## Mishnah Berurah Siman 180

###### Mishnah Berurah 180:1
[Mishnah Berurah 180:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:1)

(א) אין להסיר - כדי שיהא ניכר לכל שמברכין להשי"ת על חסדו וטובו הגדול שהכין מזון לכל בריותיו וגם דהברכה אינה שורה על דבר ריק אלא כשיש שם דבר כענין פך שמן של אלישע:


###### Mishnah Berurah 180:2
[Mishnah Berurah 180:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:2)

(ב) כל מי שאינו וכו' - דצריך לשייר כדי שיהא מזומן לעני שיבוא וכעין שאמרו חז"ל המאריך בשלחנו מאריכין לו ימיו דלמא אתא עניא ויהיב לו וגם כדי שיודה להשי"ת על חסדו שהשפיע לנו מטובו ששבענו והותרנו כדכתיב אכול והותר:


###### Mishnah Berurah 180:3
[Mishnah Berurah 180:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:3)

(ג) אינו רואה סימן ברכה - כדכתיב אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו וכתב של"ה דראוי ונכון שיתן להעני הטוב שבשלחן ובפרט אם הוא עני חשוב שמזה יראה לו שמקבלו בסבר פנים יפות. ומשבח אני את הקהלות שמחזיקין לומדים בחורים על שלחנם כל השנה כאחד מבניהם ובזה יוצא הבעה"ב בשני דברים מצות חלק עניים וגם מצות דברי תורה על השלחן דסתם בחור כזה עני הוא וגם ידבר בדברי תורה על השלחן ובודאי מה שנאכל על השלחן שחרית וערבית נחשב כשני תמידין וכו' עכ"ל והובא בא"ר:


###### Mishnah Berurah 180:4
[Mishnah Berurah 180:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:4)

(ד) אבל וכו' - ר"ל אם יש פתיתין על השלחן אבל אם אין פתיתין על השלחן מותר להביא אפילו שלמה ובשם הזוהר כתבו שטוב לעשות כן לכתחלה:


###### Mishnah Berurah 180:5
[Mishnah Berurah 180:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:5)

(ה) לא יביא וכו' - עיין במ"א שכתב דה"ה אם יש שלמה על השלחן לא יביא פתיתין ופמ"ג כתב דה"ה לא ישייר פתיתין על שלחנו כשיש שלמה ויש מקילין בדבר שא"צ להסירן מעל השלחן ובפרט בשבת בודאי לא יסירן עד לאחר בהמ"ז בין הפתיתין ובין השלמה שהכל יודעין שבשביל כבוד שבת הוא מונח:


###### Mishnah Berurah 180:6
[Mishnah Berurah 180:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:6)

(ו) קודם שיטול ידיו - למים אחרונים:


###### Mishnah Berurah 180:7
[Mishnah Berurah 180:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:7)

(ז) יכבד הבית - מקום שאכלו שם אם הסיבו ע"ג קרקע מכבדין את הקרקע או אם הסיבו על השלחן מכבדין את השלחן משיורי אוכלין שנתפזרו שם [רש"י] ותר"י פירשו דהכיבוד הוא במקום שדרך לסלק השלחן קודם נטילה לבהמ"ז צריך לכבד הקרקע של מקום השלחן דחיישינן שנתפזרו שם פירורי פת ובאופן זה מיירי המחבר כאן שכתב דעכשיו שאין מסלקין א"צ לכבד והיינו הקרקע שתחת השלחן אבל כשנוטלין הידים בכלי על השלחן כמנהגנו לכו"ע צריך לנקות הפירורין סביב וכדלקמיה:


###### Mishnah Berurah 180:8
[Mishnah Berurah 180:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:8)

(ח) שאין אנו מסלקין - משמע דמלפנים היו נוהגין לסלק וצ"ל דהיינו מלפני כל המסובין אבל מלפני המברך לא וכמו שכתב בס"א שאין להסיר וכו':


###### Mishnah Berurah 180:9
[Mishnah Berurah 180:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:9)

(ט) ואנו נוטלים וכו' - ואם יושבין במקומן ונוטלין הידים בכלי על השלחן אף עכשיו הדין הוא שצריך לנקות השלחן עצמו מפירורי הפת שלא ימאסו מנצוצי מי הנטילה וכנ"ל מרש"י ונראה דמ"מ ישאיר לחם על השלחן במקצוע אחד שיהיה מונח עד אחר בהמ"ז וכנ"ל בס"א ויהיה קצת רחוק ממקום הזה:


###### Mishnah Berurah 180:10
[Mishnah Berurah 180:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:10)

(י) קשה לעניות - ודוקא לדרוס עליהם דהוא בזוי גדול אבל כשמשליכן למים אפילו כשנאבדין עי"ז אין חשש כיון שהוא פחות מכזית ויש מחמירין כשיש הרבה פירורין ויצטרפו לכזית:

**[fr]:**
(10) It is difficult for the poor - specifically to trample on them because it is a great disgrace (bizui). But when they are thrown into the water, even if they are dissolved (lost) by this, there is no concern since it is less than a kezayis. And there are those who are stringent when there are many crumbs, and they combine to a kezayis.


###### Mishnah Berurah 180:11
[Mishnah Berurah 180:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:11)

(יא) לכסות הסכין - בב"י ב' טעמים האחד דברזל מקצר ימי האדם ואינו דין שיהיה מונח על השלחן שדומה למזבח שמאריך ימי האדם דע"כ כתיב לא תניף עליהם ברזל וע"כ אחר שגמר אכילתו ורוצה לברך בהמ"ז מכסה הסכין וטעם שני בשם רבינו שמחה לפי שפעם אחד הגיע אחד לברכת בונה ירושלים ונזכר חורבן הבית ותקע סכין בבטנו וע"כ נהגו לסלקו בשעת ברכה:


###### Mishnah Berurah 180:12
[Mishnah Berurah 180:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/180:12)

(יב) ונהגו שלא לכסותו וכו' - הטעם שאין מקפידין ע"ז בשבת ויו"ט עיין באחרונים: