' שהוא משם וה"ו עד כה"ת הוא נגד החסד. והקשר הב' שהוא מן כה"ת עד י י י הוא הגבורה ושם י י י בעצמו הוא הת"ת והוא הקשר השלישי. והקשר הדי הוא משם מל"ה עד שם שא"ה והוא נגד נ"ה דהקשר החמישי הוא שם ר י י עד שם אנ"י והוא נגד היסוד. והקשר הששי הוא שם אנ"י שהוא נגד המ' והם זי קשרים וא"כ הקשר הז' להיכן הוא רומז. ולכך אמר שביעאי בקדמיתא אתמר בההו' רישא דאמרן דהיינו וה"ו שהוא ראש הכ"ד השלישי של ע"ב והוא נגד החסד שהוא הקשר הראשון ג"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:12)

**נמצא שקשר א' וקשר ז' רומזים לחסד וכולם אחד שהוא שם וה"ו** ונלע"ד לפי שע"ב הוא בחי' החסד כי חסד גי' ע"ב לכך קשר א' וקשר ז' רומזים לחסד כדי שיהיה ראשו וסופו חסד. ומ"ש בגין דאיהו אמצעיתא דכולא. פי' רצה לתקן למה שם אנ"י הוא במ'. ולכך אמר בגין דאיהו אמצעותא דכולא דהיינו המ' הוא בקו האמצעי תדיר כמ"ש. הרב בכ"מ ולכך נק' אמצעיתא. ולפי שהיא אמצעיתא דכולא לכך נקראת אנ"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:13)

**לפי ששם אנ"י ג"כ הוא אמצעי דע"ב שמות שהוא שם ל"ז שהוא אמצעי של השמות** וז"ש ובגין דאיהו אמצעיתא דכולא איקרי אנ"י. וכן בזוהר בפ' בשלח קרא לשם אנ"י גופא דאילנא להיותו באמצע ועדין צריך לתת טעם למה בקשר הראשון שהוא משם וה"ו עד כה"ת יש ז' שמות ובקשר השני שהוא נגד גבורה שהוא כה"ת עד י י י שהוא נגד הת"ת יש ט"ו שמות ולא פירש הרב אלו הט"ו אם ז' לגבורה וח' לת"ת או להפך. וקרוב אצלי שז' לגבו' וה' לת"ת וסיוע לזה יש בפרשת בראשית שחלק הכ"ב אתווון ז' לחסד וז' לגבור' וח' לת"ת לפי שהת"ת מכריע לכן יש בו ח'. והקשר הד' הוא משם מל"ה עד שם שא"ה ואין בו רק ששה שמות ולמה היה כך והקשר הז' שהוא מן רי"י עד אנ"י יש בו ח' שמות. ולמה ח'. וקשר הששי הוא מן א"גי עד וה"ו ויש בו י"ב שמות ולמה. והגם שאפשר ליתן טעם בעייון. כיון שאין בידינו הקדמה ברורה על זה מדברי הרב ז"ל. הנה הסברא בזה סכנה עצומה. עד יראינו ה' מתורתו נפלאות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:14)

**שבעה דרגין אלין: פי' ז' קשרים הנז'** מדרגא חדא וכו' פי' כל השמות שיש בקשר זה עד הקשר האחר כולם הם רתיכא חדא וכן עד"ז. ואלין ז' עננים וכו'. פי' ז' מקיפים שהקיפו על ישראל במדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151a:15)

**כד נטלא שכינתא באבהתא וטלא** פי' חג"ת. כולהו דרגין אחרכין וכו'. פי' נהי"ם: אלא יהודה נטל מלכות כולא. פי' מדת המלכות בכללה לקחה יהודה. אבל זבולון לא לקח רק חלק אחד מהארותיה. א"נ מ"ש יהודה נטל מלכות כולא. פי' בחיילותיה ובהיכלות אלא כיון דנשיאים וכו'. פירוש לפי שי"ב נשיאים הקריבו קרבנם. ואהרן שהוא נשיא שבט לוי לא הקריב כלום לכך בא הכתוב וספר ענין המנורה פעם שנית לומר שאהרן יותר מכולם ולכך סמך ענין המנורה לענין הנשיאים. תריסר אינון וכו'. פי' י"ב שבטים הם שנחלקו לד' רוחות ג' לכל צד והם ד' דגלים וז"ש לארבע סטרין ארבע דגלים. וכולהו תריסר נ"ב סוד י"ב פרקין שיש בתרין דרועין ותרין שוקין. וכולא כגוונא דלעילא. פי. י"ב שבטים נגד י"ב בקר שתחת המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151b:1)

**מנרתא אתמני בז' בוצינין לאדלקא וכו'** ז"ל הרב בליקוטים דע כי המנורה היא סוד רחל העומדת אחורי זעיר. וז' הנרות הם ז"ק שלה שהם גופא מחסד עד המ' ובזה מובן לשון זה. מנרתא על את קיימא. פי' מ' הנקרא מנורה קיומה על היסוד. ומדבחא פנימאה נ"ב בינה: ומנרתא נ"ב מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151b:2)

**שמן וקטרת** פירוש מ' שהיא המנורה שיש בה שמן וקטרת שהיא הבינה ישמח לב. פי' לב שהוא בי"ע ועו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151b:3)

חד פנימאה: פירוש בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151b:4)

**קיימא לחדוותא** נ"ב בינה נקרא שמחה בסוד אם הבנים שמחה. וחד לקרבא קרבנין. נ"ב מל':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151b:5)

**ומהאי נפיק להאי** נ"ב מבינה למלכות אד"ני יְהֶ"וה. נ"ב אד"ני מלכות הוי"ה בינה לא אתקרב קטורתא. נ"ב תיקוני נוגה עכ"ל ור"ל שהקטורת היא בינה ועל ידה נבררו בירורי נוגה. אלא בשעתא דשמן. נ"ב תיקוני מנורה מ' עכ"ל. ואע"פ שלעיל פירוש שמן וקטורת הם או"א. וכאן פירוש שמן וקטורת הם מ' ובינה. ע' פנים לתורה: דדינא מהאי דלבר אשתכח נ"ב מהמ' שם אדנ"י. מההוא פנימאה דכולא ביה קיימא. נ"ב שהוא בינה חירות העעליון: בפי דלא ירבי שערא נ"ב כי השערות אור חוזר והם דין כנודע: מ"ט פרים אלא אינהו כפרים. פירוש ב"פ פ"ד ה"ס מנצ"פך פשוט ומנצפ"ך כפול וע"י נתקנת המלכות. ופרים שהקריבו הלויים הם רומזים לשני פ"ר הנזכר. דאקרי פרה אדומה נ"ב נוקבא דזעיר שבניינה מה' גבורות פ"ר מנצ"פך. וגופא עקרא הוא דכולא נ"ב כי המכריע תמיד כולל ב' צדדים. בר כ"ה שנין יפלח. פירוש יתחיל ללמוד הלכות עבודה. אבל אינו עובד עד בן שלשים כמ"ש רז"ל ומשיתחיל ללמוד הלכות עבודה כאילו הוא עובד ולכך אמר בר כ"ה שנין יפלח ונלע"ד שרמז כ"ה שנין אלו שיעבוד. שהרי מבן נ' שנה ישוב וכו'. הם נגד ה' גבורות שכל א' כלולה מחמש הם כ"ה כמ"ש הרב. והלוים הם בגבורה כידוע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:151b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:151b:6)

**ה"ג בר חמשין שנין סליק לדוכתיה ואתעטר** ור"ל שחמשים שנה הם נגד ה' גבורות כ"א כלול מעשר הם נ' כי ב' בפי' יש לה' גבו' בחי' כ"ה ובחינת נ' ולכן כיון שהשלים ה' גבור' סליק לדוכתיה. ומשם ואילך ישוב מצבא העבודה. משום דנחית מן תוקפא דאפא דביה כדמפרש. דזמרא לא אתקשר בהדיה כ"כ. עיין מ"ש בסוף פרק ויחי שמכאן סייוע לדברי הרמב"ן ז"ל שמבן נ' שנה פסול לשיר הפך דברי רש"י ז"ל. והא אתמר. פי' כבר צותה תורה על פסח בפר' בא ולמה חזר וצוה עליו. לאו איהו אלא במצרים. ואע"ג דכתיב וחגותם אתו חג לה' לדורותיכם היינו על קרבן החגיגה. אבל פסח חשבו ישראל דלא אזהר להו אלא במצרים. ופ' ושמרתם את היום הזה לדורותיכם וכו' קאי על המצות דכתיב ברישא דקרא ושמרתם את המצות כי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:1)

ואע"ג דהא אזהר להו במצרים: קשה הרי כבר תירץ דישראל חשבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים: וי"ל משום דקאמר התם ושמרתם את הדבר הזה לחוק לך ולבניך עד עולם: והתם על הפסח קאי כדמוכחי קראי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:2)

**וכתיב נמי והיה כי תבואו וכו' ושמרתם את העבודה וכו** והיינו פסח כדמוכח מקרא. הרי שמצות פסח נוהגת לעולם. וזהו מה שהקשה ואע"ג וכו'. ותירץ השתא פקיד לון וכו' פירוש כיון שכל המצות נצטוו בסיני ששם היו יסוד ומ' לכך גם מצוה זו נכפלה בסיני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:3)

וז"ש וע"ד בשנה השנית וכו' כי שנה השנית הוא יסוד כנודע שהוא שני למלכות כמ"ש ריש פר' במדבר: וחודש הראשון היא מלכות שהיא ראשונה לספירות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:4)

**חד שנה וחד חדש** נ"ב שנה נקרא זעיר תמיד. כי שס"ה ימות החמה הם מן זעיר הנקרא שנה: וכ"ט ימים מהלך הלבנה הנקרא חדש כנודע עכ"ל. ואע"פי שאמרנו ששנה שנית הוא יסוד שהוא שני למלכות. ואל יקשה לך ממ"ש בסוף פ' קדושים ובשנה הרביעית היא מ'. דהתם הוסיף מלת רביעית וכמ"ש שם באורך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:5)

**גופי תורה** הלכות ודינים נקרא גוף. בנשמתא סודות התורה בנשמתא דנשמתא דאורייתא. סודות העמוקים הרבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:6)

דא איהו עתיקא קדישא פירוש ג"ר הנקרא עתיקא והם נשמה בתוך זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152a:7)

**מאי ויעשו** הו"לל וישחטו בני ישראל את הפסח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152b:1)

**ה"ג דאתרחק מלמקרב לכון** משמע דכתיב או. פירוש ולדבריך לא נתרחק אלא מפני הטומאה. וא"כ מאי או. ותירץ כאן עד לא וכו'. ור"ל כי יהיה טמא היינו שנטמא קצת ועדיין לא נתרחק ומ"ש או בדרך רחוקה. היינו אחר שנטמא הרבה שאז מסאבין ליה וקרא קאמר זו ואצ"ל זו דהיינו כי יהיה טמא. וכ"ש אם יהיה בדרך רחוקה. הא בירחא תניינא עביד. פירוש ואם הוא עדין טמא למה עושה פסח שני. ותירץ אי לא מתקן גרמי לא וכו'. ור"ל שפסח שני הוא כשיעשה תשובה והיינו ע"ד הסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:152b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:152b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:152b:2)

**ואי תימא דבדרגא עילאה וכו'** פירוש שהחדש השני שהוא אייר הוא כנגד יסוד ולכך נקרא חדש זיו. וא"כ נמצא חוטא נשכר שמי שלא חטא עושה פסח א' שהוא כנגד מלכות. וזה שחטא עושה פסח בחדש השני שהוא רומז ליסוד והתירוץ מובן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:153a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:153a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:153a:1)

אבל כולא נטל אפי' בירחא תניינא: פי' שלא כדברי ת"ק שאמר שמי שעושה פסח בחדש השני אינו נוטל רק יסוד והתירוץ הוא שמי שעושה פסח בזמנו נטיל מתתא לעילא. ונ"ב שהוא קודם כניסת שום מוח כלל. אבל עכשו אחר פסח נכנסו כל בחי' המוחין קטנות וגדלות וכאשר עשה פסח שני להכניס הקטנות הוא יורד ממדרגת הגדלות ומתחיל מהקטנות אשר כבר נכנסו עכ"ל. ופשט הזוהר ידוע שמי שהוא עושה פסח בזמנו שהוא במ' עולה ממטה למעלה ומעלין בקודש וכו' אבל זה שעושה אותו בחדש השני שהוא יסוד נחית מעילא לתתא וירידה היא לו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:153b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:153b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:153b:1)

**מאי ונוסף אלא ההוא אתר וכו'** פירוש דאי קאי על האדם המפזר הו"לל יש מפזר ויוסיף עוד. אבל כיון דכתיב ונוסף משמע שעל המלכות מדבר כי נ"ון רומז למלכות. הוא גרים ליה פי' אותו האדם גורם שמושך מהמוחין העליונים הנקראים חיים למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:1)

ההוא קרן תרום נ"ב כאן משמע קרא את המ' קרן בסוד וירם קרן משיחו ור"ל לאפוקי מ"ש בדף קנ"ו ע"א קרן יסוד. ובמה בכבוד דלעילא. נ"ב חכמה משם הטיפה יורדת עכ"ל. ולפ"ז מ"ש דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא. פי' שע"י הצדקה שעשה מושך המוחין לזעיר. ועיקר המוחין הם מאבא שנק' חיים בסוד החכמ' תחיה בעליה. ועי"ז מתחברים ז"ון יחד א"נ י"ל מ"ש כבוד דלעילא הוא זעיר שגם הוא נק' כבוד כמ"ש בפ' תרומה וז"ש דהאי גרים לחברא לון וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:2)

**דמשכנא אתקם** נ"ב שנבנה פרצוף המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:3)

ומשח רבות וכו' נ"ב שפע אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:4)

**בהנהו בוצינין** נ"ב כן נק' הנקבות בס' הזוהר עכ"ל. ור"ל שכתב הרב שהזכרים יונקים מאבא והנקבות מאימא. ולכך שפע אימא בהנהו בוצינין: גרים ליה בההוא עלמא דאתי. פירוש גורם לעצמו טוב' בעו"הב שהוא עולם הנצחי. ושמא תאמר בעולם הזה אין לו שום הנאה. לכ"א דאשתזיב בהאי עלמא וכו' שגם בעו"הז יש לו הנאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:5)

חיים בעלמא דאתי נ"ב כמו שהוא המשיך שפע הבינ' שהיא עו"הב כן יהיה לו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:6)

**דהאי לעילא לעילא** פי' שלא נאמר שחיות אלו הם חג"תם דאצילות שגם הם נק' חיות. לכן אמר לאו לתתא דהיינו ביצירה. שהחיות ביציר' ואופנים בעשיי' ולכך ובהנשא החיות ינשאו האופנים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:7)

**אלא כגוונא** פי' שחיות אלו שביצירה הם כגוונא דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:8)

**האי מקמי אנפין** פי' מיכ"אל. והאי לבתר אנפין רפ"אל. כי מיכ"אל במזרח הנק' פנים. ורפ"אל למערב הנק' אחור. זיקא מד' זיקין. פי' כל אחד הוא רוח והם ד' רוחות שהם שנ"אן הנק' רוחות וכל אחד הוא רוח א' מד' הנז'. ומ"ש בד' מדורין. פי' שהם בד' מדורותא' בדרום וא' בצפון וא' במזרח וא' במערב. ובד' סטרין פי' כל אחד ואחד יש לו ד' צדדים בסוד וד' פנים לאחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:9)

**דאתברון וכו'** פי' שנבראו מכח זוהר והדור פנים של מעלה. אי נמי זיקא מד' זיקין פי' הארה שבאה מד' רוחות שהם חג"תם דאצילות: ומשם נעשו ד' שביצירה וז"ש זיקא מד' זיקין ואותה הארה היכן היתה. ואמר בד' מדורין שהם ד' שביצירה. ומ"ש ובד' סטרין. פי' שכל אחד הוא בצד א' אחד בדרום ואחד בצפון וכו'. ומ"ש דאתברון וכו'. פי' שנבראו מהארת פנים העליונים כשנזדווגו ז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:10)

בג"כ כעין כמראה וכו' ה"ג ור"ל הנביא לא היה רואה אותם ממש אלא כעין כמראה החיות שהוא אור המתנוצץ מהם מהזוהר שבהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:11)

**אדם דכליל כולהו** פי' אדם רומז למ' שכוללת חג"ת. ושור נשר אריה הם בחי' חג"ת ולכך אדם שבמרכבה ג"כ כוללם. מזרח שירותא דשמשא. כאן עשה מיכ"אל ואריה במזרח נגד יהודה. ואורי"אל ונשר בדרום נגד ראובן אבל בכל הזוהר מיכ"אל בדרום ואורי"אל במזרח. ומ"ש שירותא דשמשא. פי' לפי שהמ"זרח שהוא ת"ת הוא התחיל לגלות הארת זעיר הנק' שמש. לפי שיסוד אימא מתגלה מהחזה ולמטה בתוך זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:12)

חד לאורייתא נ"ב פי' כך נק' שר התורה יופי"אל: וחד למהך בשוקא נ"ב צדקי"אל ממונה להצליח בעושר כמו זבולון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:13)

**וכולא חד לסטר שמאלא** פי' לצד שמאל של אריה. לפי שכל א' יש לו מרכבה שלו ימין ושמאל פנים ואחור: שמשא אזיל ונהיר פי' זעיר מאיר להם: ש"ע אל"ף נ"ב כמנין ב"פ א"ל מלא שהוא חסד פני אריה: ונחית באלף ות"ק דרגין. נ"ב סוד חלף ת"ה גבורן עכ"ל. וקשה שא"לף ת"ה הם כחשבון את"ה. והכא אל"ף ות"ק קאמר. ונל"עד שצ"ל סוד אל"ף ת"ק גבורן והם ט"ו גבורות לפי שהגבו' שרשם בדעת ומתפשטים בגוף וכלולים ביסוד הם ט"ו גבו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:14)

**ארבע גדפין לכל חד** פי' כמש"ה וד' כנפים לאחד: מאשא חוורא וכו' נ"ב כי החסדים סוד אש לבנה: ופני אריה אל הימין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:15)

**כל אפין דחזור ושושן** פי' הם כפתור ופרח: וכתב הר"חו ז"ל בפ' שלח לך דף קס"ה שחזור הם גבו' ושושן הם חסדים עכ"ל. ואם כן אע"פי שהם מאריה עכ"ז יש בהם חזור ושושן שהם גבו' וחסדים לפי שהשמאל נכלל בימין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:16)

**ה"ג בחוורתא דההיא אשא שקיען** ור"ל מהלבנונייות של האש הנז' כמש"ל מאשא חוורא וכו' וע"י נשקעיס כל א' במקומו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:17)

ד' אנפין וכו' כמש"ה וד' פנים לא':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:18)

**לד' סטרין** פי' שד' פנים אלו הם לד' רוחות א' לדרום וא' לצפון וכו': כולהו נהירין בחוורא דשמשא. פי' כולם מאירים מהחסדים דזעיר. חד לסטר מזרח וכו'. פי' ד' פנים הנז' עכשיו מפרש כל אחד ואחד לאיזה צד הוא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:19)

**ה"ג וחד לסטר מערב דא כניש נהוריה** ור"ל לפי שהמ' נקראת אספקלרייא שאינה מאירה. ולכך גם זה שהוא במערב שרומז למ' כניש נהוריה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:20)

**חושבן דאזלין עמיה** פי' המספרים שהולכים עם מיכ"אל שהוא נגד דגל יהודה: וכשם שבדגל יהודה יש ג' שבטים. גם למעלה יש תלת רישין. וז"ש וכולהו מימינא ומשמאלא בג' רישין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:21)

**ע' וארבע אלף** נ"ב כל אלו המספרים הם הנז' בפ' במדבר במספר הדגלים מכוונים כנגד של מעלה וזה היה כנגד יהודה שכך היה מנין שבטו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:22)

**בר כל אינון ממנן דלתתא** פי' שהע"ד אלף ות"ר הם נגד הנמנים מבן עשרים ותחתיהם אחרים הרבה נגד פחות מבן עשרים והטף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154a:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154a:23)

**רישא תניינא** פי' נגד שבט יששכר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:1)

**רישא תליתאה נגד זבולון: כגוונא דנטיל ימינא וכו'** פי' אריה יש לו מרכב' בפני עצמו ימין ושמאל פנים ואחור. ולכן אמר הכי נמי נטיל שמאלא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:2)

**רוחא דרוח' פנימא' נפיק** פי' רוח מהבינה הנק' רוחאי' פנימאה יוצא ומאיר לנשר שבדרום. לפי דהאי ימינא ביובלא שרייא כמ"ש הזוהר בכ"מ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:3)

**כגוונא כדוגמא וכו'** פי' שחיות אלו דוגמת חג"ת דאצילות כמש"ל בזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:4)

**חד מסטרא קמיה** פי' ממונה מלשון שוטר וכן לס"א חד סמכא פירושו כך: תלת מאה וחמשין אלף. הדא כנגד אחוריים דע"ב ואחוריים דס"ג עולה בהם ש"נ וכמ"ש הרב ז"ל בכוונת האכילה. ולפי שאורי"אל כלול משמאל לכך הם ב' שמות ע"ב ס"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:5)

**וכולהו בחד חושבן** פי' שהחשבונות של מעלה כמו החשבונות של מטה של השבטים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:6)

**רישא חדא ארבעין וכו'** פי' נגד ראובן רישא תניינא נגד שמעון רישא תליתאה נגד גד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:7)

מאלין תרין סטרין פי' מנשר ואריה הנז' שהם דרום ומזרח: כד אלין תרי מכריזי נ"ב שתי חצוצרות כסף עכ"ל והיינו שתי חצוצרות של מעלה. לקמיה דההוא משכנא. פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:8)

**פשיט קלא** פי' תקיעה לבד שהיא פשיטה. מתבר קלא ולא פשיט פי' שהשני שהוא נשר שהוא כנגד ראובן היו תוקעין תר"ת ולא פשוטה לבד וז"ש מתבר קלא ולא פשיט. ונ"ב קשה דהא רז"ל אמרו שגם ביהודה היו תוקעין תר"ת וכן בהרמב"ם ז"ל וצ"ע. שבעה נהרי דאשא הם כנגד ז' גבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:154b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:154b:9)

**חשוכא דשמשא תמן אשתכח** פי' גבו' דזעיר שם הם: וההוא נהר דדליק בסטרא דא נורא אוכמא חשוך. פי' נהר שדולק שם הוא אשא חוכמא בשביל שהוא גבורה. לא תימא דהא ודאי הכי הוא. פירוש שבודאי יש שם ד' אישים. חשא חיורא נגד חסד. אשא אוכמא נגד מ'. אשא סומקא נגד גבורה אשא דתרי גווני נגד ת"ת. וכל א' כלול מארבעתם כדמפרש: ה"ג מייא חדא איהו והא חתפניג לארבע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:1)

**תלת רישין וכו': פי' והם נגד דן אשר נפתלי בסטרא רביעאה דגלא רביעאה** פירוש שדגל ד' הוא מערב שהוא צד הרביעי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:2)

**בסטרא דאדם אתכליל דינא עילאה** פי' שאדם שבמרכבה רומז למ' והוא כלול מגבורה שהוא דינא עילאה. עליה אתסי. פי' ע"י רפ"אל שהוא שם במערב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:3)

**בתר דא שרייא קול דממה דקה** פי' אחר חיות אלו שורה המלכות שנק' קול דממה דקה והיא רוכבת עליהם: דנא מלה בחשאי. פי' זאת מלכות היא מלה בחשאי: ולס"א דגריס הכא מלה בחשאי ג"כ פירושו כך: לא אשתמודע מלה דהברה כלל: נ"ב וסימן קול באשה ערוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:4)

**בסטרא דא שרייא מאן דשרייא** פי' שהמלכות במערב. ומ"ש סליק מאן דסליק. פי' שהמלכות עולה עלייה אחר עלייה כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:5)

**שמשא אתכניש וכו'** פי' שהזעיר מאיר למ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:6)

**אבל הכא לאו האי ולאו האי** פי' במערב אין תוקעין לא פשוטה ולא תרועה כדרך שתוקעין במזרח ודרום לפי דהכא מלה בחשאי: נו"ן דאיהו מנוזר לאחורא. כתב רמ"ל בספר אור תורה צורתה כך וַ והגם שמדיוק לשון הזוהר משמע שצורתה כך נ אפשר שגם הרגל התחתון נק' אנפוי דשכינתא כי אפי' האחוריים של עליון נקראי' פנים אצל שתחתיו וא"כ גם הרגל התחתון נקרא פנים אצל הדגלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:7)

**אמאי בתרי דוכתי הכא** פי' ב' נוני"ן הם הפוכים א' קודם ויהי בנסוע וא' אחר פ' ובנחה. ואי תימא נו"ן כפופה הא ידיעה. פי' שמא תאמר נו"ן כפופה היא ידיעה שהיא מל' ולכך יש ב' נוני"ן לרמוז נו"ן שהיא מ' היא עמהם בשעת נסיעה ואחר חנייה א"כ הו"ל לעשותה כסדרה ישרה. אמאי היא מנוזרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:8)

**וז"ש באתר דא וכו' אמאי אתהדר וכו' הוה נטיל מקמייהו אורח תלתא יומין** פי' שכן דרכו לנסוע לפניהם דרך ג' ימי' בכל מסע לתור להם מנוחה ואע"פי שהכתוב לא אמר זה אלא במסע האחרון שהוא קרוב לארץ ישראל כתב הרב יפה ז"ל כפי' הירושלמי שבכל המסעות היה כך: אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא. פי' צורת הנו"ן שבתורה פניה נגד וזאת הברכה ואחורי' לצד בראשית. וישראלהיו הולכים דרך משל מצד בראשית לצד הברכה. וראש הני"ן היתה לצד הארון שנסע לפניהם לצד הברכה וז"ש בסמוך וכתפי גופא לגבי ארונא. אבל עיקר הנ"ון שדרכה להיות לצד הברכה החזיר' פניה לצד בראשית ששם היו ישראל וז"ש אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155a:9)

**כדין אהדר נו"ן אנפוי מישראל** פירוש שאחר חנייתם החזירה פניה כולה לצד הארון. ולכך הקשה לו ר"ש ואמר אלעזר ודאי הכי הוא ר"ל שפיר קאמרת בנו"ן הראשונה. אבל בשנית אם כדבריך הו"לל נו"ן שנייה כדרך שהיא כתובה בתורה כיון שהחזיר' כל פניה לצד הארון שהוא לצד הברכה לכך אר"ש אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו ר"ל נו"ן ראשונה כמו שאמרת אבל נו"ן שנית אינה הפוכה. אלא כדרך שכתובה בתורה. ובאה הנ"ון שהיא השכינ' אחר חנייתם לסוף מפנה ישראל לצד בראשית ופניה לצד ישראל והארון שהם לצד הברכה. ואחוריה לצד בראשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:155b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:155b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:155b:1)

**מספרא דרב ייבא סבא וכו'** פי' בס"ת דרב ייבא סבא שני הנו"נים הם מנוזרים לאחורא ואמר לו ר"ש גם אני מה שאמרתי הכי הוא בס"ת של רב המנונא סבא שהראשון מנוזר והשני כדרכה. לקיימא זרעא וחילין בארעא. פי' שע"י המן היו מולידים בנים שהם גבורים כמו גד. ושיעור הכתוב והמן וכו' ר"ל ע"י המן היו כזרע גד. ומ"ש מה זרעא דגד וכו' הוא פי' אחר. ומ"ש כזרעא דגידא. הוא פי' ג' כפי הפשט. וע"ד אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר את וכו'. פי' שמר"עה היה מדבר עם השכינה הנק' את. ושיעור הכתוב ואם ככה את שהיא המלכות עושה לי זה הדבר דהיינו שבכל שעה מתרעמים עלי ישראל הרגני נא הרוג. א"ר יהודה כל שאר נביאי וכו'. נ"ב ר"י פליג וס"ל שמלבד שהוא גדול מהם. אלא כולם צריכי' אליו. וזולתו אינם משיגים כלום. אע"ג דבעינן לאסתכלא בלבושא השתא האי קרא הכי קאמר. פי' אע"פי שצריך האדם להסתכל לפרש פשט הדברים הנק' לבוש. פסוק זה עיקרו הוא פי' זה שהוא מתלבש ונעלם בתוך הלבוש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156a:1)

**ואשתאר לגביה קרן** פי' שאוכל פירות בעו"הז והקרן לעו"הב. והקרן דהכא הוא היסוד כמ"ש בסמוך: בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי. נ"ב בכאן משמע שהקרן הוא היסוד וכן משמע ברעייא מהימנא פ' ויקרא קרן ו' חומש דיליה ה'. ואמר אתר לאתצררא ביה נשמתא. הוא יסוד עכ"ל. ולפי זה איבא דנפק מינה הוא מלכות. שממנה אוכל האדם הפירות בעו"הז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156a:2)

**כדין ולא ישליטנו וכו' ושיעור הכתוב איש אשר יתן לו האלהים עושר וכו' כדי לעשות ממנו צדקה ומצות** והוא לא עשה כן אלא ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה דהייכו תאות גופנייות של העו"הז לכך ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו שימות ויקחנו אחר שיעשה בו צדקה ומצות. ועיין בפ' בשלח שתירץ שם תירוץ אחר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156a:3)

**ונחשון בן עמינדב** עיין מ"ש בפ' בשלח שלא יקשה מ"ש שם חור וכו'. דחשיבנא נוקבא במיכלא דיליה. פי' שהבשר בנוקבא והמן הוא בזעיר ולכך אמר מר"עה ואם ככה שאתה נותן הבשר לישראל על ידי א"כ את עושה לי דהיינו שאני יורד לעלמא דנוקבא. וא"כ הרגני נא הרוג ואמ"ל הקב"ה אספה לי ע' איש וכו' שהע' איש שהם בעלמא דנוקבא על ידיהם יהיה הבשר. ואתה לא תרד מן המדרגה שלך. וזה הפי' של ר' אבא הוא הפך מר' יצחק דלעיל. דהכא מר"עה אין כוונתו על התלוננות ישראל. אלא לשם שמים שלא יפגם ממדרגתו וייחות לעלמא דנוק': ה"ג נוקבא במיכלא דיליה: ה"ג וע"ד אמר ואל אראה ברעתי ודאי לנחתא וכו'. ה"ג את שאיל אתר דמותא לא תבעי אתר דא דלא תהא פנים וכו'. וכן הוא בזוהר מוגה ומדוייק. ה"ג ובעי שמשא לאנהרא לה. ול"ג בעי בלא ו'. ור"ל שהזעיר מאיר למלכות ולכן גם אלו השבעים שהם במלכות ושמתי עליהם בגין לאנהרא מן שמשא: ומ"ש כנהורא דשמשא אתייא על ידא דמשה. פי' כמו שהמ' מאירה ממשה שהוא זעיר. גם אלו יקבלו הארה ממשה. ומ"ש בגין דלא יתפגים קאי ארישא. למה הוצרכתי לע' אלו. בגין דלא יתפגים משה. מחד סרי אתוון. נ"ב הם י"א אותיות שיש באל נא רפא נא לה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:1)

**שחר כתיב ה' אתרחקת משחר** זה המאמר פי' אותו מורינו זצו"קל ע"פי הקדמות האר"י וז"ל ה אתרחקא משחר ה' כתובה אבל היא למעלה ושחר למטה והרי היא מרוחק' מן שחר ושאל מ"ט ובסוף המאמר תירץ בתר דאסתלק לילא וצפרא נהיר כדין ה' סלקא וכו'. והכוונה ה' היא מ' שחר הוא חסד. ובלילה שהיא שעת הדין אתרחקה ה' מן שחר. ובבקר שהוא שעת הרחמים חזרה ה' למקומה לשחר שהוא החסד. כי בבקר חזרה השכינה להתחבר עם החסדים כי החסד הוא מקומה האמיתי וז"ש דודאי שחר מקומו ד"הא ואתכלילת בגויה. ופי' הפסוק ידעת השחר הודעת לה מקומה שהוא שחר וזהו מקומו של ה' ואז נכנסת במקומה שהוא השחר ואתכלילת בגויה. מה שלא היה כן בכל הלילה דה' נתרחקה מן שחר שהוא מקומה וזוהי כוונת רבי חייא בפתיחה זו והתירוץ הוא כדמסיים ואזיל אלא שהקדים סודות אחרים כדרך המדרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:2)

**בשעתא דנטי ערב וכו' יובן בהקדים מ"ש בס"הכ וזה כללות דבריו שבק"ש דשחרית נכנסים ו"ק דגדלות דאימא בזעיר** ובעמידה נכנסים גם ג' ראשונית דאימא עם ט' דאבא ואז נגמר הזעיר בכל מוחי דא"וא בפנימיים ובמקיפים וקודם כל זה כבר נכנסו מוחין דקטנו' פנימיים ומקיפים דא"וא ונמצא כי יש הארה גדולה בעולם ונתבטלו כל הדינים: אמנם אחר התפלה בימי הגלות מסתלקים המוחין הנז' ועומדים בסוד אור מקיף עלרישא דזעיר ונשאר רשימו של המוחין בתוך זעיר ומחמת הרשימו של המוחין שנשאר בתוכו נשאר בגדלותו עד כי ינטו צללי ערב. ואז מתחילין המוחין לנטות מעל ראשו עכ"ל. וז"ש בשעתא דנטי ערב ושמש' אתחלש כי כפי הפשט בצהרי' לתוקף אור השמש יכהה העין ואין יכול להסתכל בו. והולך ונחלש אורו עד שבערב בהיותו במערב יוכל האדם להביט בו היטב. וזש"ל כד נטי שמשא ואתחלש כדין אתפתח וכו' כי כחה ואורה של השמש נשאב למעלה ויצא דרך הפתח ועלה למעלה מן הרקיע דרך הפתח ההוא מעט מעט. זהו המשל והנמשל כי שמש ומגן ה' אלהי' הוא זעיר. בשעה שינטו צללי ערב בעוה"ז האורות המקיפים שהיו על ראש זעיר נוטים מעל ראשו ולא נשארו מכוונים נגד ראשו רק נוטים קצת מעל ראשו לצד אחר עד שבערב כולם נטו מעל ראשו ואז מחשיך היום. וכשהמוחין נוטים לצד א' מניחים המקום שנטו ממנו חשוך ואז הדינים מתעוררים כי מי גרם הרחמים רק הארת המוחין וכיון דשמשא שהוא זעיר אתחלש כדין שלטא שמאלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:3)

וכתב הרב ז"ל שכאשר המוחין דגדלות מתפשטים בזעיר מראשו ועד רגליו אזי מהארת המוחין שיורדים עד היסוד בו חוזרת ועולה הארתם מתתא לעילא עד נקב החזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:4)

**ומשם יוצאים הארות ונעשה צלם דנוקבא כי מהארת המוחין דזעיר נבנית הנוקבא מאחוריו בהיותה אחור באחור** ואח"כ חוזרת אליו פנים בפנים ואי אפשר לחזור פ"בפ עד שיגמר פרצופה בסוד אח"בא. זהו בהיות בזעיר מוחין דגדלות. אמנם בהסתלקות המוחין מזעיר או מאירים בזעיר ל"ב נתיבות חכמה שלו כל א' כלולה מי' הם ש"ך דינים. גם פ"ר דינים שיש בדעת זעיר שהם ה"ג אלו ואלו ר"ל פ"ר וש"ך מאירים בגופא דזעיר ואז מהארת גופו נבנית הנוקבא מאחוריו. וכמו שכל גופו מלא מש"ך ופ"ר כן הנוקבא מאחוריו מלאה מאלו האורות עצמם כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו. ובשעה שהוא מלא מהחסדים והרחמים. ממשיך אל הנוקבא שבאחוריו חסדים ורחמים. ובשעה שהוא מלא דינים ממשיך לה דינים. וכיון שהמוחין התחילו לנטות מעל ראש זעיר לכן אלו הש"ך דחכמה דזעיר ופ"ר דינים דדעת זעיר ממלאים את זעיר וממילא גם הנוקבא מתמלאת דינים. וז"ש כד נטי ערב ושמשא שהוא זעיר אתחלש שנסתלקו המוחין מעל ראשו. כדין שלטא שמאלא כי מתמלא הזעיר מש"ך ופ"ר דינים שהם גבו' בלי מיתוק ואשתכח דינא ולפי שאלו ש"ך ופ"ר הם דינים וגם הנוקבא מקבלת מהם לכן צריכים אנו קודם כל עמידה של כל תפלה ותפלה להמתיק דיניה באומרו ה' שפתי תפתח. שה' פעמים דין נמתקים ע"י ה' אל"פין. וה"ג שהם פ"ר נמתקים ע"י ה' אחרונה שבשם כי הנוקבא העולה היא אד"ני שבבריאה. ובעלות' למעלה באצילות נמתקים הפ"ר בה' אחרונה של שם ונעשים פר"ה. וש"ך דינים שהם גימ' נע"ר נמתקין בה' אל"פין דאהי"ה ונעשית נערה ובזה הנערה באה אל המלך. הרי שקודם כניסת המוחין דאו"א בזעיר שבק"ש עדין לא נכנסו רק ו"ק דגדלות דאימא. אז צריכים אנו למתק דיניה דש"ך ופ"ר כדי לעלות באצילות. לפי שעדין לא יש לבעלה רק ש"ך הנמשכים מחכמה שלו. ופ"ר הנמשכים מגבו' דדעת שלו וגם היא אין לה אלא מה שיש לבעלה כי מהארה שיש לו הוא נותן לה. והגם שכבר נכנסו בק"ש ו"ק דגדלות דאימא. כיון שעדין לא נכנסו ג"ר דאימא ו"ט דאבא עדין אינו רחמים גמורים. וגם היא דינים לכן צריכה מיתוק בתחלת כל תפלה ותפלה כדי שתוכל לעלות. וז"ש כדין שמאלא שלטא מהם ש"ך ופ"ר כנז' כי מצאו מקום פנוי מן החסדים. ועם היות שאלו ש"ך ופ"ד תמיד הם נמשכים בו. בהיות מוחין דגדלות בו נמתקים ונכפים ואינם יכולים לשלוט אבל אחר שנסתלקו מוחין דגדלות. אז הם שולטים ועושים דין שהיא פעולתם כי אין חסדים שימתקם ויכפו אותם ואז אשתכח דינא בעלמא. ומ"ש ואתפשט לעילא. וכן בהקדמה ידוע שכל ספירה כלולה מכולם וגם ספי' חסד ורחמים יש בה קצת דין כדי שלא יהיה פירוד ח"ו ולכן בעת דשלטא דינא בעלמא גם ספי' חסד ורחמים מסכימים לדין וזהו אשתכח דינא ואתפשט לעילא כי גם ספי' החסד ורחמים נתפשט בהם הדין ולכן בעי לכוונא דעתא קמי מאריה כדי שלא ישלוט בו הדין. ומ"ש שמאלא שליט ויצחק כרי בירא תחותיה. הענין הוא כיון שהארות שיש בזעיר הם דינים בלי מיתוק. גם הארה הנמשכת אל המוחין דנוק' היא הארה בלי מיתוק. ומהדינים אלו נעשים מוחין אל הנוקבא ומתפשטים בכל ספירותיה וכללות נכלל ביסוד שלה והם גבו' בלא מיתוק וזהו ויצחק כרי בירא תחותי' כי בירא הוא יסוד דנוקבא ושם נכללים הגבו'. ובאמת שבתפלת המנחה חוזרים המוחין לזעיר ע"י העמיד' לפי שעה אבל אינם כמו המוחין שהיו בשחרית בזמן הרחמי' והחסד. ועכ"ז מאלו המוחין שחזרו לזעיר נבנית רחל מאחוריו בכל קומת זעיר. ולכן נענה אליהו בתפלת המנחה. גם לאה חוזרת פנים בפנים ומזדווגת עם ישראל אבל אין קומתה אלא מהחזה ולמעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:5)

**פתקא דקטפא הם שטר הגבורות כי פתקא הוא שטר שבו מפרשנם הגבור** קטפא הם הגבו' כמ"ש הזוהר על וקטפת מלילות לשון כריתה שהגבורות פוסקים דינים על בני אדם. ומכי ינטו צללי ערב התחילו הגבו' לירד קצת קצת ליסוד דנוקבא הנק' בירא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:6)

וכד עאל ליליא נגמרו כולם ליכנס ביסוד דילה הנק' אחמתא דמלא ושם פתקא דקטפא שכיח: וכמה חבילין ר"ל מחנות הקליפות והשידין המשוטטות בעולם בערבובייא בלי סדר להקדים הגדולים: וחייכאן בנפשייהו דרישעייא בדמות נשים לטמאם בקרי: ומנהון קשוט אבל לזמן קריב. כי לצדיקים מראים להם חלומות לזמן רחוק כמי שיש לו עינים להביט למרחוק: ומאן דאשתכח בינייהו היוצא יחידי בלילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:7)

וכולהו בני עלמא ניימין ואתכנשו וכו' יובן במ"ש הרב דבק"ש דערבית אנו מחזירים המוחין דגדלות דו"ק דאימא בזעיר והמוחין דו"ק באבא בעמידה. וכל זה לפי שעה אבל אח"כ לא נשאר אפי' הרשימו של המוחין לכן בלילה היא עת הדורמיטא ?והשינה ונשמות הצדיקים חוזרים לשרשם למעלה בקדושה. ונשמות הרשמים אינם מניחים הקליפות לעלות למעלה אכן משוטטים בעוה"ז. וכל מי שיש בו נשמת חיים חוזר לשורשו. כי נפש הבהמות שבבהמות חוזרת לשרשה שהוא שור שבמרכבה ודחיות לאריה ודעופות לנשר ודאדם לשרשם שהוא אדם שבמרכבה ונשמות המעולות של הצדיקים חוזרים אל המ' רחל בסוד רבה אמונתך ומתחדשים בכל יום בסוד חדשים לבקרים וכל הגופות שכבו לארץ חוצות נער וזקן רק שנשארה בהם קיסטא דחייא וכל זה מחמת הסתלרות המוחין ולא נשאר אפי' הרשימו ואילן המות מתפשט בעולם וטעמין טעמא דמותא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:8)

כד איתער רוח צפון פי' ה"ג דאימא מתוקים הבאים למ' בחצות וז"ל הרב בס"הכ דע כי בחצי הלילה הראשונה נתקנה המ' בכל איבריה וכולם דין. כאשר הוריתיך כי זה צריך שתכוין כשתאמר "נפלה "עטרת "ראשינו ר"ת נע"ר שהם ש"ך כחות הדין גי' נע"ר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:9)

**ואמנם אחר חצות מתמתקת בסוד ה"ג שהם ה' אותיות מנצפ"ך** וסוד ה"ג אלו ה"ס בית רחם האשה וזה נתקן בחצות לילה האחרונה ע"י הקמים בחצות דמתקני קישוטי מטרוניתא עכ"ל וז"ש כד אתער רוח צפון שהם ה"ג מנצפ"ך המתוקים שבאים מאימא למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:10)

**כדין איתקבלא כ"י בשמאלא** דהיינו שהמ' מקבלת אותם הגבו' שעל ידם נתקן בית רחם דידה בחצות לילה. ואיתא בס' טוב הארץ כי ה"ג הראשונים שבחצות הראשון הם מנצ"ך הא'. ובחצות השני מקבלת הכפולות שהם ממותקות יותר. ואיתחברו כחדא הוא זווג יעקב ולאה שנעשה בחצות כמ"ש בס"הכ וזה כללות לשונו. דע כי בחצי הלילה חוזרים המוחין לזעיר. ומוחין אלו הם מחמת שמזדווג אבא עם אימא ויהיב בה ההוא רוחא לעשותה כלי וגם זעיר יהיב ההוא רוחא בנוקבא לעשותה כלי. כי בכל לילה ולילה צריך לעשות כלי לאימא ולנוקבא בביאה א' כדי שתוכל להתעבר מביאה שנייה. והכלי זה הוא שאבא מקבל ג' ע"ב העולים רי"ו ממזל הח' ומתפשטים בו מראשו ועד רגליו בסוד מוחין ואח"כ מקבל ע"ב שמות של וי"סע וי"בא וי"ט ומתפשטים בו מראשו ועד רגליו בסוד מוחין. ואח"כ כללות רי"ו וכללות ע"ב שמות יורדים עד היסוד בו ומהארת הרי"ו שנתפשט בכל גופא דאבא מראשו ועד רגליו נמשך הארת פנים בפנים אל אימא בסוד מוחין לא בסוד זווג רק שמתפשט בה הארת הרי"ו מראשה ועד רגלה בסוד מוחין. וכללות הרי"ו נכלל ביסוד שבה. ואז מזדווג אבא עם אימא ונותן לה כללות הרי"ו שביסוד שלו ליסוד שלה וזה נק' ביאה ראשונה וזהו רוחא דשדי בה בעלה לעשותה כלי כדי שבבקר בק"ש יזדווג עמה ויתן לה ע"ב שמות שהיא טפה זרעיית. נמצא כי בביאה א' בחצי הלילה נותן לה כללות הר"יו שנכלל ביסוד שלו כדי לעשותה כלי ובבקר נותן לה ע"ב שמות טיפה זרעיית. וכאשר מזדווג אבא עם אימא בחצי הלילה ונותן לה אותו הרי"ו כנז"ל. הנה אחר כך אימא בחצי הלילה ממש נותנת מן הרי"ו הנ"ז מוחין לזעיר ומתפשט הרי"ו הנז' מראשו ועד רגליו וכללות הרי"ו ביסוד שלו. ומחמת הארת המוחין של הרי"ו הנז' מאיר מאחוריו אל הנוקב' ונעשים לה מוחין מהארת הרי"ו הנז' ומתפשטים בה מראשה ועד רגליה וכללותם נכנס ביסוד שלה. ואז מזדווג יעקב בחצי הלילה עם הנוקבא. שקבל גם הוא הרי"ו הנז' ונותן בה כללות הרי"ו שביסוד שלו ביסוד שבה ונעשי' בחיי' כלי גם היא כדי שבבקר בשים שלום נותן לה טיפה זרעיית דע"ב שמות שנכנסו בו מהמוחין. דגדלות דאו"א שנכנסו בק"ש ובעת העמידה. נמצא שזווג חצות לילה בין דאו"א בין דזו"ן הוא לעשות כלי ובבקר הוא זווג דנשמות ע"כ קיצור דבריו בק"ש שעל המטה בס"הכ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:11)

**וז"ש ואיתחברו כחדא שהוא זווג יעקב ולאה כנז'** ושרייא בדרועא באתרא. שנקשרת בזרוע שמאל דזעיר וקב"ה אתי לאשתעשעא וכו'. היא רחל שיורדת לבריאה להשתעשע בתורה הצדיקים כמ"ש הרב שלאה מזדווגת עם יעקב ורחל יש לה נחת רוח בתורת הצדיקים. וז"ש וכדין כל מאן דאתער למלעי באוריית' וכו' היא וכל אוכלוסין דילה וכו' ש"מ ברחל מדבר שמשוררת היא ונערותיה בחצות ומשבחת לזעיר בסוד אלהים אל דמי לך ולכן העוסק בתורה אז משתתף עמה כתיב בבני היכלא הם נערותיה. והצדיקים נכתבים עמם ונחשבים מכללם. ואיקרון בשמהן. מעלתם גדולה בזה שהקב"ה מזכירם בשמם ע"ד אליעזר בני אומר וכו'. ואלין רשימין ביממא בחוט של חסד הנמשך עליה' ביום ת"ח שמא חדא ז"ל הרב בסה"כ דע כי שמות אלו שהם כל"ך סע"פה יאעו"צה הם אותיות מנצפ"ך הוי"ה אהי"ה. ב' אותיות מ"נ מתחלפים. וג' אותיות מהשני שמות לפי שהם כפולים בשמוח די להם בגלוי אחד עכ"ל. ולא פי' הרב מ"נ דמנצפ"ך באיזה אותיות הם מתחלפים וי"ל כי מ"ם מתחלפת בל' שלפניה באבג"ד. ונו"ן מתחלפת בסמ"ך שלאחריה. וצפ"ך הם בהדיאבשמות הנז'. ומ"ש שיש באלו השמות הוי"ה אהי"ה ירצה יו"ד וב' ההי"ן נחשבים להוי"ה ונחשבים לאהי"ה וז"ש וג' אותיות מהשני שמות לפי שהם כפולים וכו' ודע ששמות אלו יוצאים מפ' כמלונה וכבד עליה פשעה. יפקוד ה' על וכו' כ"ל מן כמלונה ך' דוכבד. פשע"ה שי"ן כסמ"ך ושם ג' מפ' יפקוד ה' וכו' ובקריאתו הוא אדנ"י הרי יאועצ"ה והוסיף ו' משם הוי"ה ושמות אלו כל"ך סעפ"ה יאעו"צה היוצאים מן מנצפ"ך אהי"ה הוי"ה רומזי' למש"ל מנצפ"ך שהם גבורות מתוקים שבאים מאימא הנקרא אהי"ה לזעיר הנק' הוי"ה וממנו למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:12)

**ונבאר תיבות המאמר מ"ש מנצפ"ך כליל לון** כתב בס' טוב הארץ שמנצפ"ך במילואם מ"ם נו"ן צד"י פ"א כ"ף גי' ג' שמות הנ"ז עם ג' שמות והכולל. א"נ ב' שמות הראשוני' הם גי' מנצ"פך עם ה' אותיות שהם שרש ה"ג ושם ג' גי' יעק"ב שזווג יעקב ולאה הוא בחצות. וז"ש מנצפ"ך כלול לון עכ"ל. ולפ"ד שלכך יש במנצ"פך מלא י"ב אותיות וכן בג' שמות הנז' י"ב אותיות כי עיקר שם ג' הוא י"אעצ"ה אלא שהוסיף בו ו' דהוי"ה כנז"ל נמצא שאינם רק י"ב אותיות. ם אוקמוה למרבה המשרה. פי' מ' שבתוך התיבה היא פתוחה וזו סתומה לרמוז על יסוד דנוקבה שנעשה מב' דלת"ין כזה ד והד"לת א' נעשית מן כ"ב אתוון. שמקבלת המלכות מאחורי זעיר כי כ"ב אתוון ד רמוזים באות ד שיש בה שני ווי"ן יו"ד גי' כ"ב. וד שנית מקבלת אותה המ' מאימא אחר שנסתלקו המוחין מזעיר וניתנו לה וב' דלת"ין הנ"ז בהתחברותם נעשים ם סתומה. של למרבה המשרה. וז"ש ם אוקמוה למרבה המשרה. נ הוה אסתים פי' נ' שהיא מלכות סותמת לבינה ולזעיר לפי שנה"י דזעיר תמיד בתוך המ' והיא מלבשת אותו מהחזה ולמטה כנודע נמצא שהזעיר נסתם בתוך המלכות. ולפעמים בסוד הדורמיטא מסתלקים נה"י דאימא מזעיר וניתני' לנוקבא נמצא שהיא סותמת לנ"הי דאימא ג"כ וז"ש נ' הוה אסתים להאי ולהאי דהיינו לבינה ולזעיר. כדין כתרין כליל הוא. פי' כיון שאימא בתוך זעיר תמיד וזעיר בתוך המ' תמיד וגם הבינה לפעמים היא בתוך המ' א"כ הרי אימא וזעיר ומ' נכללו כאחת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:13)

ומלת הוא אין לה הבנה ואי גרסי' הו"ה א"ש דהיינו בינה הנקרא ה' וזעיר הנק' ו' ומ' הנק' ה' אחרונה. נכללו כולם כאחד וז"ש כדין כתרין כלילן הוי"ה. ו דשמא קדישא אתקין ליה פי' ו' שהוא זעיר מתקן המלכות שהיא נ' הנז' וסותם יסוד דידה כמ"ש הרב בסה"כ בדרוש ק"ש שעל המטה וז"ש וסתים מבועהא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:14)

ועוד נלע"ד להגיה במקום נ' ו' ור"ל כמ"ש בדרוש ק"ש הנ"ז וז"ל הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:15)

אמנם אבאר לך כיון שהתחלתי ענין גלוי עריאן הנ"ז בס' דצניעותא אתא מפתחא דכליל בשית ומכסי פתחאה לעילא ותתא: והענין כי הת"ת אינו אלא רק וזהו מפתחא כליל שית. ונכנסו בגולגולתיה נה"י דבינה. ויסוד שלה בהיותו תוך גולגולתא דזעיר הוא סתום. וסיום האי מפתחא הוא נה"י שלו נכנסים בנקודת ציון של המ' ה"ח בה"ג ואז הם סתומים שניהם עריין של אימא וברתא ואין הדינים נמשכים עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:16)

וז"ש כאן ו' אסתים להאי ולהאי שהוא הזעיר הסות' לאימא וברת' וז"ש כתרין כלילן הו"ה שבהיותו סותם אימא וברתא הרי ג' ספירות נכללים אימא שהיא ה' וזעיר שהוא ו' ומ' שהיא ה' אחרונה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:17)

**ו' דשמא קדישא שהוא זעיר** תקן מדת המלכות וסתים מבועהא. והנה בזוהר מוגה גריס י' דשמא קדישא. כי קשה ליה בשלמא זעיר סות' יסוד הנוקבא דיליה. אבל אימא מן הראוי שאבא יסתום יסוד דילה ולא זעיר. ולכך גריס יו"ד דשמא קדישא אתקין ליה. כי יו"ד שהוא אבא תקן ו' שהוא זעיר. וכיון שאבא שהוא י' תקן לו' הנז' הוי כאלו אבא סתים מבועהא דאימא כי ברא כרעא דאבוה. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא ה"ג: ויובן במ"ש הרבז"ל והביאו בס' טוב הארץ כי ביציאת מצרים נפתחה ם דלמרבה המשרה פתח קטן ויצאו ישראל ממצרים. אבל לעת"ל ופתח הקב"ה ם הנז' באלכסון ותיעשה ב' דלת"ין של בן דוד ואז יבוא המשיח. ונודע כי פתיחת הלידה היא רחמים וז"ש בתר דאולידת פתיחה הוה בחד רישא שלא נפתחה רק מצד א' ונעשית. מ פתוחה ביציאת מצרים ובשאר גאלות. אמנם לעת"ל יפתח אותה הקב"ה משני ראשיה לעשותה ב' דלתי"ן ויבא בן דוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:18)

**אסתימו מבועין מכל סטרין** נקט מבועין שניה לרמוז על סתימת ב' מבועין. דאימא וברתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:19)

**ופי' מכל סטרין שלא יש אפי' פתח קטן** לכן נפסק השפע בגלות. ה"ג את דא כליל אתוון אחרן. ור"ל מ' דמנצפ"ך כוללות ב' שמות כל"ך סעפ"ה. כי שם כל"ך קודם לה באל"ף בי"ת. והשם הב' אחריה והגם שבו אות ה' שקדמה לאות מ' אפ"ה אגב שכוללת סע"ף נכלל השם כולו וז"ש ג' מהאי סטרא וד' מהאי סטרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:20)

**וסימן כל"ך יפה כל"ך סעפ"ה כמב"טא יפ"ה** סימנא בעלמא נ ודכר ונוקבא פי' נו"ן פשוטה כוללת זו"ן. ג' מכאן. כיון ששם ג' רומז לזעיר לפי שבו רומז אהי"ה והו"יה כמש"ל דהיינו שהזעיר מקבל מאימא ההיא אהי"ה ונותן למ' נמצא שרמוז בו זעיר המקבל ונותן ועוד שהוספנו בו ו' דהו"יה. ונו"ן פשוטה ג"כ רומזת לזעיר ולכן ן' כוללת השם השלישי ג' אותיות מצד זה. ומכאן סיוע למש"ל דגרסי' ו' הוה סתים ול"ג נ' שדרשת נו"ן פשוט' דמנצפ"ך היא כאן ולא לעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:21)

**וז"ש באלין תרין** אתוון מ"ן איתכלילו תריסר אתוון. לפי שאות מ' כוללת ב' שמות הראשונים שיש בהם ז' אתוון. ואות נ' כוללת שם ג' שיש בו ה' אותיות כי אות ו' נוספת משם הו"יה כמ"של: ואין לפרש תלת מכאן הם כל"ך שלפני הנו"ן וג' מכאן הם סע"פ שאחרי הנו"ן: דא"כ למה באות מ' אמר דכלילן ז' אתוון ובנו"ן אמר שית אתוון. ותו מאי קאמר באלין תרין אתוון איתכללו תריסר אתוון שהם י"ב אותיות שבשמות הנז' שעליהם מדבר כמ"ש בסמוך סליק מנייהו וכו'. והרי מ' ונ' לא כללו רק כל"ך וסע"ף ולא כנלו השם הג' אלא ודאי כמ"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:22)

**סליק מנייהו תרי חד וכו'** פירש כמש"ל הרב שאה"יה והוי"ה רמוזים בשמות הנז'. והי"וד וב' הה"ין נחשבים לשניהם אבל א' הוא באהי"ה. ואות ו' בהו"יה וז"ש סליק מנייהו תרי שהם א' ו' חד לאתר חד ר"ל א' משלים אה"יה. וחד לאתר חד ו' משלים הו"יה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:23)

ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא וכו' מובן במש"ל הרב כי בחצי הלילה הא' אין בה רק ש"ך דינים גי' נע"ר. ולכך נק' ליל ונער ובחצי הלילה מקבלת ה"ג מנצפ"ך הכפולים שהם מתוקיים ולכך נקרא לילה ונערה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:24)

בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין ה' סלקא וכו' פירש הוא סיום התירוץ למה שהקשה לעיל מ"ט ה' אתרחקא משחר עכ"ל מורינו ר' אברהם אזולאי זצו"קל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:25)

ועיין מ"ש בספר מ"ח בדף נ"א ע"א פיסקא ז' שכתב וז"ל יכוין אח"כ בה' אותיות מנצ"פך שהם הגבורות שברחם הנוקבא שהוא יסוד שבה שקודם חצות הנקראת ליל היו בסוד נע"ר שהוא מספר ש"ך דינין. ועתה אחר חצות הנקראת לילה הם יותר ממותקות כי הם בסוד ה' אותיות. ואח"כ יכוין בשמות היוצאים מהו"יה אה"יה ומנצ"פך והם כל"ך סעפ"ם יאעו"צה כיצד ההו"יה והאל"ף של אה"יה וצפ"ך ממנצ"פך מפורשי' הם אבל הה"הין של אהי"ה והיו"ד שבו לפי שהם מפורשים בהוי"ה הם באים בחילוף אותיות. כיצד השני עייני"ן הם חילוף השני הה"ין ששניהם מאותיות אחע"ה. והכף היא חילוף היו"ד הקודמת לה. וכן המ"ן של מנצ"פך הם בחילוף. כיצד הס"מך היא חילוף הנו"ן הקודמת לה והלמ"ד היא חילוף המ"ס המאוחרת לה. ועוד כוונה אחרת יש באלו השלש שמות והיא כי שני שמות הראשונים שהם כל"ך סעפ"ה מספרם מנצ"פך עם ה' אותיות והשם האחרון שהוא יאעו"צה מספרו עם ששה אותיותיו הוא מספר מ"ה קמ"ג שמספרם פק"ח וקס"א שהוא מספר עינ"יך עם הכולל מאיר בהם וזוהי כוונת פק"ח עיניך ורא"ה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:26
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:26](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:26)

**כד אתחרב בי מקדשא אסתים מבועין לכל סטרין ותכלול אתוון אחרנין** ואינון ז' תלת מהאי חטרא וד' מהאי סטרא. בסע"ה בדף מ"א ע"א כתב וז"ל וראיתי כתב על זה כי מנצ"פך במילואו כזה מ"ם נו"ן צד"י פ"א כ"ף הוא גי' ג' שמות כל"ך סע"פה יאוע"נם והג' תיבות בחשוון. הרי שנרמז מנצפ"ך בזה השם כל"ך וחשבונה עולה ע"ת מנין י' הויו"ת ועשרה אהי"ה הרי שנרמז בשמות הנז' הוי"ה אה"יה מנצ"פך ומבואר שם כי מלת כל"ך רומז על הכלה שהיא מלכות שכלולה מהוי"ה אהי"ה משם י"ה דאו"א. וסודו הוא כי קודם חצי הלילה המ' היא שם אלהי"ם שהוא דינים קשים ואז היא עולה לגבורה דזעיר ששם רוחניות הבינה היא מתלבשת שם ובה שם אהי"ה דבינה וז"ש כד אתער רוח צפון שהוא פנימיות הצפון. ושם אהי"ה דבינה בחילוף א"ל ב"ם הוא לקנ"ק גי' פ"ר כמנין מנצ"פך הרי משם אהי"ה יוצא מנצ"פך ומשם מקבלת מיתוק הדינים ליתן טרף לביתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:27
[Mikdash Melekh on Zohar 3:156b:27](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:156b:27)

כי מה שהיתה שם אלה"ים פשוט נתמלי במילוי אלפ"ין שהוא גי' טר"ף עם המלה והכולל ומנצ"פך גי' פ"ר ועם י"ב אותיות מילואו כנ"ל עולה אר"ץ עם הכולל כשם אל"הים דאל"פין ושם זה מורה על מיתוק הדיני' ומקבלת טרף לביתה ר"ל לעצמה להיות מבסמת לכל העולמות. והנה הקב"ה מדבר לה בחיבה ואהבה ואומר כלך יפה רעיתי. כי ידוע שהמ' נקרא בתולה ואיש לא ידעה מפני שהזווג הוא לפרקים. ואחד הזווג מתחדשין בתוליה מפני פחד יניקת החיצונים. וז"ס קטנה פחותה מבת ג' שנים בתוליה חוזרים. פירש כי פרצוף המלכות נעשה מחיצוניות חומת נה"י והם הג' שנים כי ספירה גי' שנ"ה וכשמתמעטת מג' שנים בסוד המיעוט. אז בתוליה חוזרים ובתוליה סותמין פתחה ועיין בדרוש מוהר"ר יוסף טבל מערבי וז"ש הזוהר הנז"ל כד אתחרב בי מקדשא אסתים וכו'. והואיל ואתא לידן נפרש שאר השמות כאשר ראיתי כתוב כי סע"ף רומז לת"ת הנקרא עץ ועם שמו המיוחד לו שהוא שם מ"ה עם ד' אותיות שרשו גי' מ"ט עם ע"ץ עולה סע"ף. ומלת סע"ף הוא מלשון סעיף שהוא נוף האילן. ואעפ"י ההוא העץ עצמו מ"מ הוא נוף מעץ אמיתי שהוא עץ הדעת. ולזה קרא אותו סע"ף בערך דעת הנקרא עץ הוא"ו וזהו אותיות יאוע"צה עץ הוא"ו. באופן שג' תיבות אלו רומזים לג' שמות מלכות ת"ת דעת. וכל זה רומז שמיתוק ה"ג מנצפ"ך תלויים בה' חסדים שהם בדעת זעיר ומתפשטים בת"ת שלו. וממתקים המלכות. ודוק היטב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157a:1)

**ואי תימא דאיהו לא ידע וכו'** פירש אלא אמרינן שהיה סובר מר"עה שיכנס לא"י לאו הכי אלא ידע בודאי שלא יכנס לארץ מאי עץ דא אילנא דחיי פירש זעיר. אלא בג"ע דארעא פירש בגן עדן הארץ שם נקודת היסוד דאימא כמ"ש באוצ"ח. וזעיר משם יניקתו ולכך אמר ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אנא איעול לתמן. ואע"פי שאמ' לעיל אלא ידע שלא יכנס לארץ. עכ"ז אמר משה אם יש בה עץ שהיא זעיר שהוא בחינתי. אפשר ע"י תחנונים אנא איעול לתמן. ואחלף שבת לשבת. פירש שהגביר הנוקבא על הדכורא. ועיין מ"ש הר"חו ז"ל בריש פ' קרח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157a:2)

**שאר עצים** נ"ב ע' שרים. בהדי שבת פי' מ' ולדעת ר' יוסי הוא עון גדול יותר לפי שהיה מעריך ע' שרים עם המלכות. ת"ח תרין וכו' מאן דאחלף לון גרים וכו' הוא סיום דברי ר' חייא שסובר שצלפחד אחלף שבת לשבת. אלא שר' יוסי הפסיק הענין וחלק עליו וחזר ר"א לדבריו. וע"ד ארון חסר בלא ו' פירש ארון היא מ' שהיא ה' אחרונה של שם ולכך חסר ו': ואהרן נקוד לעילא פי' נרמוז שבמקום זה היא המ' ור"ל שישראל פקד אותם משה ואהרן שהם זו"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157a:3)

**אלא ענבים ורימונים ותאנים** נ"ב כי מינים אלו בנוקבא. ת"ח שלח לך אנשים בגינך. פשוטו כמש"ל לך לגרמך למנדע וכו' אבל יש בו סוד כמ"ש באוצ"ח שכוונת משה בשליחות המרגלים. לתקן המ' מאבא ג"כ ובזה יכנס לא"י. לפי שמשה הוא מיסוד דאבא ורחל שהיא ארץ ישראל היא מיסוד דאימא ולכך לא נכנס לא"י: וע"י שליחות זה רצה לתקן המ' מאבא ג"כ ע"י עשרה ניצוצות אלו שהם מאבא ולכך אמר הזוהר בגינך וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157a:4)

כולהו סתימין בדרגין דחכמתא פי' כולם מליאים מסודת התורה שגנוזים בהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157b:1)

**אמרו ליה מאן את גרסי'** אנא אמינא דלאתר אחרא וכו'. פי' שאין יודע סוד זה אלא ר"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157b:2)

ה"ג וכי במה אתוון פרישן וכו' ור"נ כיון שלא ידעתם פירוש זה במה אתם חכמים יותר מבני אדם: על מה על דברת בני האדם פירש על איזה דבר היה מחשב שהע"ה ואמר על דברת בני האדם. לברם האלהים בלחודייהו. פירש שהפרישם הקב"ה מבני אדם שיש להם דעת נכונ' כבורר אוכל מתוך פסולת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157b:3)

**ה"ג ולראות בהו אינון בני מהימנותא וכו' ושיעור הכתוב שהראה לצדיקים שהם בהמה ממש** ודעת הנפסדת הזו המה להם לבדם ולא לאחרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157b:4)

דאינון בעירי וכו' נקט ג' לשונות בעירי טפשאי וכו' נגד נר"ן שאמר בסמוך שהצדיקים זוכים להם ואלו חסירים מהם ולכך אמר ווי לנפשייהו טב להו וכו' לפי שחסרי ג' אורות הנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157b:5)

**לאתר עילאה לאתר יקר לאתר קדישא** נ"ב ג' לשונות אלו נגד נר"ן דבריאה יציר' עשי' עכ"ל ולפי זה לאתר עילאה וכו' הם בי"ע על הסדר מנהירו עילאה נ"ב בינה דמלכא קדישא נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:157b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:157b:6)

**בצרורא דחיי** נ"ב מ' צרור החיים עכ"ל. ור"ל שהצדיקים יש להם נר"ן דבי"ע. וגם יש להם ג"כ נר"ן מבינה וזעיר ומ' דאצילות: ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב וכו' פי' שנפש הרשעי' האלו אינה עולה למקום הצדיקים דכתיב בהו בצלם אלהים וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:158a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:158a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:158a:1)

**דלא יהי ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל** ושיעור הכתוב זה רע בכל אשר נעשה ר"ל בכל הבריות שברא הקב"ה בעולמו אין נקרא רע אלא זה ולא ידור במדור הקב"ה. ומפרש מי הוא שנקרא רע ואמר מי שאומר כי מקר' אחד לכל: בגין דא פירש בשביל סברא הנפסדת הזאת שסוברים כי מקרה אחד לכל לבם מלא רע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:158a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:158a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:158a:2)

**אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא פי' עוה"ב: דהא מסירא דא בידנא פירוש הרשעים אומרים כך** ומ"ש ומסירה דא בידייהו הוא דברי הזוהר על הרשעים. והכל ענין אחד שאומרים אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מהארי המת: ה"ג א"ל תבעי דנתחבר בהדך ומענוה שבהם עשו עצמם טפלים לו. ולא א"ל תבעי דתתחבר בהדן: שאילו ר' חזקיה ור' יסא עליה פי' שאילו לאותם בני אדם עליו שהם מכירים אותו: בגין דאמר קרא ראית וכו' שמגנה למי שהוא חכם בעיניו לכך ר' חגי לא פרסם עצמרשהוא חכם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:158a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:158a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:158a:3)

**אבל בארמא לא נזכי נ"ב כי הם מעלמא דדכורא** והארץ בסוד הנקבה עכ"ל: ולפ"ז מ"ש וימני משה בחושבם שיכנס משה לארץ. א"נ וימני משה בצווהו כן ליהושע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:158b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:158b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:158b:1)

**ואתא לגבי קברייא דאבהן** כתב הרב בליקוטים כי כלב היתה בו נשמת אליעזר עבד אברהם ולכך הלך לחברון לומר לאאע"ה כשם שמשה התפלל על יהושע תלמידו. גם אתה התפלל עלי שאני תלמידך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:158b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:158b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:158b:2)

**אלא א"ל משה י"ה יושיעך מנייהו** נ"ב ל' להושע: שביל יהושע שקרא בתפלה י"ה יושיעך עכ"ל. ושיעור הכתוב קרא משה לתשועה לבן נו"ן וא"ל י"ה יושיעך. ולפ"ז לעולם יהושע היה שמו מתחלה. והאי ויקרא משה היינו לשון תפלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:158b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:158b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:158b:3)

**נער איקרי** נ"ב מט"ט קשיר ליה משה בהדה פירש והיינו י' דיהושע שהוסיף לו משה שהמ' נקרא י' זעירא כנודע והכתוב שקראו יהושע תחילה ע"ש סופו כדמפרש. ר"ח אמר וכי לא הוה ידע משה וכו'. קושיא זו כבר הקשה אותה ר"ח בריש הפרשה שאמר מה אמר לון היש בה עץ וכי מה הוא דקאמר ואי תימא דלא ידע וכו' ותרצה שם אלא עכשיו חזר להקשות אותה לחברים לידע מה יתרצו הם. ור' יוסי תירץ לו עץ הוא עוץ ור"ש תריץ עץ הוא זעיר. אם אין הוא אריך שנקרא אי"ן הפך מ"ש ר"ח לעיל במלת אי"ן. ומ"ש דבמעייכו בעיתו למנדע. פירוש שרצו יש' לידע אם המן הוא מאריך או מזעיר ע"י מה שבמעיו אם נבלע באיברים הוא מאריך ואם לאו הוא מזעיר. ולכך אע"פי שהוא רוחני לא נבלע באיברים. והאמת שהוא מאריך כמ"ש הזוהר בפ' בשלח שהטל היה יורד ממ"ס דאריך לזעיר ומשם למ' עד שבא לעוה"ז. והימים אינון דאישתמודעי פירש ו"ק דזעיר. ימי בכורי ענבים דייקא פי' שהמ' נקרא ענבים והימים האלו היו מתקנים אותה ומבכרים אותה כמ"ש הרב באוצ"ח שאותה שעה נתקנה רחל ע"י דור השני שהם מעלמא דנוקבא שנכנסו לארץ. ולפ"ז כוונת הכתוב לפי שמשה נסתפק אם יש שם אריך לכך אמר שאין שם רק זעיר מאיר במ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:159a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:159a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:159a:1)

**לבשרא לאבהן** שהגיע זמנם ליכנס לארץ וע"י רוע מעשיהם נתעכבו עוד מ' שנה. דשמשי דעלמא משתכחי פירש מ' נקרא עולם ומשם הם המלאכים השמשים. אנשי השם אחימן וכו' שהיה שמם נודע בעולם: ר' יהודה פתח וכו' טעם פתיחה זו לפי שאמר בסמוך עלו זה בנגב היא התורה ומפרש פסוקי' אלו על התורה. והביא שאלה זו של ר"י שהיא על התורה שקדמה אלפים שנה וכתוב בה מיתה מאי קא בעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא. כיון דידע וכו' שאלו וחי לעולם לא הוה קשה מדי. שנברא לעבוד את ה' תמיד. והשתא שבתורה קדומה כתיב ביה מיתה אמאי נברא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:159a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:159a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:159a:2)

**בר פרישותא דההוא עלמא** שודאי לעוה"ב יש הפרש ביניהם. ?אבל אני שואל בבחי' עוה"ז מה הפרש ביניהם. ותירץ לו ר' אבא במסקנא. שאע"פי שכתובה מיתה בתורה יש בה פירושים אם לא יזכה תהיה מיתה יממש ואם יזכה תהיה התעלמות שיתעצם בעולמות העליונים כאליהו ונמצא שאף בעו"הז יש הפרש. ג' עלמין אית ליה להקב"ה. נ"ב הנה הם ד' עולמו' אבי"ע אלא שעולם העשייה הוא נקרא הבל וריק וקליפה נגד אב"י שהם טוב. ועלמא קדמאה הוא נגד אצילות. עלמא ב' נגד בריאה הכסא ששם יש שליטת מ' דאצילות. עלמא ג' יצירה נגד עולם המלאכים. עלמא קדמאה נ"ב אצילות. תניינא נ"ב בריאה. שערי צדק פי' שבבריאה יש שם שליטת המ' הנקרא צדק: עלמא תליתאה נ"ב יצירה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:159b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:159b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:159b:1)

**ודא הוא ג"ע דבארעא פי' שהוא בעשיה כמ"ש** הרב ומלכות מקננא בעשיה וג"ע שלמעלה היא בריא' ושם בינה מקננא. ולכך אמר עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עילאה שג"ע הארץ שרומזת למ' קשורה בג"ע שלמעלה שרומזת לבינה: עלמא תליתאה עלמא עילאה. ג"ע של מעלה היא כנגד הבינה שמקננת בבריאה. ובקשוט דכתיב בצלם אלהים פי' באמת שעל זה אמר הכתוב בצלם אלהים שכמו שיש להקב"ה ג' עלמין כן האדם יש לו ג' עלמין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:159b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:159b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:159b:2)

**לאנהרא מן שמשא** פי' מדי חדש היא מ'. בחדשו הוא זעיר. מדי שבת היא מ'. בשבתו הוא זעיר וז"ש וכולא חד מלה. אילנא דחיי נ"ב זעיר: צרורא דחיי נ"ב יסוד עכ"ל ור"ל היש בהעץ הוא ת"ת או יסוד. אם אין. הוא שאין בה רק הארת המ': ואין לפרש צרורא דחיי מ'. דא"כ מאי אם לא שאמר הזוהר בסיפא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160a:1)

לכל סטר עשרה פי' וחברון שהיא התורה ז' שנים נבנתה שיש בה ז' קצוות וכל קצה יש בו עשרה הם ע' פנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160a:2)

**והאי חברון מתורה שבכתב נפקת** נ"ב מ' יצאה מזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160a:3)

**אמור לחכמה אחותי את** פי' חכמה תתאה קורא לה הזעיר אחותי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160a:4)

**והאי נבנתה ז' שנין נ"ב נגד ז' תתאין דדכורא** וזה פי' ב' בפסוק וחברון ז' שנים שחברון היא המ' שבניינה מז' קצות דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160a:5)

**אינון בני מהימנותא וכו' פי' והיינו מש"ה ואשכול ענבים אחד ר"ל אחדות אחד** ומש"ה וישאהו במוט בשנים קאי על הרשעים. דמינאי דריש מן הרמונים לשון מינים. ומן התאנים לשון תואנה הוא מבקש. מליין כל טובא כדגן תירוש ויצהר. ומ"ש בגין דיהא ליה עותרא סגי דהיינו כדי להוציא הוצאות אחרים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160b:1)

והעורבים נ"ב עורבים כמשמעו דהיינו עוף טמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160b:2)

**צלם דא תוקפא וכו' פי' ק"ך צירופי אל"הים גי' צ"ל משם יניקת החיצונים ולכן סר צלם מעליהם**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160b:3)

**אחים וריעים** פי' שיש בהם חיה ונשמה מאו"א ולכן נקראים אחים לזו"ן: אתו לסלקא ליה על כתפם אתו לנטלא אפי' ליטלו מן הארץ לבד לא יכילו. ואולידו מנייהו. הבנים שלהם נקראים ענקים: לבתר דהוו אזלי וכו'. קס"ד דר' יהודה מ"ש ר' חייא לבתר וכו' ומתרפין וכו' איקרון רפאים היינו על הדור השני נמי קאמר שנקראו ענקי' ונקראו רפאים. לכך הקשה והא כתיב רפאים יחשבו אף הם כענקים דמשמע שהם שני מינים. ול"ג הרפאים יחוללו ואמ"ל ר"א הכי הוא דהיינו שני מינים הם בגין דענקים אתו מהאי סטרא וכו' דהיינו הדור השני שנבראו מבנות האדם ומן המלאכים. ומ"ש כגוונא דא רפאים היינו הדור הג' וז"ש ומנייהו נפקי שהרפאים יצאו מהענקים ולעולם הם ג' מינים. נפילים הם המלאכים שנפלו מן השמים. ענקים הם בניהם שילדו עם בנות האדם. רפאים הם דור ג' שיצאו מהענקים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:160b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:160b:4)

**ולכך אמר קרא רפאים יחשבו וכו' שלא תעלה על דעתך כיון שהם דור ג' נחלש כחם** אלא אף הם כענקים שהם דור ב'. והאמת של ר' חייא דאמר תחלה בתר דהוו אזלי וכו' היינו דור ג' שיצאו מענקים כמה שפיר' ר' חייא דבריו ולבסוף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161a:1)

**או ויאמרו** פי' ולא ליכתוב ויספרו לו. ותירץ כל חד אוליף מלה בלחודוי דהיינו כל א' היה מסדר מה היא הדבה שיאמר לפני מרע"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161a:2)

**ויגידו בכל אתר וכו' פי' והכא אין שם חכמה לכן לא אמר ויגידו אלא** ויאמרו אמירה בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. פי' מה שהיו מהרהרים בלבם דהיינו הדבה. תפקידתא פי' מה שנצטוו כל א' לומר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161a:3)

**באנו עאלנא לתמן וכו' פי' ולכך לא אמר הלכנו הליכה בעלמא: אלא באנו נכנסנו לתוך פנמיותה** ואמרת דלית דכוותיה. ושיעור הכתוב באנו אל הארץ אשר שלחתנו והיית אומר וגם זבת חלב ודבש היא. ואינו כן אלא וזה פריה כמ"ש ר"ח דבריו בסמוך. דאיתרעי מצד הנפש ואתרבי מצד הרוח. ואיתפאר מצד הנשמה. בגין דחד בחד אתקשרן. פי' התורה קשורה בישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:1)

**ואתקין שייפי גופא סחרני' דלבא** בית קדשי הקדשים נקרא לב כמ"ש בסמוך וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עילאה פי' ירושלים של מעלה נק' מוחא עילאה כמ"ש בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:2)

**לימא דאוקינוס גרסי'** והאולם למזבח קשה אם מזבח זה הוא מזבח החיצון מאי קאמר והאולם למזבח. והרי מזבח חיצון רחוק מהאול' כדתנן כ"ב אמה בין מזבח לאולם. ואם נאמר הוא מזבח פנימי מאי קאמר והמזבח אסחר להיכל. הרי המזבח בתוך ההיכל הוא וצ"ע. והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא. פי' בית קה"ק הוא לב ארץ ישר' ולב העולם: ממוחא דרישא נ"ב ירושלם של מעלה המכוון כנגדה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:3)

**ה"ג ואית ימא לעילא מן ימא** ול"ג ואי תימא: פי' מ' שהיא בהיכל ק"ק דבריאה. ומ' דאצילות ובינה הנק' ים הגדול כמו שמפרש: מקבליה ע' סטרין פי' מלפנים ממנו יש ע' שרים שממונים על ע' אומות. גליפין מז' דליקין. פי' חציבתם מז' גבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:4)

לאינון שמשי דלגו נ"ב ע' שרים מהז' היכלות עכ"ל: והם ע' אחרים קדושים: ואינון סטרין לד' רתיכין נ"ב ד' חיות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:5)

קרתא קדישא נ"ב מ' דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:6)

דרביעא עלייהו נ"ב בהיכל ק"ק הים עליהם מלמעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:7)

**וההוא בי דינא עלייהו** הוא גבר"יאל לפי שע' סנהדרין הם בהיכל הזכות שהוא גבורה וגברי"אל הוא גבורה ג"כ. לאתר דאיתקרי ק"ק נ"ב היכל הז' דבריאה. ותמן הוא לבא נ"ב מ': ודא אתזן מן מוחא דלעילא פי' מ' ניזונית מן זעיר: ואתאחד דא בדא בריאה באצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:8)

לעילא לעילא נ"ב באצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:9)

עד דאשתכח דכולא אתזן ממוחא עילאה וכו' פי' כל הספי' דאצילות דהיינו מ' מזעיר וזעיר מאו"א ואו"א ממ"ס דאריך כמ"ש הרב שאבא יונק ממזל הח' ואימא ממזל הי"ג והדיקנא היא ממ"ס: כד אנהיר עתיק. נ"ב ארייך במוחא נ"ב חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:10)

ומוחא אנהיר ללבא נ"ב אבא האיר לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:11)

**בדרך נועם ה' נ"ב ע"י הבינה** ודא הוא כח ה'. נ"ב בינה נקרא כח ה' לפי שיונקת מאריך הנקר' ה'. א"נ כ"ח ה' שפע הבא מאריך לכל הספירות. כאשר דברת כמה דאוקמוה. ארך אפים אף לרשעי':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:161b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:161b:12)

**למימר לדא בשעתא דעקתא פי' ט' תיקוני דיקנא שהם ה' ארך אפים וכו'** הם כופים את החיצונים כמ"ש הרב ולכך יאמרו בעת צרה: וכן שאר אחרי אסתלקו. אעפ"י שאין בדיקנא דזעיר אלא ט' תיקונין. כיון שבאים לו ד' אחרים מדיקנא דאריך להשלים לו י"ג. מן הראוי שיאמר משה י"ג כולם. אלא דאינון גרמו וכו'. כדבריך ממש וכו'. פי' כמרז"ל שא"ל הקב"ה כדבריך עתידין לומר והודה לו. וז"ש הא איתערו חברייא א"נ כדבריך ממש הם תיקוני דיקנא שאמר ה'. ארך אפים ורב חסד. ואמר לו כמו אותם הדברים שאמרת שאני ארך אפי' ורב חסד כך אני עושה ומאריך להם אפי ומ"ש והא איתערו חברייא ר"ל ופירשו כדבריך עתידין לומר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:1)

**ההוא נשרא רברבא** נ"ב ר' אילאי שורש נשמתו היה מפני נשר ולכך היה בצורת נשר. דקא מלקט עשבין. ירמוז שהיה מברר בירורין ע"י תורתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:2)

**תרין שמהן דשמע ה"ה** נ"ב הם זו"ן. אלהינו אשתתף בהו. נ"ב אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:3)

**חותמא גושפנקא אמת נ"ב אהי"ה פ' אה"יה גי' אמ"ת** וכד מתחברן כחדא וכו'. פירש נה"י דאימא בתוך זעיר ונה"י דזעיר בתוך מ'. וזו כוונה אחרת בשמע יש' שבפ' תרומה אר"ש בד' גוונין איתסדר האי יחוד'. תרין אינון וחד אתהדר. ז"ל מורינו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:4)

**תרין אינון הם מט"ט וסנ"דל וחד אתהדר** פי' בגלות חד אתהדר: וכדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:5)

כד שליט וכו' פי' כאשר יש כח בזעיר ע"י מעשה התחתוני' באותה שעה נקר' שליט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:6)

**טאס על גדפי רוחא** הוא פי' של סיפ' דקרא וידא על כנפי רוח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:7)

והענין הוא כי כמו שנשמות הצדיקים עולים בלילה לשוטט בארץ החיים כך נשמתו של זעיר עולה ושאט על גדפי רוחא. ושאט במאתן אלף הם עולמות אריך כמ"ש הרב שהמאות באו"א והאלפים באריך. וטעם היותם מאתים לפי שאלהים באחורים גי ר' ולפי שבלילה מתעוררים הדינים בעלותו וגם שיש גלות בעולם לכך הם ר' שם אלהי"ם באחוריים. ובהיותם באריך הם אלפים. וכמו שנשמות הצדיקים עולים לעולמות עליונים לידע משם עניינים נפלאים כך נשמת זעיר בלילה עולה לאריך לידע סודות נעלמים. ומ"ש ואתט"מר. כי שם נגנז לפי שעה. אינון תרין כרובים מט"ט וסנ"דל נקרא כרובים כמ"ש בפ' תרומה על פ' יושב הכרובי'. אגניז חד. פירש כי בזמן שנגנז יוסף מאחיו ובנימין היה משמש במקום יוסף שגם הוא שרשו מן הדכורא כנודע. אגניז חד שהוא מט"ט ועליו נאמר וירכב על כרוכ ויעוף שהוא מט"ט שרכב עליו זעיר ונגנז. ומ"ש ואשתאר חד לגבי בנימין פי' סנ"דל שהוא נגד בנימין. וכאשר נמצא יוסף חזר מט"ט למקומו. אמנם בגלות המר הזה נגנז מט"ט לגמרי ולא נשאר רק חד שהוא סנ"דל והוא סוד ההוא רוחא דשביק בגווה בעלה והוא משתמש במקום שניהם כי מוריד מ"ד מחמת שרשו מן הדכורא. ומעלה מ"נ לפי שהוא בנוקבא ומ"ש ואגניז במאתן אלף עלמין ואיתטמר ההוא דרכיב עליה. היינו כמ"של שבגלות בלילה עולה נשמת זעיר ונגנזה בר' אלף עלמין שהם באריך. אבל בזמן בה"מ היו המוחין תמיד בזעיר ותמיד הי' זו"ן פנים בפנים כמ"ש הרב ז"ל ולא היתה נשמתו יוצאה ממנו כמו בימי הגלות. ושיעור הכתוב וירכב על כרוב שהוא מט"ט ויעף זעיר וכן וידא על כנפי רוח הוא זעיר ג"כ שטס על גדפי רוחא שהוא מט"ט הנז' ונגנז באריך עכ"ל מורינו ז"ל. ולדעת ענין מט"ט וסנ"דל באמיתות עיין בפ' ויצא בס"ת בענין הדודאים כי שם ביארנו כל הצורך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162a:8)

**ורדא אחרא ונפקו גרסי' דלקמן אמר אפיקו תרין ורדין וארחו בהו** ש"מ שתחלה נתן להם אחת. וכתוב עניינה באותם דפים שחסרו מהזוהר ממעשה זה. ואח"כ יהב לון וורדא אחרא ונפקו. וההוא יצה"ר איהו דמית ואתעכל בגוויה נ"ב כן כתב הרב ז"ל בטעם הקבורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162b:1)

**דא יצה"ר כליל דכר ונוק' נ"ב ס"מ ונוקביה** עד ההוא אתר וכו' פי' שמשם ואילך לא ראו כלום כמ"ש בסמו' זקפו עיינין וכו' מתמן ולהלאה לא חמו כלום. מאריהון דאגדה. נ"ב בעלי הקבלה: אוף הכי כראן קברין שהם היו מתי מדבר כי שם נפתח להם פחח לג"ע וראו מראות אלו כמש"ל אלין טוריי' כולהו רישי מתיבתי לעמא דאדבמדברא וכו' בתושבחתא דדרא דמדברא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162b:2)

**ה"ג וקיימין מיד בגופין חדתין דגופין קדמאין גופין נכראין** פי' גופות הראשונים שהיו להם קודם מתן תורה. בצלאל רביעאה איהו וכו' יוסף רביעאה וכו'. פי' בצלאל ויוסף הם ביסוד כנודע והאי דקרי להו רביעאה נ"ב כי שיעורא דגופא ד' בריתות ונמצא שהוא רביעית מן השיעור. א"נ כד חשבינן גוף וברית חד נמצא יסוד רביעי לחג"ת. ועוד כשהוא עולה בסוד הדעת נמצא שהוא רביעי לנהורין כח"ב ושני עיקר. עכ"ל. ור"ל מדקאמר סליקו דלעילא וכו' ש"מ שהוא עולה בסוד הדעת ולכך נקר' רביעי שהוא רביעי


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162b:3)

**מאן דאיסתכל וכו' לקמן מפרש להו** אילנא דתמני סרי. נ"ב בשדרה י"ח חוליות. אי לא כפיף חוייא בישא וכו' נ"ב שדרתו נעשית נחש. מאן דעאל תרין כרובים לגו. נ"ב יסוד דכורא ונוקב' עכ"ל והכוונה שמעלה זו"ן בסוד מ"נ לאימא וז"ש בדף קס"ד כשמפרש שם מאן דעאל שיעור תרין פתחין לנו בי כנישתא. והיינו מי שמכניס זו"ן בסוד מ"נ לבינה כי בינ' נקרא בית הכנסת הגדולה. עוד פירש הרח"ו ז"ל פי אחר. תרין כרובים היינו שמכניס מט"ט וסנ"דל למ"נ ולפ"ז בי כנישתא היא מ' שנקר' בית הכנסת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162b:4)

**מאן דמעיין וכו' נ"ב שמעיין בתפילתו** קורבנא דרבייא נ"ב דם מילה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:162b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:162b:5)

**שאילנא לאבי אבא וכו' מכאן נראה שאבי אביו של ר"ש היה עם אותם החבירים שראו מראות אלו** דאי לאו הרי הזהירו אותם וא"ל יהון תדיר ברזא בגווייכו וגם החבירים כד מטו הכא הוה כתיב אשמרה דרכי וכו'. וא"כ מי גילה רז זה לאבי אביו של רשב"י. אלא ודאי היה עמהם ולכך אמר לבן בנו. אעפ"י שלא ניתן לו רשות לומר. כלל הדברים אלו התרין מלין בנו עלמין וחריבו עלמין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:163a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:163a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:163a:1)

**נהיר כשמשא נ"ב כי גוף הצדיקים נהיר בעוה"ב** ואיהו נטיל בכל מתיבתא פי' אהרן נוסע עם כל הישיבה כולה למתיבתא דמשה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא וכו' פירש שג' מינים היו על פני משה המסוה שהוא הפרגוד והפרכ' על הפרגוד וז' ענני יקר על הפרוכ' אהרן אינו מפסיק בינו לבין משה אלא המסוה שהוא הפרגוד. רישי מתיבתי לבר מפרוכתא. וכל שאר החכמים לבר מז' ענני. בכמה פליאן פי' נגד כתר שנקרא פלא ומקורין נגד חכמה. ומבועין נגד בינה. ונחלין נגד זו"ן. א"נ פליאן נגד חכמה. ומקורין נגד בינה. ומבועין ונחלין נגד חו"ג והם ד' מוחין דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:163a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:163a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:163a:2)

**מתיבתא דרקיע' נ"ב דמט"ט** מתיבתא עילאה נ"ב דקב"ה. ובזוהר בפ' בלק דף קצ"ב ע"א שורש למטה במתיבתא דרקיעא ועשה פרי למעלה במתיבתא עילאה. עוד שם בעא קב"ה לאתקנא ב' מתיבתין דליה וכו' בזוהר פ' שלח לך דף קס"ג ע"א נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא. ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עילאה וכו'. בח"י דף קפ"ג כתב מבואר מזה כי ישיבה שלמטה היא הנקר' ג"כ מתיבתא דרקיעא וז"ש ביוה"ך בישיבה של מעלה ובישיבה של ממה ולא קאי לב"ד של ג' הנצבים בב"הכ אלא ב' הישיבות הם למעלה כנז': דהא פריעה הוה ביה אבל אברהם לא נצטווה על הפריאה כמ"ש לקמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:163a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:163a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:163a:3)

**ה"ג במה אתפרע ואתדכי** דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור. נ"ב סוד הגבורות שביסוד קליפת נוגה עכ"ל. ולפ"ז התכת לשון הזוהר כך הוא בגין דההוא אתר דהיינו הגבורות שביסוד קליפת נוגה שמחזיק לקליפות שממנו יונקים. והגבורות הנז' הם לגו אתר דפריעה שארי דהיינו בתוך יסוד קליפת נוגה כי הנוגה נקרא פריעה איהו שור דהיינו הגבורות הס'. דיוקנא דשמאלא פי' שהגבורות אלו שביסוד קליפת נוגה הם דיוקן גבורה שלמעלה. דכרסייא דיליה פי' שהם כסא לגבורה שלמעלה. דהא רתיכא דכרסייא רשימא דברית אית ביה. פי' שהמ' היא כסא לזעיר והיא רומזת לעטרת היסוד דזעיר הנקרא ברית וז"ש דהא רתיכא בכרסא רשימא דברית שהיא מלכו' אית ביה בשור הנז' שהם הגבורות שביסוד קליפת נוגה. ולכך נקר' שור תם. שור שיונקת מתם שהיא המ'. ויעקב אחיד ביה בגוויה. פי' שיעקב אחז אותם הגבורות שבנוגה כדי שלא ינקו מהם הקליפות. וז"ש ובהאי שור עביד וכו' דהיינו כיון שלקח אותם הגבורות לעצמו ומנע יניקת הקליפות זהו העברת הזוהמא. בשרה כתיב פקידה. פי' שיצחק תחילה היה במ' לבד בסוד כה יהיה זרעך כמ"ש בסוף פ' לך לך.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:163b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:163b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:163b:1)

**איש תם רבון וכו'** כתב הרב שלאה לוקחת ד' אלפין מד' אהיה במילואם שהם גי' מד"ת ובהסיר ד' אל"פין פשוטים ישאר ת"ם ולכך נק' לאה ת"ם. ויעקב בעלה הוא תם. כדין נטיל כל אתוון אלין אתם. פי' אלף הוא זעיר ת"ם היא לאה. ולכך אמר כולל דכר ונוק' כחדא שלימו דכולא. ולגו דרגין דיליה וכו' פי' תם היא לאה וחיילותיה ?תם ים ולכך אברהם שלא זכה כיעקב נקרא תמים שעדיין הוא אחוז בחיילותיה הנקרא ים. אבל יעקב נקרא איש תם לפי שעלה למעלה. כמה דאיהו תמים פי' כמו שהמ' שהיא לאה נקרא תמים שהיא ת"ם י"ם. אף אתה תהיה כן וכדבסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:163b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:163b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:163b:2)

**דסיהרא קדיש' נ"ב נוקבא דאצילות בחוורו נ"ב בחסדים** בההוא ספירו וחוורו דשמשא. נ"ב אין בה חסרון. ימא דילה נ"ב בריאה. גו ע' שנין נ"ב ז"ק דבריאה. נונא חדא נ"ב יסוד דבריאה. גוון תכלת נ"ב מ' דבריאה. לאו דהאי גוון וכו' פי' אין תכלת שהיא מ' דבריאה לבוש אל מלכות דאצילות לבד דהא שש וארגמן לבושה פי' הארת הו"ק ות"ס זעיר הנקר' ארגמן. מצולות ים. פי' שכתב הרב כי זו"ן דנוגה דבי"ע נק' מצולות ים צל מות. ועיין בפ' אחרי מות דף ס"ב ובפ' אמור דף ס"ב ודף ק"א ע"ב מ"ש שם באורך גו דרגין עילאין. פי' שהמ' עולה לקבל מוחין מזעיר. גם האדם כשלובש תפלין של ראש הם מוחין דזעיר ועל רזא דא במדבר הזה יתמו. פי' שיעשו תמימים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:163b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:163b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:163b:3)

**לביש אתמר שהפ' מקללם ואתה דורשו לטובה** ותרץ הכי הוא ודאי שמן הראוי יהיו תמימים בארץ ישראל: ועכשיו שנעשו תמימים במדבר זוהי הקללה הני תרי מערתי אחרנין דילכו. די לכו גרסי' ור"ל די לכם שלא תכנסו בהם כי לא תמצאו החבירים שם לפי שעלו לישיבת משה. יתבי מרחוק שאין יכולים לסבול הארת משה: ומרע"ה מענוה שבו מכניסן לישיבתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164a:1)

**ומלת קדמאה כד תנדעון וכו'** פי' מורינו זצוק"ל שר"ל מלה קדמאה שמעי חד קלא הנז"ל דהיינו בצלאל רביעאה וכו' כאשר תדעו המדידה דת"ת זעיר שהוא שם המפורש אזי תדעו אומה המעלה. והיינו כמ"ש הרח"ו לעיל שבת"ת זעיר יש בו ד' בריתות והיסוד שהוא יוסף ובצלאל. הוא רביעי מן השיעור. ומ"ש ואע"ג דבצלאל רביעאה וכו' היא תמיהה עומדת. ור"ל שאע"פי שהפירוש העיקרי שמ"ש הקול בצלאל רביעאה וכו' הוא לפי שהיסוד עולה לדעת והוא רביעי לכ"חב. גם הפי' שאמרתי לכם אמת הוא. וז"ש ואע"ג דבצלאל וכו' דכתיב בחכמה ובתבונה ובדעת אלעזר ברי בכאן חסר סוף המעשה הראשון. ותחלת מעשה זה של ר"ש ור"א: אע"ג דרחל הוא עקרה שהיא עקרת הבית ומהראוי שיקבור אותה במערה עמו עכ"ז יעקב חכים הוה כדמפרש. והענין לפי שלאה היא עלמא דאתכסייא וכו' וכמ"ש בס' ויצא ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164a:2)

מיתת חוה פי' והונח מקום לאדה"ר כדי שיהיה הוא סמוך לכותל המערה ואחריו היא חוה כדי שתהי' סמוכה לשרה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164a:3)

**מיתת שרה וכו' ורחוקה מאברהם כדי שיקבר יצחק אצל אברהם כמ"ש בסמוך** בספרא דשלמא מלכא. פירש. דלכ"ע הסדר הוא אדם וחוה שרה ואברהם ופליגי ביצחק ורבקה וכו' לת"ק יצחק ורבקה לאה ויעקב. ולספרא דשלמה יעקב ולאה רבקה ויצחק. נמצא שיעקב הוא סמוך לאברהם מפני ב' הטעמים דמפרש. דנפיק מינה לגו. פי' מלת לגו קאי אשמחה שתשמח בו תוך ירושלים ורחל תשמח במשיח בן יוסף לבר מירושלים. ה"ג דאינון מגדלן דאבן טבא כולהו. וחסר תחלת מעשה זה ג"כ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:1)

**בו ירוץ** נ"ב לשון רצון. ונשגב ההוא מגדל נ"ב אדנ"י עם י"ב אותיות גי' מג"דל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:2)

**דיוקנא בהיכל פנימאה** נ"ב יסוד דאימא שמשם יצא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:3)

בשית דרגין פי' נגד המ' שיש לה שש מעלות לכסא שהם ו' היכלות דבריאה ואיתא בסידור הרב וז"ל וצריך שתהיה התיבה שית דרגין בסוד ו"ק דמלכות שבהם מתייחדים ו"ק דס"ת שהוא הת"ת. והתיבה עצמה דרגא שביעא' עכ"ל ועיין בפ' ויקהל בדף ר"ו ע"א מ"ש שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:4)

**אר"ש ודאי** אמת דברי ר' כרוספדאי שאין נק' צדיק ביותר אלא הששי ומ"ש דאיהו לא סליק אלא לששי. ממנו ראיה שהששי רומז ליסוד וכן איתא בסידור שמ"ש הזוהר דאיהו קאי על ר' כרוספדאי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:5)

ירוץ דברי צדיק דא: פי' כל העולים לקרות בס"ת נקראים צדיק' גו גדפי דכרובי' נ"ב מט"ט וסנ"דל ונלע"ד ההו' צפרא היא מ' ועיין בסוף פ' מקץ: מועדייא הם ג' רגלים וזמנייא ר"ה ויוה"ך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:6)

**תלת מאה פתחין נ"ב גי' מצפ"ץ** ליומא דשאילתון דילך. פי' ביום שתשאל עליה' יתגלו לך. אינון כרובי' נ"ב מט"ט וסנ"דל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:7)

מה רב טובך נ"ב יסוד דאבא: אתוון דיליה נ"ב מטעם זה צריך להביט בס"ת בעת הגבהתו כנז' בס' פרי עץ חיים: מד' גוונין. פירש חגת"ם שהם מבינה וז"ש דאינון דעלמא עילאה. בההוא פתחא דאמצעיתא וכו' פי' לפי שלא פי' תחלה ענין העטרה לכך חזר לענין הא':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:8)

**הפז עילאה: פירש מ"ה מ"ב גי' פ"ז** ועיין בפ' שמות בענין משיח כל זיני אבני יקר פירש שיש בה הארת המוחין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:164b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:164b:9)

ותרין נשרין וכו' הנשרים נוטלים אותה מפתחא דאמצעיתא אבל היונה דלקמן היא שמשימה אותה על ראש המשיח: ויונה מאיך פירש כשסיים משיח הקריאה ויורד. גם היונה יורדה והעטרה בפומה ועדין היא על ראשו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:1)

**ויקבלון לה אלין** תרין נשרין. פירש להחזיר העטרה למקומה. עלה זית דא מלכא משיחא. פירש דוד נקרא זית. עלה שלו הוא משיח בנו. ההוא עלה זית טרף וחטף וכו' פירש בשביל כבוד עלה זית שהוא משיח לכך יונה טרף וחטף העטרה הנז' להשימה על ראשו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:2)

**ומקבלא יקר מהאי יונה** נ"לעד דגרסי' ומקבל. וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר דא. פירש שלפי מתיבתא דרקיעא יונה דכר הוה. אבל מפני שמלת יונה הוא לשון נקבה לכך כתיב ולא יספה ולא מצאה לשון נקבה. וכתיב בדכורא טרף ל' זכר בזמנא דמקבלא יקר שהוא העטרה להשימה על ראש משיח.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:3)

**כסאו כשמש נגדי** פירש ומגדל זה הוא כסא למשיח ששה הוא עומד לקרות בס"ת. ואף דכרסייא אחרא יש למשיח במינים שונים ואתוון רברבין עכ"ז זה יותר מהם שמאיר כשמש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:4)

**אתון רברבין וכו' נ"ב היינו אותיות שם המפורש שנבראו בו שמים וארץ המצטרפים בס' בראשית** בטשי. אתוון זעירין בהו פי' כשבוטשים אותיות קטנות שהם במ' באותיות גדולות שהם בבינה נראים המאמרות האחרות כגון ויאמר אלהים יהי אור וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:5)

**מאן דנטיר ברית וכו': מי ששומר בריתו יזכה להיות אחורי השכינ' כמ"ש שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא** שהמ' היא קודמת: ת"ח ההוא רקיע נ"ב יסוד: נהימו דמיין נבעין: (נ"ב חסדים היורדים): כל אינון אגנין נ"ב הם יסודות דנוקבא דבד' סטרין פ' נגד ד' אותיות אדנ"י ועיין בדף קס"ו ע"א שאמר כן הרח"ו ז"ל בהג"ה. מליין מנביעו פי' מהחסדים היורדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:6)

**עבדו את ה' בשמחה נ"ב מצד החסדים דדכורא** וחד ביראה נ"ב מצד הדם אשר באגנות גבו' דנוקבא. מסטר' דמזרח ל"ב דעת אלא זרתא. נ"ב כי כן הדעת גבוה מן הזרועות שיעור זרת לבד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165a:7)

**כד נבעין מיא ונפקין** פירש מהאגנות הנז' שהם יסודות הנוק' וז"ש סלקין כל מיני מרגלאן ונ"ב היינו מ"נ בחינת גבו' מרגליות נקובות. חזור נ"ב כפתור גבורה ושושן פרח חסדים. טרפין דלהון של חזור ושושן על שע"ה כרובין. כמנין עש"ה חס"ד חסר ו' כתיב בתר שבכין אחרנין לגו פי' שע"ה כרובים הם באמצע העזרה והשבכים הם סביב כותלי העזרה מבפנים וז"ש בתר וכו' דהיינו אחורי הכרובים הם שבכים שהם החדרים שסביב העזרה מבפני' וז"ש ואינון סמכין סחור סחור דעזרה לגו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165b:1)

אינון גופנין פרישן פי' מלבד חזור ושושן מחפיין על שע"ה כרובי' עוד יש שם גפנים פרושים על השבכים ועל הכרובים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165b:2)

**בד' מיני זהורין** נדד ד' אותיות הוי"ה. ו' אלף אגנין נ"ב ו"ק. ומ"ש לגבי אינון שבכין פירש שהשבכים מריקים מים באגנין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה. פירש שאותם אגנים יש בהם ד' גוונים והם לד' רוחות העזרה. חוור בדרום. סומק בצפון ירוק במזרח אוכם במערב.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165b:3)

אלין אינון רברבין פי' שיוד אלף אגנין אלו הם גדולים מלבד הקטנים שיש שם: ונביעו דמיין חיין פירש החסדים היורדים. בסטר דרום בעזרה דא וכו' נ"ב מי החסד מצד הארת חסד דאימא עכ"ל. ולפ"ז בסטר דרום היינו חסד דזעיר. והמעין שבו הוא מצד הארת חסד אימא. ולקמן ביאר הזוהר ששורש העיקרי הוא מאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165b:4)

**ה"ג ואתדמי דקא ישטפון וכו'** מעיינא דא נ"ב היינו ורידים ההולכים מזרוע לרחם. מגו מרגלא חדא נ"ב דא י' אבא דרום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:165b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:165b:5)

**בלעין גו אחרא** נ"ב הבינה עכיל נמצא שמעיין זה שרשו הוא מאבא שהוא י'. ומשם לאימא לחסד שלה ומשם לחסדו דזעיר. ומשם ליסוד דזעיר וז"ש. ענפא חד נפיק וכו'. ונ"ב יסוד דזעיר. ומ"ש ומתמן יפקון לבר ממקדשא. פי' אחר הגיעם עד המ' הנקרא מקדשא יוצאים לבר הנחל השטים. רקיע חד נ"ב דעת יסוד אימא. ע"ג מעיינא דא ולא יתיר פירש שהטל אינו יורד אלא ע"ג המעיין דווקא ולא במקום אחר: והיינו אחר ירידת המעיין עד יסוד זעיר. משפיע לו יסוד דאימא הנקרא רקיע דמי תכלא. נ"ב הם ד' אותיות הוי"ה עכ"ל ולפ"ז תכלא היא ה' אחרונה סומקא ה' ראשונה. ירוק ו' חיור י'. דהוי"ה וע"ד זכורך נ"ב לשון זכרון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166a:1)

**כי שב מאחרי: כי תחלה היה אחורי השכינה** וכשחטא שב מאחוריה לצד פניה. ונלע"ד מזש"ה וימלא אחרי לפי שהאחרים שאטאו אמר להם משה כי על כן שבתם מאחרי ה' כי היו אחריה ושבו משם לצד פניה: אבל כלב ימלא אחרי נשאר אחרי הגם שהיה מדבר א' בפה וא' בלב. וביהושע ודאי ולא איצטריך למיכתביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166a:2)

**והכא מאי הוא** פירש שהיו מדברים על ענין משיח שיפול ביד מלך פרס לכן אמר והכא מה הוא ר"ל היכא רמיזא. על ידא דמשיח אחרא. נ"ב משיח בן יוסף. ולבתר ישליט וכו' פירש אחר שמשיח בן יוסף יאבד מלכות חייבא. אח"כ ישלוט מלך פרס ויהרוג משיח בן יוסף ויבוא משיח בן דוד שיקבל המלכות. ההיא דשאלת מההוא קרקע דמקדש פי' מקדש היא מלכות. וקרקע הוא יסוד דיליה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166a:3)

**דהא גניז איהו גו' ירדנא פי' יסוד דזעיר נקרא ירדן כדבסמוך** ירדן דא עאל וכו' נ"ב יסוד דכורא נקרא כן. ויסוד דנוקבא להפך נרדי ואפשר כי הוא לויתן גופיה יגיח ירדן אל פיהו או יהיה ירדן דעת בסוד ס"ר לראות כנזכר בכוונת הקטרת עכ"ל ובסמוך חזר הרח"ו לפירוש קמא שירדן הוא יסוד דזעיר נהר דנפיק מעדן. נ"ב יסוד דאימא. לאו מאינון נהרין וכו' נ"ב בחב"ד. אלא ביה ממש. נ"ב משרשו עכ"ל. והכונה שהיסוד הנז' אינו יונק מהארת כחב"ד שנמשכו ע"י יסוד הבינה למטה אלא ביה ממש דהיינו שעולה בסוד הדעת ויונק משורש יסוד דאימא. כיון דמטי לגבי: נ"ב עץ הדעת ומכאן נראה שהפי' האמיתי הוא שירדן הוא היסוד שעולה על הדעת. ועאל גו ירדנה. נ"ב יסוד תחתון עכ"ל ור"ל יסוד דנוקבא ובהשאלה נקרא גם הוא ירדן. כיון דמטי גו קרקע דמקדשא. נ"ב יסוד דנוקבא. אשתכח תמן תלת יומין. נ"ב ס ד ג' ימי הקליטה. דאינון ציורין גניזין דתחות נ"ב כאן חסר. סטר דרום נ"ב חסד אית ש"ן עמודים כנגד ז' חסדים וכל אחד כליל מחמישים הם ש"ן. א"נ נגד אחוריים דע"ב ואחוריים דס"ג שהם גימטרא ש"ן. ד' אגנין נ"ב בסוד האדנים ד' אותיות אדנ"י המשלימם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166b:1)

**בכל עמודא ועמודא** נ"ב כמעור איש ולויתו. וכד אינון בוסמין נטפין. נ"ב מ"נ בסוד וידי נטפו מר שני ידים דבגו יסוד דנוקבא עכ"ל ואעפ"י שהעמודים הם בחי' דכורא עכ"ז נטפין בוסמין שהם המ"נ שהמ"נ שרשם מהדכורא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166b:2)

**שבע מאה גשרין** נ"ב כי העמודים הם ש"ן והנשרים שנים לכל א' הם ת"ש. תלת אתוון בלטין נ"ב יה"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166b:3)

**תרין אלפין ומאה מנרתון** נ"ב הנה העמודים הנ' הם סוד ווי"ן כי כל עמוד בסוד ו' כמ"ש ווי העמודים. והנה ששה פ' ש"ן דהיינו כל עמוד בבחי' ו' הם תרין אלפין ומאה לפקדא כל חד וחד לגו קבריה. נ"ב כי הם פוקדים קבריהם כל הלילה ועושים זווג נפש ברוח. דקב"ה עאל גו גנתאי בכאן נראה שהקב"ה הוא יעקב וגנתא הוא לאה והצדיקים עולים בה בסוד מ"נ ולכן אמר וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ונ"ב לעורר מ"ן ש"מ שעל זווג יעקב ולאה מדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166b:4)

**כמה ימין נ"ב מ'** ונחלין נ"ב ו"ק. ומקורין נ"ב בינה. ומבועין נ"ב חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166b:5)

**ה"ג נהירו עילאה מינך נפקא ול"ג בדא** ה"ג מה אימא לגבך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:166b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:166b:6)

**רחימן דילך מאן יזכי וכו' פירש אפילו הצדיקים שהם אהובים שלך מי הוא שיזכה לסודות התורה כראוי**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:167a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:167a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:167a:1)

**מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה** פי' בכל פסוק ופ' של התורה יש בו סודות מועטים אבל אע"פי שהם מועטים כל סוד יש בו הקדמות ודרושים מופלאים לאין קץ. מ"ט פי' למה נא נבנה אלא באשתו: ותירץ לפי שאשתו היא נר שנדלק ממנו וכו'. נהורא דא נפק מנהורא דא. נ"ב סוד רוחא דשבק בגווה שיצא מהדכורא ולכך כשנדעך זה שהוא רוח של בעלה אידליק מגו נהוריה ממש דהיינו מאשתו שיש בה רוחא דיליה. ריש מתיבתא נ"ב מט"ט עכ"ל ואע"פי שבדף קס"ג פי' הרח"ו שם מתיבתא עילאה היא דקב"ה ומתיבתא דרקיעא היא של מט"ט. איפשר שגם מתיבתא דקב"ה ראש החכמים שבה הוא מט"ט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:167b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:167b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:167b:1)

**לשבקא חובא דאורייתא וכו' פי' לוות"ר עון מי שמבזה ת"ח העוסק בתורה** אית בתיה בת פרעה. סימן ד' היכלין אלו בסי"ד בתיה סרח יוכבד דבורה. דרבית נהירו דא. ז"ל הרב בליקוטים בצדקה תכונני ר"ת וס"ת בת"יה ה"ס בתיה בת פרעה שע"י הצדקה שעשתה עם משה נתכוננה ונכנסה בקדושה. ופי' בת"יה נקראת כך לפי שגדלה את משה שהוא קפ"ד קס"א שהם ב' שמות י"ה מב"ת י"ה והיא נעשית בת ע"י שני שמות י"ה אלו עכ"ל. ה"ג וחמאת דיוקנא דמשה. ה"ג ודא איהו ענוגין דילה יתיר י ה"ג בלבושא דנהורא כלבושא דדכורין. דלא נהרין הכי לפי שפטורים מן המצות לכך אינו מאיר לבושם כשל האנשים. אית סרח נלע"ד שהיכלות אלו הם זה לפנים מזה כדמוכח מדף קע"א ע"ב שאמר וז"ל נשין בההוא זמנא נפקי כולהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה וכו' ומתמן נפקין ועאלין כולהו והיא עמהון לגו היכלא דסרח וכו' ומתמן נפקין והיא עמהון לגו היכלא דיוכבד וכו' ש"מ שהם זה לפנים מזה. ואל יקשה לך מדבורה שהיא לפנים מיוכבד. לפי שהיתה נביאה ושפטה את ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:167b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:167b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:167b:2)

**והנה לעיל אמר אי רבי שית היכלין וכו' ולא מנה אלא ד'** כי שני היכלות חסרו מכלל מה שחסר מפרשה זו זווגא דההוא עלמא נ"ב ז"ש ודבק באשתו בההוא עלמא. והיו לבשר אחד בעוה"ז היכלין דבנות בוטחות נ"ב ונפקא מינה דבחורבן קוננו עם השכינה נשים שאננות ובנות בוטחות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:168a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:168a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:168a:1)

**מאיבא דאיתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון** פי' הפירות שעושים הצדיקים מזווג עוה"ב יותר מפירות שנעשו ע"י זווגם בעוה"ז לפי שפירות של ג"ע הם נשמות ופירות של עוה"ז הם גופות. אוף הכי צדיק איבא דיליה וכו'. נ"ב אעפ"י שמזוהר בראשית משמע שנעשים מעת רעה ששולטת הטיקלא ועושקת נשמתהון כבר תירץ הרב ז"ל בס' נוף עץ חיים ענף א' חלק ב' ע"ש. ואת הנפש אשר עשו פי' שהיו מגיירים הגרים ומביאים להם נשמות מזווגם דכורין ולא נוקבין. ואעפ"י שלקמן אמר כד סלקין לעילא כל אינון דכורין ונוקבין נתרץ דהכא במועדי ושבתי איירי ולכך דכורין ולא נוקבין. ולקמן איירי כמ"ש בדף קע"א ע"א שהנשים עולות במועדים ג"כ להיכלא דבתיה וכן בכל ההיכלות האחרים. וכן כתב ג"כ לעיל בדף קס"ג ע"א שהנשים במועדים וכו' סלקי כתימרות עשן לגבי מרים. נמצא שלגבי לאתחזאה קמי מלכא דכורין ולא נקבין. אבל לעלות להיכלין דנשין סלקין גם הם במועדי' א"נ מ"ש לקמן סלקין דכורין ונוקבין איירי בשמטה שאמר שם בדף קע"א ע"א ת"ח בכל שמטה ושמטה איתכנשו גוברין ונשין וסלקין וכו'. ואתאחדון דא בדא לאנהרא. נ"ב בא וראה כמה מעלת היסורין אשרי המקבלם בפנים יפות. יבחן כד"א אבן בחן נ"ב המבין יסורין של אהבה יבין זה כי הצדיק הוא מוך שהתקינ' לנדתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:168b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:168b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:168b:1)

**ד' דיוקנין נ"ב ד' אותיות הוי"ה** וחד מינייהו רב. נ"ב אריך עכ"ל. ור"ל שאריך מתלבש ?באו"א שהוא יו"ד בסוד קוץ היו"ד הנעלם ביו"ד והדיוקן הראשון הוא אבא שהרי כ' הרח"ו שד' דיוקנין הם ד' אותיות הוי"ה שהם או"א וזו"ן איתמר קלא ואמר. פי' שהדיוקן הראשון שהוא רומז לאבא ואריך בתוכו אמר פסוק זה וכן כולם. ואלין אינון דרא דמדברא. ענין זה שייך לעיל גבי החבירים שראו אותם מראות וכו' שמעו שירתא דימא עד ואלין אינון דרא דמדברא. א"ל אי מלה חדתא וכו'. פי' ר"ש אמר לחכם גדול שבהם. כי שנים היו והיה מדבר לגדול שבהם. דלא איתאבידו לעלמין. פירוש אע"פי דשאר קלין אתאבידו. אלין לאאתאבידו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:169a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:169a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:169a:1)

כד מחי בר נש מחא איתער וכו' נ"ב הבן רז זה כי ע"י הכאת המטה בסלע נדבק קול הנחש באותה הברה ההוא קלא ולא קלא אחרא. פי' קול הנחש הוא שמתעורר בהכאה. ולא הקול של חיה ומת. בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש וכו' פי' בקול האדם כשצועק אינו מתעורר קול הנחש אלא בתר זיניה דהיינו בהכאה, אוב מארץ יובן במ"ש האר"י ז"ל בלקוטים וז"ל. והנה במות הצדיק נר"ן דאצילות עולים לאצילות. ונשמה דבריאה עולה לג"ע העליון ורוח דיצירה עולה לג"ע הארץ ונפש דעשיה אשתארת בקברא. וכשנתעכל הבשר עולה הנפש גם היא למעלה. ונשארת ההוא הבל דגרמי שוכנת על אינון גרמי דאישתארון בקברא כנז' בפ' שלח וסוד הענין כי הנפש שהיא ממוחין דגדלות דעשייה היא עולה למעלה אחר עיכול הבשר. והבל דגרמי שהוא ממוחין דקטנות דאלה"ים זה נקרא הבלא דגרמי ונשאר תמיד בקבר עד תחיית המתים כי להיותו סוד דינים יש בו תמיד אחיזת הקליפות ואינו יכול להפרד מהגוף לעלות למעלה וז"ס הנז' בפ' שלח לך על הבל דגרמי אמר ודא הוא אוב מארץ וכו'. וע"ש כי הוא הבל דגרמי סוד הקטנות ויש כח לקליפה להתאחז בה. ובעלת אוב אינה יכולה להעלות רק אותה הבחינה של הבלא דגרמי עכ"ל. ובזה מובן לשון זה. דעיינין גוונין דהאי עלמא. פי' כמ"ש בפי ויחי שהעינים של האדם הלובן שבהם רומז לים אוקינוס שמקיף את כל העולם וכו' ע"ש אסתים מניה האי עלמא חיזו וכו'. כפל הענין במלות שונות. ור"ל כיון שנסתם ממנו עוה"ז לכך אסתימו עינוי בשעת מיתה. א"ל יוסף אמאי וכו' פי' ר"ש מקשה לרוחות הנז'. ה"ג ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו ול"ג אבל. ה"ג מאן דבעי למשאל מה דאצטריך וכו'. לאתבא לחיזו וכו'. נ"ב תחיית המתים. טלא יבטל ליה פי' שהטל מבטל כל העצמות עד שנעשו עפר. וישוי ליה בההוא טלא. שע"י הטל זהו תיקונו כדי שיעשה אח"כ גוף חדש וז"ש וישוי ליה וכו' כקדמיתא שר"ל קודם התחיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:169b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:169b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:169b:1)

**ולבתר אתעביד כחמירה דא פי' אחר שנעשה עפר ע"י הטל אח"כ לעשותו כעיסה הזאת וממנה נעשה הגוף החדש** כך הכא פי' מביא ראיה מתחיית המתים שאין הגוף החדש נעשה עד דיתעבר מיניה כל זוהמא וכל הגשמות של גוף הראשון הכי נמי אי אפשר להיות לו חלק לעוה"ב עד שסותמי' עיניו לרמוז שנאבד ממנו ענין עוה"ז כדי שיהיה לו חלק לעוה"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:169b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:169b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:169b:2)

ולכך אמר לעיל דבזמנא דתחיה מתייא שממנה מביא ראיה לדבריו דהא מלכות שמים נשיב רוחא וכו' פי' שכתב הרב שמ' שהיא נקרא אדנ"י ד' אותיות הם בד' אוירין דג"ע ומאותם ארבע אותיות שבד' רוחות הגן הוא חלוקא דרבנן כמ"ש הזוהר בפ' שמות בפ' מד' רוחות בואי הרוח וז"ש דהאי מלכות שמים שהיא מ' נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דהוא עלמא דהיינו לוקחת הארה מד' אותיות אדנ"י שבד' אוירים דג"ע. והוא לבוש הצדיקים וז"ש ואיתלבשת ביה אסתר. ה"ג דיוקנהא דמי למלאך האלהי"ם. ה"ג פרחת מניה נשמתיה לפום שעתא וכן נמצא בזוהר מוגה. ידענא דצדיקייא בההוא עלמא נ"ב בהאי עלמא גרסי' עכ"ל ור"ל שאר"ש עתה ידעתי שיש צדיקי' בעוה"ז שנתלבשו בחלוקא דרבנן. אבל אי גרסי' בההוא עלמא מאי קאמר ר"ש שזה פשוט. מהכא מלין קדמאין פי' שהצדיקים יש להם לבוש בעוה"ב ואע"פ שזה פשוט מפסוק זה למדנו זה. דכל זמנא וכו'. ושיעור הכתוב הסיר הבגדים הצואים שהוא הגוף של עוה"ז שיתעכל הבשר ואח"כ הלבשוהו לבוש על עוה"ב עטרה דאיקרי מלאך ה'. נ"ב מ' עכ"ל וז"ס שארז"ל עתיד הקב"ה להיות עטרה בראש כל צדיק שתהיה המ' עטרה על ראש הצדיקים. כמ"ש הכא. עומד על רישא לעילא לבתר וכו'. פי' אין העטרה שהיא מ' עומדת על ראשו רק אחרי שיתלבש בחלוקא דרבנן. א"ל אע"ג דחברייא ידעי במלין דההוא עלמא גרסי' והוא דברי הרוחות ג"כ דבר נש בההוא עלמא גרסי' ועבידתא דההוא וכו' שא"א לנשמה להתלבש בלבושא אלא אחר עיכול הגוף הראשון ולא ניחא ליה לשטן שיראה עבידתא דיליה אתבטל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:170a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:170a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:170a:1)

כל זמנא דבשרא קיימא מובן במש"ל בשם הרב ז"ל שקודם עיכול הבשר הנפש כולה נשארת בקבר ואחר עיכול הבשר עולה הנפש שהיא ממוחין דגדלות דעשייה ונשאר הבל דגרמי שהוא ממוחין דאלהי"ם דקטנות בקבר תמיד עד התחיה והרב עצמו פי' לשון זה על הקדמה זו. וז"ש כל זמנא דבשרא קיימא שאז הנפש כולה בקבר ורוח פקדא לנפשא ונפשא לגופא ויש הנאה לשטן. משא"כ אחר שיתלבש דהיינו אחר עיכול הבשר אזי לא נשאר בקבר רק הבלא דגרמי ולכך הרוח פוקד לנפש דהיינו להבלא דגרמי שיש שם. ולא על בשרא שכבר נתעכל וא"כ אין הנאה לשטן ולכן היה מקטרג שלא יתלבש. ה"ג דאיהו משתככא ואישתארת בשכוכו גו גרמא. רוחא מעם רוחא דקודשא. נ"ב כמ"ש הסבא בדף ס"ט ע"ב בפ' משפטים שהרוח ממ' והנשמה מזעיר. וכתב האריז"ל כי זה איירי קודם חטא אדה"ר שהית' מ' במקום זעיר וזעיר במקום בינה ולכך הרוח ממ' ונשמה מזעיר עכ"ל. לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהיב ואיתבטל פי' ומתבטל הגוף. רוחא דיליה קיימא וכו' אמר ברוח קיימא ובנשמא סלקא לפי שהרוח בכל לילה פוקד לנפש שבקבר ומאיר לה. אבל הנשמה עולה ואינה יורדת כלל. א"נ לפי שהרוח היא בג"ע של מטה שהיא עשייה הקרובה לעוה"ז לכ"א בה קיימא. חיזו דשטן לקיימא לאשטנא ושיעור הכתוב כשיעכל בשרו אזי נח ושקט מרואי השטן ושופו עצמותיו דהיינו כשנפרדים העצמות זה מזה אזי רואו לא אתחזון. לקרבא לגביה דאדם. א"נ לא איתחזון קאי אעצמותיו דלא אתחזון העצמות לקרבא לגביה דשטן וז"ש דלית ליה בהון חולקא דהיינו שאין לשטן חלק בנשמות ופי' זה נראה. א"ל ר"ש חגור וכו' הרוח א"ל כן. הא ידענא דביתאי שכיבא פי' כדי שלא יבין אותו הרוח שעל אשתו שואל כמ"ש דלא ידענא מינה כלום ה"ג ור"ל שלא ידעתי ממנה זה שדעתה קלה. לכך אני שואל על דרך הסוד. דעתא אתייא בשית דרגין. פירוש שהחסדים שבדעת מתפשטים בו"ק דזעיר לפי שכללותם ביסוד ומה דאישתאר למ' ק"ל איהו שהם ה' גבורות ה' הויות גימטריא ק"ל ולפי שהמ' אינה לוקחת אלא ה' גבורות לכך נקר' ועתה קלה ק"ל עם ה' כללות של אותיות השורש גי' קל"ה. והרב בסה"כ כתב ג"כ פי' אחר וז"ל הנה דעת מכריע בין חו"ב ובין ח"ג שע' יוצאה מכנגד נה"י ונשארו חב"ד חג"ת והדעת מכריע ביניהם והם ו"ק. ומה שנשאר ממנו מן הדעת לקחתו המ' שהיא מכנגד נה"י וז"ש בפ' שלח לך בדף ק"ע דעת אתי בשית דרגין ומה דאישתאר ק"ל איהו עכ"ל. אבל יקירא אי לאו דאשת כסילות אישתתף בה פי' הרוח קרא לר"ש יקירא וא"ל טעם שאין לה אלא ק"ל שהם הגבורות לחד פירושא או לפי' שני שהיא לוקחת הארה קלה מאד. לפי שאשת כסילות אשתתף בה דהיינו שהקליפה יונקת ממנה ולכך דעתה אינו שלם כדי שלא תינק הקליפה שיעור גדול. אבל אם לא היתה הקליפה יונקת ממנה היתה דעתה שלם. וע"ש במלה דא לא תשאל פי' ואם תאמר אעיקרא דדינא פירכא ולמה אשת כסילות אישתף בה לכך א"ל לא תשאל וכו' עכ"ל מורינו ז"ל. וההוא ע"ב ק"ל איקרי דעת כתב הרב באוצ"ח שדעת דנוקבא בימי החול החיצון הוא ע"ב ק"ל דהיינו הוי"ה באחורים גי' ע"ב והוי"ה דמ"ה באחורים גי' ק"ל. והפנימי שם ב"ן. ובשבת החיצון ב"ן והפנימי ס"ג עכ"ל. ובזה מובן לשון זה מ"ש וההוא ע"ב ק"ל איקרי דעת מההיא כלה יראת ה'. ואיהו קיימא באמצעות'. פי' שמ' היא בקו אמצעי נגד החזה וז"ש כגוונא דדעת עילאה פי' כמו שהדעת באמצע כך היא באמצע. תלת מאה נ"ב ג"ר. ושתין נ"ב ו"ק. וחמש נ"ב מ'. אי נמי ה"פ חסד עם ה' כוללים גי' שס"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:170b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:170b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:170b:1)

**אלין סלקין** נ"ב במ"נ. ואלין נחתין נ"ב במ"ד: יהבי דוכתא נ"ב כמעור איש ולריתו. מזמור סירו לה'. נ"ב כי הם הנקבות של העולם ואעפ"כ אומרים שיר זכר. וחדש אין פי' כמשמעו אלא אמט"ט קאי. מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין וכו' פירש שהמלאכים אינם אומרים אותו רק מט"ט ולכך הקשה הזוהר מ"ט איהו חדש שר"ל עדין לא נתרצה הקושיא כיון שמט"ט אומרו אמאי קרי ליה חדש. ותירץ חדש אינו כפשוטו אלא אמט"ט קאי הנקרא חדש וז"ש הרח"ו ובהג"ה הקודמת. איהו חדש נ"ב גי' שד"י עם הכולל ושד"י גי' מטטרון. בגין דדביק בשמשא פירש שהשכינה מתלבשת במט"ט והם תמיד דבוקים בזעיר דרגא דיליה גרים פירש כי שרה אמנו היה ברחל והיא מתחדשת תדיר. משיכו דעדן עילאה פירש אבא שאבא יסד ברתא. ה"ג אלא לאו מלה זעירא אמרת לגביה דבגין ההוא זקן לא איתחדש וכו' ושיעור הכתוב ואדנ"י כמו הזקן שהוא ס"א דלא איתחדש וז"ש דבגין ההוא זקן לא איתחדש שר"ל הוא כמו אותו זקן דלא עביד תולדין דאלמלא וכו' מטשטש עלמא. נמצא שאמרה דבר גדול על אברהם. באינון יומין פי' ו"ק.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:170b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:170b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:170b:2)

**אוף הכי נהורא וכו': נ"ב של העמודים** חמש גוונין דנהורין נ"ב כי כל חסד כלול מה': תלת תפוחיו נ"ב יה"ו. ד' גלגלין נ"ב ד' אותיות אדנ"י תחת הת"ת לקבל משם. מפיקין מנייהו זגין דדהבא. נ"ב הם המ"נ ושם ב"ן נקר' מ"נ ומיד מתכנשי בגוייהו וכו'. נ"ב כי המ"נ אינם יוצאים ח"ו אלא נקלטות ברחם הנוקבא. יתרין אריין. נ"ב תפלת הבקר פני אריה אל הימין. ובטשי אלין באלין נ"ב פירש מזדווגים. שאוירא נ"ב ע"י יסודותיהם. ותבו לאתרייהו פי' ומקומם הוא למעלה מכל עמוד כמ"ש הזוהר לעיל. ולכך אמר ומתמן נפלי שרוצים ליפול לארץ. האריות פושטים ידיהם לקבלם ומיד עולי' מאליה' וחוזרי' לעקומם. פלגו יומא וכו'. נ"ב סוד נשר דקאי באמצע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171a:1)

**מים חיים מירושלים** נ"ב יסוד דנוקבא: לגו ולבר פירש סוד ופשט. בריה דר' יהודה דרבית אנת. פי' שר' יהודה אביו של זה היה תלמידו של ר"ש. ולקמן אמר אבוה שבק דהיינו שמת והניחו. וקשה שהרי באידרא זוטא ובפ' ויחי אמר שר' יהודה חיה חיה אחר מיתת רשב"י. וצ"ל שזה ר' יהודה אחר היה ג"כ תלמידו של ר"ש. אבל דוחק לפרש בריה דר' יהודה קאי על וגמיר קמי חד עמוד עמודא דעלמא. מיא דאינון מלרע נ"ב מ"נ. לאתר עילאה יתיר נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171a:2)

**חפירה דבירה** נ"ב באר חפרוה. דאחיד סופא בשירותא פי' מ' בבינה. פולחנא דלוי לדרגא וכו'. נ"ב כי מסטרא דאימא נפקת ומצפון בינה זהב מ' יאתה עכ"ל. ונל"עד שהג"ה זו מקומה הוא על מ"ש דאחיד סופא בשירותא. דאיהו שירותא. נ"ב תחלת הבנין. ובגין דאיהו סופא וכו' פירש בשביל שמלת ביום ההוא רומז על המ' דאיהי סופא לכן איתוסף ביה ה' דלא כתיב ביום הוא אלא ההוא לרמוז שה' שהיא המ' נתחברה עם הוא שהיא הבינה. לאפקא מיין פירש ה' חשסדים ולאנביעא נביעו הם ה' גבורות. איקרון ירושלים נ"ב בחי' חיצוניות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171a:3)

**ואיקרון עזרות נ"ב בחי' פרצוף נגד החזה** נקודה דא איקרי ההוא נ"ב יסוד דנוקבא ששם ה' גבורות מבינה. מגו שבכין דעזרה נ"ב הם ביעין דדכורא ששם מתבשל הזרע. מן הים הקדמוני נ"ב ממוחא עילאה עכ"ל: ולקמן משמע שים הקדמוני היא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171a:4)

**דרגין בתראין דילה פי' חיילותיה שהם בי"ע וכמ"ש הזוהר לעיל בים דתמים: וע' כתרין** פירש נגד ז"ק דזעיר א"נ נגד המוחין ולבושיהם שהם ע':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171b:1)

על מה דאיסתלק מעלמא: פי' וזה אי אפשר לאומרו: אבל ועל דבעי למידן דיניה וכו' הטעם דהוה מכסיף לרביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171b:2)

**תחת עיגולא** נ"ב תחת עטרת היסוד דזעיר דאצילות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171b:3)

**דאינון שבכין פירש הם תרין ביעין כמש"ל** ור"ל המ' היא תחת עטרת היסוד דזעיר והיסוד הני' יונק מתרין ביעין. וז"ש באינון מיין דההוא נביעו וכו' שהיא המ'. איתרשים נביעו חד. פירש שיוצא מהמלכות נביעו חד ומתפשט גו ימא רבא. ונ"ב היכל ק"ק דבריאה. שתי לויתן נ"ב יסוד זעיר דבריאה ימא בתראה נ"ב מ' דבריאה. אית תרין כרובים. נ"ב הם נ"ה דמלכות אשר תחתיהם ישראל בסוד כנפי השכינה עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:171b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:171b:4)

ובזה יתורץ מה שהקשה מורינו ז"ל היאך אנו אומרים בהשכבה תחת כנפי השכינה והרי אמר בהקדמת בראשית שהגרים הם תחות גדפין דשכינתא ולא ישראל ולפי מ"ש כאן הר"חו מתורץ. שמה שאנו אומרים תחת כנפי השכינה הם נ"ה דמ' אשר תחתיהם הם ישראל וז"ש ותחותיהון זמינין כל ישראל לקיימא. תלת עשר אלפין נ"ב וא"ו. דשמשא נ"ב יסוד דכורא. מניצוצא דמרגלא נלע"ד שיסוד מאיר מאבא הנקרא מרגלא כמ"ש בדף קס"ה ע"ב. לבתר פרחין ינוקין לעילא. לישובה של הקב"ה כמ"ש בפ' בלק בדף קצ"ז ע"ב ומ"ש ואינון פרחין לתתא פי' שכל א' חוזר לישיבתו ומתלבשים בלבושיהם שהפשיטו. ה"ג ולבתר יומא חד ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא אתוסף חדווה דילך. גבר נ"ב גבריא"ל. דגבר אחרא עילאה: פירוש גבורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:172a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:172a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:172a:1)

**יומא חזי בימא רבא פירוש הוא יום ט"ב כמ"ש בסמוך ולכך בוכה הקדוש ב"ה וכל ימא אזדעזע** דתתא גו שמרים וכו'. לשון זה הובא גם כן בפרשת כי תשא בדף קצ"א ע"א ושם פירשנוהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:172b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:172b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:172b:1)

**באסתכלותא כמלא נימא** פירש אפילו בהסתכלות מועט יראה אותו שאין לו שיעור. מרירו דלעילא. ותתא פי' אימתי יש מרירו לעילא ותתא כשישראל בצרה ואינם עושים מצות כדי להנצל מאויביהם. אבל על דיליה רוחא וכו' פי' הרוח והנשמה של הקב"ה. אזיל ובעי ארגשא עלמא. זה שייך עם מ"ש בעמוד א' מדף זה ואושיד תרין דמעין וכו' תו פרחו תלת זמנין ביומא. פי' האותיות פורחים ג' זמנין ביומא. אבל השמות הנז' בסמוך אינם נראים אלא זמנא חדא ביומא כדמפרש. שמא דתליסר אתוון: הם אהיה הוי"ה אדנ"י הם שם בן י"ב וכן כתב הרב בספר שבר יוסף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:172b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:172b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:172b:2)

**הכי גרסינן שמא דכ"ב אתוון ותליין באוירא וכו' והיינו שם היוצא מברכת כהנים** שמא דכ"ח וכו' הוא מילוי המילוי של הוי"ה: שמא דכ"ה פירוש מילוי המלוי דאהי"ה דההי"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:173a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:173a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:173a:1)

**בש"ץ רקיעין: כמנין שמים** או שכינה כמ"ש בפ' ויקהל אקיש באינון טרפין וכו' פי' הבינה אקיש באינון טרפין דיליה שהם הקצות של זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:173a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:173a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:173a:2)

**נשמתין נפקין** פי' נשמות יקרות שבאים לעוה"ז. ונשמתין עאלין פי' מג"ע של מעלה וכמ"ש בפ' תרומה בדף קל"ו ע"א וז"ש בסמוך וכן לצדיקייא דבגנתא כולהו סלקין וכולי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:173a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:173a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:173a:3)

**וקב"ה שאיל לכולהי מאי חדושה וכו' ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקא באינון מלין כל פמליא וכו'** בס' ח"י בדף קכ"א כתוב שעיקר עונג נשמה יתירה הוא בחידושי תורה כמ"ש בזוהר וקב"ה שאיל לכולהו וכולי וזהו באמת אומרם כל המענג את השבת וכו'. וביום השבת נאדר בקדש סוד האצילות שבו נאחזים מארי קבלה כמ"ש בתיקונים ומארי קבלה באצילות וכתב הרב ז"ל בחול אומרים "הריעו "לה' "כל "הארץ ר"ת הל"כה ובשבת אומר "השתחוו "לה' "בהדרת "קדש ר"ת קבל"ה כי הקבלה תשתבח בשבת כי קדש היא בסוד אצילות דלית תמן קליפין כלל וילמוד מאמרי הזוהר וקריאתו זו היא הילולו אף כי גירסא בעלמא וכ"ש אם מבין מה שלומד. ולא יחוש לפתוח בשבת הספרים שכתובים בראשי הדפים תיבות כמ"ש הר"ש הלוי בסי' כ"ו. דא קידוש ידים פירש נטילת ידים של אכילה. ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא וכו' פירש בשביל חדושי תורה שלומדים בשבת בכך מתעטרים הצדיקים וכו' ועל זה הביא פתיחה של רב המנונא סבא ישלח עזרך מקודש וכו' וכמ"ש לקמן בסוף ע"ב. וכל אינון נשמתין דצדיקייא דבג"ע כולהו מתעטרין בההוא מלה. אבל כולא איהו מבשרת ציון. פירוש שגם אמו של משיח הוא בכלל מבשרת ציון שהיא השכינה: שגם היא תבשר עם המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:173b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:173b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:173b:1)

**מנחם בן עמיא"ל** אעפ"י שאביו הוא נתן בן דוד נקרא בן עמיא"ל לפי שעמו אל. ה"ג ויימא גבי מחוביהון גבי מחטאיהון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:173b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:173b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:173b:2)

**ובדא אוף הכי** פי' כמו שהצדיקים שמחים במשיח. כך שמחים בשבת במי שאומר חדושים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:174a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:174a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:174a:1)

ר' חזקיה פתח: טעם פתיחה זו משום מאי דמסיק שמי שאינו לובש ציצית מלבישים אותו בעוה"ב בגדים צואים ולכן הביא ענין יהושע ואגב הביא ענין הנביאים ומעלת מרע"ה בדרגין עילאין קדישין. פי' שהנבואה הוא מנ"ה דזעיר מאתר עילאה היא מ' דאצילות שהנבואה של שאר הנביאים באה ענ"ה דזעיר ומתעצמת במ' ושל מרע"ה היא מפרקין עילאין של נ"ה דזעיר מהפנים שלהם שלא זכה לה שום נביא ועוברת מעבר בעלמא תוך המלכות: ולכן אמר בסמוך ושאר נביאי חמאן מאתר רחיקא וכו' שכיון שמתעצם האור במלכות. נתרחק משרשו. וילך איש דא קב"ה: ל' זה הובא בפ' שמות בדף י"ב ע"א ושם פרשנוהו ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:174b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:174b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:174b:1)

מאי משמע: מאי קמ"לן פסוק זה: ומשיב הרבה חידושים השמיענו כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:174b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:174b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:174b:2)

**מאתר עילאה** פי' מזו"ן: ולפי שלא פי' הענין היטב לכך הוסיף ורזא דמלה אוקמוה וכו' ומשמע דבכל סטרין וכו' פי' בא להוסיף שכל הפרצופים כולם הם מזכר ונקבה כמ"ש הרב ז"ל. שאו"א הם מדכורא ונוקבא דאריך שהם צד ימינו ושמאלו. וזו"ן מאו"א וכן עזה"ד. נפשא דאדם וכו' פי' נפש שקבלה המ' מאבא הנקרא סתם. ואל תאמר לפני המלאך פירוש מ'. לאתעטפא וכו' כתב בספר אור ישראל לאתעטפה בסוד טלית גדול ולאתלבשה בסוד טלית קטן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:175a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:175a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:175a:1)

**ד' מלכין נפקין וכו' ל' זה הובא בס' דצנועתא פ"ה ופי' הרח"ו שם ד' מלכין הם ד' יה"ו** נפקין לקדמות ד' הם ד' א"הי רירן בהו סוד הציצית. ז' רהיטין סהדין וכו'. הם ד' מוחין ונ"הי הם ז' עינים עכ"ל שם. ובכאן כתב ז' רהיטין ז' כריכות עכ"ל והכל אחד. וסוד הענין יובן במ"ש הרב בסה"כ דרוש הציצית שציצית בזמן ב"ה קיים היא מחכמה דאימא שהיא בינה דאבא והם ד' יה"ו ולפי שיה"ו דב"ן אין בו רק ז' אותיות במילואו לכך היו עושים חוט של תכלת. וד' יה"ו הנז' נגד ד' ציציות. וציצית שבזמן הזה היא מבינה דאימא שהיא ד' א"הי במלוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן וכל א' יש בו ח' אותיות ולכך בזמן הזה אין תכלת. ובזה תבין דברי הרח"ו וכוונת הזוהר שאמר ד' מלכין נפקי וכו' ר"ל אע"פי שבזמן הזה הם ד' אה"י עכ"ז מאירים להם ד' יה"ו כמ"ש הרב שם. וז"ש ד' מלכין בהם ד' יה"ו נפקין וכו'. ר"ל מאירים לאה"י. ומ"ש בהו תליין וכו'. פי' שד' ציציות שהם ד' יה"ו וד' אה"י. תלויים בהם כמה סודות כענבין באתכלא כמ"ש כך האי מצוה חדא ותליין בה המה ענפין וזגין וזמורין ומ"ש צרירן בהו ז' רהיטין הם ז' כריכות שמפרש הזוהר שהם ז' חוליות כל חולייא היא ג' גי' כ"א נגד שם אהי"ה סהדין סהדותא פי' הם נגד המוחין שהם ד' שמות ע"ס מ"ב ולבושם הוא ג' אהי"ה כנודע הם ז' שמות וכנגדם הם ז' עינים המעידים על האדם. ומ"ש ולא קיימי בדוכתיהו. היינו שמשוטטים בעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:175b:1)

**שמא קדישא עילאה** פי' ד' אותיות אדנ"י שהם תפילין של ראש בקישורא דשמא קדישא. פי' ד' אותיות אדנ"י שבמ'. סהדי קשוט דמלכא פירוש ד' ציציות הם עדי' על האדם. ותליין בהו. פירשנוהו למעלה. על תליסר כתב מורינו ז"ל שיובן במ"ש הרב ז"ל כי כנ"ף הוא אהי"ה דהה"ן ופשוט ומלא ומלא דמלא דאהי"ה דה"הין הוא ט"ל לכן לא ומעט מז' חוליות וכל חולייא ג' הם כ"א נגד אהיה פשוט. ולא יוסיף על תליסר וכל א' ג' הם ט"ל נגד פשוט ומלא ומלא דמלא דאהי"ה עכ"ל. האי הוא רזא דדוד פירוש תכלת היא מ' שרומזת לדוד והיא חוט דאברהם. ומ"ש דאיהו שכינתא. פי' ר' יצחק בא לפ' סוד ז' חוליות היא מ' שמקבלת מו"ק דזעיר הרי ז'. וסוד י"ג שמקבלת מי"ג מדות דרחמי. מחד נונא פי' יסוד דאזיל בים כנרת פי' מ' ומ"ש וכנרת על שמה איתקרי פי' כנרת שבעוה"ז על שם המ' נקרא ומ"ש והכא כתיב מצוה. פי' את כל מצות ה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:175b:2)

**עייל עד רקיעא** פי' שתכלת דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד כמרז"ל: ולא קיימי בדוכתייהו פי' שהם ז' עינים המשוטטים ומעידים על האדם. אלא תשמישי קדושה. פי' קס"ד שגם לולב וערבה נקרא תשמישי קדושה ותירץ דאינו כן שאין נקרא תשמישי קדושה אלא מי שיש בו כתיבה. ואיהו שלטא על כולא פיר' מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:175b:3)

**ברזא דלב פי' שהמ' נקרא לב שיוצאה מכנגד הלב דזעיר ולכך היא לבא דעלמא**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:175b:4)

בלב עילאה פי' זעיר וכולא הוא בלב דנפק וכו' נ"ב שהם סוד ל"ב נתיבות חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:175b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:175b:5)

בתר לבא דא פי' מ' ובתר עיינין דקיימין עלה: פי' ד' מוחין ונה"י שהם ז' עיינים כמש"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176a:1)

**כמה עילאין פתגמי אורייתא** נ"ב בסוד תורה דאצילות הנק' תורה דלעילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176a:2)

**כמה יקירין אינון** נ"ב בסוד תורה דבריאה ששם י"ש עולמות בכרסייא י"ש גימ' יק"ר. תאיבון אינון לעילא. נ"ב בסוד דיצירה ונחמד העץ להשכיל. תאובין אינון לכולא. נ"ב בסוד תורה דעשייה שכולם יודעים ומכירים בה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176a:3)

**בגין דחירו עלה שרייא נ"ב כי הזעיר נקרא בן חורין בן דאימא הנקרא חירות עילאה** מאן דעביד ימינא שמאלא וכו'. נ"ב שעושה הזעיר הנקרא ימין שמאל בסוד רשעים מהפכים מדת רחמים למדת הדין ושמאלא שהיא הנוקבא הנ' שמאלא מהפכת לימין ואומר שהיא המנהג' כמאמר דור הפלג' הרי זה מקצץ בנטיעות ודומה לחטא צלפחד בפ' שלח לך בדף קנ"ז. ר' יהודה אמר שמאלא אתכליל תדיר בימינא. פי' ר"י פליג את"ק וס"ל שקרח לא החליף הימין בשמאל ושמאל בימין כמ"ש אלא השמאל שנכלל תמיד לא רצה קרח באותו כללות ולקח עצמו לצד אחד. וז"ש קרח בעא לאתחלפא וכו' שלמעלה השמאל נכלל בימין וקרח לא רצה בזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176a:4)

**ומאן דפליג על שלום** פירוש שאינו רוצה בשלום אלא במחלוקת פליג על שמא קדישא שהוא היסוד הנ' שלום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176b:1)

**ת"ח לית עלמא** נ"ב מלכות אלא על שלום נ"ב יסוד. ומאי איהו שבת פירוש שהיסוד נקרא שבת דאיהו שלמא דעלאי ותתאי נ"ב הוא המלך השמיני הדר הנק' יסוד פרי עץ הדר שהוא סוד יום השבת כנז' על פסוק את שבתותי תשמרו. ה"ג מכאן דחול ול"ג מכאן ולהלאה. אינון אילנין אחרנין פ' ע' שרים ועיין בריש פ' שלח לך. אתענש הוא מעילא נ"ב שלא נכנס לגן עדן. ותתא נ"ב נשרף ונבלע. ורזא דא כל אינון כתרין עילאין נ"ב בי"ע עכ"ל. ולפי זה דשמא קדישא וכו' היא מ' שמשפעת לבי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176b:2)

**מאחר דאתקרי קדש נ"ב מ' עכ"ל** ולפי זה מה שכ' כגוונא דאינון כתרין וכו' ר"ל כמו שהו"ק מזומנים מאבא הנקרא קדש עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176b:3)

**הכי נמי קדש תתאה וכו' ונ"ב מלכות הנקרא שמן משחת קדש חכמת שלמה** קדש עילאה פי' אבא. קדש תתאה פי' מ'. הכי נמי איהו זמינא לכל חילהא. נ"ב בי"ה עכ"ל זהו מה שפיר' הרב המגיה בזה ועי"ל מ"ש ורזא דא כל אינון כתרין עילאין וכו' הם ו"ק דזעיר ולכן אמר דשמא קדישא אתאחד בהו כי שם הוא שם הוי"ה. ומ"ש כולהו זמינין מאתר דאקרי קדש. פירוש מאבא. ומ"ש בגוונא דאינון כתרין וכו'. פי' כמו שהו"ק דזעיר הנז' זמינין מאבא. ה"נ קדש תתאה שהיא מ' מזומנת לבי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176b:4)

בגין דאינון לתתא קריאי מועד חסר וכו' אבל בשלימו וכו' פי' לפי שהם במ' לכך קראי מועד חסר יו"ד לרמוז שאינם בזעיר אלא במ' והם כגוונא דלעילא דהיינו דוגמת ו"ק דזעיר. ומ"ש אבל בשלימו יתיר ר"ל עכ"ז הם שלימים ביושר. ולא יהו"ה. פי' שלא השיגו לזעיר כמ"ש אלא למ' הנקרא שם. הא שבחא דלהון יתיר פי' כיון שזכו ועלו למ' ונקראים ומזומנים ממנה בודאי יש להם מעלה על כל ישראל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:176b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:176b:5)

**אמאי בקר** נ"ב דהול"ל מהר. כמ"ש אח"כ אתה והם ואהרן מחר. כתרא דכהנא אתער. פי' חסד הנקרא בקר: נפילת אנפין לההוא אתר הוי נ"ב לעורר מ"נ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177a:1)

**דא סמיך לקבלא דא** נ"ב א"ל מ' ושד"י יסוד. ועכ"ד אם ישיב אליו לבו. נ"ב פי' אליו להקב"ה לשון נסתר. רוחו ונשמתו אליו יאסוף נ"ב ר"ל הקב"ה יאספם אליו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177a:2)

**בדינין טמירין דקב"ה: נ"ב סוד הגלגול** לאתדנא בעובדוי. נ"ב שמיעט את הדמות ולא הוליד. דבני ביתא וכו' פירש שתיקן לאחיו. ואדם נקרא עולם קטן. ורעותא לגביה דההוא מיתא. נ"ב לכוין ביבום לשם מצוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177a:3)

**הכי גרסינן כדין רוחו ונשמתו אליו יאסוף** ואתמשך גביה לאתבני בהאי עלמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:1)

קטרת הא אוקמוה פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:2)

בגין דאיהי גזעא ושרשא דליואי כתב הרי"מ ז"ל שיובן במ"ש הרב ז"ל שקהת הם ה' גבורות דדעת דנוקבא גרשון הם ה' גבו' דגופא דנוקבא. מררי הם ה' גבורות שביסוד דנוקבא ולכן אמר בקהת דאינון גזעא ושרשא דליואי ששרש הגבורו' הם בדעת ומשם היו בני קהת עכ"ל. ונלע"ד שלכך אמר הכתוב בכתף ישאו לפי שבני קהת הם מה"ג דדעת דנוקבא שהוא בין כתפין דילה כמ"ש הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:3)

**ונלע"ד שלכך התחיל' התורה בנשיאת ראש של בני קהת תחלה בסוף פ' במדבר ואח"כ בפ' נשא של בני גרשון** ואח"כ מררי כי זה סדרן האמיתי קהת דעת גרשון בגוף מררי ביסוד ועשה לגרשון פרשה בפני עצמה לפי שהוא מה' גבורות דמתגלים בגוף משא"כ בה' גבורות דדעת שהם סתומים וטעם שגרשון היה בכור והיה ראוי לקהת שיהיה בכור לפי שתחלת גילויים מיסוד אימא הוא גרשון והתחתונים נהנים מהם ולכן גרשון יצא בעוה"ז ראשון. גם רז"ל במדרש תרצו כל זה. ולא יתיר. פי' אינו יודע זה אלא הכהן ולא שום אדם. ואסיר לון חמרא וכו' נ"ב ניסוך היין היה סוד הגבורות דאימא ולכן היה בקולות ושיר כי השיר סוד הגבורות. והקול מסטרא דאימא קול גדול. ולכן היה שמואל הנביא לוי שנולד מן חנ"ה גי' ס"ג שהוא אימא עילאה ותיקן כ"ד משמורות לוים בשירים וא"כ הכהן שהוא חסד אסור להתערב בדבר שאינו מינו. ופנימאה מכולא נ"ב בינה. ת"ח כד האי מדבחא אחרא. נ"ב מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:4)

**שארי לאתערא** נ"ב לנקום נקם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:5)

**מדבחא פנימאה** נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:6)

**ה"ג וע"ד קיימא דא לקביל דא** והיינו ע' קיימא לקביל הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:7)

**בגין דתכלת הא אוקמוה** פי' שהתכלת מרחיק החיצונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:8)

**כדין ימינא קריב דא בדא** פי' שזווג זו"ן ייחד וימינא בשמאלא משתכחי במקדש פי' ימין בשמאל הכלול עמו שהם הלויים הנכפפים לכהנים משתכחי במקדש לאכללא חיים באתר דא נ"ב לכלול מדת יום בלילה שהוא נקרא חיים והיא נק' אשה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:9)

ראה חיים נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:177b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:177b:10)

**עם אשה נ"ב מ'** דחיים לא שארן אלא על דא. פי' שהזעיר אינו שורה אלא על המ' ושיעור הכתוב כי היא חלקך בחיים הוא שתחבר אותה עם החיים שהוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178a:1)

**מדורא תתאה שאול: נ"ב יסוד נוקב' דקליפה אבדון נ"ב מ' דנוקבא דקליפה עכ"ל** והיינו כמו ציון וירושלים דקדושה שהם יסוד ועטרא דנוקבא דקדושה כך שאול ואבדון הם יסוד ועטרא דנוקבי דקליפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178a:2)

**ה"ג מאן דאית ביה עובדא טבא או דאיהו מאריה דחושבנא** ולא כהג"ה. ור"ל מי שיש בו דעת וחכמה אלו הג' ניצוצים מצילים מגיהנם. וכן מוכח ממ"ש וע"ד אין מעשה וחשבון וכו' ונ"ב ר"ל אין בעל מעשה או בעל חשבון או בעל דעת בשאול אלא מי שאין בו אחד מג' אלה. וקב"ה אתי ביה פי' שעולה בסוד מ"נ ללאה וקב"ה שהוא יעקב משתעשע בו עם שאר הצדיקים שיש שם אי נמי קב"ה היא רחל שמשתעשעת בתורתו כשהיא בבריאה ג"ע העליון ואתתקן כרסייא קדישא למלכא: נ"ב פנים בפנים. ה"ג כמה דאתפגים מעבידתא ואתחסר כסא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178a:3)

**כד בעא קב"ה וכו'** ה"ס עולם התיקון שהוא ראוי לייחסו אל חפץ ה' לאפוקי עולם התהו שעליו אמר דין לא מהניין לי. ועוד שמקור עולם התיקון הוא ממצח דאד"ק ושם הוא סוד הרצון ועלמא זה ה"ס ז' המלכים זו"ן שהם היו הניתקנים סליק ברעותא קמיה פי' עולם זה העלה מ"נ לעורר הזווג העליון דע"ב וס"ג דאד"ק שנעשה ע"י הדעת שלו הנקר' רעותא. ואמר קמיה מפני שאור הדעת הזה לא היה בבחי' הבל כשל עולם העקודים ולא הסתכלות כשל עולם הניקודים. רק בחי' הארה בלבד שאינ' פנימית אלא כעין הארה מן החיצוניות וזהו דיוק קמיה. וברא ליה וכו' ה"ס הזווג דחו"ב דא"ק בסוד כי היא חכמתכם ובינתכם. ובה אשתכלל בחו"ג מ"ע ומל"ת. וזה בהכינו שמים אש ומים שהוא ענין המתקלא: וכתיב ואהיה וכו' מוסיף פסוק זה לראיה שבה נעשה הפועל. לא הכנה לבד. עד כאן לשון הרמ"ז ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178b:1)

**הכי גרסינן כדין אשתלים ההוא פגימא כסא** ופי' שתחלה היו הקליפות יונקים מהגבורות לפי שלא נמתקו מדין הקשה שבהם: וע"י הלוים שהיו בדוכנם ונכפפים לכהנים אזי שמאלא איתכליל בימינא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178b:2)

ההוא לעילא לשמאלא פי' מ"ש שנשלם ע"י הארון שהיו נוטלים הלוים וכל ההוא פגימו היינו הגבורות שלמעלה נמתקו מדין הקשה שהיה בהם וזהו ההוא לעילא לשמאלא. ומ"ש והוא איתכליל בימינא ר"ל ומיתוק זה של הגבורות הוא על ידי הימין שהם החסדים שנכללו הגבורות בחסדים ונמתקו וז"ש הוא איתכליל בימינא. תו הוא דא עתיקא נ"ב ועבד הלוי הוא. פי' מדת הגבורה שהיא לוי גורמת שיעבדו בני אדם להוא סתם ההוא דטמיר וגניז. כי להיות שיש דין ודיין מפחד הדין שבים בתשובה עכ"ל. ועתיקא הוא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178b:3)

**כמד"א כי ה' הוא האלהים** פי' ולחבר זו"ן יחד שנקראים הוי"ה אלהי"ם ושיעור הכתוב ועבד הלוי כדי ליחד זו"ן ונעשים אחד וזהו ועבד הלוי הוא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:178b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:178b:4)

**הוא פשיטא לקבלא לכנסת ישראל** פי' מפרש גם כן הוא בגבורה שע"י הגבורה שהוא שמאלו נעשה הזווג. וז"ש מאן אתער רחימותא הוי אומר הוא דהיינו הגבורות כי חימום האש מעורר האהבה תחלה וז"ש לקמן הוא גבורה. וכאן רמז הזוהר זה. תו הוא כד"א הוא עשנו. פי' אריך נקרא הוא כמ"ש באדרא רבא על פסוק זה. בג"כ הוא לתתא. נ"ב הוא בגבורה. והוא העיקרי בבינה עלמא סתימאה עכ"ל. והתכת לשון הזוהר כך הוא. הוא לתתא בגבורה. הוא לעילא בבינה. הוא אתגלייא במ'. הוא סתים באריך הוא האלה"ים לחבר זו"ן יחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:179b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:179b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:179b:1)

**קדישין אינון** נ"ב מצד הבריאה היכל ק"ק. עילאין אינון. נ"ב מצד יצירה ששם המלאכים הנק' עילאין. מתיקין נ"ב מצד העשייה ששם הדינין הנק' דבש מתוק. א"נ הואיל והפשט שבעשיה מתוק לחיך. כי הכל רוצים בפשט. ולאכללא כנסת ישראל בקב"ה פי' זאת היא מ' התורה הוא זעיר. והכוונה לכלול מ' בזעיר ולכך הקשה. אמאי תוספת ו' ותירץ אלא הא איתמר וכו' ור"ל בזאת התורה כללנו מ' עם זעיר ובמלת וזאת כללנו זעיר עם המ' והיינו ו' זאת דהיינו ו' כלול בזאת דינא דאורייתא. נ"ב דהיינו מ' דינא דמלכותא בית דינו של ת"ת. ביחודא חד. היינו במלת וזאת כי ו' נכלל בזאת. ביחודא שלים כללא דדכר ונוקבא ו"ה. היינו בשני תיבות וזאת התורה שזאת שהיא מ' נזדווגה עם זעיר הנק' תורה. ולכ"א יחודא שלים יותר מן הראשון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:180a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:180a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:180a:1)

**בגין לאתכסאה מלין דאינון ברזא עילאה פי' נעל היא מ'** וכשנותן הקונ' נעלו למקנה. רמז שבכח המ' הנק' נעל אינו חוזר בו הקונה והמקנה. ומפני שזה ידוע שנעל היא מ': לכך מדאסגיאו חייבין עשו הקנין בכנף שגם הוא רומז למ' ואין זה ידוע לבני אדם. ויאמר אל תקרב וכו'. הביא פסוק זה לראיה שנעל היא מ'. כל מה דיהיב מיתא וכו'. הלשון הזה קצר ובש"ס כך הוא כל מה דיהיב וכו' טב חוץ מן העפר וכל מה שנוטל המת טוב חוץ מן הסנדל: נעל דחליצה כגוונא וכו' פי' שגם הוא רומז למ'. לא כניש ליה לההוא בר נש לגבה נ"ב לעורר מ"נ כמו מי שקיים פריה ורביה. נעל בגין מיתה הוא וכו' אעפ"י שאמר לעיל נעל דחליצה רומז למ' וכאן אמר שהוא רומז לאותו שמת בלא בנים. הא והא איתנהו שהנעל רומז למ' והוא קשור עם המ' אולי תהיה לו תקוה: בההוא נעל מיתא לא אזיל בין חייא. פי' שלא תהיה נשמתו נעה ונדה בין החיים כמו שהיתה קודם החליצה. לאחזאה דהא אתבני ההוא מיתא בעפרא אחרא. פירש חרוב ליבנות בגוף אחר כדי שיתתקן. בכנפי דמלבושא נ"ב כנף גי' נע"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:180b:1)

**זאת דא את קיימא דלא אתפרש דא מן דא** כתב בס' אור יש' היא עטר' היסוד דזעיר שאינה נפרדת מן היסוד לעולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:180b:2)

ה"ג וכד אתפרע דא ור"ל אחר שעשינו הפריעה שנתגלית העטרה כולא איקרי זה שגם העטרה נק' זה בכלל היסוד הנקרא זה וז"ש ומנוקבא עייל לדכר שגם העטרה שהיא מ' נקרא זה כמו הזכר. חוק התורה מ"ל. שהתורה היא בזעיר וחוק הוא בזעיר כמ"ש כי חוק לישראל הוא וא"כ מאי חקת כי ת' מורה על הנקבה. הד' הות. פי' שתחלה היתה דלה וענייה ואחר שנזדווג עמה היסוד שהיא ו' זעירא שבתוך הד"לת אז נעשית ה' אבל ת' הוא ד' ונו"ן בצייורה היא ת' נון אמאי איקרי הכי. פי' בשלמא ד' נקרא המ' כך לפי שהיא דלה: אבל נו"ן אמאי נק' המ' כך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:180b:3)

ה"ג וע"ד הכי איקרי בנו"ן דאתמר עלה תי"ו כולא כחדא ד' נ' ד"ר ר' וד' חד מלה הוא ובאתוון גליפן אינון חוק ות' וכולא מלה חדא והכי פירושה. תי"ו כולא כחדא. היינו שיש בה: ד"נ שרומזים על מ' ומ"ש ד'ר פי' ד' היא כמו ר' בציורה. ומ"ש ובאתוון גליפן אינון חוק ות' פי' חוק הוא זעיר ות' היא מ' ובא לרמוז שהם מחוברים במלת חוק"ת. פרה דקבילת משמאלא נ"ב רחל בקבלתה ה"ג דמנ"צפך עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:180b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:180b:4)

**ומלת פרה ר"ל ה' שהיא מ' מקבלת פר** שור תם פי' רחל. ושור מועד פי' לאה כדמפרש. גבורה עילאה דא היא דינא קשיא. נ"ב לאה דיניה תקיפין. כד"א ונאום הגבר הוקם על. פי' שארז"ל שהיו מתים מאה אנשים בכל יום עמד דוד והתקין ק' ברכות ותעצר המגפה וז"ש הוקם ע"ל גי' ק' והם כנגד י"ס דזעיר כל א' כלול מעשר הם מאה שמתקנים המ'. וז"ש מאי טעמא בגין דהיא שלומי אמוני ישראל ר"ל שמשלמת לכל ספירה וספירה יעליה לאו היא אלא עמה. פי' דהיינו שאין הי"ס הנק' על עליה דהיינו שנסתלקו ממנה. אלא עמה. ושיעור הכתוב אשר לא עלה מעליה על הנז'. היינו דכתיב בתולת ישראל. פי' כמו ד"א שמפרש עול היא הקל פה. האי פרה כיון דאיתעביד אפר. ז"ל הרב בליקוטים. דע כי ה' גבור' מתאספי' בחוטם ואז הם מתבסמים וכל החמשה חוזרים בסוד אחד וזהו פרה פר ה' שהם החמשה גבורות. הנה עתה היו אפר ר"ל אחד פ"ר שכולם נכללו באחד עכ"ל. ובזה מובן לשון זה. עץ ארז פירש ת"ת. ואזוב יסוד ושני תולעת גבורה. בגין דכל דינין תתאין וכו' פי' אינם מתעוררים רק כד איהי ינקא מס"א ונ"ב עיין מ"ש באדרת נשא בענין כורסייא דשביבין ותבין כי אין הדברים כפשטן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:1)

**דהאי חילא דילהון אתחזי כגיונא דא לגבייהו** פי' הקליפות רואי' שרשים שלה' שנשרפי' כמו פרה אדומה שנשרפת. בשעתא דחכמתא עילאה. נ"ב אבא. בטיש בגליפוי פי' בפרצופי האצילות שחקק וכמ"ש הרב בפ' כולם בחכמה עשית. ותחלת התגלותו הוא באימא. וז"ש פתח ואתנגיד מניה חד נהרא. ונ"ב אימא. מלייא בתרעין עילאין. פי' ן' שערי בינה. במבועי דמקור' דמייא. נ"ב יסוד שלה עכ"ל. ומלת במבועי קאי על מלייא. ור"ל שפרצוף אימא מלייא בחמשים שערי בינה שהם העצמות שבתוך הכלים דידה. ומלייא ג"כ בהארות שמתקבצים ביסוד דידה. דמלי קופזא רבא מניה פי' מ' דידה שממנה נעשית לאה כמ"ש הרב ז"ל כי לאה היא מאחוריים דמ' דאימא. ומתמן אתמשכן פי' מאימא הנז'. מבועין דנחלין נ"ב צינורות שבזעיר עכ"ל: ולפ"ז נחלין הם ו"ק דזעיר בסוד כל הנחלים הולכים אל הים. ומבועין הם צינורות המוחין שבתוכם. ונהרין בכל סטר פי' בכל קוי הזעיר ימין ושמאל: ופנים ואחור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:2)

**בחד שביל וכו'** נ"ב שביל דעת זעיר שבו יסוד דאבא עכ"ל: ולפ"ז פי' הזוהר כך: כמו שאבא מאיר לאימא ואימא לזעיר כך האי שהוא זעיר בכח חד שביל שהוא יסוד דאבא שבתוכו משיך ונגיד ההוא נהר. ונ"ב יסוד דזעיר מתמן אתמשכן פי' מיסוד הנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:3)

**מבועין ונחלין נ"ב במ' עכ"ל ור"ל מיסוד נמשך למ' מבועין ונחלין** ונלע"ד מבועין הם ה' גבו' שנובעים מתתא לעילא בסוד מ"נ ונחלין הם ה' חסדים. אי נמי מבועין. הם המוחין כולם הנמשכים למלכות ונוחלין הם הארת הו"ק הנקרא נחלים שנמשכים ג"כ למ' וכל זה ע"י היסוד. ואתמליין מניה: פי' מ' ובי"ע מתמלאים מהיסוד הנז'. הה"ד המשלח מעיינים. מביא ראיה לכל הנז' שאבא מאיר לאימא ואימא לזעיר וזעיר למ' ובי"ע מפ' זה המשלח מעיינים הם או"א בנחלים הם ו"ק דזעיר שמוחין דאו"א בתוך זעיר. בין הרים יהלכון אלין נהרי עילאי וכו'. נ"ב ספי' שבבריאה הנק' אפרסמון וסיפא דקרא קדריש וכולהו אתשקיין בחד נ"ב שרפים שבבריאה דתמן אימא מקננא בכרסייא מההוא נביעו דנחלא וכו' נ"ב יסוד דזעיר דאצילות לבתר ישקו כל' חיתו שדי. נ"ב ד' חיות שביצירם ששם מט"ט הנק' שד"י: ישברו פראים: נ"ב פראים גי' כרים ע"ה והם סוד מנצפ"ך סנדל"פון עולה פ"ר שבעולם האופנים ששם סנדל"פון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:4)

**וכד אלין מתשקיין וכו' פי' האופנים הנז'** כל שאר חיילין אחרנין. נ"ב הם עשרה כתות מלאכים שתחת אופנים בי' גלגלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:5)

**תשבע הארץ לתתא נ"ב ארץ דעשייה ממש וכל עלמין כולהו חדאן** נ"ב עד עכשיו דיבר בפנימיות העולמות. ועתה דיבר בחיצוניות העולמות. דנחלא עמיקא פי' יסוד הבינה. תוסף רוחם יגועון לאתערא וכו'. ושיעור הכתוב ניתוספת רוח הטומאה בהם כשיגועון. ומאן דקאים בהדייהו ועל שאר בני נשא. פי' כל הנוגעים במת. הכל היה מן העפר. פי' מ' שהיא סוד פרה אדומה. ותחדש פני אדמה נ"ב סוד גדול רמז בכאן. ותחדש פני אדמה שמדבר בבחי' פנים תתאין שהיו תחלה מלאים חשך. והם בסוד מלאה דם הודשנה מחלב: או כפי פשוטו שפני אדמה הם פנים העליונים וכשיש בה ש"ע נהורין מפני אריך אז יש זווג ועת רצון: דף קפ"א ע"ב


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:6)

**אתעביד דינא במרים פי' שהיא בפי' המ' כמו פרה אדומה** בגין דהיא מקרבת לה גבי גופא פירוש שהימין מקרב המ' לת"ת דזעיר שנקרא גוף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:181a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:181a:7)

**הושיעה ימינך וענני: פי' דהשתא אתבר ימינא ולכך אומרת המ' הושיעה ימינך תחלה ואח"כ וענני** בקדמיתא אסתלק סיהרא. פי' ע"י מיתת מרים וז"ש מיתת מרים אסתלקת באר דהיינו באר שלמעלה ובאר שלמטה. עד דאשתכח בקרן מערבית וכו'. יובן במ"ש הרב בליקוטים שז' בחינות יש במ' ובחינ' התחתונה היא נקודה תחת היסוד נגד עטרת יסוד דזעיר ונודע שמערב הוא היסוד וקרן מערבית היא עטרת היסוד ולכך אמר אתפגים יומא בתר יומא דהיינו שהיתה יורדת המ' מדרגה אחר מדריגה עד שנעשית נקודה תחת היסוד ה"ג הנך קיים לאנהרא לסיהרא דא הוא יהושע ועליה כתיב האי קרא וכו'. דהא איהו אעמל בהו בישראל תחת השמש תחותיה דמשה ושיעור הכתוב מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול שהוא יהושע שמלך תחת השמש דהיינו במקום משה הנקרא שמש ולא מילא מקומו. הואיל ולא אשלים להכא ולהכא. פירוש שלא זנה למדריגת זעיר כמשה אלא לסיהרא שהיא מ' ומלבד זה לא תיקן המ' ג"כ שתהיה מתוקנת ואינה צריכה אל זעיר אלא שעדיין צריכה אל זעיר ולכן ולא אשלים להכא ולהכא וז"ש ג"כ בגין דפלח ולא נטר אתריה ממש אלא תחות שמשא וכו' ותחת השמש דקרא קדריש והוא כמו פי' אחר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182a:1)

**רש"א ודאי וכו'** פירוש ר"ש לא ניחא ליה לפרש כת"ק שאין ראוי לו' על יהושע מה יתרון וכו' אלא על אדה"ר דאחיד סיהרא בלא שמשא. ימינו זה דרום ופירוש הולך אל דרום קאי על שמש הנז' ברישא דקרא וזרח השמש וכו' והיינו שהחסדים יוצאים מיסוד דאימא שבת"ת דזעיר הנקרא שמש. לחסד דזעיר שהוא דרום ומניחים שם חסד אחד. ואח"כ וסובב אל צפון שהוא גבור' דזעיר. ודא כליל בדא. פירוש גבורה כלולה בחסד. הולך השמש מ"ל פירוש כיון שפ' הולך אל דרום איירי בשמש הולך השמש מ"ל. ותי' מאן רוחא וכו'. תחת השמש נ"ב שיוצאה תחת ת"ת דזעיר. דאיקרי רוח הקדש נ"ב רחל. ודא רוח הולך וסובב לאלין תרין סטרין נ"ב חסד וגבורה עכ"ל. ולפ"ז רישא דקרא הולך אל דרום קאי על השמש דבי עסיק דכתיב וזרח השמש וכו' וכמ"ש לעיל. אבל סיפא דקרא סובב סובב הולך הרוח היא מ' שהולך וסיבב לח"ג ולכך נקט מלת סובב ומלת הולך נגד חסד וגבורה שהם דרום וצפון דרישא דקרא שאמר בהם הולך וסובב. מאן סביבותיו אלין אבהן פי' לפי שלא הזכיר תחלה רק סובב סובב הולך הרוח דהיינו לח"ג ולא הזכיר ת"ת לכ"א ועל סביבותיו שהם חג"ת בכללות. אחיד בחיים דהאי עלמא וכו' פירוש שהזעיר מבריח בין שני ה"הין כמ"ש בפ' עד תאות גבעות עולם ולכן מי שאוחז בזעיר אחיד בחיין דהאי עלמא שהם מוחין דמלכות. ובחיי דעלמא דאתי שהם מוחין דבינה. דא אילנא דחיי נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182a:2)

**יתרון דיליה מהו החכמה פירוש שנה"י דאבא בתוך זעיר וזהו מעלה שיש לזעיר שיש בו מוחין דאבא** ולכ"א ודא הוא דכתיב ויתרון דעת וכו' לפי שאמר ויותר לרואי השמש דהיינו שמעלה גדולה הוא מי שמשיג לזעיר ומה היא מעלתו לפי שויתרון דעת החכמה. דהיינו שאבא בתוך זעיר וא"כ מי שהשיג לזעיר השיג לאבא ג"כ שבתוכו. דא צדיקא דעלמא ופירוש הכתוב טובה חכמה שהיא מלכות מי שמחברה עם נחלה שהוא יסוד. אבל ויותר מי שמחברה עם הת"ת דאיהו נהורא דשמשא. פירוש שהארות זעיר מתקבצים ביסוד. דמתאחדין לה בשמשא תוקפא דכולא. שיש בזעיר מוחין דאימא הנקרא תוקפא דכולא לפי שאימא דינין מתערין מינה וגם יש בו מוחין דאבא הנקרא שבחא דכולא. גם בלא דעת וכו' פירוש אם לא יאיר זעיר למ' היא נפש לא טוב דמתמן אישתרש אילנא פירוש מאבא נשרש זעיר הנקרא אילנא. והוה אמר עוד ראיתי תחת השמש. נ"ב כמי שאומר תחת השמש ראיתי הדבר הזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:1)

**כ"ש דהא קבל עונשא זמנא ותרין** פי' בגוף א' ובגוף הב'. ועוד על עובדין קדמאין קיימין לאתתקנא. נ"ב פי' שממיתים עצמם בעוה"ז לתקן מה שעוותו כבר ולכן נקראים מתים בצרורא דחיי. פי' מ'. למחמי ביקרא עילאה. נ"ב שפע מלכות ל"ב נתיבות חכמה הנק' כבוד ויקר. דמלכא קדישא. פי' שבתוך זעיר הנק' מלכא קדישא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:2)

בנועם פי' אבא ג"כ נקרא נועם כמו אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:3)

ולבקר בהיכלו פי' שע"י המ' משיגים הארת אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:4)

**עין לא ראתה וכו'** פי' עין לא ראתה לעדן שהוא אבא זולתך אלהי"ם שהיא בינה. אי נמי מ' שבה יורדת הארת אבא. וע"י זוכים הצדיקים להארת אבא. דא עדן דאיקרי חכמה תתאה. נ"ב חכמה דנוקבא נק' עדן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:5)

**על גן דבארעא פי' ג"ע של מטה שבעשיה** כי מ' מקננת בעשיה וז"ש ואשגחותא דהאי עדן עליה ולא יתיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:6)

**אקרי עדנה נוקבא** ושיעור הכתוב ושבח אני את המתים שכבר מתו ובאו בגלגול שני. מן החיים אשר המה חיים שעדין לא באו בגלגול. לפי שאלו אינם זוכים אלא לעדנה שהיא נוקבא. אבל הראשונים שמתו ונתקנו. זוכים לאבא הנ' עדן ולא עדנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:182b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:182b:7)

האי עדן תתאה וכו' פי' מ' נק' גן לגבי אבא ונקרא עדן לגבי גן של מטה שבעשייה: ועל אלין אמר שלמה מן החיים וכו' פי' שאינם אלא בגן תחתון ויונקים מהמ' הנק' עדנה: וזוהי מלת עדנה דקרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183a:1)

**וטב מכולהו** פי' היא חלוקה ד' ודקדק לה ר' חייא ממש"ה וטוב משניהם ש"מ שזה שעדין לא בא הוא טוב משנים הנז' מכלל דאיכא חלוקה ד' שהיא טב מכולהו ודייק סיפיה דקרא דכתיב אשר לא ראה את המעשה הרע ולכך הוא טוב משניהם אבל מי שבא לזה העולם והיה צדיק ודאי שהיא טוב מכולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183a:2)

מאן דלא אתפרש נ"ב שלא נפרש מהשי"ת: ולא אתגלייא נ"ב שלא נגלה לחיצוני' מימיו: ה"ג וכולהו אתוקדן מחופה דהאי כסא. ה"ג הה"ד וילבש משה את אהרן את בגדיו: וכתיב וילבש אותו. ולא כהג"ה. דהיה דליק בכל יומא תרי זמני כבר כתבנו בפ' ויחי ר"ל שלשון זה מסייע לרמב"ם ז"ל שסובר שהיה מדליק המנורה שחרית וערבית הפך הרשב"א ורש"י וסיעתם וכתב הכ"מ שתרגום אונקלוס מסייעם שתרגם בהטיבו באתקנותיה. ובהעלות ובאדלקות ש"מ שמטיב שחרית ומדליק ערבית. והזוהר הלא ס"ל כהרמב"ם. ודבר זה פלוגתא דתנאי ואונקלוס תנא הוא תלמידו של ר"א הגדול. ור"י בן חנניה ורשב"י תנאי נינהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183a:3)

הה"ד ויראו כל העדה פי' שראו בעיניה' וכו' כמש"ל דכל ישראל הוו חמאן לאהרן שכיב וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183a:4)

**מרים בקדש נ"ב כנוי למ': אחיד ההוא טורא לטורא דאהרן** נ"ב פי' שמחילות פתוחות בקרקע ממערה למערה ובספרי אמרו שגם היא פתוחה למערת המכפלה כדי שיתחברו כולם עם האבות: באתר אחרא אסתלק עם אינון מי מריבה. פי' במקום אחר פי' סודם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183b:1)

**כתובה בין הכתובים** נ"ב הם יסוד ומ' כנודע ורוח הקדש היא מהנוקבא אשר מבחינתה נתנבאו בעלי רוח הקדש והיינו בין הכתובים. גם מצינו כי כתובים הם נ"ה עכ"ל. וז"ל הרב בליקוטים דע כי קבלה באצילות. ותלמוד שהוא פירוש המשנה בבריאה. ומשנה ואגדה ומדרש ומימרות של האמוראים שאינם פירוש אמשנה ביצירה. דמקרא בעשייה והכוונה שבאצילות יש שם אפילו הקבלה כ"ש האחרים. והבריאה חסר הקבלה לבד וביצירה חסר הקבלה והתלמוד ובעשייה יש מקרא לבד. ומ"ש בזוהר שהנביאים בנ"ה דזעיר והכתובים ביסוד ומ'. ר"ל שהמקרא כולה בעשייה: אבל תורה בת"ת שבה נביאים בנ"ה שבה: כתובים ביסוד ומ' שבה עכ"ל: ובזה מובן לשון זה: ההוא מלה בישא עליה פירוש שנושכים אותו נחשים צפעונים כמ"ש וישלח ה' בעם דכו' וז"ש וא' לאו הא נגעים וכו'. דמוקדין לון כאשא פירוש ששורפים בארס שלהם כמו האש. ור' חייא הוסיף דחוויין הוו מלהטן אשא בפומייהו. ועבד הלוי הוא. נ"ב שהם הגבורות הנמשכים לה מהבינה הנקרא הוא עכ"ל: ולכך מלכות שהיא נגלית במקרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183b:2)

**ובינה במסירת** אלף כללא דכולא: נ"ב בינה בסוד אלף בינה: כללא דו"ה פירוש שהבינה כוללת זו"ן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183b:3)

רש"א רוח דמייא וכו' פירוש רוח שהוא רוחא דשדי בגווה שמעורר המים שהם החסדים כדמפרש: דנשב בקדמיתא נ"ב רוחא דשבק בגווה מעלה מ"נ הגבורות בתחלה: הפיחי גני נ"ב גן גי' בן ע"ה. והוא רוחא דשבק בגווה. נזלין מייא. נ"ב חסדים דדכורא. למלייא לה נ"ב יסוד דידה ישב רוחו בקדמיתא נ"ב אין לתמוה היאך אמר רוחו דמשמע דקאי על הדכורא ולעיל אמרנו שהם מ"נ דמ'. דלא קשה מדי כי הרי ההעלאה הוא ע"י ההוא רוחא דשבק בגווה. וא"כ רוחא דדכורא ממש הוא: ה"ג מאי קמל"ן משמע דבעי וכו'. ול"ג דשמע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:183b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:183b:4)

**לאתערא מלה** נ"ב אתערותא דמ"נ דלתתא. מאי שנא בקדמיתא בארה: פירוש ר"ש בא לתרץ ב' קושיות שיש בפ' הוא הבאר היא קרינן: ועוד בקדמיתא בארה ולבסוף באר: ותירץ תחלה הזכרנו מ' לבדה במלת בארה ולבסוף דכתיב הוא במסורת להורות היא שהיא המ' כלולה עם הזעיר הנקרא הוא לכך מ' ג"כ נקרא באר לשון זכר ובזה מתורץ הכל. דמ"ש באר לבסוף הוא מפני הדכורא והאי דכתיב הוא וקרינן היא להורות כשהיא שהיא המ' כלולה בהוא שהוא הזכר: אז כולא איקרי באר לשון זכר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184a:1)

**דלאו רשו דההוא בעל בהאי נ"ב להוריד אש מן השמים ועוד דמלין לא מיתכשרן בינייהו: נ"ב שקב"ה בלבלם** משיכו דבתר כתפוי דקב"ה: ה"ס האחוריים שהוא החיצוניות ולא הפנימיות ומ"ש דלא טאס באוירא. פירוש שאינה עולה בסוד מ"נ ליסוד דנוקבא הנק' אוירא: דשגיחו אקרי פירוש השגחה בעלמא הוא שמשגיח עליהם הקב"ה: אבל אין תפלתם עולה לפנימיות הקדושה ממש: מאתר דמחשבה: נ"ב כבר למדנו ממורינו זלה"ה כי עיקרה הוא להמשיך מיסוד דאבא בסוד אתה שאנו אומרים: באורח מישור נ"ב הארת פנים בפנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184a:2)

**אשתכח אתר לאתיישבא ביה** פירוש במ' יש בה מקום להתיישב שם החסדים ויש בה מקום להתיישב שם הגבורות: וע"ד כנסת ישראל לא תירא לביתה משלג: נ"ב דינא קשייא: חוור בסומק פירוש שתמיד נמתקים הגבורות על ידי החסדים והיינו שָנִים לשון שְנַיִם ולכך לא תירא המ' על ביתה שהם ישראל מהדינים. והיינו שייכות פסוק זה עם פ' אל תירא אותו. תרין אותו אינון שלימין וכו' נ"ב המסורת חולק על זה. ה"ג דאינון אות ממש עד דרוש אחיך אותו דבעי לפרשא ההוא אות: דהא ימינא בעייא להאי נ"ב שאברהם שנ' בו שב לימיני קירבו. הא אלעזר. נ"ב שהוא כהן עכשיו בדור הזה. ימינא דסיהר' הוא נ"ב שהוא הוא בסוד הלבנה רחל כמ"ש ואתם הדבקים בה'. וא"כ אין לו שליטה עמי שאני בעלמא דדכורא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184b:1)

**ה"ג כמה דכתיב ויכו אותו ואת כל עמו** וכתיב ויכו אותו ואת בניו בנו כתיב. ובספרים שלנו בעוג בניו כתיב בין במקרא בין במסורת ובסיחון במשנה תורה בנו כתיב בניו קרי. דאפשר שבספרים שלהם גם בעוג כתיב בנו במסורת. והא אוקמוה. נ"ב שהיה לו בן שקול כמותו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184b:2)

**דא חלון דחכמתא** נ"ב הוא הנקב השמאל שביסוד שמשם ניזונים הקליפות מצינור המותרות. ונודע שפי היסוד נקרא חלון ה"ג מכשכש בעשבא מפריח באוירא חד שלהובא דאשא. נ"ב ה"ס שלהובא הנזכר בפרשת ויקהל שעל ראש רשעים יחול כשירצו להרים ראש. אמר איהו העם. פירוש לשון ביזיון והצפור א"ל ישראל לשון שררה ורבנות. אמר איהו מאד פירוש מצד הטבע. והצפור א"ל רב הוא דהיינו בהשגחת. הקב"ה נוצחים. ויגר מואב וכו" ושיעור הכתוב ויגר מואב ולמה נתיירא מפני דברים ששמעו שבלק היה אומר העם מאד. והצפור משיב לו רב הוא. בני ישראל לכן ויקוצו. עבדין ליה לזמנין. נ"ב לא עשר אותו ביום אחד. אלא לשעות ידועות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184b:3)

**והרמ"ז כתב ריש פ' זו וז"ל** מאי בעד החלון כד"א וכו'. ראייה דאין חלון זה כפשוט' כי לא הלך סיסרא אל הרחוב כדי שתהיה אמו נשקפת מן החלון לראותו אם בא. ועוד לפי הפשט למה תיבב על איחורו אלא ודאי הוא חלון החכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184b:4)

**וזנבי שוליהון נלע"ד ה"ס בחינת יסוד כי כל כוכב הוא פרצוף א' דאין לך דבר פחות ממנו** וחד חלון אית מצאתי להר"מק ז"ל שפי' שהוא נוקבא דתהומא. שהוא בחינת יסוד מלכות דקליפה. ועוד נלע"ד שה"ס הארה היוצאת מבחי' התרפים שהוא הארת יסוד תבונה שבחזה זעיר היוצאת ומתערבת ברגלי לאה ומשם ב' דמעות בעיני רחל בשעת הדין וזה נודע מאד בסוד הרקיע ששם הככבי' וקצה הארו' אלו נמשכו' לחיצוני' דוק' דרך אחור ולכך קראתם זנבי והבן. שידוע שבלק הוא בסיגי אותן ההארות של רגלי לאה כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:184b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:184b:5)

**ובפרטות בצד שמאל** והיה משתמש באותה צפור שהיא נמשכת מאותן ב' צפרין דבפ' ויחי דף ר"פ ע"ב. וזו היתה של צד שמאל בינה דקליפה ששם שורש בלק וגם לכן היה שולח את הצפור לגבי גלוי עינים דוקא. שפי' הרב ז"ל שהוא עז"אל הנק' כן והיא מן העקב השמאלי דלאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:185a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:185a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:185a:1)

**וע"ד בן צפור** "ב כמו בן בליעל. בן חכם. שאינו בנו שלאחר. כפום רברבנו דיליה וכו'. פירוש שהקב"ה אין סוף לגדולתו לכך דבר שגוזר אפילו לא יתקיים אלא אחר הרבה שנים כאלו נעשה. והאדם דיומין דיליה זעירין לכך רוצה שמיד יהיה הדבר. ולאתבא מבשן. נ"ב דריש מבשן מבין שן. וטמירין אלין באלין נ"ב אלין חיוון רברבן ישינים באלין עורין. בגין תוקפא דבשן: נ"ב סוד רבי "שמעון "בן "נתנאל שהיה בו. עיר סיחון סתם ולא אמרו חשבון. נ"ב פירוש ששינו שמה אולי יצליחו הא אש יצאה מחשבון ושיעור הכתוב ע"כ יאמרו המושלים: שהם השרים השולטים על ז' עממין שבא"י: בואו חשבון כדי לבנותה ונקרא לה עיר סיחון בשינוי השם. וכשראו שלא הועילו אמרו מה נימא אי נהדר ונימא חשבון. הא אש יצאה מחשבון. אי נימא עיר סיחון הא להבה יצאה מקרית סיחון וז"ש כי אש יצאה וכו'. דאפילו משולטניהון שהפילו שרים של מעלה ושריהם של מטה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:185b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:185b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:185b:1)

**לגבי או"א** פירוש הרי"מ ז"ל שהם חו"ב דנוקבא. והם י"ה הנזכר בפסוק וראיה ממ"ש הר"ב בפסוק בד בבד י"ה י"ה. הם ב' מוחין דנוקבא. הרי שקראם הכתוב י"ה. הא יהו"ה גרסי' ופירוש זעיר. ומאן איהו מי. פי' בינה דאצילות עכ"ל הרי"מ ויש מפרשים לגבי או"א הם או"א דאצילות. הא יה"וה היינו אריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:185b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:185b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:185b:2)

**מי יעמוד** בינה דאדם קדמון כמ"ש הרב על פ' מי ברא אלה שאמר הזוהר מי שהיא בינה קיימא לשאלא ופירוש הרב ז"ל בספר א"י דהיינו בינה דא"ק. ועיין מ"ש בשם הרמ"ז ז"ל כי האמת יורה דרכו. אגלים ברוחא דאוירא פירוש הנשמה נגלמת ברוח שנושב מהעמוד הנזכר. למחמי ליה. פירוש לראות אותו האדם שחידש חידושים אם חדושים שלו אמתיים או לא. א"ל רבי יוסי אי הכי בלא דינא. פירוש כיון שאמרת דסלקין לון לדינא ש"מ שמת האדם בלא דין בשעת מיתה שאם נידון בשעת מיתה למה דין זה עוד וז"ש ואי בדינא אסתלק וכו'. ואי אפשר לומר זה שמת האדם בלא דין. ותירץ עד לא ייעול למחיצתהון וכו'. פירוש כמ"ש הרב ז"ל שבכל שעה שמתעלה האדם למחיצה גדולה נידון פעם אחרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186a:1)

**דא הוא ההוא נער וכו': בכאן פירש הזוהר שמלאך ה' הוא מט"ט ובפרשת שלח לך דף קס"ט ע"ב** פירוש מלאך ה' הוא מלכות ובפרשת פנחס דף רי"ד ע"א פירוש מלאך הוא מלאך הממונה על גהינם וחד לההוא דנפקא מגיהנם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186a:2)

**פירוש והוא גדול מדומה כדבסמוך** בריחא דלבושייכו ידענא וכו'. פירש מורינו ז"ל שיובן במ"ש הרב רמ"ח תיבות יש בק"ש נגד איברי האדם דכשישן האדם ומסתלקת נשמתו מגופו נכנסים ברמ"ח איבריו רמ"ח איברי הקליפה. ואחר שניעור אפילו יעסוק בתורה ויעשה כמה מצות אין הטומאה הנזכר יוצאת מרמ"ח איבריו עד שקורא ק"ש וסגולת ק"ש שבכל תיבה שהוא קורא מפנה הטומאה מאבר אחד מאיבריו. והחברים הנזכר' כיון שלא קראו ק"ש עדיין הקליפה לא יצאה מרמ"ח איבריהם אעפ"י שעשו מצות חתן וכלה שפטורים מק"ש. וז"ש בריחא דלבושייכו שהריח ריח הקליפה בגופם עכ"ל מורינו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186a:3)

אבל לקמן דף קפ"ח ע"א אמר בריחא דלבושייכו ידענא דעמון ומואב מתגרי בכו ושם לא שייך האי טעמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186a:4)

ונלע"ד שכל מעשה האדם נרשם רוחנייותו בגופו וז"ש כאן בריחא דלבושייכו שהוא הגוף מלבוש הנשמה שבו נרשם ענין זה שלא קראו ק"ש וכן לקמן שהיו עסוקין בעמון ומואב נרשם בגופם ג"כ. נטלו ידיהו נטילה ראשונה לאכול פת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186a:5)

**ה"ג רבי יהודה הוו ידוי מלוכלכן ובירך עד לא נטיל** ור"ל לפי שהדין הוא שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתם גם ענ"י צ"ל קודם נטילה וכן עשה ר"י אלא שהיה בידיו לכלוך קצת ור"י לא חשיב ליה לכלוך. והיינוקא לרוב חסידותו הקפיד עליו וז"ש לו אי תלמידי דר"ש חסידא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186a:6)

**מאינון חמשה הוה וכפירש"י ז"ל בפרשת תרומה ע"ש וז"ש תרין מכאן דכו': עמודא דיעקב** פירוש ת"ת כי ח"ג מכאן ונ"ה מכאן והוא באמצע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:1)

ביה קיימין שאר אחרנין נ"ב שהוא ת"ת שכל הספירות בו שלכן נקרא ת"ת ע"ש שהוא באמצעות כולם וכל שאר הענפים מסתעפים ממנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:2)

**חמש מאה שנין** פירוש חג"ת נ"ה. ומ"ש דאילנא דחיי אזיל בהו. ר"ל שע"י הולך הזעיר ומתחזק לפי שבהם מתפשטים ה' חסדים ומתגלים שם. וברית קדישא כו'. נ"ב תכף שהאצבעות נוגעים במילה מתעורר לזווג כי הה"ג האלו מעוררים הזווג בסוד חימום האש הצפוני. ה"ג ומלה סתימה היא על מה דאמרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:3)

**פרישו דידא דמשה נ"ב כדי שלא ינקו החיצונים מהאצבעות ומהצפרנים מאורות החו"ג הבוקעים שם כמ"ש בדרוש לאה** לחישת ליה אמיה פירוש שלא יגלה להם שם אביו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:4)

**שכינתא קיימא תמן וכו'** נ"ב מכל מאכל אשר יאכל יש בו מהרפ"ח ניצוצין שהם צומחים מהארץ בסוד דומם וצומח וכו' בסוד הבירורים והוא כי יש במאכל הזה חלק שכינה ניצוצי אור שבמאכל ההוא בסוד ע"כ מוצא פי ה' יחיה האדם גם יש בו צד קליפה חומר וגסות. והמברך בכוונה מפריד הקליפה ואם לאו מכניס ניצוצות שנתבררו ביד הקליפה ואלו הם העומדים אצל השלחן. ה"ג סטרא אחרא אתכפייא ואיהי אתתקנת בברכתא לגבי עילא. אלא ההוא מלה דקא מברכין עליה וכו': פי' כשנוטלים אותו הדבר ביד לברך עליו היינו ההזמנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:5)

**וז"ש ההוא פרי איהו הזמנה** ואין להקשות דגם בפת נמי נימא הכי. דשאני פת כיון שמברכין עליו בה"מ דאורייתא ודאי יש בו ניצוצות הרבה ולכן צריך הב לן ונבריך הואיל ובקדמיתא וכו'. פי' יין ששתה תוך הסעודה שברך עליו בפ"הג כשנוטלו בידי היא הזמנתו אבל בב"המ בעינן הזמנה בפה לעשות זה הכוס מרכבה למ' שגם היא נק' כוס של ברכה: וז"ש דהא כסא דא לקב"ה שהיא המ'. ברשות דס"א: נ"ב בג' שני ערלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:6)

אבל נברך הזמנה אחרא איהו נ"ב דהב לן ונברך הוא לעשותו הכוס מרכבה להק"בה שהוא נק' כוס של ברכה אח"כ אנו אומרים נברך שאכלנו משלו. ר"ל נברך מן הבינה הנקראת ברכה את השכינה שהיא האם המפרנסת אותנו ואכלנו משלה וא"כ הם ב' הזמנות א' היא הזמנה בפה באורח אתגלייא. ב' באורח סתים כי בינה נק' עלמא סתימאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:7)

ה"ג הזמנה דבפה דקדמיתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:186b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:186b:8)

**לכוס דברכה סתם** פי' שעושים הכוס מרכבה למ' הנק' כוס דברכה סתם. ומ"ש לגבי עלמא עילאה וכו' פי' שאח"כ מזמינים הבינה במ"ש אומרים נברך שאכלנו משלו דהיינו נברך מן הבינה למ' שאכלנו משלה. ומ"ש ולית לגביה הזמנה אלא דא כוס דברכה. פי' אין מזמינים הבינה אלא על כוס דברכה שהיא המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187a:1)

**חשיבו דתרין סטרין** פי' שהם נגד י"ס והחמשה האחרים נכללים בהם ואינם במנין. לאסגאה על עינא. פי' דבר שהוא למעלה מן העין אין שולטת בו עין הרע ה"ג דכד מברכין או"א: כדין איהי מלאך נ"ב מלאך גי' צ"א הוי"ה אד"ני רמז שמקבלת שפע מאספקלריא המאירה שהיא נק' כן דכבר תרוייהו כחדא אזלין וכחדא שריין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187a:2)

**כד שלים מגו א"וא וכו'** פי' ואפי' לא אתי למיזן עלמין נק' מלאך ולא כדקס"ד מעיקרא ובזה נתרצה הקושייא הא': ומ"ש כיון דשארי וכו' פי' לתרץ קושייא שנית שאחר שא"וא עשו אותו שליח אזי שורה על תרין כרובין שנק' הוי"ה. תרין כרובים נ"ב מט"ט וסנד"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:1)

**בגין דהשתא הוה שלים וכו'** פי' שאחר העקידה נכלל מהגבורות משא"כ קודם העקידה שלא היה כלול מהגבורות ואז לא היה שלים כיון שלא נמתקו הגבו' ע"י החסדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:2)

**משה מיד אתקשר בדרגא דיליה** נ"ב פי' בעלמא דדכורא אבל מ"מ בבחי' הזכר בעצמו היה עולה מעט מעט: וע"ד לגביה דמשה אזעיר גרמיה דכתיב מלאך ה'. פי' שאברהם לא ראה רק המ' הנק' אד"ני. ואע"פי דכתיב וירא אליו ה' הזוהר מפרש זאת ההוי"ה היא מ' כי קריאתה אד"ני: אבל למשה שהוא בעלמא דדכורא שהוא זעיר כדי לרמוז שהיא צריכה אליו ומקבלת שפע ממנו. לכך קראה מלאך שהוא גי' הוי"ה אדנ"י כנז"ל וז"ש לגביה דמשה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:3)

**תרין כרובין אינון** נ"ב נצח והוד עכ"ל. ונל"עד שט"ס וצ"ל מט"ט וסנד"ל כמש"ל וכן מוכח בסמוך שאמר דהא לא יכלין לאתברכא אלא מגו יוסף וכן משמע מהפ' עצמו שאמר המלאך וכו' יברך את הנערים משמע שהמ' מברכת אותם שמע מינה שהם מט"ט וסנד"ל ולא נ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:4)

**ויקרא בהם שמי השתא אתקין ביתיה** פי' מ' הנק' שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:5)

**ואיהו אסתלק בדרגיה וכו'** פי' שנתחבר עם ח"ג שהם אברהם ויצחק אבל מורינו ז"ל פי' ויקרא בהם שמי הוא שם יעקב שהוא ת"ת. ושם אבותי הם ח"ג ור"ל שחג"ת ישפיעו במ' ומ' מברכת אותם הנערים וז"ש השתא אתקין ביתיה שכיון שהת"ת שהוא שמי נתחבר עם ח"ג זהו תיקון המ' שהיא בין תרין דרועין אחורי הת"ת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:6)

**ותרין דרועין בהדיה** נ"ב אבותי אברהם ויצחק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:7)

**ה"ג לבתר דאינון נערים מתברכן: מן האבות מתברכן וכו'** פי' חג"ת שהזכיר ולא מיוסף כדי לכסות עליו לפי שהוא טמיר. ומכאן משמע קצת כפי' מורינו ממ"ש הזוהר כתיב ויקרא בהם שמי וכו' מן האבות מתברכאן וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:8)

דא הוא כסוייא וכו' נ"ב בסוד יוסף שכיסה על אמו מן עשו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:9)

**לאו אנא בעל הבית וכו'** פי' איני מחשיב עצמי ב"ה ואתם אורחים אלא כולנו אחד: ובריך וידוי לא יכלין למסבל כסא נ"ב אין תימא איך היה מברך והוא היה קטן כי אם יודע למי מזמנים סגי וכן הלכה דלא בעינן פורח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:10)

**ואתיישב בימיניה** נ"ב בכוונות כתוב שלא היה מורי נוהג כן אלא תכף מקבלו בשתי ידיו עכ"ל ור"ל תכף מקבלו בשתי ידיו ואח"כ מיד יניחנו בימין ולא ימתין עד על הארץ ועל המזון כמ"ש הכא וז"ל הרב בסה"כ נוטל הכוס בימינו ואומר ברכת זימון. ואמ"ל מורי ז"ל כי מלשון הינוקא דפ' בלק דף קפ"ז משמע שיאחז הכוס בב' ידיו משיתחיל ברכה שנייה. ואז אתיישב כסא על תיקוניה בימינא. אך הוא ז"ל לא היה נוהג כן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:187b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:187b:11)

**דלחד מאלין וכו'** הוא רבי יצחק כמ"ש בפרשת ויחי: וקב"ה יערב ליה נ"ב מלכות ומה שכתוב וישכח ערב. הוא ר"ש שערב גם כן הוא עם המלכות לרבי יצחק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188a:1)

דהא מלה עילאה אית ביה: פי' נשמה קדושה מאד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188a:2)

**ורזא דא לא מתפשטא בין חברייא** פי' לא יחיה זה הינוקא עד שיהיה בין החכמים. א"נ י"ל ורזא דא. פי' סוד זה למה מת לא נתפשט בין החכמים. אי הכי משוא פנים וכו'. פי' קס"ד עמון ומואב ניצולו מפני כבוד הצדיקים שיצאו משם ולכך הקשה דא"כ מדין נמי יצאו מהם צדיקי' ותירץ ר"ש לא דמי וכו' ודעתו כמ"ש במסקנא אלא שר' אלעזר לא הבין וסבר שכוונת ר"ש דמאן דזמין וכו' יש להם שבח מאחרים שכבר נלקטו ולכך הקשה אע"ג דכבר לקט לון מ"מ שבחא איהו שיצאו מהם צדיקים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188a:3)

**כיון דלקט תאני וכו'** פי' והיא יבשה מלעשות פרי עוד ולכך לא נטיר לה. אבל אם עדין ראויה לעשות פרי אפי' לקט תאני נטיר לה מפני שעתידה לעשות. וז"ש מכאן ולהלאה תאנה דא לא זמינא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188a:4)

**וקראי מוכיחן בשיקולא דא בדא אר"א ודאי הכי הוא** נ"ב איני יודע מה תירץ והיכי מוכחי קראי עכ"ל. ונל"עד לפ' שר' אבא לא דקדק מלת מלחמה דכתיבה במואב כמו שדקדקו רז"ל ולכך אמר וקראי מוכחן בשיקולא וכו'. ורבי אלעזר תירץ לו דבמואב כתיב מלחמה. ולפ"ז מ"ש ר' אלעזר והכי הוא ודאי ר"ל שכך הוא האמת כמה דתנינן דלמואב אתחזיין לגבייהו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188a:5)

במאני קרבא וכו' לפי שבמואב כתיב מלחמה ובעמון לא וקצר הזוהר במובן: וכן מתרץ הש"ס על המשניות הכי קאמר וכו': שהתנא דרכו לקצר. ומ"ש דתנינן דדא דהות חציפא וכו'. בא לתרץ שעדיין קושיא לאלהינו למה במואב כתיב מלחמה ובעמון לא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188a:6)

**ונותן טעם דדא וכו'** אינון דאפילו נוני ימא וכו'. פירוש רמז על אביו הנקרא נונא כמ"ש בפרשת בראשית שהיה נגלה לרבי אלעזר ורבי אבא. נשיקה קדמאה וכו'. פירוש בשביל אביו שהיה נגלה להם. והשנית על ביעין דנונא בניו של רב המנונא שהיו חכמים גדולים. ואי לא לרחצנו תהכון. פירוש אם לא היה כדברי אלא אית לכו מאני קרבא איני יודע דלרחצנו תהכון וכיוצא בזה אמר לקמן דאי לאו תנדעון תנופה מאי היא. שר"ל אם לא היה כדברי תנדעון תנופה מאי היא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:1)

ה"ג דתפנוקי בלא קרבא או נהמא דקרבא ור"ל א' מג' דברים או בלא קרבא כלל או קרבא בינונית או בכל מאני קרבא: בחרבא וכולי כתיב בספר אור ישראל. וחר"ב גימטריא רי"ו כמ"ש הרב ז"ל בפסוק וחרב פיפיות בידם והיינו בחרבא. וברומחא הם רמ"ח תיבין דק"ש עם ו' פעמים אלהים שהם מוחין דקטנות דאו"א כמ"ש הרב בכוונת ק"ש: ובקשתא הוא יסוד בסוד זרע יורה כחץ. ובאבנין וכו' פירוש כדאיתא בפרשת שופטים לדון סמ"אל באבן דאיהי יו"ד ובה' אצבען דיד דאינון ה' ובקנה דדרוע' דאיהו ו' ובכתף דתמן ה' ולכן אמר לקמן הא ידענא דחילא דדרועא דילך אתחלש. אל יתהלל חוגר כמפתח שכבר נלחם ונצח דרומז שכבר נצח לר' יהודה ורבי יצחק לעיל שהם חבירים לר"א ורבי אבא וז"ש אל תתהללו אתם שחוגרים כדי להלחם עמי כמו אני שמפתח. קרא דא על עמר התנופה אתמר. נ"ב צ"ע דהאי קרא בחלה כתיב ואיך דריש ליה בעמר התנופה עכ"ל. ונל"עד דמיתורא קדריש דכיון דכתיב לבתר מראשית עריסותיכם חלה וכו'. למה כתיב ברישא והיה באכלכם וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:2)

**לכך דריש ליה על עמר התנופה באם אינו ענין וכו'** מאי איכפת לן אי אניף וכו'. נ"ב ר"ל כבר ידענו הדין מפ' והניף וא"כ מאי קמ"לן ותירץ שבא לרמוז שיעלו השכינה למעלה כמ"ש בסמוך תנופה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:3)

**אצטריך לעילא: פירוש להרים השכינה למעלה וז"ש והיינו תרומה** ומ"ש ואע"ג וכו'. ר"ל אעפ"י דדרשינן תרי ממאה מ"מ עיקר מלת תרומה ותנופה היינו להרים השכינה וכדמסיק וז"ש תרימו תרומה לי"י שתרוממוה למעלה ולגלות ג"כ על מלת תנופה שהיא תנו פה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:4)

**תנו כבוד וכו' פירוש מלכות הנקרא כבוד תחברו אותה עם זעיר** דלית אנן יהבין אלא להאי פה. פירוש שאין מחברים עם זעיר אלא השכינה הנקרא פה ולא הס"א כמ"ש בפרשת תרומה בייחוד ק"ש. וכי לחם הארץ שערה וכו': פי' שהמלכות לחמה העיקרי הם ה' חסדים שמכוננים אותה בסוד והוכן בחסד כסא. וא"כ היכי קארי לשעורה שהיא ה' גבורות לחם הארץ. ותירץ בגין דשעורה קדמאה וכו'. שר"ל שהגבורות מהם נבנית תחלה ואח"כ החסדים לכך קראם לחם הארץ. איהו שיעור ה'. פירוש שעורה הם ה' גבורות ומהם נבנית המלכות הנקרא ה'. ה"ג דהא אתר ידיע הוא בשיעורא דהא חטה בהא נקודה באמצעיתא דלית חולקא וכו' ופירוש הענין בסמוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:5)

**ה"ג אלא חטה ברתא דמתחטא לקמי אבוהא ועביד לה רעותה**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:6)

**ומאי חטה וכו'** פירוש הם החסדים כמ"ש הרב ז"ל בדרוש שבועות. והכ"ב אתוון הם החסדים. אבל לגבה שרייא נ"ב כשושנה בין החוחים חטה סתם נ"ב לשון חטא. וע"ד נקודה באמצעיתא וכו'. נ"ב פירוש יש דגש באמצע ט' של חטה דאל"כ היו חוטפים החי"ת בקריאה והיה נשמע כמו חטאה אבל כשיש דגש ר"ל כמו חטטה ולא חטא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:188b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:188b:7)

**כן שמעתי ממורי זלה"ה עכ"ל** ולפ"ז אתי שפיר שקדמאי שאמרו שחטה סתם הוא לשון חטא שעדיין לא נפרדה הקליפה. ובתראי שאמרו חטה ממש בדגש רמזו לנו שנפרדה הקליפה ונשברה. וזהו שפירש ישעיה וממחתה וכו' שנשברה ס"א וז"ש בסמיך תבירו לס"א ברירו דילה ר"ל שנשברה הקליפה. והקדושה נשארה לבדה בח"י דף ח' וז"ל וכמ"ש בזוהר בפרשת בלק כי מוץ ותבן הם ב' קלים ולכן מלת חטה בה אותיות ח"ט שהם מורים על הס"א הנדבקת בה' שבסופה כי מפני כן לא היו שני אותיות אלו בשבטים לפי שהיו שבטי יה. וכשמפריד מוץ ותבן שהם ב' קליפות. מן החטה שהיא הקדושה בזה גורם פירוד לס"טא שהם ד"ון מוץ ותבן הנדבקים בחטה. ובדף ט' כתב וז"ל בזוהר משפטים דף ק"ך ע"ב אמרו כי צריך לברר את החטים מכל פסולת ועד דיתברר לא שרייא יו"ד על ה' ואינו מתקיים כי יד על כס יה. ר"ל מי"ד בניסן צריך שיהיה הכנה לחיבור שם י"ה וזה ימצא על ידי הבירור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189a:1)

**דבחמש זיני דגן גרסי'** ה' דגן בנקיו בלא מוץ ותבן חטה דכר ונוקבא מוץ ותבן. ה' בנקיו דדגן ועל דא שלימו דאילנא חטה איהו ואילנא דחב ביה אדה"ר חטה הוה דכולא איהו ברזא ובמלה דחטא גרסי' ור"ל דחט של חטה הם רומזים למוץ ותבן שהם נוקבא ודכורא דקליפא. אבל ה' בלא חטה מורה על המלכות לבדה ונפרדה הקליפה ממנה. ואע"פ שאמר לעיל שחטה בדגש ברירו מסטרא אחרא. יש לומר דמ"ש הכא שחטה היא במוץ ותבן כלולים בה: דהיינו אילן שלם בקליפתו היינו חטה בלא דגש. אבל חטה בדגש ברירו מס"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189a:2)

**דהא שעורה אקדים** נ"ב נוקבא דזעיר בבחינת דינים שבה שהם ב"פ מנצ"פך גימטריא שער"ה. דאלף הרים נ"ב אל שד"י במילואו בעולם הבריאה עולה אל"ף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189a:3)

מיכלא דההוא תרומה נ"ב מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189a:4)

**ה"ג ואתקציר בליליא** בקריבו דתרומה דא דשעורים נ"ב נ"ל שהיה ניכר זה בעשן המערכה: כגוונא דרזא דסוטה פירוש כמו שהסוטה היתה נבדקת ע"י המים אם טהורה אם טמאה. וכתיב ויאמר להם אלהים פרו ורבו. הקדים פי' זה לסייע לדבריו שאפילו לא חטא אדם מוכרח לקיים פריה ורביה שהרי פבוק זה מיד אחר שנברא אדם צוהו בפריה ורביה כדמפרש. מוץ ותבן דלאו מההוא סטר: נ"ב שהם מקליפת נוגה מצד הטוב משא"כ בעת החטא שהוא מצד הרע דנוגה עכ"ל: ומ"ש ולבר מארעא וכו' היינו מהרע דנוגה כקוף בתר וכו'. נ"ב פירוש כי יש ג"כ בקדושה מוץ ותבן מו"ץ גימטריא קל"ו ה' חסדים שמקבלת מת"ת שהוא ו': תב"ן ת' מלכות ב"ן שבמלכות עכ"ל: ולפ"ז מוץ שהוא. נוקבא דקליפה יש לו קצת יניקה מת"ת. ותבן שהוא דכורא יש לו קצת יניקה ממלכות דקדושה ולפי שלא ינקו הרבה לכך לא נעשית יניקת נוקבא דקליפה מנוקבא דקדושה ודכורא מדכורא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189a:5)

**ואינון ז' היכלין** פי' חג"ת נהי"ם ושית אתוון נ"ב ו"ק. וחמש אינון נ"ב בלתי מנין היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189a:6)

**מגו עתיקא וכו'** פי' בינה. ההוא יין פי' הארת הבינה שמשך אותה יעקב למלכות ואחר שנתעצמה במ': סחיט לה מענבים דההוא גפן: דהיינו מספי' דמ' כדי להמשיך אותה הארה ליצחק אביו. דקא אתחזי ליה: נ"ב מהבינה קו הגבורות: הכא אכל עילא ותתא: פי' יצחק שלמעלה שהיא גבורה אכלה מהארת הבינה: וכן יצחק אע"ה: ה"ג וע"ד ארחיק מלה: ליה לתתא: פי' ליצחק אע"ה: ליה לעילא ליצחק העליון שהוא גבורה: בתרין סטרין אחיד. פי' יעקב אחז ביצחק העליון וביצחק התחתון אי נמי קאי על יצחק שאחז בתרין סטרין היינו בינה וגבורה. דארמי מייא בההוא יין ז"ל הרב בקיצור דע כי יצחק סוד הגבורות שביסוד דאימא והוא יין החזק. והנה יעקב באותו יין שהשקה לאביו הטיל בו מים שהם החסדיה שביסוד דאבא. כי משם שורש יעקב וז"ש בפ' בלק חנוך מט"ט אמר דארמי ליה מייא ביינא. וז"ס תרי טעמי שהם דמות שני וו"ין רמז שחיבר ב' יסודות דא"וא כי יסוד הוא בחי' ו' קטנה ע"כ כללות דבריו. ובזה מובן לשון זה ועיין בפ' תולדות דף קמ"ב ע"ב: דיוסף חסידא נ"ב יסוד: דוד נאמן. פי' יוסף נק' דודי וקראו דוד נאמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:1)

**הא מלאך חמרא דילך הוא פי' אתה שאתה מלאך לפי שהיו ר"א ור"א קורים לינוקא מלאך** חמרא דילך הוא. דהיינו ודאי אותו היין של בינה משם יניקתך.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:2)

**נצחת מלאכא שליחא** פי' ודאי אתה נוצח אפי' מלאך שהוא שלוחו של מקום בכח רוח החדש שבך. א"נ יש לפרש נצחת מלאכא שליחא הוא מט"ט שהינוקא מביא חידושיו ואמרו לו מה שאמרת אתה הוא יפה משל מט"ט וכ"ז ברוח הקדש שבך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:3)

**וענבין דילה** פי' גבורות שבה. אושיטת ג' שריגין. נ"ב נה"י עכ"ל ור"ל לפי שבנין הנוקבא ומוחותיה הם מנ"ה. דזעיר כי נצח דזעיר הם חח"ן דנוקבא. והוד בג"ה דילה ויסיד דת"י דילה. ואותם מוחין שבתוכה מוציאה הארתם לתחתונים. וז"ש אושיטת ג' שריגין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:4)

**דיוקנא דאבהן** נ"ב חותם הארת חג"ת והיינו דיוקנא דאבהן ולא אבהן ממש. כדין עלתה נצה. פי' העלתה מ"ן. אינון ענבין רכיכין. פי' שמתמתקים הגבורות שבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:5)

**בר במייא גו חמרא** פי' חסדים דאבא בגבורות אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:6)

**חנוך מט"ט אמר ג' שריגים וכו'** נ"ב. פי' אר"ג: והא ד' אינון. נ"ב ארג"מן. דא הוא ההוא רביעאה. נ"ב מיכא"ל עמה תמיד ואינו נבדל ממנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:7)

**וירכב על כרוב** הכא מפרש כרוב הוא מיכא"ל: בזמנא דפורחת: ושיעור הכתוב ובגפן שהיא מ' יש לה ג' שריגים תחתיה שהם אר"ג וכדי שלא נקשה למה לא נזכר מיכא"ל. לכך תירץ הכתוב והיא כפורחת דאיירי בזמנא דפורחת לעילא ואז עלתה נצה דהיינו עלתה עם מיכא"ל שהוא נק' נצה ולא נשארו אלא שלשה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:8)

**נהמא וחמרא עיקרא דפתורא** פי' לפי שאמר להם ב' חידושים פ' א' והיה באכלכם מלחם וכו' שהוא נהמא: ופסוק ב' ובגפן שהוא חמרא וז"ש נהמא וחמרא עיקרא דפתורא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:189b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:189b:9)

**וסבייא אתמשכו וכו'** פי' עולימין של מואב נטלו עצה מזקני מדין במה נאבד שונאיהם של ישראל. והזקנים נמשכו אחריהם ונתנו להם עצה להשחיתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:190a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:190a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:190a:1)

**ה"ג וביה תזדווגי** ה"ג מאן דעביד בישא בכולא כעמלק על ברית דקריבו לגבי ברית עילאה דקני קב"ה קנאת עלמין וכו' וכן היא בזוהר מוגה. ור"ל שהיו חותכים מילות ישראל וזורקים אותם כלפי מעלה לגבי יסוד העליון הנק' ברית. ה"ג ישראל חבל נחלתו הוה. ומ"ש בההוא חבל נחלת ה'. פי' וימדדם בשביל ישראל שנקראו חבל נחלתו ומ"ש ההוא חבל אחיד בהו. פי' מ' ומפרש פי' אחר וימדדם ע"י החבל שהיא מ': ה"ג ובג"כ אחיד בחבל ופשיט חבל על ההוא דחבל נחלת ה'. ור"ל אחיד במלכות הנק' חבל ופשטה על מואב שחבלו ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:190b:1)

**וע"ד גבורי כח וכו'** פי' הם ישראל שהקדימו נעשה לנשמע. ורישא דקרא במלאכים וסיפא בישראל כדמוכח לקמן: ה"ג אמר ההוא ינוקא כיון דחרבא דילך לא אצלח אי אנת לא מנענעא ליה כדקא חזי. שבוק חרבא למאן דאגח קרבא: בגין דקדושה מג' עלמין נ"ב מבריאה ששם שרפים ומיצירה ששם חיות: ומעשייה ששם אופנים וישראל א"ר אלעזר מלין דאנן בהו בברכה אינון. פי' בא לתרץ מה שהקשה עליו הינוקא שלא זכר ענין הקדושה: וא"ל ענין שאנו עסוקים בו הוא ברכה ולכך לא זכרנו ענין הקדושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:190b:2)

**מאתר דכל ברכאן נפקין** נ"ב יסוד הבינה. עד דיתעבדון ברכה נ"ב היסוד נק' ברוך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:190b:3)

**בההוא ברכה** פי' יסוד. יפשון מיין סגיאין. נ"ב כי משם נשמת כל חי: וההיא משיכו מאי היא ה'. פי' שנמשך מיסוד למ' הנק' ה': משיכו נהרא דנהיר. נ"ב יסוד דזעיר: אספקלרייא דנהרא: נ"ב זעיר גופיה: דאתמשך וכו'. נ"ב וא"ו ומשך ו': אתמר ברכו את ה'. נ"ב שמקבלים שלא באמצעות הנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:190b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:190b:4)

**ה"ג אמרי ברכו את ה'** אני בצדק ודאי. פי' אמר דוד המלך ע"ה אני הוא שמקבל מצדח לאפוקי המלאכים שמקבלים מזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191a:1)

**תנינן דא ז' וכו'** פי' שאין בה תוך כשאר אותיו' א"ב וכו'. ומ"ש כיריעות שלמה. מדמה אותה לז' דלית לה חוורו. מגו דחיקו דרחימו וכו' אזעירת גרמה וכו' נ"ב בסוד נקודה תחת היסוד עכ"ל. ונל"עד שכוונת הזוהר בזה כמ"ש הרב בזה בכוונת העמידה שאחר שמגדילים המלכות אח"בא בכל קומת זעיר אח"כ מחזירים אותה בפני זעיר. וכל מה שהיה לה פרצוף באחור הלואי בפנים תהיה נקודה תחת היסוד. ואח"כ בונים אותה ע"י המוחין דאימא שבתוך זעיר ע"כ כללות דברי הרב ז"ל. וז"ש מגו דחיקו דרחימו. דהיינו מפני שאוהבת בעלה להזדווג עמו ולכך חזרה בפני זעיר והיא אינה יכולה לסבול הארה שם לכך אזעירת גרמה בסוד נקודה וז"ש בסמוך וכדין מגו קלין וכו' דהיינו ע"י התפלה בסוד בא"י מגן אברהם. נפיק דודה רחימה מגו היכליה דהיינו שהזעיר מקבל מבינה ובונה אותה. ואל יקשה לך שהרי גם בהיותה בפנים אנו מתקנים אותה מנה"י דאימא במלך עוזר וכו' ולמה לא אמר כאן רק נפיק דודה דהיינו התקון ע"י זעיר די"ל כיון שאחר מלך וכו' חוזרת נקודה ג"כ ואין התיקון האמיתי רק ע"י המוחין הבאים מזעי' אליה לכך לא נקט הכא אלא התכלי' האמיתי. ה"ג מה עבדין גברין תקיפין חיילין דילה שאגין כאריין תקיפין כמד"א הכפירים שואגים לטרף ומגו דחילא שמע וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191a:2)

**ה"ג ואתי לגבה ואשכח לה בלא דיוקנא וכו'** ה' כמלקדמין. נ"ב ה' אחרונה שבשם: וע"ד כתיב גבורי כח וכו'. פירוש שע"י תפלות של הצדיקים שהם בכוונתם מתקנים המ' הנקרא דבר: ה"ג ומאן דמנע ליה. וזכינא לון נצחתי אותם. יקבוהו לאם. פירוש יפרשו חטאוי למלכות וכדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:1)

**לאימא קדישא** פירוש מלכות. מה שמו. פי' אבא ומה שם בנו. פירוש זעיר. ה' צבאות שמו פירוש אבא נקרא כך בהשאלה כמו בינה הנקרא כך בסבא דמשפטים. ה' אמר אלי. פירוש זעיר אומר שאבא הנקרא ה' אמר אלי בני אתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:2)

**בני בכורי ישראל והאי ישראל כל מפתחין דמהימנותא ביה תליין ואיהו וכו'** כבי"כול שולטנא יהיב ליה על כולא דכולא יפלחון ליה וכו' עוד שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:3)

**כל ברכאן דלעילא ותתא להאי בר סלקין ומתעטרין וכו'** בסע"ה דף נ"ט ע"ב כתב מעיו עשת שן פירוש רש"י לשון קיבוץ עם קרוי עשת. ואיתא בא"ר תאנא אתפשט האי ת"ת ואתתקן מעוי דדכורא וכו' ואיקרו בעלי מעין דכתיב ע"כ המו מעי לו וכו' נמצא ששם קיבוץ כל הרחמים ומ"ש עשת ש"ן מפני ששם מתפשטין אחורי ע"ב גי' קפ"ד ואחוריים דס"ג גימטרא קס"ו כי שם במקום המעיים שהוא לסוף שליש דת"ת נעשה כתר דיעקב ורחל העומדים שם בסוד אל עליון. עליון גימטריא שם ס"ג בריבוע ושיעור הכתוב מיעיו ששם העשת שהוא קיבוץ הרחמים נעשה מן ש"ן קפ"ד קס"ו כי האחוריים העליונים נעשים פנים למטה ומהם כל הרחמים. מעולפת ספירים יובן במ"ש בזוהר דברים בני בכורי ישראל וכו' ויובן ע"פ מ"ש ביחודים כי עיקר גלוי הויו"תיו ית' נתגלה בת"ת וממנו ולמעלה הוא סתום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:4)

ודבר זה מבואר ג"כ בל"קת ויצא ששם הוי"ה נתגלה דווקא בת"ת ולכן בת"ת כל השלשה כלים שלו הכל הוא שם הוי"ה כמבואר בשער השמות כי שם הוא עיקר הגילוי. וא"וא מגלים שם פעולתם ומכ"ש אורות שלמעלה מהם. ולכן נתבאר בפירוש אגדות שת"ת שבת"ת הוא עצם החתן כי השם הוי"ה אשר מורה על א"ס ב"ה שהוא הי"ה הו"ה ויה"יה נתגלה שם ולפיכך שמו תפארת מפני ששם נתגלו פארות וענפים של כל הספירות. ולכן אמרו בזוהר מאן דנטל שמשא נטיל כולא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:5)

ולכן מאמר השכינה על סוד המעיים שמתחילים משליש ת"ת ולמטה שהוא מעולפת ספירים פירוש רש"י לשון קישוט כמו ותתעלף ותשב בפתח עינים. והוא ששם החתן שהוא ת"ת שבת"ת מקושט באורות של כל הספירות שמלת ספירה פירוש הרח"ו שהוא לשון מספרים מזהירים וז"ש מעולפת ספירים מקושט בכל הספירות. ולכן נתגלה שם שם הו"ה שכולל כל הספירות. ולכן משם מתחילים החסדים להתגלות שהם שם הוי"ה כולו חסד שמאירים שם מאד מאד. ומהחסדים המגולים מאיר זעיר עד הכתר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:6)

**כמ"ש בדרושי הצלם** ומקום המעיים שם הוא קישוט כל הספירות וזהו מעולפת ספירים ודוק בדבר זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:7)

**לאם ממש פירוש בינה** למאן דאיצטריך. פירוש למ' שיהיה הוא. התיקון דכוס של ברכה. ד"ה זקיף טעמא לעילא. פירוש מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:8)

**דהא טעמא אפסיק בה'** פירוש שאלו לא היה שם פסיק ודאי קאי על וה' דרישא דקרא. יומא דכל יומין כלילן ביה. פירוש חסד ראשון שכולל כל החסדים ושיעור הכתו' יומם הוא שהולך לפניהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:9)

**יומא וליליא יהא קמייכו בכל שעתא: פירוש שתהיו יותר מישראל שהזעיר היה מאיר להם ביום ומ' בלילה** אבל אתם זו"ן בשניהם מאירים לכם בכל שעה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:191b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:191b:10)

**גבור ביצירה** נ"ב שכבר הגיע לימים ראויים לכך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:192a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:192a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:192a:1)

**שרש למטה וכו'** פירוש שהצדיקים הגדולים הם בישיבה של מט"ט והתינוקות הם בישיבה של הקב"ה ה"ג אמאי שדר ליה מיד עד לא ייתי לגביה מלין בפירושא. אתא ושאיל מלה כמלקדמין. פירוש רבי יוסי הנזכר לעיל. ה' מסיני בא כמד"א הנה אנכי וכו'. נ"ב שנתלבש זעיר בנוקבא והדיבור היה ע"י כמ"ש וידבר אלהים ולא וידבר יה"וה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:192b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:192b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:192b:1)

**אורייתא נפקת וכו'** התורה הוא יסוד דאבא המלובש ברישא דזעיר בסוד הדעת עכ"ל והתכת לשון הזוהר כך הוא התורה שלנו יצאה מיסוד דאבא הנקרא רזא שיסוד נקרא רזא בזוהר ומ"ש דרישא קדישא וכו' ר"ל יסוד הנז' היכן הוא מלובש ואמר בראש זעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:192b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:192b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:192b:2)

**ה"ג א"ל אנת בוכרא ול"ג ואמר** אלא נטל בההוא נהירו וכו'. פירוש בהריגת ב"ד שהיא בפרסום שלקחנו מס"מ כתיב וזרח אבל בפריה ורביה שהיא בצנעא כתיב הופיע. ואין להקשות שהרי מצות פרו ורבו כתובה בתורה וכן הריגת ב"ד והתורה קדמה אלפים שנה. ואיך לקחנו אותם מס"מ ורהב. די"ל שהקב"ה מגיד מראשית אחרית וכשצפה הקב"ה זה כתבם בתורה. וכיוצא בזה תירץ הזוהר בפ' בראשית.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193a:1)

**לכל רבבות קדש וכו'** נ"ב ע' שרים. ת"ח עדים דבני ישראל וכו'. פירוש שאלו המתנות שקבלו מע' שרים מהם היו עדים דישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193a:2)

**מה אשתאר מנהון ההוא שבי** פירוש שמרע"ה כשעלה למרום לקח מתנות שנתנו לו ע' שרים. ועוד שבה מהם שבי דהיינו הארה מועטת מהמתנות. ואחר שחטאו ישראל ונסתלק העדי שהם המתנות נשאר להם השבי הנז' עד שבא עמלק ולקחו דכתיב וישב ממנו שבי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193a:3)

**תבין לאבוהון דבשמייא: פירוש אפילו בחול נמי אם ישראל עושים תשובה חוזר להם העדי הנז'** אבל בשבת אפילו בלא תשובה חוזרים להם כמ"ש הרב בכוונת ישמח משה במתנת חלקו. ה"ג ואתכסיין ביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193a:4)

**על הנהרים מבעי ליה** נ"ב פירוש שהרי בלעם מארם נהרים היה והם ב' נהרות: דעל חד נהרא קיימא תדיר נ"ב ה"ס מ' דקליפה הנקרא פתורה ועומדת על הנהר שהוא היסוד סוד יותרת הכבד הנז' בפרשת פנחס: עאל בג"ע פירשנוהו בכ"מ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:1)

**א"ל וכי בריקנייא וכו'** פי' שר' אבא משמ' מדבריו שסוד זה סתום ולא היו יודעים אותו אלא דורי של רשב"י ולכך הקשה לו ר"א וכי הראשונים לא היו יודעים זה הסוד רזא עילאה שירותא וכו'. נ"ב חכמת אבא עכ"ל ור"ל אבא שהוא חכמה דאצילות ולפ"ז כוונת הזוהר רזא עילאה שהוא אבא ונק' ג"כ שירותא. ונק' ג"כ נקודה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:2)

**רזא קול וכו'** נ"ב בינה: ה"ג ולית מאן דאתיב עלה. אתה דא שירותא. נ"ב חסד דזעיר: דקיימא על דבר. נ"ב מ': דאתקשר ביה בדוד נ"ב פי' שדוד מרכבה לה. ולכ"א כמדבר בעדו דברתי דבר שלי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:3)

**דתלת דוכתי אינון** פי' אבא וחסד ומ' כמ"ש באדרא זוטא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:4)

**ארוממך כולא כחדא** פי' כל הספי' כולם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:5)

**אודה שמך וכו'** פי' מ' הנק' שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:6)

**כיסוייא ולבושא וכו'** פי' שפרצוף התחתון מלביש לעליון ועי"ז מתמעטת הארתו ונוכל להשיגו: ובסע"ה ד' ל"ו כ' וז"ל וכמ"ש בזוה' בפ' בלק דף קצ"ג ע"ב כי עשית פלא כי עשית אל"ף ומהו אל"ף הא תנינן אל"ף בי"ת אל"ף בינ"ה וכו' וסיים שם ואיהו רזא דיחודא: ונז"ל כסוייא ולבוש' לאתלבשא נהורא סתימא עתיקא טמירא בכסויי' דנהורא אחרא עכ"ל מכאן תבין שגם הפלא עליון מתגלה לפעמים בבינה להשפיע בזעיר לב' נתיבות חכמה בשלימו' ומהם יוצאי' לב' שיניים וז"ש שכולם מתאימות שגם הנתיב לב' מתגלה בך ואז הוא רחמים גמורי' וז"ש ושכולה שהוא בחינת דין אין בהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:7)

אל"ף בי"נה פי' שבינה נק' בי"ת ונק' אל"ף ולפ"ז כי עשית פלא היא בינה הנק' אל"ף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:8)

אבל דיוקנא דאל"ף וכו' פי' חב"ד דאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:9)

**דאדם קדמאה** נ"ב חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:10)

**חד מכאן וכו'** נ"ב חב"ד עכ"ל. ור"ל חב"ד דאבא שא"לף היא יו"י ב' יו"דין הם חו"ב ו' באמצע הוא הדעת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:11)

**כלא הוא חד דרגא וכו': נ"ב יסוד דאבא** ה"ג קרא להאי בקדמיתא פלא יועץ והכא אמר פלא עצות מרחוק. ור"ל למה שינה דהתם כתיב יועץ והכא עצות. ותירץ דהתם מנה ז' דרגין שהם א"וא שהם פלא יועץ וכו' והכא עצות הם נ"ה וכו' וכדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:12)

אלא אצטריך לממני שית סטרין: פי' שבפ' פלא יועץ מנה ו' ספי' פלא חכמה יועץ בינה אל חסד גבור גבורה. אבי עד ת"ת. שר שלום יסוד. תרי בדי ערבות. פי' הם נ"ה והם נק' עצות. ופי' מרחוק מאבא הנק' רחוק משם מקבלים הארה א"נ בינה נק' רחוק בהשאלה. ונ"ה משם. בסוד ומבינה נביאים. ה"ג אמונה אומן תרין דאינון חד גן ונהר דא נפיק מעדן ודא אשתקי מינה הא הכא כל רזא סתימא דמהימנותא. ור"ל גן זה היא מ' ונהר הוא יסוד שיוצא מהמוח הנק' עדן והיינו אמונה אומן דקרא כי אמונה היא מ' ואומן הוא יסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:193b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:193b:13)

**ודא אכרע לשאר** פי' זה שמשביח את עצמו מכריע את כולם שהוא שוטה כמו המרבה דברים ועוד הוא בעל עבירות וז"ש שוטה בכל עבירות וכו': ה"ג וכדין פתיחו דפומך באורייתא ישבחון מלך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:194a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:194a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:194a:1)

**האל לא כתיב פי' שהאל היא מלכות האל הידוע** בההיא שעתא. פי' בשעה שהלך פנחס להלחם עם מדין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:194a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:194a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:194a:2)

**טולא דתנינייא** נ"ב נראה שזה כמין השבעה לנחש הקדמוני שיניח צליה לעבור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:194b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:194b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:194b:1)

**ותתכלל במלין דדרגין קדישין** נ"ב מכאן שטוב לנפטר למיתמתוך דברי תורה והיושבים לפניו. יזכירו ד"ת וכ"ש אם קורים השם של מ"ב שהוא מסוגל להעלאת הנפשות. ויקראו קריאת שמע לפניו: קב"ה עבד מה דעבד בההיא חייבא. נ"ב שנתגלגל בנבל ובברזילי וכמהם וזהו ותהי אחריתי כמוהו: וחד עני נ"ב משיח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:195a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:195a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:195a:1)

כי יתעטף מ"ל פי' שהוא לשון עילוף מאי כי יעטוף אלא איהו עביד עיטופא וכו' שהוא לשון איחור כמו והיה העטופים ללבן. ה"ג אמרין אתייחד בתיאובתא וכו': ה"ג ואת עביד: ועכ"ד כולא הוה ביה בדוד. פירוש אעפ"י דשבק מלה דעני ואמר חסיד אני עכ"ז כולא הוה ביה. ומ"ש ועכ"ד אצטריך ליה לבר נש פירוש אעפ"י שדוד שבק מלה דעני והוה אמינא דבר נש אחרא לא יעביד גרמיה עני. ואעפ"י שאמר כולא הוה ביה בדוד הוצרך ג"כ לומר זה גם בבר נש אחרא. ה"ג עד דיפרש חטאוי מיומא דהוה בעלמא אי הכי אן אינון דאתכסון וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:195b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:195b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:195b:1)

ארימית ידי בצלוי לקמי מלכא קדישא וכו' והשתא אנא הכי עבידנא ואמינא וכו' פירוש שרבי אלעזר ארים ידוי בתפלה והתפלל לפני הקב"ה ואמר שכל מי שיעשה ד' תיקונים אלו צלותיה לא תהדר בריקנייא. כד אמר אמת ויציב וסמך גאולה לתפלה נ"ב בשעה שאומר עוזר דלים אז יעשה עצמו עני עם השכינה תלת עבדין אינון בג' דוכתין נ"ב נ"ל כי ג' עבדים הם שכינה מט"ט סנד"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196a:1)

ת"ח תרי עבדי וכו' פירוש הם מט"ט וסנד"ל ומ"ש דכליל כל הני פירוש שבין עבד דזמירות לעבד שאחר העמידה שם ביניהם מוסר עצמו על קדושת ה' ועני וחסיד וז"ש לעיל מאן כליל כל הני ההוא דקא אצטריך לכללא לון ומאן איהו עבד דהיינו שבין עבד לעבד הם האחרים דאמרינן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196a:2)

ומ"ש דהא תליתאה היא מ': תליתאה כך קיימא וכו' פירוש ששני' הראשונים הם מט"ט וסנד"ל והשלישית היא מ' וכדמפרש דקלא אשתמע וכו'. פירוש מלבד ששומע הוא שהקב"ה קורא לו עבד עוד מכריז הקב"ה בכל הרקיעים שזה עבד המלך וז"ש ותו וכו'. כגוונא דא רוח סערה באה כלל דכר ונוקבא. פירוש רוח הוא דכורא סערה נוקבא והם מחוברים כאחד אח"כ נפרדו ולכך כתיב באה ולא באים וסוד הענין כ"ש בליקוטים וז"ל ענין שארי בחבורא וסיים בפירודא וסוד אשר הלך חשכים הוא כי כבר ידעת כי הקליפה אצל הקדושה כקוף בפני אדם והנה סוד האצילות היתה הנוקבא מחוברת בזכר אחב"א ואח"כ ננסרה וחזרה להתחבר עמו פנים בפנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196a:3)

**והנה גם הקליפה עשתה כן** אך כאשר ננסרה ונפרדה אז בא יום השבת ונשארה בפירודא ולא יכלו עוד להתחבר פנים בפנים וז"ס שארי בחיבורא וסיים בפירודא עכ"ל ובזה מובן לשון זה מדוריהון לעילא בג"ע של מעלה מדוריהון לתתא בג"ע שלמטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196b:1)

דאינון רוחין משטטן וכו' פירוש שמשוטטים ונכנסים לפנים למקום המיוחד להם ואח"כ יוצאים כמ"ש ר"ש בסמוך שבדבר זה לא פליגי ר"ש ור"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196b:2)

**לאתר טמיר וגניז נ"ב ג"ע עליון** רא"א גם צפור וכו' ועל גבי שורין דג"ע מצפצפן וכו' בח"י דף ה' כתב תפלה לאומרה מר"ח ניסן אחר קריאת הנשיא על נשמתין דמצפצפין כציפרין וכו' ע"ש. ובדף ז' כתב מ"ש בזוהר דהא ביומי ניסן ריש תורא בדיקולא תנינן פירושו דבההוא זמנא תקיפו דס"א הוי בעלמא כי כשם שבניסן למטה בארץ צומחות כל עשבי השדה טובות למאכל ועליהן לתרופה וגם צומחות קוץ ודרדר וכל עשב רע. כן למעלה צמיחת קרן הקדושה. וגם לעומתה הס"א מהרה תצמיח ולפיכך קרן השור מועד בתגבורת בזמן ההוא ביותר על צבא המרום במרום כתבנית שור אוכל עשב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196b:3)

**שפיר קאמרת** פי' ברישא דקרא שעל הרוחות מדבר שהם בין חומות של ג"ע ובימי ניסן ותשרי עולים ע"ג החומות וכו'. אבל סיפא דקרא ודרור קן לה אינו כמ"ש שעל הנשמה מדבר שעולה לג"ע העליון אלא גם סיפא דקרא ברוחות מדבר שהם בג"ע של מטה וז"ש אבל כל דא בג"ע דלתתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:196b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:196b:4)

ה"ג ואלין רוחין מצאה בית ודרור קן לה ודאי כל חדא וחדא וכו' ושיעור הכתוב לר"ש גם צפור שהם הרוחות שבג"ע דלתתא מצאה בית ודרור דהיינו שיש להם מדורין לגו ויש להם חצירות וזכאן נמיעל ולמיפק. ופירוש קן לה שזוכים לראות קן צפור בג' רגלים נמצא דברישא דקרא גם צפור וכו' לא פליגי ר"ש ור"א שעל הרוחות מדבר שזוכים למיעל ולמיפק ועומדים על גבי החומות להתפלל על ישראל ולא פליגי אלא בסיפא דקרא ודרור קן לה כולא חד. פירוש שצפור ודרור הכל אחד שצפור הוא יתרו ודרור הם בניו והכל א' חבר הקני. פי' מביא ראיה שדרור קן לה על בני יתרו מדבר ג"ש כתיב הכא קן לה וכתיב התם וחבר הקיני ושיעור הכתוב גם צפור ודרור שהם יתרו ובניו מצאה בית וקן דהיינו שזכו ללשכת הגזית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197a:1)

**ה"ג כמד"א דן מאסף לכל המחנות ונ"ב ד"ן אדנ"י ומגו דלזמנין נוקבא** פירוש שמ' כשמשפעת לתחתונים נקרא זכר וכשמקבלת נקרא נקבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197a:2)

**ואתמר עצרת כמד"א כי עצור וכו' כמו פי' אחר במלת עצרת** ה"ג וכדין איהו עצרת עצור עצר ודאי כביכול יהיב תמצית ולא יתיר ועכ"ד דאימא יהיבת לבנין וכו' וכן הוא בזוהר מוגה ומדוייק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197a:3)

ה"ג ומיד אעדיאת ויתיבת עלה וכו' נ"ב מוסרת מבעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197a:4)

ואתער שמאלא מיד וכו' נ"ב מתעוררת הגבורה ומושכת הארה לס"מ שהוא עשו וז"ש ומשיך חוטא לתתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197a:5)

**כד איהי סלקת למלקט עינוגין וכסופין ומומא אשתכח בישראל לתתא כדין מטי לגבה כטפה דחרדל ויושבת עליו יומין במנין** בסע"ה דף נ"ה וז"ל פתחתי אני מדת היסוד הנקרא אני והוא נקוד' ציון שבה כמ"ש בזוהר בראשי' דף ו' וההוא נקודה נקרא אני והוא גי' שם ב"ן עם ט' אותיותיו שהוא בחי' המ"ן שהעלתה ממעשה הצדיקים ומנשמו' קדושו' שעולים דרך זה היסוד שהוא שער השמים ולכן אומרת פתחתי אני שהוא מדת יסודי להראו' מעשה קשוטי הצדיקים מה שהם מאירים ביסודי. ועשיתי זאת כדי שצדיק עליון שהוא היסוד דדכורא ילבש קנאה בצדיקים התחתונים ויאיר לי ג"כ מאורו' עליונים כמבואר בכתבי האר"י וז"ש פתחתי אני לדודי שהוא יסוד סוד טוב שכן קרוב מאח רחוק שהוא הת"ת. אך ודודי חמק עבר ויובן במ"ש בזוהר בלק כד איהי סלקת למלקט וכו' הרי משמע משם שאף שהיא עולה למילקט עינוגין וכיסופין ויש חוטא אחד למטה המאבד טובה הרבה שהוא המום באיברי' שישראל הם איברים של השכינה וכשיש חוטא אחד הוא המום באיבריה ואז היסוד העליון מסתלק למעלה בסוד הנזכר בתיקונים. וינס ויצא החוצה ויעזוב בגדו בידה ח"ו. ומלת חוצה הוא שעולה למעלה מעולם הבנין לג"ר. וז"ש כאן ודודי שהוא היסוד חמק עבר ונסתתר למעלה בעולם הנסתר הוא בינה ואמרה עוד נפשי יצאה בדברו שהוא סוד בצאת נפשה כי מתה. כי בנימין לקח אף מה ששייך לחלק המגיע לחיותה שהרוחא שבה הוא חלק חיותה כמ"ש בשער מ"ן ובלק"ת בפ' וירא והשכינה אומרת כבר חדל ממני אורח כנשים אפי' בבחינ' מה שמגיע לבחי' נפשי שהוא העושה אותי כלי. ר"ת "כהנים "לוים "ישראלים שהרוחא נמשך מחג"ת דזעיר בחי' רוח ולהיכן הלכה ויצאה בחי' נפשי לזה אמרה בדברו שהוא בחי' פה דזעיר ששם שורש רוח' דשבק בגווה מבחי' הנשיקין שקודם רוחא דשבק בגווה התחתון בתחיל' משפיע בי רוחא העליון ועתה יצא ממני הרוחא דנשיקין לשרשו שהוא הדיבור שבפה זעיר. ולכן גם הרוחא התחתון שהוא נפשי יצאה בסבת הרוח דנשיקין ועתה בקשתיהו בקשתי אותיו' יה"ו שהיו"ד עולה לכאן ולכאן ובקשת. ליה"ו להשלים עמי הוי"ה כי אני ה' אחרונה ויהיה השם בשלימו' ולא מצאת יה"ו. קראתיו כדי שיענני ויצאו מפיו הבלים ומקיפים אך לא ענני ונשארתי יונת אלם מה דהוה מסתכל וכו'. פירש זעיר שהיה מסתכל בנוקבא בכח החסדים עכשיו ותכהן עיניו וכו' כד"א ויקרא לעשו פירש גבורה של מעלה שהוא יצחק. קורא לס"מ שהוא עשו באינון מצולו' ים דיליה פירש הם זו"ן דבי"ע שנקרא מצולו' ים וכמ"ש בפ' אחרי מות בדף ס"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197b:1)

**ה"ג כה תרעה לן ביומין קדמאין אלין עתיקי משדים** ופירש ורעי את גדיותיך ורעי את עצמך שתקבל הארה בשביל גדיותיך על דייקא. פי' שהתינוקו' הם בישיבה של הקב"ה והם למעל' מהרבנים שהם בישיבת מט"ט כמש"ל בדף קצ"ב ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197b:2)

**דקא אתיין לבתר בעלמא** פי' ולכך נקראים עקבי הצאן שהם החכמים שבאים אחר התנאים והאמוראים ומוצאים התורה כתקנה וע"ד כתיב לך. פי' שתחלה פי' לך לאתקפא גרמך כדי להגין על ישר' ועתה אנו מפרשים לך להנאתך בשביל שהשכינה ג"כ היא בגלות. תווהנא על ההוא דכתיב וכו'. פי' היאך אפשר שהאב יהרוג את בנו כמ"ש מרע"ה להקב"ה וז"ש ותנינן וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197b:3)

**ומשה מרחיק וכו'** פי' שהיה יודע שעל ישראל מדבר אלא אל זקני עירו דא קב"ה פי' ו"ק דזעיר שעירו היא מלכות וזקני עירו הם ו"ק דזעיר. דא כנסת ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197b:4)

פי' שמקומו היא מ' ושער הוא יסוד דידה אלין יומין קדמאין וכו': פירוש ו"ק דזעיר ששרשם הם מעיני א"ק כמ"ש באוצ"ח שי' נקודות יצאו מעני א"ק. דא מוסף שבת. פירוש יסוד דנוקבא נק' מוסף כמו יסוד דזעיר כמ"ש הרב בכוונת ב' כבשים דמוסף שבת שהם יסוד דידיה ודידה כי כב"ש הוא שכ"ב כנלע"ד. אבל בס' אור ישראל פירש יומין קדמאין הם או"א שנקראים זקנים כמ"ש בזוהר נחתו תרין סבין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197b:5)

ולכך קראם זקני עירו שעירו הוא זעיר שהוא מלביש עליהם והם בתוכו דמיון האדם שהוא בתוך העיר ומ"ש יומין עתיקין וסבין דכולא. פי' הוא אריך שנק' סבא דסבין ולפ"ז שhעור הכתוב והוציאו אותו אביו ואמו שהם זו"ן לפני או"א ואריך שנקrא זקני עירו. ולפ"ז מ"ש הזוהר אלא אל זקני עירו דא קב"ה הם או"א ואריך. ואל שער מקומו הוא יסוד דנוק' כמ"ש עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:197b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:197b:6)

ה"ג כיון דחמא קב"ה דאינון קריבין מיד סליק דינא משער מקומו מה כתיב ואמרו אל זקני עירו לחוד ולא כהגהת הספרים והכוונה לפירושינו הם ו"ק דזעיר. ולפי' הרב אור ישראל הם או"א ואריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:198a:1)

כיון דשמע משה כדין כתיב פרשתא דא קשה שהרי כבר אמר לעיל ומשה מרחוק הוה חמי וכו' ואפ"ה לא נתיישבה דעתו. וי"ל דפ' ורגמוהו וכו' היה סובר מרע"ה דקאי על ישראל ולכך רע בעיניו ויופי"אל חידש לו דקאי על בית המקדש בסוד כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון וכ"כ בס' זרע ברך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:198a:2)

**צאי לך בעקבי הצאן** פי' ר"א חוזר לפירושו שעקבי הצאן הם החכמים האחרונים. ועל משכנות הרועים אלין מלמדי תינוקות וכו' ופי' על דקרא היינו בשביל. ור"ל רעי בשביל גדיותיך ובשביל משכנות הרועים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:198a:3)

**ד"א וכו' נ"ב שזה נדרש על משה שלא נכנס לארץ וחסר לשון כאן עכ"ל** ועיין בפ' ויקרא דף י"ו ע"א שאמר הגידה לי וכו'. הני קראי אוקמוה חברייא במשה בשעתא דסליק מהאי עלמא וכו' ע"ש ופי' על משכנות הרועים אמר הקב"ה למרע"ה ורעו את גדיותיך שהם ישראל במשכנות הרו עים שהם האחרונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:198a:4)

**דהכי אמר ר"ה סבא ג' בבי דינין וכו'** פי' מביא ראיה למ"ש הקב"ה עביד זדונות כשגגות מג' בבי הנז' שהקיש בב"ק שהיה נזיקין שהוא מזיד עם מציעא ובתרא שיש בהם ענין מציאה ואבידה שהיא כמו השוגג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:198a:5)

כה אמר ה' מאי שנא בכל דוכתא וכו': נ"ב אינו יודע לקשר זה כלל למעלה ואולי הוא שייך כאן מאי לכה דלקמן ולכך הביא כה אמר ה' עכ"ל והיינו טעם פתיחה זו של ר' חזקיה דשייך (דף קצ"ח ע"ב) על פסוק ועתה לכה נא דדריש לכה נגח קרבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:198a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:198a:6)

**מנן יפוק גרסי'** ידא חדא נ"ב י"ד גי' דו"ד: דחד ארייא נ"ב יהודה: ה"ג אי איכול עמך דנתחבר תרוייהו ונגרע מההוא ארייא וכו' ובזה תורצה הקושיא דלעיל דהול"ל לא אוכל אכה בו. שהכוונה אילי אוכל אני בסעייתא דילך נכה בו אני ואתה. ארה לי עשבין לקט לי עשבים מלשון אורה בתאנים אריתי מורי. ה"ג וע"ד צדק לאו איהו באמונה: לעילא בשירותא איקרי מתניים: פי' מקום הסיתום נק' מתניים ולכך הוא דין אבל מקום הגילוי נקרא חלצים דהיינו מהחזה ולמטה ששם נתגלו החסדים והרחמים מתרבים: צדק אזור מתניו והכי אצטריך נ"ב כמ"ש שמקום הסיתום הוא דין אבל לרחמנו ולטב אמונה וכו' שהוא מקום הגילוי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:199a:1)

**ה"ג דקא אתאחדת ביה הארץ ודא** ומ"ש ודא הוא כי עצום הוא ממני ודאי ר"ל מפני המ' שנקרא ארך שאחוזים בה לכך עצום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:199a:2)

דבריך לההוא דרגא פי' לר"א מ"ש בלעם ואנכי אקרה כה נעקר לה מנייהו ונעשה לה תיקון כדי שתתחבר עמנו ואז אנו מוצאים מקום לקלל את ישראל ח"ו הפך מש"ל בדף קצ"ח ע"א על ה' ועל משיחו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:199a:3)

**דרגא חד דיהבת ליה פי' מלכות: בגין דלית לה פרישו ממך** פי' אינה נפרדת מזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:199a:4)

**ה' דיליה וכו'** פי' ה' של אתה והיינו מלכות דמלכות שנאחזת בישראל. את עשה לי דה' עיקר' דשמא דא אתעקר פי' אם יאבדו ישראל ח"ו לא ישאר מן אתה אלא את. לפי שאות ה' שנאחזת בישראל אתעקר ח"ו. לשמך הגדול: מלכות קארי לה הכא שמך הגדול שנקרא אתה ואם תאבד יש' ח"ו נעשית את ויש פגם לשמך הגדול. א"נ שמך הגדול הוי"ה ואות ה' אחרונה היא פרצוף המ' ובה נשלם שם יהו"ה: ואתה אל תירא כולא חד ושיעור הכתוב מפני שאתה מחובר' עמהם לכך אל תירא עבדי יעקב. בכל הגוים אעשה כלה ר"ה וכו' כפל הענין כדי ליתן טעם וה"ק בכל הגוים אעשה כלה ונתן רב המנונא טעם לזה דחיקו ועאקו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:199a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:199a:5)

מה שנשמט כאן תמצא בצד השני משער ויקרא


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203a:1)

**שמא קדישא לך** פי' מ"י אל"ה הם אותיות אלהי"ם לההוא עבדך בלא חובא ובלא חטאה. נ"ב כי בהיכלות דקליפה נזכר כי נוקבא דס"מ ממונה על מיתת הקטנים והוא על הגדולים והרב ז"ל כתב כי כינוי עבד במ'. ועבד זה מלכות הרשעה לילית: ועבד הנז' הוא עיר הנז' בפ' אוסרי לגפן עירה. ומיד עושקיהם כח כי היא עושקת הילדים עכ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203a:2)

**ז' דרגין עילאין** פי' ז' קצוות דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203a:3)

**ותרוייהו עאלין וכו'** פי' אחר שנתחברה המ' עם זעיר עולים שציהם בסוד מ"ן ליסוד דאימא. אלא יכפר עליכם. פירש הבינה שהיא נעלמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203a:4)

**קב"ה יהב לון וכו'** פי' בינה נתנה להם ג' אילנות אלו שהם כנגד חג"ת להתעטר בהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:1)

אשורנו וכו' שייך לפ' שלח לך מאמר המתחיל דא עם דא הם החכמים שנכנסו לג"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:2)

**ציורא ודיוקנא דאביו וכו'** פירש שהזעיר דומה לאבא: מסטרא דיליה אתמתח ואושיט פסיעה לבר. פירש מכח הארת זעיר יצאה מלכות בסוד פסיעה לבר: א"נ מסטרא דיליה מהארת אבא הנז' בסוד אבא יסד ברתא. אשורינו אושיט פסיעה לבר ז"ל הרב בליקוטים. דע כי בעיבור הלבישו נה"י דזעיר על חג"ת דזעיר. והמ' עלתה למעלה על היסוד והלבישה אותו נמצא כי היסוד מלביש לת"ת והמ' מלבשת היסוד ובזה תבין מ"ש בפ' בלק אשורינו דאושיט פסיעה לבר. כי כאשר הלביש יסוד לת"ת הנה הוא שוה לשאר ספירות בעובי כי גם נצח מלביש לחסר והוד לגבורה ויסוד לת"ת. אך בשגם המלכות מלבשת ליסוד נמצא יש שם ג' ענפים שהם ת"ת ויסוד ומ'. ושם בעובי קצת יותר במקום המ' הוא כדמות פסיעה היוצאת לחוץ עכ"ל. ובזה מובן מ"ש אשורינו אושיט פסיעה לבר. דריש אשורנו מלשון תמוך אשורי במעגלותיך וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:3)

כגוונא דא ו' פירש שיש קוץ בסוף הו' שרומז למ' וכמ"ש הר"ב על סוד ו' שבתוך ה של הויה שהעוקץ שבסופה נוטה לחוץ בסוד פסיעה לבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:4)

**ודא הוא ומגבעות אשורנו** פירש הפסוק כשהיה זעיר בתוך אימא שנק' גבעת שם היתה המ' בסוד פסיעה דיליה וזהו אשורנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:5)

**האי גבעת** נ"ב בינה: מן ברה נ"ב זעיר. וחד דהא גבעה דלתתא וכו'. פי' לפ"ז גבעת היא המ' והו' שבתוכה הוא משיח בן דוד שהוא במ' וז"ש דהא גבעה דלתתא שהיא מ' הנק' ג"כ גבעה ברה דאתכליל בה הוא משיח בן דוד ששם הוא תמיד חוץ מיום ביאתו שעולה לבינה כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:6)

**אצטריך לזמנא דאתי וכו'** פירש כשיגיע ביאת המשיח אז עולה לבינה לקבל חיים משם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:7)

ה"ג זמין אנא לומר לההוא אתר דאיקרי חוק ולבשרא ליה והיינו מש"ה אספרה אל חוק שאומר המשיח עתיד אני לבשר אל חוק שהיא המ'. בההוא יומא ממש יפיק ליה וכו' פירש אותו היום שירצה משיח לבוא לגאול לישראל הבינה מוציאתו מתחת כנפיה והיינו סיפיה דקרא ה' אמר אלי וכו' ה' שהיא הבינה אמרה לי בני אתה אני היום ילדתיך שאותו היום הזה שיבוא יוצא מהבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:8)

**וההוא ?תוק וכו'** פירוש אף עפ"י שמשיח בן דוד עולה לבינה. מ' אינה נשארת לבדה אלא נכלל בה משיח בן יוסף ולא באתר אחרא. פירש אינו כמשיח בן דוד שמקבל חיים מהבינה כי משיח בן יוסף אין לו חיים כי אם מהמ' לבדה: מלה דלית בה קשיא וספק פירש שלפי ישיבה של מט"ט יש שני ?פירושים דהיינו בינה פי' נק' גבעה והו' שבתוכה הוא זעיר. או גבעת היינו מ' ו' שבתוכה הוא משיח בן דוד ששם הוא כלול ואינו עולה לבינה אלא ביום ביאתו. נמצא שיש ספק אם פירש זה או זה אבל במתיבא עילאה אין שם אלא פי' אחד דהיינו גבעת חסר שהיא הבינה. מראש צורים איהו. פי' אבא נק' ראש צורים. כי צור רומז בג' מקומות לבינה ות"ת ומ' כמ"ש הזוהר בפ' תזריע דף מ"ד ע"א. וראש צורים הוא אבא שהוא ראש לכולם. ושיעור הכ' כי מראש צורים שהוא אבא אראנו לזעיר וז"ש דהא רזא דיליה דזעיר מראש צורים איהו. ומ"ש ואתייחד קאי על זעיר שנתייחד בג' אלו שהם אבא ובינה ודעת המזווגם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:9)

**ואתייחד ברישא כו' נ"ב ג' קוצי היו"ד הם סוד חב"ד שנכללו בחכמה עכ"ל ור"ל רישא הוא אבא וגזעא בינה** ושבילא דעת וכולם נכללים באבא ולכך יש ביו"ד ג' קוצים לרמוז על זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:10)

**דא רישא עילאה אוירא דסלקא** נ"ב חכמה שבו אוירא דכייא עכ"ל ור"ל שאבא יונק מחסד דעתיק שבגו גלגולתא דאריך הנק' אוירא דכייא. אלהינו דא גזעא. נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:203b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:203b:11)

דא שבילא נ"ב דעת המכריע ור"ל שדעת המזווג א"וא משם יורדת הארה ליסוד דאבא הנק' שביל שהוא דעת זעיר וז"ש דא שבילא דלתתא: זכאה חולקך ר"ש גרסי' וענין זה שייך עם ענין הרוחות שהיו באים לרש"בי בפ' שלח לך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:1)

**ה"ג מתיחו דאחד שיעורא דשית סטרין** ונ"ב ו"ק דמוחין שנכנסים בו: בהאי את נ"ב מ' ד' דאחד עכ"ל ור"ל שבק"ש נכנסו ו"ק דמוחין דג' במלת אחד בזעיר ומשם למלכות הנקרא ד' דאחד כמ"ש הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:2)

**מי ההוא נקודה עילאה וכו'** פי' אבא שהוא נקודה עילאה הכולל רישא וגזעא ושבילא שהם חב"ד הנכללים באבא בטמירו איהו. ולא נקרא בשם מ"י. אבל משעתא דשארי וכו' אזי איקרי מי: היכלא נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:3)

**איקרי מי** פי' כמ"ש שאחר שנתלבש אבא באימא נק' מ"י כי יו"ד הוא אבא ומ' היא אימא. ולפ"ז מ' היא בינה ובתוכה אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:4)

**שארי לאתבנאה דיוקנא וכו'** נ"ב חכמה הוציאה זעיר עכ"ל והיינו באמצעות הבינה לפי שכולם בחכמה עשית כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:5)

**אפיק נוקבא דיליה נ"ב זעיר הוציא המ' עכ"ל** והנראה מפשט הזוהר שעל אבא קאי וה"ק אבא אפיק נוקבא דיליה דזעיר בדיוקנא דאמיה דזעיר ויבא הפ' על נכון מי מנה עפר יעקב. בדיוקנא דאמיה כתב הרב ז"ל שהזכרים הם מאבא והנקבות מאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:6)

**מי דא רישא י'** פי' כמ"ש שיו"ד של מי הוא אבא ומ' של מי היא אימא וז"ש ואתפשט לאתבנאה בפשוטו דחד היכלא שהיא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:7)

**לתרין סטרין באני** פי' שאבא תקן אימא ותיקן זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:8)

**אוף הכא אפיק לנוקבא דיליה** פי' שגם כן אבא הוציא המ' בסוד כולם בחכמה עשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:9)

**כחדא** פי' שהיתה דבוקה באחוריו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:10)

**ה"ג ומספר את רובע ישראל רזא דא בגינך אתמסר זכאה חולקך רבי** וכן הוא בזוהר מוגה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:11)

**דגופא ד' בריתות** פי' שבת"ת יש בו שיעור ד' יסודות כולא אפיק מי. נ"ב הכל יצא מהבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:12)

פתח ר"א ואמר נלע"ד שזה שייך עם מ"ש בדף קצ"ג ע"א ר"א ור' אבא הוו אזלי למחמי לר' יוסי בר"ש בן לקונייא חמוי דר"א. עד אמונה אומן תרין ואח"כ מתחיל ענין זה פתח ר"א וכו'. ולכך אמר לקמן שהיו הולכים אצל ר"י בר"ש בן לקונייא והובא ענין זה כאן משום סוף המעשה שאמר רבי אבא כל הני מילי הוו ודאי בבלעם וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:13)

**בוקר דאברהם** פי' חסד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:14)

**ומסטר דרום נפק חד רוחא** פי' והוא גדול מרפ"אל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:15)

**קל צפרין דמקינן** נ"ב הם הצדיקים שבתוך ג"ע הנק' צפרין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:16)

**וההוא אילת השחר** פי' לאה שזווג יעקב ולאה הוא בחצות עד הבקר בסוד ויהי בבקר והנה היא לאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:17)

**אושיט ליה לההוא בר נש** פי' מושיט הרפואה לאדם. נמצא שאין הרפואה ביד המלאך. אלא ביד הקב"ה. ורפ"אל אין בידו רפואה רק איהו נפיק. להורות שאדם זה אין חלק לס"א בו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:18)

**אלא לגבי בקר דאברהם** ושיעור הכתוב. ה' שהוא א"ס ב"ה כשמתעורר בוקר שהוא חסד אזי תשמע קולי ולכך לא אמר בבוקר דאז הוה אמינא כפשטיה דהיינו בבקר שהוא עת רצון תשמע קולי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204a:19)

**וחד בוקר דיוסף** פי' טיפת החסדים שבגו יסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204b:1)

**נהורא קדמאה דברא קב"ה** פי' כגון א"ק שנתלבש בעתיק וכן עד"ז עתיק באריך וכו'. עד דמטי להאי בוקר דיוסף. נ"ב ה' חסדים דיסוד. זיויה סליק: פי' של יסוד: מסייפי עלמא נ"ב מבינה. עד סייפי עלמא דלעילא. נ"ב מלכות ואתקין חופאה וכו' נ"ב יסוד דייחל המכסה את יסוד דדכורא עם החסדים שב. י ה"ג ולהכי את מתקן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:204b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:204b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:204b:2)

שמים לדום וכו': פי' דכתיב ולב מלכים אין חקר והכוונה שאין לאדם להרהר אחר מעשה הקב"ה והיינו ולב מלכים אין חקר כי אין סוף לחכמתו יתברך. ואמר זה ר"א לרמוז שאף על פי שדברי הינוקא אמתיים. עכ"ז ולב מלכים אין חקר דקאי אהקב"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:205a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:205a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:205a:1)

ותליסר בני נשא וכו' יש מפרשים שלכן נקרא בן חלפתא שנתחלף ואלו אבא חלפתא קיים סותר פירושם: ש"ע דמעין נגד ש"ע נהורין דאריך ולגירס' ש"ה דמעין ש' הוא אלה"ים דיוד"ין עם ה' אותיותיו. והכוונה שע"י הדמעות מתק שם אלהים. כמ"ש הרב ז"ל בכוונת הדמעה והבכייה שיכוין דמעה גי' ק"כ למתק ק"כ צירופי אלהי"ם ובכי' גי' ל"ז שהוא מלוי ס"ג שבכוחו ממתיק הדינים ובזוהר מוגה גריס שס"ה דמעין וכוונתו כמ"ש הזוהר בפ' שלח לך דף ק"ע ע"א ש' הם ג' ראשונות ?ס הם ו"ק ה' היא מ' לרמוז שע"י הדמעות עורר כל הי"ס לבקש על אביו רחמים. א"נ כמ"ש הרח"ו ז"ל שם ה' פעמים חסד עם הכוללים גימטרי' שס"ה. והכוונה שע"י הדמעות המשיך ה' חסדים ומיתק הדינים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:205a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:205a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:205a:2)

**כיון דמשיכו דסטרא בישא וכו' נ"ב סוד החומר והלבוש שמצד הקליפה יגוע** והנשמה תחיה. ועביד ליה תמן טבילה נ"ב ז"ס אז בשחת תטבלני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:205b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:205b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:205b:1)

**ה"ג על כל מה דאעבר בהאי עלמא** פי' על הצרות שעברו עליו בעוה"ז כמ"ש בסמוך דהוה עריק בארעא נכראה וכו' ולכ"א אעפ"י שיסור יסרני יה עכ"ז ולמות לא נתנני. ומ"ש ואמר על אבטחותא וכו' ר"ל פ' זה אמרו דוד ג"כ על עוה"ב דהיינו יסור יסרני יה ביסורין בעוה"ז ולכך ולמות לא נתנני דהיינו ביד ס"א כדי להנקם ממני אחר מיתה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:205b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:205b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:205b:2)

**אלא הכי אוליפנא וכו' פי' מ"ש בסמוך** ומ"ש ואנא חמינא וכו' ר"ל מה שלמדתי מרבותי הוא זה הפירוש שאמר בסמוך אבל אנא חמינא פירוש אחר נעלם מאוד. ואבי צוה אותי שלא לגלותו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:205b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:205b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:205b:3)

ה"ג כד אתגזר גזירה ולא על חובא דעגלא דעברו אינון מטעי עלמא וכו' והיינו אותם שהטעו העולם על ידי העגל. ועליה כתיב וימת עם רב נ"ב לשון עם הארץ והיה רב משפחה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:206a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:206a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:206a:1)

**נטליה ר"א בתוקפי'** נ"ב תרגום בחיקו א"ר אבא מלה דא לא אתיישבא. פי' צריך להבין כיון שיסגרך הוא לשון צרעת מהו פי' בידי. ותירץ שע"י עין הרע שהמשיך עליו דהע"ה מעיניו יסגרו ה'. קרוב לייחוסא דדוד נ"ב אתיא כמ"ד רות וערפה אחיות היו ודוד בא מן רות א"כ הוא קרוב לגלית בן ערפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:206a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:206a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:206a:2)

אתמשכן מעיני דוד פי' שכתב הרב שהנ"ה הם מתלבשי' בעינים ולכך המשיך הדינים מעיניו על גלית וכן מ"ש בגמ' נתן עיניו בו וכו' הוא מטעם זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:206b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:206b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:206b:1)

**ה"ג דחלין מקמיה על הגניבה דכתיב וכו'** פי' ומפ' זה נמי ילפינן שבועת שוא דכתיב ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר וכלתו וכו' אבל קשה למה לא הביא ראיה על דמחשב מחשבין בישין. וכן ג"כ בבלעם לא הביא ראיה על שבועת שוא משום פסוק. ובשלמא גניבה י"ל שהיה גונב דעת הבריות והמקום כמשז"ל וכן מחשב מחשבין בישין נמי סברא היא אלא שבועת שוא היכא רמיזא. בההוא פתורה נ"ב שולחן בלה"ק הוא יסוד דנוקבא דקדושה. ופתורה יסוד דנוק' דקליפה דכל בני עמו מתדבקן ביה. פי' שכל בני עמו היו דבוקי' בבלעם והולכי' אחר עצתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:206b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:206b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:206b:2)

**אל תלחם כו' ופי' הכתוב שמצוה לישראל שלא יהיו הברכות של בלעם אהובים בעיניהם** וכן הקרבנות של בלק נמי. וזהו ואל תתאו למטעמותיו. ומביא ראיה מהקב"ה דלא אתרעי וכו'. דאיהו וחמשה עלאי דמדין וכו'. פירוש רבי יוסי ס"ל שבלק אינו צור ולכ"א דאיהו וחמשה עילאי דמדין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:1)

וכדין אתנא אודעא ליה פי' שס"מ היה מתלבש באתון והיה מודיע לו על ידה וז"ש בסמוך וכדין הוה אתי מאן דאתי ואודע ליה על ידא דההיא אתון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:2)

למשרי עליה ההוא רוחא פי' על האתון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:3)

**אלא אינון ברשותא וכו'** פי' שהם תחת רשות המקום ולכך תב תניינות אולי יתן הקב"ה רשות לס"מ להניחו להלוך כי בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:4)

מסטרא דימינא חמרין פי' שהחמור הוא דכורא דקליפה ולכך הם עשרה חמורים נגד י"ס שלו והנוקבא היא האתון והם ג"כ עשר אתונות נגד י"ס שלה והדכורא נק' ימין והנוקבא נק' שמאל כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:5)

**בני אתונו ההוא דנפיק מסטרא דהאי אתון** פי' מלבד עיר שיצא מאתון עוד יצאו ממנה קליפות אחרות: והני עשרה מימינא. פירוש עשרה שהזכיר לעיל שכלולי' בחמור ועשר' כלולים באתון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:6)

**ואתכלילן בהני תרי כולא** פי' כל הקליפות כלולין באלו. ואינון משתכחי בקסם. נ"ב נוקבא דנוגה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207a:7)

**ואית עשרה אחרנין וכו' דמשתכחי בנחש** נ"ב דכורא דנוגה עכ"ל ונלע"ד פי' הענין כי נודע שהדכורא כלול בנוקבא והנוקבא בדכורא ולכך בעשרה דאתון כלולים בה עשרה של חמור שהוא דכורא נמצא שהם עשרים. ויונקים מנוקב' דנוגה שהיא קסם וכן בחמור יש בו עשרה וכלולים בו עשרה של אתון הם ג"כ עשרים ויולקים מדכורא דנוגה שהוא נחש: נפק שור נ"ב דכורא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:207b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:207b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:207b:1)

**ובשמא דרחמי בגין לסתור חכמתא דיליה** פי' ר"ש ס"ל כר' אלעזר שהמלא לא נשתנה אלא עדיין הוא רחמים ובזה סתר חכמתא דיליה. הפך ר' אבא ואף על פי שר' אבא הביא ראיה לעיל ממ"ש ר"ש חייביא מהפכי וכו'. ר"ש לא אמר חייביא מהפכי וכו'. על פסוק זה אלא הקדמה בעלמא אמר ורב אבא מביא ראיה משם לפסוק זה גם כן שהמלאך נשתנה ונעשה דין אבל ר"ש ור' אלעזר ס"ל שאמת הוא שחייביא מהפכי אבל כאן לא נשתנה: הא כתיב נופל וגלוי עינים. פי' רבי יצחק מקשה על תירוץ של ר' יוסי הרי כתיב שהיה נופל ועיניו גלויות להסתכל בשכינה ואיך אמרת שאינו ראוי להסתכל וכו'. אצבעא דיליה. נ"ב השכינה נק' אש אוכלת בסוד כי ה' אלהיך אש אוכלת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208a:1)

**מה אנוש כי תזכרנו מה טובו וכו'** ופי' הכתוב מה מעשים נמצאו באנוש עד שאתה זוכרו להבראות ברבנהורא עילא נ"ב זווג או"א עכ"ל והיינו כמ"ש הרב בליקוטים שהמלאכים הם מזווג הנשיקין דא"וא ולכך אין להם גוף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208a:2)

**דהוה נחית מעתיקא וכו'** נ"ב שפע היוצא ממוחא דזעיר ע"י הבאת קוצא דשערי דאריך היוצא ממוחא סתימאה דאריך הנק' כולא דבדולחא דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208a:3)

**כ"ש מלאכים** פי' ומה המן ששורשו מאריך נשתנה באויר עו"הז כ"ש המלאך שהוא מחיצונייות העולמות. מ"ט בגין דחשוכא אקדים לנהורא. פי' כמש"ה ויהי ערב ויהי בוקר הרי שהחשך קדם לאור ולכך אותם ההרים שיש בהם חשך נק' הררי קדם ר"ל הרים שיש בהם חושך שקדם לעולם. אלא אמרי אל. פי' אמרות של אל שהיא השכינה ששמע אותם עזא ועזאל והיו אומרים אותם לבלעם. וזה פירוש ב' בפסוק הפך מ"ש ר"ש עצמו בדף קצ"ד ע"א שאמר אל היא הס"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208b:1)

**ה"ג והוא אתי לאתערבא בהדייהו** ופי' בתמיה ור"ל שהקב"ה צוה אותנו לא ימצא ב'. והוא אתי לאתערבא בהד יהו אלא ודאי נופל וגלוי עינים הם עזא ועזאל. ובזה תירץ למה בלעם לא ראה המלאך לפי שהוא רשע. כסברת ר' יוסי דלעיל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208b:2)

ומ"ש נופל וכו' קאי על עזא ועזאל שהם מלאכים טמאים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208b:3)

**בההוא אורחא דהוה אשתקע בגווא** פי' באותה הטומאה שהיתה משוקעת בתוך האתון. והמלאך בא לסתור אותה הטומאה וז"ש בסמוך לאפקא לה מההוא אורחא דאטען בה. ואי איהו נפיק לקבליה דבלעם פי' ואזי לא יקשה לנו מאי בעי חרבא דהיינו כמ"ש ז"ל שטעם שהמלאך שלף החרב לבלעם כדי לומר לו אתה תפסת אומנות ישראל שאין כחם אלא בפיהם לכך גם אני אתפוס אומנותך ולכך לא קשה אלא אמאי חמאת אתניה כיון שלא בא בשבילה. ותירץ אלא לכילא אזדמן. ולפ"ז טעם שהביא החרב משום בלעם והאתון שראתה אותו. כדי לסתור ההוא אורחא דאטען בה ובלעם לפי שאינו ראוי לא ראהו תחלה כמ"ש הזוהר לעיל שלא היה רואה אלא עזא ועזאל. ואין להקשות למה לא תירץ הזוהר לעולם לא נפק אלא לקבליה דבלעם כדרך השני וטעם שלא ראהו מפני שאינו ראוי. דא"כ עדין קשה אמאי חמת אתניה דמה שייכות יש לה כיון שלא בא אלא לבלעם. לכך מתרץ לכולא אזדמן וכו'. ה"ג ולאו ברשותא אחרא דלעילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:208b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:208b:4)

**אמאי כתיב ואך את הדבר אשר אדבר** פי' דמשמע שמלאך ה' היה מדבר עמו. ותירץ בשביל כבוד ישראל דיבר עמו עתה מלאך רחמים. ומ"ש דאי תימא דק"בה וכו' פי' בא למעט שלא נאמר שהקב"ה אמר לו ואך את הדבר. אלא המלאך דביה עסיק קרא הוא שא"ל כן וח"ו שידבר עמו הק"בה ולכך הקשה הא כתיב ויאמר אלהים דמשמע שהוא הקב"ה. ותירץ דאלהים דהכא הוא ס"מ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:1)

**תאנא מסטרא דאימא וכו'** כד מזדווג מלכא במטרוניתא סלקא עטרה דא ויריב ברישא דמטרוניתא וכו' כדין קלא אשתמע וכו' צאנה וראנה בח"י דף ע"ז הנה אם קדש במקום א' וסעד במקום אלא יצא ואסמכוה אקרא וקראת לשבת עונג במקום קריאה דהיינו קידוש שם יהיה עונג דהיינו סעודה. וסודו מ"ש בזוהר בלק מסטרא דאימא וכו' הנה מתבאר מזה המאמר כי לעת הייחוד כד מזדווג מלכא במטרוניתא כדין סלקא עיטרא דא ויתבא ברישא דמטרוניתא והיינו קדושה הנמשכת לה מלמעלה ותדע ממוצא דבר זה כי אין קידוש אלא במקום סעודה דאע"ג כי בהיכל העליון מקדשין הכלה וקורין לה כבוד כנז' בזוהר בפ' פנחס דף ר"ן אין עיקר קידוש אלא במקום סעודה כד מזדווג מלכא עם מטרוניתא בסוד הלחם אשר הוא אוכל אז בא להם מלמעלה הקדושה עליונה כאמור. ובמעשה התחתון של האדם הגשמי כשיקדש במקום סעודה הוא מעורר למעלה הדוגמא שלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:2)

**תאנא מסטרא דאימא כד איהי מתעטרא וכו'** נעתיק מ"ש הרב ז"ל במאמר הזה. אנגיד נחלי דמשח רבות קודשא נ"ב שפע קוצא דשערי דאריך.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:3)

על רישא דמלכא נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:4)

**משתא נובא עילאה** נ"ב שפע שבתוך מוחו נמשך ונעשה י"ג תיקונין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:5)

**ועל מטרוניתא לבוש יקר** נ"ב פי' סוד המקיף מצד הבינה שמקיף לז"ון בסוד סוכת שלם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:6)

**נפיק חד שביל דקיק** נ"ב הוא נקב השני שביסוד שדוחה המותרות לחיצונים כמ"ש בסוד יפנה ויטול ידיו: בס"עה דף ס"ד ע"ב זה מאמר ארוך ועמוק ואעתיק התמצית מביאור הרב מהור"ר מאיר פאפריש וז"ל הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:7)

**וההוא רמונא אתפלג בפליגא ארבע וקיימא פתיחא לאחזאה זגהא** ופי' שם שרמונא הוא יסוד דבינה. ונחלק בה לד' חלקים שהם ד' מוחין. עוד שם בזוהר תלת מאה ועשרים וחמש זגין לסטרא דא וכן לכל סטרא וסטרא. עד דמתלהטן ד' סטרי עלמא סטרא דכל פלכא ופלכא. פי' שכ"ז ניצוצין ביסוד בינה מאירים ומתרבים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209a:8)

**עד דמתלהטי ר"ל שיורדים למלכות ששם אשד הנחלים דבינה ובסוד ולחשך קרא לילה** ואינון איקרון פלח הרמון כמה דכתיב כפלח הרמון רקתך. ואף שהמאמר קשה להבין מ"מ נלמוד ממנו שפלח הרמון הוא יסוד בינה ועד"ז פירוש פסוק כפלח הרמון פלח לשון בקיעה שהוא במקום שנבקע הרמון וכו' ע"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209b:1)

**כמד"א מקרקר קיר** פי' השכינה הנק' קיר היתה מקרקרת ובוכה בשעת החרבן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:209b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:209b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:209b:2)

ובעקותא אשדת ליה לההוא קיר גרסינן ופי' מתוך הצרה שהיתה בה האתון מזה לו שאינה עושה כלום מדעתה אלא מדעת השכינה הנקרע קיר. והיא המעכבת אותה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210a:1)

**משל וכו'** פי' כמש"זל שא' היה בידו סכין ולא היה יודע הנתחים. ואחד היה יודע הנתחים והיה מראה לו והוא חותך. כך היו בלעם ובלק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210a:2)

**מזבחת חסר כתיב** פי' שהקליפה היא חסרה תמיד: ה"ג לקביל מדבתן דקדמאי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210a:3)

דאתער עליה מסטרא דמסאבוהא פי' חזר לפי' א' שויקר הוא לשון טומאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:1)

**דכד תפתח פומך היא תמלל מלין** פי' שבלעם היה פותח פיו ומשמיע קול הברה אבל חיתוך הדיבור לא היה אלא מהשכינה הנקרא כה והשומע קול הברת בלעם סובר שבלעם הוא המדבר וז"ש בדף רי"א ע"א הוא הוה זקיף קלא לגבי ההוא ממלל וישא משלו ויאמר האי כה. ע"ש לקמן וההיא דכד ארים קלא במילולי דכה. ר"ל שאותה הברה היתה במילוליה דכה שהיא המלכות לקוט פי' ללקוט לי מהם קצת שתהרגם מלשון אורה בתאנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:2)

**ה"ג אי תיכול למשדי לון מההוא דרגא דלהון** ור"ל אם תוכל להשליכם מהשכינה שלא יתאחזו בה וזהו לכה ארה לי יעקב דהיינו יעקב שהם בני ישראל ארה לי. מלשון צדה אורה. אי נמי יעקב היא השכינה הנקרא יעקב ור"ל ארה לי ישראל שתשליכם מהשכינה הנק' יעקב וא"ש סיפא דקרא ולכה זועמה ישראל דהיינו זעיר הנק' ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:3)

**מרישא דכל צורים נפקי** פי' בינה שממנה יצאו כל הגבו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:4)

**אלין שאר משריין** פי' בי"ע ששם אחוזים ישראל שיש להם נר"ן מבי"ע כנודע וז"ש אלין שאר משריין דאתחדן בהו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:5)

**תרין דרגין אינון יעקב וישראל** פי' זו"ן כי יעקב היא מלכות וישראל הוא זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:6)

**מי מנה עפר לתתא** פי' מ' הנק' עפר. ור"ל מי שהיא הבינה מנה חיילות המ' הנק' עפר ונק' יעקב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:7)

**מאן הוא עפר רש"א אמר וכו'** נ"ב נוקבא דזעיר הנק' עפר: מאן חרבו הא ידיעא. פי' היא המ' ואע"ג דעפר נמי היא מ' וא"כ מאי יתן כעפר חרבו. י"ל שהרבה בחי' יש במ' ומדמה בחי' זו לבחי' זו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:8)

**רובע ישראל היא ה'** פי' כמו שעפר היא מ' גם רובע ישראל היא מ' שהיא ה' אחרונה של שם וז"ש וחד מלה הוא. ושיעור הכתוב ומספר שהוא הדעת כמ"ש הרב בליקוטים וכתבנו לשונו בסבא דמשפטי'. מינה גם הוא חיילות של רובע ישראל שהיא המ'. ולכך על מלת מספר נ"ב ליקוטים לרמוז על זה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:9)

**כמד"א רובץ וכו'** פי' כמו שתרגום רובץ הוא רביע גם רובע ישראל דהכא היא המ' שהיא רבוצה תחת זעיר הנק' ישראל והיא מטתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:10)

**רובע כמו רביעית מישראל** פי' הוא דבר אחר שמפרש רובע היא המ' לפי שהיא רגל רביעי שחג"ת דזעיר הם ג' רגלי הכסא והמ' היא רגל רביעי.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:11)

וז"ש לתתא רובע אתקרי שר"ל ע' שהיא לתתא מזעיר רובע אתקרי דהיינו לפום כתרין משמע דוד רגלא רביעאה דכרסייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:210b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:210b:12)

**רובע ישראל כמה דאוקימנא** פי' שכפי דבר אחר מי מנה עפר יעקב היינו הצדיקים שנחשבים עפר בעיניהם. אבל מספר את רובע ישראל היא המלכות כפירוש הראשון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211a:1)

**און לקבליה דיעקב** נ"ב און נק' פרצוף דכורא דקליפה. עמל נקרא פרצוף נוק' דקליפה עכ"ל וכתב על זה מורינו ז"ל ולפ"ז כי לא נחש הוא דכורא דקליפה. ולא קסם נוקבא דקליפה. כי ישראל הוא דכורא. ור"ל שהנוקבא דקליפה אינה יכולה לינק מדכורא דקדושה. גם יש לפ' און הוא נוקבא דקליפה אינה יכולה לינק ממ' דקדושה ועמל שהוא דכורא דקליפה אינו יכול לינק מדכורא דקדושה שהוא ישראל. גם יש לפ' לא הביט און הוא דכורא דקליפה. ביעקב שהיא מ' דקדושה. ולא ראה עמל שהיא נוקבא דקליפה. בישראל שהוא דכורא דקדושה. וכדי שלא תאמר שהדכורא אינו יכול לינק מהנוקבא והנוקבא מהדכורא. אבל נוקבא מנוקבא ודכורא מדכורא ח"ו יש להם יניקה להכי כתיב קרא אחרינא כי לא נחש שהיא נוקבא ביעקב שהיא מלכות דקדושה. ולא קסם שהוא דכורא בישראל שהוא זעיר דקדושה וזה דייק לשון הזוהר שאמר ואיתימא בהני לא יכילנא וכו'. עכ"ל מורינו ז"ל ולפירושו מ"ש הזוהר און לקבליה דיעקב דאיהו קטיר בנחש ר"ל און שהוא דכורא דקליפה קשור בנחש שהיא מ' דקליפה. וכן מ"ש עמל לקבליה דישראל דאיהו קטיר בקסם ר"ל עמל שהיא נוקבא דקליפה קשיר בקסם שהוא דכורא דקליפה אבל לפי מ"ש הרח"ו ז"ל בדף ר"ז ע"א קסם נוקבא דנוגה נחש דכירא דנוגה. יש לפרש בהפך און נוקבא עמל דכורא. ור"ל שלא תינק נוקבא מנוקבא ודכורא מדכורא. ושמא תאמר דווקא כך אבל דכורא דקליפה איפשר שינק מנוק' דקדושה או נוק' דקליפה תינק מזעיר דקדושה לכך כתיב כי לא נחש שהוא דכורא ביעקב שהוא מ' דקדושה ולא קסם שהיא נוקבא מזעיר ע"כ א"ש מ"ש ואיתימא וכו'. דר"ל מלכות ממלכות ודכורא מזעיר לא יכילנא אבל להפך יכילנא לכך כתיב כי לא נחש ולפ"ז צדקו יחדיו דברי הרח"ו ז"ל דלעיל עם פירושו דהכא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211a:2)

**דחד ארייא** סוד אריה וכלב עיין מ"ש בהקדמת בפרשת בראשית. דף ו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211b:1)

**אל"ף וקכ"ה אל"ף הוא אלה"ים דההי"ן באחורים** ק"ך הם ק"ך צירופי אלהי"ם ה' הם חמש אותיות אלהי"ם שבכח אלו השמות הורג את המזיקין שאין הדין מתמתק אלא בשורשו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211b:2)

**ר' חייא אמר לקבליה וכו'** פי' כנגד ב' פעמים שרצה בלעם להזיק את ישראל ע"י האתון לכך הם ג' רגלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211b:3)

**כה תדבר דשלטא וכו' נ"ב ולא אמר כה דבר** אלא ת' של תדבר מורה על הנקבה נסתרת ה"ג בג"כ כל ברכאן וברכאן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211b:4)

**ברוחא אחרא** פי' בהארת המלכות שנקראת אלה"ים ולכך כתיב רוח אלה"ים וז"ש בסמוך רוחא חד מסטרא דשמאלא וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:211b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:211b:5)

לאבאשא להו השתא פירוש עתה רצה לאבדם על ידי עין הרע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212a:1)

**ישתכחו מאינון מסכני דבהו** נ"ב כדר"זל מדליו שהם בני עניים שמהם תצא תורה עכ"ל והכוונה שאמר בלעם מי יתן שלא יהיו הת"ח אלא מהעניים כדי שלא ימצאו הכנה לעסוק בתורה. וז"ש לבר נש דהוה ליה וכו' לבתר אמר מאן יתן ידין אלין וכו' דהיינו סוף כל השב' הזה לכוונ' רעה שיהיו בביתו להשתמ' בהם כך בלע' כל מה ששב' מה טובו אוהליך וכו' לסוף אמר יזל מים מדליו שכוונתו רעה שלא יהיו ת"ח אלא מבני עניים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212a:2)

וזרעו במים רבים דלא יסגי וכו' פי' כמו הזרע במים רבים אינו מצמיח כך הם לא יסגי ולא ירבי רוחא דקדושא כי כוונתו ג"כ לרעה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:1)

**ההוא מלה דשלטא על כל חרשין** פי' קס"ד הוא ס"מ לכך מקשי וכי אית להו רשותא לזנון רחוק. ותירץ ומלין אתאמרו מההוא דקאים עליה דהיינו השכינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:2)

**דלא אתקיימו מלין דגעלא וכו' פי' אם יאמר בלעם הדברים מפיו שהוא מגועל** אינו ראוי לכתבם בתורה שהיא קדושה לכך נאמרו הדברים מפי השכינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:3)

**חד כוכבא וכו' נ"ב נגד ישראל שכוללים ע' נפש נגד ע' אומות ולכך מנצצא בע' רהיטין**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:4)

**ע' כוכבין אחרינן** נ"ב נגד ע' אומות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:5)

**וביומא שתתאה יתחז' וכו'** פי' יום ו' בכ"ה באלול יתחיל להתגלות כוכב הנז' ולא יתעלם עד יום השבת לסוף ע' יומין דהיינו תחלת הע' יהיה יום ו' כ"ה לאלול. וסוף הע' יגמרו ביום השבת שהם עשרה שבועות שלימים כי יום ו' כ"ה לאלול אין לילו עמו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:6)

**ומערתא חדא וכו'** פי' רומז למלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:7)

**חד ענפא רברבא** פי' משיח שיניקתו מן המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:8)

**ששון דא קב"ה** פי' ת"ת. ולכך ר' יצחק פליג ואמר דא צדיק דהיינו יסוד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:212b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:212b:9)

**וכולא ממבועי נביעין עמיקין** פי' שנ"ה עצמם יונקים מא"וא הנק' נביעין עמיקין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213a:1)

**דא קב"ה** פי' זעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213a:2)

**דא כנסת ישראל פירוש מלכות**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213a:3)

**כמה דאוקמוה היושבת בגנים** פי' צדיקים שבעוה"ז. שעוסקים בתורה. ומ"ש חברים מקשיבים לקולך הם הקב"ה והצדיקים שבג"ע. אבל ר"ש מפרש היושבת בגנים היא המלכות. חברים מקשיבים לקולך הם המלאכים של מעלה שמקשיבים לקולה. ה"ג אסתמר גרמיה מאינון דאחידן לקבלה. מאן אינון דלא משקר באת קדישא כגון בת אל נכר וכל מאן דנטיר גרמיה וכו' גרסי' ולא כהגהה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213a:4)

**לאשלמא אובדא קאתי פי' שתקן נדב ואביהוא ולכך נק' בן אהרן הכהן**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213a:5)

**ולא זכי דאתקן ביה** פי' שלא זכי ליתקן נשמה המגולגלת בו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213a:6)

**ובאחסנתיה בני בניין** פי' בנשמתו הראויה לו שלא נתגלגלה בו נשמה אחרת באחסנתא אחרא. פי' בנשמה אחרת המגולגלת בו. ולא ידע אי אשתאר דיליה. יובן בהקדים מ"ש הרב בליקוטים בענין רב ששת שהיה אומר חדאי נפשי לך תנאי לך קראי וצ"ל למה אמר חדאי נפשי ולא גופי ומה ענין זה אצל רב ששת ולא לזולתו והענין הוא כי הנה האד' שלא השלים עצמו בגלגול הראשון צריך שיתגלגל בגלגול שני להשתלם. אמנם הרי כאן שני גופים ואין אנו יודעים איזה מהם יזכה אל שכר מה שעסק בתורה. והנה מי שבגלגול ראשון עסק הרבה בתורה ולא נשאר רק מעט להשלים הנה איש כזה ודאי שכל מה שעוסק בתורה ומ"ט בגלגול הב' הוא לצורך תיקון נפשו לבד כי נפשו כשתקום בתחיית המתים תחזור בגוף הראשון העיקרי כי הגוף הב' הוא בהשאלה לבד ונמצא שאין השכר רק אל הנפש לבד ולא לגוף. והנה רב ששת כבר היה בגלגול הראשון אדם גדול שהוא בבא בן בוטא שהיה חסיד קדוש כדרז"ל שכל ימיו היה מקריב אשם תלוי. ונתגלגל על דבר מועט ברב ששת ולכך היה עצב על גופו שיגע לריק כי אין זה עיקר מדור נפשו ולכך אמר חדאי נפשי כי אין השמחה רק לנפש ולא לגוף כי זו הנשמה תחזור לגוף הראשון לגוף זה ולכך ששת בא"ת ב"ש בבא. עכ"ל. והנה הגוף השני יקום בניצוץ קטן שעיקר הנשמה לגוף שתיקנה כמ"ש הזוהר בפ' חיי שרה ע"ש וז"ש הזוהר הא אתקין אבני יסודא כמלקדמין ואעמל בה ולא ידע אי אשתאר דילי' שר"ל אינו יודע גוף השני הזה אם רוב התיקון הוא על ידו ואזי הנשמה תחזור לגוף זה. או אם עיקר התיקון היה ע"י גוף הראשון כמו בבא בן בוטא ואזי תחזור הנשמה לגוף הראשון. ולכן מצדו טב וצדיק איקרי כמו רב ששת שיגע בתורה הרבה. ומצד שהנשמ' תחזור לגוף הראשון אינו חוב. ולכך עשה המשל למי שבונה בניינים טובים על יסוד רעוע שהבנין מצד דעצמו טוב ומצד היסוד רע. כך זה מצדו הוא טוב. ומצד הנשמה שאינו שלו ואינה נשארת עמו בתחייה אינו טוב. ומ"ש בג"כ צדיק שאינו גמור איקרי ונדחה. ר"ל כיון דבני בנין באחסנתא דלאו דיליה כגון רב ששת לכך נדחה. דהיינו שעיקר הנשמה היא עם הגוף הראשון. וגוף הב' נדחה ואין הנשמה חוזרת לו רק ניצוץ קטן כמ"של. אבל מי שהוא צדיק גמור דהיינו שתקן נשמתו בפעם הראשונה ובני בנין באחסנתיה זה אינו נדחה ליקח אחר נשמתו. רק הוא זוכה בנשמתו ואינה נדחה. ומ"ש וע"ד כבלע רשע וכו'. מביא ראייה למשרז"ל. צדיק ממנו בולע אבל צדיק גמור אינו בולע אלמא יש חילוק בין צדיק גמור לשאינו גמור. הכי נמי לענין הנשמה למי חוזרת יש חילוק ביניהם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:1)

**דאפילו לא יזכה לגדולה** פי' ר"ש סובר כמ"ש רז"ל שלא נתכהן פנחס עד שהרגו לזמרי בשביל שקנא לאלהיו. ומ"ש וזכה לאשתמשא בכהונה עילאה. אין ר"ל שתחלה היה כהן הדיוט וע"י הכהונה זכה לכהונה עילאה אלא ר"ל מן הקצה אל הקצה שמתחלה היה כמו שאר הלוים וע"י הקנאה זכה אפילו לכהונה גדולה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:2)

**דוד מבטח ליה** פירוש דוד מבטיח להקדוש ברוך הוא שיתעורר בחצות: שמרה לקודשא בריך הוא קאמר פירוש מלכות לכך לא כתיב שמור אלא שמרה לשון נקבה. וכן כתב בדף רכ"ב עמוד א' שמרה דא מטרוניתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:3)

**שמרה לההוא חולקא דאתחד ביה נפשי** פירוש שכל הנפשות יש להם שורש במ' יש מהם שרשם ביד המ' ויש בעין וכו' ולכך אמר דוד שמור לאותו השרש ששם נאחזת נפשי שלא יפגם ח"ו ולא תהיה בו שום יניקה לס"א: ה"ג למירת עלמא דאתי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:4)

**לאתאחדא עמה בריש ירחי** נ"ב להעלות מ"ן בסוד והיה מדי חדש בחדשו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:5)

**וכי חסיד איקרי** פי' והלא דוד אחוז במלכות שהיא דין ולא חסד ואמאי אמר כי חסיד אני דמשמע דיש לי חסדים דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:6)

**והתירוץ ידועה חסדי דוד הנאמנים** נ"ב שנאחז בנ"ה דזעיר ששם חסדים המגולים והם נקראים חסדי דוד הנאמנים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:7)

**והאי צדיק חסיד איקרי נ"ב בסוד חסד דשרייא בפום אמה וכפי זה** מתרץ תירוץ אחר שנקרא חסיד בשביל חסד בפום אמה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:8)

עביד גרמיה כמאן דלא ידע פי' יוסף עשה עצמו שלא הבין דבריה ומה כוונתה עד שהראית לו הענין ממש ותפשתו בבגדו להראות לו הדבר בחוש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:9)

**אוף הכא בפנחס וכו' פי' יו"ד זעירא שבפנחס היא המ' וכמ"ש הזוהר דף ר"ך ע"א**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:213b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:213b:10)

**אוף הכא בזכרנו את ציון** נ"ב ציו"ן גי' יוסף בסוד יסוד דדכורא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214a:1)

**לגו פרוכתא עילאה** פירש בינה שמזומן לחיין העוה"ב שהיא בינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214a:2)

**וזכה לקיימא יתיר** פירוש שפנחס הוא אליהו ועלה בסערה השמים. ה"ג ואי תימא דלא זכה לכהונה עד לא עבד עובדא דא לא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214a:3)

ור"ל שמא תאמר כמרז"ל לא נתכהן וכו' אלא האמת שנמשח בשמן המשחה תחלה והיה כה והגם שכהן שהרג את הנפש פסול לעבודה. נתן לו ברית כהונת עולם. ורבי יוסא פליג על רז"ל ועל ר"ש דלעיל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214a:4)

**דהא עם אינון דנפקו ממצרים אתמני** פירוש שכתב הרב שכל (הרב) הנשמות שיצאו ממצרים הם ששים רבוא שרשים וכל אחד מהם כוללות כמה נשמות ופנחס גם הוא שורש גדול וכולל כמה נשמות וז"ש הזוהר דהא עם אינון דנפקו ממצרים אתמני.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214a:5)

**בגין דבהאי ברית עילאה** נ"ב מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:1)

**צלא חדוותא דנפשא הוא** נ"ב כי כל זמן שלא סר הצל הוא בחיים וכשסר הצל אז יגוע כל בשר עכ"ל ופשט הזוהר ידוע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:2)

**דא דרועא חדא נ"ב זרוע שמאלי דזעיר**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:3)

דביה תלייא ישועת נ"ב הגבורות נקראים ישועות דאינון חמשה דקיימת עלייהו האי שושנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:4)

**ההוא דרועא** תחות רישהא. נ"ב שתעשה הנסירה ויכנסו הגבורות בסור שמאלו וכו' עכ"ל. ור"ל ויכנסו במ' הגבורות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:5)

**לבתר אתי ימינא וכו'** נ"ב שהם החסדים הנכנסים בסכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:6)

**לבתר אזדווגת בגופא נ"ב בשמיני עצרת**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:7)

**ה"ג כגוונא רהאי סדורא דהני יומין** ור"ל שמ' קבלה הארה שאינה נמצאת בשאר הזמנים כמו בימים אלו שהם מראש השנה עד חג עצרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:8)

**ביומא אחרא היא זווגא דיליה** פי' ביו"הך היא מתחברת עם בינה כמ"ש בסמוך דהא אימא עילאה אנהירת אנפהא וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:9)

**לשואה שמאלא תחות רישהא** נ"ב שאז נעשה בה סוד החותם מה"ג ואז גמר הנסירה ונשלם סוד שמאלו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:10)

בזווגהא נ"ב בסוד כפורים שנים אימא וברתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:214b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:214b:11)

אתער ימינא לקבלה נ"ב שנכנס מקיף הסד ופנימי והוא ימין עכ"ל והוא דאימא ודזעיר דהא כדין זיווגא דגופא נ"ב שמזדווגים ישראל ורחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215a:1)

**וראיתיה לזכור ברית עולם** פי' וראיתיה לקשת שהיא המ' ואזי לזכור ברית עולם דהיינו ברית שכרתי עמהם שלא לאבדם וז"ש צדיק איהו ברית למיקם בברית ואגין על עלמא ר"ל שצדיק הוא במקום המ' הנק' ברית למיקם בברית הוא הברית שכרת עמהם שלא לאבדם וזה ואגין על עלמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:1)

**רזא דברית קדישא** פי' עטרת יסוד הנקרא ברית. אי נמי ברית היא מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:2)

היא את יו"ד דמתעטרא נ"ב עטרת יסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:3)

**ברשימו עילאה** פי' היסוד נק' רשימו עילאה לפי שיסוד דאימא כשלם בחזה דזעיר ומהארת החו"ג דאימא נעשה היסוד ולכך נקרא מגדל פורח באויר וז"ש דמתעטרא ברשימו עילאה דהיינו יו"ד היא עטרת יסוד דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:4)

**והאי איהו דאתרשים בברית תדיר** פי' שעטרת היסוד אינה זזה מהיסוד תמיד הנקרא ברית. א"נ דאתרשים בברית תדיר היא המ' הנקרא ברית. ויו"ד זעירא נרשמה במלכות תדיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:5)

**איהי יו"ד דאיהי ברית** פי' עטרת היסוד שנק' גם היא ברית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:6)

**דנפיק מגו יו"ד עילאה** פי' שיצאה מאבא כנודע שאבא יסד ברתא. ועוד שיסוד דאבא מסתיים ביסוד דזעיר ומאיר לעטרת יסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:215b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:215b:7)

**דלא אשתציאו וכו'** נ"ב שנתגלגלו בו ונתקנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:1)

**מאי עבידתייהו בפנחס וכו'** פי' שר"א לא היה יודע רק סוד הגלגול ולא סוד העיבור דהיינו שיתעברו בו בחיים ולכך הקשה לו כיון שהיה פנחס בעולם בשעת מיתת נדב ואביהו היאך שייך שיתגלגלו בפנחס:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:2)

**וסגן קאי** פי' ר' אלעזר ס"ל כדעת רבי ייסא דלעיל שפנחס היה כהן תחלה ונמשח ולכך אמר הכא וסגן קאי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:3)

טינרא קדישא פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:4)

**דאזעירו דיוקנא דמלכא** נ"ב מיעטו הדמות שלא עסקו בפריה ורביה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:5)

**כדין רווח דוכתייהו למהוי כהנא רבא** פי' מן הקצה אל הקצה שתחלה לא היה כהן כלל וכאשר קנא לאלהיו זכה לכהונה גדולה: ור"ש אזיל לשטתיה דלעיל בריש הפרשה: אבל אין לפרש שתחלה היה כהן הדיוט. ואחר שקנא זכה לכהונה גדולה. דממה נפשך אי ס"ל כדר"זל לא נתכהן וכו' לפי שלא נמשח: א"כ גם כהן הדיוט לא היה עד אחר שקנא. ואי ס"ל שנמשח כדעת ר' ייסא דלעיל א"כ גם לכהונה גדולה ראוי בלא הקנאה אלא ודאי כמ"ש


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:6)

**אלא בההוא אתר דחב לגביה** נ"ב משמע מכאן שצריך לתקן עצמו בעל תשובה. אם נתפרסם החטא תהיה התשובה ג"כ בפרהסייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:7)

**אתקצירו השתא** נ"ב אמר הרב ז"ל שמלאכים אלו הם מבירור המלכים שמתו והם זיקין דאדעכו לאלתר ולכן הם מתים ומתחדשים בכל ידם: וטעם היותם מנהר די נור כי ה"ס היכל הזכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:8)

**יודע צדיק נפש בהמתו: פי' צדיק הוא יסוד** בהמתו היא מלכות והצדיק מברר להמלאכים אלו שעולים בה בסוד מ"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:9)

אלף טורין נ"ב גי' א"ל שד"י במילואו והם אל"ף הרים דעולם הבריאה


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:10)

**וכל טורא וטורא שתין רבוא הוו** פירוש והיינו החשבון דלעיל שאמר אינון שתין אלף רבוא לפי שהן אלף טורין וכל הר והר יש בו ששים רבוא. א"כ הם ששים אלף רבוא דההוא אדם דרכיב פירוש זעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:11)

**ואעיל לון בגוויה** נ"ב בסוד התעוררות מ"ד עכ"ל. והכוונה שהנשמות בודאי אינם עולות אלא במ' כנודע. אלא הם מעוררים מ"ד דזעיר כמ"ש הרב ז"ל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:12)

**בגין להוציא לחם** נ"ב לחם זעיר עכ"ל ור"ל של"חם גימ' ג' הוי"ות שבאים מזעיר למ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:13)

**מן הארץ קדישא** נ"ב מן נוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217a:14)

**חמרא עתיקא** נ"ב שפע אימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:1)

**דסליק לסיבו** נ"ב כשעולה לבריאה אזי נעשה זקן וכשיורד ליצירה חוזר ונעשה נער וזהו וישוב לימי עלומיו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:2)

**אנפי רברבי וכו'** כתב הרח"ו ז"ל לעיל בפ' אחרי מות דף ס' ע"ב. אנפי רברבי ח"ג ואנפי זוטרי נ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:3)

**משמן מנגידו דעלמא דאתי וכו'** ושיעור הכתוב להצהיל פנים פנים שהם כ"ג ונ"ה משמן מהארת אבא הנק' שמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:4)

דאזילו שחקים נ"ב נ"ה דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:5)

למיכלא דצדיקייא: נ"ב יסוד דמ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:6)

**לכמה חיילין** פירוש חיילות של מט"ט הנק' אנוש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:7)

**אילנין עילאין** פירוש ו"ק דזעיר ודמ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:8)

**דהא אתעקרו וכו'** מלת אשר נטע קאי על עצי ה' שהם ו"ק דזעיר ודמ' שהיו באבא ונעקרו משם ונטע לון באימא. וז"ש דנטע לון קב"ה דהיינו א"ס ב"ה נטעם באימא ולא קאי על ארזי לבנון דארזי לבנון מפרש לקמן הם ה' חסדים דאו"א ולא שייך בהו עקירה ונטיעה. א"נ יש לפרש דקאי גם על ארזי לבנון ור"ל שה' חסדים דא"וא עקרם א"ס מא"וא ונטעם בזעיר וכן נראה לקמן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:9)

**אלין עץ החיים ועה"ד** נ"ב היינו ו"ק דזעיר עץ חיים והנוקבא היא עץ הדעת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:10)

**ארזי לבנון אלין נ' תרעין וכו'** נ"ב ה' חסדים דא"וא שיצאו מלבנון.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:11)

**דאיקרון ת"ק שנה** נ"ב ה' חסדים הם ת"ק במספר גדול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:12)

**ת"ק שנה אשר נטע** מכאן משמע דאשר נטע קאי ג"כ על ארזי לבנין וכפי זה אנו מפרשים עצי ה' שהם ו"ק דזעיר ודמ' עקרם א"ס מאבא ונטעם באימא. וכן ארזי לבנון. שה' חסדים דאו"א עקרם מא"וא ונטעם בזעיר. וא"כ אשר נטע קאי אתרוייהו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:13)

**בטוליהון וכו'** פי' בצל עצי ה' וארזי לבנון שהזכיר. שהנשמות ניזונות משם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:14)

**ומ"ש ובג"כ איקרי חסידה** פי' בשביל הארת החסד הנק' אברהם המאיר למלכות. לכך נקראת המלכות חסידה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:15)

**בין דרועי מלכא: נ"ב כי שם אחורי ב' הזרועות תחלת בניינה**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:16)

**הא דאמר ר' חייא אנוש וכו'** עי' שפי' לעיל שמט"ט מתחדש כחציר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:17)

**דא הוא רוחא עילאה וכו' נ"ב שעולה למ"ן במלכות** נ"א בבינה הנקר' רוח הקדש הסתום עכ"ל. ואם נפרש על המ' א"ש שמט"ט עולה בסוד מ"ן למלכות. ואם נפרש על הבינה. יפורש ג"כ על מט"ט שיש בו נשמת אד"הר שהיא בבינה. כמ"ש הרב בליקוטים: ומפשט הלשון נראה כנ"א שהיא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:18)

**דא אלהי"ם עילאה** פי' מלכות שהיא עילאה על בי"ע. א"נ בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:217b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:217b:19)

**רוחא זעירא ברוחא עילאה** פי' רוח מט"ט הנקרא רוח זעירא במלכות. א"נ בבינה הנקרא רוחא עילאה: כהנא רבא וכו'. לפי' א' כהנא רבא הוא חסד. לגו ק"ק הוא יסוד דנוקבא כמ"ש באדרא זוטא. ולנ"א כהנא רבא הוא אבא לגו ק"ק הוא יסוד דאימא שנשמת מט"ט היא מבינה כמ"של שהיא נשמת אד"הר ולכך הביא הזוהר פסוק וחסד ה' וכו'. שר"ל וחסד ה' שהיא חסד דזעיר לפי' הראשון והאיר למל' הנקרא עולם כנודע שעולם ועולם הם תרין הה"ין בינה ומ' ואז יצא מט"ט. ולפירוש הב' וחסד ה' הוא אבא הנקרא כהנא רבא והאיר לבינה הנקרא עולם ואז יצא מט"ט. ולכל הפירושים על יריאיו הוא מט"ט שהוא ירא את ה' מאד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:218a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:218a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:218a:1)

**ורזא דא צדיק ורע לו דהא נייחא לס"א וכו'** פירוש כשרוצה הקב"ה בתיקון הדור אזי מיסר את הצדיק כדי לכפר עליהם וזהו צדיק ורע לו. וממילא רשע וטוב לו שהם אנשי הדור וכשאין הקב"ה רוצה בכפרת הדור אזי הצדיק טוב לו וממילא רשע ורע לו שהם אנשי הדור וז"ש בסמוך צדיק וטוב לו דלא חייש קב"ה לכפרא עלמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:218b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:218b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:218b:1)

**אמ"ל בחד מנייהו וכו'** קשה ומאי חזית שצדיק זה ילקה והאחר לא ילקה כיון שהוא לכפרת הדור ויש לומר לו נתכנו עלילות שאיפשר שנשמת צדיק זה יש בה שום סיגים ואגב מתבררת ביסורין אלו. ה"ג דלא בעא קב"ה לאלקאה כולא: ה"ג דהא לא איצטריך עלמא דילקון כולהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:219a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:219a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:219a:1)

**נהורא דשרגא** נ"ב ה' חסדים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:219a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:219a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:219a:2)

**גו פתילה** נ"ב יסוד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:219a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:219a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:219a:3)

אלא מתנענעא נ"ב כתית למאור עכ"ל נמצא שהנר היא מלכות והפתילה הוא היסוד שבתוכה: והאור המתאחז בפתילה ה' חסדים שביסוד שמאירים למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:219b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:219b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:219b:1)

ה"ג כמה חביבין ישראל קמי קב"ה דחדווה דילהון ותושבחתא דילהון וכו': ה"ג וכל סיעתא דיליה לקטרגא ליה בההוא חדווא ואתחזר לצערא ובכייה וקב"ה לא משתתף בההוא צערא: אבל מאן דשתיף לקב"ה בחדווא דיליה. אם ייתי מקטרגא לקטרגא בההוא חדווא קב"ה משתתף בההוא צערא. ובהגהת הספרים יש ערבוב קצת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:219b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:219b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:219b:2)

**ד"א בעושיו בעושו מיבעי ליה וכו'** פי' לפי ד"א בעושיו הם שמים ומים שהם בחי' האב והארץ שהיא בחי' האם. והקב"ה משותף עמהם ולכך כתיב בעושיו כדמפרש כמה דבקדמיתא הוה בשותפו. פי' כמו שבאד"הר נשתתף הקב"ה עם תלת אומנין הנז' ועשה ארה"ר הכי נמי לבתר דהיינו בני אדם הנולדים מכאן ואילך ומפרש היאך בני אדם יהיו תלת אומנין הרי הבן נולד מאביו ואמו והקב"ה. ואין כאן תלת אומנין הנז' לכך אמר אבא וכו' דהיינו שאביו בו עושה הקב"ה עבידתא דשמייא ודמייא. והאם מעשה הארץ וז"ש דביה עביד וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:219b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:219b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:219b:3)

**דעלמא דאתי** נ"ב כ"ב אתוון הם ביסוד הבינה שכן אמר בס' יצירה כ"ב אתוון יסוד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220a:1)

**דעלמא תתאה** נ"ב הם כ"ב אותיות ביסוד דנוקבא דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220a:2)

יו"ד זעירא רזא דברית דא: פי' עטרת היסוד הנק' יו"ד זעירא והיא בחי' המ' וכמ"ש הזוהר לעיל דף רט"ו ע"ב: ואתחדש כמלקדמין ההוא מלה דר' פנחס פירוש אפילו לא היו הצדיקים במקום שהיה בו צדיק שמת כבר הוא פוקד אותו וכ"ש אם יש בו צדיקים שמחדשים חידושי תורה וכ"ש אם אומרים אותו החידוש של החכם שמת כבר וז"ש ואתחדש כמלקדמין ההוא מלה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220a:3)

**יהי כח דשרייא עליה וכו'** נ"ב השכינה נקרא כח בסוד וילכו בלא כח. ונראה לי כי שם אד"ני יש בו ד"ל אותיות במילוי המילוי הסר מהם ד' אותיות הפשוטות ושני כוללים נשאר כח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:1)

**בהאי עלמא דאיקרי מעשה** פירוש מלכות ששם הוא המעשה כנודע וז"ש עלמא דעובדא למשלם סופה דמחשבה שאבא נקרא מחשבה והמ' נק' סופה דמחשבה עלמא דתלייא בדכורא. פירוש מלכות ששם הוא הדיבור ושם הוא החשבון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:2)

בסיהרא הוו נ"ב בסוד עיניך ברכות בחשבון


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:3)

**ודעת דא איהו רזא דשית סטרין** נ"ב כי הדעת נשמת ו"ק נמשך מיסוד דאבא. וז"ש דתליין במחשבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:4)

**וחכמה דכולא תלייא מניה: פירוש אבא שכל הפרצופים ממנו יצאו בסוד כולם בחכמה עשית** וחכמה דקרא קא דריש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:5)

**וכל אלין כלילן בההוא כח** פירוש מעשה וחשבון הם במלכות ודעת הם ו"ק עם הנשמה שלהם שהוא דעת. משפיעים למ': וחכמה שהוא אבא גם הוא יסד ברתא נמצא שכולם במלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:6)

**לאעלא ביה במעשה** פירוש להכנס במ' דהיינו שנשמתו נכללת במ' ע"י מעשיו הטובים. וע"י חשבון דהיינו מארי דחושבנא. ועל ידי דעת וחכמה דהיינו שעוסק בתורה ובסודותיה. וז"ש דלא אשתדל בהאי כח שהיא המ' בהאי עלמא לאעלאה ביה במעשה וכו' ובכש בעינוי דר' אבא. פי' לרמוז לו שהחשבון בעיני המלכות כדמפרש. פרפארת גו חכמה עילאה גרסי'. ור"ל שעיני המ' יש בהם הארת אבא ומכח חשבון ועבור שאנו עושים נעשים ברכות מים ומשפיעים לבי"ע: עד דאתפקדן לכל חושבן ועבורין דסיהרא דלבר גרסי'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:7)

והיינו לבנה שבעו"הז ואי לא תהי בהדיה נ"ב הנוקבא צריכה שתהיה בשותפו ובסיעתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:220b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:220b:8)

**איהו תדיר בימינא עילאה** נ"ב כי החסדים מכוננים יסוד דנוקבא ג"כ בסוד מקדש ה' כוננו ידיך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:221a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:221a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:221a:1)

**בית ראשון באתכסייא ובית שני באתגליא** פי' בית א' נגד בינה שהיא נכסי' ובית שני נגד מלכות שהיא נגלית ולכך אמר הכתוב גדול יהיה כבוד הבית וכו': שלפי שהיא נגלית יודעים בני אדם הארותיה ונראית להם שהיא חשובה יותר מן הראשון שנעלמת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:221b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:221b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:221b:1)

**פגע בהו ר' פנחס** הגיע סמוך להם אבל לא ראו זה את זה כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:221b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:221b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:221b:2)

**במה דהוה השתא קדמאה להוי כדין בתראה** פי' שעכשיו בשעת מיתה. הרוח יצאה ראשונה ואחר כך נתעכל הבשר וכו'. ובתחיית המתים העצמות קודמין ואח"כ הגידין ואח"כ הבשר ואח"כ העור ואח"כ הרוח באה באחרונ' נמצא שמה שהיה ראשון חזר להיות אחרון וז"ש מנא לן מאינון עצמות וכו' דהא מה דאפשט וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:222a:1)

אר"ש בדא אקשן קדמאי: פי' ב"ש וב"ה כבר נחלקו בזה דב"ש ס"ל יש חילוק בין יצירת עוה"ז לתחיית המתים שביצירת עוה"ז עור ואח"כ בשר ואח"כ גידים ועצמות. ובתחייה עצמות וגידים ובשר ועור כמו מתי יחזקאל. וב"ה ס"ל שכולם שוים והביאו ראייה מפסוק עור ובשר תלבישני שהוא לעתיד והקדים עור ברישא וכו'. ומתי יחזקאל אין משם ראיה שהם היו למופת בעלמא וכן אמרו במדרש. וז"ש בדא אקשן קדמאי.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:222a:2)

**אבל גרמין וכו' פי' האמת הוא כב"ה שאין ראייה ממתי יחזקאל אלא כמ"ש העור ובשר תלבישני וכו'** ה"ג דא רוחא דחיי ואי תימא עשית עמדי כתיב וכו'. ר"ל כיון שהפסוקים מדברים בתחיה תעשה עמדי מ"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:222a:3)

**עשית עמדי בההוא עלמא שדית בי רוחא דחיי** פי' הגוף אומר להקב"ה חיים וחסד עשית עמדי באותו עולם שהייתי בו כבר שנתת בי נשמה. אבל עכשו ופקודתך שהיא מ' שמרה רוחי שהיא המ' שומרת אותם הנשמות של ישראל כדי לאתבא לון לדוכתייהו. נמצא שהרוח כבר מזומנת ביד המלכות כדי להחזירה לגוף בתחייה. ואח"כ מצייר הקב"ה עור ובשר וגידים ועצמות ונכנסת בהם הנשמה נמצא מה שהפשיט בראשונה שהוא הרוח. הוא ראשון ג"כ ביצירה ומתי יחזקאל אין מהם ראיה. ומ"ש ובעצמות וגידים לאו דווקא כאלו אמר ובגידים ועצמות שהסדר האמתי הוא ביצירת העוה"ז. וכן ביצירת עוה"ב עור ובשר וגידים ועצמות כמ"ש בשם המדרש לדעת ב"ה שכמו כן הוא דעת ר"ש כאן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:222a:4)

**זמין לפקדא בקדמיתא** פי' שהמ' פוקדה הקב"ה תחלה בגלות ואח"כ לישראל כמר"זל על פ' ושב ה' אלהיך את שבותך והשיב לא נאמר וכו' ולכך נקרא המ' ופקודתך לפי שפוקדה תחלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:222a:5)

**כמד"א פקודתו יקח אחר** הוא פי' אחר במלת ופקודתך ומביא ראייה מפ' פקודתו יקח אחר שהיא אשתו אף פקודתו דהכא היא המ' אשת זעיר. וכפ"ז יש ב' טעמים למה נקרא המ' ופקודתך.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:222a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:222a:6)

**תינח ההוא גרמא** פי' עצם ששמו לוז שממנו נוצר האדם כמר"זל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224a:1)

**וע"ד שמור בלב** נ"ב מ' או בינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224a:2)

**זכירה בזכר במוחא** נ"ב ת"ת או חכמה עכ"ל. משמע לב היא מלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224b:1)

**כבד נעיל בקדמיתא: נ"ב ס"מ ונוקבא דנוגה הדבוק בנפש** לב קריב לגבי מוחא וכו'. נ"ב מ' מקבלת הקרבנות ונותנת למות חו"ב שהם סוד כהן ולוי עילאין והמוח מקרב זה למוחא עילאה שהוא אבא ומוח זה שהוא אבא מקרבו לגבי טמיר מכולא שהוא המוח העליון הסתום בין גלגולתא וקרומא דאריך הרי קשר כל האצילות עכ"ל ולפ"ז התכת הלשון הוא כך לב שהוא מ' קריב לגבי מוחא שהם חו"ב דזעיר שהם סוד כהן ולוי. ומ"ש מוחא דא דכורא פי' חו"ב דזעיר. ומ"ש דאתייא ממוחא עילאה פי' אבא. ומ"ש מוחא קריב וכו'. פי' אבא מקריב לאוירא דאריך שהוא בין גולגולתא וקרומא. הרי שהרב המגיה מפרש לב היא מלכות אתעביד לגביה שיורין. נ"ב הכוונה לומר שהיא מתגרת בו בתפלה בעבירות קלות ואפ"כ בעבירות קשות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224b:2)

**ה"ג וכולא נטלין אימורין וכו'** לב שרייא על תרין כוליין. פירוש מלכות שורה על מט"ט וסנ"דל שהם שני כרובים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224b:3)

**ואינון רחיקין קריבין** פירוש רחיקין מצד הדין שבהם. וקריבין מצד החסד שבהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224b:4)

**ימינא ושמאלא** פירוש מט"ט הוא ימינא וסנ"דל שמאלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:224b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:224b:5)

**והרוח תשוב אל האלהים** פירוש רוח נשברה וודוי וצלותא למלכות הנקרא אלהי"ם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:225a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:225a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:225a:1)

וכבד קרב ליה לגבי לב גרסי' ונ"ב אמר הרב ז"ל כי ע"י הוידוי ניתן חלק רע לס"מ וחלק טוב לקדושה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:225b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:225b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:225b:1)

**ואתפרנסי מינך ההיא אמונה** נ"ב כי אתה תעלה מ"ן ע"י מעשים וזעיר ישפיע בה מ"ד ואנהיר באור קדמאה דברא קב"ה. נ"ב חסד עכ"ל והיינו חסד דזעיר: ה"ג דגניז בההוא אור דאתהני אברהם מניה ור"ל שפנחס נקשר בחסד דזעיר שנקרא כהן. וחסד הנז' גנוז בחסד דאימא שמשם נהנה אברהם שהוא חסד דזעיר. ומ"ש וקשורא דאהרן כהנא. פירוש שאהרן ג"כ שהוא אחוז בחסד דזעיר שם נקשר בחסד דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:225b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:225b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:225b:2)

**אמר ודאי כתיב ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלה"ים זה וכו' גרסינין** ור"ל שאמר פסוק זה על ב' מחנות שהיו שם של ר"ש ושל ר' פנחס וזהו מחנים. ולכך אמר ליה ר"ש כיון שאמרת זה הפסוק תפרשהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:225b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:225b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:225b:3)

**בההוא מקום** פירוש מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:226a:1)

**אלא תרין למזונא לבכי נשא וכל עלמא** פי' ב' מזונות הם אחד של עשירים וא' של עניים. ומ"ש וכל עלמא היינו לבהמות וחיות ועופות וכו' והם נכללים בכלל בני אדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:226a:2)

**לההוא אתר דפתיחו ידוי** פי' מלכות כדמפרש. דא תוקפא לההוא אתר. נ"ב שמיעכה באצבע. דבפתיחו דידוי וכו'. נ"ב שהם ב' ידי זעיר שמשם ניזון העולם דהיינו בהשפעת רצון העליון וזהו רצון צנור של יסוד הנכנס ברחל הרמוזה בר"ת "לכל "חי "רצון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:226a:3)

הה"ד באתי לגני נ"ב ביאה ממש כי האכילה נשפעת מהיסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:226a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:226a:4)

**דא צלותא דמיושב ההוא יער לבנון וכו'** נ"ב עולם הבריאה. ואיפשר כי בבריאה אימא מקננא תמן ובה מנצ"פך פ"ר דינים גי' יע"ר. אבל עיקר יער בעשייה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:226b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:226b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:226b:1)

**והא בשלש ברכות ראשונות** נ"ב ג"ר חביד דזעיר: עם חלבי ג' ברכות אחרונות נ"ב טיפות היסוד הנכנסים בנה"י נק' חלב. לבתר דאכל מלכא אכלו ריעים לעילא. פי' הם בי"ע. שתו ושכרו דודים הם ישראל שלמטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231a:1)

**ויהי הוא צער וכו'** פי' צער קצת. ויהי בימי הוא צער גדול. ולא כמ"ש בגמרא ויהי איכא הכא ואיכא להכא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231a:2)

**ובכל זמנא תרין יומין אינון** נ"ב פי' בין בח"ל בין בא"י: ואי אפשר לומר בכל זמן שהרי קודם ריב"ז לא היו עושים רק יום א' כדאיתא בר"ה: וצ"ע איך היה קודם לזה יצחק יחידאי: ואפשר כי קודם לא היה שום פחד משא"כ עתה בגלות. דילהוי יצחק כליל דינא ורחמי. פי' שיום א' דר"ה דינא קשיא ויום ב' דינא רפייא כמ"ש הרב בדרוש ר"ה. פתח ר"ש ואמר ויהי היום וכו'. ובכל זמנא ב' יומין אינון ולא חד וכו' וע"ד ב' זמני ויהי היום ויהי היום בח"י דף קל"ז כתוב וז"ל פשוטו הוא לומר כי יום ראשון סוד דינא דמלכותא. ויום ב' ה"ס ת"ת ישראל ושניהם נרמזים בפ' כי חק לישראל הוא חק הוא בסוד מש"ה ותתן טרף לביתה וחוק לנערותיה. ומשפט הוא קו הרחמים ואם היה ר"ה יום א' היה כל העולם כולו בדין. ולכן צריך להיות ב' ימים לחבר עמה הרחמים שהוא המשפט. גם לרבות וכו'. פירוש השטן הוא ס"מ גם לרבות נוקבא דיליה: אמ"ל ודאי תנינן דאית צדיק וכו'. פירוש אליהו קא מקשה לרב המנונא מ"ט צדיק ורע לו רשע וטוב לו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231a:3)

**אמר צדיק וכו'** פירוש ר"ה תירץ כן לאליהו דצדיק ורע לו היינו שרובו זכיות וכדי למרק מיעוט עונותיו לכך רע לו. וצדיק וטוב לו היינו שאין לו שום עון ורשע ורע לו שאין לו שום מצוה. ורשע וטוב לו הוא שרובו עונות ואוכל זכיותיו בעו"הז. אמ"ל דינוי דמארי עלמא וכו'. פירוש אליהו מתרץ לר"ה תירוץ אחר צדיק ורע לו היינו כדי לכפר על הדור ואזי רשע וטוב לו הם הדור. וצדיק וטוב לו היינו כשאין הקב"ה רוצה בכפרת הדור אזי צדיק וטוב לו. ורשע ורע לו הם הדור וכמו שתירץ ר"ש לעיל דף רי"ח. ומפי' זה מביא ר"ש ראייה שאיוב מחסידי ישראל הוא ואלקי לכפרא על עלמא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231a:4)

**ולכך אמר לעיל דהא יומא חד אשכחיה וכו'** דהיינו מתירוץ של אליהו נלמד זה. דעל דא אצטריך לון לפרשא חובין. נ"ב בכוונות כתב שיאמר בלחש בעת תקיעת שופר. בההוא יומא דראש השנה קיימין ע' קתדראין וכו' וע"ד איצטריך ב"נ לפרשא חוביה כל חד וחד במה דאיהו וכו' וכל ב"ד בדלי מניה. בס' ח"י דף קמ"ז ע"ב כתו' וז"ל מכאן משמע דיש להתודות בר"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231a:5)

**וחכמי האמת אמרו שלא להזכיר בר"ה שום חטא ופשע** כבר השמיענו מורינו האר"י ז"ל דהיינו דווקא בלחש בין שפתיו שלא ישמעו דבריו. ואף אין זו כי אם בעת תקיעת שופר מיושב כי אז השטן מעורבב ודברי הוידוי עולין למעלה ע"י קול השופר ולא יש קטרוג עליו. לכן טוב שיתודה בין תש"רת לת"שת ובינה לת"רת. ולבתר ואתה נשאת עון וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231a:6)

**דאי תימא האי ביחיד** פי' אלו מפ' חטאתי אודיעך לחודיה הוה אמינא דווקא ביחיד אבל ציבור לא שאין כבוד צבור לפרע החטא. לכך כתיב חטאנו כי עזבנו וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231b:1)

**לא יהיב דוכתא וכו' גרסי'** קמיה דליפוש רחמי. נ"ב ב' הנסחאות טובות. נסחא ראשונה ר"ל לפניו של הקב"ה כדי שירבו רחמיו: וכ"א ר"ל קודם שיתרבה הרוגז וזה גורם את זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231b:2)

**דינא עילאה דאיהו קשיא** נ"ב ר"ל שבינה בונה את הצלע ונותנת הגבורות לבנין הנוקבא. וז"ש דמתחברן כחדא דינא עילאה אימא בדינא תתאה מלכות: יללותא דאיהו דינא תקיפא. פי' תרועה. נס ה'. פי' גבורה היא כסא לבונה שהיא ה' ראשונה דהוי"ה. דא פחד יצחק נ"ב גבורה. דאיהו כס למלכא עילאה. נ"ב בינה. תו בכסא דא דינא קשייא נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231b:3)

**דלאו איהו דינא באתגלייאי נ"ב כמו רחל עלמא דאתגלייא וכ' חוק דא דינא רפיא** נ"ב רחל. ומשפט דא דינא קשיא. נ"ב בינה עכ"ל. ונלע"ד לפרש מש"ל דינא עילאה דאיהו דינא קשיא היא לאה שמתחברת עם רחל כנודע שעקבי לאה בראש רחל והם ב' ימים של ר"ה יום א' כנגד לאה שהיא דינא קשייא. ויום ב' כנגד רחל שהיא דינא רפייא וכן כתב הרב בהדיא בדרוש ר"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231b:4)

**וכן מ"ש יללותא דאיהו דינא תקיפא היא לאה ג"כ** וכן מ"ש תו בכסה דא דינא קשיא. היינו לאה הנקרא עלמא דאתכסייא כמ"ש בפ' ויצא. וכן מ"ש ומשפט דא דינא קשייא דהיינו לאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231b:5)

**כי אי אפשר לומר בינה כדברי הרב המגיה** שהרי בינה אינה נקרא דינא קשיא בשום מקום. ועוד שהרב באר בהדיא יום א' כנגד לאה. ויום ב' כנגד רחל. ואולי שגם המגיה נתכוון לזה כי נודע מדברי הרב שפרצוף לאה נעשה ממלכות דבינה. וא"כ מ"ש המגיה בינה דינא קשייא הכוונה על לאה שנעשית ממלכותה. כתיב היותרת מן הכבד. ולמה פעמים אומר על הכבד. ועוד יותרת מן הכבד אתקריאת מצד אחר לפי שהיא משיירת לבעלה באחרונה. ושיעור הכתוב יותרת מן הכבד ר"ל למה נקרא יותרת מסבת הכבד דהיינו לפי שמשיירת לבעלה. אבל פסוק היותרת על הכבד הוא כמ"ש בפי' הראשון דאתגברת על בעלה דאיהו כבד. נמצא שאין הפרש בין בי הפירושים אלא בפ' היותרת מן הכבד שלפי' א' מן הכבד נפקא דהיינו שהארותיה הם מבעלה ואח"כ אתגברת עליה וזהו על הכבד ולפי' הב' היותרת מן הכבד ר"ל למה נקרא יותרת מסיבת הכבד שמשיירת אותו. אבל פסוק על הכבד הוא כפי' הא' שמתגברת על בעלה. ומ"ש מגו כבד ויותרת דיליה נפקת מרה פי' מיני קליפות הרבה יש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:231b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:231b:6)

**נר ה' נשמת אדם** נ"ב השכינה נקרא נר ה' היא נשמה של ישראל הנקרא אדם. וא"כ כשהיא הנשמה הם האיברים שלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:232a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:232a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:232a:1)

**תרועה ותקיעה דינא קשייא ברחמי** נ"ב יצחק ממותק ביעקב. עכ"ל ור"ל שתרועה היא דינא קשיא. כמש"ל יללותא דינא תקיפא. וכשמתחברת עם התקיעה שהיא רחמים אזי דינא קשיא ברחמי. ושברים דינא קשיא בלא רחמי קשה דלעיל אמר גנוחי גנח רפייא: ובשלמא לס"א א"ש שאמר דינא רפייא ברחמי ששברים ותקיעה הם דינא רפייא ברחמי. אבל לנוסחא ראשונה קשה. וי"ל דלעיל דקארי לשברים רפייא היינו לגבי תרועה שהיא קשייא: והכא לגבי תקיעה קרי לשברים רפייא: וז"ש דינא קשיא בלא רחמי דהיינו כשהיא לבדה בלא תקיעה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:232b:1)

**וחובין דעמיה דאינון ערקין ודפקין דלבא** פי' ישראל שהם עמו של יעקב.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:232b:2)

**ומפסולת דפסול' דכבד נטל טחול** נ"ב משמע שהזכר קרוב לקדושה יותר מהנקבה וזה פלא עכ"ל: ונלע"ד שאין זה פלא שהזוהר בפ' זו דף רנ"א ע"ב אמר וז"ל נוקבא דאיהי אסטיאת אורחהא באזהרה ודאי דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר בבקשה לא יאכל. מוכח בהדייא שדכורא דקליפה יש בו חוטא דדכיו יותר מהנוקבא. וכן אמר הזוהר בפ' בא ראש פתנים אך זר. ממועט בו הזר שהיא הטומאה וכן כתב באוצ"ח שבקדושה כל מי שהוא עליון יותר קדושה ובקליפה כל מי שהוא תחתון הוא טמא יותר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:232b:3)

**בגין לקיימא קורציה** נ"ב כל שקר שאין בו אמת אינו מתקיים לכן הוא מספר גם במעשיהם הטובים כדי להאמין בלישנא בישא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:232b:4)

דיתבסס לפומי גרסי' ול"ג לפומיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:232b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:232b:5)

**אוף הוא פתח** פי' ר' פנחס ה' לא גבה לבי דא הוא קרבנא וכו' פי' אע"פי שע"י הקרבן שאנו עושים מעלים השכינה וכוללים אותם עם בעלה ועושים תיקון גדול עכ"ז לא גבה לבי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:1)

ה"ג ומבין שאר עמין כך ישראל כל זמן דאינון אטימין לבא ולא פתחין בתיובתא לא סלקין ריחא ולא אפיק לון מגו כובין. אבל כד פתחין בתיובתא מיד סלקין ריחא וכו'. ובהגהת הספרים יש ערבוב קצת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:2)

**דשושנה אטימא** נ"ב מיירי שהזכר שואל על פתיחת ההיכל כדי שיכנס הוא בתוכה. וא"כ שושנה אטומה קודם הפתיחה. מאי ללמד לאולפא לבני עלמא חכמתא והא אוקמוה וכו' ופי' בתנחומא בפ' דברים ובשוחר טוב גרסי' כשהלך יואב להלחם עם ארם נהרים וארם צובה יצאו לקראתו ואמרו לו אתה מבני בניו של יעקב ואנו מבני בניו של לבן והרי תנאי שלהם דכתיב עד הגל הזה וכו' כששמע יואב כך חזר אצל דוד אמ"ל מה אתה אומר מיד הושיב הסנהדרין שושן עדות ללמד. למדוהו ואמרו לו באמת כך היה התנאי אלא שהם עברו תחלה בלעם הרשע לא אמר מן ארם ינחני בלק וכו'. כיון שהורו להם הסנהדרין כך חזר עליהם והרגן שנא' בהצותו את ארם נהרים וכו' עכ"ל ובמדרש רבה כתוב בענין אחר. אבל הזוהר ס"ל כמ"ש בתנחומא דבשוחר טוב שהשאלה היא על ארם נהרים וארם צובה והסנהדרי' הוא שהורו לו להתיר והביאו לו ראייה מבלע' שעבר על השבועה. וז"ש הזוהר ללמד לאולפא לבני עלמא חכמתא שהסנהדרין הם המלמדים תורה ומ"ש סימנא דאחזיאו ליה לדוד היינו הראייה שהביאו לו כדי לאגחא קרבא בהו. ה"ג דקיימא הכא שכינתא עלן. ולא כמ"ש בספרים ויאכלוהו בני נשר דאיהו רחמני על בניו. ופירוש הכתוב עין שתלעג לאב וכו' יקרוה עורבי נחל שהם אכזרים מנקרים אותה ממקומה אבל לא יאכלוה ויבואו בני נשר שהם רחמנים ויאכלוה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:3)

**זוטרתי היא** בתמיה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:4)

**נשרא רברבא** פירוש בינה דקליפה ועיין בסבא דף רל"ג ע"ב. דמשפטים ותבין ה"ג וההוא נשרא הוה טאס:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:5)

**אלא מהו ויבן** נ"ב דייק מדלא כתיב ויבנהו ה"ג ואיהי סהדותא לכנסת ישראל ואיהי סהדותא ליחודא עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:6)

**אית בה תליסר עלין** נ"ב זה יובן בביאור מאמר ר' חזקיה בדף א' מזוהר בראשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:7)

**אלין תליסר מכילן דרחמי** פירוש עכשיו מפרש סהדותא לכנסת ישראל שהמלכות יש בה הארת י"ג תיקוני דיקנא כמ"ש שם בדף א' הנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:8)

**כולהו אחידן בעיקרא חדא וכו'** פירוש שי"ג תיקוני דיקנא תתאין דאריך הם עילאין דזעיר בסוד גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות. וז"ש ואיהו ברית חדא ודוגמא דברית שיסוד דאריך שיש בו י"ג תיקוני דיקנא תתאה הוא דוגמא דברית ואינו יסוד ממש מפני העלמו וכמ"ש שם בדף א' וכמה דדיוקנא דברית וכו' והיינו יסוד דאריך. ואעפ"י שמדברי הרב משמע שהמ' באה לה הארה מי"ג תיקוני דיקנא עילאה דאריך. איפשר גם מדיקנא תתאה דאריך יש לה הארה. כי י"ג העליונים משפיעים בי"ג התחתונים ומשם יש לה הארה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:9)

**חמש תקיפין דסחרן** פירוש ה"ג שנקרא ת"ק שנים לפי שכל א' כלולה ממאה והם יורדים מיסוד דאימא ליסוד דזעיר. וז"ש ת"ק שנין דיסודא ומפרש מהו יסודא שאמרנו. ואמר יסודא ברית קדישא שהוא יסוד דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:10)

**ומ"ש דאילנא דחיי אזלא בהו** פירוש שבזעיר מתפשטים גם ה' גבורות כמו שמתפשטים בו ה' חסדים כמ"ש הרב ובכוחם הוא הולך. וז"ש דאילנא דחיי אזלא בהו. ה"ג כולהו תיבין ידיען. והוא מלשון תיבות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:11)

אחזי לעילא פירוש אצילות ע"י אלהי"ם שהיא בינה ברא אותה ובי"ע ע"י המ' הנקרא אלהי"ם ג"כ נבראו וז"ש ואחזי לתתא: ה"ג שושנה דסהדותא דקיימא והיא המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:12)

**דכתיב בראשית ברא אלה"ים דא שושנה** פירוש בכח ראשית שהיא אבא ברא אלהי"ם שהיא בינה. למ' הנקרא שושנה: כמש"ל שפרצופי אצילות ע"י הבינה הנקרא אלהי"ם נבראו. והזכיר י"ג תיבות נגד י"ג מכילן שמקבלת המלכות מאריך ע"י הבינה הנקרא אלהי"ם ואח"כ הזכיר אלהים תניינא והזכיר ה' תיבות אחרות שהם כנגד ה' גבורות שמקבלת המלכות. אח"כ הזכיר אלהי"ם פעם ג' דכתיב ויאמר אלהי"ם יהי אור נגד החסדים המכוננים אותה בסוד והוכן בחסד כסא. וכל זה מקבלת ע"י הבינה הנקרא אלהי"ם. ועיין בפ' בראשית דף א': חמש עלין תקיפין שרשא ויחודא דאחידן ביה י"ג עלין גרסי'. ור"ל ה' עלין ירוקין של השושנה שהם בחוץ שבהם אחוזים י"ג הפנימיים אותם החמשה הם נגד ה' תיבות שמ"ע ישר"אל ה' אלהי"נו ה'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:13)

**ומ"ש אחד דא הוא עקרא ושרשא דכולהו אחידן ביה רזא דתליסר** פירוש הוא אריך שמשם יצאו י"ג מכילן דרחמי שהם כמנין אח"ד: שושן עדות סהדותא לישראל וסהדותא ליחודא עילאה. איתא בסע"ה דף י"ח ע"ב על פסוק כשושנה בין החוחים וכו' וז"ל יש להתבונן אם טבע של זה הצומח לגוון אחר מפני מה משנה את טבעו להרבה גוונים ועל פסוק אני חבצלת השרון הביא לשון הזוהר בפ' ויחי דף רכ"א ע"א ר"ש פתח וכו' עד דבקדמיתא בעידנא דבעא לאזדווגא במלכא איקרי חבצלת. בתר דאתדבקת במלכא באינון נשיקין איקרי שושנה בגין דכתיב שפתותיו שושנים ע"כ.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:233a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:233a:14)

**אלין שייפין אטימין** פירוש הלב והמוח והכבד שהזכיר. ומ"ש שייפין אחרנין הם מה שהזכיר בסמוך וושט וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:234a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:234a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:234a:1)

**אבל לב דא איהו נורא דדליק** נ"ב בינה נקרא ל"ב ה"ג ואלמלא דזמין לגביה מלכא עילאה וכו' והיינו אריך שמזמין לבינה הארה מאבא כדמפרש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:234a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:234a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:234a:2)

מגו בוסמין עילאין נ"ב שהיא החיות הנמשך מן חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:234a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:234a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:234a:3)

**ואינון רפ"אל וצדקי"אל מכאן משמע שלב היא מלכות כמו שהוכחנו לעיל דף רכ"ד ורפ"אל וצדקי"אל שהם חיילותיה** מביאים לה הארה. ולפי דברי הרב המגיה שאמר שלב היא בינה. איפשר שהם מעוררים השרשים העליונים: ה"ג לנשבא תדיר קמי לבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:234b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:234b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:234b:1)

**ומגו דאתי מרחיק** פירוש כיון שהקיבה היא אחד משתין ממותא ולא א' משנים או מג' נמצא שהיא רחוקה מן המת לכך אינו מיתה ממש רק רמז א' מס' במותא כי הקיבה היא ישינה כמר"זל והשינה א' מס' במותא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235a:1)

**ומינה אתזנו תתאי** פירוש מהאצטומכא ניזונים מלאכים תחתונים שהם קדושים ומ"ש מאינון שתיין שמרים לתתא וכו' מהמלאכים התחתונים הנז' שותים שמרי הדינים כל אינון רוחין וסטרין אחרנין שהם הקליפות שניזונים בלילה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235a:2)

**וע"ד אתחזי על מדבחא** נ"ב משמע שקורא למלאך אורי"אל כאן. ובאיברים הפנימיים איך יצדק זה עכ"ל. ויש לתרץ שהאצטימכא רומז לאריה שאוכל קרבנות. אך אצטומכא היא ניטלת הכל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:1)

**ואינון איקרון בני אלים** פירוש שית עזקן דקנה נקראים בני אלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:2)

וכד אינון מתחברן כיון שמתחברים אותם השית עזקאן שהם בני אלים נעשים כמו שופר שהוא הקנה דוגמת השופר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:3)

ה"ג ה' רועה לא כתיב אלא אל הרעים וכו' ור"ל מדהזכיר אל ש"מ שעל אלים מדבר שהם משמיעים קול מצד הגבורה. בר"מ כתמרות עשן ודא עשן המערכה דסליק מלבא למוחא דכל רוחין דעלמא לא זזין ליה מאתריה חכמה כ"ח מ"ה כ"ח בלבא מ"ה במוחא קנה וכו' רזא דסולם והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. והנה אף שהזוהר פי' על פ' מי זאת עולה כתמרות עשן. ממנו נקח ראיה גם על זה הפסוק שג"כ על עליית אמא מדבר או על ירידת אבא למטה בזעיר. ויובן במ"ש בע"ח כי יש ב' מיני זוגים אי הוא לזווג הנשמות ואז תבונה ובינה עולים לחכמה אבא עילאה ומתחברים יחד בסוד פרצוף אחד כדי להוציא מוחין הויו"ת לזעיר ומקודם הוא נקרא אלה"ים ע"ש מוחין דיניקה שהם שמות אלהי"ם ולפיכך צריכים הי"שס ותבונה לירד למטה לחו"ב דזעיר והוא נקרא זווג של רביצה לשמור את האפרוחים דלית לון גדפין שלימין והם צריכים לאמם מחמת פחד החיצונים וזה נרמז בזוהר הנז"ל שזעיר נקרא סולם שמלאכי אלה"ים שהם או"א בסוד יש"ס ותבונה לפעמים יורדים בסוד רביצה על האפרוחים ולפעמים עולים למעלה להיות זווג שלם של המוחין דגדלות שנכללים יחד בפרצוף אחד כדי להוליד המוחין לזעיר ובזה יבואר הפ' מי זאת עולה שהיא סוד בינה עילאה הנקרא מ"י ותבונה נקרא זאת בסוד מלכות דבינה. ומתחברים שניהם ולכן אמר לשון יחיד עולה. ומפרש מאיזה מקום עולה מן המדבר שהוא זעיר שבו שמות אלה"ים סוד מוחין דיניקה. קודם שיורדים מוחין דגדלות תבונה עולה לבינה למעלה להתחבר עם החכמה ונרמז שמות אלהי"ם במלת מדבר וכו' ונמצא שהם עולים מן המדבר שהוא זווג של רביצה מתרפקת על דודה לשון חיבור כמ"ש שבינה ותבונה מתחברים יחד להיות זווג הפנימי שהוא נפסק לפעמים ונקרא דודים והיא רוצה להתחבר עם החכמה בזיווג הפנימי הנז"ל אך כדי להוריד מוחין לזעיר צריך מקודם להעלות מ"ן לאימא עילאה וידוע בכוונת ר"ה שעליית מ"ן של מלכות מעורר מ"ן לבינה להוריד מוחין לזעיר ולכן השכינה אומרת תחת התפוח עוררתיך פירוש כמ"ש בזוהר תחת התפוח ר"י אומר דא יובלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:4)

ומבואר בע"ח שיובלא נקרא יסוד הבינה עוררתיך במ"ן ליסודה והוא לצורכך ולכן אומרת עוררתיך לנוכח ואחר המ"ן אז מתחברת הבינה עם חכמה בזיווג להוריד מוחין שלימים ולכן אומרת שמה חבלתך אמך לשון חבלי לידה כמ"ש בע"ח אין התורה מתקיימת אלא במי וכו'. דאיהי בדרגא דאישים אישים הם נקרא וושט כמו בני אלים שהם קנה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:5)

ומ"ש ושאר לא אכלי הכי: פירוש בני אלים שהם בחי' הקנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:6)

**ה"ג וכל בני עלמא לבר לא ידעין פירוש בני אדם אינם יודעים בח' אישים הנזכרים כיצד היא סדר אכילתן** אבל מלאכים הפנימיים שמקבלים מהם הם יודעים וז"ש אלא דרגין דלגו אינון ידעין ונטלין מנייהו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:235b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:235b:7)

**מאלין אשים נפקין דרגין דאקדמי וכו'** פי' מאשים יוצאים מלאכים אחדים שנקראים טחנות והם קטנים במעלה מהם והטוחנות הנז' הם מכינים המאכל ונותנים לאישים וז"ש כיון דאתטחנן אינון דשלטי עלייהו בלעי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:1)

**מאי טעמא לא סתימא** פירוש כמו מ"ם של למרבה המשרה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:2)

מלכא עילאה נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:3)

מלכא תתאה נ"ב מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:4)

**כבוד אלהים הסתר דבר** פירוש א"ח של אח"ד הוא זעיר הנקרא א"ח למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:5)

**ה"ג למפרע שארי ובמישר סיים** ור"ל שמתחילים מא' דאחד וחוזר למפרע אל ש' דש"מע ואח"כ אל ח' דא"חד הרי אשימח. ש"מ מהאי סטרא א"ח מהאי סטרא ומצרף אתיון וכו'. בספר קנה חכמה כתב וז"ל פירוש מאמר זה שאלתי מקובלים גדולים וכל דבריהם לא שוה לי וכו'. עד שבאתי אל חדר הוראתו של כמוהר"ר בער נר"ו המפרש את ס' הזוהר וכו' וזהו הביאור.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:6)

**ש"מ מהאי סטרא וכו' פירוש כאשר תקח שתי אותיות הנזכרות שהם ע"ד שהם גדולים** משתי תיבות שמע שהוא קצה הראשון של הפסוק ומתיבת אחד שהוא קצה השני של הפסוק. אזי כשתצרפם יחד לחברם להיות תיבה אחת יהיה למפרע שד"י. דהיינו ש' של שמ"ע. ואות מ' הוא ד' בצירוף אי"ק בכ"ר וכו' והוא צירוף למפרע שמתחלף המ' עם אות ד' שלפניה והיינו דמ"ת ואותיות א"ח הוא העלם אות היו"ד בסוד ג' קוטרים שהוא ט' והמקום הסובלם הוא י' עצמה כאשר כתב מזה החייט בעל מנחת יהודה בס' מערכת בפ"ג דף ט' וע"ז אמר כאן ומצרף אתוון למפרע שד"י. ואמר ומישר חיים. ר"ל כאשר נקח האותיות עצמם מאש"מח בלי צירוף למפרע. אזי צירופו חיי"ם דהיינו מ"ח כמשמעו ואותיות א"ש מאש"מח הם ב' יוד"ין בצירוף הישר כאשר הא' הוא מתגלה ע"י כח הי' כמ"ש לעיל בפרק הנז' ובפי"ג ובפרדס בשער המציאות בפ"ב. ואות ש' הוא י' בא"ל ב"ס. ולפי שג' אותיות התיבה הם במישור בלי צירוף כלל לכן קראו מישור עכ"ל המפרש הנ"ל. וגם יש עוד דרך אחר לפרש ומצרף אתוון למפרע שד"י. ר"ל אותיות הוי"ה באת"בש מצפ"ץ והוא גי' ש' ובצירוף י"ד אותיות של יהו"ד אלק"ינו יהו"ד עולה שד"י שהוא יד הגדולה וכו"זו במו"כסז כוז"ו ג"כ י"ד אותיות הם י"ד החזקה ובעבור זה אמר למפרע. כי כל דבר שבא בחילוף אלפ"א בי"תות נקרא למפרע ובמישור חיי"ם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:7)

ר"ל מישור הוא שם אד"ני כי כשאתה רוצה להגות ולקרות יהו"ד בקריאתו במבטא ולא בכתיבתו הוא נקרא אד"ני גי' היכ"ל שהוא הי"כל של שם יהו"ה. וז"ס וה' בהי"כל קדשו ה"ס מפניו כל הארץ. ועוד תצרף הג' אותיות של שם יה"ו זולת ה' אחרונה שהיא כפולה. וטעמו כתבתי למעלה בשם ספר כתיבת יד כנפי יונה עם ס"ה עולה במישור בלי חילוף האותיות כמניין חיים. עכ"ל ס' קנה חכמה הנז"ל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:8)

דאתכליל מן ע' רברבא וכו' נ"ב מ' מקבלת מן ע' שמות דוי"סע וי"בא וי"ט שהם סוד ג' פסוקים נגד ג' אבות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:9)

**דאחיד לון אח** פירוש זעיר הנקרא אח מקבל ד' מוחין שהם ד' בתי דתפלין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:10)

**דא קשר של תפלין נ"ב לאה**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:11)

**דהיא אחידא בהו** נ"ב שמד' מוחין נמשכים לה ד' אלפי"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:12)

**תרין רצועין נפקין** נ"ב נ"ה דבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:13)

**ומסטרא דא רזא דתרין ירכין דלתתא דהאי אח וכו'** פירוש שפרקים תחתונים דנ"ה דבינה. הם בנ"ה דזעיר. ומנ"ה דזעיר הם הנביאים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:14)

נפקין תרין רצועות נ"ב רצועות המקיפות חסד גבורה דבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:15)

**וד' אתאחידת בהו** נ"ב לאה שהיא קשר של תפלין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:16)

**וכיון דאיהי אתאחדא לעילא וכו': פירוש אחר שרמזנו לאה בד' דאחד** אנו מתקנים רחל. וז"ש נחתא לחתא לאתאחדא באוכלוסהא שהיא רחל שהיא תפלה של יד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:17)

**אחידת בשפולי ירכין** כתב הרב ז"ל כי חו"ב דנוקבא הם מנ"ה דזעיר והם ברישא דנוק' כמ"ש באידרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:18)

**ונהירו דתרין מוחין גליפן בה** וה' גבורות שביסוד דזעיר הם דעת שלה וזהו קשר יו"ד של תפלה של יד שהוא המוח של הדעת של גבורה של רחל כי נודע כי יסוד דזעיר הוא כנגד הדעת דנוקבא והוא בין הכתפיים שלה ולכך הוא מרוחק מפרשיות שבתפלין והקשר הנז' אינו פרשה והמוחין שברישא דידה הם מוחין גמורים לכך הם פרשיות כתובות בתורה ממש ובאזכרות כי הם מוחין גמורים אך זה הדעת נתון למטה בגופא ואינו מוח רק גופא ולכן אינו רק בחי' עור בלי כתיבה דוגמת מ"ש בקשר של ראש שאינם מוחין ממש הם עור ולא פרשיות. וז"ש בזוהר בפ' פנחס דף רל"ו ע"ב גבי קשר של תפלה ש"י דאצטריך דלא יתעדי מניה ולא יתפרק משם כלל לפי שהוא הדעת דנוקבא. ולכך אצטריך דלא לאפרשא לון שאם תסתלק הדעת של רחל תשאר בלי שום דעת כלל ואין לך פגם גדול מזה ולכן הוא אזהרה גדולה דלא יתעדי יו"ד מגו תפלה כלל עכ"ל הר"ב בס"הכ ובליקוטים. ובזה מובן לשון זה. מ"ש אחידת בשפולי ירכין הם נ"ה דזעיר שמשם מו"ח חו"ב שברישא דידה. ומ"ש ורשימיו דיו"ד ברית קדישא עלה מלעילא. הוא מוח הדעת שלה שהם ה' גבורות שבין הכתפים דידה שבאים מיסוד דזעיר אליה והיסוד נקרא יו"ד כנודע והגבו' שבאים לה מיסוד נקראים רשימו דיו"ד ברית קדישא לפי שעיקר הגבורות הם בדעת דזעיר. ומה שלוקחת הנובקא הם רשימו לבד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:19)

**ובג"כ אתרשים יו"ד דא בגויה פי' הוא היסוד הנקרא יו"ד זעירא** ואע"פ דלעיל דף רט"ו ע"ב אמרנו שיו"ד היא עטרת היסוד והיא שנקשרה בפנחס אינה קושייא שהיסוד ועטרה שלו הכל אחד. א"נ יובן במ"ש באוצ"ח וז"ל ה' גבורות הם נתינת בעטרת יסוד דזעיר כי משם עוברות בדעת של רחל אשר כנגדה לפי שגם הם בגלוי ולכן יכולות לבקוע ולצאת דרך העטרה ולהנתן בדעת של רחל עכ"ל ולפי"ז י"ד הנז' כאן ג"כ הוא עטרת יסוד דזעיר ששם הם ה' גבורות כמ"ש ומשם ניתנות בדעת של רחל. וא"ש דברי הזוהר אהדדי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:20)

**יו"ד דא אצטריך דלא אתעדי כלל מגו תפלה של יד דלא יעביד פרודא** פירוש כמ"ש שם הרב שמוח הדעת צריך לחברו עם חו"ב שברישא דידה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:21)

**חדווה דילה** פירוש המלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:22)

**ומה שכתב לאתקרבא בה** פי' להקרב לגבי יו"ד וכן מ"ש לעיל ובג"כ אתקרבת בהדיה. פי' מלכות נתקרבה לגבי יו"ד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:23)

**בגין דיצחק תלייא ואשתמשא בההוא אתר דאינון עיינין** נ"ב כי העינים מהגבו' ה"פ הוי"ה העולים ק"ל ונמצא כי עין שלה מיסוד יצחק שהוא סוד הגבורות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:236b:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:236b:24)

**שבעין קתדראין** נ"ב דריש עי"ן לשון שבעין. ואי תימא הא חושבנא לא תלייא אלא בעיינין דילה והכא חושבנא לעילא ביצחק אלא ודאי הכי הוא בגין דיצחק תליא ואשתמש בההוא אתר דאינון עיינין דתמן דיינין דינין דכל עלמא וכו' בגין דיצחק ואינון כחדא אזלין. וע"ז המאמר מורה מקום בזוהר בפ' משפטים עולימתא שפירתא דלית לה עיינין. כי היא מסטרא דיצחק קא אתיא דכתיב ביה ותכהן עיניו מראות. ועיינין דילה הם למטה בהיכל זכות והם ע' קתדראין ובהם מקום הדין וחשבון דכתיב עיניך בריכות בחשבון אבל למעלה באצילות שהיא שפירתא לית לה עיינין. ועד"ז פירש"י בסע"ה דף ס"ג ע"ב פסוק הסבי עיניך מנגדי ע"ש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:237a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:237a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:237a:1)

**אינון ד' רוחין דמתפרשן** פי' הם ד' הנז' בפ' והוא רחום וכו' עון משחית אף וחימה והם מז"ון דקליפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:237a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:237a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:237a:2)

**וחבר לון קב"ה בהדיה** פי' כשמנה אותם מורה שהם חלקו ית' והם שלו כמרז"ל כצאן החביבה על בעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:237b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:237b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:237b:1)

**והא קח את כל ראשי העם** פי' וס"ל לר"א שישראל לפעמים נקרא העם וכתיב והוקע אותם לראשי העם. ותירץ ר"ש שהעם הם ערב רב וראשי העם הם ראשי ערב רב ואותם הוקע. ואמר ומן העם אית לן למילף שהם ערב רב ולא ישראל. א"נ י"ל שר' אלעזר ס"ל שהעם הם ערב רב אבל ראשי הם ישראל שהם ראשים על ערב רב: וא"ל ר"ש כיון שהעם הם ערב רב גם ראשי העם הם ערב רב ראשים שלהם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:238a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:238a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:238a:1)

ה"ג חובא דישראל מהו דכתיב ויצמד ישראל לבעל פעור ול"ג ומהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239a:1)

**ואיקרי עולם הבא** נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239a:2)

חד אילנא נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:1)

**אתקין ליה להאי אילנא תדיר** פי' שהבינה מתקנת לזעיר בסוד תיקון פרצופו ע"י עיבור ויניקה כנודע. שבעיבור נכללו תלת גו תלת. וע"י היניקה נתפשטו ו"ק דזעיר. נמצא שתיקון פרצוף דזעיר היה ע"י עיבור ויניקה דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:2)

ומ"ש אשקי ליה ומתקן ליה וכו' יובן במ"ש באוצ"ח שג' בחי' יש לזעיר מאימא: א' הם המוחין שהם צ' של צל"ם: ב' הוא הכתר דזעיר שהוא משליש תחתון דת"ת דאימא. ג' הם המקיפים שהם ל"ם דצ"לם עכ"ל. ונלע"ד שלכך אמר הזוהר ג' לשונות אלו אשקי ליה הם סוד המוחין שמתפשטים בכל קוי הזעיר כמו המים שמשקים האילן כך החו"ג שנקרא מים הם משקים לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:3)

**ומ"ש ומתקן ליה וכו' נגד הכתר דזעיר** ומ"ש ומעטר ליה וכו' הוא נגד המקיפים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:4)

תלייא מהמנותא נ"ב זעיר נקרא אמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:5)

**האלהים סותם: נ"ב בינה עליונה**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:6)

**מאין סוף ומאין חקר פי' שאימא בניינה מעתיק ואריך הנקרא אין סוף כמ"ש באוצ"ח**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:7)

האלהים נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:8)

**ולא אלהים: נ"ב גבורה**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:9)

**וע"ד עשה יעשה תדיר: פי' ר' יצחק מפ' והאלהים היא בינה** ויעשה דרישא דקרא ועשה דסיפא כולם על תיקון זעיר. ובא לרמוז שאימא עשתה כבר לזעיר: ועוד תדיר יעשה ולכך כתיב בסיפא דקרא עשה וברישא יעשה: שר"ל היה והווה ויהיה. ובזה יתורץ פסוק עין לא ראתה ג"כ דה"ק עין לא ראתה שהוא זעיר. זולתך אלהים שהיא בינה. יעשה תדיר לזעיר שהוא מחכה תדיר לבינה וז"ש למחכה לו. ולכך לא כתיב עשית למחכה לך דא"כ הוה משמע דקאי על אדם ועיין דף רס"ז ע"ב שתירץ הזוהר תירוץ אחר. אבל ר' אבא מפרש רישא דקרא על תיקון זעיר ולכך כתיב יעשה שהוא תדיר בסוד כונן שמים בתבונה ולא כתיב כנן. אבל סיפא דקרא והאלהים עשה היינו הבינה הנקרא אלהים עשה למ'. ולפי שאין תיקון המ' מהבינה תדיר כמו הזעיר: לכך כתיב עשה ולא יעשה להורות שתחלה בינה עשה למ' בשעת התיקון. אבל אח"כ הוא מזעיר וז"ש ומיתזן מאילנא עילאה. שמ' ניזונת מזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:10)

**וע"ד איקרי שומר ישראל** נ"ב שומרת הפתח קודם שיכנס לישראל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:11)

דהא אורייתא דלעילא נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:12)

**מאתר דא אתזן** נ"ב מחכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:13)

דא קול נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:14)

**להאי רקיע** נ"ב יסוד זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:15)

**ודא הוא זכר** פי' שהזכירה היא מיסוד ולמעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:16)

**על אינון חיוון** פי' ארג"מן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:17)

**ודא איהו דאברי בשני** פי' שהיסוד נוטה לצד הגבורה שהיא נגד יום שני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:18)

**להבדיל בין מים למים: פי' בין החסדים שהם מ"ד ובין הגבורות שהם מיין נוקבין** שהיסוד אחר שיורדים בו ה"ח עולים ממנו להגדיל זעיר והגבורות יוצאים ממנו לדעת דנוקבא כמ"ש הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:19)

**דשבעה רקיעין** פי' ז"ק דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:20)

**לעילא לעילא** פי' שהם לעילא מבי"ע ולעילא ממ' דאצילות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:21)

**וילון נ"ב עטרת יסוד** גם רחל נקרא וילון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:22)

**ודא מכניס שחרית** פי' מכניס חיילותיו ואינם שולטים בעוה"ז ובלילה שולטים וזהו ומוציא ערבית כדמפרש הזוהר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:23)

**ת"ח רקיע וכו': פי' רקיע הנז' שהוא יסוד דזעיר הוא הרקיע אשר על אבן ספיר דמות כסא שהיא המ'**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:24)

**ה"ג כמראה אבן ספיר וכו' דא אבן ישראל** וכן היא בס' מוגה. ור"ל שפסוק כמראה וכו' הוא אחר פסוק ויהי קול מעל לרקיע אשר על וכו'. שקול הוא זעיר והוא מעל לרקיע שהוא יסוד. ואחריו כתיב וממעל לרקיע אשר על ראשם וכו'. והאי ממעל היינו סמוך כמו ועליו מטה מנשה שלפי שבפרק ראשון אמר לרקיע אשר על ראשם דמשמע שהיסוד הוא ע"ג ארגמ"ן ואינו כן שהיסוד הוא ע"ג המ' והמ' ע"ג ארג"מן לכך פירש בפסוק האחר וממעל לרקיע דהיינו סמוך ליסוד כמראה אבן ספיר וכו' שהיא המ' ולכך אמר ת"ח רקיע הוא הרקיע אשר על אבן ספיר דמות כסא ומביא ראיה מפסיק דסמיך ליה דכתיב ביה וממעל לרקיע וכו' כמראה אבן ספיר וכו' אבן ספיר דא אבן ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:239b:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:239b:25)

**ודא אבן מתפות כרסייא וכו'** פי' זעיר. כסא לבינה ומ' תחות זעיר וזה שכתוב ומתחות כרסייא דמלכא ומלכא היא בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240a:1)

**משם רועה אבן ישראל** נ"ב השכינה נקרא אבן שם ב"ן בתוספת א' ופי' משם היינו מזעיר רועה אבן שהיא מלכות: אבל הביטו אל צור חוצבתם: צור הוא זעיר. בור היא מלכות: מאי צו דא ע"ז ושיעור הכתוב צו את בני ישראל בני ישראל צריכים להזהר מרוח מסאבא הנקרא צו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240a:2)

**בגין דחמינא בספרא דחנוך מלה** פירוש סוד קרבן בהמה. ומ"ש ואוליפנא היינו סוד קרבן העוף כמ"ש לקמן אבל אסתכלנא מהאי מלה דבהמה מלה דעופי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:1)

**רזא דכנסת ישראל נ"ב שנכנסים ביסוד דנוקבא לשורש מ"ן וז"ס רזא דכנסת ישראל שהוא יסוד דנוקבא עכ"ל**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:2)

וגנתא דעדן היא מ': והיאך פירוש כיצד עולים בסוד מ"ן ואמר בקדמיתא ושירותא דקרבנא וכו' דהיינו בתחלת הקרבן כשמתודה עליו ושיחטו וזורקו מיד עולה בסוד מ"ן ליסוד דנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:3)

**בהמה דרביעא וכו' מיזן פירושו בדף רי"ז ע"א**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:4)

**דימלי בשית שנין** נ"ב יסוד דכורא שמתמלא מן הו"ק הנקרא שית שנין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:5)

**חמירא דכל הני** פירוש כמו השאור שבעיסה הוא עיקר העיסה. כך העליונים הם שאור ועיקר לבהמות התחתונים וכאלו אמר הני חמירא עיקרא ויסודא לבעירי דלתתא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:6)

**וכל אינון דזינא דא** פירוש שיר של מעלה וחיילותיו מתקרבים ליהנות מרוח הבהמה של מטה שנקרבה ע"ג המזבח וז"ש ואתפשט ההוא רוחא בכולהו ומ"ש מההוא חלבא ודמא. פירוש שנהנים מחלב ודם של בהמה של מטה שהוא לבוש לרוח שהיתה בבהמה ששרשה משור העליון וז"ש דהא מסטרא דלהון הוה: ומ"ש לאינון מאנין קדישין הם הצדיקים בסוד הברו נושאי כלי ה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:7)

**ובגין דמנהון הוי** פ' פרים וכבשים וכו'. הנז' הם משור העליון וחיילותיו לכך אינון חיילין קדישין מתקרבין ליסודא דלהון דהיינו שנהנים מהרוח שלהם שהיתה בבהמות התחתונים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:240b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:240b:8)

**ונחתא מימינא ומשמאלא** פירוש הם מיכיאל וגברי"אל ולכך אמר הכתוב ועוף יעופף כמרז"ל ועוף זה מיכ"אל. יעופף זה גברי"אל שמיכ"אל באחת וגברי"אל בשתים: ואפשר שיונה היא בחי' הגבורה מלשון ולא תזנו וכו'. ותורים הם בחי' החסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:1)

**ואדם עילאה** פי' אדם שבכסא נהנה מאדם התחתון


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:2)

**ומ"ש אריה כלל בכלהו** פירוש אריה הוא בחסד וחסד כולל כולם כנודע. כהני וליואי וישראל וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:3)

**לאינון דרגין עילאין דילהון** הם חג"ת. ונלע"ד שהם חג"ת דבריאה כמ"ש לקמן היכל אהבה דבריאה וכו'. ואמת ויציב הוא היכל הרצון דבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:4)

**מתקרב לגבי כהנא עילאה פי' חסד**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:5)

ומ"ש לבית קדשי קדשים: פירוש שהחסד עולה ליסוד הבינה הנקרא ק"ק ומ"ש ואתקריב דא ואדליק וכולי פי' חסד של מעלה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:6)

ומ"ש ההוא סטרא דלהון חדי: פי' גבורה של מעלה נמתקה ע"י הלוי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:7)

**ישראל סבא סתמא חוטמא קדישא** פירוש חוטם הוא ת"ת כמ"ש באוצ"ח בסדר י"ס דגולגולתא. ויש"ס דהכא הוא ת"ת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:8)

**אבל לית רשו וכו' לדרגי עילאי** פירוש חג"ת דבריאה שהם מתעוררים ע"י כהן ולוי וישראל. הם דרגי עילאי ודרגי תתאי הם שנ"אן עד דמלכא עילאה אכיל. פירוש זעיר. מורי עם בשמי אלין אינון דרגין מילאין. פירוש שמפרש בסמוך דרועא ימינא בירכא שמאלא. ה"ג כדקא יאות דא דרועא ימינא וכו'. ול"ג ס"א וסוד הענין. פירוש מורינו ז"ל שיובן במ"ש הרב בליקוטים ששני חסדים וב' שלישים המגולים יורדים ליסוד. ואח"כ יורדים ה' גבורות ממעלה למטה ונמתקים ע"י החסדים דהיינו גבורה דחסד בחסד דהוד וגבורה דגבורה בחסד דנצח וגבורה דת"ת בחסד דת"ת ע"כ כללות דברי הרב זלה"ה וז"ש כאן דרועא ימינא בירכא שמאלא. דהיינו גבורה דחסד שהוא דרועא ימינא בחסד דהוד שהיא ירכא שמאלא. ומ"ש בסמוך דא דרועא שמאלא בירכא ימינא היינו גבורה דגבורה בחסד דנצח. עכ"ל מורינו אריתי מורי עם בשמי דרועא ימינא בירכא שמאלא וכו': בסע"ה דף נ' וז"ל באתי לגני וכו' ומשם קבלתי אורות שורשך ג"כ. וכאשר באתי לשם אז קבלתי מורי שהוא יסוד דאבא שהוא מירא דכיא כתרגומו ולכי מורי גי' ע"ב קפ"ד גי' אה"רן הכהן שהוא ביסוד דאבא ששם החסד הגדול שהו' מור כנז' בזוהר בפ' ויקרא. עם בשמי היא בינה כי בשם גי' שני אהי"ה דיו"דין עם ב' אותיותיהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:9)

**וכל זה מורה שהוא מקבל צלם גבוה מא"וא במקומן למעלה** ובזה תבין מ"ש בזוהר בפ' פנחס דף רמ"ד ע"א ובזוהר בפ' אחרי מות וז"ל אריתי מורי עם בשמי דרועא ימינא וכו' והוא תמוה. ובמ"ש הוא פשוט כי המור שהוא יסוד דאבא ממנו מתפשטים הה"ח לחסד דזעיר שהוא יומא דכליל כולהו יומין גם מור שהוא מוח חכמה דאבא הוא מתפשט בחסד דזעיר שהוא דרועא ימינא. עם בשמי שהוא שמות אהי"ה שהם מוח בינה ובינה עד הוד אתפשטת. ולכן אמר הזוהר עם בשמי דא ירכא שמאלא. גם איתא בלק"ת שבשמים מורים על שמות אל"הים והוא בהוד ששם עיקר שם אלהי"ם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:10)

ונלע"ד לפרשו במ"ש באוצ"ח על פ' היא אהרן ומשה שהחסדים שבצד ימין דיסוד דאבא בוקעים ויוצאים מירך שמאלי שהיא הוד דזעיר והחסדים שבצד שמאל דיסוד דאבא בוקעים ויוצאים מנצח דזעיר עכ"ל וז"ש כאן דרועא ימינא בירכא שמאלא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:11)

**הא כולהו דרגין עילאין דאתהני בהו מלכא קדישא בקדמיתא** מכאן מוכח שמ"ש לעיל כהן ולוי וישראל הם מעוררים חג"ת היינו חג"ת דבריאה. ולכ"א לית רשו לחג"ת דבריאה ולשנאן שביצירה. עד שאוכלים ונהנים ספירות הזעיר ומזדווג עם רחל ואח"כ אוכלים הם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:12)

**ולכל אינון דמתפשטי מנייהו** פירוש חיילות של שנאן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:13)

אריתי מורי עם בשמי דא דרגין עילאין וכו' יהיב רשו לד' דיוקנין דפקיקין בכרסיא ולכל אינון דמתפשטין מנייהו לאתהנאה ולמיכל. הה"ד אכלו רעים וכו' בס"עה דף נ' וז"ל שתיתי ייני עם חלבי. פנימיות דחג"ת דבינה הוא היין כמ"ש בסוד כוסות דפסח. וסודו כי ב"פ יו"ד ה"י גי' יי"ן. ובע"ח האדם השותה הוא זעיר שנכנסו בו הארות גדולות והוא מביא כדי יין לכוס שהיא מלכות ולכן מבשרה ואומר מכיון ששתיתי ייני גם אתה תקבל משם. עם חלבי כי הדם נעכר שהוא שם אה"יה בריבועו ונעשה חלב. ומנה"י עלה למקום חג"ת ששם מקום הדדים. ומן שם אלהי"ם שהוא דין ומעכב את השפע לירד. אדרבה ממנו נעשו הדדים בסוד א"ל ד"ד מ"י ד"ד. ולזה אמר שתיאי חלבי המיוחד לי שהוא רחמים ומכיון שאני שתיתי כבר יוצא אל הכוס אצליך: ותהיה כקופה מליאה פירות ויין ושמן וכל מיני מגדים שיוצאים ממני אצלך. ואז אחר שתקבל השפע תתן טרף לביתך שפע לרבבות חילותך. כי אז תשפיע לאו"א ולי"ס ותבונה דעולם הבריאה סוד אכלו רעים דבריאה שהם ג"כ רעים דלא מתפרשין בסוד ש"ך דינים אשר מהם בא חימום הזיווג. ולכן רעי"ם גי' ש"ך וכמ"ש בזוהר בפ' פנחס.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:14)

אריתי מורי וכו' הרי כמ"ש שאכלו קאי על עולם הבריאה שהוא י"ס ותבונה בסוד בינה הכולל את י"ס ותבונה דמקננא בכרסיא: והוא סוד זווג החיצוניות. חיות המוכרח לעולמות: סוד זווג י"ס ותבונה ולכן רעים גי' ש"ך כנז"ל עשר פעמים ל"ב אלה"ים: ושם אלה"ים גי' הכ"סא כי משם חיות הט"בע המוכרח לכל העולמות. ולכן נרמז בסוד אכלו רעי"ם לסוד א"וא דבריאה. כי בינה מקננת בתלת ספירן עילאין ומתלבשת במלכות דאצילות. ויורדת בהיכל ק"ק שהוא ג' ראשונות דבריאה. וא"וא ג"כ נחלקים לי"ס ותבונה כמו באצילות. והם הד' דיוקנין דכרסייא כי שאר הספי' הם משש מעלות לכסא. ועיקר הכסא הוא ג"ר דבריאה ושם הד' דיוקנין שהם א"וא וי"ס ותבונה. ולכן נרמז בסוד רעי"ם גי' ש"ך. כי האכילה והמזונות הם מצד הדין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:15)

שתו ושכרו דודים הם ז"ון דבריאה שהם סוד הדודאים נתנו ריח שהם מט"ט וסנד"ל שהם ז"ון דבריאה כמ"ש שער מ"ן. והנה מבואר בע"ח כאשר ז"ון דאצילות הם בזווגא שלים אז גם א"וא דבריאה הם בסוד מוחין שלימים ומשפיעים לז"ון דבריאה הארה נפלאה מיין המשומר. כי אף אם אבא דבריאה בסוד ו"ק מ"מ משפיעים לז"ון דבריאה מוחין דגדלות ומכ"ש כשא"וא דבריאה יש להם מוחין שלימים. משפיעים לז"ון דבריאה הרבה יין המשומר. וזהו שתו ושכרו דודים. כי הגם שהוא הארה קטנה למעלה נעשה אצל ז"ון הארה נפלאה מריבוי היין דבינה אשר מקננת שם כי משם נמשך השכרות. ולכן מי שמכוין בו' יודי"ן דע"ב ס"ג די"ס ותבונה. מבטל הדין דשכרות בשרשן שבא מהיין דבינה. ולכן נאמר על א"וא דבריאה שלפעמים אינם מקבלים מזווגא שלים ואינן בסוד פרצוף שלים. ומעט הארה שיש להם מהיין המשומר נחשב אצליהם כאכילה בסוד פורתא מסעד סעיד ולכן נאמר עליהם אכלו רעים. משא"כ הארה קטנה שלמעלה נעשו מוחין שלימין לז"ון דבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:16)

**ואז טובא מגרר גריר ונחשב אצליהם כשתיה ועל זה נאמר שתו ושכרו דודים** עוד יש טעם למלת שכרו. כי האלהים דקטנות יורדים לעולם הבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:17)

ובא"וא דבריאה הוא רחמים יותר ואינו ניכר שמות אלה"ים הנרמזים במלת שכי"ר ש' אלהי"ם דיו"דין ר' אלהי"ם בריבוע כ"ו שם הוי"ה הממתק אותם. ובזו"ן דבריאה נאמר שכרו דודים כי שם ניכר יותר הדינים דשמות אלה"ים ונאמר עליהם שכרו בסבת שהם דודים. והואיל ואתא לידן פי' פסוק זה אמתיק הדבר למה למעלה בא"וא דבריאה נרמז סוד האכילה. גם לפעמים בזוהר משמע שנאמר ג"כ בא"וא דאצילות אכלו רעים. והשתיה נרמזה בז"ון דבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:18)

ועיקר הדבר כי מבואר בזוהר בפ' פנחס כי האכילה והשתיה היא מסוד הקרבנות ובכל קרבן היה שם נסכים כמ"שה זבח ונסכים דבר יום ביומו והנה הזבח היה בסוד ריח ניחוח ובשר הזבח בא לכפר על בשר החטא שהוא דינים גמורים מה שנתגררו מהחטאים. והם שמות אלה"ים הנרמזים במלת בשר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:19)

**אלה"ים דיו"דין ואלה"ים בריבוע וב' כוללים** וקצת חטאים היו באים ממחשבה רעה. ולכן הזבח היה צריך לעשות להם ריח ניחוח כדי להעלות הדינים של הבשר למחשבה עליונה שהוא א"וא כמבואר בסוד הריח ניחוח. וכל הדינים דשמות בשר שהוא אלהי"ם בריבוע ומלוי אלה"ים. היה עולה בריח שהוא מורה ג"כ שמות דיני אלה"ים. ב' אלהי"ם בריבוע. י"ח הוא שם אלה"ים פשוט ומלא י"ח אותיות. אך לפי שעיקר החטאים פוגמים בכסא שמשם הנשמה ובסוד מאן דפגים אתרהא. שהוא לבושא דמלכא ושם בחי' שור ונשר כמ"ש בזוהר ולפי' צריך להביא הקרבן מבחינת בהמות ועופות אשר שם בבריאה. ומכיון ששם נתקן הפגם ממילא עלה הריח ניחוח באצילות. בסוד גדולה תשובה שעולה עד כסא הכבוד. שהוא כסוי לכבוד של מעלה. כי מקודם קורע לבושי המלך ח"ו ועתה הוא מכסה לכבוד של עולם האצילות מאורות הבריאה. ונמצא כי עיקר הריח ניחוח להעלות למעלה וכל הדינים כשעולים ממטה למעלה נמתקים בשרשם. ולכן האכילה שהוא מבשר הקרבן עולה למעלה לא"וא מקום המחשבה. ועליהם נאמר אכלו רעים. משא"כ נסכים שיורדים מלמעלה למטה מאימא עילאה למקים השיתין שהוא יסוד זעיר ומלכות שמהם הושתת העולם שהם סוד ציון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241a:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241a:20)

**ומחמת שהוא יין המשומר מא"וא עילאין לא היה פחד מהחיצונים למטה כמו למעלה** ולכן היה למטה השתיה. ואדרבה הלוים שהם הגבורות היו אומרים שירה על היין כדי להמתיק את בחינתם שהיא גבורה. ביין שהוא בינה. וכל השירה היא בסוד עליה ממטה למעלה והיין הוא יורד עי"ז ממעלה למטה לבסם את הלוים עליונים. והיה יורד לשיתין שהוא סוד החותמות שבמקדש שהיו ביין ובנסכים ביסוד דז"ון. ועליהם נאמר שתו ושכרו דוד"ים גי' אד"ני שהוא ביסוד דוק היטב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:1)

**לדיוקנין דחקיקין בכרסייא: פי' שנאן**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:2)

**על אינון בריין: פירוש בריות התחתונים**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:3)

**דמתפשטי רוחין דלהון** פי' של העליונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:4)

**בריין דרוחא דלהון** פי' בהמות ועופות התחתונים שהרוח שבהם היא מהעליונים וז"ש יסודא בהאי עלמא מנייהו דהיינו מהעליוני'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:5)

**דרוחא דלהון מתפשטי עלייהו** פי' רוח של העליונים מתפשט על התחתונים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:6)

**ולבתר כהנא רבא** נ"ב היכל אהבה שהוא ספירת החסד שם נעשה הייחוד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:7)

**היינו והיה אם שמוע: נ"ב סוד עטרא דגבו'**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:8)

**ולבתר ישראל דא אמת ויציב: נ"ב היכל הרצון ת"ת** וגם מכאן נראה כמ"של דכהן לוי וישראל מעוררים חג"ת דבריאה שהם אהבת עולם וכו' הוא חסד דבריאה וכן היכל הרצון דבריאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:9)

**דאיהי עשאה דרגין וכו'** פי' י"ס שבהיכל הרצון הנז'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:10)

**כדין אדם דאיהו דיוקנא וכו'** פי' אדם התחתון שרומז לה' פרצופים כמ"ש הרב וז"ש דאיהו דיוקנא דכליל כל שאר דיוקנין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:11)

**ומסיר גרמיה ורוחיה לגבי אדם וכו'** פי' בנפילת אפים מיסר האדם עצמו למיתה בסוד מ"ן למי. וז"ש לגבי אדם דחקיק על אינון דיוקנין שהיא המ' דע"ג שנאן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:12)

**והיינו אליך ה'** פי' שכתב הרב בס"הכ אליך ה' הוי"ה זו היא דב"ן שהיא המ' נפשי אשא בסוד מ"ן. תלת דיוקנין אחרנין הם שור נשר אריה שרומזים לח"גת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:13)

**וכל אינון דמתפשטי מנייהו** פי' חיילות שתחת ידם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:14)

**והיינו יביעו וכו'** פי' ג' הנז' רמוזים בתהלה לדוד שיש בה ג' לשונות יביעו ירננו יאמרו. ומה שהוסיף הזוהר ידברו הוא נגד אדם שבמרכבה. ותחלה לא הזכיר רק ג' דיוקנין שהם שנ"א שרומזים לחג"ת ואדם שעמהם שרומז למ' נכלל בהם ולבסוף רמז אותו עמהם בד' לשונות שהזכיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:241b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:241b:15)

עלמא דאתי לית ביה אכילה ושתייה והא כתיב וכו' ק' שפסוק זה מדבר על זעיר ודווקא עלמא דאתי שהיא בינה הוא דלית ביה אכילה ושתייה: ומאי מקשה על זה שאמר אכלתי יערי וכו' ותירץ מורינו ז"ל שיובן במ"ש הרב בליקוטים כי הזעיר משכני ועיקר מושבו בהיכל הבינה וכשהוא שם ניזון ממה שאמו אוכלת. וכתב בס"הכ בדרוש יו"הך כי אכילת או"א כך הוא מזון ג"ר שלהם מן חסד דעתיק המתלבש בכתר דאריך. ומזון ז"ת שלהם היא ממ"ס דאריך ומשה הוא ג"כ מזון ג"ר של זו"ן ומזון ו"ק של זו"ן הוא מן בינה דאימא זהו כללית דבריו שם ועיין בסבא דמשפטים בפסוק שארה כי שם הארכנו. ומאחר שעיקר מושבו של זעיר הוא באימא עילאה א"כ הוא ניזון ממה שאמו ניזונית דמיון הנוקבא ביוה"ך שהיא ניזונית ואוכלת ממה שאמה אוכלת. כך הזעיר כשאינו יורד למטה אצל הנוקבא הוא אוכל וניזון ממה שאמו אוכלת. והוא מן הבל הפה שאינו אכילה ושתייה ממש. רק הבל הפה לכך אמר הזוהר כי עולם הבא שהוא מקומו של זעיר אין בו אכילה ושתייה. וא"כ איך אמר אכלתי וכ ' שהוא מן המוח דבינה שנק' אכילה. כי אין לזו"ן אכילה לו"ק שלהם רק ממוח בינה דאימא ולזה תירץ רשב"י שבאמת בהיותו במקום או"א אין בו אכילה ושתייה כמו או"א עצמם אמנם ברדתו אל הנוקבא שניהם ניזונים ממוח בינה דאימא הנקרא אכילה והיינו מזו"ן ו"ק שלהם שהוא מהבינה דאימא ועם היות שהזעיר כל משכנו הוא בבינה וניזון ממה שאמו אוכלת דהיינו ממוחא דאריך. עכ"ז לכבוד הכלה ברדתו אצלה אוכל ממה שהיא אוכלת דהיינו מבינה דאימא לו"ק שלהם וז"ש בגין רחימותה אכיל ושתי הואיל ואתי לגבה עביד רעותה. וכן לקמן אמר אוף הכי נמי הכא אכלתי יערי עם דבשי אע"ג דלאו ארחי בכך בגין רחימו דכלה ועכ"ד בביתא דכלה ולא באתר אחרא. באתריה לא אכיל ולא שתי באתר דילה אכיל ושתי. עכ"ל מורינו ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:242a:1)

**כהניך ילבשו צדק עיין בפרשת ויצא כי שם ביארנו זה באורך**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:242a:2)

דאיררון תפוחין פי' מלאכים יש שיונקים מחג"ת הנקרא תפוחין ולכ"א ר' אבא כתפוחים שאינם נקראים תפוחים ממש אלא כתפוחים לפי שיונקים מחג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:242a:3)

**אור קדמאה** נ"ב חסד ראשון מה"ח נקרא בוקר עכ"ל ולכך כתיב הבוקר ולא בוקר לרמוז על חסד א' הידוע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:242a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:242a:4)

**ובחבורא קדמאה וכו' בח"י דף קע"ו ז"ל ואשר הקשית לשאול על מ"ש כמה פעמים בפ' פנחס ובחבורא קדמאה מהו** וכן בריש התיקונים ובג"ד אסתכם קב"ה ושכינתיה למיעבד האי חיבורא על יד ההוא דאתגליא מהו ע"י ההוא דאתגליא. דע קושט דברי אמת. ובזה יתיישב לך הא דמייתי בפ' פנחס ובריש התיקונים ענין רבה בב"ח שהיה בימי האמוראים זמן רב אחר הרש"בי וכן מאי דמייתי שם בפ' פנחס גבי מים אחרונים דברי הגאונים. והם דברי התוספות כנודע. וגם בפ' וישלח הוקשה לי דקאמר ר"א יום שמת ר' בטלה כהונה דמשמע דר' מת לפני ר"א ובפ' הפועלים אמר שלח רבי לדבר באשתו של ר"א. ועוד תראה בתקוני ז"ח דקאמר ובגין דלא בקיאין א"לין דרו בתראי עבדין תרין זוגי תפילין משמע מהלשון דקאמר אילין כאילו דובר אז וכן הרבה: אמנם האמת אצלי שהרבה דברים שחיברו זמן רב אחרי מיתתן בג"ע נתגלו לנו. וז"ש בתיקונים ויקומון עמך בוצינא קדישא ושית חברוי דאתכנשו בקדמיתא בהאי זוהר לחדשא ביה מלין כדבקדמיתא. וכן הוא מ"ש ובחבורא קדמאה. ורוב הדברים אשר תמצא כי הוא מענייני האמוראים והגאונים הוא מאת אשר חידשו בחיבורא בתראה אחרי מותן בג"ע. ובכן לא יקשה מה שדרש ר"א על כ' סוד יום שמת ר' בטלה כהונה. גם שאלתם ממני מי הוא בעל הקבין הנז' בתיקונים: בדברי הרב לא פורש. אבל מצאתי בס' גלגול נשמות להר"ר מנחם עזריה ע"ה כתב ההוא מארי קבין היה שלמה הע"ה והוא היה מנוגע בנגעי בני אדם לפעמים. ונראה להחסידים ההם להראות להם חכמתו כי בחכמתו דיבר הבל הבלים. ולפי שחכמים בקשו לגנוז ס' קהלת רצה להראות לחכמים כי לא דבר ריק הוא ואם ריק הוא מכם. ולפי דבריו היה אומר א"א ומורי שטעם פקידת עונו באופן זה ולא כמש"ה ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם הוא כלפי מ"ש בזוהר בפ' בשלח על פ' והיה אם שמוע תשמע כי הפוגם בנש"גז פוגם בנ"הי וכבר אמרו שהחטא של שלמה היה שלקח נשים נכריות. ואמרו במדרש שיר השירים והמלך שלמה אהב נשים נכריות ארשב"י אהבן לזנות. ולפיכך במקום שפגם על הברכים ועל השוקים: לעומתו היה נפגם בירכים דיליה והוא טעם נכון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:247a:1)

**למנחה בין תרין דרועין** פי' להניחה בין חו"ג דזעיר שמקום המ' הוא אחורי הת"ת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:247a:2)

**בההוא שמן דנגיד נ"ב מוחין דאבא נקרא שמן עכ"ל** וסוד הענין כי אבא יסד ברתא בסוד ה' בחכמה יסד ארץ.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:247a:3)

**בכל שייפא ושייפא** פי' שהטיפה נמשכת מן המוח ועוברת על כל הספי' דזעיר ומקבלת הארה מהם. וזה על ידי היסוד שהוא העולה בסוד הדעת ומושך הטיפה וז"ש הזוהר וצדיק איהו דכתיש כתישין ואפיק מכל אינון שייפין עילאין וכו' דהיינו ע"י נמשכה הטיפה מהדעת ועוברת בכל איברי הגוף זהו פשט הזוהר. א"נ יובן במ"ש הרב בליקוטים וז"ל דע כי הזתים הם נ"ה לפי ששבעה מרגלאן הם בז"ק דזעיר והשלשה שמות של נה"י הם אל אלהי"ם מצפ"ץ והם גי' זי"ת. והשני חסדים דנ"ה הם נכתשים תחלה ביסוד ולכן הם מסטרא דצדיק כנז' בזוהר כי שם נכתשים תחלה ביסוד בכח ההכאה והירידה ונפרדים לפירורים רבים ועי"כ יוצא השמן הראוי למנורה שהיא המ' שעולים בסוד אור חוזר ממטה למעלה ויוצאה הארתם מאחורי החזה אל הנוקבא ומשם בניינה ותיקונה וזהו אמרו כתית למאור. פי' למאור המנורה. וביאר עוד ואמר להעלות נר תמיד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:247a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:247a:4)

**פי' מ' שהיא הנר תעלה אור ממטה למעלה עכ"ל** ובזה נבין לשון זה שאמר וצדיק איהו דכתיש כתישין שהוא היסוד שבו נכתשין השני חסדים המגולים בכח הירידה כמ"ש בשם הרב וז"ש ואפיק שכל אינון שייפין עילאין דאינון זיתים קדישין משח רבות דהיינו שע"י יוצא השמן מן החסדים דנ"ה הראוי למנורה שהיא מ' שבונים אותה מאחורי החזה. וזהו כוונת הזוהר לפי מה שכתב הרב ז"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:247b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:247b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:247b:1)

**ה"ג עד דתהא בלולה מניה: עד מחשבתא עילאה פי' אבא לפי שאבא יסד ברתא**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:247b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:247b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:247b:2)

**עולה קאתייא על הרהור הלב** פירוש אם פגם בלב שהיא המלכות ע"י הרהור מביא עולה כדי שיעלה אותה עד אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:1)

**ה"ג וע"ד בעו לחדתא לה** ושיעור הכתוב ובראשי חדשיכם ע"י שני ראשים שהם ת"ת ויסוד חדשיכם שמתחדשת המלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:2)

**אלין אינון פירוש ת"ת ויסוד**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:3)

פרים בני בקר ב' אילין אינון דאמרה סיהרא דהיך וכו' ואזעירת גרמה וכו' ואיל א' דא איל דיצחק וכו' עד יעקב אשתכח תמן וכו'. בא"י דף כ"ח. הנה מלכות בתחלה היתה שוה אל המלך כתר שלה שוה לכתר שלו. ופנים בפנים ואח"כ חסרו ממנה כמה דברים עד היות ראשה נגד החזה שלו לבד כנודע. מהם גרם עון אדה"ר ומהם הקטרוג. וע"ז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך שלא יהיה בה שיעור קומתו ונעשית ראש לשועלים שהה למטה בבריאה. ובר"ח יש לה ב' עליות א' בתפלה ואח' במוסף וז"ס ובראשי חדשיכם תקריבו עולה לה' היא רחל שיש לה ב' ראשים של נצח הוד ועוד ב' ראשים דחו"ג וזהו תקריבו עולה לה' שתעלה ותתקרב לה' ואין לזרים חלק בה כלל. פרים כבשים (אילים) הם אברהם יצחק יעקב נגד חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:4)

וענין השעיר לחטאת הוא כדי ליתן חיות מעט אל הקליפות כדי להעלות מתוכם הבחינה שהיא בתוכם שהיא מלכות דעשייה המלובש בהם בסוד י"א סימני הקטרת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:5)

**וכל זמן שלא הגיע עתם להבטל מכל וכל אין אנו יכולים להעלות בחינת החיות זה שבהם** אם לא יותן להם איזה חיות קצת להעמידם כדי שתעלה. וזה ענין שעיר דר"ח שהוא חלק החיות שלהם ובכן אנו יכולים להעלות הקדושה המחיה אותם ולכן השעיר הוא חטאת שהוא במקום העון והחטאת שהוא בקליפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:6)

**וגם הכוונה להיות מחטא ומטהר אותה הבחי' שבהם ולהעלותה מביניהם וזהו לחטאת** כי העולה שהקריבו תחלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:7)

עולה לה' כתיב שאין להם חלק כלל כי עולה כולה כליל לה': ולפיכך אין אנו יכולים להפריד אותה הבחינה מביניהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:8)

אכן בחטאת שהוא השעיר שאנו נותנים להם חלק חיות קצת נעלה אותה וז"ש בר"מ בפ' פנחס פרים וכו' וסוד איתא התם אמאי איקרי חטאת בגין וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:9)

**ולא אכיל בשאר קרבנין ודא וכו'** ואמר בר"ח ונסכו ובשבת ונסכה להורות העילוי רב דר"ח שהיא אוכלת משלה והיא משתמשת בכתר אחד עמו. ואינה טפילה אליו כשבת ולפיכך שם נאמר נסכה לשון נקבה טפלה לו: ובר"ח נסכו לשון זכר כמוהו במעלה סי' לדבר ר"ת 'ימי 'המעשה 'וביום 'השבת: הוי"ה כסדר ובר"ח נאמר השבת יפתח וביום החדש: לרמוז כי אז הכלה היא גברת כמ"ש גורי האר"י ז"ל


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:10)

אינון ז' יומין דסיהרא פי' ז' תחתונות דמלכות דאיקרי שנה: פי' כל הספי' נקרא שנה כדמפרש ועיין בפ' בהעלותך דף קנ"ב: וכל אחד לפי עניינו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:11)

תלת דרגין קדמאין דילה: פי' ג"ר של מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:12)

**כגוונא דלעילא** פי' כמו שהזעיר וא"וא ואריך כל א' כלול מעשרה. כך ג"ר שלה כל ספי' כלולה מעשר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:248b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:248b:13)

**עשרונים א' מעשרה** פי' משום דק' ליה כיון דאמרת כל ספירה יש בה עשרה א"כ הם שלשים ספירות וא"כ למה אין מקריבין אלא ג' עשרונים. ל' היה לנו להקריב. ותירץ עשרונים חד מעשרה שאנו לוקחים מכל עשרה של ג"ר של הא' הרי ג':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249a:1)

**אזלת למרחיק** פירוש מ' עולה לאבא הנקרא מרחוק בסוד ממרחק תביא לחמה. ואינה אוכלת אותו השפע אלא כאלו הוא פקדון בידה עד שתחזור למקומה ואזי מחלקת אותו להיכלותיה וז"ש ולא בעאת למיכל עד דתיתי ותתהדר לאתרהא וכו': ה"ג יתיר מיכלא וכד ייתי ולא כהגהת הספרים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249a:2)

**אזלת שתין פרסי מההוא אתר דנפקא פירוש שהמ' יורדת לבריאה כנודע ושם מקומה** ומבריאה שהוא מקומה הולכת ליצירה. ששם מקנן הזעיר שהוא בן ו"ק וז"ש אזלת ס' פרסי וכו'. ומ"ש ועלאת לגו טורא דחשוכא: היא עשייה ששם מדור הקליפות ומשם מבררת הבירורים שהם מזונה וז"ש ומתמן ארחת מזונא. וחיוויא הנז' ארס לרגלה הוא ס"מ. וכשעולה לאצילות שהוא טורא דנהורא מזמין לה הקב"ה נחש הקדוש שהיא שד"י ומ"ד גי' נח"ש והוא יסוד דקטנות ומבטל ס"מ הנז'. א"נ יש לפרש אזלת ס' פרסי וכו' הנה נודע שהמ' היא נגד ו"ק דזעיר שהוא מתחלת מחסד ולמטה לפי שהיא בין תרין דרועין והולכת נגד ו"ק הנז' הנק' ס' פרסי עד שמגעת לבריאה הנק' טורא דחשוכא בסוד ובורא חושך וכתב הרב שהבריאה נק' חשך. ופירוש מההוא אתר דנפקא היינו אצילות ומ"ש ומתמן ארחת מזונא היינו שמבררת הבירורים מבריאה ששם נפלו הכלים. וחוייא הנז' הוא כמ"ש בפירוש הראשון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:1)

ונשיך לה בההוא אתר סוד הענין עיין בס"הכ בדרוש קריעת ים סוף ותבין וכבוד אלהים הסתר דבר ונרמז בס' משנת חסידים דף ק"ז ובח"י דף ס"ג: וסימניך ויך את הסלע וכו': פי' כמ"ש רז"ל שבהכאה ראשונה יצא דם דכתיב ויזובו מים כמ"דא זוב דמה וכו'. ובהכאה שנייה יצאו מים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:2)

בהיכלו דקב"ה: פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:3)

**כל אינון אוכלוסין פתחין וכו'** פי' בי"ע וחיילותיהם וקוראים לה מהיכל הבינה כבוד וכדמפרש הזוהר בדף שאחר זה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:4)

**ברוך כבוד ה'** פי' כבוד ה' מלכות. ממקומו בינה כמ"ש הרב: דאינון י' י" לכל סטר: פי' ד' חיות הקודש כל א' כלולה מעשרה וזהו בארבעה עשר ארבע חיות שכל א' יש בה עשרה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:5)

**ומ"ש ובסטרא קדמאה איהו י'** פי' הוא כמו פי' אחר במלת בארבעה עשר דהיינו בחיה ראשונה שהיא נגד הימין הוא עשרה וז"ש ובסטרא קדמאה איהו עשרה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:6)

ומ"ש וחד לכל סטר וכו': פי' כל חיה שבכל צד וצד היא אחת א"כ ארבע עם עשרה הנז' שבצד ימין הרי י"ד וזהו בארבעה עשר ואע"פי שמצינו י' שבצד ימין עוד אנו מונים אחת כללית שבצד ימין וכדמפרש בדף שאחר זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:249b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:249b:7)

**משכו יומין עילאין לגבי יומין תתאין וכו'** למהוי כולהו כחדא בחיבורא חדא וכו' בח"י דף י"ח משם בארה כמה תועלת נעשה למעלה לייחד המדות העליונות וכו' ומודעת זאת אשר כל שבת ה"ס מלכות שמים אכן שבת הגדול יורה על בן הבכור ז"א שאז הוא מתגדל ומתנשא. בהכנע מבכור בן השנואה טלה אלוה של מצרים שמקחו בעשור. ועל כי זעיר יתגדל ע"י ה' חסדים בחינת מים המגדילים האילן כמ"ש הרב זל"הה: ע"כ קראוהו שבת הגדול ולא שבת גדול. כלומר ה' גדול כי ע"י ה' חסדים הוא גדול. אי נמי שבת של הגדול הוא הבכור בן הצנועה שמאז מתחיל ליגדל עד ליל התקדש חג הפסח ע"י כל הבחינות הבאים הקטנים עם הגדולים. ומערכה גדולה קודמת למערכה שנייה דקטנות וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250a:1)

**משכו יומין עילאין** פירוש ספירות של זעיר ומ"ש לגבי יומין תתאין. פירוש ספירות המלכות ומ"ש יומין עילאין אינון שס"ו פירוש שימות החמה שהוא זעיר הם שס"ה ע"ה הם שס"ו. ומ"ש סליקו למהוי אינון יומין שס"ה פירוש שמלכות מתגדל אורה כמו בעלה ונעשית שס"ה ומ"ש ומאן משיך לון פירוש ע"י מי נמשכים ספיר' הזעיר למלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250a:2)

**ואמר אינון עשר דלסטר ימינא** ר"ל ע"י עשרה שבצד ימין נמשכים של זעיר למלכות ע"ד והוכן בחסד כסא ומ"ש דכתיב בעשור. פירוש כדמסיק לקמן שאמר בעשור לחודש הזה יומין דלסטר ימינא דהיינו ע"י עשרה שבצד ימין מתחבר חודש עם זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:1)

**וההיא נקודה אשלימת לעשר** פי' שמי"כאל עם שני מלאכים שעמו כל א' משלש הנז' כליל מג' הם ט' והמ' משלמת לעשר. וכן בסטרין האחרים. וז"ש ט' אינון לכל סער וכו' וההיא נקודה אשלימת לעשר. וע"ד בעשור כמה דאתמר זכור ושמור זכור לשמשא בעשרה וכו' גרסי'. וכן הוא בזוהר מוגה. ור"ל שמפרש בעשור לשון מקור כמו זכור ושמור. כן עשור לשון מספר עשיריות וכמ"ש בפ' תצוה דף קפ"ה ע"ב בהגהות הר"חו ז"ל שאמר שם הזוהר בעשור כמ"דא זכור ושמור וכן בכאן בעשור עשירייות הרבה שכל צד יש בו ט' ומ' משלימתו לעשר. ומ"ש זכור לשמשא בעשרה. פי' זכור שהיא היסוד מזדווג עם עשרה שהם הט' שבכל צד עם המ' המשלמתם הרי עשרה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:2)

**ומ"ש בעשור לחודש הזה יומין דלסטר ימינא** פי' עשרה שבצד ימין והם גורמים להתחבר יסוד עם המ'. ושיעור הכתוב בעשור לחודש הזה על ידי בעשור שהם עשרה שבצד ימין מתחברת החודש שהיא מלכות עם זה שהוא היסוד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:3)

**ומ"ש ובזמנא דאינון ד' וכו'** פי' ד' שבד' צדדים כשמתחברי' עם עשרה שבצד ימין. וז"ש מתחברן בהדייהו כמ"ש בארבעה עשר כדין אולידת וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:4)

דא היכל עילאה פנימאה פי' בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:5)

**אתפתחו תרעין** פי' נש"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:6)

וחד מפתחא סתימאה הוא יסוד דאבא הנקרא מפתחא כמ"ש בהקדמת בראשית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:7)

**ופתח תרעא חד לסטר דרום** פי' נצח דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:8)

**כדין עאל כהנא רבא בההיא פתחא** פי' קו ימין דזעיר שמקבל מנצח דאימא: ה"ג אסתחר היינו מפתחא. והיינו יסוד דאבא הנז'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:9)

**ופתח סטרא חד דבסטר צפון** פי' הוא הוד דאימא שכל ספירות אימא ע"י יסוד דאבא ניתקנו ולכ"א שמפתחא שהוא יסוד דאבא פתא פתחים אלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:10)

**כדין עאל לוי וכו'** פי' קו שמאל דזעיר שנכנס לקבל מהוד דאימא ומ"ש אסתחר מפתחא ופתח בההוא היכלא חד תרעא וכו'. פי' יסוד דאבא הנז' תקן יסוד דאימא וז"ש ההוא תרעא דקיימא באמצעיתא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:11)

**ומ"ש עמודא דלסטר מזרח עאל ואתעטר וכו'** פי' קו האמצעי דזעיר. וכלל הדברים שיסוד דאבא תיקן נה"י דאימא שיש בהם המוחין דזעיר וג' קוי הזעיר מקבלם מהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:12)

**בשבעין עטרין** פירוש ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן אהי"ה דיו"דין ודאל"פין ודהה"ין הם ע' אותיות שכולם נכללו בת"ת זעיר. ומ"ש בד' אתוון דאינון תריסר הם ד' אותיות הוי"ה שבהם י"ב צירופים. א"נ ד' אותיות אד"ני שבהם י"ב אותיות במילוי ומ' אחורי הת"ת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:13)

**דמאתן וע' אל"ף עלמין** פירוש כ"ז אותיות כל א' כלולה מעשר


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:14)

כדין נפקו כלהו בחבורא חדא פירוש ג' קוי הזעיר שניתקנו ע"י נה"י דאימא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:15)

**כיון דנפקו אתער לוי וכו'** פירוש בסוד שמאלו תחת לראשי ואזעירת גרמה וכו' כשרוצה לחזור לפנים דזעיר חוזרת נקודה כמ"ש הרב ז"ל מיד כהנא רבא אתער לה וכו': פירוש בסוד וימינו תחבקני.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:16)

**ויתבא בין סטרין אלין** פירוש בין חו"ג דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:250b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:250b:17)

**כדין ההוא עמודא וכו'** פירוש ת"ת דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:1)

**דלא יימרון ברעותא דדחלנא אכלין ליה הכי** פי' אם אוכלים אותו נא יאמרו מפני אהבתו נאכל נא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:2)

טלה יפלחון ולא אמרא שהוא כבש גדול:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:3)

**אמ"ל הכי שמענא דכל בעירא רבא** פי' אפי' בהמה גסה הם אלוהות שלהם ולכן הכה הקב"ה כל בכור בהמה כתיב כל מחמצת וכו'. פי' פעם קוריהו מחמצת ופעם קוריהו חמץ ותירץ דא דכר הוא חמץ.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:4)

ודא נוקבא דהיינו מחמצת כמ"ש הרב שמחמצת היא נוקבא דס"א אותיות חמץ מת שהיא נוקבא דס"א הפך מ' דקדושה הנק' ת"ם והכא מת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:5)

**אר"ש וכו'** פי' תירצת שינוי מחמצת וחמץ ועדיין לא תרצת למה בנוקבא כתיב תאכלו ובזכר יאכל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:6)

**דכר דאיהו אחיד בחוטא דדכיו יתיר בבקשה לא יאכל** פי' מפני שס"מ יש בו חוטא דדכיו יותר מנוקביה לכך כתיב לא יאכל שהיא לשון בקשה שלכאורה היה תולה על דעתינו לאוכלו לכך מבקש ממני לא יאכל. אבל בנוקבא הוא לא תאכלו באזהרה וז"ש לא יאכל. דהיינו לזכר. לא תאכלו לנוקבא דס"א


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:7)

**ומ"ש והא כתיב לא תאכל עליו חמץ** פי' שגם בזכר אמר לא תאכל באזהרה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:8)

**ותירץ אסגי תיבין יתירין ליקרא** פי' מפני כבוד הזכר שיש בו חוט דק קדוש הוסיף בו לא יאכל לשון בקשה. ואח"כ אמר לא תאכל שהוא באזהרה. וז"ש אבל בקדמיתא לא יאכל וכו'. ה"ג קשה מתרוייהו מחמצת מ"ט. ור"ל שמחמצת היא קשה מחמץ ושאור.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:9)

מחמצת מ"ט בגין דריחא דמותא אית תמן וכו' מאן דאכיל חמץ בפסח אקדימת ליה מותא בעלמא דין ובעלמא דאתי דכתיב וכו'. בח"י דף ט' כתב עליו וביארו חכמי האמת שר"ל שיכרת נפשו מעדת ישראל ע"כ לא תתגלגל בגלגול ישראל. רק בבהמה או בגוים ערלים ח"ו. ודורשי רשומות אמרו כי נושא עון עובר על פסח. כפשע בינו ובין מגי"פה גי' חמ"ץ: ה"ג מצה אמאי אתקריאת מצה אלא הכי תנינן וכו' וכן הוא בזוהר מדוייק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:10)

**גער חית דא חיה וכו'** פי' ניקבא דס"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:251b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:251b:11)

**דנעץ קנה בימא רבא פי' דכורא דקליפה יונק ממלכות דקדושה הנקרא ימא רבא ושיעור הכתוב גער חיה שאוחזת בקנה** א"נ כאלו אמר גער חיה וגער קנה שהם ז"ון דסטרא אתרא שיאבדו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:252a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:252a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:252a:1)

וסוף פי' מלכות דס"א נקרא סוף שהיא סוף הספי' דס"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:252a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:252a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:252a:2)

**ה"ג דאתבר לה' ואיהי פעולה לפניו** ור"ל שאותה הפעולה דהיינו שמשבר רגליה של קנה היא לפניו שמיד עושה אותה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253a:1)

**דא נהר יוצא מעדן נ"ב** פי' זעיר שהוא ב"ן מחכמה ובינה הנקראים בכורים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:1)

**חמשין תרעין** פי' נש"ב


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:2)

**ומ"ש ראשיכם** פי' כל א' יש לו ראש כדי להכלל בחבירו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:3)

אלין אינון תרעין דלתתא מאבהן ואינון תלתא בתראי נ"ב נה"י דזעיר נקראים שערים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:4)

**ואינון אבהן עילאין** פי' חג"ת דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:5)

**ובגין דאלין דאינון אופנים** פי' נה"י הם בחי' האופנים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:6)

**אלין אמהן** פי' ד' פרצופים של מעלה דקדושה והם לאה ורחל בלהה וזלפה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:7)

**וארבע אינון לתתא** פי' שהם למטה מזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:8)

**דא מלכא עילאה דכולא** פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:9)

**ומאן איהו ה' צבאות** נ"ב יסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:253b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:253b:10)

**אורייתא בארונא** נ"ב ביסוד דנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:254a:1)

**משיכו דשבע דרגין לתתא** פי' הארת ז"ק דזעיר למלכות ולכך הקשה והא שיתא אינון. לפי שעטרת היסוד היא בכלל היסוד ואינה נמנית. ותירץ מה שאנו אומרים שבע היינו עם הבינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:254a:2)

**אלא חמש בנין** פי' חג"ת נ"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:254a:3)

שית אינון פי' עם היסוד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:254a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:254a:4)

אלא שבע אינון וכו' נ"ב עם המ' המשלימתם וזה הפך מ"ש לעיל דשבע הם ו"ק עם הבינה ואנו משלחים האם ואת הבנים תקח לך להאיר למלכות. והכא אמר ו"ק עם המ' הם שבע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:254b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:254b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:254b:1)

**מקרא קודש דא קריאה וכו'** פירוש שאנו קוראים למ' הנקרא חודש ומביאים אותה אצלנו: ה"ג ובג"כ איקרון מקראי קודש. ור"ל שו"ק דזעיר נקראים ע"י המ' הנקרא קודש אשר תקראו אותם מקרא קודש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:254b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:254b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:254b:2)

**בצפצופא דילהון וכו'** פירוש כאלו אמר אשר תקראו אתם דהיינו שאנו קוראים לו"ק דזעיר וכן קודש שהיא המלכות קוראה להם וזהו מקראי קודש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:255b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:255b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:255b:1)

תם ונשלם ספר במדבר בנל"ך ואע"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:1)

**והכא לא כתיב אשה** פירוש בשבועות טעם בתולה טעים בג"כ לא כתיב ביה אשה שהוא לשון אשה. וכפי האמת טעם בתולה טעים ומ"ש דהא אחרא לא קריב וכו' הוא כמו ד"א שמפרש אשה לשון אישים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:2)

**באילנא דדעת טו"ר** פירוש המל' רגליה יורדות מות ולכ"א אינון באמצעיתא שהמ' תמיד בקו האמצעי ה"ג ובג"ד והקרבתם עולה לה' ולא אשה עולה לה' ועולה לשם עולה. פירוש המלכות עולה לשם שהוא זעיר הנקרא שם הוי"ה. וז"ש ועולה לשם שהוא זעיר עולה לשם ליינק ממנו: דינא תקיפא פירוש לאה. ודינא רפייא רחל. והם ב' ימים של ר"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:3)

**וכן בכל שאר יומין לא כתיב אשה** פי' ביום הכפורים וביום שבועות שהזכיר לעיל אבל בסכות ובשמיני עצרת כתיב אשה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:4)

דאתי מרחיק מגו אתר וכו': פירוש כמ"ש הרב בפרשת תולדות ובפרשת בלק דארמי מייא בההוא יינא והם חסדים דאבא וגבורות דאימא. וכנגד אבא אמר דאתי מרחיק שאבא נקרא רחוק. וכנגד אימא אמר מגו אתר דחמרא עתיקא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:5)

**עיטא ברבקה** פי' מלכות: ה"ג טעין כמה טיעני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:6)

**ומ"ש כל שאר יומין** פי' מר"ה עד הסוכות וכדמפרש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:258b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:258b:7)

**ואיהי לא שרייא תמן: פי' המלכות אינה שורה על הקליפות להכניעם לפי שעדין לא נתעוררו** אבל ביום ב' שהתחילו להתגלות כדמפרש בסמוך וגילויים ביותר ביום שלישי דאוסיף וגרע עשתי עשרה אזי המלכות שורה עליהם להכניעם ושיעור הכתוב ותנח התיבה שהיא מלכות בחדש השביעי שהוא תשרי בי"ז לחודש הוא יום ג' בסוכות על הרי אררט שהם הקליפות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259a:1)

**שריאו מייא דכתיב ונסכיהם ביום ב'** דהא טובא דישראל לא הוי באתר דמיעוטא פי' ליכא למימר מים דרשימין הכא הם מים קדושים. דא"כ אמאי נרמזו בפרים אלו שהם הולכים ומתמעטים. והמים אינון דידיען. ושיעור הכתוב והמים הזדונים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי שהוא טבת ובעשירי בו נראו ראשי ההרים שאז סמך מלך בבל וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259a:2)

**אילם חסר** מי"וד שנית ככתוב בס"ת. והטעם לרמוז על הקליפה שהיא בגריעו תדיר. א"נ בתורתו של רש"בי כתיב אלם חסר ב' יו"דין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259a:3)

**ומ"ש יד ה' פי' ב' אלים היו מקרבים בכל יום הם י"ד**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259a:4)

ומ"ש חץ פי' י"ד כבשים היו מקריבים בכל יום הם חץ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259a:5)

ומ"ש בכל אינון תורים וכו' פי' אין להם הנאה בתורים של כל השנה כמו ע' פרים דחג: ה"ג יהבין להון סעודתין אלין ול"ג אלים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259a:6)

**ונהרות לא ישטפוה אלין אינון נהרי וכו'** פי' הארות אימא ושיעור הכתוב מים רבים שמנסכים בחג ונהרות שהם נהרי דאפרסמונא דכייא לא יוכלו לכבות את האהבה שבין ישראל לאביהם שבשמים. דלא תימא כמו שאם מעין מושך וארובות השמים ירדו עליו לרוב הגשמים אינו ניכר המעיין. והכי נמי נימא מריבוי הארת נהרי דאפרסמונא דכייא המתגלים בחג לא תיראה האהבה של ישראל קמ"לן דלא יוכלו לכבות את האהבה. דא ס"מ קאי על איש דקרא ושיעור הכתוב אם יתן איש שהוא ס"מ את כל הון ביתו באהבה שאוהב הקב"ה לישראל כדי להיות לו חלק עמהם בוז יבוזו לו. שאין לו חלק אלא בסימן המים שרמוז בתיבת בוז ור"ל סימן בו"ז הוא שיבוזו לו. דהיינו שיקחם לחלקו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259b:1)

**וסימן חר"ש חמישי רביעי שלישי: ואיתימא בוז יבוזו לו** פירוש כמו ואי בעית אימא. שלפי' זה בוז לשון בזיון.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259b:2)

**וז"ש כי לא בזה וכו' שהוא לשון בזיון הכי נמי בוז לשון בזיון**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:259b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:259b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:259b:3)

**דמתכנש כולא לגבה** פירוש שהארות או"א וזעיר נקבצים בה ולכך אנו שמחים בה לפי שיש לנו נשמה מצד אימא ורוח מזעיר ונפש מן המלכות ולפיכך כתיב שמחו בה' וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:1)

**חילא תקיפא דאורייתא** נ"ב כפל לשון ירמוז לשתי תורות חילא תקיפא תורה שבע"פ מצד המ' שנוטלת הגבורות עלאה על כולא תורה שבכתב בחי' ת"ת הנוטה כלפי חסדים הנקרא עילאה על כולא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:2)

**לא דחיל מעילאי** נ"ב ממקטרגים העליונים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:3)

ותתאי נ"ב האומות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:4)

מערעורין בישין נ"ב ממקרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:5)

בגין דאיהו אחיד באילנא דחיי נ"ב נקרא בעל תורה ת"ת הנק' עץ החיים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:6)

**ואכיל מניה בכל יומא** נ"ב כי היא מחדש לו מוחין הנקרא חיי המלך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:7)

**באורח קשוט** נ"ב כי תורה ת"ת נקר' אמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:8)

כולא אתבטל נ"ב לתרץ כפל לשון שיש ג' מינים שהתורה מגינה שיש שמבטלת גזירתו עכשיו אבל טרוניא אית ליה וממרק ע"י יסורין. וכנגד זה אמר דאפילו אתגזר עליה מותא כולא אתבטל עוד בחי' ב' שמסתלקת גזירתו מכל וכל ולעומת זה אמר ויסתלק מניה. אך כל זמן שלא פייס למקטרג יש פחד ממנו עד שיתנו לו תמורה. לכ"א ולא שרייא עליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:9)

**יממא נ"ב ת"ת**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:10)

ולילי נ"ב מ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:11)

**ואי אעדי מניה אורייתא** פי' לגמרי.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:12)

או אתפרש פי' זמן מה ולא זו אף זו קתני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:13)

עול מלכותא דלעילא נ"ב ע"י ק"ש שעל המטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:14)

**פקדונא דנפשיה נ"ב בפ' בידך אפקיד רוחי**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:15)

**ומ"ש לאקדמא פי' קודם שישן שיש חשש שלא יקטרגו עליו מחמת עונותיו ולא תשוב נפשו אליו** אבל כשיפקדנה ביד ה' אין ה' מועל בפקדון ח"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:16)

**דהא אילנא דמותא** נ"ב כי בלילה אז יניקת הקליפה מהשכינה עה"ד טו"ר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:17)

**ואתמסרן גביה** נ"ב בסוד חדשים לבקרים רבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:18)

רוח צפון נ"ב פי' ה' גבורות דאימא שבחצות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:19)

וכרוזא נ"ב גבריא"ל שכוי המקבל מגבו' הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:20)

**לגנתא דעדן** נ"ב היינו זווג יעקב ולאה שיסוד לאה נקרא גן עדן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:21)

**כל בני מטרוניתא וכו'** נ"ב מי שיש להם נפש דאצילות בני השכינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:22)

**וכל בני היכלא** נ"ב מי שיש לו נשמה דבריאה מההיכלות אלו אינם אובדים מלקום בחצות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:23)

אתיב למאריהון נ"ב ר"ל לבעליהן לגופות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:24)

בתושבחתא נ"ב בסדר התיקון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:25)

באורייתא נ"ב אח"כ בעסק התורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:26
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:26](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:26)

ומשתתפי בכ"י נ"ב היינו רחל העומדת חוץ להיכל לתת לה נחת רוח:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:27
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:27](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:27)

**היא וכל בני היכלא** נ"ב שאז היא העולה מבריאה לאצילות והם עמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:28
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:28](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:28)

**לנקאה גרמי'** נ"ב היינו עשיה בעובדא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:29
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:29](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:29)

ולמיזן זיניה נ"ב טלית ותפילין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:30
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:30](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:30)

**דהא בליליא אשתדל במטרוניתא** נ"ב להעלות רחל לאצילות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:31
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:31](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:31)

**ה"ג השתא אתא עם מטרונית'** נ"ב רחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:32
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:32](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:32)

עם מלכא נ"ב יעקב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:33
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:33](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:33)

**מדכי גרמיה בקרבנין** נ"ב תיקון עשיה במילולא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:34
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:34](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:34)

**בתושבחתייהו דדוד** נ"ב יצירה במילולא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:35
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:35](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:35)

**ה"ג אחיד תפלין בידיה וברישיה** נ"ב תיקון בריאה ואצילות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:36
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:36](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:36)

**וציצית בגדפיה** נ"ב תיקון יצירה בעובדא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:37
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:37](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:37)

**צלי צלותא** נ"ב תיקון בריאה במילולא עכ"ל ולפ"ז היינו יוצר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:38
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260a:38](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260a:38)

**בצלותא בעי למיקם נ"ב תיקון אצילות במילולא לממסר נפשיה ברעותא דלבא** נ"ב מ"ן לרחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:1)

**דמטו ומתעטרי** נ"ב סנד"ל הקושר כתרים לרבו. ובעי לחפייא רישיה וכו' למכסייא עיניה. נ"ב לכסות ראשו ועיניו בטלית מלבד שסוגר עיניו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:2)

**מאן דפקח עינוי פי' אעפ"י דמאיך לון או דלא מאיך אע"ג דלא פקח** אקדים עליה מ"ה עד שעושה תרתי לטיבותא מאיך ולא פקח.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:3)

**אקדים עליה מ"ה נ"ב כשם שהוא פותח עיניו בלי צורך כן יבואהו מ"ה מלא עינים** ואע"פי שהוא מלא עינים נק' כסיל בחשך הולך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:4)

**לא אסתכל בנהירו דשכינתא** נ"ב כי זלזל בה עכשו לראות בה שעומדת כנגדו והבל הציץ ונפגע. וארז"ל בזכות כי ירא מהביט. ותמונת ה' יביט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:5)

**ויסב חזקיהו פניו אל הקיר נ"ב כי שכינה נק' עליית קיר קטנה** נמצא שהמתפלל פניו נגד השכינה. וכמש"ה שפכי כמים לבך נוכח פני ה'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:6)

**אדנ"י בקדמיתא וכו'** נ"ב קאי אמ' ואח"כ הוי"ה נקודה בניקוד אלדים המלכות הנקרא אלד"ים מתייחדת עם הת"ת ואף על פי ששם זה ניקודו בבינה: הוא בת"ת בהתייחדו עם המ' ובינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:7)

**למהוי שלים בכולא נ"ב כי כל מכריע שלם משתי קצוות**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:8)

ואי תימא יעקב וכו' נ"ב שג"כ הוא בת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:9)

**ואילנא אשתלים** נ"ב ר"ל שיעקב שלם בסוד אילן שלם בי"ב גבולי אלכסון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:10)

**אבל מה דהוה למשה** נ"ב שינוייא הוא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:11)

אלף ורבבן נ"ב שנתפשטו הקצוות בששים רבוא בהדייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:12)

באורייתא נ"ב שהיה זווג שלם בימין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:13)

**בכהני** נ"ב חסד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:14)

בליואי נ"ב גבורה


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:15)

בשבטין נ"ב ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:16)

**הוא אשתלים נ"ב ת"ת**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:17)

**גופא שלי** נ"ב מ': דא נחשון. אע"פי שבסוף פ' בשלח אמר חור לשמאל י"ל אחר שמת חור חזר נחשון במקומו וכן אמר בסוף פ' בהעלתך ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים כמ"ש כאן ואעפ"י שבפ' חוקת דף קפ"א ע"א אמר חור דרועא שמאלא ואמרי לה נחשון. נראה דמר אמר חדא ומר אמר חדא כמ"ש שבתחלה היה חור ואחר שמת חור חזר נחשון במקומו. דאל"כ קשייא למאן דאמר נחשון הא קרא בהדייא כתיב ואהרן וחור תמכו בידיו אלא ודאי כמ"ש ובזה לא קשו דברי הזוהר אהדדי שפעם אומר כמ"ד ופעם אומר כמ"ד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:18)

**דאזדווגת בשכינתי** נ"ב פרצוף לאה שיש בה מ"ט שערים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:19)

**מכאן ולהלאה אל תוסף** נ"ב אם לא תמות אי אפשר שתעל' לשער החמשים שהוא נתיב לא ידעו עיט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:20)

ר' יצחק אמר וכו' נ"ב בא לחלוק על ר' חייא שאין פי' רב לך אל תוסף גדולה מזו כי למה יאמר ה' למרע"ה כך. אלא הכי קאמר ליה כיון שאתה במדריגת השמש אל תתפלל כיון דזימנא דסיהרא מטא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:21)

**אנת דהוא שמשא** נ"ב פי' ויקשה למרע"ה לא די לי שאיני נכנס אלא שאמנה צרתי בידי. לזה אמר שאי אפשר להכחיש הדוגמא. כי אי אפשר אל הירח להאיר אלא מהשמש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:260b:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:260b:22)

**בירך ה' ממש** פי' שמתברכים מזעיר הנקרא הוי"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:1)

**קול דאיקרי דיבור נ"ב נוקבא דזעיר נק' קול מצד הת"ת והיא בעצמה נק' דיבור** האי איקרי קול דברים גרסי':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:2)

**ותמונת ה' יביט נ"ב ר"ל תמונת הת"ת לא ראו** אבל תמונת המ' ראו עכ"ל. ור"ל שהפסוק אמר על מר"עה ותמונת ה' יביט שמר"עה השיג לראות פרצוף הת"ת וזהו ותמונת ה' יביט. אבל ישראל אמ"ל מר"עה ותמונה אינכם רואים שהוא פרצוף הת"ת זולתי קול שהוא פרצוף המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:3)

**קול פנימאה** נ"ב בינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:4)

**דא קול אחרא** נ"ב מ'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:5)

**אמאי איקרי הכי נ"ב בנה לשון תמונה עכ"ל ומה שלא הקשה על זעיר אמאי איקרי תמונה לפי' הראשון** לפי שהזעיר הוא בבחי' גוף ושייכא בו תמונה. אבל בינה שהיא נעלמת לא שייכא בה תמונה. ותירץ שנק' תמונה על שם הזעיר שיצא ממנה ולכך הקשה כיון שעיקר שם תמונה הוא על זעיר שיצא ממנה. א"כ אמאי מ' איקרי תמונה. ותירץ שגם המ' יצאו ממנה בי"ע שנקראו גוף גם הם. ולכך נק' המ' תמונה על שמם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:6)

**בגין דכל תיקונא דגופא** נ"ב ששם נצטייר הזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:7)

**ואיתימא אחרא** נ"ב מ' נק' תמוכה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:8)

**וכל אינון קולות** נ"ב בסוד ה' תפלות של יו"הך ה' קולות פנימיים מן הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:9)

האי דאיקרי משנה תורה וכו' פי' מ' שנק' משנה תורה יצאה מהבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:10)

**משה מפי עצמו אמרן והא אוקימנא מלה** פי' שמפי עצמו הוא זעיר ולכן לא אמר מעצמו אלא מפי עצמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:11)

**אמאי הכי פי' כיון שמשנה תורה רומז למ'** אמאי אמרו משה מפי עצמו שהיא זעיר. הו"ל לר"זל לומר משה מפי המ' או מפי האלהים שג"כ רומז למ' אמרו. כיון שמשנה תורה רומז אליה. ותירץ אלא חכמה עילאה ונ"ב אבא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:12)

כללא דאורייתא ונ"ב היסוד שלו סוד התורה


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:13)

**ומ"ש ומינה נפקא כולא בההוא קול פנימאה** נ"ב משה נכנס בבינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:14)

עץ החיים נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:15)

**והוא איקרי תורה** נ"ב זעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:16)

**משנה תורה נ"ב נוקביה** עכ"ל ובזה מתורץ למה אמרו מפי עצמו שהוא זעיר כיון שמלכות כלולה עמו תמיד וכל הארותיה ממנו יוצאים לכך אמרו זעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:17)

בקדמיתא גבורה דלא פסק פי' גבורה דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:18)

**והשתא כולא כחדא** פי' ז"ון יחד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:19)

**ולא תנאף וכו'** נ"ב לייחדה עם בעלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:20)

**חמידא דאי יכיל וכו'** כתב הרמב"ם ז"ל והביאו הש"ע ח"מ הלכות גזילה לא תחמוד היינו שחמד חפץ של חבירו והרבה עליו ריעים עד שנתנו לו בדמיו. לא תתאוה היינו משגמר בדעתו להרבות עליו ריעים עובר בלא תתאוה וזהו כוונת הזוהר בכאן.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:21)

ובגין דבעיין חמשה ווי"ן נ"ב לרמוז שנתקשר במ' ה' סוד משנה תורה הו' שהוא זעיר ולכך צריך ה' ווי"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:22)

**כולהו קולות אשתכחו** נ"ב כל הספירות הראו כוחם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:23)

**וקב"ה יתיב על כרסייא** פי' זעיר על המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:24)

דאשא ורוחא ומייא וכו' פי' חג"ת שיצאו מבינה הנק' שופר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261a:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261a:25)

**לאבעינן בתוקפא עילאה נ"ב אין אנו יכולין לקבל השפע מבחי' ת"ת** די לנו במדרגת המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:1)

**ובגין דהוה טב סליק לדרגא אחרא עילאה** נ"ב משה זכה לבינה שהיא קול גדול ולא יסף גם כפי פשוטו שמר"עה הוא סוד הת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:2)

**אמאי לא הוה יתיר** פי' שאינו אלא במ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:3)

**מרואי הוה טב** פי' טוב של דוד הוא מצד המ' הנק' רואי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:4)

בתרווייהו הוה פי' בז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:5)

**ומשה לבתר דהוה טב סליק למהוי גופא** פי' אחר שהשיג היסוד הנק' טוב סתם עלה לת"ת הנק' גופא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:6)

**אמ"ל ר' חייא אי הכי לא אתחזון להו** נ"ב רבי חייא הבין דמאני לבושי יקר קאי אכתנות עור ולזה שאל והלא אחר החטא לא היו ראויים לזה. והכריחו לפי' זה מ"ש ויעש ה' אלהי"ם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:7)

**אמ"ל הכי הוא ודאי** פי' דבריך אמת שאחר החטא אינם ראויים למאני יקר ומה שהבנת בדברי אינו כן שמה שאמרתי אלא מאני לבושי יקר הוו מעיקרא קודם החטא הוו להו מאני יקר ואחר החטא כתנות עור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:8)

**הוו כגוונא דלעילא** כתב הרב בס' ח"י וז"ל ג' חשמלים דאד"הר שהם בבי"ע הם צפרנים העליונים שהיו על אד"הר ולא נשאר מהם רק ראשי האצבעות ונקראים כתנות אור. ואחר החטא עשה לו השי"ת מלבוש מח"שמל הסובב ג"ע דעשייה. ואח"כ עשה לו מלבוש אחר מקליפת נוגה. והם כתנות עור. וכנגד הלבוש דכתנות אור דג"ע הארץ היה כתוב בספרו של ר"מ כתנות אור עכ"ל. וכבר הארכנו בזה בפ' ויקהל דף ר"ח ע"ב. וז"ש כאן בקדמיתא הוו כגוונא דלעילא דהיינו מג' חשמ"לים דב"יע וזהו נהורא דלעילא דאסחר עלייהו. ומ"ש ולבתר דחבו אהדר לון בגוונוי דהאי עלמא. היינו לבוש שעשה להם מחשמ"ל שסובב ג"ע הארץ ומקליפת נוגה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:261b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:261b:9)

**שפירא דאינון לבושין סליק על כולא** נ"ב לכן כתיב ה' אלהי"ם עכ"ל. ור"ל כדי לתרץ ההכרח שגרם לר"ח לטעות ולכך אמר לפי שהיו שפירין ביותר לכך כתיב ה' אלהי"ם בכתנות עור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:1)

דלאו חכמתא פי' נגד מוח חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:2)

ולאו ידיעה וכו' נגד הדעת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:3)

**ולאו דבקותא וכו' פי' נגד הבינה** פי' שע"י הבינה שיש לו נדבק באלוהיו תדיר. כן נל"עד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:4)

**תלת חללין דאתוון רשימין נ"ב יה"ו** וסוד ג' אותיות יה"ו הם חב"ד דזעיר עכ"ל. ור"ל כלים של המוחין שהם חב"ד דזעיר שהיו חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:5)

**תלת מוחין אינון** נ"ב חב"ד עכ"ל ור"ל נה"י דאימא שבהם חב"ד שמצד אימא והם מתלבשים בחב"ד דזעיר שהם כלים של המוחין וז"ש דסתימי באינון חללין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:6)

**משירותא דמוחא עילאה נ"ב על ידי הכאת קוצא דשערי בעורף זעיר** דביה בקוצא נגיד שפע מ"ם גרם בקיעת יסוד דאימ' לשני' ונעשה מהג' ד':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:7)

**ומתפשטי' בכולא** נ"ב שמתפשטים בכל הגוף:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:8)

מוחא עילאה וכו' כמ"ש שהארת מ"ם נמשכה למח זעיר וז"ש דאתמשך במוחא תתאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:9)

ומתפרשן בחד פי' מתפשטים בזעיר חכמה דידיה וחכמה דאריך שהיא מוחא סתימאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:10)

הוא דכתיב קדש לי כל בכור נ"ב סוד טיפת חכמה שנעשית מוח זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:11)

דהיא כתרא וכו' נ"ב חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:12)

לאעלא משיכותא וכו' נ"ב יסוד דאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:13)

**פתיחותא דכל משיכותא ויסודא דלעילא** נ"ב שנכנס ביסוד הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:14)

**וסתים ביו"ד דשמא קדישא** כתב מורינו ז"ל טעם שכינה הזוהר מוח חכמה ליו"ד שהוא אבא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:15)

**ומוח בינה לה' שהוא אימא** והא כתב הרב שיש בזעיר חב"ד דאבא וחב"ד דאימא. ותירץ שיובן במ"ש בסה"כ דרוש הציצית שנתערבו מוחין דא"וא והם כך חכמה דאבא במקומה וחכמה דאימא נעשית בינה דאבא. חסדים דאבא במקומם. וחסדים דאימא נעשים גבו' דאבא כדי שיהיה אבא כולו חכמות וחסדים. וכן בינה דאימא במקומה ובינה דאבא נעשית חכמה דאימא. גבו' דאימא במקומם. וגבו' דאבא נעשים חסדים דאימא כדי שתהיה אימא כולה בינות וגבו'. נמצא שבקו ימיני דזעיר יש בו נצח דאבא ונצח דאימא שיש בהם חכמה דאבא ובינה דאבא שנעשית חכמה דאימא. הרי כי החכמות דא"וא אחר העירוב הם מאבא שהוא יו"ד דהוי"ה: ובצד שמאל דזעיר יש בו הוד דאימא שבו בינה דאימא והוד דאבא שבו חכמה דאימא שנעשית בינה דאבא נמצא שהבינות כולם מאימא שהיא ה' ראשונה. עכ"ל מורינו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:16
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:16](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:16)

מוחא דתרעי וכו' נ"ב מוח בינה דזעיר שנמשך מטיפת בינה דאימא שבה הם נש"ב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:17
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:17](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:17)

**תרעין סגיאין דלעילא ותתא** פי' של בינה ומ' וז"ש בסמוך ואלמלא דאתברו אינון תרעין דהאי מוחא שהיא בינה. לא הוו מתפתחין אחרנין שהם של מ' שהיא עשתה דין במצרים. ומ"ש דהוו סתומים שאותן התרעין הם סתומים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:18
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:18](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:18)

**ומ"ש ומתקטרין בשלשליהון** פי' כשמשתלשלת הארתם למטה מתקשרים בהם תרעין התחתוני' דבי"ע. וירצה ומתקטרים התחתונים בשלשליהון דהיינו כשמשתלשלי' תרעין העליונים שהם בינה ומ' שהזכיר הזוהר במ"ש דלעילא ותתא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:19
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:19](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:19)

**ומ"ש בגין לאפקא להו לישראל** פי' למה תבר הקב"ה תרעין הנז' בגין לאפקא להו לישראל לבר. ומפרש הענין ואמר דהא מאלין תרעין דההוא מוחא שהיא בינה. מתפתחי ומתקטרין כל שאר תרעין דהיינו שאר תרעין אינם נפתחים רק ע"י בינה ושאר תרעין הם מתקטרי בתרעין דבינה וז"ש מתפתחי ומתקטרי כל שאר תרעי.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:20
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:20](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:20)

**ומ"ש עד דקראה אמי** פי' במוסף שבת שעלתה מ' והיא למעלה משורש זעיר שהוא למטה. נמצא שהיא אמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:21
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:21](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:21)

**לחד נוקבא דפרדשקא** נ"ב סוד אות ה' הקבוע בחוטם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:22
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:22](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:22)

ולאפקא רוחא לחירות נ"ב זעיר: ה"ג יציאת מצרים בה תלייא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:23
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:23](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:23)

**מסטרא דאבא** נ"ב ר"ל מפרק תחתון דחסד דאריך כי שם התלבשות אבא ונפיק עטרא דחסד. א"נ מן היסוד שלו הנק' סטרא משם נמשך טיפה זו. כי החו"ג הם טפין ממש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:24
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:24](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:24)

**מסטרא דאימא וכו' נ"ב ר"ל מפרק תחתון דגבו' דאריך ששם התלבשות אימא** והיינו סטרא דקאמר. אי נמי מיסוד דילה הנק' סטרא עכ"ל. וגם זה יובן בהקדמה שאמרנו שאע"פי שביסוד דאבא יש בו חו"ג כולם חסדים הם. לפי שחסדים דאימא נעשו גבו' דאבא. ולכך אמר מסטרא דאבא שהוא יסוד שלו לפי' ב'. נפיק חסד. וכן ביסוד דאימא יש בה גבורות כי גם חסדים שיש שם הם גבו' דאבא. ולכ"א מסטרא דאימא נפיק גבורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:25
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262a:25](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262a:25)

**אחיד קב"ה** נ"ב ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:1)

**ישראל סבא** פי' ישראל זוטא שהוא זעיר מקבל מי"שס כמ"ש הרב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:2)

**ומאי איהו אברהם** גם זה יובן בהקדמה הנז' שהחסדים דאימא נעשי' גבורות דאבא. נמצא אבא כולו חסדים. וז"ש אתעטר בסטרא דאבא ומאי איהו אברהם. וכן גבורו' דאבא נעשו חסדים דאימא נמצא שאימא כולה גבורות וז"ש דאתעטר בסטרא דאימא ומאי איהו יצחק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:3)

**ודא היא ביתא תליתאה נ"ב שהוא סוד התפשטות החסדים בגופא דזעיר עטרא דחסד עכ"ל** ור"ל הארתם יורדת בואהבת. אבל עצמם ממש אינו יורד רק בעמידה כמ"ש הרב בס"הכ ומ"ש ואיתימא והיה אם שמוע וכו' ר"ל דכתיב ונתתי מטר ארצכם דהיינו רחמים ותירץ לית כתרא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:4)

**וע"ד וא"ו אמצעיתא דכולא פי' מכריע בין חו"ג והוא אמצעי**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:5)

ומ"ש דלעילא ותתא פי' שגם מכריע בין בינה ומ' שנק' עילא ותתא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:6)

**דאית רתיכא קדישא לתתא** פי' הם ארג"מן שהם כסא למ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:7)

**כך אית רתיכא קדישא לעילא** פי' חג"תם שהם כסא לבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:8)

**דתנינן אבהתא** פי' חו"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:9)

וגופא פי' ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:10)

**עם יפה עינים דינא ברחמי נ"ב הם ב' חסדים המגולים בנ"ה** כי נ"ה מצד עצמם דין ושם החסדים שהם רחמים אלין אבהתא. נ"ב סוד ההדס הדומה לעינים שהם חג"ת והמ' מתחברת עמהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:11)

**רמיזא היא לתלתא** פי' חג"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:12)

ורמיזא לד' פי' עם המ' א"נ יש לפרש רמיזא היא לתלתא הם חב"ד דזעיר קודם שנחלקו ע"י קוצא דשערי דאריך. ורמיזא לד' היינו אחר שנחלקו לד' ולפי' הראשון תלת האי דאמרן היינו מאי דסמיך ליה שהם חג"ת וכו'. ולפי' הב' מ"ש האי דאמרן קאי אדלעיל שאמר ותנינן תלת מוחי אינון ומשירותא דמוחא עילאה וכו' אשתכחו ד' מוחין וכן מוכח מסה"כ שכתב שהשינין רומזים למוחין היא שמאלא. פי' שהמלכות בניינה מהגבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:262b:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:262b:13)

דאיקרי עז נ"ב אדנ"י גי' ס"ה עם י"ב אותיות המילוי גי' ע"ז וירתא מעוז פי' מהגבורות הנק' עוז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:1)

**ומאi אינון ת"ת וכו'** פי' שבניין המ' הוא מחזה דת"ת ולמטה ולכך אמר הזוהר תנה"י:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:2)

**הא כתיב וראית את אחורי וכו' פי' והיא המלכות** כאן אמר תפלה של יד היא מלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:3)

**הא אוקמוה פי' שקשר של תפילין היא לאה** ותפלה של יד היא רחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:4)

**לאכללא ע' שמהן** נ"ב סוד הבינה שיש בה ע' סמות. עכ"ל והכוונה כמ"ש הרב ז"ל. שם שהיא מלכות מקבלת מן ע'. ומ"ש שמע ישראל כמה דכתיב שמעו שמים הוא כמו דבר אחר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:5)

**האזינו השמים** נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:6)

אוף הכא שמע ישראל נ"ב זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:7)

ה' רישא דכולא בנהירו דעתיקא קדישא נ"ב אבא מקבל מן יו"ד דאריך:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:8)

אלהינו עמיקתא נ"ב אימא: דנחלין הם ה' חסדים ומבועין הם ה' גבורות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:9)

**ה' גופא** נ"ב זעיר אחד כנסת ישראל. פי' א"ח הוא זעיר. ד' היא מלכות כמ"ש דאנח ו' נ"ב שהם חו"ב וחו"ג: והמניח ת"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:263a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:263a:10)

**ארבעה אחרנין נ"ב תנה"י והמניח מלכות** ומ"ש בתיקונים דף כ"ג ע"ב דסליק לשתין ואינון אתוון הדבוקות בק"ש עיין סודם בס' נגיד ומצוה דף כ"ו והזכירם הרב צמח כמספרם (בספרו) ורמז על תוספות דברכות דף ט"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:264a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:264a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:264a:1)

**שמע ישראל דא הוא ייחודא חד** הלשון הזה כפול בפ' תרומה דף קס"א ע"ב ושם פירשנוהו. ותיקון הלשון אנו כותבים: ה"ג תפלין דדרועא כללא דכל הני כחדא ודא איהו רזא וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:264b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:264b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:264b:1)

**גליף ואתקין משה כ"ה אתוון** הלשון הזה נדפס בפ' תרומה דף קל"ט ושם פירשנוהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:1)

**שלח ליה ויעש ה' וכו'** פי' ה' אלהים הם א"וא לאדם ולאשתו הם ז"ון כתנות עור הוא העור של תפלין ורצועותיהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:2)

**דרועא שמאלא דקב"ה** פי' תפלין של יד הם מוח הגבורות ולכך הקשה א"כ אין בתפלין של ראש אלא חו"ב וחסדים כיון שמוח גבו' הוא בתפלין של יד ואנו עושים ד' בתפלין של ראש. וז"ש אי הכי לא אשתאר ברישא אלא תלת ואינון ד'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:3)

**אבל תרין רתיכין קדישין אינון** פי' האמת הוא שד' רתיכין ברישא ומהארתם נעשים ד' מוחים בתפלין של יד והם תרין רתיכין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:4)

**דא אתקשר בלבא** פי' שהמ' היא כנגד הלב דזעיר כמ"ש הרב וזעיר נקרא מוחא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:5)

**ותפלין ברשימא קדישא בדרועיה** נלע"ד לפי שהמוחין דנוקבא הם מהמוחין דזעיר לכך קראם רשימא לפי שאינם מוחין ממש כמו של זעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:6)

**וד' מלאכים** פי' כנגד תפלין של יד ושל ראש וציצית ומזוזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:7)

**כד"א בחשב האפוד** פי' שהוא לשון אומנות. כך ולחושבי שמו הוא לשון אומנות כדעת ר"ש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:8)

**דהכא אמר אלהינו** פי' זעיר וכדמפרש.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:9)

**בקולו של משה דייקא פי' זעיר ועיין בפ' ויקרא דף ז' ע"א**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:10)

**מפי הגבורה פי' מלכות**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:11)

**והכא אלהינו** פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:12)

כרסייא דמלכא פירוש מלכות דאצילות שהיא כסא לזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265a:13)

**מזוזה אתקשר** פי' מזוזה גי' אד"ני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265b:1)

כגוונא דלעילא אתר דפתחא דביתא עילאה שרייא פי' כתב הרב באוצ"ח שאב"יע הם ד' בתים זו ע"ג זו והבית העליונה היא אצילות עכ"ל. והמלכות היא פתח הבית שהוא פתח עולם האצילות הנק' בית:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265b:2)

**דהוא תקונא דביתא ופתחא דביתא** פי' מ' היא פתח האצילות הנק' בית. והיא מלבשת האורות דאצילות. וסוד התיקון הוא הלבוש כמ"ש הרב: מלמחמי לר"ש אחר שראה ר"ש בא מאצלו לחזור לביתו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265b:3)

א"ל תנינן וכו' פי' ולכך הלכתי להקביל פני ר"ש ועכשיו חזרתי לביתי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265b:4)

**אהדרנא עמך** פי' אלך עמך לביתך ואשמע חידושים שלמדת מרש"בי ע"ה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:265b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:265b:5)

**מעמיקתא דכולא** פי' אבא. וז"ש בסמוך והאי יו"ד יתיר עמיקתא דכולא. ור"ל כמ"ש הרב שיסוד דאבא הוא בתוך יסוד דאימא ויסוד דאימא בתוך זעיר וזהו היושבי בשמים ר"ל היושב י' בשמים. שבאמצעות אימא. י' שהוא אבא הוא בתוך זעיר: ה"ג גופא דאילנא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:1)

**מאי היא** פי' שפחה דקרא מאי היא ואמר שפחה דקאמרינן לעיל דקטל קב"ה חילא דילה במצרים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:2)

ומ"ש אתרשימו (המים) בגופייהו בשמא קדישא פי' שכתב הרב ששם הוי"ה הוא באדם התחתון באופן זה י"ה בחו"ב שלו ו' בו"ק דגופיה ה' אחרונה עטרת היסוד שנתגלית ע"י המילה. ולפי הפשט בשמא קדישא היא המילה ה"ג אתרשימו בבתיהון בכולא רשימין דאינון בני מלכא עילאה. דהא עמין עע"א איקרון בורות נשברים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:3)

**ההוא נהרא דנגיד ונפיק** נ"ב יסוד הבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:4)

**אשקי לכל גנתא** פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:5)

**ורווי לכל אתר ואתר** פי' לכל ספי' וספי' דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:6)

**עד דמליא לההוא אתר גנתא** נ"ב רחל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:7)

**אתזנו עילאין פי' בי"ע** ותתאין הארן הלזו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:8)

**אשר לא יכילו המים ולא עיילי לתמן** פי' החסדים אין יונקים מהם הקליפות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:9)

**מההוא נביעו דנחלא** פי' מהארות הבינה הנק' נחלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:10)

כגן רוה פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266a:11)

**וכמוצא מים** פי' יסוד דאימא. א"נ כגן רוה היא מלכות. וכמוצא מים הוא יסוד דזעיר כמ"ש בפרשת תולדות והיינו נביעו דנחלא שיסוד ומלכות הם נשפעים מהבינה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:1)

**ואנתתא אחרא** פי' אלמנה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:2)

**והאי איהי יובלא דיובלא עילאה ורברבא הוא** נ"ב סוד בינה ותבונה. והבינה נקרא עילאה ורברבא. כי עתה שופר קטן סוד התבונה לבד כנודע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:3)

**האובדים ממש** פי' אובדים השפע לפי שהם בח"ל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:4)

**אובדים אינון בכל סטרין** פי' שבא"י זכאן בכולא זכאן לעילא ותתא שמקבלים הארת הבינה ומ' הנקר' עילא ותתא ובח"ל אובדים הכל וז"ש אובדין אינון בכל סטרין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:5)

**דא כנסת ישראל פי' אבדה הארץ שאבדה לבעלה או שאבדה השפע** וכן ג"כ הצדיק אבד אבד למטרוניתא או אבד השפע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:6)

**בגין דיתוב לאתריה פי' שבחרבן עלה היסוד למעלה: וע"ד ובאו האובדים בארץ אשור** נלע"ד בארץ אשור היא בינה בסוד באשרי וכו' ולכך אמר ובאו האובדים שהם יסוד ומלכות בכח הארת הבינה שמתגלית לעתיד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:7)

**ואי תימא והשתחוו וכו' פי' כפי פי' ב' שאובדים הם יסוד ומ'** א"כ מאי והשתחוו וכו' ותירץ דקאי על והנדחים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:8)

**ומ"ש כביכו"ל ישראל לא יפקון וכו'** פי' בא לתרץ אמאי חבר הכתוב והנדחים שהם ישראל עם האובדים שהם יסוד ומ' ותירץ כביכו"ל וכו' שישראל אינם יוצאים אלא עם השכינה. ולכך חבר נדחים שהם ישראל עם האובדים. אבל יסוד אינו בגלות רק סליק לעילא ולכך לא הזכירו הזוהר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:266b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:266b:9)

**ומ"ש ולא די ליה לבר נש וכו' פי' מלבד שנשמר ע"י המלאך** עוד הקדוש ברוך הוא בעצמו שומרו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267a:1)

**קב"ה פי' זעיר**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267a:2)

בגנתיה פי' רחל שזווג זו"ן היה קודם החרבן ובחרבן נפסק ח"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267a:3)

**פה אשב פי' מלכות נקרא פ"ה עם הכולל גי' אלהי"ם** ולכך אמר הזעיר כיון שישראל בגלות ועתה מה לי פה שאיני מזדווג עם המ' הנק' פה ואין שמחה לפני:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267a:4)

**תרין ליבין חד טב וחד ביש** יובן במ"ש הרב על מ"ש הזוהר בפ' בראשית אית ס"מ ואית ס"מ ולאו כלהו שווין שר"ל שיש ס"מ של רוח סערה ויש של ענן גדול וכו' לכך אמר הכתוב בכל לבבך אפי' ביצה"ר הקשה שהוא של רוח סערה תהא אוהב להקב"ה ועיין בפרשת תרומה דף קס"ג ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267a:5)

**בכל נפשך חד טב וחד ביש** פי' נפש החיונית ונפש המשכלת. ובפ' תרומה דף הנז"ל תירץ לאכללא נפש ורוח ונשמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267b:1)

**תעשה מבעי ליה** פי' וכן למחכה לך מבעי ליה. כמ"ש בפ' פנחס דף רל"ט ע"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267b:2)

**נועם ה' ההוא דאתיא מעתיקא קדישא** נ"ב הבינה נקרא נועם בקבלתה מן הכתר הנועם העליון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267b:3)

**דקב"ה משתעשע ביה** פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267b:4)

**יעשה מאן ההוא עתיקא וכו'** פי' ולכך לא כתיב תעשה למחכה לך דמשמע שקאי על בינה שנק' אלהי"ם. אבל כיון דכתיב יעשה להורות דקאי על אריך המשפיע לבינה. ועיין בפ' פנחס דף רל"ט ע"ב שתירץ תירוץ אחר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:267b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:267b:5)

**כולא אהבה איתקרי** נ"ב כל האצילות בכללות נק' אהבה: ה"ג לא מתפרש קוצא דלעילא מן יו"ד לעלמין. ור"ל אריך שהוא קוץ היו"ד לא מתפרש מאבא הנק' יו"ד. ונהר בינה. יוצא מעדן אבא. וגן הוא זעיר. ה"ג בחביבותא י' בה': ה"ג לאתקנא גרמין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268a:1)

**הוי אורח עראי** פי' כאורח שאין מתעכב אלא הולך לדרכו מיד והיינו הלך דקרא: ה"ג על לבבך על תרי יצרך א"ר יהודה יצר הטוב וכו'. דאי כגירסא שלפנינו מאי קא מקשה ר' יהודה הרי כבר אמר יצה"ט אתעטר בהו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268a:2)

תורה שבכתב לא אשתמודעא פי' שמ' הנק' תורה שבע"פ היא מגלה הארות זעיר הנק' תורה שבכתב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268a:3)

**ויצאה חנם אין כסף** פי' ויצאה בגלות ונמכרו חנם. ומ"ש אין כסף היינו שנגאלים בלי כסף כמ"ש ולא בכסף תגאלו: דמנע אורייתא מינה. שאינו עוסק בתורה לתקן המלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:1)

**ולא אתיב לון מידי** שאירע לו כמו לאותו חכם הנזכר סוף פ' מקץ דאקדים שלם לחייבא וכו' וקיבל על עצמו שלא יקדים שלום אלא למי שמכירו ואפשר שהחכם הזה הוא הנז' שם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:2)

**ירותא דאחסנא דלעילא** פי' מלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:3)

**ביקרא דמלכא עילאה** פי' זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:4)

**כבוד ה'** פירוש מלכות


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:5)

ומה שכתב ההוא כבוד וכו' פי' מלכות המתרוממת למעלה


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:6)

**ואם משפחת מצרים לא תעלה וכו' הא אוקמוה חברייא** פשוטו כמ"ש רד"ק ולא עליהם ר"ל בלאו הכי הגשמים אינם יורדים במצרים לכך לא יתקללו בעצירת גשמים כשאר האומות. כי מצרים בלאו הכי ולא עליהם. אלא הקללה שלהם תהיה המגפה אשר יגוף וכו' הצובאים על ירושלים וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:7)

**ויסתכלון אנפך באנפי בגין דתנדע מילי** פי' לפי שאמר בשאר נביאי יש בהם ג' עניינים א' דמתנבאי מאספקלריא דלא נהרא. ב' שנופלים על פניהם. ג' דמלין לא הוו גבייהו באתגלייא. אבל מרע"ה מתנבא מאספקלריא דנהרא. וכנגד הב' אמר זקוף רישך ויסתכלון אנפך באנפאי. וכנגד הג' אמר בגין דתנדע מלי ירצה מלין באתגלייא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:268b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:268b:8)

ומ"ש לקמן נפקי מרשותייהו וכו' הם שנויים אחרים ביניהם מלבד אלה הנז':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:1)

**ותדבר מבעי ליה** פי' אם הוא לשון דיבור. וכיון דכתיב ודברת ש"מ שהוא לשון הנהגה כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:2)

**דלא אשתכח חציף** פי' כשיזדווג עם אשתו בלילה יקדש עצמו בהכנעה גדולה שלא יסתכל וכו' או שאר מלי דחציפותא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:3)

ודא הוא שמאלא זרוע שמאל יד כהה גרוע מהימין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:4)

**על יד כהה** פי' כמ"ש הרב שתפילין של יד הם לגבי זעיר תפלין של יד. ולגבי רחל הם תפלין של ראש דידה עכ"ל וכאלו אמר ע"י זעיר וכה דהיינו רישא דכה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:5)

**לבתר כלילן כולהו בדרועא שמאלא** פי' כח"ב וחסדים של הדעת שהם ד' בתים של ראש. נכללים בזרוע שמאל שהוא נגד מוח גבורה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:6)

**ואין עוז אלא תורה ואין עוז אלא תפלין** לרמוז שזעיר הנק' תורה הוא לובש תפלין שהם מוחין דידיה. ומהם ג"כ הם מוחין דנוקבא שהיא תפלה של יד. א"נ ואין עוז אלא תורה. תורה שבע"פ. ואין עוז אלא תפלין. תפלין של יד.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269a:7)

**ולאו הוא בחושבנא** פי' שכתר אינו מן המנין ואין מתחילין חשבון הספירות אלא מחכמה. כמ"ש בתיקונים אין ראשית אלא חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:1)

**וכן ד' לעילא** פי' ד' מוחי דזעיר שהם חו"ב וחו"ג:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:2)

ד' לתתא פי' ד' מוחין דנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:3)

**באתר דלבא שריא** פי' כמ"ש הרב שהמ' נק' לב לפי שיוצאת נגד הלב דזעיר.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:4)

**בגין דדא בדא אתקשר** פי' זעיר קשור במ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:5)

**הה"ד מלך אסור ברהטים פי' מלך שהוא זעיר** קשור ברהטים שהם נה"י דאימא שנכנסים בו בסוד מוחין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:6)

**ועכ"ד וכתבתם וכו'** פי' אע"פ שהאדם כשלובש תפלין הוא מלך לתתא ולכאורה אינו צריך שמירה ע"י המזוזה. עכ"ז וכתבתם על מזוזות וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:7)

**אתברכן מצדיק וכו'** פי' מיסוד הנק' הוי"ה ומנ"ה הנקרא צבאו"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:8)

**ואוליפנא מאבא דדינא הוא ברחמי וכו'** פי' שה' הוא ת"ת ואלהי"ם הוא גבורה. נמצא שהגבורה נמתקה ע"י הת"ת. ומלכות הנק' בה' מקבלת מהם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:9)

**דשית מאה רתיכין דאוזיף וכו'** פי' ס"מ אוזיף אותם לשרו של מצרים ושיעור הכתוב ויקח שר של מצרים שש מאות רכב. בחור שהוא ס"מ הנקרא בחור שודד. כי הקב"ה נקרא בחור כארזים. וס"מ נקרא בחור שודד כמ"ש הזוהר בפ' בשלח וכל רכב מצרים הם חיילות שרו של מצרים:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:269b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:269b:10)

**חד במייא** פי' נגד הנקמה שעשה בהם הקב"ה לפי שאוזיף ו' מאה רתיכין למצרים ומצרים נידונו במים לכך גם כאן נידונו במים שהם תחת יד ס"מ. ומ"ש וחד באשא היינו נגד הנקמה שעשה בהם שדחקו לישראל והצירו להם לכך גם כאן נידונו באש. אלא ההוא מלאך דכתיב וכו'. פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:1)

כד נפקו ישראל ממצרים פי' מרוז וחיילותיה לא בא לראות תשועת ישראל ממצרים ולא בא בימי סיסרא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:2)

**ובדא יתרבי שמא קדישא** פי' שהזעיר הוא יה"ו והמלכות היא ה' אחרונה של שם והיא משלמת הוי"ה והיום בגלות אין השם שלם ולעתיד בצאת השכינה מהגלות אז יהיה שם הוי"ה שלם ויתרבי שמא קדישא. וע' בפ' ויקרא דף ד' ע"ב שאמר כן בהדיא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:3)

**דא הוא דאיקרי יום מהומה וכו'** פי' הקליפה שהחריבה בה"מ וז"ש דבההוא יום אתחרב בי מקדשא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:4)

**ומן קדם עובדין בישין ההוא יומא וכו'** פי' שע"י עונות ישראל הקליפה נשלמת ונגדלת כמ"ש הזוהר פ' מקץ על פ' אל תאמר אשלמה רע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:5)

**ודא יום** פי' יעבור יום שלם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:6)

**ומדשארו צל למעבד בשירותא דיומא אחרא** פי' שאחר שנשלם אלף ה' שהוא יומא דקב"ה ועובר מאלף הששי ת"ק שנה שהוא חצי יום ומתחיל חצי יום השני הצל לנטות שית קמצין וכו' אז זמן הגאולה. ורומז על הקץ הנז' סוף פ' וירא בשנת ת"ר יתפתחון מבועי דחכמתא וכו' דהיינו התחלת ת"ר מאלף הששי ועיין מ"ש שם דף קי"ו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:7)

**ולא הוינא ידעי כי צל ימינו עלי ארץ וכו'** ושיעור הכתוב שישראל יאמרו אחר הגאולה. כי תמול אנחנו בגלות ולא היינו יודעים שאחר שיהיה הצל ביום הששי אזי יתחדש ימינו עלי ארץ שהוא ארץ ישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:8)

ואם נדקדק בשיעורא דהאי צ"ל שית קמצין ופלגא יהיה ו' שעות וחצי ביום הששי שאז ניכר כי נטה הצל והוא בשנת תקמא לפ"ק כפי חשבון יומו של הקב"ה אלף שנה יעלה פ"ג שנים וד' חדשים לכל שעה: והן היום ראיתי מ"ש בעל מ"ח בס' יושר לבב בדף ל"ז וז"ל עד כי יטה הצל של אחר חצי יום כמו שהיה חורבן הבית בעת ההוא ביום שלנו כדאיתא בש"ס דתענית שהיה בעת אשר נטו צללי ערב וזה העת הוא בשש שעות ומחצה כמבואר בפסחים פרק תמיד נשחט והוא כי מפני שכותלי בית המקדש לא מכווני לא היה צילם נוטה ממערב למזרח תיכף אחר חצי יום אלא אחר חצי שעה כדאיתא ביומא פרק אמר להם הממונה וכמו שפירשו התוס' בפ' תמיד נשחט הנז"ל. ויומו של הקב"ה י"ב שעות כי נהורא עמיה שרי וכל שעה היא פ"ג שנים וד' חדשים וכן מצאתי בפרקי ר"א פרק מ"ח בפירוש. א"כ שש שעות וחצי הם תקמ"א שנים ושמונה חדשים משנים וחדשים שלנו. ולכן לפי דברי הרשב"י בתקמ"א וח' חדשים יהיה כבר נכון הר בית ה' כי אז יהיו שקטים מהצרות ומלחמות שצריכים להתעורר בביאת המשיח. ובז"ח פ' וישב אלף תק"מ כימות עניתנו דסימני החרבן נראו במקדש מ' שנה קודם שנחרב כמ"ש ביומא דף ט"ל ובזוהר וירא דף קי"ז ע"א דבכל שתין מאלף הששי המלכות עולה מדרגה אחת מהי"ס ובתק"מ עולה ט' מדרגות ומתחלת לעלות בעשירית שהוא הכתר. ומ"ש ובשית מאה שנין לשתיתאה וכו'. פשוט הוא שזה אחר ביאת המשיח. ושית קמצין ופלגא שהם ו' טפחים וחצי יהיו שית רגעי ופלג עידן. ולרמז שאלו השעות שהם כנגד הטפחים הם שעות מיומו של הקב"ה אמר ובגודל וכו' שאין בהם אלא ד' בכל טפח ויהי המספר האצבעות של ששה טפחים וחצי כ"ו גי' הוי"ה גבר בין גוברין כמ"ש ה' איש מלחמה מובלע בין האנשים שהם הפרצופים כי ג' למעלה ממנו וא' למטה ממנו והוא באמצעם כאדם בינוני. ובויקרא דף ט"ז כהאי ארז וכו'. יומא ושירותא דיומא אחרינא עד דעביד צל בנהורא דיממא ע"ש שהאריך והעתקתי לבד תמצית המכוון ויהיו דבריו אלה קרובים אל מה שפירשתי על הזוהר בפ' וירא דף קי"ז ע"ש. אלא שלדעתי רמז פסוק אם יתמהמה חכה לו הוא כך. אלף היא כמשמעה אלף שנים של אלף ה' שכנגד הוד דוה כל היום. ואות מ' עם תיבת יתמהמה ועם ח' של חכה הם תקמ"ח בדיוק. ובאה אות ח' מובדלת כי היא מהששים שנה העשריים הרמוזים לעלייתה בספירת הכתר שאין הכתר נחשב עם התחתון כי הוא מדריגה תחתונה של עליון כמ"ש האר"י ז"ל (ובמ"ח דף א' פיסקא ג' וד') ובכן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו היום אם בקולו תשמעו: גם ראיתי בספר יושר לבב הנז"ל בדף כ"ה מיישב ידיעה ובחירה שה' לא רצה לידע בטיפה זו אם צדיק או רשע. וחוץ מצנים ופחים כי העלים עיניו אף מידיעה זו וכו' ע"ש שהאריך. והנה מקרא מלא כנגדו בטרם אצרך בבטן ידעתיך וכמה מקראות אחרים המוכיחים שיודע ורוצה לידע. ודייק צדיק ורשע לא קאמר. ירצה באמירה לא קאמר שלא יהיה כגוזר מה תהי עליה גם לזכות וחובה. אבל הידיעה לא שללו אותה ח"ו כי הוא היודע ועד בכל מכל כל. ורוצה לידע שכן אמר לירבעם חזור בך וכו'. וקראי כתיבי לנסותך לדעת את אשר בלבבך התשמור מצותיו וכו' וכתיב ה' צדיק יבחן ואין להאריך בקושיות כי זה פשוט: ואשר אני אחזה לי יישוב נאה ומתקבל והוא בהקדים מ"ש בזוהר חדש בדף אחרון מאמר המתחיל וירא אליו ה' אר"ש שאילתא דא עמיקא. ואפליגו בה קדמאי וסגיאין כשלו בה בגין דלא מטו לעומקא דרזא וכו'. אדהכי ההוא סבא עילאה אזדמן לגבייהו וכו' עד ובכל דרא יהיב לון הטוב והרע כפום דרגא דדרא וכו'. ואחזי ליה פרנסים מסטרא דיצה"ט ופרנסים מסטרא דיצה"ר וכו'. והאי איהו דאחזי לון פרנסים רשעים וצדיקים דכל דרא וכו' ע"ש באורך והמכוון בתמצית תוכיות התירוץ שהקב"ה יודע ב' ידיעות בכל דור. וכן נאמר שיודע ב' ידיעות צדיק או רשע בכל יחיד ויחיד והגם שהם הפכיים שאם יהיה זכאי לא יהיה חייב ואם יהיה חייב לא יהיה זכאי. אין זה פלא בידיעתו ית'. כי ידיעתו מקפת ב' ההפכים כאחד. כמו דיבורו ית' המקיף ב' ענינים כאחד הגם שיהיו הפכיים כמו זכור ושמור שנאמרו בדיבור א' ואינו פלא בדיבורו יתברך שיקיף ב' הפכים כא' הגם שלגבי בני אדם אשר בעפר יסודם הוא דבר נמנע ובלתי אפשר הנה בחוקו יתברך הווה תמיד ונמצא וכן הוכיחו התוס' בפסחיס דף ו' ד"ה אבל וכו' שכל הב' דברות של שמות ושל דברים כולם בדיבור א' נאמרו ע"ש. וכן בכל יחיד ויחיד יודע בו ב' דרכים הפכיים צדיק ורשע וקבע לו שכרו אם יצדק ועונשו אם ירשע כי הבחירה ביד האדם לנטות לצד שירצה כי הוא ית' מסר זאת הממשלה ביד האדם כדי שיהיה שכר ועונש שכן מצינו שאמר לירבעם חזור בך וכו'. והגם שידע שישיב לא בעינא אינה קושיא שג"כ ידע שישיב בעינא אם ירצה להטות בחירתו לטובה. וגם קבע לו שכרו עליה כמ"ש אני ואתה ובן ישי נטייל בג"ע והוא ברוע בחירתו נטה לו אל הידיעה הב' והגיע לו העונש הקבוע לו מאז עליה. ובכן אין ידיעתו מכרחת להרע או להטיב כי ידיעתו שוה בזה האדם עצמו שיהיה צדיק אם היה רוצה וקבע לו שכרו וכן להפך וקבע לו ענשו וידיעת ההפכים שוה בידיעתו ית' והאדם בעל בחירה יוכל לברור לעצמו מנה יפה הידיעה של אם יצדק. וזה הדרך נוהג בפרטים ובכללים ביחיד ובצבור ובכל דור ודור שכן מצינו יחידים ורבים שחזרו בהם כשהתרה בהם ה' על יד נביאיו. ואחרים לא הועילה בהם התראה פתאים עברו ונענשו. ואותם שחזרו זכו לרב טוב הקבוע להם מאז בידיעתו ית' כשיבחרו בטוב וזה תירוץ ישר ויישוב יפה מסוקל מכל מכשול מתוקן ומקובל וטוב מאד: והנה בחסדו יתברך מטבע הטוב להטיב אף לרשעים חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח הרומז על סוד הגלגול שבו הוא יתברך גומל לחייבים חסדים טובים כי חפץ חסד הוא ודוק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:9)

**כ"ש בשעתא דאזדווגן כחדא** פי' אפילו בשעה שתובע הזעיר למ' להקימה מעפר ווי ליה למאן דאזדמן תמן מאותם אנשים שאינם מהוגנים. וכ"ש בשעת הזווג שלזו"ן דודאי ווי למאן דאזדמן: אלא קב"ה שב לכנסת ישראל מן גלותא מדלא כתיב והשיב אלא ושב ש"מ שעל השכינה מדבר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:270a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:270a:10)

**ושב צדיק פי' מלת ושב סובל שני עניינים דהיינו ושב כ"י מגלותא** ושב צדיק לאזדווגא באתריה אבל ושב וקבצך דקרא קאי על ישראל א"נ תרי ושב קדריש חד למיוחד לצדיק מדלא כתיב והשיב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:1)

**בנין בוכרין קדישין** פי' מצד נפש ורוח שיש לישראל מז"ון ולכך נק' בניהם. ומ"ש אחין היינו מצד חיה ונשמה שיש להם מא"וא ולכך נקראו ישראל אחים לז"ון כמ"ש הרב ז"ל. ז' ענני יקר. ז' מקיפים דאימא: וע"ד כתיב מוליך לימין משה. פי' אהרן הוא זרוע ימין של משה והוא תפארת דמשה וזה זרוע תפארתו שמשה מתפאר בימין שלו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:2)

**הנה מלאכי ילך** פי' מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:3)

**היינו דכתיב ויש נספה בלא משפט** פי' ישראל שלקו לפי שנסתלק מרע"ה ולא היה מי שיגין עליהם. כי משה הוא ת"ת הנק' משפט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:4)

**והא אתערו חברייא** פי' במסכת חגיגה פירשו הכתוב על מי שמת בלא זמנו כגון מרים מגדלא וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:5)

**ואנן נוקים ליה לקרא** פי' שנפרשהו על הסתלקות מר"עה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:6)

**אבל על מה דאתערו חברייא כולא הוא אצטריך לעלמא לגלאה וכו'** פירוש כפי פי' החברים שפירשוהו על מי שמת בלא זמנו. צריך לגלות הענין דהיינו כגון שנשא אשה שאינה בת זוגו. וכשהגיע זמן בן זוגה אזי מת הראשון בלא זמנו ועליה כתיב ויש נספה בלא משפט. וז"ש ת"ח והא אתמר וכו'. ה"ג א"ל ר' אלעזר ואמאי יפריש לון קב"ה וכו'. ומקשה למה מת זה קודם זמנו הוה ליה להקב"ה להפרישם שיגרשנה בגט:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:7)

**והרמ"ז כתב וזה לשונו היינו וכו'** דקשה מאי קמ"ל הרי נאמר ומשה בן פ' שנה בעומדו לפני פרעה וכאן כתיב בן מאה ועשרים שנה אנכי וממילא נדע שהנהיג מ' שנה. וגם למה לו להודיע את ישראל שנותיו כי ידוע היה להם. ולתרץ זה אמר היינו דא"רא ויובן בהקדים תחלה מאי דקי"ל דמשה ה"ס יסוד אבא המבריח מן הקצה עד הקצה. ויש בו ב' בחי' מכוסה עד החזה. ונגלה משם ולמטה. והיינו משה משה דלא פסיק טעמא. והנה פ' שנה לא נתגלתה נבואתו של משה. והוא כנגד הבחינה המכוסה. ותבינהו במ"ש בשער התפלין שבכל א' מג' בחינות דזעיר עיבור יניקה וגדלות יש בחי' כתר. דהיינו של עיבור שה"ס נה"י כתר שלו הוא ת"ת ובשל יניקה שה"ס חג"ת כתר שלו הוא דעת. ובשל גדלות דהיינו חב"ד כתר שלו הוא הכתר. ולפי זה יש ג' בחי' של ד' ד' דהיינו כחב"ד סוד הגדלות. חג"ת יניקה. ותנה"י עיבור. ונמצא שעד ת"ת יש ח' מעלות ובכללות עשר הם פ' והם פ' שנה שנעלמה נבואתו וגדולתו של משה בסוד התעלמו' יסוד אבא. אמנם במראה הסנה בהר סיני שה"ס יסוד אימא שם התחיל גילויו ונצטרפו לו שני נשמות דשת והבל כרמוז במלת לב"ת אש כמ"ש הרב ז"ל. וידוע ששת ה"ס יסוד זעיר המתחיל מן הת"ת והבל סוד ההבל היוצא מפי היסוד ולכן נתפשט יסוד אבא עד למטה להאיר בכל תנה"י דזעיר ומאורו הגדול בקעה בחי' יעקב ודור דעה כנז' אצלנו. ואז היתה רחל באחורי זעיר. ולפי האמור תבין היטב מ"ש מ' שנין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:283b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:283b:8)

**נהיר שמשא שה"ס אור אבא שבתוך זעיר וה"ס תנה"י** והיו למשה ק"ך שנה בסוד פ' ומ' שכנגדם נאמר לו משה משה ולא פסיק טעמא. ולכן אמר לישראל בן ק"ך שנה אנכי היום פי' הרי שנתפשטה בכל מדת היום ואתם באי הארץ שרשכם ברחל שהיא בלי תיקון כי אינה יכולה לקבל האור העצום ואני לא אוכל עוד לצאת ולהאיר ליעקב ולא לבוא. פי' להשתקע לצד מערב ששם השכינה. ולכן אתכניש שמשא לסוף מ' שנין. הוא התעלות ג' אחרונות דאבא לחג"ת שאז יסוד אבא הוא בת"ת: והיינו דחזר ואמר לסוף מ' שנין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:1)

אי האי לא כשרן עובדוי פי' זה שהוא בן זוגה לא יקחנה אלא אם יהיה צדיק והראשון שאינו בן זוגה שלקחה סר"ח עובדוי כדלעיל. אבל אם שניהם רשעים או שניהם צדיקים וכ"ש אם הראשון צדיק ובן זוגה רשע לא ימות הראשון אף על פי שאינה בת זוגו: ה"ג ולא יחמי עבדיה וכו'. חמית מן יומך שמשא פלח לסיהרא לפי שמר"עה אמר להקב"ה ימלוך יהושע ואני אהיה תלמיד כמו שהיה הוא תלמידי בזמן מלכותי כמרז"ל והשיב לו חמית מן יומך שמשא פלח לסיהרא. ומ"ש חמית מן יומך דישלוט סיהרא. הוא לשמא יאמר מרע"ה נהיה אני והוא שנינו מלכים על ישראל לכך א"ל שגם אופן זה א"א להיות שאין הלבנה שולטת בעוד שהשמש במרומים. ואמר בסמוך ולא עוד אי אנת תיעול לארעא יתכניש סיהרא מקמך ולא ישלוט והיא תשובה על האופן השני. וע"ד הנך שוכב לאנהרא ודא הוא ואצונו ושיעור הכתוב הנך שוכב אבל וקם שעדיין אתה מאיר לסיהרא ולכך ואצונו ליהושע שיכין עצמו לקבל הארה ממך וז"ש וכדין אתקשר יהושע לאנהרא דהיינו לקבל הארה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:2)

**מכנף הארץ דא כסותא עילאה קדישא** פי' שהחש"מל שהוא כסות המ' הוא מאהי"ה דההי"ן כמ"ש הרב ז"ל בדרוש המעקה ואהי"ה דההי"ן גי' כנ"ף ואומר הנביא אני שומע זמירות ושבח שמשבחת המלכות מתוך החשמ"ל שהוא הכנף. ודומה לזה פי' הזוהר בפ' בלק על פ' ה' מסיני בא שהקול שהיו שומעים הנביאים היה בא ע"י המ' הנק' סיני.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:3)

**כמד"א נותן זמירות בלילה** פי' שהמ' נותנת זמירות בגלות. או בלילה כפשטיה כדמפרש:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:4)

**לשבחא ליה לקב"ה** פי' שרחל משבחת לזעיר בלילה ואין זווג רק ללאה כמ"ש הרב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:5)

**בלילה בזמנא דאיהו אזדווגא וכו'** פי' השירים שאומרת בלילה הם הכנה אל הזווג שבשחרית שהוא זווג יעקב ורחל אבל בלילה אין זווג לרחל.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:6)

**ומ"ש ומשתעשעא עם צדיקייא בג"ע** פי' שרחל יורדת לבריאה הנק' גן עדן להשתעשע בתורת הצדיקים.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284a:7)

**כמד"א לא תזמור** פי' אחר הוא זה במלת זמירות: זמירות שמענו תושבחן. חוזר לפי' הראשון שזמירות לשון שבח: ה"ג וכל דא למה צבי לצדיק לאזדווגא בזוונא חדא דקב"ה. ור"ל השירים הללו שמשבחת המ' לזעיר הם כדי להזדווג עמו. וזהו צבי לצדיק שהיסוד דזעיר נקרא צדיק:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:1)

**אבל אוי לי על דרא ועל עלמא** פי' שאינם מקדשים עצמם בשעת תשמיש כדי להוליד בנים צדיקים ואזי עושים תיקון לז"ון. והם לא השגיחו בזה. ולכך כנגד האבות אמר בוגדים בגדו. ונגד הבנים אמר ובגד בוגדים בגדו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:2)

**אלהיכם אלהיך פי' מלכות**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:3)

אל פי' חסד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:4)

**אלהינו** פי' בינה. אי נמי זעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:5)

**עליו ודאי** פי' כי מרע"ה הוא במדריגת זעיר והוא ע"ג המ' הנק. מקום:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:6)

**אבל גורל לא כתיב ביה סהדותא פי' ולפ"ז שלש הם באר דיצחק ואבן דיהושע והשירה הזאת דכתיב בה עדות** אבל הגורל אע"פי שהוא ג"כ מעיד מ"מ לא כתיב ביה עדות בהדיא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:7)

**כולהו מתגלפי בשמא דק"בה נ"ב אצבעות היד ה' קולמוס ו' דיו י'** נייר ה':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:8)

וכל מלה ומלה הוה אתייא פי' ובזה מתרץ למה כתב את דברי לומר שכל דבור ודיבור היה נחקק בכח שם ההוי"ה ונשלם. ובזה תירץ קושיא שנית.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:9)

**מאי קא רמיזא** פי' ה' דהשירה. שירה מבעי ליה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:10)

**אלא שירתא דקב"ה אמר** פי' שירה שאומרת מ' לזעיר היה אומרה מר"עה: ותנינן ליום השבת ממש שיר דקב"ה אמר פי' יום השבת שהוא זעיר היה משבח למלכות וז"ש שיר דקב"ה אמר שהוא זעיר: שיר השירים אשר לשלמה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:284b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:284b:11)

**שיר דקב"ה אמר** פי' זעיר משבח כמ'. שיר שאומר זעיר הנק' שלמה מלך שהשלום שלו. והכא את דברי השירה הזאת שירה דקב"ה אמר. פי' מ' כמ"ש ובזה תירץ שלכך הוסיף ה' של השירה לרמוז שמ' הנק' ה' היא המשוררת התם שיר והכא שירה. פי' אע"פי שקושייא זאת ידוע תירוצה. עכ"ז הקדימה כדי להקשות אחריה קושיא אחרת שאמר והא תנינן וכו'. דא דכר ודא נוק' כמ"ש שמזכיר שיר ליום השבת. ושיר השירים אשר לשלמה. היינו שהזעיר משבח למלכות ולכן כתיב שיר לשון זכר. והכא שהמ' משבחת לזעיר לכך כתיב שירה לשון נקבה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:1)

**לא קאמר דא אלא לישראל** פירוש שהם תחתונים לכך אמרו שירה. שאומרת המלכות לזעיר. אבל מרע"ה שהוא גדול על הנביאים בודאי שיאמר שיר כמותם. ולכך בא ר"ש לחלוק שאינו כן. אלא משה סליק מתתא לעילא וכו'. דהיינו שכל א' ואחד אומר שבח ספירה שהוא אחוז בה ומשה אחוז בת"ת והיא מדתו. ולכך אמר שבח שמחשבת מ' לזעיר: אבל שאר נביאים שהם אחוזים במ' לכך אומרים שבח שמשבח זעיר למ' נמצא שכל א' אומר שבח הנאמר למדתו. וז"ש ואינון נחתי מעילא לתתא וכו' ואינון במטרוניתא אתאחדו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:2)

**בגין לאתחדא מלין באתר דא** פי' במלכות שהיה עושה דין באדם: ה"ג בהאי דינא אתעביד למאן דאתעביד:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:3)

דהוה בשלימו יתיר מהאי שירה פי' שהיה דהע"ה שלם כמו מרע"ה ומהיכן למדנו זה מהאי שירה שראינו שאמר כמו מרע"ה דהיינו מתתא לעילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:4)

**הכי הוא מתתא לעילא ומעילא לתתא פי' שתחלה יעלה האדם מ"ן מהמ' לזעיר** ואח"כ עולים שניהם לבינה וזהו מתתא לעילא. ומ"ש ומעילא לתתא היינו שבאים מוחין מאו"א לזעיר ומשם למ'. ומ"ש ולבתר לכוונה וכו' ר"ל שיקשר הכל באריך שהוא קשר כל האצילות שנתפשט תוך פנימיותם כדמפרש כי שם ה' אקרא דא שכינתא דהיינו כמ"ש שמעלה מ"ן מהמ' לזעיר ואח"כ זו"ן שניהם עולים ליסוד הבינה ומזדווגים או"א:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:5)

**דא מלכא עילאה** פי' שממשיכים מוחין מאו"א לזעיר הנק' מלכא עילאה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:6)

דא מלכא וכו' היא בינה שעולים לה זו"ן בסוד מ"ן וז"ש לבתר נחית וכו' שאז יורד השפע מבינה וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:7)

**לבתר נחית בדרגוי וכו'** פירוש שיורד השפע בכל ספי' זעיר עד יסוד דזעיר ומלכות נוקביה דזעיר הנקרא צדיק וישר שהם יסוד ומ' וז"ש הכתוב צדיק וישר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:8)

**לבתר קשיר קשרא דמהימנותא** ואמר הוא. פירוש הוא אריך כמ"ש הזוהר על פ' ראו עתה כי אני אני הוא וז"ש ודא הוא קשרא לכולא שאריך הוא מתפשט תוך כל הספירות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:9)

**לאתר דשקיו דעמיקא וכו'** פירוש כמ"ש שמעלה זו"ן ליסוד דאימא וגורם זווג או"א. לאמשכא מעילא לתתא מההוא שקיו דנחלא להמשיך המוחין מאו"א לכל ספי' הזעיר עד שמגיעים למלכות וז"ש לכל דרגא ודרגא עד דרגא בתרייתא: קשרא בכולא. היינו אריך כמ"ש: ה"ג כי מכבדי בעלמא דין:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285a:10)

**ממבועא למלכא** פי' מאו"א לזעיר ומזעיר: למ' ומאל"ף למ"ם וממ"ם לנו"ן. ז"ל הרב בסה"כ א"מ דאמן הם חו"ב. שהם כנגד אותיות י"ה כי אל"ף הוא יו"ד. ומ"ם היא אימא. ונו"ן פשוטה הם הבנים כי התפשטות ו' הוא זעיר והאריכות שמתפשטת הנו"ן יותר היא הנוקבא בסוד פסיעה לבר עכ"ל. ובזה מובן לשון זה מ"ש מאל"ף למ"ם היינו מאבא לאימא ומ"ש ממ"ם לנו"ן היינו מבינה לזו"ן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:1)

**ברכאן לעילאי פי' בי"ע**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:2)

**ותתאי** פי' הארץ הלזו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:3)

**כמה דישראל פתחי להו תרעין דברכאן** פירוש כשם שישראל ע"י אמן פותחים למלאכים שערי שפע. כך הם פותחים להם השערים בעת צרתם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:4)

מבועא דההוא נחלא דנגיד אמן איקרי פי' שפע אימא הנקרא נחלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:5)

**עולם דלעילא** פירוש בינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:6)

**עולם דלתתא** פירוש מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:7)

רש"א אל"ף עמיקא דבירא יובן בהקדים מ"ש הר"ב ז"ל בס"הכ וז"ל בפ' וילך אמר הזוהר על סוד אמן אל"ף עמיקא דבירא והוא פי' היסוד דאימא עילאה שנפתח בחצי ת"ת דזעיר ולכן אות אל"ף היא נגד אל"ף דאהי"ה שהוא אור הבינה הנקרא אהי"ה הנפתח מפי היסוד שלה בת"ת דזעיר וז"ס אל"ף שבתוך וא"ו דמ"ה כי האל"ף הוא שליש האמצעי ששם פתיחת פה היסוד דאימא הנקרא אהי"ה. מ"ם פתוחה נהרא דנגיד ונפיק הוא יסוד דזעיר. וכנגדו מאחוריו מ"ם סתומה שהוא דעת דרחל נו"ן פשוטה וכפופה. פשוטה נגד הבל היוצא מיסוד דזעיר שהוא פשוט וישר ובו נכלל נו"ן כפופה דא גופא דנוקבא מאחוריו הנקראת נו"ן כפופה הרי ביארנו ענין כוונת אמן עכ"ל. ובזה מובן לשון זה. ומ"ש נו"ן כפופה כללא דאת ו' כללא דנו"ן ככופה אין לו הבנה. ונלע"ד שצ"ל כללא דנו"ן פשוטה. ור"ל נו"ן במילואה יש בה ו' ונו"ן פשוטה לרמוז שמלכות הנק' נו"ן כפופה מקבלת מת"ת הנק' ו' ומקבלת מהבל היוצא מהיסוד הנק' נו"ן פשוטה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:8)

**נו"ן כפופה בכללא דפשוטה** הוא כמ"ש בשם הרב שאמר נ"ון כפופה היא גופא דנוקבא והיא יונקת מן נו"ן פשוטה שהיא הארה היוצאת מהיסוד הנק' נו"ן פשוטה ונכללת בו וז"ש נו"ן כפופה בכללא דפשוטה וז"ש לעיל נמי נו"ן פשוטה כללא דתרין נונ"ין שר"ל נו"ן פשוטה כוללת נו"ן כפופה שהוא גופא דנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:9)

**אל מלך נאמן** א"ל בינה שעיקר שם ס"ג הוא אל כנודע. ומלך זעיר ונאמן היא מלכות הנק' אמונה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:10)

**וכולהו פתחין בשמהן איקרון** פי' פתחים של גהינם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:11)

**וכל פתחא ופתחא וכו'** פי' של ג"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:285b:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:285b:12)

**ואשתמודעין פתחין** פי' של גיהנם ולכך אמר לקבליהון פתחין אינון פתחין דג"ע. ובג"כ איקרי ארץ עיפתה תחתית ואיקרי אבדון. פי' ג' שמות נק' אבדון תחתית ארץ עיפתה. וז"ל הרב בס"הכ ז' מדורין בגיהנם ותחתון שבכולם שהוא שאול הוא כפול ונק' ארץ עיפתה נמצא שהם שמנה: והשנה י"ב חדשים הרי שמונה מדורי גיהנם כל א' נגד חדש וחצי. ובמדור תחתון יורדים אותם שאינם חוששים לענות אמן עכ"ל: וז"ש לעיל אית מדורא בתראה שהוא שאול והוא כפול דהיינו שאול הוא מדור הז' ותחתית רוא מדור הח' ולכך אמר שאול הוא מדורא חדא תחתית מדורא תתאה הנק' אבדון. וכן בסמוך אמר בההוא אתר נחתי דמבזי לאתבא אמן דהיינו אבדון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:1)

**הא דאהדר ביה** הוא תירוץ אחר. ופי' אם הרהר בתשובה ומת אזי מוריד שאול ויעל. אבל אין לפרש שעשה תשובה גמורה. דא"כ לא ירד לשאול כלל דאין לך דבר שעומד בפני התשובה. וכמ"ש הזוהר בפ' תרומה. ומ"ש אמונים נוצר ה'. פי' נוצר למי שעונה אמן ומשלם על יתר לגאה שאינו עונה אמן:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:2)

**עלי באר כלומר סק לאתריך לאתחברא בבעליך** ז"ל הרב באוצ"ח דע כי כאשר חוזרת מ' פנים בפנים מתמעטת בסוד נקודה תחת היסוד דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:3)

ואח"כ נגדלת מעט מעט עד שהיא עולה עמו פנים בפנים עד למעלה וזהו אומרו עלי באר כי עתה בהיותה פנים בפנים נק' באר והיא עולה עלייה אחר עלייה עד שחוזרת פנים בפנים עמו. עוד יש לפרש פי' שני בפ' זה ויתבאר אחר פ' באר חפרוה שרים והוא כי המ' בהיותה באחור מקום הפה שלה הוא כנגד יסוד ובחזרתה פנים בפנים נעשה מקום הפה שלה בחי' היסוד והרחם שלה ונמצא יסוד שלה מכוון כנגד יסוד שלו. ולכן בחי' תשמיש נק' בלשון אכילה בכ"מ וז"ש באר חפרוה שרים כמ"ש הזוה' בפ' וילך וז"ל עלי באר סק לאתריך וכו' פי' הענין כי הנה ענין חפירת הבאר הזה בית הרחם שלה שהוא עמוק דוגמת הבאר היה ע"י א"וא שעל ידם נגדלה וחזרה פנים בפנים אשר עי"כ נעשה פה שלה בחי' יסוד שבה. וז"ש באר חפרוה שרים אלין אינון או"א. ואח"כ כרוה נדיבי העם היא בחי' נתינתם בה המ"ן בתוך הבאר ההוא אשר ענין זה יקרא כרייה וזה ע"י ידים דאימא שבהם ה' אצבעות ה' גבורות מנצפ"ך הכפולות אשר אלו ירדו למטה ונעשו בחי' מ"ן ביסוד דמלכות בסוד ונתתם חמישית לפרעה וכו' וז"ש כרוה נדיבי העם אלין אינון אבהן שהם ידים דאימא חו"ג הנק' אבהן. והנה אחר שנתקנה בבחי' יסוד שבה שהוא ענין חפירה וכרייה הנז' אח"כ נכנסים בה ג"ר שהם המוחין שלה הנעשים מבחי' נה"י דזעיר כנודע ואלו נרמזו באומרו במחוקק דא יסוד במשענותם דא נ"ה. ואז ראוייה להזדווג עמו פנים בפנים וז"ש תחלה עלי באר סק לאתריך לאתדבקא בבעליך. פי' שהדבור הזה נאמר אל המ' הנק' רחל ונקרא באר ואומרים לה אתה הנק' באר עלי ר"ל העלה מ"ן למעלה בהזדווג עם בעליך כי הרי כבר ניתקן יסוד שלך כמ"ש באר חפרוה שרים כרוה וכו' וא"כ עלי באר העלה מיין נוקבין עכ"ל שם באוצ"ח ובקיצור לשון. ובזה מובן לשון זה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:4)

**הא מעילא לתתא** פי' דלעיל אמר את השירה הזאת מתתא לעילא שר"ל שהמ' העלתה מיין נוקבין לזעיר כמ"ש בסיפא דקרא עלי באר ענו לה. והיינו העלאת מ"ן כמ"ש בשם הרב ואחר שאמר הכתוב במחוקק במשענותם שהם נה"י דזעיר שבהם ג' פרקין תתאין דנה"י דאימא והם מוחין דמ' שנצח דזעיר בונה חח"ן דמ' והוד דזעיר בג"ה דמ' ויסוד דזעיר דת"י דמ' לכך אמר הא מעילא לתתא. דהיינו שמושכין מהמוחין דאימ' שבתוך נה"י דזעיר למ'. ומ"ש במחוקק דא יסוד. ז"ל הרב בליקוטי' הטעם שנק' יסוד לפי שהיסוד ה"ס יצחק ק"ץ ח"י שהוא קץ הגוף נטיל לשמאלא ובג' גבורות ממותקות שהם ג' הו"יות גי' ע"ח עם כללות ג' הוי"ות בעצמם גי' פ"א וכן יסוד עם הכולל גי' פ"א. גם טעם אחר כי היסוד יש בו י"ה אדנ"י. היסוד עצמו נקרא י"ה ועטרת יסוד נק' אדנ"י. י"ה אדנ"י גי' יסוד. גם טעם אחר כי ב' יסודות של לאה ורחל שהם שני ממי"ם כזה ם ם גי' יסו"ד שמזדווג עם שניהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:5)

**וממדבר מתנה** מ' נק' מדבר כמ"ש בא"ר ור"ל וממדבר מתנה שהמ' מחברת עם יסוד הנק' מתנה ששם נתינות החו"ג של א"וא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:6)

**וממתנה נחליאל** פי' ת"ת הנק' נחליאל שנוטה לחסד הנק' אל וזהו נחליאל והכוונה שמהיסוד עלתה לת"ת ומשם עלתה לחב"ד דזעיר שנק' במות שהם ע"ג ז' תחתונות דזעיר וזהו ומנחליאל במות. ולכך אמר הזוהר ג' לשונות כנגד עלייתה ליסוד אמר הא קישורא שלימא. כנגד עלייתה לת"ת אמר קישורא דמהימנות' שת"ת נק' אמת. וכנגד עלייתה לחב"ד דזעיר אמר קישורא קיימא דכולא ביה שאז היא פנים בפנים בכל פרצוף זעיר. א"נ יש לפרש במות הם א"וא שיש פעמים שעולה המ' עד א"וא כגון במוסף שבת עולה עד אימא. ובמנחת שבת לאבא. ולכך אמר קישורא קיימא דכולא ביה. א"נ יש לפרש וממדבר מתנה. מהמ' נשפע השפע לבריאה ששם אימא מקננ' שהיא מתנה טובה וממתנה נחליאל. מבריאה ליצירה ששם מקנן זעיר שנוטה לחסד הנק' אל ומנחליאל במות. ר"ל מיצירה לעשייה ששם מקננא המ' שהיא נגד נה"י שנק' גבעות והם במות דקרא. ולכך אמר ג' לשונות. קישורא שלימא נגד שפע שיורד לבריאה. קישורא דמהימנותא נגד שפע שיורד ליצירה ששם ת"ת הנקרא אמת קישורא דקיימ' דכולא ביה נגד השפע שיורד לעשייה וכיון שירד ונשתלשל עד העשייה אזי קישורא קיימא דכולא ביה. א"נ י"ל וממדבר מתנה ר"ל מלכות שהיא מדבר מתחברת עם זעיר הנקרא מתנה ששם נתונים המוחין.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286a:7)

**ומ"ש וממתנה נחליאל** פי' מזעיר עולה לאימא הנק' נחל ויש בה אל שהוא עיקריות שם ס"ג כנודע. ומ"ש ומנחליאל במות פי' מאימ' עלתה לבמות שהם אריך ואבא שהם עליונים על הכל. ולכ"א קישורא שלימ' כנגד חיבורה עם זעיר. קישורא דמהימנותא נגד חיבורה עם בינה כי אהי"ה פ' אהי"ה עולה אמ"ת. קישורא קיימא דכולא ביה נגד חיבורה עם אבא ואריך. וכל אלו הפירושים מיוסדים על דברי הרב וכולם אמת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286b:1)

**שמא קדישא עילאה** עיין מ"ש לקמן בשם הרמ"ז זל"הה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286b:2)

**השמים אינון דאשתמודעאן** פי' הוא זעיר דאצילות. וכן הארץ היא מ' דאצילות לכך אמר ה' הידיעה. מה תפוח מתפרש בגוונוי על כל אילני חקלא כך קב"ה מתפרש ואתרשים על כל חילין עילאין ותתאין בג"כ ה' צבאות שמו אות הוא בכל חילא דלעילא. ת"ח קב"ה כתפוח דאית ביה ג' גוונין וכו'. בסע"ה דף י"ט וז"ל ולהבין איך מדמה כ"י שהיא השכינה לקב"ה לתפוח בעצי היער שאנו רואים שעל הרוב תפוחי היער אינם טובים לאכילה. וקודם נבין מ"ש בפ' בחקותי ועץ השדה יתן פריו אפי' אילני סרק יצאו מטבע שלהם ויתנו פירותיהם. וקשה למה ישנה הקב"ה הטבע בחנם והיה די בשאר פירות שהם טובים בטבע שלהם ובמ"ש הזוהר יובן כי בימי שלמה היה קצת תיקון לקליפות בחי' שתים נשים זונות כי הזכרים היה להם תיקון בימי יהושע בסוד שנים אנשים מרגלים. ועתה גם הנקבות היה להם קצת תיקון בסוד יובן את תרמוד במדבר תרמו"ד אותיות מורד"ת שהיא פלוני' שמרדה על בעלה ויהיבת שיורין לבעלה. ושה"עה תקן אותה ומה שהיה בסוד אל אחר אסתרס ולא עביד פירין. עתה כשהיה להם קצת תיקון בקדושה קיבלו עול מלכות שמים בימים ההם על כרחם. ולכן נטע שלמה בב"ה שהיא השכינה. קדושה כל מיני מגדים של זהב להורות שקליפת הבריאה שהיא זהב עושה פירות בב"ה שהיא מ' ועול הקדושה היה מולך עליהם בחימה שפוכה והיה מכריח אותם לעשותו כטבע הקדושה הרי שבימי שלמה נתעלה קליפת הדומם ומכ"ש קליפת הצומח. ונמצא כשנמתקו הדינים והקליפות. אז אפי' עצי היער שהם דינים שבעשייה ששם סנדלפ"ון גי' פ"ר דינים שר יע"ר ג"כ עשו פירות ולכן בפ' אם בחוקותי תלכו הבטיחם שגם עץ השדה יתן פריו והשבתי חיה רעה מן הארץ דא חיה דזינא בישא כי כולם יהיו נמתקים ובימי שלמה היו ישראל במעלה רמה כי לא לן אדם בירושלים ועבירה בידו. ולכן קליפת הצומח הצליח ועשה פרי וקבל אלהותו שהוא שם הוי"ה ב"ה. וידוע שעיקר שם הוי"ה הוא בת"ת כמ"ש בלק"ת בפ' ויצא כי הת"ת בג' כלים שלו הכל הוא בשם הוי"ה. ובת"ת הוא כל השלשה גוונין כי הוא כולל חסד שהוא חוור. וגבורה שהוא סומק ות"ת עצמו שהוא ירוק והם ג' גווני התפוח שהוא הת"ת והיתה מתפשטת הארת הגוונין אף בעולם העשיה ששם עצי היער ולכן תפוח גי' צבאו"ת להורות כי אות הוא בצבא שלו שהוא כל צבא מרום. וזה מכוון בדברי הזוהר שאמר קב"ה אתרשים על כל חיילין עילאין ותתאין כי תתאין הם עצי היער. ושיעור הפ' כך כתפוח בעצי היער שהתפשטות אלהותך היה אף בקליפת עשייה שהם קליפות רעים מאד. עתה כולם נמתקו ולפיכך מלך שלמה על כל החיצונים ועל מלכא דשידים. וכשם שהארתך מתפשטת למטה כמו כן נתעלית למעלה בסוד ישראל עלה במחשבה לחכמה ובינה עילאין שהם מלבישים לחסד וגבורה. דאריך ובתוך חו"ג דאריך הוא נצח והוד דעתיק. כי מבואר בשער הנסירה שמוחין דזעיר באים מנ"ה דעתיק ועתה כשעלו למקומם בחו"ב דאצילות מכ"ש שקיבל מהם הארה נפלאה. וידוע שנ"ה נקראים בנים. וזה מאמר השכינה כשם שהארתך מתפשטת למטה עד עצי היער כמו כן נתעלית למעלה בין הבנים. אך ההארות שמתפשטים למטה נקראים גוונים כי הגוונים הם בראש הבריאה ולכן מצד הארת החיצוניות נקרא תפוח. משא"כ כשעלה למעלה נקרא דודי כי שם מחשוף הלבן ולא נקרא תפוח המורה על הגוונים ולכן אמרה בצלו חמדתי ופירשו בזוהר בפ' פקודי בצלו דאיהו בצלאל דאיהו אתקין משכנא ועביד ליה. וכ"י יתבא בצלא דאל ונבאר מלת בצלאל ע"פ מה שמבואר בזוהר בפ' שלח לך שבצלאל הוא סיומא דגופא שהוא יסוד ובו מתגלה חסד כי חסד שרייא בפום אמה וזה צל דאל שהוא חסד ולכן השכינה משבחת לדודה שהוא ת"ת וחזרה ואמרה בצלו שהוא יסוד חמדתי שהוא מתקן המשכן והמקדש בכח החסד כמ"ש שם בזוהר בן אורי דא ימינא וכו' עוד אמרה ופריו של יסוד שהם נשמות הצדיקים הבאים מצדיק הם ג"כ מתוקים לחכי כמבואר בשער מ"ן שנשמת הצדיק מזדווגת עם מלכות. והוא בסוד חיה חכמה שבה סוד אור זרוע לצדיק וזה מתוק לחכי כי חיך לעולם הוא חכמה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286b:3)

מאן שושנה פי' לפי שהרבה עשבים שנקראי' שושנים ואינם רומזים למלכות לכך אמר מאן שושנה שרומזת למ' ותירץ ר' אבא שושנה סוגה סתם. דהיינו שושנה מסוייגת ושמורה ויש בה שית טרפין וכן מ' מסוייגת מן הקליפות ואין להם יניקה ממנה. ויש בה הארת שש קצוות דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:286b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:286b:4)

**הכי כנסת ישראל וכו' פירוש שיש בה חו"ג שבניינה מהגבורות והתכוננותה מהחסדים ה"ג דהכי אמרה כ"י** ר"ל שמ' אומרת לישראל אני שמקומי הוא תחת התפוח שהם חג"ת כנודע שהם בין תרין דרועין. עוררתיך והבאתיך לעוה"ז:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:1)

**דא יובלא פי' יסוד דאימא נקרא יובלא כמ"ש באוצ"ח** וקראו הכתוב תפוח לפי שחג"ת הנקרא תפוח יצאו משם. והמ' התחלתה מחזה דזעיר תחת יסוד דאימא ששם החסדים המגולים ולכך אומרת לישראל אני שתחת התפוח שהוא יסוד דאימא. עוררתיך והבאתיך לעולם הזה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:2)

**כולא שפיר** פי' הכל אמת שהמ' היא תחת חג"ת ותחת יסוד דאימא. אבל הפי' הצודק יותר שתפוח הם חג"ת וז"ש אלא אלין אבהן וכו'. א"נ יש לפרש שמ"שה תחת התפוח עוררתיך היינו שמ' אומרת ליסוד דזעיר אתה שתחת התפוח שהם חג"ת אני עוררתיך שע"י העלאת מ"ן שלי אתה מתעורר. וזה כפי פי' ראשון שאמר אלין אבהתא.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:3)

**ומ"ש ודא יובלא** פי' שהמלכות אומרת לזעיר שהוא תחת הבינה הנקרא תפוח לפי שיצאו ממנה חג"ת אתה שתחת התפוח אני עוררתיך שע"י מ"ן שלי אתה מתעורר ולכך אמר ר' אבא כולא שפיר וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:4)

**באן אתר אתכלילת כנסת ישראל בשושנה** פי' אימתי נכללה בשם זה שנקרא שושנה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:5)

ואמר באינון נשיקין דהיינו בשעה שנושקין זו"ן זה לזה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:6)

ז' אינון פי' ז' קצוות דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:7)

**וילון עיין בפ' משפטים דף רל"ט ע"ב** שכתב הרח"ו שם בהג"ה וילון עטרת יסוד גם רחל נקרא וילון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:8)

**רקיע בפ' שמות דף י' ע"ב** פי' הרח"ו שם רקיע הוא יסוד. שחקים נ"ה זבול ת"ת. מעון חסד. מכון גבורה. ערבות בינה: ברייתי דלבר גרסינן. דכל הני ז' כתרין: פי' ז"ק דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:9)

**ז' רקיעין וז' כוכבייא** פירוש נגד ז' שמות של הספירות שהם חג"ת נהי"ם קורים להם שמות אחרים שהם שמות ז' רקיעים ושמות ז' כוכבי לכת. וז"ש וקארון לון שמהן בשמהן דהיינו נגד ז' השמות שהיו להם קורים להם שמות אחרים כדי להעלימם מבני אדם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:10)

**ואע"ג דשויין כלהו וכו'** פי' אעפ"י שהם שוים ז' שמות שהיו להם אעפ"כ השמות של הרקיעים והכוכבים הם כמו כסות להספירות כדי שלא יבינו בני אדם: וז"ש כולהו כסאי רקיעין דז' כוכבייא. י"ל בין הרקיעים ובין ז' כוכבים כולם כסוי לספי' ולכך אמר בסמוך ושויין אלין לקבל אלין בכסוייא דמלין לגבי אינון וכו'. שבתאי בסוף פ' תרומה פי' הרח"ו בהגהותיו שבתאי הוד מאדים גבורה. חמה ת"ת. נוגה נצח. כוכב יסוד אבל בצדק ולבנה. פי' שם צדק חסד. לבנה מ'. וכאן לא משמע הכי שהרי בסמוך אמר וסיהרא קרייה דוד מלכא צדק ש"מ צדק היא מ' ולבנה חסד שהוא חוור:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:11)

**ואנן באורחי דאורייתא קא אזלינן פי' שאין לקרותם אלא כמו שקראתם התורה** חג"ת נהי"ם חסד את הברית ואת החסד גבורה הגבור. תפארת עטרת תפארת נצח וגם נצח ישראל. הוד הוד מלכות. יסוד וצדיק יסוד עולם מלכות הוד מלכות וז"ש כשמות אשר קרא להם אביו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:12)

**כמה דאתכסיאו בלבאי** פי' בעוה"ז כסיתי אותם ולכך בעו"הב יתגלו על ידי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:13)

**מאן לן רב בחכמתא כדוד** פי' ואפ"ה כסה הספירות שקרא למ' צדק וכו'. כדמפרש: ואיהי איתקרי צדק גרסי':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:14
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:14](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:14)

**ואינון כורסי יקרא דמלכא** פי' ז"ון הם כסא לבינה. תשעה איקרון. כשנתחיל מחכמה כי כתר אינו מהמנין. וז' הם מחסד ולמטה שהם ז"ת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:15
[Mikdash Melekh on Zohar 3:287a:15](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:287a:15)

**וכי שירה איתקרי** פי' שפרשה זו היא תוכחת לישראל ואמאי קראה שירה ותירץ מה שירה אתמשכא וכו'. ולכאורה קשה כי בדף רפ"ד אמר שהשירה הזאה מתתא לעילא. והכא אמר אתמשכא בר"הק מעילא לתתא: וי"ל דה"ק מה שירה כגון שירת הים שאמר את השירה הזאת לה' והיינו שירה שאומרת מ' לזעיר ושרתה רה"ק על מרע"ה ואמר שירה זאת שאומרת מ' לזעיר. נמצא שנמשכה השירה מעילא לתתא שהמלכות אומרת אותה למעלה ונמשכה למרע"ה למטה ע"י רה"ק. הכי נמי דברים שהוכיח לישראל מלכות אמרה אותם למעלה ומר"עה בר"הק אמרן לישראל וז"ש אוף הכי מלין אלין וכו' ולכך קראן שירה: פי' האדרא בכרך בפני עצמו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:296b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:296b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:296b:1)

**קרא לון גוי קדוש** פי' נגד זעיר ולבתר קרא לון קודש: פירוש נגד א"וא. וזה שכתב ראשית תבואתו. שאבא נקרא ראשית. ותבואתה בה' היא בינה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:1)

**כד אתחברן כולהו קדוש כחדא איקרון קדש גרסינן** ור"ל כשמתחברים חג"ת הנקרא קדוש ועולים לבינה נק' קדש כמוה. וז"ש כולהו סלקין ומתכנשין לההוא אתר עילאה דאיקרי קדש. בתלת דרגין. כהנים לוים וישראלים שהם חג"ת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:2)

**ומ"ש וכד נהיר וכו' פי' כשמאיר אבא הנק' חכמה** אזי חכמת שלמה שהיא מ' מאירה גם היא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:3)

וכד אתברכאן מיסוד הכי קרינן לה קודש גרסינן ור"ל לפי שיסוד דאבא בתוך יסוד זעיר וכשמתברכת מיסודו מתברכת גם מיסוד אבא שבתוכו. קרינן לה רוח הקודש גרסינן. ר"ל רוח שיש בה קצת אור מקודש של מעלה.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:4)

**וינקא לכל אינון דלתתא** פי' בי"ע:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:5)

**אתקרי אם וכו'** פי' שנק' אם לב"יע כמו הבינה שנק' אם לז"ק וז"ש כההיא דלעילא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:6)

**דביה כלה** פי' שבזה השם נק' כלה:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:7)

**דא עדן** פי' אבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:8)

**מאי כי שם ה' אקרא** פי' דמשמע שהזכיר מרע"ה שם הוי"ה. ותירץ הא כתיב הבו גודל וכדמפרש ר' אבא הבו גודל דא גדולה וכו' שהם ו"ק דזעיר ומ' וה"ס שם הוי"ה כי יה"ו הוא זעיר ה' אחרונה מ'. וז"ש הא כולא שמא קדישא דק"בה: ה"ג אמר ר' חייא האי קרא אוליפנא מניה וכו' ומתאחדן בחד. פי' בא"ס המייחדם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297a:9)

**מאי באמת בחותמא דגושפנקא דמלכא** פי' זעיר הנק' אמת ויכוין האדם להמשיך לו המוחין דא"וא וממנו נבנית המ' וזהו עיקר עבודתינו ותפילתנו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:1)

**דאבהן לא מסתפקין** פ" חג"ת שאינם ניזונים משפע הבינה הנק' שקיו דנחלא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:2)

**וכ"ש בנין** פי' נה"י.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:3)

**א"נ דאבהן וכו' הם חב"ד דזעיר: בנין הם חג"ת דזעיר וכמ"ש הרב בכמה דוכתי**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:4)

**אלא חד לעילא וחד לתתא** פי' לו בו' הוא לתתא שהוא פגם גמור: לא באל"ף הוא לעילא שהוא פגם קצת:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:5)

**א"ר יהודה לו לא כלו' לגרמייהו עבדין** פי' רבי יהודה פליג וס"ל שלמעלה אין פגם כלל ועיין בפ' וארא דף כ"ו ע"ב שאמר הזוהר ב' פירושי' אלו וגם אני שמעתי וכו'. פי' מי גרם ששמעתי את נאקת בני ישראל לפי שכבר ואזכור את בריתי שהיא מלכות:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:6)

**את שבותך ורחמך דא מטרוניתא** פי' מ' היא שבותך לפי שנשבית בשבילנו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:7)

**רצית ה' ארצך** פי' מ' הנק' ארץ תחלה. ואח"כ שבת שבות יעקב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:8)

**הלה' תגמלו זאת דא הוא גמול וכו'** פי' ה' של הלה' רברבא כדמפרש והבינה היא עשתה לנו אותות במצרים דמנה נפקין עבדין לחירו ולכך אמר הכתוב הלה' תגמלו זאת זהו תשלום גמול שאתם עושים לבינה שעשתה לכם נימוסין במצרים וגרמתם בעונותיכם להגלות זאת. הא דבכל אתר קב"ה ואיקרי אם פי' בינה היא אם ז"ון והיא ה' ראשונה של שם ומלכות היא אם לבי"ע והיא ה' אחרונה של שם וזה שכתוב ותרין עלמין נינהו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:297b:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:297b:9)

**רביעית ההין** פי' מלכות שהיא רגל רביעי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:1)

**במדורא דשכינתא מדורך** פי' ר"ח אמר לר' יצחק שאתה תמיד עם רש"בי שהשכינה מתלבשת בו:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:2)

וארד בקדמיתא פי' משירד יעקב למצרים ירדה עמו שכינה לכבודו וזו הכנה כדי להצילו מיד מצרים וזש"ה וארד מתחלה כדי להצילו וכו' השמים לאכללא קב"ה. פי' זעיר ולכך אמר ה' הידיעה והארץ לאכללא קב"ה. פי' מלכות.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:3)

**וכל מה דלתתא וכו'** פי' בי"ע שהם תולדות ז"ון ולכך הקשה לו ר' יצחק מהו בהבראם וכתיב בה' בראם. דכיון שבי"ע הם תולדות ז"ון למה לא הזכיר הכתוב רק בה' בראם ולא הזכיר זעיר ותירץ ר' חייא כד שמים אתחברו וכו' ר"ל שהזעיר נתן הטיפה במ' והמ' שהיא ה' מוציאה בי"ע ולכך לא אמר רק בה' בראם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:4)

**באברהם היינו השמים** פי' זעיר שבניינו מהחסדים הנק' אברהם ה"ג א"ל כולא חד מלה הוא באברהם ול"ג מלה שנית. א"ל ודאי הכי הוא. כפי המשך הענין משמע שר' יצחק הוא דאמר ודאי הכי הוא. והוא שדיבר ג"כ פעם שנית ושלישית שאמר בסמוך א"ר יצחק ואפי' ביעקב וכו' א"ר יצחק בר אנן וכו'.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:5)

**ותנינן העו"הז וכו'** פי' עו"הז שלנו נבראת ע"י המ' הנק' ה' בה' בראם כמ"ש לעיל וכן אמר לקמן ג"כ בה' בראם ממש ועו"הב נברא בי'. פי' בינה מאבא ומביא ראיה מפסוק ונהר שהיא בינה יוצא מאבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:6)

לאכללא השמים פי' דריש ה' של הגן שהוא הידוע דהיינו זעיר דאצילות וז"ש לאכללא השמים דהיינו השמים הידוע שהוא זעיר דאצילות והאי דנקט את תחלה לישנא דקרא נקט. אבל דרשא דאת היא בסמוך שאמר את הגן לאכללא את הארץ:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:7
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:7](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:7)

דאינון מתעטרין לעילא פי' המוחין נעשים בסוד מקיף לרישא דזעיר תחלה ואח"כ סלקין ברישא דמלכא דהיינו שנכנסים בראשו כמ"ש הרב ז"ל וז"ש לקמן כי גדול מעל שמים שהמוחין שהם חסדך למעלה מת"ת הנק' שמים שהמוחין הם בראשו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:8
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:8](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:8)

**וסלקין ברישא דמלכא** פי' שהמוחין הם ברישא דמלכא והם באים מאבא לאימא לפי שנה"י דאבא תוך נה"י דאימא ונה"י דאימא בתוך קצוות דזעיר. ומשם באים למלכות. וז"ש מן לבנון מתמן נפקין לבינה ונגיד ואתמשך לכל זויין עד דנגדין אינון מבועין וכו' דאיקרי ימא רבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:9
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:9](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:9)

**אל צור חוצבתם פי' זעיר** ומקבת בור היא המ':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:10
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:10](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:10)

**גן נעול** פי' יסוד דנוקבא:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:11
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:11](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:11)

בה' בראם ממש באברהם פי' במ' הנק' ה' ובחסד הנק' אברהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:12
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:12](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:12)

**א"ר יצחק וכו'** פי' בא להוסיף על הא דתנינן העוה"ז נברא בה' שהוא לשון המשנה עד בה' בראם ממש באברהם. ובא ר' יצחק להוסיף שאף ביעקב שהוא ת"ת מתקיימת העולם.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:13
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298a:13](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298a:13)

**וכי ישראל דאיקרון בנין** פירוש שיש להם נפש ורוח מז"ון ונקראים בנים שלהם:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298b:1)

**נטעתיך שורק** פי' שהטיפה באה מיסוד שהוא בניקוד שור"ק ומת"ת הנק' אמת וזהו זרע אמת והכל מתקבץ בבטן הנוקבא. ולכך אומרת השכינה וכי אפשר מלרחם על ישראל שהם מיסוד ות"ת שנק' בן בטנה. שהם משפיעים הטיפה בבטן המלכות. עוד כוין למ"ש הר"ב ז"ל ששם ב"ן שנותן היסוד למ' ביסוד דידה הלוקחים ממנו נשמות ישראל כל נשמה ונשמה חלק אחד והוא שורשו מן הדכורא כנודע ולכך אמרה המ' וכי איפשר מלרחם על ישראל שהם משם ב"ן שבבטנה ועל סודות אלו שאמרנו לכך אמר לו ר' חייא בסמוך בריך יהא קב"ה דערענא לך וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298b:2)

**דהא מלין אלין בשמיה אחידן** פי' ז"ון הם שמו ית' כמ"ש יה"ו הוא זעיר ה' אחרונה מלכות. וכשם שאי איפשר לשכוח שמו ית' כך אי אפשר לשכוח ישראל שאוחזים בז"ון:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298b:3)

**אינון שיתא יומין** פי' ו"ק דזעיר:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298b:4)

**דעבד קב"ה עלמא בהו** פי' בינה על ידם תקנה בי"ע כמ"ש הרב שחסד דאצילות נתלבש בחסד דבריאה. וחסד דבריאה בחסד היצירה וחסד דיצירה בחסד דעשייה וכן כל הו"ק כי ששת ימים. ושיעור הכתוב ה' שהיא בינה ע"י ששת ימים עשה שמים וארץ שהם בי"ע: ענפי אילנא. ע' שרים ומ"ש בגו אילנא. פי' ת"ת: ה"ג על שאר עמין ה"ג זכאה חולקהון דישראל דקב"ה דבר עמהון הכי. ול"ג בישראל:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:298b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:298b:5)

**כי יעקב בחר לו יה** פי' יה בחר ליעקב:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299a:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299a:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299a:1)

**ינדעון דסייעתא דהאי זאת עמהון וכו'** ינדעון איכה ירדוף א' אלף וכו'. כאן משמע שירדוף א' אלף היינו א' מישראל ירדוף אל"ף מא"וה ושיעור הכתוב אמר להם משה כשהייתם צדיקים א' מכם היה רודף אלף של או"ה. ועכשו אם לא כי צורם מכרם. הפך פי' רש"י ז"ל בחומש שפי' איכה ירדוף א' מאומות העולם אלף של ישראל. ומדברי רז"ל מוכח כדברי הזוהר שאמרו שהיה דוד מצטער על מקרא זה איכה ירדוף א' וכו' כי דוד היה מעורר חטתו על שמונה מאות חלל וכו' והיה מצטער על מאתים להשלים פסוק זה וא"ל הקב"ה רק בדבר אוריה החתי ש"מ שאחד מישראל ירדוף אלף מאומות העולם. חד דכתיב וריב לה' וכו'. והשני הוא פסוק לכו נא ונוכחה כמרז"ל: אמרה ווי מה אעביד וכו' גרסי':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:1
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:1](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299b:1)

**הן לענוש נכסי מאן וכו'** עד דאשתרש מכולא וכו'. פי' עד שיהיה עני לגמרי מכל ממונו.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:2
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:2](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299b:2)

**ומ"ש ולזמנין דאשתרש וכו'** פי' שנעקרים שני איברים כגון רגליו ימותו או ידיו או א' מהם וז"ש או מחד מנייהו. ולפ"ז מ"ש תחלה הן למות הוא כפשטיה הן לשרוש היינו שישתרש מכל ממונו ויהיה עני חשוב כמת.


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:3
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:3](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299b:3)

**ומ"ש הן לעקור פי' שיעקור מאיבריו או מא' מהם**


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:4
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:4](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299b:4)

**ומ"ש הן לענוש נכס** פי' שיפסיד בחוליו סך מה שגזרו עליו ולא יהיה עני לגמרי. וז"ש ויהיב כל מה דאתגזר עליה. אמר ההוא טייעא ודאי ספרא דיליה בידי איהו מהכא משמע שהטייעא היה שם עם ר"א והחבירים ולעיל אמר ר"א בר מזמנא חדא דאמר כי טייעא חדא דשמע מאבוי וכו'. משמע שלא היה שם הטייעא כשאמר ר"א זה. ואיפשר שתחלה אמר ההוא טייעא לר' אלעזר דבר זה. ועכשיו אע"פי שהיה אצלו לא הכירו ר"א. וכששמע ההוא טייעא מה שסיפר ר' אלעזר לחבירים אמ"ל הא ספרא דיליה בידי הוא. ואע"פי דלעיל אמר דשמע לאבוי דאסיא וכו' דכאן אמר מאבי אבא. איפשר דאסיא זה היה בימי אבי אביו דבימי אביו ויש לאסיא ספר הנז' ונתנו לאבי אביו וירש אותו טייעא זה. נמצא שהכל אמת מש"ל דאסיא היה בימי אביו אמת ומ"ש הכא שהספר ירש אותו מאבי אביו אמת דהא והא איתנהו א"נ יש לפרש במה שחזר בזוהר ממעשה זה היה כתוב שחד טייעא היה עם ר' אלעזר וכשסיפר ר"א על טייעא אחר שאמר לו דשמע מאבוי וכו' אמר אותו הטייע' שהיה עם ר"א הא ספרא דיליה בידי וכו':


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:5
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:5](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299b:5)

**א"ר אלעזר אי ההוא ספרא הוה לגבן** פי' אע"פי שאמר לעיל ספרא דיליה בידי הוא היינו שמצוי אצלו בביתו אבל לא הביאו בידו עכשיו. ולכך אמר ר' אלעזר אי ההוא ספרא הוה לגבן וכו'. ואמ"ל הטייעא אני מוסרו לך אדעתא להראותו כהרש"בי:


###### Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:6
[Mikdash Melekh on Zohar 3:299b:6](https://torahapp.org/share/book/Mikdash%20Melekh%20on%20Zohar/r/3:299b:6)

**ועל ההוא רזא אפיק רזין דאסוותא** פי' כגון אזוב הוא ביסוד ומי שפגם ביסוד רפואתו באזוב שהוא יסוד. וכן כיוצא בזה: