## Minchat Ani on Torah, Vayetzei

###### Minchat Ani on Torah, Vayetzei 1
[Minchat Ani on Torah, Vayetzei 1](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/1)

במדרש והנה ד' נצב עליו ר' חייא רבא ורבי ינאי חד אמר עליו על הסולם וחד אמר עליו על יעקב מן דאמר על הסולם ניחא אלא למ"ד על יעקב מי מתקיים עליו אמר ר' יוחנן הרשעים מתקיימים על אלקיהם שנאמר ופרעה חלם והנה עומד על היאור אבל הצדיקים אלקיהם מתקיים עליהם שנאמר והנה ד' נצב עליו עכ"ל וצריך ביאור מה הוא הקושיא מי מתקיים עליו ואם יש קושיא איך מתרצה ר' יוחנן ויש לומר דהוקשה לו כיון דמראת הסולם מורה החיבור שבין שמים לארץ כדכתיב סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואם כי הקב"ה מקומו של עולם ומלכותו בכל משלה עם כל זה צימצם שכינתו בשמים כדכתיב ד' בשמים הכין כסאו וכתיב השמים שמים לד' ולכן אם נצב עליו מורה על הסולם ניחא כיון שראש הסולם מגיע עד השמים אבל למ"ד יעקב הוקשה לו מי מתקיים עליו דאיך יתכן שד' נצב על אדם בארץ לזה מיישב ר"י אמת כי הרשעים מתקיימים על אלקיהם שהם גבוה מהם כדכתיב ופרעה חלם והנה עומד על היאור מפני שהם חיים ואלקיהם דוממים אין רוח חיים בהם אבל הצדיקים נקראו כסא ד' כמו השמים ושכינתו מרחפת עליהם ולכן יתכן לומר והנה ד' נצב עליו על יעקב.


###### Minchat Ani on Torah, Vayetzei 2
[Minchat Ani on Torah, Vayetzei 2](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/2)

ומה ענין שה' נצב על יעקב יפורש ע"פ המדרש עולים ויורדים בו ר ברכיא אומר עולם ושליש עולם הראה לו עולים אין פחות משתים ויורדים שנים ומנין שהמלאך שלישו של עולם שנאמר וגויתו כתרשיש עכ"ל והוא תמוה מה ענין עולם ושליש עולם לרוחב הסולם ואם גויתו כתרשיש כתיב ותרשיש שליש העולם הוא מה ענינו זה למראה של סולם מה לי אם שליש העולם אם פחות או יותר וגם מה ענין עולים שנים ויורדים שנים אמנם יבואר כי הנה כבר אמרו הקדמונים שהסולם רמז להר סיני שעליו ניתנה התורה כי סלם מספרו סיני והנה התורה נגמר ע"י ארבע דברים שהם אמונה רצון מעשה הבנה. בתחלה וזה הוא יסוד התורה צריך להאמין שהתורה והמצוה ניתנו מפי הבורא ושעל האדם חוב לקיימם ועל יסוד הזה נבנה הרצון שירצה האדם לעשות המצות כמצווה עליו ואמנם הרצון לבד לא יספיק אם לא ישלימו המעשה של המצוה ואחר שקיים המצוה חובה על האדם ללמוד ולחקור ולדרוש עד מקום ששכלו מגיע להבין טעמי התורה וזה נעשה כתר לאבותינו בעת קבלת התורה שאמרו נעשה ונשמע כדאמרינן שבת פ' ר' עקיבא שאמר הקב"ה מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשים בו שנאמר עושי דברו לשמוע בקול דברו דהיינו שבתחלה עושים דבר ד' מבלי לחקור למה ומה ואחרי זה משתדלים להבין דהיינו לשמוע בקול דברו וכן ישראל הקדימו נעשה לנשמע: והנה הארבע דברים שעל ידם האדם משלים חקו בתורה ובמצות נתחלקים לשני חלקים שנים מהם משכנם למטה ועולים למעלה ושנים מהם באים מלמעלה למטה. האמונה צריכה שתשתרש למטה בלב האדם מבלי סיוע מלמעלה כמו שאמרו רז"ל הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וכן הרצון לקיים התורה והמצות ישתרש באדם לבד מבלי סיוע מלמעלה כדאמרינן שם צדיק ורשע לא קאמר שאין הקב"ה מטביע בלב האדם הרצון לעבדו אם לא נובע מעצמו שם אבל אחר שהרצון באדם מטהרו על זה נאמר הבא לטהר מסייעין לו וביותר ביארו רז"ל באמרם סוכה (דף נ"ב) היצה"ר מתגבר על האדם בכל יום ואילמלא הקב"ה עזרו לא יכול לו וכן ההבנת התורה באה לאדם כפי ערכו בקדושה מלמעלה כדכתיב מפיו דעת ותבונה ובזה מתבאר שהאמונה והרצון עולים מלמטה למעלה ואז באים סיוע המעשה וההבנה מלמעלה למטה: ועוד יש חלוק אחר בין הארבעה אלו ששלשה מהם שהם האמונה והרצון והמעשה נשלמו בעוה"ז כמו שאמרו רז"ל באבות יפה שעה אחת בתורה ובמצות בעוה"ז מכל חיי העולם הבא אבל ההבנת התורה לא בלבד שאינה נגמרת בעוה"ז אלא העיקר הוא בעוה"ב שכל זמן שהאדם חי בגוף עכור פה לא יבוא בסוד ד' עד יזכה לעוה"ב לחזות בנועם ד' ולבקר בהיכלו.


###### Minchat Ani on Torah, Vayetzei 3
[Minchat Ani on Torah, Vayetzei 3](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/3)

והנה הכחות שבעולם נקראים בשם מלאכים כמו שאמרו רז"ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מלאך מלמעלה שהוא הכח המחייהו וגם קיום התורה והמצוה נקראים מלאכים כמו שאמרו רז"ל מכל מצוה נברא מלאך המלווה לאדם ונעשה לו סניגור בכסא ד' גם מבואר שהעולם נכלל בהתורה שבתורה נברא העולם כדכתיב ואהי' אצלו אמון וזה פירוש המדרש המלאך הוא שליש העולם ש"רל שהמלאכים הם כוחות הקדושה שכוללים קיום התורה הם שלשה וא"כ כל אחד הוא שליש שמשלימין התורה שהיא תבנית העולם בכח האמונה והרצון והמעשה אכן המלאך שהוא כח הבנת התורה עודף על העוה"ז כדכתיב על התורה ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים וזה פירוש המדרש שהראה הקב"ה ליעקב איך על הסולם שהיא משל הר סיני שבו תנתן תורה לישראל עולים ויורדים ארבע כחות בדוגמת מלאכים שנים עולים שהם האמונה והרצון שבאים מלמטה ושנים יורדים שבאים לסייע מלמעלה למטה והם מעשה מצות התורה והבנת טעמיה ובזה הסולם רוחב שליש יותר מן העולם שהכח האחד שהוא הבנת התורה רק נקשר פה בארץ אבל משכנו הוא חוץ לגבול הארץ ועל כולם מרחף השגחת הקב"ה שבוחן לבבות על האמונה ועל הרצון ורואה המעשה ונותן חכמה ותבונה ובזה הקב"ה עומד על הצדיק להצדיק מה דכתיב והנה ד נצב עליו: ובזה יבואר מה שאמר הנביא הושע ויברח יעקב שדה ארם ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר ובנביא העלה ד' את ישראל ממצרים ובנביא נשמר הכעיס אפרים תמרורים וגו' שלכאורה הוא מחוסר הבנה מה שהקדים הנביא בדברי תוכחתו לאפרים מעשה ויברח יעקב וגו' וגם מה המשך יש לזה עם בנביא העלה ד' את ישראל ממצרים אבל י"ל דידע הנביא טענת ישראל על תוכחתו למה לא מקיימים מצות ד' שכבד עליהם עול המצות שקרא גם התורה עבדות כדכתיב כי לי בני ישראל עבדים ועוד הי' להם טענה נגד יעודי הפורענות שהתנבא עליהם שיבואו לא יחזרו למוטב כי הלא יוצאי מצרים נסו להקב"ה עשר פעמים ומרו דברו ועם כל זה הי' בקרבם שוכן בתוך טומאותם לא הסיר מהם ענני כבוד ועמוד אש והמטיר להם המן יום ביומו אבל לקושיות האלו יש תרוצים כזה שידוע האומן שלוקח לו נער ללמדו אומנות טרם למד עבודתו קשה לו מאוד כאמרם כל התחלות קשות וכבד עליו האומנת באשר עוד לא ניסה בו אמנם אחרי הרגיל עצמו בהאומנת אשר למד נקל לו ולא יחשוב לו העבודה קשה יותר ממה שהיא גם להאומן עצמו וזה רמז לנו התורה ביעקב בתחלה אמר לו לבן ועבדתני חנם שהוא כמו ועבדת לי וכן אמר יעקב אעבדך שבע שנים שהוא לשון אעבוד אותך מפני שיעקב איש תם יושב אהלים מנעוריו לא הי' רגיל בעבודות שביקש לבן ממנו אכן אחרי רימה אותו לבן רצה לחנוף לו ולומר שיקל ממנו העבודה ואמר מלא שבוע זאת וניתנה לך גם את זאת בעבודה אשר תעבוד עמדי לא אמר אותי אלא עמדי דהיינו בשוה לי ואחרי הורגלת שבע שנים בעבודה לא יקשה בעיניך עוד כאשר לא יקשה גם לי אשר אעבוד בשוה לך ובזה יש תירוץ על הקושיא הראשונה דאמת כאשר יצאו ישראל ממצרים הוקשה עליהם עול המצות ביותר באשר עוד לא הורגלו בו אבל אחרי הורגלו שנים רבות במצות ומה גם הדורות הבאים אינם עוד בגדר עבדים כעבד עובד לאדונו כי אם כעבדי המלך שעובדים אותו בכבוד בהיכלו וגם על הקושיא השני' יש תירוץ על ידי זה שמי שמושך העגלה מלמטה לראש ההר כמה יגיעות צריך ליגע עד הביאו אל תכליתו ולכן אם לפעמים ייעף וייגע ויסרב יש לו התנצלות כי התמרמר רוחו ביגיעתו אבל כשהגיע העגלה לראש ההר אז אבן קטון שיושם אד האופנים יספיק להחזיקו לבל יהי' נסוג אחור ומי שדחקו למטה יענש בעונש גדול כי אין לו התנצלות על עון זה כן הענין בישראל שהיו משוקעים שתי מאות שנים בטומאות מצרים והי' להם יגיעה רבה לעלות אל מדריגת קדושת ד' שאפילו מלאך לא הי' לו כח להוציאם עד שהקב"ה בכבודו ובעצמו ע"י נביאו משה הי' צריך להוציאם ולכן בארבעים שנה שהלכו במדבר גם כשנסוגו לפעמים אחור לא היו ראויים כל כך לעונש אבל אחרי שעלו בקל היו יכולים לשמור עצמם לבל יסוגו אחור ולכן כשחטאו אחרי באו לארץ בימי השופטים ובימי המלכים הביא הקב"ה עליהם כל יעודי הפורענות שהתרה בהם וזה פירוש הפסוקים כשרצה הנביא להוכיחם לבל יאמרו כבד עלינו עול המצות ולא נוכל לסבול עבדות קשה לזה הקדים ויברח יעקב שדה ארם ויעבוד ישראל באשה ובאשה שמר יאמר ראו מה שנאמר באביכם יעקב כשברח לשדה ארם בתחלה באשה ראשונה שלקח נאמר בו ויעבוד ישראל באשה אבל באשה שנית לא הי' עוד בגדר עבד כי אם בגדר שומר כמו שאמר יעקב ארעה צאנך אשמור שלא הוקשה לו עוד העבודה (ואם כי אמר ללבן עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך לא אמר לשון עבודה רק באשר שלא רצה לחלק בין אשה לאשה נגד לבן ולומר שהוקלה לו העבודה בשני) וזה יהי' גם אות לכם שרק באבותיכם שלא הורגלו עוד בעבודת ד' הי' עבודה אבל לכם נקל מאוד לשמור מצותיו ומה גם שהוא בעזריכם ונגד הטענה השנית למה לא הסיר הקב"ה ישועתו גם מיוצאי מצרים וענש אותם בהעונשים שיעדת עלינו אמר להם הושע ראו החילוק אז בנביא העלה ד' את ישראל ממצרים שקשה מאוד להם העלי' עד שהקב"ה בעצמו באמצעות נביאו משה העלה אותם ממצרים ולכן אם לפעמים לא שמעו לדברי הנביא לא היו ראויים כל כך לעונש אבל משעלו מטומאת מצרים לסוף ארבעים שנה שאמר להם משה ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום לא היו צריכים רק שמירה ע"י נביא ששלח להם לבל יסוגו אחור כמשל העגלה אחר שעלה לראש ההר שבקל נשמר לכן עתה אם הכעיס אפרים תמרורים ראויים לעונש ולא יאבה ד' סלוח להם.


###### Minchat Ani on Torah, Vayetzei 4
[Minchat Ani on Torah, Vayetzei 4](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/4)

ועל דרך זה עוד הוכיח אותם הנביא הושע ואמר להם שחתך ישראל כי בי בעזרך והלשון קשה כי הל"ל כי אני בעזרך או כי בי עזרך אבל יפורש דכשחטאו ישראל בעגל התפלל משה זכר לאברהם ליצחק וליעקב אשר נשבעת להם בך ודרשו רז"ל במדרש לא נשבעת להם בדבר שהוא כלה לא בשמים ולא בארץ לא בהרים ולא בגבעות אלא בך שאתה קיים ושבועתך קיימת לעולם שנאמר בי נשבעתי נאום ד' וצריך ביאור לאיזה ענין הזכיר משה זה שהקב"ה נשבע לא בדבר כלה כי אם בו וכי דבר ד' לא יקום גם אם לא נשבע ומה לי אם נשבע בדבר כלה או לא כלה אכן יבואר זה עפ"י מה שכתב הרמב"ן בפסוק בי נשבעתי נאום ד' כי יען אשר עשית את הדבר הזה גם מתחלה הבטיחו כי ירבה זרעו כככבי השמים וכעפר הארץ אבל עתה הוסיף לו יען אשר עשית את המעשה הגדול הזה שנשבע בשמו הגדול וכו ושיירש זרעו את שער אויביו והנה הובטח שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו או שיפול ביד אויביו ולא יקום והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו עכ"ל והיוצא מדברים אלו שעל ידי נסיון העקדה זכה אברהם לזרעו ההבטחה הגדולה אשר לא היתה לו עד כה כי בכל הברכות שנתברך היו על תנאי כדכתיב כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ד' צדקה ומשפט למען הביא ד' על אברהם את אשר דיבר אליו מכלל דאם לא ישמרו דרך צדקה ומשפט לא יקויימו בהם הברכות של אברהם אבל עתה נשבע הקב"ה בו שכמו שעצמו בכבודו לא ישתנה לעולם כן לא ישתנה הברכה שנתברך אברהם בשביל זרעו: וזהו מה שהתפלל משה כשאמר הקב"ה הרף ממני ואכלם הלא בך נשבעת לא בדבר הכלה שאפשר שיכלו גם הברכות אם לא יהיו ישראל ראויים לכך כי אם בך כמו שאתה לא נשתנה כן לא ישתנו גם ברכותיך ואיך אפשר שיכלו ישראל וזה שהוכיחם הנביא הושע ידעתי שאתה ישראל בוטח בשבועת הקב"ה לאברהם שאמר לו בי נשבעתי שלא יגרום שום חטא שיכלה זרעו או שיפול ביד אויביו מבלי תקומה אבל בטחון זה הי' לך להשחית כי עי"ז שיחת דרכיך ומריח את פי ד' מבלי לירא תוכחתו ויעודי פורענות וזה הפירוש שחתך ישראל כי בי בעזרך תיבת בי שאמר הקב"ה לטובתך ולעזרך הי' לך למשחית תחת אשר הי' לך להודות לו חסיו.


###### Minchat Ani on Torah, Vayetzei 5
[Minchat Ani on Torah, Vayetzei 5](https://torahapp.org/share/book/Minchat%20Ani%20on%20Torah/s/Vayetzei/r/5)

אמנם גם בעת אשר שחתו ישראל דרכם כזה לא פסקה מהם האמונה בהקב"ה כמו שאמרו רז"ל בחגיגה שגם בימי כשלונה של ירושלים לא פסקו מהם אנשי אמונה ובזה יבואר מה שניבא ישעי' הנביא על מלך המשיח והי' צדק איזור מחניו והאמונה איזור חלציו ויש לדקדק הכפל והשינוי בין איזור מתניו לבין איזור חלציו דמצאנו שיאזרו המתנים למען הקל ההליכה שלא ייגע בה כמו שנאמר בישראל ביציאתם ממצרים מחניכם חגורים נעליכם ברגליכם וכן מצאנו איזור חלצים למען הוסיף גבורה להלחם כדכתיב באיוב אזור נא כגבור חלציך וזה שניבא הנביא לחקות ישראל שגם אם לא יעשו רצונו של מקום לא יאחרו פעמי משיח צדקינו לבוא ורק אם ישמרו דרכי ד' לעשות צדק ומשפט ימהר לבוא כדכתיב שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא שצדק ומשפט מקרב הגאולה אכן גם אם לא ישמרו יקיים הקב"ה את דברו הטוב בזכות האמונה בו שלא נפסק ולא יפסוק לעולם מקרב ישראל וזה הפירוש והי' צדק ומשפט יהי' זה למלך משיח איזור מתנים למהר הליכתו וביאתו אלינו ואם לא עם כל זה תהי' האמונה איזור חלציו להגבירו על אויבי ישראל ואויבי ד' לגאלם בעתו על דרך שאמרו זכו אחישנה לא זכו בעתו.