## Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Second House, The Fourth Gate

###### Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Second House, The Fourth Gate 2:1
[Mishmeret HaBayit on Torat HaBayit HaAroch, The Second House, The Fourth Gate 2:1](https://torahapp.org/share/book/Mishmeret%20HaBayit%20on%20Torat%20HaBayit%20HaAroch/s/The%20Second%20House,_The%20Fourth%20Gate/r/2:1)

עוד שאל המחבר אפרוח זה למה סמכו איסורו לשרץ השורץ ולא סמכו אסורו לשרץ העוף וכו'. אמר הכותב מה שכתב דודאי ביצת עוף טמא שריקמה ואכלה לוקה על זה משום שרץ העוף למה ודאי והלא הרב בעל התרומות ז"ל כתב שלוקה עליה משום שרץ השורץ על הארץ ונראה מדבריו דאפילו צא לאויר העולם כל שלא נתפתחו עיניו לר' אליעזר בן יעקב שעל דבר זה סמך לתרץ מה שסמכו ביצת עוף טהור שריקמה לר"א בשלא נתפתחו עיניו שכן כתב דלהכי אסמכוה אשרץ השורץ ולא אמר משום נבלה דמשום דאיתיה באפרוח טמא מן התורה אסמכוה גם בטהור דאלמא עוף טמא בשלא נתפתחו עיניו אית ביה משום שרץ השורץ לראב"י ועל זה כתב המחבר מה שכתב וז"ל המחבר שכתב שם על דברי הרב בעל התרומה שכתב שאפילו שחטו הרי הוא אסור משום נבלה דבר תורה. וקשה דאם איתא כיון דאסור מדאורייתא משום נבלה למה אסמכוה אקרא דכל השרץ השורץ על הארץ מי סני נבלה דכתיבה באורייתא ומצאתי לרב ז"ל בעצמו שהרגיש בקושיא זו ודחק עצמו בתירוצה דשמא משום דאיתיה באפרוח טמא מן התורה אסמכוה גם בטהור. וזה דחוק בעיני הרבה ועוד נ"ל דביצת עוף טמא שריקמה אינה אסורה משום שרץ השורץ על הארץ שאלו אתה בא לאוסרה אי אפשר לך לאוסרה אלא משום שרץ העוף והרמב"ם ז"ל כתב כן דביצת עוף טמא שהתחיל האפרוח להתרקם ואכלה לוקה עליה משום שרץ העוף. ואני אומר שאינו לוקה עליה לא משום שרץ העוף ולא משום שרץ השורץ על הארץ. ותדע דהא בההיא שמעתא דפרק אלו טרפות משמע דאין לוקה עליה משום שרץ העוף מדאסמכו אפרוח של ביצה טהורה לשרץ השורץ על הארץ ולא אסמכוה אקרא דשרץ העוף דדמי לי טפי אלא שאין לוקין משום שרץ העוף עד שיצא לאויר העולם כעוף המעופף על הארץ ואמרינן בשלהי אלו טרפות נמי כל השרץ השורץ על הארץ נמי נראה לי שאין לוקה ותדע לך מדאמרינן בפרק אלו טרפות חלבון וחלמון מעורבין זה בזה בידוע שהיא ביצת השרץ ואמרינן עלה למאי הלכתא אמר רבינא לומר שאם ריקמה ואכלה לוקה עליה משום שרץ השורץ על הארץ. ואם איתא אכתי מאי נפקא לן מינה דאפילו דעוף טמא אם ריקמה לוקה עליה משום שרץ השורץ על הארץ. אלא מכאן נ"ל דדוקא בביצת עוף טמא בשריקמה אינו לוקה עליה לא משום השרץ השורץ על הארץ ולא משום שרץ העוף זהו מה שכתב המחבר ואשר יראה הרואה אותו ידע וישכיל מתוך הדברים שהן דברים דבורים על אופניהם וימצא בהם כמה פלפלין חריפין והוא בא לחלוק בדבר שפתים ואיזו ראיה ואיזו הכרח הוסיף הוא שנצטרך להודות לתמיהותיו. גם מה שכתב דמשום דלא מיקרי שרץ העוף אלא בעופות טמאים לא אסמכוה אשרץ העוף אין לזה לא טעם ולא ריח וכי כי אסמכוה אקרא אשרץ העוף על הארץ לא נאמר גם כן בעופות טהורים כדי שנדמה זה לשרץ השורץ על הארץ והלא גם לאו זה דשרץ השורץ לא נאמר אלא בשרצים טמאים ואפילו הכי אסמיכו אפרוח עוף זה טהור לו ולא שיהא ממש כן אלא באסמכתא בעלמא אם כן לסמכוה אשרץ העוף דדמי ליה טפי. גם לשונו שכתב שלא נאמר שרץ העוף אלא בעופות טמאין לשון מקולקל הוא שלא נכתב על עופות טמאין אלא על שרץ עוף טמא דצרעה לאו עוף טמא הוא ולוקין עליה משום שרץ העוף. גם יתר הלשונות שכתב כאן לא נח בהם ולא בטעמיהם ואיש נבון יחקרנו.