## Mishnah Berurah Siman 184

###### Mishnah Berurah 184:1
[Mishnah Berurah 184:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:1)

(א) קודם שיעקור - ומפינה לפינה אפילו הבית גדול מותר ואפילו כשאין רואה מקומו הראשון כגון אחורי הפארא"וון וכיו"ב ואם היה לו מניעה שלא יוכל לברך בהחדר שאכל מותר לברך בחדר שסמוך לו אם יכול לראות מקומו שאכל ואם דעתו היה בשעת ברכת המוציא לברך בחדר אחר בבית זה אפשר דיש להקל בשעת הדחק [כגון שמקום שאכל אינו נקי לברך שם] אפילו אינו רואה מקומו הראשון:


###### Mishnah Berurah 184:2
[Mishnah Berurah 184:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:2)

(ב) ממקומו - וכל ד' אמות ממקום אכילתו חשיב מקום אחד ויוכל להעתיק ממקומו ע"י מניעה קטנה:


###### Mishnah Berurah 184:3
[Mishnah Berurah 184:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:3)

(ג) יחזור למקומו - אפילו כבר הלך בדרך למרחוק כמה מילין אם לא שהוא רחוק כ"כ שעד שיחזור למקומו יתעכל המזון ויפסיד ברכתו לגמרי יברך כאן:


###### Mishnah Berurah 184:4
[Mishnah Berurah 184:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:4)

(ד) יצא - היינו אפילו היה מזיד בעקירתו וגם הזיד עתה בברכה דהיינו שידע הדין שצריך לחזור למקומו ונתעצל בזה אפ"ה יצא בדיעבד:


###### Mishnah Berurah 184:5
[Mishnah Berurah 184:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:5)

(ה) לדעת הרמב"ם - ר"ל דס"ל בסמוך דבשוגג אף לכתחלה יוכל לברך במקום שנזכר די לנו אם נחמיר במזיד בלכתחלה שצריך לחזור למקומו אבל לדעת הרא"ש דאף בשוגג צריך לכתחלה לחזור למקומו מסתברא דבמזיד מחמרינן טפי דאף בדיעבד לא יצא. ולענין הלכה הסכימו האחרונים דא"צ לחזור ולברך אפילו היה מזיד בהליכה ובברכה כנ"ל בסק"ד:


###### Mishnah Berurah 184:6
[Mishnah Berurah 184:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:6)

(ו) יברך במקום שנזכר - ומ"מ גם לדעה זו אם חזר הרי זה משובח אלא דאינו מחויב בדבר:


###### Mishnah Berurah 184:7
[Mishnah Berurah 184:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:7)

(ז) יחזור למקומו ויברך - וכתבו האחרונים דכן נכון לנהוג למעשה אם לא שהוא שעת הדחק דאז יוכל לסמוך אסברא ראשונה:


###### Mishnah Berurah 184:8
[Mishnah Berurah 184:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:8)

(ח) יאכל במקום השני - ואפילו במזיד מהני האי תקנה שיאכל כאן פת דבר מועט וא"צ לברך תחלה ברכת המוציא ולא ברכת המזון על מה שכבר אכל ואחר אכילת פת שבכאן יברך בהמ"ז ויעלה להאכילה שאכל במקום אחר:


###### Mishnah Berurah 184:9
[Mishnah Berurah 184:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:9)

(ט) מעט - היינו אפילו פחות מכזית דמ"מ מצטרף זה לאכילה שאכל במקום הראשון. ודוקא אם במקום השני אכל ג"כ פת אבל פרפרת וכיסנין מצדד בפמ"ג דאפילו כזית לא מהני:


###### Mishnah Berurah 184:10
[Mishnah Berurah 184:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:10)

(י) רק שלא יהא רעב - דאם הוא רעב לא מהני מה שיאכל עתה דכבר הפסיד הבהמ"ז של אכילה ראשונה כמ"ש בס"ה ועתה הוא חיוב חדש וצריך לברך גם ברכת המוציא:


###### Mishnah Berurah 184:11
[Mishnah Berurah 184:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:11)

(יא) במקומם - ואם יצא ממקומו הוי דינו כמ"ש סעיף א' ב':


###### Mishnah Berurah 184:12
[Mishnah Berurah 184:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:12)

(יב) וע"ל סי' קע"ח ס"ה - ששם הביא הרב עוד שיטה ג' דדוקא פת ולענין דינא כתב שם הגר"א דהעיקר כדעה השניה דה' מיני דגן חשיבי כפת לענין זה ועיין במה שכתבנו שם במ"ב:


###### Mishnah Berurah 184:13
[Mishnah Berurah 184:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:13)

(יג) צריך לברך וכו' - היינו כל ברכת המזון אף ברכה רביעית שאינה אלא מדרבנן כי היכי דלא לזלזולי בה [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 184:14
[Mishnah Berurah 184:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:14)

(יד) מספק - וגם יכול להוציא לאחר שאכל ולא בירך [רע"א בהגהותיו וכ"כ בתשובותיו סי' ו' וכ"כ כתב סופר סי' למ"ד]:


###### Mishnah Berurah 184:15
[Mishnah Berurah 184:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:15)

(טו) מפני שהיא מן התורה - ודוקא כששבע דאי לא שבע לרוב הפוסקים הוא מדרבנן. ומ"מ ראוי לירא שמים בנסתפק אם בירך או לא אפילו שלא אכל אלא כזית שיטול ידיו ויברך המוציא ויאכל כזית ויברך בהמ"ז [ח"א]:


###### Mishnah Berurah 184:16
[Mishnah Berurah 184:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:16)

(טז) עד אימת וכו' - אמי ששכח ולא בירך דלעיל קאי:


###### Mishnah Berurah 184:17
[Mishnah Berurah 184:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:17)

(יז) כל זמן שאינו רעב - דלאח"כ כבר בטל אותה האכילה והפסיד בהמ"ז. ואם רוצה לאכול עתה מחדש דעת המ"א שיחזור ויברך המוציא אפילו לא הסיח דעתו עדיין דכיון שנתעכל המזון הפסיד גם ברכה הראשונה אבל הרבה אחרונים פליגי עליה וסברי דברכה הראשונה לא הפסיד כל שלא הסיח דעתו בינתים:

**[fr]:**
(17) As long as he is not hungry - because afterwards that meal is already nullified, and he lost the (opportunity to recite the) birkas hamazon. *** And if he wants to eat again now, the opinion of the Magen Avraham is that he should repeat and bless hamotzi even if he did not distract his mind yet, because since the food was digested, he also lost the bracha rishona. *** But many achronim disagree with him and hold that the bracha rishona was not lost as long as he did not distract his mind in the meantime.


###### Mishnah Berurah 184:18
[Mishnah Berurah 184:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:18)

(יח) מחמת אותה אכילה - נראה שבא לאפוקי אם הוא משער שבאותה האכילה לבדה היה כבר שיעור להתעכל והיה חוזר להיות רעב ובעוד איזה משך אכל עוד משארי מיני מזונות ומחמת אלו הדברים אינו רעב ואח"כ נזכר שלא בירך בהמ"ז אחר אכילה הראשונה לא יכול לברך עוד בהמ"ז שכבר בטל אותה האכילה. בד"א שאחר שגמר אכילתו הראשונה הסיח דעתו מלאכול עוד אבל אם היה הכל במשך סעודה אחת כגון מה שרגילין בסעודות גדולות שיושבין כמה וכמה שעות ולפעמים יש שיעור עיכול מאכילת פת שאכלו בתחלה אעפ"כ יוכלו לברך לבסוף ברכת המזון כיון דבתוך משך הזה אוכלין פרפראות וכיסנין ושותין הכל סעודה אחת היא וכלא נתעכל מזון הראשון דמי:


###### Mishnah Berurah 184:19
[Mishnah Berurah 184:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:19)

(יט) לאותם פירות - לאו דוקא אלא שאינו תאב לשום פירות הוא סימן שלא נתעכל עדיין במעיו:


###### Mishnah Berurah 184:20
[Mishnah Berurah 184:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:20)

(כ) אם אינו יודע וכו' - וכ"ז כשאכל כל צרכו מהלחם או מהפירות אבל אם אכל מעט וחפץ לאכול עוד אלא שלא היה לו יותר מזה בזה קשה מאד לשער השיעור דכל זמן שאינו רעב כיון שתיכף היה לו ג"כ תאוה אלא שלא היה לו כתבו הרבה אחרונים דמשערינן בזה עד כדי הילוך ד' מילין [שהוא ע"ב מינוט] ועד כדי שיעור זה מחויב לברך שבודאי לא נתעכל אפילו אכילה מועטת בשיעור מועט כזה ויש מן האחרונים שמצדדים דאם אכל אכילה מועטת ושהה קודם שבירך בהמ"ז ואינו יודע לשער אם נתעכל המזון אף שהוא בתוך שיעור ד' מילין יאכל עכ"פ עוד כזית פת ואח"כ יברך בהמ"ז ועל אותו פת שאוכל א"צ לברך המוציא מחדש אם לא הסיח דעתו מלאכול עוד. ומ"מ אם אין לו פת יש לסמוך אסברא ראשונה ולברך בהמ"ז עד שיעור ד' מילין וכנ"ל ועיין בביאור הלכה:

**[fr]:**
(20) If one is not sure, etc. - And all this is when one has eaten all he needs from the bread or from the fruit. But if he ate a little and wants to eat more, but he did not have more than this, it is very difficult to estimate the measurement, for as long as he is not hungry, since he would immediately have an appetite again, but he did not have it. *** Many achronim wrote that we estimate in this case up to the time it takes to walk four mil (which is 72 minutes), and up to this measurement one is obligated to bless, for certainly even a small meal was not digested in such a small measurement. ***And there are some of the achronim who side with the opinion that if one ate a small meal and waited before reciting birkas hamazon s and does not know how to estimate if the food was digested, even if it is within the measurement of four mil, he should eat at least another kezayis of bread and then recite birkas hamazon. ***And on that bread which he eats he does not need to bless hamotzi again if he did not distract his mind from eating more. ***And in any case, if he does not have bread, one should rely on the first reasoning and recite birkas hamazon up to the measurement of four mil (72 minutes), as mentioned above. And see in Biur Halacha.


###### Mishnah Berurah 184:21
[Mishnah Berurah 184:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:21)

(כא) לברך עליה בהמ"ז וכו' - ואע"ג דברכה ראשונה צריך לברך אפילו על כל שהוא התם משום דאסור ליהנות מעוה"ז בלי ברכה:


###### Mishnah Berurah 184:22
[Mishnah Berurah 184:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/184:22)

(כב) בכזית - היינו מדרבנן אבל מדאורייתא אינו חייב לברך בהמ"ז כ"א כשאכל דוקא שיעור שביעה שנאמר ואכלת ושבעת וברכת. ושיעור שביעה משמע מספר החינוך [בפרשת עקב] דאינו שוה בכל אדם אלא כ"א יודע שביעתו ואם דרכו תמיד לאכול כדי מחייתו לבד גם זה נחשב שביעה: