## Minchat Ani on Torah, Terumah

###### Minchat Ani on Torah, Terumah 1
[Minchat Ani on Torah, Terumah 1](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/1)

במדרש רבה ועשו ארון מה כתיב למעלה ועשו לי מקדש אמר הקב"ה לישראל אתם נאני ואני רועה שנאמר ואתם צאני ואני רועה שנאמר רועה ישראל עשו דיר לרועה שיבא וירעה אתכם אתם כרם שנאמר כי כרם ד' צבא בית ישראל ואני שומר שנאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל עשו סוכה לשומר שישמור אתכם אתם בנים ואני אביכם שנאמר כי הייתי לאב ואתם בנים שנאמר בנים אתם לד' אלקיכם כבוד לבנים כשהם אצל אביהם וכבוד לאב כשהוא אצל בניו עשו בית לאב שיבא וישרה ביניכם שנאמר ועשו לי מקדש עכ"ל ויש לדקדק אחר שדרשת המדרש היא ליתן טעם למה צוה הקב"ה לעשות לו מקדש היאך פתח ועשו ארון מה כתיב למעלה ועשו לי מקדש ה"ל להביא דרשתו מיד על פסוק ועשו לי ולמה פתח בפסוק ועשו ארון שאין לו המשך לדרשתו גם י"ל לאיזה צורך הביא ג' משלים לרועה ולשומר ולאב ולמה בסדר הזה. ולבאר זה נעיר שהמשכן והמקדש היו להם שלש מחלקות החצר אוהל מועד שהי' נקרא במקדש עזרה ואוהל מועד שהי' נקרא במקדש היכל והחלק השלישי הי' הקדש קדשים ובכל ג' המחלקות מצאנו בכתוב לפני ד' שכולם היו מקום משכן כבודו יתברך.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 2
[Minchat Ani on Torah, Terumah 2](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/2)

והנה בחצר אוהל מועד ששם הי מזבח הקרבנות לכפר על החוטאי' בו הי' הקב"ה כרועה המנהל צאנו ומרחיקם מלכת בדרך תועה ומדריכם בדרך הישר שזה הי' כוונ' הקרבנו לעורר החוטאים למען ישובו ולשמרם שלא יחטאו עוד וגם הקדשים שנאכלו שם עליהם נאמר משלחן גבוה קא זכי וגם זה כרועה המאכיל את צאנו. באוהל מועד שם הי' מזבח הקטרת והמנורה והשלחן והקטרת ידוע שמעצר המגפה ומשמר מכל פגעים רעים כדאית' בזוהר המנורה שעלי נר תמיד עלי' נאמר במדרש אמר הקב"ה נרי בידך שנאמר להעלות נר תמיד ונרך בידי שנאמר נר ד' נשמת אדם אם אתה שומר את נרי אני משמר את נרך וכן השלחן עם לחם הפנים הי' לשמור ישראל מעניות ומחסרון פרנסה ולכך לא הי' השלחן רגע בלא לחם כמו שאמרו טפחו של המסלק הלחם כנגד טפחו של המסדרו וכמו שפירשו הקדמונים ובכל התועליות האלה הי' הקב"ה כשומר כרמו בית ישראל. בקדשי הקדשים ששם היתה התורה בארון שם נראו ישראל בדמות מובחר האנושי חופפים על התורה בדמות הכרובים ועל חלק הזה נאמר שהקב"ה אב לישראל והם לו כבנים. ונתעלה החלק הזה של הקדש משני המחלקות הראשונות ששם ישראל לפניו בדמות בהמה והוא רועם ובדמות כרם והוא שומרם ואין לרועה ולשומר נחת רוח מעבודתו רק עושים לתועלת הנרעים והנשמר אבל בחלק קדשי הקדשים ששם ישראל כבנים לפניו שם הי לו להקב"ה נחת רוח כאב השוכן בתוך בניו ושמח בהן וזה פירוש המדרש דהוקשה לו כיון דכתיב ועשו לי מקדש למה פתח בעשית הארון שהוא רק אחד מכליו של המשכן הי' לו להקדים ציווי של הקרשים והיריעות שהם המקרש בעצמו וכמו שאמר בצלאל למשה בתחלה אדם עושה בית ואח"כ כלים ומשה הודה לו ואמר לו בצל אל היית שכך נצטותי לעשות המשכן ואח"כ הכלים וא"כ כש"כ שיקשה למה הקדים משה ציווי הארון למשכן וזה מיישב המדרש במה שאמר מה כתיב למעלה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם שבמה שאמר הקב"ה לי הורה להם שלא בשביל תועלתם לבד כ"א לעשות נחת רוח לו צוה על בנין המקדש ולכן הקדים ועשו ארון ומבאר זה שהקב"ה כדמות רועה לישראל בחלק הראשון בחצר אוהל מועד והוא להם כדמות שומר באוהל מועד והוא החלק השני ובכל אלה לא יצדק ועשו לי מקדש שאין לו נחת רוח מהם ורק בחלק השלישי שהוא קדשי הקדשים שישראל ע"י לימוד וקיום התורה שם הם לו כבנים והוא אביהם וכאשר נרמז זה על ידי הכרובים המרחפים על הארון וכבוד לבנים כשהם אצל אביהם וכבוד לאב שהוא אצל בניו ועל זה נאמר ועשו לי מקדש ולכן פתח בארון לבאר למה נאמר ועשו לי מקדש. וע"ד זה יבואר מה דאיתא עוד במדרש ועשו ארון עצי שטים מה כתיב למעלה ויקחו לי תרומה מיד ועשו ארון עצי שטים מה התורה קדומה לכל כך במעשה המשכן הקדים את הארון לכל הכלים מה האור קדם לכל מעשה בראשית דכתיב ויאמר שקים יהי אור אף במשכן התורה שנקראה אור שנאמר כי נר מצוה ותורה אור עכ"ל בביאור דברים האלה י"ל שהמדרש הזה ג"כ רצה ליתן טעם למה הקדים משה פה מצות עשיית הארון אחר שבאמת הקב"ה צוה כמו שעשה בצלאל המשכן תחילה ויתיושב זה במה שנאמר במדרש ועשית את הקרשים מה כתיב למעלה מן הענין וראה ועשה כתבניתם אשר אתה מראה בהר וכי משה עשה את המשכן והלא כתיב ועשו בצלאל ואהליאב אלא משה לתלמוד ובצלאל למעשה וכן אמרו רז"ל ליתן שכר למעשה כעושה עכ"ל והענין הוא דבמשכן הי' נצרך שתי עשייות עשית משכן הרוחני ששכן במשכן הגופני כנשמה בתוך הגוף שהוא המשכן הנרגש והנראה כי שכינת הקב"ה לא תשכן בכסף וזהב ועץ שמהם נעשה המשכן כ"א במשכן הרוחני והמשכן הרוחני עשה משה והגופני עשה בצלאל ולכן יצדק גם אצל משה לשון וראה ועשה כי לו נאמר שיעשה כתבנית אשר נראה לו בהר שהיא משכן הרוחני ודוגמתו עשה בצלאל המשכן הגופני ע"פ תלמודו שהיא המשכן הרוחני. בזה יבואר מה דאיתא בברכות אמר רבי אלעזר כל אדם שיש בו דעת כאלו נבנה בית המקדש בימיו שזה ניתן בין ב' אותיות כי אל דעות ד' וזה ניתן בין שתי אותיות שנאמר פעלת ד' מקדש ד' ולהבין הענין מהו המעלה לדעת ולמקדש שניתן בין שני שמות הקב"ה נאמר כי אם מעשה האדם של מנות תורה ומעשים טובים ירצה לד' תהי' עיקר מחשבתו טרם ילמוד ויעשה לעשות נחת רוח ליוצרו ואם אז ילמוד תורה ויקיים המצוה ישכון בה כבוד ד' על דרך שאמרו אין להקב"ה ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 3
[Minchat Ani on Torah, Terumah 3](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/3)

ובזה יש ליתן טעם למה ה' הארון מעצי שטים מצופה בזהב מבית ומחוץ שכבר אמרו המפרשים שעץ הארון הי' רמז על התורה שנקראה עץ חיים וזהב שהוא המובחר והמעולה שבגופים הדומים בו יכונה כבוד ד' וזה מרמז הזהב מבחוץ של הארון לאמר שבשעה שיקרב אל התורה שנרמז בעץ הארון יהי' לכבוד שם ד' ואז יהי' הזהב מבפנים שישכון כבוד ד' בקרבו וזה הוא מה שנאמר הדיעה נתנה בין שתי שמות לומר אם תחילת התקרבתו ללמוד תורה בדעת אשר חננו ד' הוא מבלי בחינה אחרת כי אם להתקרב אל ד' אז יזכה שישכון ד בדעתו כמו שדרשו רז"ל מה שנאמר בדוד ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וד' עמו שסלקה לו שמעתתא אליבא דהילכתא שע"י שד' שהוא אמת וחותמו אמת בקרבו זכה: לאמת התורה וכן מקדש ניתן בין שתי שמות ע"פ ביאורנו כדכתיב ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם דהיינו אם עשיית המקדש הוא בבחינת לי לשמי אז אשכון בתוכם ולכן אמר ר"א שאדם שיש בו דעת שניתן בין שתי אותיות כאלו נבנה בית המקדש בימיו ובזה מבואר למה הקדים משה הארון בצוויו ובצלאל המשכן בעשיתו כי כבר אמרו תחילת המחשבה סוף המעשה ולכן במשה שהעשי' היתה במחשבת רוחני הי' הארון מקום התורה אשר שם שכן כבוד ד' הראשון והתחילה אבל בצלאל שעשה המשכן בפועל הוצרך להקדים המשכן כמו שאמר הכלים כשישלימו צריכים בית להביאם שם.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 4
[Minchat Ani on Torah, Terumah 4](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/4)

וע"פ זה יבואר המדרש הנ"ל שנתן טעם לקדימת הארון מקום התורה מפני שהאור קדם לכל מעשי בראשית דעסק התורה לשמה מביא את האדם לבוז לתענוגי העה"ז ולהנהיג כל עניני חייו ע"פ משפטי התורה וזה מה שנאמר התורה קדמה לעולם כי מה שקדם לו משפט הבכורה והוא עיקר ומה שאחריו טפל וזה סימן לעוסק בתורה לבוז לתענוגי העולם וגם האור קדם לכל כי בלי אור כל הבריאה תהי כלא הי אם חושך יכסה להעולם כן יחשוב האדם בכל מעשיו כי רק במקום אשר אור התורה יאיר אליו שם עולמו.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 5
[Minchat Ani on Torah, Terumah 5](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/5)

עוד יש ליתן טעם על מה מרמזים שלשה מחלוקות המשכן ע"פ מדרש תמוה הביאו הכותב בעין יעקב בהקדמה בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר ואהבת לריעך כמוך שמעון בן פזי אומר מצינו פסוק כולל יותר את הכבש אחד תעשה בבוקר וגו' עמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי דכתיב ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו עכ"ל ולבאר זה נאמר דהנה כלי המשכן היו ארון כפורת שלחן מנורה מזבח העולה ומזבח הקטרת ולהם מדות חלוקות. בארון נאמר אמתים וחצי ארכו אמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. כפורת ארכו ורחבו שוה לארון אבל לקומה לא ניתן מדה. של שלחן אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קומתו. מנורה לא ניתן לה מדה. מזבח ה העולה חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב ושלוש אמות קומתו. מזבח הקטרת אמה ארכו ואמה רחבו ואמתים קומתו.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 6
[Minchat Ani on Torah, Terumah 6](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/6)

והנה כבר העיר בספר כלי יקר על כי ניתן במקצת הכלים המדה בשלמות ובמקצת המדה בחצי ונדרוך בעקבותיו במה שבאר בזה בהרחבת הענין דארון שבו הלוחות כלל התורה הוא דוגמת התלמיד חכם והוא צריך להכיר שגם אם למד תורה הרבה מאוד עכ"ז נחסר לו הרבה אשר עדיין לא השיג ולכן הי' מדת הארון חסר לארכו ולרחבו בחצי אמה לרמז לו שעוד לא הגיע עד תכליתו וכן בקומה אף שצריך להתנהג עצמו כבוד נגד בני אדם מפני כבוד התורה כמו שאמר ר' יוחנן ת"ח שנמצא רבב בבגדו חייב מיתה וכן אמרו הת"ח צריך שיהי' לו שמיני שבשמינית עם כל זה צריך שידע ערכו לבל יתגאה ולכן גם קומת הארון היתה לה מדה חסרה. הכפורת שהי' כסוי לארון מרמז על מדת הצניעות שבה צריך הת"ח לנהוג בעסקו בתורה כמו שדרשו רז"ל סוכה ד' מ"ט חמוקי ירכיך כמו אמן מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר שלא יפרסם למודו רק לעת הצורך ללמד לאחרים וזה ינהג בצנעה ולכן שוה מדת הכפורת למדת החרון רק שקומה אין לו כי הצניעות שרשה בענוה שאין לה גובה. השלחן מרמז על פרנסה ובה העיקר מדת ההסתפקות כמו שאמר התנא איזה עשיר השמח בחלקו ולכן הי' מדת השלחן מדה שלמה לארכו ולרחבו לרמז שלא יחסר לו בפרנסתו רק בגובה הי' חסר לרמז על המדה שמנו חכמים ואל תתאוה לשלחנם של מלכים שלא יבקש למלאות כל תאותיו באכילה ושתי' כשלחן הגדולים ולכן בגובה יהי' חסר ואז ישתלם לו במדת ההסתפקות אם מעט ואם הרבה יאכל. המנורה שמרמזת בנר ד' אשר עלי על נשמת האדם כמו שאמרנו לעיל שאמר הקב"ה נרי בידך ונרך בידי לה אין מדה כי הרוחני אין לו מדה במקום. מזבח העולה שהי' לכפר על העונות הי' מדתו שלמה באורך ברוחב ובגובה להזכיר לחוטא על עונותיו בשלמות למען תהי' כפרתו שלמה כמדת המזבח שמכפר עליו וכן מזבח הקטרת שהוא להזכרת אהבת האדם להקב"ה ה ע"י מעשיו הנעימים והנערבים שנמשלו לקטרת כמו שדרשו רז"ל ושמה קטורה שנאים מעשי' כקטרת גם למזבח הזה הי' מדה שלמה לכל עבריו להזכיר להאדם שיעבוד להקב"ה ה באהבה שלמה וזה מה שאמר הפסוק ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו שוכן תעשו מיותר אחר שכבר פתח ועשו לי מקדש ונמשך עליו ככל אשר אני מראה וגו' אבל יאמר שהקב"ה אומר אם אמרתי ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם זה בתנאי אם ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו כן תעשו בכל מעשיכם כפי אשר מרמזים תבנית המשכן וכליו כאשר ביררנו.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 7
[Minchat Ani on Torah, Terumah 7](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/7)

והנה עמודי התורה הם שלשה. אמונה להאמין בהקב"ה. אהבה לאהוב אותו בכל נפשו ובכל לבבו. עבודה לעבוד אותו בכל מאודו. ועמודים האלה נרמזו בשלשת חלקי המשכן והמקדש. העבודה בחצר אוהל מועד. האהבה בהיכל ע"י מזבח הקטרת והאמונה בקדשי הקדשים ששם כן כבוד ד על התורה שמעידה על יחודו ועל התרוממתו וכמו שהלב שממנו תוצאות החיים הוא מבפנים מסובב מעצמות ובשר והם מסובבים בעור כן הי' במקדש כל הפנימי יותר המעולה ביותר ועל כן כשיעלה אדם ממדרגה אל מדרגה להשלים עצמו צריך להתחיל מהעיקר הפנימי שבתחלה צריך להאמין בהקב"ה ולהכיר גדלו ותפארתו ומתוך זה יבא לאהבה אותו ומתוך האהבה יבוא לעבדו בעבודה שלמה מבלי לחוס על גופו ועל מאודו. וזה פירש המדרש בן זומא אומר מצינו פסוק כולל יותר שמע ד' אלקינו ד' אחד שהוא כולל האמונה שלמה להאמין באחדות ד' שהוא לב כל התורה בן ננס אומר מצינו פסוק כולל יותר והוא ואהבת לריעך כמוך כי בהאמונה השלמה עוד לא השלים עצמו אם לא תביאהו האמונה לאהבת ד' מה שנצטוה בפסוק ואהבת לריעך כמוך שכלל מצות אהבת ד' שהקב"ה ה נקרא ריעך כמו שדרשו רז"ל בחגיגה ד' ז' ריעך וריע אביך אל תעזוב זה הקב"ה וכולל ג"כ אהבת איש לאחיו שחפץ בה הקב"ה ולכן פסוק זה כולל יותר מפסוק שמע ישראל אבל ר"ש בן פזי אומר שגם באהבה לא בא האדם עוד אל תכליתו אם לא תביאנו האהבה לעבוד את ד' ולכן פסוק זה כלל יותר את הכבש האחד תעשה בבוקר וגו שעיקר העבודה היא עבודת הקרבנות ובקרבנות העיקר התמידים שנקרבו בבוקר ובערב משל ישראל וכפרו על עונותיהם כמו שאמרו רז"ל לא לן אדם בירושלים ועונו בידו שעולת התמיד והערב כפרו עליו וזה מרמז על כל עבודת ד' בגופו ובמאודו אשר לזה אמר הקב"ה את קרבני לחמי לאישי תשמרו להקריב לי במועדו ועמד ר' פלוני על רגליו ואמר הלכה כבן פזי שעיקר מה שחפץ הקב"ה הוא העבודה כדכתיב ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ולא יספיק האמונה ואהבה לבד שהרי אחרי דכתיב ושכנתי בתוכם אמר הקב"ה ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו הרי שתלה הקב"ה משכנו בתוך ישראל בתנאי שיעשו כל מצות התורה בפועל אשר נרמזו בכלי המשכן כאשר ביארנו.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 8
[Minchat Ani on Torah, Terumah 8](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/8)

וע"פ הדברים האלה יבואר ג"כ מה דאיתא במדרש ויקחו לי תרומה הדה"ד כי לקח טוב נתתי לכם תורתי על תעזובו את המקח שנתתי לכם יש לך אדם לקח מקח ויש בה זהב אין בה כסף יש בה כסף אין בה זהב אבל המקח שנתתי לכם יש בה כסף שנאמר אמרות ד' אמרות טהורות כסף צרוף ויש בה זהב שנאמר הנחמדים מזהב יש לך אדם לוקח שדות אבל לא כרמים כרמים ולא שדות אבל המקח הזה יש בה שדות ויש בה כרמים שנאמר שלחיך פרדס רמונים וגו' יש לך אדם לוקח מקח ובני אדם אינם יודעים מהו אבל משכר הסרסור נתודע כך התורה אין אדם יודע מה היא אלא משכר שלקח משה שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו אמר הקב"ה לישראל מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה שנאמר ויקחו לי תרומה משל למלך שהיה לו בת יחידה בא אחד מן המלכים ונטלה בקש לילך לו לארצו ולטול לאשתו אמר לו בתי שנתתי לך יחידית היא לפרוש ממנה איני יכול לומר לך אל תטלה איני יכול לפי שהיא אשתך אלא טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך קיטן אחד עשה לי שאדור עמכם כך אמר הקב"ה לישראל נתתי לכם את התורה לפרוש ממנה איני יכול לומר לכם אל תטלוה איני יכול אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אחד עשו לי שאדור בתוכו שנאמר ועשו לי מקדש עכ"ל להבין ענין המשלים שנמשלה התורה לכסף ולזהב ולשרות וכרמים וענין שכר הסרסור ושהמוכר מבקש להמכר עם ממכרו וגם להבין מה קישור יש לדרשה זו עם ויקחו לי תרומה וגם למה פתח בויקחו לי תרומה ומסיים שנאמר ועשו לי מקדש נאמר דהנה במקח יבואו על הבחינה שלשה ה ענינים ענין המקח מצד תועלתו וענין הלוקח וענין המוכר ובכל אחד מאלה הענינים נמצאו בחינות מתנגדות זו לזו. מצד הלוקח קח יבחן שאם מוצאו לו לוקחים הרבה זה מראה שהמקח הוא דבר השו' לכל נפש אבל אז אינו יקר הערך ואם הוא יקר הערך לא ימצאו לו קונים הרבה אבל הם עשירים ומכובדים. מצד תועלת המקח יבחן אם תועלתו הכרחי לחיי האדם לנעימות ולשמחה ועל פי הרוב גם אלה מתנגדים שההכרח אינו נעים והנעים אינו הכרחי. מצד המוכר יבחן אם המוכר שמח בממכרו או יעצב שאם נותן שכר גדול לסרסור מורה ששמח בממכרו ואם קשה לו להפרד ממנו הוא סימן שיעצב על ממכרו.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 9
[Minchat Ani on Torah, Terumah 9](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/9)

אמנם במקח התורה שמכר הקב"ה לישראל נתאחדו כל המעלות וכל התנגדות נתבטל וזה מה שמבאר המדרש ופתח במעלות שהם מצד הלוקחים שלזה נמשלה התורה לכסף ולזהב שהכסף יש לו המעלה שהוא יוצא בהוצאה לכל נפש ולזהב המעלה שהוא יקר הערך יותר על כן תנן הזהב קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הזהב שהזהב אחרי שהוא יקר הערך אין לו דין מטבע השו' לכל הנפש ולהיפך זה הוא הכסף. וזה מה שאמר המדרש יש לך מקח שיש בוזהב שהוא יקר הערך אבל אינו שו' לכל נפש כמו הכסף ויש לך מקח שיש בו כסף ששו' לכל נפש אבל אינו יקר הערך כמו הזהב אבל בתורה נתאחדו שניהם שהיא יקרה שכל חפצים לא ישוו בה ועם כל זה היא שו' לכל נפש מישראל קרוב להם בפיהם ובלבבם. וכן מצד תועלת המקח אשר יבחן הצורך הכרחי או הנעימות לזה נמשלה התורה לשדות ולכרמים שהשדות מצמיחים הלחם שהוא הכרחי למחית האדם והכרמים הם המצמיחים היין שאינו הכרחי אבל הוא הנעים לחיך והמשמח לב כדכתיב ויין ישמח לבב אנוש ולחם לבב אנוש יסעד ושניהם נתאחדו בתורה שבה תלוי חיי האדם כדכתיב כי היא חייך ואורך ימיך והיא הנעימה כנאמר עלי' מתוקים מדבש ונופת צופים והיא המשמחת כדכתיב פקודי ד' ישרים משמחי לב. וכן בענין המוכר תתאחדנה בתורה שתי ההתנגדות שמשכר גדול שנתן לסרסור ניכר איך יקר בעיני הקב"ה ממכר התורה לישראל וממה שיכבד בעיניו להפרד מתורתו יוכר שלא בז ממכרו כדרך המוכר ששמח בממכרו כי גם אחרי שמכר מקח הנמכר יקר בעיניו מאוד עד שלא יכול להפרד ממנו אכן איך אפשר זה מבאר המדרש בהמשל למלך שהשיא את בתו היחידה האהובה לו למלך גדול ששמח בנשואי כי זה תכליתה וזה מראה בשכר גדול שנותן לסרסור ועכ"ז קשה לו להפרד מבתו אשר ע ע"כ מבקש מחתנו לעשות לו בית לדור עמו ועמה.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 10
[Minchat Ani on Torah, Terumah 10](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/10)

ובזה נבוא לבאור המדרש שמלבד שהוקשה לו ג"כ מה שהקשינו למעלה למה פתח צווי המשכן בעשית הארון ולא במשכן עצמו גם הוקשה לו סמיכת הפרשיות שמשפטים מסיים בספור נתינת התורה ומיד פתח בויקחו לי תרומה והלא מעשה העגל הי' בנתיים טרם נצטוה משה על לקיחת התרומה לבנין המקדש והי' לו להקדים את ספור זה קודם ציווי ויקחו לי תרומה גם בפסוק כי לקח טוב יש לדקדק אחר שאמר לקח טוב נתתי לכם הרי התורה שלהם שלקחו אותה ומסיים תורתי אל תעזובו היאך קראה תורתי אחרי שמכרה.


###### Minchat Ani on Torah, Terumah 11
[Minchat Ani on Torah, Terumah 11](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Terumah/r/11)

אמנם כל זה יתיושב במה שיש לדקדק בפסוק ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה אשר תקחו מאתם שהזהיר בו שלשה פעמים תרומה בלשונות שונות בתחלה ויקחו לי תרומה ואחר כן תקחו את תרומתי שם לא נאמר תקחו לי אבל נאמר תר ומתי ובפעם השלישית כתיב זאת התרומה אשר תקחו מאתם שם לא נאמר תרומתי ולא לי ויתבאר זה ע"פ הכלל שנחלקים כל המצות למצות שבין אדם למקום שבין אדם לחבירו ושבין אדם לעצמו ושלושת הבחינות האלה היו בצווי הרמת התרומה שהי' לכבוד הקב"ה למען יבנה לו מקדש שידור בו עם תורתו כי אי אפשר לו להפרד ממנה. וגם להרגל לישראל במצוות שבין אדם לחבירו אשר בראשם מצות הנדיבות ובאשר שצדקה לא הי' אפשר במדבר שכלם היו להם מחסורם אשר יחסר להם בשוה במן ובבאר לכן נצטוו לנדב למשכן כל אחד ע"פ נדבת לבו להרגילם בנדיבות וגם טעם שלישי ממצות שבין אדם לעצמו הי לתרומה הזאת שבה הצילו עצמם מעונש עון העגל כמו שאמרו רז"ל אמר הקב"ה תבא נדבת המשכן ותכפר על מה שנדבו לעגל ולכן נאמר שלשה פעמים תרומה בלשונות שונים ויקחו לי תרומה הוא נגד בחינה הראשונה לכבוד הקב"ה לבנות לו מקדש לשכנו ולכן כתיב לי לשמי. לבחינה השני להרגיל את ישראל במדות נדיבות שבין אדם לחבירו אשר חפץ בה ד' נאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי שגם היא נקראת תרומת ד אשר חפץ בה אכן בבחינה השלישית שהיא לכפרה נאמר וזאת התרומה לא תרומתי שאין חפץ לד' במכפר על החטא כ"א לשמוע בקולו וכמו שדרשו רז"ל בחגיגה הוקר רגלך מבית ריעך בחטאות ואשמות ולכן נאמר אשר תקחו מאתם שבשבילם תקחו התרומה לכפר עליהם ואחרי אשר הדבור ויקחו לי תרומה הוא בשביל התורה לכן נסמך הציווי הזה לסיפור מתן תורה לומר שבשביל התורה שנתן הקב"ה לישראל אשר אי אפשר לו להפרד ממנה צוה ויקחו לי תרומה לי לכבודי למען תדור עם תורתי ומבאר זה במה דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו כי לא בלבד שגם אחרי אשר נתתי אותה לכם לא אבזה אותה וקראתי אותה טוב אלא שגם עוד נקראת תורתי לכן תורתי אל תעזובו ואיך תתאחד ההתנגדות הזה מבאר במשל למלך שהשיא בתו ואי אפשר לו להפרד ממנה גם אחר שנתנה לאיש ועל כן צוה ויקחו לי תרומה לי לכבודי בעבור שאני מבקש שיעשו לי ממנה מקדש לשכון בתוכה עם תורתי ולזה מסיים ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ומפני שעיקר התרומה היא בשביל זה לכן הקדים לכל צווי עשיית הארון שבה התורה שרק בשביל זה אמר הקב"ה ושכנת בתוכם.