## Minchat Ani on Torah, Bechukotai

###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 1
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 1](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/1)

במדרש רבה אם בחוקותי תלכו הדה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי המדרשות ר"ה בשם רב אחא חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות ואשיבה רגלי אל עדותיך רבי מנחם אמר חשבתי למה שכתבת לנו בתורה אם בחוקותי תלכו ומה כתיב תמן ונתתי שלום בארץ ואם לא תשמרו מה כתיב ויספתי ליסרה אתכם ואשיבה רגלי אל עדותיך עכ"ל ולבאר מה כוונת האמוראים ומה חילוק בין דרשותיהם י"ל שיש בעבודת ד' שלש מדריגות זו למעלה מזו. המעלה הראשונה היא העבודה מאהבה גמורה וסימן לזה שעובד כן הוא כשנעשה לו שמירת המצות כטבע וכמאמר הילל בסוכה פ' ה' מקום שאני אוהב לשם רגלי מוליכות אותי כאילו נמשך ע"י אבן השואב לשם וזה הי' מדריגת דוד שאמר כשהייתי מחשב למקום פלוני אני הולך מעצמי ע"י האהבה לתורה רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות. המדריגה השני שלמטה ממנה היא כשמקיים המצות לאהוב בטוב ולמאוס ברע מצד עצמם מפני שמכיר במעלותם ושמאשרים אותו כמאמר התנא הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה שיש לפרש שכוונתו ששכר המצוה הוא המצוה עצמה שיכיר שנתעלה ע"י עשייתה במעלת אנושי ושכר עבירה עבירה כמו כן העבירה עצמה היא השכר של עבירה כשיבחין ויכיר איך ע"י עשייתה נתגנה ושיורד ממעלת אנושי להשוות לבהמה. והמדריגה השלישית הנמוכה משתי הראשונות היא כשמקיים המצות ועוזב העבירות לא מצד הבת ד' ולא מצד אהבת המצות כ"א מאהבת השכר שיהי' לו בקיום המצות ומיראת העונש כשיעבור על מצות ד' ובזה יפורש המדרש אם בחוקותי תלכו הדה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך שדיבור הזה הוא בפי כל מקיים מצות ד' ההולכים בדרך עדותיו אכן במדריגות שונות דוד תפס במדריגה הראשונה באמרו בכל יום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות באשר שהוא אוהב את המצות עד שנעשים לו כטבע וכמאמר הילל מקום שאני אוהב לשם רגלי מוליכות אותי. מי שעומד במדריגה השניה ג"כ אומר חשבתי דרכי דהיינו חשבתי מתן שכרן של מצות והפסדן של עבירות חשבתי השכר שנותן המצוה בקיומה מצד עצמה להעלות אותי והפסד של עבירה מצד עצמה שממעטת אותי ממעלת אנושי וע"פ חשבון זה אשיבה רגלי אל עדותיך. והעומד על מדריגה השלישית אומר חשבתי מה שכתבת לנו בתורה חם בחוקותי ומה כתיב תמן ונתתי שלום ואם לא תשמעו מה כתיב ויספתי ליסרה אתכם ומפאת זה אשיבה רגלי אל מדותיך והכוונה בזה שהחכמים רצו להזהיר שאם גם הקב"ה אמר השכר על המצות והעונש על העבירות שלא לחשוב שזה עיקר המדריגה אשר ישיג האדם כ"א יש עוד מדריגות למעלה מזה והבורא יתברך נהג עם ישראל כאב המנהיג את בנו הקטן להראות לו על מדריגת שכלו מה שנעים לו ביותר כי כן היו ישראל בצאתם ממצרים כדכתיב כי נער ישראל ואוהבהו אבל כמו כשיגדל הבן וירחיב דעתו יבין וישכיל שיש מדריגה גבוה מזה כן ינהג אשר בשם ישראל יכונה וישתדל לעלות ממדריגה למדריגה עד יגיע לעבוד את בוראו באהבה גמורה.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 2
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 2](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/2)

ועפ"ז יבוארו דברי ירמיהו י"ז ברוך הגבר אשר יבטח בד' והי' ד' מבטחו והי' כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום והי' עליהו רענן ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימוש מעשות פרי עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו אני ד' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו כפרי מעלליו: בפי' זה י"ל ע"פ הנ"ל דאם אמנם כאשר ביארנו המדריגה הראשונה היא המעולה בבחינת עצמה באשר נתיסדה על אהבת ד' ותורתו בלבד עוד יש לה מעלה ג"כ בבחינת חזקתה בהצטרפותה אל מה שחוצה לה כי העובד ד' מצד אהבתו בלבד אין לו סכנה להטות מדרך הטוב מה שאינו כן מי שעובד בלבד מצר שמכיר בשכלו מעלת הטוב וגרועת הרע כי אפשר שינטה שכלו ע"י יצה"ר המכה אותו בעורון להחליף הטוב ברע לומר לאור חושך ולחושך אור וכן מי שעובד רק מפני אהבת השכר ויראת העונש כשיצר לו בעוה"ז גם כשמקיים מצות ד' כאשר יגזור חכמתו יתעלה עליו כן לטוב לו גם הוא ימאס בטוב ויבחר ברע כשיחשוב שתקותו להשיג השכר העוה"ז נכזבה וזהו מה שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בד' והי' ד' מבטחו כפל והי' ד' מבטחו אחרי כבר אמר אשר יבטח בד' לומר לזה יפואר באשרי אשר יבטח בד' באופן והי ד' מבטחו שלא ישגיח בדבר אחר כ"א בר' שהוא לבד מקום בטחונו שיודע שכל מה שמצוה ויגזור הוא רק לטוב לו כי הבוטח כזה הוא כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום שהתורה הנקראת מים היא המחזקת שרשיו ולא יראה כי יבוא חום שהוא אש היצה"ר להסיתו להחליף טוב ברע ולהוביש עלי רענן תקותו וגם בשנת בצורת לא ידאג לו עת בצורת שחסר ממנו שכר העוה"ז עכ"ז לא ידאג ולא ימוש מעשות פרי קדש הלולים מה שאינו כן מי שעובד רק ע"פ הכרת שכלו כי לו יש סכנה להתעות מדרך הטוב כי עקוב הלב מכל ר"ל בקל יתעקב הלב לילך דרך עקלקלות ואנוש הוא שאם חלוש וחולה הוא מי יודיענו מי יודיע לו שהלך בדרך עקלקלות ושלבו חלוש ואנוש אם הוא לבד שופט בשכלו על מצות ד' וגם מי שעובד במדריגה השלישית מפני אהבת שכר לא בלבד שהוא בסכנה לפול ברשת היצה"ר לעזוב דרך הטוב כשלא ימצא מה שקותה נפשו אלא גם יהי' לו הפסד במדת שכרו כי הלא אני ד' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו על דרך שאני בוחן לבו ומצאתיו נאמן לפני אני מיעד שכרו ואם הוא עוזב אהבתי וגם ממאס במצותי מצד עצמם ולא יקיים אותם רק מפני השכר אז שכרו מועט ולכן הלא טוב לו לעבוד במדריגת השלימות למען ירבה שכרו גם בעוה"ז.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 3
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 3](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/3)

עוד י"ל בפי' פסוקי ירמיהו ע"פ מה דאיתא במדרש רבה פ' נשא פ' י' אמר רבי שמואל ב"נ בשלש מקומות שמעו אומות העולם שהקב"ה מוכיח את ישראל ושמחו ולבסוף יצאו בבושת פנים ואלו הן לכו נא ונוכחה יאמר ד' אמרו עכשיו הוא מכלם מן העולם אפשר לאלו להתוכח עם בוראם כיון שאמר להם אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אמרו זו התוכחה לא בעי אלא מתפוגנה עם בניו ודכותיה מה שכתוב במיכה שמעו הרים את ריב ד' והאיתנים מוסדי ארץ כי ריב לד' עם עמו ועם ישראל יתוכח אמרו עכשיו הוא מכלם כיון שאמר להם עמי מה הלאתיך ענה בי אמרו זו תוכחה לא בעי אלא מתפוגנה עמהם ודכותיה מה שאמר בהושע וריב לד' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו אמרו עכשיו מכלה אותם וכיון שאמר להם בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלקים אמרו לא זו תוכחה אלא מתפוגנה עמהם עכ"ל וי"ל אף שחיו השלשה הנביאים ישעיה מיכה והושע בזמן אחד שכולם נבאו בימי יותם אחז יחזקיהו אשר על כן אפשר ששמעו אוה"ע ע את דברי כולם בעת אחת עכ"ז אחרי שכבר ידעו מאשר שמעו בראשונה שלא רצה להוכיח אלא להתפגן למה שמחו בדברי הנביא השני וקיוו שהוא מכלם ויותר יקשה למה קיוו ג"כ בדברי השלישי גם י"ל בהמדרש שלא חשב הנביאים כסדרן דע"פ סדר הנביאים בתרי עשר קדם הושע למיכה ולבאר זה י"ל שגם בפסוק י"ל מה שאמר ריב ל' עם יהודה למה עם יהודה דוקא ולא כמו בשני נביאים האחרים שמוכח עם כלל ישראל וגם מה ויכוח יש במה שאמר בבטן עקב את אחיו וכי זה יחשב ליעקב לחטא ולפרש זה י"ל ע"פ מה שנאמר בפ' תולדות שעשו אמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי בזה רצה לומר שנקרא שמו יעקב על שם העתיד שירמה אותו אבל הכתוב מעיד שקרו שלא נקרא יעקב כ"א על שאחז בעקב עשו בבטן אמו כדכתיב וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב הרי שהכתוב מעיד שנקרא יעקב על שם העקב והנה עשו אשר לא מש שנאת אחיו מלבו מסתמא שמח כששמע שאחיו שנאו את יוסף הבן הנאהב ליעקב כי אמר שנשתלם ליעקב מדה כנגד מדה באשר הוא רמה אותו ולא נהג עמו כאח אהוב לכן נתהו' השנאה בבני יעקב איש אל אחיו ומסתמא ביותר שמח כששמע בצרת יעקב כשנאבד יוסף ממנו וחשב שנהרג אכן נהפך שמחתו לאבל כשנשמע גדולת יוסף ואיך הצליח את אביו ואת אחיו ונעשה אהבה ואחוה ושלום ביניהם ואז מסתמא עיקר שנאתו הי' על יהודה שהוא הציל את יוסף שלא הומת מאחיו במה שאמר מה בצע כי נהרוג את אחינו לכו ונמכרנו לישמעאלים אשר משם עלה לגדולה ובאשר שנאת עשו ליעקב ירשו ממנו גם זרעו והנלוים עליהם מאוה"ע לכן כששמעו כי ריב לד' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו שמחו כי חשבו כי יריב ד' עם יהודה על שלא הניח להרוג את יוסף להיות נקמה לאביהם עשו ביעקב וביותר שמחו כששמעו שעתה יפקוד על יעקב כדרכיו שחשבו שיענוש ליעקב מה שעשה לעשו אביהם ומיודעם אבל כששמעו מה שאמר בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את שקים וישר אל מלאך ויוכל וגו' הבינו שהקב"ה רק משחק ומשתעשע עם בניו שלא מזכיר לו חטא רק מה שבבטן עקב את אחיו ושגבר על המלאך של עשו ונצחו שזה מראה לא בלבד שלא חטא במה שנטל בכורה וברכה מעשו אלא שגם פתרון שם יעקב של עשו על שעקב ורמה אותו שקר הוא שלא נקרא יעקב אלא על שאחז בעקבו וגם מורה על גדולת יעקב לפני הקב"ה שנתן לו להתגבר על מלאכו.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 4
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 4](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/4)

ובזה יתיושב המדרש שאע"פ שבשלשה מקומות נודע לאוה"ע ששמחו על שוא כשקיוו שהקב"ה מוכיח את ישראל ויענוש אותם עכ"ז בשני מקומות הראשונים עוד נשאר להם תקוה אבל בפעם השלישית אמרו שאין זה תוכחה שאז נשלם להם עצבונם ולכן נקט כסדר הזה שבתחילה שמעו דברי ישעיהו שאמר לכו נא ונוכחה יאמר ד' ושמחו בחשבם שעתה הוא מכלם מן העולם וכששמעו מה שאמר אם יהי' חטאיכם כשנים כשלג ילבינו ויצאו בבשת פנים אולי חשבו שהחוטאים נצולו בזכות הצדיקים ושעל כן מחל להם עונם ולכן כששמעו דברי מיכה שמעו הרים את ריב ד' והאיתנים מוסדי ארץ כי ריב לד' עם עמו ועם ישראל יתוכח שי"ל הכפל עם עמו ועם ישראל אבל הפי' שהצדיקים נקראו עם ד' כמו שכתבו המפרשים וזה שאמר ריב לד' עם עמו עם צדיקים וגם עם אחרים שנקראו סתם ישראל יתוכח ופתרו אוה"ע הדברים כי ריב לד' עם עמו שהם הצדיקים על שלא מיחו בהחוטאים ועי"ז ועם ישראל יתוכח על חטאיהם שוב נתעוררה שמחתם בשמעם ע"פ מחשבותם כי קצף ד' גם על הצדיקים ועל כן לא יהיו מחסה להחוטאים מישראל אבל כששמעו סוף דברי הנביא דברי חיבה מה הלאתיך ענה בי יצאו שנית בבשת פנים שהכירו שלא רצה הקב"ה להתוכח אלא להשתעשע אכן אולי חשבו מה שהקב"ה מחסה לישראל ולא מענישם הוא בזכות אבות כמו שמשה הסיר חרון אף ד' מהם בעגל כאשר התפלל זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אבל כששמעו דברי הושע ריב לד' עם יהודה ולפקוד על יעקב כדרכיו נתחדשה שמחתם בחשבם כ"א ד' יפקוד על יעקב מבחר האבות כדרכיו אז יעמוד להם זכות אברהם ויצחק שהיו גם אבות עשו אביהם ומיודעם ומעתה יבוא עונש גם על ישראל על כל מה שחטאו אבל כששמעו בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את שקים באשר על ידי זה נודע להם כי ד' אוהב את יעקב כאשר ביארנו ושכל דברי עשו וכל תרעומותיו עליו שקר וכזב הן שוב יצאו בבשת פנים ועתה נודע להם בבירור שלא יתוכח עם ישראל להרע להם.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 5
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 5](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/5)

ועפ"ז יפורשו הפסוקים ברוך הגבר אשר יבטח בד' וגו' שכבר ביארנו פ' אמור שמה שהקב"ה משלם להצדיק שכר על מעשיו אין זה בשביל המעשה כי בזה הקב"ה מסייע לו כמו שאמרו רז"ל אם לא שהקב"ה ה עוזר לצדיק לא יכול לכבוש את יצרו אבל השכר בא לו על הרצון והמחשבה שבזה הצדיק הוא העושה לבדו כמו שאמרו שרק הבא לטהר מסייעין לו אכן בעונש על החטא אינו כן שהקב"ה לא מעניש על המחשבה כ"א על המעשה כדכתיב און אם ראיתי בלבי לא ישמע ד' שאף שהוא בוחן לבבות עכ"ז מטמין המחשבה רעה תחת כנפי חסדו ולא יענש לחושב מחשבות און רק על המעשה אם פעל ועשה חטא וזהו מה שאמר הכתוב ברוך הגבר אשר יבטח בד' פי' אשר יבטח בד' שלא יתיאש שלא יכול לעמוד נגד תאותיו כ"א יבטח שאם יתחיל יהי' ד' בעזרו כי אז יהי' ד' מבטחו שתקותו לא תכזב כי ד' יהי' לו מעוז ומבטח והי' כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא יראה כי יבוא חום הוא אש של יצה"ר והי' עליהו רענן וגם כשיהי' לו שנת בצורת כשיראה שיצרו רוצה להתגבר עליו ויעלה מחשבה בלבו לחטוא לא ידאג שיענש על המחשבה ולא ימיש מעשות פרי אלא יתחזק על יצרו לעשות הטוב פרי צדיק ולא יירא להענש על המחשבה כי אם גם עקוב הלב שהוא לשון עקב עקלקלות כמו שפתר עשו שם יעקב ואנוש הוא שחולה הוא מי יודיענו הלא אין יודע מחשבות רק אני ונעלמה המחשבה הרעה מהממונים ממני לענוש החוטאים אבל אולי על פי זה תירא שגם המחשבה הטובה לא תחשב למאומה ועי"ז גם לא יאות לך שכר שלם על מעשיך באשר אני הייתי בעזרך לזה אמר לא כן הוא אני ד' חוקר לב בוחן כליות ולתת לאיש כדרכיו אם רק דרך בדרך הטוב ולא עלה בידו להשלים המעשה וכפרי מעלליו אם השלים המעשה ג"כ אשלם לו כאילו הם מעלליו ולא מעללי.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 6
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 6](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/6)

עוד איתא במדרש בפי חשבתי דרכי ר' אבא בריה דר"ח בשם רבי יונתן אמר חשבתי ברכות חשבתי קללות ברכות מאלף ועד תיו וקללות מן ו' ועדה שהברכות מתחילין בא אם ומסיימין בת' קוממיות והקללות מתחילין בויו ואם ומסיימין בה' משה ולא עוד אלא שהן הפוכות א"ר אבין אם זכיתם הרני הופך לך קללות לברכות אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד אם בחוקותי תלכו עכ"ל בפי' המדרש מה הוקשה לו שאמר חשבתי ברכות חשבתי קללות יש לומר דאחר שנודע שאצל הקב"ה מדה טובה יותר על מדת פורענות למה מספר הקללות מרובה על מספר הברכות ואם נאמר אחרי שהברכות מתחילין באלף ומסיימין בתיו שזה מרמז שנכללים כל הברכות בהם כמו שנכללים בהן כל האותיות מתחילה ועד סוף הלא זה גם בקללות שמתחילין בו' ומסיימין בה' שג"כ נכללים בזה כל האותיות וא"כ על כל פנים רק שוים הברכות לקללות ואינם יותר מהן כראוי למדת הטובה של הקב"ה ולא עוד אלא שבהקללות האותיות הפוכות כאילו בא לרמז שיבואו עליהם מופלאות שלא כדרך הטבע מה שקשה ביותר מאשר שע"פ הטבע בלבד נלקו וזהו קושית המדרש ועל זה משיב שאדרבא בזה הראה הקב"ה שאין ברצונו להביא הקללות כסידרן במספר כולן כ"א מגזם בהן כדרך שעשה בויכוח ושלא יהיו לישראל רק להתראה למען ייטיבו במעשיהם ואז כל ההתראות לרעה וקללה יהפכו להם לברכה ולכן הם נכללים בהיפוך האותיות לרמז שמיועדים להתהפך לברכה וזה מה שאמר ר' יונתן חשבתי ברכות חשבתי קללות וכו' א"ר אבין אם זכיתם הריני הופך לכם קללות לברכות.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 7
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 7](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/7)

אמנם מה שמסיים המדרש אימתי כשתשמרו את תורתי הה"ד אם בחוקותי תלכו צריך ביאור מה משמיענו בזה שפשיטא שאם זכיתם לא יהי' רק בשמירת התורה ומה ראי צריך לזה מאם בחוקותי תלכו יותר מהרבה פסוקים שבתורה שמזהיר הקב"ה לשמור תורתו ולקיים מצותיו ולבאר זה נקדים דברי הנביא ירמיה כ"ג כה אמר ד' צבאות אל תשמעו אל דברי הנביאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי ד' אומרים אמור למנאצי דבר ד' שלום יהי' לכם וכל הולך בשרירות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ד' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע שיש לדקדק הסתירה בתחילה אומרים דבר ד' שלום יהי' לכם אומרים כי מי עמד בסוד ד' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע הלא הם בעצמם אמרו דבר ד' שלום יהי' לכם וגם י"ל מה שאמר כי מי עמד בסוד ד' מה נתינת טעם בזה למה שאמר לא תבוא עליכם רעה וגם תיבת אמרו מיותר אחר שכבר התחיל אומרים אמר למנאצי ולבאר זה י"ל שיש שני מיני רשעים העוברים על התורה ומצות יש רשעים המודים בתורה שמן השמים היא הם יודעים רבונם ומורדים בו בטענת שוא וכזב שלא הי' רצון הבורא שיהיו המצות נצחיות ושעל כן יש לשנות אותם או להניחם לגמרי כפי צורך חברת בני אדם בכל זמן וכת רשעים האלה נקרא מנאצי ד' ויש כת אחרת מהרשעים הכופרים שהתורה מן השמים באמרם מעולם לא דבר הבורא עם בני אדם ולא הודיע להם רצונו ועל כן הטוב לאדם לילך אחרי שרירות ומחשבות לבו ובזה ימלא רצון ד' וזה מה שמזהיר הנביא א תשמעו אל דברי הנביאים החונפים להפושעים ולמורדים לדבר לכל אחד כפי מחשבות לבו אומרים אמור למנאצי שהם כת הראשונה מן הרשעים שמודים בתורה מן השמים ומנאצים ד' במעשיהם להם אומרים דבר ד' שלום יהי' לכם שמענו דבר ד' שלח תענשו על מה שעברתם על התורה והמצות כי שלום יהי' לכם באשר שגם זה רצון ד' כשתעשו מה שעשיתם ולכת השני מהמורדים שהם ההולכים בשרירות לבם שלא מודים בתורה להם אומרים אל תפחדו מדברי התראת הנביאי האמת לא תבוא עליכם רעה כי מי עמד בסוד ד' וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברו וישמע ולכן לא יאומן שהודיע רצונו לבני ארם ושמתרה על העוברים על דברי התורה ויעניש אותם כן דברי הנביאים שקר החונפים לכל כת כפי מחשבתה ומכינים לה מעדנים כאשר תאהב ועל זה ירמי' מזהיר בשם ד' שלא ישמעו גם הטובים בישראל את דבריהם.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 8
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 8](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/8)

והנה אם אמרנו למעלה שהבחינה השנית מעובדי ד' הם העובדים לקיים המצות לא מאהבת הבורא המצוה כ"א מאהבת המצות בעצמם שמכירין בגודל תועלתם לחברת בני אדם ולהעלות את האדם למעלת אנושי אין זה רק בשמכירין ומודים שהתורה נתנה מהבורא ית' לטובת האדם אבל לא אותם שלא מאמינים בתורה ומקיימין המצות רק ע"פ שכלם שהם לא בלבד שלא יחשבו לעובדי ד' במעלה השנית כ"א לכופרים ומורדים בד' והסימן הגמור במה ניכר שמקיים התורה ע"פ ציווי ד' ולא ע"פ שכלו לבד היא אם מקיים גם החקים שנקראו המצות שאין למצוא להם טעם ע"פ שכל אנושי ושעל כן היצה"ר מסית עליהן ביותר וזה פי' המדרש אחר שאמר שלא בלבד שהברכות יבואו עליכם כ"א גם הקללות מיועדים להתהפך אלקיכם לברכה מסיים אימתי יהי' זה כשתשמרו את תורתי לומר לא כשתשמרו את המצות בלבד ע"פ שכלכם כ"א כשתשמרו אותם באשר הם תורתי שנתתי לכם ומסיים הה"ד אם בחוקותי תלכו שלכך פתח הפרשה של הברכות והקללות באם בחוקותי ולא באם את מצותי תשמרו שהכל בכלל לומר שרק בתנאי זה יבואו עליכם הברכות אם תאמינו שהתורה מאתי תצא מה שיהי' ניכר אם בחוקותי תלכו.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 9
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 9](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/9)

ועל פי הדברים האלה יש לפרש מה דאמרינן ברכות ד' ס"א תניא ריה"ג אומר צדיקים יצר הטוב שופטם שנאמר ולבי חלל בקרבי רשעים יצר הרע שופטם שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי ובינונים זה וזה שופטם שנאמר כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו אמר רבא כגון אנו בינונים אמר לי' אביי לא שבק מר חיי לכל ברי' ואמר רבא ידע אינש בנפשי' אי צדיק הוא או רשע הוא ואמר רבא לא אבראי עלמא אלא לצדיקים גמורים ולרשעים גמורים ואמר רבא לא נברא העולם אלא בשביל אחאב בן עמרי ור' חנינא בן דוסא לאחאב העולם הזה ולר' חנינא בן דוסא העוה"ב עכ"ל בפירוש יצר הטוב ויצר הרע שופטן כתב רש"י שיצה"ט שולט בו לטוב ובהיפך היצה"ר מסיתו לרעה והמהרש"א כתב דלשון שופטן לא משמע כן שזה אין צריך ראי' שהיצר טוב מפתה את האדם לטוב והיצה"ר לרע ולכן פירש ששופטו שאם יצדיק חוטא יצר טוב שופטו לחייבו בדין ואומר לו שחטא וכן ברשעים היצר הרע שופטן לחייבן בדין ואומר לו לרשע שפשע וחייב בדין ולענ"ד זה עוד דחוק יותר בפרט מה שכתב דיצר הרע שופט לרשעים ואומר בלבו שהוא פושע וחייב בדין שידוע שהוא בהיפך שאדרבה היצר הרע מסיתו לחטוא יותר ואיך יאמר לו שפשע וחייב בדין וגם הפסוק שהביא לראי' נאם פשע לרשע מורה להיפך שהרי מסיים אין פחד אלקים לנגד עיניו וא"כ אינו מתיירא מן הדין גם יש לדקדק מה השיב רבא על תשובת אביי לא שביק מר חיי לכל ברי' והמהרש"א פי' שהתשובה היא מה שאמר רבא ידע אינש בנפשי אי צדיק או רשע הוא שרצה לומר בזה ידעתי שאינני מן הצדיקים אלא מבינונים ומתוך עניוות אמר ל' הכי שלא הי' רוצה להחזיק עצמו צדיק וע"ז יקשה דהא תינח אם הי' אומר כגון אני בינוני אבל הלא אמר רבא כגון אנו בינונים לשון רבים וכלל לכל הפחות אביי עמו ואיך יתכן שמפני עניוות שלו ישפיל גם אביי לחשבו רק כבינוני גם יש לדקדק מאין ידע אינש בנפשי' אי צדיק אי רשע הוא וגם איזה המשך יש עוד למימרא דרבא לא אבראי עלמא לצדיקים גמורים או לרשעים גמורים עם הקודם ולבאר כל זה נקדים מה שאמר אחד ממושלי משלים ליתן טעם למה דואגים הצדיקים שיפסידו חלק לעולם הבא והרשעים אינם דואגים כלל כאלו בטוח להם שינחילו לעולם הבא שידוע שיעקב ועשו חלקו העולמות שעשו חמד ולקח העולם הזה ויעקב לקח העולם הבא ואחר שגדלו הנערים ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה שט אחר כל הנאות שבעולם ויעקב איש תם יושב אוהלים לילה כיום יאיר לו לעסוק בתורה ולא נהנה מן העולם מאומה והנה עשו לא בלבד שמתוך הרבה הנאותיו יום יום נעשה בשרו רזון ומראית פניו רע אלא גם הדאגה נתנה בלבו מפני שידע שבכל יום הולך למות ונקרב אל קברו ואז כלו כל תאוותיו באשר שאין לו חלק לעולם הבא ולהיפך יעקב באשר ידע שבכל יום ויום נקרב לתקותו לנחול העולם הבא הי' מתענג בתקוה זו יותר מבכל תענוגות העולם והי' בריא בשר ופניו טוב ושמח. ועברו הרבה שנים שלא ראו האחים זה את זה שיעקב לא בא אל מקום תענוגי עשו ועשו לא בא אל בית המדרש של יעקב ויהי היום שהי' יום מועד והלך יעקב לטייל ולשאוף אויר ופגע בעשו ויהי כאשר ראה עשו את יעקב אמר רמאי אתה שחלקנו העולמות לי ניתן העולם הזה ולך העולם הבא וראה אותך ואותי אתה בריא אולם ושמן ופניך צהל ואני הלא אני חסר בשר ופני רע מאוד ופניך העיד בך שאתה נהנת מהעולם יותר ממה שנהנתי ולכן החלוקה בטל אני מבקש גם חלקי מהעולם הבא ויעקב טען נגדו מה אוכל לעשות אם אני בריא ופני טוב הלא אביא לך עדים נאמנים שקימתי דברי שלא להנות מהעולם הזה מאומה ושלא זזתי מבית המדרש כל ימי אבל עשו לא שמע על דבריו ואמר נגש למשפט ויבואו לפני השופטים כל אחד טען טענתו ולאחר ששמעו השופטים טענתם הוציאו אותם לחוץ ויתיעצו על דבר המשפט ודנו כזה בלי ספק יעקב צדק בדבריו והאמת אתו אכן הלא אין צער גדול מזה אם עשו יודע שהוא כשור לטבח יובל ובכל יום ויום מתקרב אל סופו להיות כלה ואבד ועל ידי זה יתמרמר חייו ואין לו תענוג שלם בעולם הזה ולהיפך ביעקב אחר שאין תענוג יותר מאשר ידע האדם שבכל יום הוא מקרב עצמו לתכליתו לנחול תענוגי עולם הבא על ידי זה יש ליעקב גם תענוג העולם הזה באמת מה שלא יאות לו וע"כ נתיעצו השופטים לבשר דבר המשפט לכל אחד לבדו וקראו תחילה אל עשו ואמרו לו צדיק אחה בדינך החלוקה בטילה ותנחול גם חלקך העולם הבא מבלי שיגרע ממך מה שאתה נהנה בעולם הזה ובשורה הזאת דשנה עצמות עשו ויהי לאיש אחר נעשה בריא ופניו שמח באשר שחשב שחוץ מה שנהנה בעולם הזה גם בטוח לו חלקו בעולם הבא ואח"כ קראו השופטים ליעקב ואמרו לו האמת אתך כי אתה קימת דבריך שלא להנות מהעולם הזה אך השמר והזהר אם רק פעם אחת תהנה מהעולם הזה יותר מה שצריך לך להחיות נפשך אז החלוקה בטילה ותפסר מחלקך בעולם הבא מבלי שנחשב לך מאומה מה שלא נהנית בעולם הזה אלה דברי המשל ששמעתי: ובזה יש לבאר מה דאיתא בשבת ד' ל"א דרש רבא בר רב עולא דכתיב כי אין חרצובות למותם ובריא אולם אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שאינם חרדים ועצבים מיום המיתה אלא שלבם בריא להם כאולם ופי' רש"י כאולם שפתחו פתוח ורחב אמנם לא מבואר מה ענין לבם פתוח כאולם והמהרש"א כתב שלא בלבד שאינם עצבים על העבר גם אין חרדין על להבא ורצונם להיות בעוה"ז כבריא אולם אכן גם בזה לא נתבאר מה נתחדש בדברים האלה שרוצים להנות מהעולם ומה ענין שהקב"ה מקונן בזה הלשון עליהם אבל לפי דברי המשל יתבאר היטב שלשון דעתו רחבה נאמר על מי שיש לו לב שמח מבלי דאגה ואם הרשעים גם אינם היו מתייראין מן הדין לאחר המות אבל יודעים שלא יהי' להם חלק לעוה"ב אז אין שמחתם שלימה בתענוגי העולם הזה אבל היצר הרע שמסית אותם לחטוא לא בלבד שאומר להם כדבר נביאי השקר שלו' יהי' לכם ולא תבא עליכם רעה אלא שמבטיח אותם ג"כ שלא יפסידו מאומה מתענוגי העולם הבא כדברי השופטים אל עשו ועי"ז לבם פתוח כאולם לשמחה ולחדו' ומשלמת זה שמחתם בתענוגי העולם הזה ולעומת זה מצאנו להיפך בצדיקים שדואגים תמיד על מעשיהם שמא חטאו ויקבלו עונש לעתיד ויפסידו עולם הבא ומי לנו גדול בזה כרבי יוחנן בן זכאי שהי' מופלא במעשי צדיקים עד מאוד כדאמרינן סוכה ד כ"ח ועכ"ז כשבאה עת מיתתו בכה ואמר יש שתי דרכים לפני אחד לגן עדן ואחד לגיהנם ואיני יודע באיזה מוליכין אותי וגם זה מבואר ע"פ המשל שאם הי' בטוח במחשבתו שיהי' חלקו בנעימים בעולם הבא אז אין לך הנאה גדולה מזה בעולם הזה ואחרי אשר הצדיקים לא רוצים ליהנות מעולם הזה לכן נאחזים בדאגה הזאת.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 10
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 10](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/10)

וע"פ הדברים האלה נבין דברי ר"י הגלילי שאומר צדיקים יצר הטוב שופטן שנאמר ולבי חלל בקרבי ורשעים יצר הרע שופטן שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי שאלו הם השופטים אשר הזכרנו במשל שבלב הצדיקים מושל יצר הטוב לבד מבלי שום תאוה אחר תענוגי העולם כדכתיב ולבי חלל בקרבי והוא מבקש מן האדם שלא יתעסק רק בתורה ובמצות ואם רק בקל יתעה מדרך הטוב ישפוט אותו לעונש ולהיפך הוא ברשעים שבלבם לא מושל רק יצר הרע והוא שופט את מעשיהם הכל לטוב להם שלא ייראו מן הדין שלעתיד ושלא ידאגו שלא ינחלו לעולם הבא אם ילכו אחרי לבם וזה מה שאמר הכתוב נאם פשע לרשע בקרב לבי שיצר הרע אומר לו בקרב לבו דברים שע"י אין פחד שקים לנגד עיניו שלא יירא את ד' הן מפני שכופר בתורה והן מפני שאומר שאין הקב"ה משגיח על מעשיו אבל בינונים אלו ואלו שופטן שבלבם מושל לפעמים יצר הטוב ולפעמים יצר הרע ביותר ושניהם שופטים אותו אם ירצה לילך בדרך הרע לפעמים היצ"ט שופט אותו ואומר לו שיקבל עונש ולפעמים היצר הרע שופט אותו ואומר לו שלא ידאג ובזה השני יצרים לוחמים בקרבו ומביא על זה שנאמר כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו שהקב"ה בעזרו נגד השני שופטים שאם חטא מושיע לו משופטו היצר הטוב שאל יתיאש מחלקו לעה"ב אלא ישוב אל ד' וירחמהו ובטרם חטא עומד לו לעזר נגד שופטו היצר הרע לעזרו לכבוש את יצרו: וע"פ זה הענין אמר רבא כגון אנו בינונים ואביי לא הבין דעתו ושאל הלא לא שבקת חיי לכל ברי' אם תאמר שאנו בינונים שאז כל הפחות ממנו שהם בלי ספק רוב העולם ידונו כרשעים ועל זה השיב רבא וביאר דעתו בשני מאמרים בתחילה במה שאמר ידע אינש בנפשו אם צדיק הוא או רשע הוא שרצה לומר ע"פ דברי ר"י הגלילי שבצדיק גמור אינו מושל רק היצר הטוב והוא שופטו אם רוצה ליהנות בעולם הזה אפילו בהיתר והרשע גמור היצר הרע שופטו ומזכה אותו שגם אם חוטא לא יירא מן הדין בזה יש לאדם מאזני צדק בשכלו לשקול בו אם הוא מן הצדיקים או מן הרשעים שאם אינו מרגיש שום תאוה להנאות עולם הזה מיראת הדין ומאהבת הבורא הוא מן הצדיקים ואם ילך אחרי תאוות לבו מבלי מעצור ומבלי פחד בלבו מן הדין אז ידע שהוא מן הרשעים שנותן להם הקב"ה שכרם בעולם הזה לטורדן מן העולם הבא ואחרי שאין אנו לא מן הצדיקים כאלה ולא מן הרשעים כאלה אנו בינונים ובזה לא התחייב לכל הפחותים ממנו באשר שנודע שרוב בני אדם כן במעשיהם ולא נבדלים רק ברב או מעט שקצתן נוטים אל הטוב יותר מלרע וקצתן אל הרע יותר מאל הטוב וגם לא פגם בכבוד אביי שידע שגם אביי לא יאמר שלבו חלל בקרבו מבלי יצר הרע שהוא בעצמו אמר סוכה ד' נ"ב שהוצרך לכבוש את יצרו הרע ונצטער על זה עד שאמר לו חד סבא כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו: ועוד ביאר רבא דעתו במה שאמר כגון אנו בינונים במאמרו השני לא אבראי עלמא אלא לצדיקים גמורים כרבי חנינא בן דוסא העולם הבא ולרשעים גמורים כמו אחאב בן עמרי העולם הזה ובזה ביאר דעתו שמי שנהנה מן העולם יותר מר' חנינא בן דוסא שהי' די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש אינו צדיק גמור וכן מי שנהנה מן העולם פחות מאחאב בן עמרי שלא נמנע ממנו שום דבר מתאוותיו אינו בכלל רשעים גמורים ובכגון זה אמר כגון אנחנו בינונים שאנחנו נהנים מהעולם הזה יותר מר"ח ב"ד ופחות מאחאב בן עמרי ובזה דומים אנחנו לרוב בני אדם רק ג"כ החילוק בין יותר ופחות ולכן לא נתחייב בזה שום אדם להתמנות עם הרשעים אם הוא פחות מאביי ורבא.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 11
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 11](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/11)

וע"פ הדברים הנ"ל יש לפרש ג"כ מה שנאמר בפ' נצבים שמשה הזהיר את ישראל פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ד אלקינו ללכת לעבוד את אלהי הגוים האלה פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה והי' בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד' וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ד' את שמו מתחת השמים שיש לדקדק הכפל פן יש בכם וגם מה שאמר לא יאבה ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד' צ"ב מה ענין כי אז למה דוקא אז החרון הגדול גם מה שאמר למען ספות הרוה את הצמאה כבר יגעו המפרשים לפרש הדברים האלה שבתחילת העיון אין להם הבנה אמנם יש לפרש ע"פ הנ"ל שיש שני מיני חוטאים יש המאמינים בתורה וחוטאים לתיאבון שלא כובשין יצרם הרע לעמוד נגד תאותם ויש חוטאים ע"י מינות שכופרים בתורה ובהשגחה והולכי אחרי שרירות לבם: ויש חילוק בין ב' מיני החוטאים בשני דברים. הא האחד: דחוטא לתאבון שמאמין בדבר ד' אצלו אפשר שתפעל התראה על העונש להיטיב דרכו אבל מי שאינו מאמין שצוה ד' על המצות וכמאמר דברי נביאי השקר מי שמע דבר ד' עליו לא תפעל גם התראת עונש להיטיב דרכו באשר שלא מאמין בהשגחה ושדבר ד' רעה על מי שעובר על המצות. והשני: כי מי שעובר לתיאבון לא יחטא רק כשגבר עליו התאוה אשר לא יעמוד נגדה אבל כשהוא שבע מן התאוות לא יעבור על מצות ד' וגם לא יניח היתר ויהנה מן האיסור אבל מי שמכחיש בדבר ד' ואומר בלבו כי רק מחשבתו ורצונו ימשלו על מעשיו הוא לא יחלק בין היתר לאיסור ובין אם יש לו תאוה או אין לו תאוה ליהנות מן האיסור כי אצלו הכל היתר.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 12
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 12](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/12)

והנה אם הביא הקב"ה לישראל בברית האלה זה לא יפעל רק להמאמין בדבר ד' אבל לא במי שהולך אחרי שרירות לבו וכופר בתורה ובמצוה עלי' ועפ"ז יפורשו הפסוקים שכבר כתב הרמב"ן שתיבת למען לא בא תמיד על הסיבה לאמר תעשה כן למען יהי' כן כי אם גם לפעמים על המסובב לומר כי מן המעשה יהי' המסובב כן כמו דכתיב למען הכלם למען תפוש בני ישראל וכדומה וכן פי' הרמב"ן גם פה למען שהוא המסובב ממי שאומר שלום יהי' לי ונדרוך בעקביו ויפורשו הפסוקים בטוב טעם שאחרי הביא משה את ישראל ע"פ ד' בברית האלה והזהיר בהם העונשים של התוכחה אם יעברו אמר כנגד הכת הראשונה מן החוטאים שלכך אני מזהיר אתכם על זה פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ד' אלקינו ללכת לעבוד את אלהי הגוים האלה ולכן הזהרתי אתכם בדברי האלה למען תשובו ותפנו לבבכם אל ד' אבל אמר עוד פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה שהוא מן הכת השני של החוטאים שלא מאמין בדבר ד' ואצלו יהיו השני ענינים אשר אמרנו דהיינו בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך דהיינו שיאמר לא אירא מדברי האלה כי לבי הוא מחוקקי ואחריו אלך והרעה השני אשר תצמח מזה יהי' למען ספות הרוה את הצמאה שירבה חטאיו גם כשהוא שבע מן התאוות לאותן שנהנה מהן בצמאון אליהן ועל זה אמר לא יאבה ד' סלוח לו כי אז יעשן אף ד' באיש ההוא יאמר אז יעשן להוציא הכת הרשעים הראשונה שהם לא מיועדים שירבצו בהם דברי האלה שלא נאמרה להם רק להורם שישובו וכדברי המדרש הנ"ל שלכך הקללות נהפכים הו' קודם ה"ה מפני שמיועדים מחסד עליון שיהפכו על החוטאים לברכות כשישובו ולא עליהם תחרה חמת ד' ורק במי שמכחיש בדברי האלה ואומר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך באיש ההוא יעשן אף ד' וקנאתו ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 13
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 13](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/13)

ובמה שאמרנו יפורש גם מדרש רבה פרשה זו תני בשם ר"א הסייף והספר נתנו כרוכים מן השמים אמר להם הקב"ה אם שמעתם מה שכתוב בספר הזה הרי אתם נצולים מן הסייף ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם שנאמר ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים תני בשם רשב"י הככר והמקל נתנו מכורכים מן השמים אמר להם אם שמרתם את התורה הרי לחם לאכול ואם לאו הרי מקל ללקות בו עכ"ל והנה ענין מכורכים יש לפרש שרצה לומר שאולי יאמר האדם אם נתנה התורה לקבל שכר על קיומה לא ארצה בשכר ולא אקיים מצותי אכן כבר אמר התנא לא אתה בן חורין להבטל ממנה שאין ברשותך לפטור עצמך מן המצות גם אם תמחול על השכר וזה הפירוש ממה שאמר הספר והסייף והככר והמקל נתנו כרוכים יחדו מן השמים שאם תקיים את התורה תקבל שכר ואם לא תקיים לא תנצל מן העונש:


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 14
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 14](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/14)

אכן מה ענין השני משלים שר"א ממשיל אל הספר והסייף ורשב"י ממשיל אל הככר והמקל יתבאר ע"פ הנ"ל שיש שני מיני שכר ועונש הא בעולם הזה והא' בעולם הבא ובעולם הבא יש ב' מיני עונשים העונש האחד והוא הקל הם ייסורי גיהנם והם הקלים באשר יש להם קצבה ואמרו רז"ל משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש אבל העונש היותר קשה אותו שירא עשו ממנו במשל הנ"ל שיפסוד חלק העולם הבא והוא הקשה ביותר מפני שאין לו קצבה ונמשך לעולם וכמו שייעד הנביא ישעי' באמרו כה אמר ד' שקים הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם יצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבושו.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 15
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 15](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/15)

והנה מה שאמר ר"א הסייף והספר נתנו כרוכין וכו' ואם לאו סוף שהוא הורג אתכם ודאי אין כוונתו על הסייף הגשמי והריגת גשמי שהרי מביא על זה הפסוק ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עד את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך ץ החיים ומי מבני אדם אשר פגע בעה"ז להכרובים או שנהרג מן החרב המתהפכת ולכן וודאי זה רק משל על המיתה הרוחני שלא להגיע לשכר העולם הבא הנקרא בשם עץ החיים באשר האוכל ממנו חי לעולם ולכן ר"א מדבר מן השכר והעונש של העולם הבא שהוא העיקר שאומר בשם הקב"ה אם שמרתם מה שכתוב בספר התורה הרי אתם נצולים מן הסייף ואין צריך להזכיר שכר אחר כי אם נצולים מן הסייף הרי השכר מאליו שידרכו על דרך עץ החיים ויגיעו אליו מבלי עיכוב אבל אם לא תשמעו הסייף הורג אתכם שיעכב אתכם מלהגיע אל עץ החיים לאכול ממנו לחיות לעולם. ורשב"י הוסיף שלא בלבד שכר ועונש העה"ב נתנו כרוכים אלא גם שכר ועונש העה"ז מה שממשיל בככר ומקל שהם עניני העה"ז לאכול וללקות שאם תעברו חלקו בעונשי העה"ז ואם תשמעו טוב הארץ תאכלו.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 16
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 16](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/16)

ובענין הגנת התורה מעונש עולם הזה מבואר סוטה פרק ג' בהתהלכך תנחה אותך בעוה"ז בשכבך תשמור עליך בקבר והקיצות היא תשיחך בעוה"ב משל לאדם שהי' מהלך בדרך באישון לילה ואפילה ומתירא מן הקוצים ומן הברקנים ומן הפחתים ומן חי' רעה ומן הלסטים ואינו יודע באיזה דרך מהלך נזדמנה לו אבוקה של אור ניצול מן הקוצים ומן הברקנים ומן הפחתים ועדיין מתיירא מחי' רעה ומן הלסטים כיון שעלה עמוד השחר ניצול מחי' רעה ומן הלסטים ועדיין אינו יודע באיזה דרך מהלך כיון שהגיע לפרשת דרכים ניצול מכלם עכ"ל וצריך ביאור מה משמיענו בהמשל ולהבין זה נקדים מה שנאמר ברכות פרק א' תניא ר"א אומר שלש משמורות הוי הלילה וסימן לדבר משמרה ראשונה חמור נוער שניי' כלבים צועקים שלישית תינוק יונק משדי אמו ואשה מספרת עם בעלה עכ"ל אולי רצה התנא בזה לרמז על שלשה מיני דינים העוברים על האדם כל אחד קשה מחבירו. הדין הראשון הם הצרות והיסורין שבאים על החוטא בעולם הזה למרק חטאיו ולהיטיב דרכו על דרך התנא והגבאים מחזירין תדיר בכל יום ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו. הדין השני הוא מה שדנים להחוטא לאחר המות בדין גיהנם כמאמר התנא משפט רשעים בגיהנם שנים עשר חדש. ודין השלישי הוא לעת תחיית המתים אשר עליו נאמר בנבואת דניאל ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם וזה מרומז בדברי רבי רבי אליעזר שהצרות נקראים לילה כנמצא הרבה פעמים בפסוקים. דין גיהנם נמשל לכלבים הצועקים הב הב וכנאמר בישעי' והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה וכן נאמר במשלי גם על גיהנם שאול ואבדון לא תשבענה ונאמר לעלוקה שתי בנות הב הב. דין אחר תחיית המתים שיקום הגוף ממה שנשאר ממנו באדמה ותתאחד עמו הנשמה ושניהם ידונו יחד כדכתיב יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו שדרשו רז"ל על הדין של גוף עם הנשמה אחר התחי' וזה נמשל עם תינוק יונק משדי אמו שהוא משל להגוף שיונק מאמו מהאדמה אשר ממנה נוצר על ידי העצם נסכא אשר נשאר ממנו בקבר בלי רקבון כדאיתא במדרש ולאחר שנוצר הגוף אשה מספרת עם בעלה שיתאחדו גוף ונשמה שנמשלו לאיש ואשתו כדאיתא בזוהר פ' חיי שרה שהנשמה היא האיש המשפיע והגוף הוא האשה המושפע וזה מה שאמר ר אליעזר שלש משמורות הוי הלילה הדין העובר על האדם עובר עליו בשלשה חלקיו הדין הראשון הוא משמורה הראשונה ח חמור נוער הם אותיות חומר שעונש זה אינו נוגע רק לגוף שהוא חומר האדם ולא לנשמה שנקראה צורה נגד החומר שיסורים אינם נוגעים לצער רק אל הגוף ולא אל הנשמה. משמר שני כלבים צועקים זה הדין של גיהנם שנוגע רק אל הנשמה ונמשל דין גיהנם לכלבים הצועקים כאשר אמרנו מפני ששאול ואבדון לא נשבעין כמו שאמר ישעי' מן הכלבים לא ידעו שבעה וכן דוד התפלל הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי דידוע דיחידתי אחת משמות הנשמה ולכן התפלל הצילה מחרב נפשי שנפש היא חיי הגוף שיומת במכת חרב ויחידה שהיא הנשמה הצילה מכלב שהוא עונש של גיהנם. והמשמרה השלישית הוא הדין שאחר תחיית המתים שהוא על הגוף ועל הנשמה אותו ממשיל בתינוק יונק משדי אמו שהוא הגוף ואשה מספרת עם בעלה המה גוף ונשמה יחד.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 17
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 17](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/17)

וזה ג"כ ענין המשל לאדם שהי' מהלך בדרך באישון לילה ואפילה שהוא דרך האדם בעולם הזה שנקרא ליל והדין שעבר עליו שנקרא גם כן לילה ואפילה ואמר שמתיירא האדם משלשה מיני דינים מדין העוה"ז שהם יסורין ודין אחר המות שהוא דין של גיהנם ודין אחר תחיית המתים שיקיץ מקברו לחיי עולם ולא לחרפת ולדיראון עולם. דין העולם הזה ממשיל לקוצים ולברקנים ולפחתים שאינם מזמנין רק יסורין לגוף ולא מסכנין את החיים שהיא נשמת האדם. סכנת חי' רעה ולסטים היא משל הדין שאחר המות שנוגע אל הנשמה שהוא חיי האדם כמו חי' רעה ולסטים שהורגים ונוטלים את החיים. דין שאינו יודע באיזה דרך מהלך הוא הדין שאחר תחיית המתים שאינו יודע אם יוליכו אותו בדרך חיי עולם או בדרך חרפת ודראון עולם ומכל דינים האלה תצל התורה אם הוגה בה בעולם הזה וקיים מצותי' בתמימות וזה מה שאמר בהתהלכך תנחה אותך בעולם הזה שאז התורה היא האבוקה של אור כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור ומצילו מן הקוצים ומן הברקנים שהם יסורי העוה"ז בשכבך תשמור עליך בקבר הוא השמירה של אחר המות כשהגוף בקבר והנשמה עלתה למעלה שאז להצדיק כלתה הלילה והאיר לו אור הבוקר כדכתיב צדיק מושל ביראת אלקים וכאור בוקר יזרח שמש ואז ניצל מחי' רעה ומן הלסטים שהוא משל הדין של חיי הנשמה והקיצות היא תשיחך היא משל כאשר הגיע לפרשת דרכים אחר התחי' שזכות התורה תנהל אותו למצוא דרך חיי עולם ושלא יתעה לדרך דראון עולם.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 18
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 18](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/18)

ולמה שאמרנו שעיקר תכלית האדם בבואו לעולם הזה הוא ללמוד תורה ולקיים מצותי' וכל שאר עסקיו הם רק לעזרו לבא אל התכלית הזה לזה מצאנו רמז בדברי רבב"ח בבא בתרא פ ה' שנאמר שם אמר רבב"ח לדידי חזי לי אורזילא בר יומי' (ראם בן יום א' דאותו היום נולד) דהוי כהר תבור (כן נולד גדול) והר תבור כמה הוי ארבעה פרסי ובי משכא דצוארא תלתא פרסי ובי' מרבעתא דרישא (מקום הנחת ראשו) פרסא ופלגא רמא כופתא וסכרי' לירדנא (הטיל רעי וסתם לירדן) עכ"ל וטרם נבא לביאור הענין אקדים שכבר הורונו קדמוננו שדברי רבב"ח בב"ב וקצת משארי אמוראים שמספרים דברים מופלאים שקשה להאמין שיש בטבע כן הם משלים כדרך החכמים לספר בדרך משל ולכן זה פותר ענין המשל בכה וזה בכה ובעקבותם דרכתי גם אני אמנם מהמאמר הזה לכאורה יש סתירה לזה שלפי הנראה בזבחים דף קי"ג ששקיל וטרי הראם היאך נצול במבול אחרי שהי' גדול מלכנוס לתיבה לקח הגמרא דברי רבב"ח כפשוטו שהי באמת כן ולא משל אם לא שנאמר שע"פ דברי המשל שקיל וטרי כן אכן גם אם דברי האמוראים משלים הם קשה למצוא פתרון האמת ובפרט אם רמזו לדברי סודות ועל כן בין במאמר הזה ובין במאמרים כאלה שביארתי ושאבאר עוד בעזה"י לא אומר שבאתי למצוא פתרון המשל אלא שהספור של האמורא יש להמציא למשל דברי מוסר השכל ולכן חילוק ולא נתעה מדרך האמת בין אם היו הסיפורים כפשוטם ובין אם נאמרו מהם למשלים על דברים הנעלמים ממנו: ובהקדם זה נאמר שמצאנו בדברי רבב"ח האלה משל איך יתחלק חיי האדם לתכלית התורה אשר בא למענו לעה"ז להשיגו דאמרינן מגילה ד כ"ט ומה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעים בארץ ישראל וכו ומזה למדנו שסגולת הר תבור הי' שבא ללמוד תורה גם ידוע שחיי האדם נחלק לארבע עתות שהם הילדות הבחרות האישות והזקנה והם נחלקים בענין למוד וקיום התורה. הילדות אין עליו עול מצות שחיוב קיומם הוא בלבד לשלשה העתות האחרות.


###### Minchat Ani on Torah, Bechukotai 19
[Minchat Ani on Torah, Bechukotai 19](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Bechukotai/r/19)

אכן עיקר עת למוד התורה הוא בזמן הילדות כמו שאמרו רז"ל הלומד ילד למה"ד לדיו כתובה על נייר חדש שהאישות והזקנה אינם מסוגלים כ"כ ללמוד תורה כמשארז"ל. ריחים בצוארו ויעסוק בתורה. הבחרות יש עליו חיוב המצות מבן י"ג ולמעלה וגם הוא עת הלמוד במחציתו הראשונה כמאמר התנא בן חמש עשרה לגמרא. הראם היא החי' הגוברת על הכל כדכתיב וקרני ראם קרניו בהם ינגח אפסי ארץ ואמרינן בברכות דף נ"ז הנפנה בחלום סימן יפה לו שנאמר מיהר צעה להפתח ופי' רש"י סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעליו. וכל זה נרמז במשל רבה בב"ח שהשמיענו שבראם נמשל גדולת האדם כשמגיע לתכליתו שהוא ללמוד תורה ולקיים מצותי' שביום שנולד הי' כהר תבור שסגולתו לבא ללמוד תורה ומדת גדלו הוא ארבע פרסי שמרמז על ד' עתות חייו ואורך צוארו הוא שלשה פרסי שהצואר הוא הנושא את העול וזה מרמז שעול המצות נושא האדם בשלשה עתות חייו שהם הבחרות והאישות והזקנה אבל מקום ראשו שעובד ד' בראשו שהוא שכלו ללמוד התורה הוא פרסה וחצי שהוא עת הילדות וחצי הבחרות ואם ישלים כזה את תכליתו אז רמא כופתא ישליך מעליו כל סרחון וגנות שיהי מכובד בעיני אלקים ואדם וסכר לירדן שזה מרמז שסותם לשטף מים רבים אשר על זאת יתפלל כל חסיד שטף מים רבים אליו לא יגיע ואשרי וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא.