## Mishnah Berurah Siman 194

###### Mishnah Berurah 194:1
[Mishnah Berurah 194:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:1)

(א) ואין יכולים וכו' - לומר נברך וכו' דלמאי יזמנו זה את זה והרי כבר ברכו בהמ"ז ואין לשון זימון אלא שאחד יזמן השנים שיהיו מוכנין ומזומנין להצטרף יחד לברכת המזון:


###### Mishnah Berurah 194:2
[Mishnah Berurah 194:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:2)

(ב) יכול לומר וכו' - דהא באמת מחוייב בזימון הוא שאכל עמהם ביחד אלא שאין לו תקנה משום שכבר בירך ואין זימון למפרע לכן מהני הצטרפותו עכ"פ שיהיו הם יוצאין על ידו:


###### Mishnah Berurah 194:3
[Mishnah Berurah 194:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:3)

(ג) עם האחרים - היינו שבא לחבורה של שלשה או אפילו שבא לשנים בסוף סעודתם ואכל עמהם מעט:


###### Mishnah Berurah 194:4
[Mishnah Berurah 194:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:4)

(ד) אינן יכולין לזמן - על האחד מפני שכבר יצא ידי חובת זימון מיהו אם נזדמן להם אחד מן השוק יכולין לזמן עליו כשיטעום עמהם דחיוב זימון שלהם לא נפקע בשביל אותו שזימן:


###### Mishnah Berurah 194:5
[Mishnah Berurah 194:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:5)

(ה) כדי שיכוין - לשמוע ברכת הזימון:


###### Mishnah Berurah 194:6
[Mishnah Berurah 194:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:6)

(ו) ויענה עמהם - אבל אם אינו עונה אין מזמנין עליו משום דאינו עומד עמהם אבל אם היה עומד עמהם אף אם אינו עונה עמהם מזמנין עליו בע"כ כמבואר לקמן סי' רי"ש [שיו"ב ומגן גבורים וא"ר בתירוץ ב']:


###### Mishnah Berurah 194:7
[Mishnah Berurah 194:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:7)

(ז) ויוצאין ידי חובתן - וגם הוא יוצא ידי חובת זימון בזה:


###### Mishnah Berurah 194:8
[Mishnah Berurah 194:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:8)

(ח) שאינו בא - אלא שעומד נגד הפתח בסמוך להם [ועיין סימן נ"ה ס"כ דמבואר שם דאם יש טינוף בינתים מפסיק] וכשיגמור ענינו יבוא הביתה שאכל שם ויברך בהמ"ז [רמב"ם] מיהו אם נשתהה שם עד גמר בהמ"ז וכוון לבו לצאת יצא ידי בהמ"ז וא"צ לברך:


###### Mishnah Berurah 194:9
[Mishnah Berurah 194:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:9)

(ט) וע"ל סי' רי"ש - ס"ב ולפי מה דפסק שם רמ"א צריך העונה להמתין עד שיגמרו ברכת הזן:


###### Mishnah Berurah 194:10
[Mishnah Berurah 194:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:10)

(י) ואין אחד מהם יודע - דאי אחד מהם יודע כל ברכת המזון בודאי נכון שהוא יברך כל הברכות ויוציאם ידי חובתם ולא לחלק בהמ"ז לפרקים פרקים:


###### Mishnah Berurah 194:11
[Mishnah Berurah 194:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:11)

(יא) ברכה ראשונה - היינו לבד מברכת נברך שצריך המזמן לומר בתחלת ברכת הזימון:


###### Mishnah Berurah 194:12
[Mishnah Berurah 194:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:12)

(יב) וכל אחד יברך - ר"ל ויכוין להוציא את חבירו:


###### Mishnah Berurah 194:13
[Mishnah Berurah 194:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/194:13)

(יג) אין בכך כלום - דברכת הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא ולפיכך אינה מעכבת להשלש ברכות ומשמע מזה דבאחת משלש ברכות הקודמים אם אין אחד מהם שיודע אותה מעכב שלא יברכו כלל דברכות מעכבות זו את זו ויש פוסקים שסוברים דאף דמן התורה חייב לברך אותם מ"מ אין מעכבות זו את זו ולפיכך מי שאינו יודע לברך כל הברכות וא"א לו לקרא לבקי שיוציאו בבהמ"ז צריך לברך עכ"פ הברכה שיודע אותה ולענין דינא אם אכל כדי שביעה דחיוב בהמ"ז שלו הוא מן התורה יש להחמיר כשיטה זו ולברך אותה: