## Mishnah Berurah Siman 132

###### Mishnah Berurah 132:1
[Mishnah Berurah 132:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:1)

(א) מתרגמינן - כדי שיבינו הכל:


###### Mishnah Berurah 132:2
[Mishnah Berurah 132:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:2)

(ב) בכונה - דאמרינן בגמרא מיום שחרב המקדש עלמא קאי אקדושא דסידרא. כשמכריזין דבר יש להכריז קודם שמתחיל הש"ץ לומר אשרי ולא בין אשרי ללמנצח וכש"כ בשעה שאומרים הקהל אשרי או סדר קדושה שתתבטל עי"ז כונתן:


###### Mishnah Berurah 132:3
[Mishnah Berurah 132:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:3)

(ג) וע"ל סימן נ"ט - דשם מסיק הרמ"א דנתפשט המנהג לומר אף ביחיד ומ"מ לכתחלה טוב יותר לומר בציבור וע"כ אם הציבור התחילו לומר ואתה קדוש והוא לא אמר עדיין אשרי ובא לציון יש לו לאמרו עמהם ואח"כ יאמר אשרי ולמנצח וגם השני פסוקים שקודם ואתה קדוש דהיינו ובא לציון ואני זאת בריתי וגו':


###### Mishnah Berurah 132:4
[Mishnah Berurah 132:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:4)

(ד) ובקדושה שבתרגום וכו' - ר"ל דפסוקי הקדושה שבלשון הקודש נאמרים דוקא ברבים ופסוקי הקדושה שבתרגום נאמרים דוקא ביחיד לפי שכל שהוא בלשון תרגום אין לומר אותם ברבים וע"כ כשאומרים קדושה דסדרא בציבור אומר כל יחיד בפני עצמו בלחש התרגום של הקדושה דאז לא מיקרי בציבור וזהו מה שסיים הרמ"א שלא לאמרם בקול רם. ואם מתפלל שלא בציבור יכול לומר גם התרגום בקול רם [שע"ת]:


###### Mishnah Berurah 132:5
[Mishnah Berurah 132:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:5)

(ה) לצאת מביהכ"נ וכו' - דכיון דהעולם מתקיים ע"ז צריך ליזהר מלזלזל בזה. ולפי מה שביארנו לעיל דנכון להדר לאמרם בציבור ממילא צריך ליזהר שלא לצאת מקודם אפי' אם ירצה לאמרם בפני עצמו אם לא בשעת הדחק:


###### Mishnah Berurah 132:6
[Mishnah Berurah 132:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:6)

(ו) קדושה דסידרא - הוא קדושת ובא לציון:


###### Mishnah Berurah 132:7
[Mishnah Berurah 132:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:7)

(ז) עלינו - מ"א כתב בשם האר"י שיאמרוהו אחר כל הג' תפלות וכן נוהגין במדינתנו מלבד בבתי כנסיות גדולות שמתפללין תפלת מעריב סמוך למנחה (ועיין לקמן סימן רל"ה) אין אומרים עלינו אחר גמר תפלת מנחה דעלינו שיאמרו אחר תפלת מעריב קאי גם אמנחה [מגן גבורים בשם סדר היום] ויש כמה נוסחאות בעלינו והובא בא"ר ואין לשנות שום נוסחא כי כל נוסחא יש לה יסוד [שם]:


###### Mishnah Berurah 132:8
[Mishnah Berurah 132:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:8)

(ח) בכונה - ויש לומר עלינו באימה וביראה כי כל צבא השמים שומעים והקב"ה עומד עם פמליא של מעלה וכולם עונים ואומרים אשרי העם שככה לו אשרי העם וכו' [מ"מ]:


###### Mishnah Berurah 132:9
[Mishnah Berurah 132:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:9)

(ט) ואנחנו כורעים - וצריך לכרוע שלא יהיה נראה ככופר ח"ו:


###### Mishnah Berurah 132:10
[Mishnah Berurah 132:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:10)

(י) קדיש יתום אחר עלינו - שהרי לעולם צריכין לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים ובעלינו יש ג"כ פסוקים וצריכים קדיש אחריו אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אביו ואמו מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים שאינם יכולים להיות שלוחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו [שאם היו יכולים להתפלל לפני העמוד זהו טוב יותר מאמירת קדיש] וכבר ידוע ממעשה דר' עקיבא תועלת הגדול שיש למת כשיש לו בן האומר קדיש וברכו וביותר בתוך שנה ראשונה לכך תקנו והניחו קדיש זה שאין צריך שום דבר יותר ליתומים הן קטנים הן גדולים. ובסוף הסימן העתקתי בביאור הלכה כל דיני קדיש בקיצור ובשם מאמר קדישין יקרא:

**[fr]:**
(10) The mourner's (literally, orphan's) kaddish after aleinu: As behold, we always need to say kaddish after saying verses (from the Bible). And in aleinu (the concluding prayer), there are also verses, such that we need to say kaddish after it. However, we have the practice with this kaddish to leave if for an orphan whose mother or father have died. This is because there are young orphans, and even older ones, that are unable to be the prayer leader and to say kaddish (during the prayers) and barkhu (the call to prayer) for their father or mother. (As if they were able to pray in front of the lectern, that is better than the saying of kaddish.) And the great benefit to the dead when one has a son who is saying kaddish and barkhu, especially within the first year, is already known from the story of Rabbi Akiva. That is why they decreed and established this kaddish which does not require anything else from the orphans, whether young or old. And at the end of this section, I have transcribed all the laws of kaddish in brief in the Biur Halacha (132:1), and it shall be called by the name, Maamar Kaddishin (the Essay of Kaddish).


###### Mishnah Berurah 132:11
[Mishnah Berurah 132:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:11)

(יא) יכול לאמרו אם אין וכו' - ר"ל דוקא כשהוא משער שלא יקפידו ע"ז. ומסתברא דכ"ז הוא לענין קדיש יתום מפני שקדיש זה מיוחד ליתומים אבל להתפלל לפני העמוד או לפרוס על שמע אין לו לחוש כלל שמא יקפידו ע"ז:


###### Mishnah Berurah 132:12
[Mishnah Berurah 132:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:12)

(יב) ויש לומר וכו' - מפני שהקטורת היו מקטירין פעמים בכל יום כמ"ש בתורה:


###### Mishnah Berurah 132:13
[Mishnah Berurah 132:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:13)

(יג) ערב - היינו אחר תפלת מנחה או קודם לה דהקטורת לא היו מקטירין בלילה:


###### Mishnah Berurah 132:14
[Mishnah Berurah 132:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:14)

(יד) ובוקר אחר התפלה - וצ"ע למה אנו אומרין אותה בשבת ויו"ט אחר מוסף והלא הקטורת קודמת למוספין לכו"ע והיא שייכא לקרבן תמיד ואפשר דכונתנו ליפטר מתוך ד"ת ובכתבים איתא שהטעם להבריח הקליפות ובשל"ה כתב לאמרו קודם תפלה ואחריה:


###### Mishnah Berurah 132:15
[Mishnah Berurah 132:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:15)

(טו) ואומרים השיר וכו' - עיין במ"א שמסיק דכונת הרמ"א לומר בכל יום השיר השייך לאותו יום (דהיינו שביום א' היו הלוים משוררים לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה וגו' עד סוף המזמור וכן בכל יום המזמור השייך לו) אבל אין כונתו שיאמרו משנת השיר שהיו הלוים אומרים וכו' אכן נוהגין העולם לומר משנה זו אחר פטום הקטורת כמו שנדפס בסידורים:


###### Mishnah Berurah 132:16
[Mishnah Berurah 132:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:16)

(טז) שחרית לבד - אף דבמקדש היו אומרים שירה על נסכי היין גם על תמיד של בין הערבים אכן מפני שכמה פעמים היו הכהנים טרודין והיו מביאין הנסכים של בין הערבים בלילה ובלילה אין אומרים שירה לפיכך נוהגין לומר השיר בשחרית לבד. ואיזה מזמור נוהגין לומר ביו"ט לשיר של יום יבואר אי"ה לקמן בהלכות יו"ט:


###### Mishnah Berurah 132:17
[Mishnah Berurah 132:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:17)

(יז) שמא ידלג - ובב"י מפקפק בזה דהלא אין מיתה אלא בהקטרה לא באמירה ועוד דאין מיתה אלא במזיד לכן המדקדקין נוהגין לאמרו בכל יום [מ"א] ויש שכתבו דאותן שאין אומרין רק בשבת אין מרגלא בפומייהו כ"כ יאמרו מתוך הסידור:


###### Mishnah Berurah 132:18
[Mishnah Berurah 132:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/132:18)

(יח) ומשתחוה ויוצא - דבמקדש נמי כשגמרו העבודה היו משתחוין ויוצאין ועיין במ"א: