## Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Fourth House, The Third Gate

###### Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Fourth House, The Third Gate 1:1
[Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Fourth House, The Third Gate 1:1](https://torahapp.org/share/book/Mishmeret%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaAroch/s/The%20Fourth%20House,_The%20Third%20Gate/r/1:1)

כתוב שם בדיני ביטול האיסורין כתב החכם דאיסורין דרבנן כגבינה של נכרים וכו'. אמר הכותב לא טוב עשה שהתיר בשם המחבר את אשר לא התיר כי המחבר כתב אחר כל דבריו שראוי לחוש לדברי האוסרין זאת ועוד אחרת שהמחבר כתב דעות כל המחברים וכל ראיותיהם וכולן הסכימו שלא כדעתו או באיסור שאסר ובהיתר שהתיר כי יש מן הגדולים שהיתירו לבטל איסור דרבנן לאחר שנתערב בשיעור שאין בו לבטל והם הביאו מההיא דעצים שנשרו מן הדקל לתוך התנור ומה שדחה ואמר דהתם אסיקנא משום דמיקלא קלי איסורא טעה טעות גמורה דהתם מעיקרא אקשו מדאמרינן דאין מבטלין איסור לכתחילה ועלה פריקו ה"מ בדאורייתא אבל בדרבנן מבטלין וההיא קושיא איפריקא אלא דהדר אקשו עלה קושיא אחרינא ולרב אשי דאמר כל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל מאי איכא למימר כלומר נהי דמשום אין מבטלין איסור לכתחילה ליכא משום דרב אשי מיהא איכא ופריק אפילו מדרב אשי ליכא דשאני הכא דמקלא קלי איסורא. וזה דבר פשוט ואיך מקשה בלא השגחה על גדולי ישראל כדלא גמרי שמעתא ויש מי שמתיר יותר דבאיסורין דרבנן דאין להם עיקר בדאורייתא אפילו לכתחילה מערבין אותן בהיתר ומבטלין אותם וראייתם מההיא דבכורות דרבה מבטל חלת חו"ל ותרומת חו"ל ואכול לה בימי טומאתו ורב הונא בריה דרב יהושע כי מתרמי ליה חמרא דתרומה רמי תרי נטלי דחולין וחדא דתרומה מכאן ואילך רמי חדא ושקיל חדא. ומינה לכל איסורין שכיוצא באלו ויש מי שאמר דאפילו באלו לא אמר להתיר ברוב לזרים אלא לכהן טמא דרבה כהן היה כדאמרינן רבה ואביי מדבית עלי קא אתו אבל לזר אסירא. והרמב"ן ז"ל מן המתירין באיסורין של דבריהם שאין להם עיקר בדאורייתא ולא בתרומה וחלה של חו"ל בלבד אמרה הרב ז"ל אלא בכל כיוצא בהן אמרה וכ"כ ה"ה לכלאי הכרם בחו"ל וגבינה של נכרים ואעפ"י שחששו לתערובת איסור של תורה אינה אלא גזרה וכן בשולי נכרים אלו דברי הרב ז"ל שכתב ביבמות פרק הערל. ועוד כתב שם והיינו דהיקילו בחלת חו"ל לאכול אותה עם הזר על השולחן בחו"ל משא"כ בחלת חו"ל בארץ משום דבארץ כיון דאית ליה התם עיקר בדאורייתא החמירו בעלייתה גזרה שמא תתערב בהם אבל בחוץ לארץ התירו דליכא למגזר דאפילו תתחלף להם לית לן בה ע"כ והוצרכתי לכתוב כאן להוציא מלבו ומלב כל העומדים על דבריו ומכל מקום המחבר כתב בסוף דבריו שצריך לחוש לדברי האוסרים.