## Mishnah Berurah Siman 146

###### Mishnah Berurah 146:1
[Mishnah Berurah 146:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:1)

(א) אסור לצאת וכו' - וע"ז נאמר ועוזבי ה' יכלו ומתרגמינן ודשבק אורייתא דיי' ישתצון ואפילו איכא עשרה דצייתי לס"ת זולתו וגם הוא כבר שמע קה"ת בעשרה אפ"ה אסור:


###### Mishnah Berurah 146:2
[Mishnah Berurah 146:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:2)

(ב) אבל בין גברא לגברא - והוא כשנשארו עשרה בביהכ"נ:


###### Mishnah Berurah 146:3
[Mishnah Berurah 146:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:3)

(ג) שפיר דמי - והיינו כשכבר שמע קה"ת או שדעתו לבוא מיד וגם זה אינו מותר כ"א כשהוא לצורך גדול:


###### Mishnah Berurah 146:4
[Mishnah Berurah 146:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:4)

(ד) כיון שהתחיל - והמ"א מצדד לומר דמשעה שנפתח הס"ת אפילו לא התחיל עדיין הקורא לקרות ג"כ אסור וכן משמע דעת הגר"א בביאורו דמשעה שפתחו הס"ת כדי לברך אסור לספר:


###### Mishnah Berurah 146:5
[Mishnah Berurah 146:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:5)

(ה) אפילו בד"ת - וכן לפרש דבר תורה או להורות הוראה לאדם ששואל אסור ולאפרושי מאיסורא מותר לומר בדרך קצרה אם אי אפשר להפריש ע"י רמיזה:


###### Mishnah Berurah 146:6
[Mishnah Berurah 146:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:6)

(ו) אפילו בין גברא לגברא - שמא ימשך הלמוד בעת הקריאה והב"ח מיקל בלמוד בין גברא לגברא ובא"ר מצדד דעם אחרים אין להקל שמא ימשך [ובבינו לבין עצמו המיקל ללמוד אז אין למחות בידו] אך להורות אז הוראה לפי שעה אין להחמיר דלא שכיח כ"כ בזה שמא ימשך:


###### Mishnah Berurah 146:7
[Mishnah Berurah 146:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:7)

(ז) אם השלים וכו' - שנים מקרא ואחד תרגום וע' בפמ"ג שמצדד לומר דאפי' אם כבר שמע קריאת התורה בעשרה ג"כ אסור וכן משמע בביאור הגר"א:


###### Mishnah Berurah 146:8
[Mishnah Berurah 146:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:8)

(ח) ויש מתירים וכו' - מיירי דאיכא עשרה דצייתי לס"ת מבלעדו ואפ"ה אינו מותר בקול רם לדעה זו כדי שלא יטריד שאר השומעים:


###### Mishnah Berurah 146:9
[Mishnah Berurah 146:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:9)

(ט) למי שתורתו אומנתו - היינו דאפילו היכא דאיכא עשרה דצייתי אינו מותר ללמוד בעת הקריאה כ"א בשתורתו אומנתו שאינו מבטל שום שעה מלמודו ועי' בא"ר שהביא בשם כמה ראשונים דהשתא אין לנו תורתו אומנתו לענין זה:


###### Mishnah Berurah 146:10
[Mishnah Berurah 146:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:10)

(י) למי שקודם וכו' - טעם שיטה זו דס"ל שכיון שכבר התחיל במצוה מתחלה וראו אותו אנשי ביהכ"נ שכבר קבע עצמו ללמוד אינו מחוייב לפסוק אבל אם לא התחיל מתחלה אין לשום אדם ואפילו מי שתורתו אומנתו ללמוד בשום אופן כלל [תר"י]:


###### Mishnah Berurah 146:11
[Mishnah Berurah 146:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:11)

(יא) שרי - לכל הדעות שנזכרו לעיל כיון שהוא מעין מה שקורא הש"ץ אע"פ שאין קורא ממש בפסוק שהש"ץ קורא ומ"מ גם זה אינו מותר רק בלחש שלא יבלבל דעת השומעים [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 146:12
[Mishnah Berurah 146:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:12)

(יב) וכל זה אינו ענין - ר"ל כל הקולות הנזכרים בסימן זה לענין שמיעת הקריאה:


###### Mishnah Berurah 146:13
[Mishnah Berurah 146:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:13)

(יג) ופרשת פרה - עיין בבאור הגר"א ופר"ח וש"א שכתבו דאינו עיקר ופרשת פרה הוא מדרבנן מ"מ לענין זה מסתברא דגם לדידהו לא מקילינן כל הקולות הנ"ל:


###### Mishnah Berurah 146:14
[Mishnah Berurah 146:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:14)

(יד) והנכון שבכל הפרשיות וכו' - ר"ל אפילו להעביר הסדרא שמו"ת בשעת הקריאה אינו מן המובחר אלא ראוי לדקדק ולשמוע מפי הקורא מלה במלה:


###### Mishnah Berurah 146:15
[Mishnah Berurah 146:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:15)

(טו) ראוי למדקדק בדבריו - ופר"ח כתב דמעיקר הדין הוא שאסור לעסוק בשום דבר ואפילו בשמו"ת בשעת הקריאה ואפי' איכא עשרה דצייתי זולתו וכן הביא מ"א בשם של"ה שמחמיר בזה אלא צריך לשתוק ולשמוע הקריאה מפי הש"ץ וכן דעת הגר"א במעשה רב [ומ"מ לקרות שמו"ת או עם פירש"י בין גברא לגברא מותר אפילו לדעה זו] והמ"א הביא בשם מטה משה דנכון לקרות בלחש מלה במלה עם הש"ץ דבלא זה א"א לכוין ולשמוע וכ"כ כמה אחרונים:


###### Mishnah Berurah 146:16
[Mishnah Berurah 146:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:16)

(טז) כשהמפטיר קורא וכו' - עיין לקמן סי' רפ"ד ס"ג דצריך לכוין גם לברכות המפטיר ולענות אחריהם אמן ע"ש:


###### Mishnah Berurah 146:17
[Mishnah Berurah 146:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:17)

(יז) א"צ לעמוד וכו' - ואפילו העומדים על הבימה דא"צ לעמוד מפני ס"ת אלא כשאדם נושאה אבל כשמונחת במקומה א"צ [עיין בריש סימן קמ"א דדוקא הקורא והעולה לתורה צריכין לעמוד] וכן אפילו כשאחד תופסה בידו כגון בעת שקורין ההפטרה כיון שהוא יושב במקומו א"צ לעמוד לפניה אפילו הם בתוך ד"א שלה על הבימה. ודע דבעת שנושאין אותה חייב לעמוד לפניה עד שתתכסה מעיניו או עד שיגיענו המוליכה למקומה ואפי' סמיכה על איזה דבר אסור דסמיכה כישיבה:


###### Mishnah Berurah 146:18
[Mishnah Berurah 146:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:18)

(יח) בעת שקורין בתורה - ובשעת אמירת ברכו וענית ברוך ה' הלע"ו לכו"ע צריכין לעמוד דהוא דבר שבקדושה:


###### Mishnah Berurah 146:19
[Mishnah Berurah 146:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:19)

(יט) ויש מחמירין ועומדין - כתב הפר"ח והגר"א דהעיקר כסברא הראשונה וכן נהגו והב"ח בסימן קמ"א כתב דגם המהר"ם מודה דמדינא שרי אלא דס"ל דראוי להדר ולעמוד מפני שצריך האדם להעלות בדעתו כששומע הקריאה מפי הקורא כאלו קבלה אותה שעה מהר סיני ובהר סיני היו כל ישראל עומדין כדכתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם וגו'. ומי שהוא איש חלש וקשה לו לעמוד ועי"ז אין דעתו מיושבת לכוין היטב לקול הקורא יש לו לישב [ש"א]:


###### Mishnah Berurah 146:20
[Mishnah Berurah 146:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/146:20)

(כ) וכן עשה מהר"ם - ובין גברא לגברא לכו"ע שרי לישב [אחרונים]