## Minchat Ani on Torah, Vaera

###### Minchat Ani on Torah, Vaera 1
[Minchat Ani on Torah, Vaera 1](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/1)

במדרש ילקוט נתתיך אלקים לפרעה אמר לו הקב"ה למשה בשם שקים בראתי את העולם שנאמר בראשית ברא אלקים ובשם זה נתתיך אלקים לפרעה עכ"ל לבאר זה נקדים הפסוקים וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד' וארא אל איו"ו בל שדי ושמי ד' לא נודעתי להם וגם הקמותי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגוריהם אשר גרו בה וגם אני שמעתי את נאקת בני ישר אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי לכן אמור לבני ישראל אני ד' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ד אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים בפירוש המשך הפסוקים ובחילוף השמות אשר בהם י"ל שהקב"ה השיב על שאלת משה למה הריעות וגו' שהתנהגותו בממשלת העולם הוא על שתי דרכים במידת הדין ובמידת הרחמים ולזה הקדים וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד' שידוע שאלקים הוא שם מידת הדין וד' מידת הרחמים גם שם ל שדי מורה על מידת הדין כדאיתא במדרש אמר לו הקב"ה למשה כשאני תולה על חטאיו של אדם אני נקרא אל שדי וכשאני מרחם על עולמי אני נקרא ד' וזה מה שאמר וארא אל אברהם וגו' באל שדי ושמי ד' לא נודעתי להם שלהאבות הקדושים לא נצרכתי למידת הרחמים שכל מעשיהם הישירו עד שזכו גם במידת הדין לפני וכן רצה הקב"ה שיזכו גם זרעם כשינחיל להם את ארץ כנען כמו שאמר לאברהם להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלקים וזה שאמר למשה וגם הקמותי את בריתי אתם וגו' לומר שגם כמוהם יהיו זרעם שאהי' להם לאלקים שיזכו במידת הדין אכן אחרי שהם עבדו ע"ז לא יכולתי להנחילם הארץ כאשר אמרתי ולכן גזרתי עליהם צרות שישובו אלי למען גם אם לא יזכו ע"פ מד"ה לגמרי ארחם עליהם במידת חסדי וזה מה שאמר וגם שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם שמעתי ששבו אלי לכן אמור לבני ישראל אני ד' שאשלוט עליהם בשם זה שהוא מידת הרחמים והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו' ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים פי' מאחר שגאלתי אתכם לא תקוו שארחם עליכם לעולם כ"א והייתי לכם לאלקים שאשלוט עליכם במדת הדין כאשר אמרתי לאבותיכם וידעתם כי אני ד' אלקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים פי' תדעו שהייתי ד' אלקיכם שמה שהפכתי שם אלקים לשם ד' לכם זה הי' רק להוציא אתכם מתחת סבלות מצרים אבל מעתה אם תחטאו אזי איסר אתכם כאשר ייסר איש את בנו.


###### Minchat Ani on Torah, Vaera 2
[Minchat Ani on Torah, Vaera 2](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/2)

והנה אמרו רז"ל שהעולם נברא במדה"ד שנאמר בראשית ברא אלקים וזה פירוש המדרש נתתיך אלקים לפרעה בשם אלקים בראתי את העולם שנאמר בראשית ברא אלקים ובשם זה נתתיך אלקים לפרעה יאמר שבשתי הוראות של שם שקים שהם מידת הדין ובריאת העולם נתתיך אלקים לפרעה שתשלוט עליו במידת הדין ליסרו ושתשלוט על העולם לשנות הטבע במכות אשר תביא עליו ולזה הביא הקב"ה ע"י משה עשר מכות על פרעה אם שגם על ידי אחת הי' בידו לענותו עד שישלח את ישראל אבל רצה להראות לו שהוא שולט על כל הטבע אשר בעולם דידוע שכל הגשמיות נרכבו מארבע יסודות שהם מים עפר אש ורוח וכל הבריות נבראו בששה ימים ולכן הביא על פרעה ומצרים עשר מכות להראות להם ששולט על כל אלה. במכת דם הראה ששולט על יסוד המים שהפכו לדם. במכת כנים הראה ששולט על יסוד עפר שהפך עפר הארץ לכנים. במכת שחין הראה ששולט על יסוד האש שפיח הכבשן שנולד מאש נהפך להיות שחין שבוער כאש בעור האדם. וששולט על יסוד הרוח הראה במכת הארבה שעל פי צוויו רוח הקדים הביא הארבה ועל פי צוויו רוח ים נשא אותו ויתקעהו בים סוף. וכן הראה לו עוד ששולט על כל מה שנברא בששת ימי המעשה ששולט על בריאת ראשון שהם שמים וארץ הראה בכלל כל המכות שנעשו הנפלאות בשמים וארץ. וששולט על בריאת יום שני שהי' ההבדלה שבין מים העליונים לתחתונים הראה במכת ברד שצוה למשה נטה את ידך על השמים ואיתא במדרש הביאו גם רש"י שהגבי' את משה למעלה מן השמים וצריך טעם למה נעשה כן אבל יבואר ע"פ דברינו שהראה הקב"ה שבידו לבטל ההבדלה שבין מים העליונים לתחתונים ולכן הגבי' למשה למעלה מן השמים למען יוריד הברד של מים העליונים לארץ.


###### Minchat Ani on Torah, Vaera 3
[Minchat Ani on Torah, Vaera 3](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/3)

וכמו שהראה במה שהביא המכת ברד ששולט על ההבדלה ובמה שהביא מכת הארבה ששולט על הרוח כן הראה בהמכות עצמן שנשחתו ונאכלו עצי ותבואת הארץ ששולט על בריאת יום של שלישי שבו נברא יבול הארץ. וששולט על בריאת יום רביעי שנבראו בו שמש ירח וכוכבים להאיר על הארץ הראה במכת חשך שאספו נגהם ונחשכו. וששולט על בריאת יום חמישי שנבראו בו שרצי המים והעופות הראה במכת הצפרדעים שהעופות המים חיים במים וביבשה ולכן במה ששרץ היאור צפרדעים הראה שברא שרצי המים ובמה שבאו מן המים אל היבשה אל הבתים זה הי' דוגמת העופות שג"כ באים מן המים אל היבשה. וששולט בבריאת יום ששי שהיו בו שלש בריאות החיות והבהמות והאדם הראה בשלש מכות שהם ערוב דבר ומכות בכורות שבערוב שבאו החיות נגד טבעם מן היערים והמדברות אל הישוב הראה ששולט על החיות ובדבר שמתו כל בהמות מצרים הראה ששולט על הבהמות ובמכות בכורות שהיתה סוף המכות הראה ששולט גם על סוף הבריאה שהי' האדם. ובכל אלה השליט הקב"ה למשה שעל פי דברו באו המכות שנראה בהם השליטה על ד' יסודות ועל בריאות ששת הימים לכן יצדק מה שנאמר במדרש שאמר הקב"ה למשה נתתיך אלקים לפרעה בשם אלקים בראתי את העולם ובשם זה נתתיך אלקים לפרעה שהשלטתיך על כל הבריאה לעשות דין ומשפט לפרעה.


###### Minchat Ani on Torah, Vaera 4
[Minchat Ani on Torah, Vaera 4](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/4)

בזה נבין מדרש רבה תמו' פ' בשלח כיון שהלך משה לקרוע את הים לא קבל עליו להקרע א"ל הים מפניך איני נקרע שאני נבראתי בשלישי ואתה נבראת בששי כיון ששמע משה כך הלך ואמר להקב"ה אין הים רוצה להקרע מה עשה הקב"ה נתן ימינו על ימינו של משה שנאמר מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע ים לפניהם מיד ראה להקב"ה וברח שנאמר הים ראה וינוס עכ"ל ויש לתמו' וכי לא ידע השר של ים שטען כן שהקב"ה מינה למשה לשנות הטבע לעשות נפלאות בפרעה ומצרים ולמה לא טען אחד משאר השרים נגד משה כן כשהביא עשר מכות על מצרים הלא הם גם כן נבראו קודם האדם ומה ענין שנתן הקב"ה ימינו על ימינו של משה אכן יבואר ע"פ מה דאמרינן ברכות דף ס' תנא משמי דר"ע לך ד' הגדולה זו קריעת ים סוף והגבורה זו מכת בכורות וצריך טעם למה היפך הסדר שהרי מכת בכורות קודם לקריעת ים סוף והל"ל לדרוש הגדולה על מ"ב והגבורה על קריעת י"ס אבל הענין כן כשנתבונן שיש חילוק רב בין הנפלאות שעשה הקב"ה לישראל במכות מצרים ובין הנפלאות שעשה בים סוף שבנפלאות מצרים שינה הקב"ה הטבע להכות את מצרים ולישראל שלא היו בהם המכות נשארה הטבע על מכונה אבל בקריעת ים סוף הי' להיפך ששם קרע את הים והפכו ליבשה להציל ישראל מיד מצרים הרודפים אותם אבל באבוד מצרים שב הים לאיתנו ולא נאבדו רק על ידי שנפסק השינוי הטבע. וידוע שהגדולה נקרא אצל הקב"ה מדת החסד והגבורה נקרא מדת הדין ולכן דרש ר"ע לך ד' הגדולה זו קריעת ים סוף ששם הופיע הקב"ה במדת חסדו להציל את ישראל והגבורה דרש על מכת בכורות ששם שלט מדת הדין לענוש את מצרים ובזה יבואר המדרש הנ"ל שידע שר הים שנתן הקב"ה משה אלקים לפרעה דהיינו שהשליטו על כל הבריאה לעשות דין בפרעה במדת הדין שרומז עלי' שם אלקים ולכן כל הטבע לא עמד כנגדו כשהביא העשר מכות אבל שהשליט הקב"ה למשה ג"כ לשנות הטבע להציל את ישראל שהוא במדת החסד והרחמים זה עוד לא נודע עד כה ולכן כשבקש משה מן הים להקרע להצלת ישראל סירב ואמר זה אתה בודה מלבך שלזה לא השליט הקב"ה אותך עלי ואני גדול ממך וידוע שימין נקרא אצל הקב"ה מדת חסדו ושמאל מדת הדין כמו שכתב גם רש"י בפסוק ימינך ד' נאדרי בכח וזה הפי' כשראה הקב"ה שהדין עם טענת שר הים נתן ימינו על ימין משה דהיינו שחגר לימין משה עוד גם במדת חסדו שגם במדה זו ישלוט על הטבע ועל כן עתה ראה הים השפעת מדת טובו של הקב"ה וינוס להציל את ישראל.


###### Minchat Ani on Torah, Vaera 5
[Minchat Ani on Torah, Vaera 5](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/5)

ובזה נפרש הפסוקים תהלים ס"ו לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו. דידוע מה שאמרו רז"ל כשנטבעו מצרים בים בקשו מ"ה לומר שירה אמר להם הקב"ה מעשה ידי טבעו בים ואתם אומרים שירה לפני מזה למדנו שלא חפץ הקב"ה שנשמח כשנעשה דין ברשעים בשליטת מדת דינו רק שנירא מלפניו ומדרך המוסר שגם בעונש אויבנו לא נשמח כמו שאמר הכתוב בנפול אויבך אל תשמח ואם תהי שמחה לא תצדק רק אם נשמח להצלחנו ונודה לד' חסדו ובזה נבין למה למה"ש לא הותר לומר שירה על הים וישראל אמרו שירה ששמחתם לא הי' רק שנצולו מיד מצרים. וזה פי' הפסוקים לכו וראו מפעלות אלקים במדת הדין אכן לא נראה זה לבקש נקמה כי אם למען נכיר כי נורא הוא במעשיו על בני אדם ולכן במכת מצרים שהשליט מדת דינו לשנות הטבע בנפלאותיו לענוש שם רק נירא אותו ולא נשמח אבל כאשר הפך ים ליבשה להצלתנו וכן בנהר יעברו ברגל כאשר עשה הנס לבקוע הירדן לישראל למען יעברו בחרבה אל ארצם שם נשמחה בו בזה הותר לנו לשמוח על מדת חסדו וטובו שהשפיע עלינו.


###### Minchat Ani on Torah, Vaera 6
[Minchat Ani on Torah, Vaera 6](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/6)

עוד יש לומר איך נתקיים במשה ע"י עשר מכות שנתנו הקב"ה לאלקים לפרעה ליתן לו כח וממשלה על כל הבריאה במה שר' יהודה הי' נותן סמנים בעשר מכות דצ"ך עד"ש באח"ב וכבר הקשו המפרשים לאיזה טעם חלק ר"י המכות בחלוקות האלה והנה בפשטות י"ל דמצינו חילוק בין ג' מכות הראשונות לג' אמצעיות ובין האמצעיות להאחרונות שבמכות דם צפרדע קדם לפרעה התראה ולא במכת כנים שבאה בלי התראה שוב במכות ערוב דבר הי' התראה ולא במכת שחין ושוב במכות ברד ארבה הי' התראה ולא בחשך כאשר כבר העיר הרמב"ן. ועוד יש חילוק שבמכות דם צפרדע נאמר שעשו החרטומים כן אבל במכת כנים הודו שאצבע אלקים היא ולא יכולים לעשות כן שוב במכות ערוב דבר אף שלא נאמר שעשו החרטומים כן עכ"ז גם לא נאמר שהוכו גם הם אבל במכת שחין נאמר כי הי' השחין בחרטומים ובכל מצרים הרי שגם בזה הי' חילוק בין המכות הראשונות והאמצעיות ואולי החילוק האחד הי' הסבה להאחר כי כאשר קדמה התראה למכות עשו החרטומים מעשי כשוף לעשות כמוהו או עכ"פ לשמור את עצמם אבל כשבאה המכה בלי התראה פתאום עליהם לא ידעו להשמר והוכו גם הם ואולי למען זה עשה הקב"ה כן למען התצבהם ולהראות לפרעה כי אין ממש במעשה החרטומים אבל ביותר י"ל מה שכוון רבי יהודה לחלוק המכות לשלש מחלוקות האלה שהעירו כבר המפרשים שמכות דצ"ך היו במטה ומכות עד"ש בלי מטה וטעם לזה י"ל אחרי שהקב"ה ה רצה להרבות אותות ומופחים במצרים נתן מקום לפרעה לטעות על שהקשה ערפו למען ישוב ויכיר כי ד' מושל על כל הבריאה ולכן השליט למשה בתחילה לעשות המכות ע"י אהרן במטה למען יחשוב פרעה בהקשות לבו שע"י המטה עשו מעשה כשוף של קסם צריך כלים כדכתיב בזקני מואב וקסמים בידם ולכן כאשר שמע מהחרטומים שהודו במכת כנים כי אצבע אלקים הוא שלח מכות עד"ש בלא מטה אכן בששה מכות האלה לא הראה לפרעה כ"א שמושל בקרב הארץ אבל כשהקשה פרעה עוד את לבו רצה להראות כחו שמושל גם למעלה מן הארץ ולכן הביא ברד מהעננים אשר ממעל לארץ והביא מכת ארבה ע"י רוח קדים להראות שמושל גם על הרוחות שמושלים על העננים ומניעים אותם ושוב הראה במכת חשך שמושל גם על השמש וירח והכוכבים שהם למעלה מהעננים והרוחות וכאשר לא פעלו כל אלה בפרעה ובמצרים הביא עליו מכות בכורות שהיתה למעלה למעלה כי היא לא נהיתה ע"י כח אחר מכחות הבריאה כ"א ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו כמו שדרש בעל הגדה ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך והכתי כל בכור אני ולא שרף ובכל אלקי מצרים אעשה שפטים אני ולא השליח אני ד' אני הוא ולא אחר. ובפירוש דרשות אלה י"ל שמלאך נקרא גם דבר נברא שאינו בעל חי כדכתיב עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט הרי שגם רוחות נקראו מלאכים אבל שרפים לא נקראו רק המלאכים החיים חיי רוחנים ולכן שם שרף הוא למעלה משם מלאך אבל למעלה מזה הוא שם שליח דמלאך ושרף הוא כעבד אבל שליח הוא בענין שליחותו כמו המשלח עצמו על פי הכלל דשלוחו כעצמו וזה הי' מדרגת משה בהשתלחו להביא המכות על מצרים שנקרא אלקים כמו הקב"ה ועל זה נאמר נתתיך אלקים לפרעה.


###### Minchat Ani on Torah, Vaera 7
[Minchat Ani on Torah, Vaera 7](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vaera/r/7)

אכן עוד למעלה מזה היתה מכת בכורות שהגיע גם לאלילי מצרים שהיתה ע"י הקב"ה בעצמו וכבודו וזה מה שדרש ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך ולא בלבד שלא ע"י מלאך שנקרא גם רוח ואש כן אלא גם לא ע"י שרף ולא בלבד לא ע"י שרף כי אם גם לא ע"י שליח שהוא במקום המשלחו וכמות אלא ע"י ד' אכן הלא זה יהי' פגם כבוד לחשוב שהקב"ה בעצמו נעשה שקים לפרעה ולמצרים ואלילי מצרים לענוש אותם לזה מסיים אני ד' ולא אחר פי' לא השתנתי שמי ד' שהוא מדת הרחמים לשם אחר לשם אלקים לעשות דין כי מה שאעבור בארץ מצרים שהוא גילוי שכינתי יפעול כל זה שתברח הטומאה עם כל כתותי' כענן כלה וכהמס דונג מפני אש ימסו אלילי מצרים ובכוריהם מפני ולא אצטרך לענוש ולהמית כי בהתגלות שכינת עוזי יכלו ולכן אני ד' ולא אחר.