## Mishnah Berurah Siman 216

###### Mishnah Berurah 216:1
[Mishnah Berurah 216:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:1)

(א) אסור ליהנות וכו' - וכמו שאסור ליהנות באכילה ושתיה עד שיברך ואסמכוהו בש"ס אקרא דכתיב כל הנשמה תהלל יה דמשמע שאף הנשמה תהלל על הנאתה ואיזהו דבר שהוא הנאת הנשמה בלבד הוי אומר זה הריח:


###### Mishnah Berurah 216:2
[Mishnah Berurah 216:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:2)

(ב) עד שיברך - הברכה המבוארת לקמיה בס"ב:


###### Mishnah Berurah 216:3
[Mishnah Berurah 216:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:3)

(ג) קודם שיריח - דבעינן עובר לעשייתן וכמו באכילה ושאר מצות. כתבו האחרונים דאם שכח והריח בלא ברכה ונזכר לאחר שגמר מלהריח הפסיד ברכתו וכמו באכילה לאחר שגמר מלאכול שהפסיד ברכתו הראשונה וכמו שנתבאר בסימן קס"ז ס"ח:


###### Mishnah Berurah 216:4
[Mishnah Berurah 216:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:4)

(ד) אבל לאחריו וכו' - דלא תקנו ברכה אחרונה רק באכילה ושתיה ולא בריח שהנאה מועטת היא. כתבו הפוסקים היו לפניו שתי ברכות אחת של טעם ואחת של ריח נוטל תחלה המין של טעם בימינו ומברך עליו לפי שהיא חשובה שנכנסת בגוף ואח"כ נוטל של ריח ומברך עליו. עוד נתבאר בפוסקים דדוקא אריח תקנו חכמים ברכה ולא אקול [ר"ל בשומע קול נעים] שאין בו ממש וכן לא תקנו ברכה ארחיצה וכדומה משום דאין נכנסין לגוף:


###### Mishnah Berurah 216:5
[Mishnah Berurah 216:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:5)

(ה) אם זה וכו' - רצה לבאר כיצד מברכין עליו וע"ז קאמר אם זה וכו':


###### Mishnah Berurah 216:6
[Mishnah Berurah 216:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:6)

(ו) או מין עץ - ר"ל אע"ג דלאו עץ גמור הוא דרכיך מ"מ כיון דמוציא עלין מעצו מברך בורא ע"ב:


###### Mishnah Berurah 216:7
[Mishnah Berurah 216:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:7)

(ז) כמו המוס"ק - ובלשון לעז פיז"ם ובשמים זה בא מן החיה לפיכך מברך עליה בורא מיני בשמים. ודע שמוס"ק זה יש אומרים שבא מזיעת חיה ויש אומרים שבא מדם של חיה אחת שמתקבץ בצוארה ואח"כ מתייבש ונעשה בושם ולפי סברא זו האחרונה יש שרצו לאסרו עכ"פ לתת בקדירה להטעים בריחו את התבשיל דדם אסור באכילה והרבה פוסקים מתירים אפילו לתת בקדירה דאזלינן בתר השתא והשתא לאו דם הוא אלא עפרא בעלמא שנותן ריח טוב ועיין בא"ר שמצדד להורות כדבריהם ובפמ"ג במשב"ז מצדד ג"כ דיש לסמוך על דבריהם להקל אף לכתחלה ביש ששים כנגדו בתבשיל:


###### Mishnah Berurah 216:8
[Mishnah Berurah 216:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:8)

(ח) ראוי לאכילה - כאתרוג ותפוח או פרי אדמה שמריח ריח טוב. ואפילו אינו ראוי לאכול בפ"ע אלא ע"י תערובות וכמו שיתבאר בסוף הסעיף:


###### Mishnah Berurah 216:9
[Mishnah Berurah 216:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:9)

(ט) הנותן וכו' - עיין בא"ר שכתב דמש"ס ופוסקים משמע שצריך לומר אשר נתן בלשון עבר:


###### Mishnah Berurah 216:10
[Mishnah Berurah 216:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:10)

(י) או לאכלו ולהריח בו - ואיזה מהם יברך תחלה עיין בא"ר שמסיק דבכגון זה שהריח והאכילה הוא בחד פירא מוטב לברך על הריח תחלה דמקרבא הנייתא שתיכף כשאוחזו בידו מריח ואח"כ יברך על האכילה וכ"כ ג"כ המאמר מרדכי ע"ש. ובפמ"ג נתן עצה אחרת בזה והוא שיטעום קצת מן הפירי ויברך עליה ברכת האכילה ולא יכוין אז ליהנות מן הריח ואח"כ יברך ברכת אשר נתן וכו' ויריח:


###### Mishnah Berurah 216:11
[Mishnah Berurah 216:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:11)

(יא) אע"פ שהוא וכו' אינו מברך - דהויא לזה כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו אע"ג שנותן ריח ונהנה וכמו שמבואר לקמן סי' רי"ז ס"א:


###### Mishnah Berurah 216:12
[Mishnah Berurah 216:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:12)

(יב) ועל כולם - בין שהריח בעץ או בעשב או בפרי שמריח:


###### Mishnah Berurah 216:13
[Mishnah Berurah 216:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:13)

(יג) יצא - שלשון ברכה זו כוללת הכל כמו ברכת שהכל שכוללת כל מיני אכילה ושתיה. ודעת איזה אחרונים שבדיעבד אם בירך אריח שהכל יצא דלא עדיף ריח שהנאה מועטת היא מאכילה ושתיה שהנאתם מרובה ואעפ"כ יוצאים בשהכל ודעת מגן גבורים שאפילו בדיעבד לא יצא דאין זו מטבע שטבעו חכמים בברכות ולא נתקן ברכת שהכל כ"א אאכילה ושתיה:


###### Mishnah Berurah 216:14
[Mishnah Berurah 216:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:14)

(יד) אגוז מוסקא"ט וכו' - פי' אם רוצה להריח בו:


###### Mishnah Berurah 216:15
[Mishnah Berurah 216:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:15)

(טו) ועל קנילה - שקורין צימערינג:


###### Mishnah Berurah 216:16
[Mishnah Berurah 216:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:16)

(טז) וקלאו"ו - שקורין נעגעל"ך ואע"ג דכל הני הם מיני בשמים מ"מ עיקרייהו לאכילה קיימי [רא"ש] ועיין באחרונים שמפקפקין לענין קלאו"ו והרבה מהן מסכימין שטוב יותר לברך בורא מ"ב על ריחה. כתבו האחרונים המריח בקאוו"י כתושה והיא חמה שריחה נודף ואדם נהנה מאותו ריח צריך לברך ברכת אשר נתן וכו':


###### Mishnah Berurah 216:17
[Mishnah Berurah 216:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:17)

(יז) על הורד - הוא מה שאנו קורין רוזא"ש וקמ"ל בזה אע"פ שראוי לאכילה ע"י מרקחת ומברכין עליה כמבואר בסימן ר"ד סי"א אפ"ה לא נוכל לברך על ריחה אשר נתן ריח טוב בפירות כיון שאין עקרה עומד לאכילה אלא להריח אלא מברכין בורא עצי בשמים. והיינו על הורדים הגדלים באילנות אבל אלו הגדלים בקרקע מברכין בורא עשבי בשמים [ב"י] ובביאור הגר"א משמע שמצדד דאם מוציא עליו מעצו והוא מתקיים משנה לשנה [דהיינו שאין העץ מתייבש וכלה בחורף] יברך בורא עצי בשמים ואפשר שגם הב"י מודה לזה וצ"ע:


###### Mishnah Berurah 216:18
[Mishnah Berurah 216:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:18)

(יח) עור הנדי - ט"ס וצ"ל עוד הנדי וביאורו עץ בושם הבא מארץ הודו כי עוד הוא עץ בלשון ערבי והנדי היינו מארץ הודו ששם גידולם [הגר"א] ועיין בשע"ת מש"כ בשם מחזיק ברכה:


###### Mishnah Berurah 216:19
[Mishnah Berurah 216:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:19)

(יט) מי הורד - היינו בין מי הלחלוחית שיצא מן הורד ע"י סחיטתו ובין מה שיצא ע"י שנשרה ונתבשל במים ואפילו למאן דס"ל בסימן ר"ב ס"י דמי שריית פירות אינו כפירות עצמן היינו לענין ברכת אכילה לבד ולא לענין ברכת הריח:


###### Mishnah Berurah 216:20
[Mishnah Berurah 216:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:20)

(כ) הלבונה - הוא קטף יוצא משרשי עץ:


###### Mishnah Berurah 216:21
[Mishnah Berurah 216:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:21)

(כא) והמצטיכי - הוא מין עץ ששרף שלו נותן ריח טוב:


###### Mishnah Berurah 216:22
[Mishnah Berurah 216:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:22)

(כב) על שמן אפרסמון - הוא צרי בלשון המקרא וחותכין העץ ומקלפין אותו ונוטף שמן ממנו ומוזכר בש"ס הצרי אינו אלא שרף הנוטף מעצי הקטף:


###### Mishnah Berurah 216:23
[Mishnah Berurah 216:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:23)

(כג) בורא שמן ערב - מפני שנמצא בא"י והוא חשוב קבעו לו ברכה בפני עצמה להורות על חשיבותו ואם בירך בורא ע"ב אם יצא בדיעבד עיין בב"ח ופמ"ג:


###### Mishnah Berurah 216:24
[Mishnah Berurah 216:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:24)

(כד) שכתשו וכו' עד שחזר - פי' שלא נתן בתוכו שום בשמים אלא שמחמת כתישת או טחינת הזית התחיל השמן להיות ריחו נודף:


###### Mishnah Berurah 216:25
[Mishnah Berurah 216:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:25)

(כה) בורא עצי בשמים - שהזית גדל על העץ וה"ה משאר פירות שגדלין על העץ אם עשה כה"ג ואם היה זה מפירות שאין גדלין על העץ שטחנם וכתשם ומריח שמנם אינו מברך עליהם רק בורא מיני בשמים [פמ"ג] והא דאין מברכין על כל אלו הנותן ריח טוב בפירות כמו באתרוג וכיוצא בו דהתם שאני שגדל עם הריח אבל הכא אין הריח גדל עמם אלא בא ע"י כתישה וטחינה שנעשית בידי אדם אין שייך לברך הנותן וכו' שלא ניתן בו הריח מתחלתו ושייך טפי לברך עליו בורא ע' בשמים על שהוטבע בו כח הבושם בפנימיותו:


###### Mishnah Berurah 216:26
[Mishnah Berurah 216:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:26)

(כו) שמן שבשמו - ר"ל שנתן בו בשמים כדי שיריח השמן וה"ה מים ושאר משקין שנתן בהם הבשמים [ח"א]:

**[fr]:**
(26) Oil with fragrance – This means that fragrance was added to the oil so that the oil itself smells. The same applies to water and other liquids that have had fragrance added to them.


###### Mishnah Berurah 216:27
[Mishnah Berurah 216:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:27)

(כז) כמו שמן המשחה - אין הכונה שעשאו בשיעור ובמדה כמו שמן המשחה דזה אסור אלא הוא מראה לנו שדרך לבשם שמן בבשמים וכמו שמצינו בשמן המשחה שהיו מבשמים אותו:

**[fr]:**
(27) Like the anointing oil – The intention is not that it was made in the exact quantity or measure like the anointing oil (shemen hamishchah), because that is forbidden, but rather to show that it is customary to perfume oil with fragrances, as we find with the anointing oil, which was perfumed.


###### Mishnah Berurah 216:28
[Mishnah Berurah 216:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:28)

(כח) עצים ובשמים - ר"ל בין עשבי בשמים ובין מיני בשמים:

**[fr]:**
(28) Trees and fragrances – This refers to both fragrant herbs and other kinds of fragrances.


###### Mishnah Berurah 216:29
[Mishnah Berurah 216:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:29)

(כט) ואם סיננו - פי' דכ"ז מיירי בשנשאר עכ"פ מעט מן עיקר הבושם לתוכו לפיכך מברכין ברכת אותו מין אבל אם סיננו וכו':

**[fr]:**
(29) If it was filtered – This means that we are referring to cases where some of the fragrance still remains in the oil. Therefore, a blessing is recited over that specific type of fragrance. However, if it was filtered to the point that the fragrance is entirely removed, no blessing is recited.


###### Mishnah Berurah 216:30
[Mishnah Berurah 216:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:30)

(ל) בורא שמן ערב - וכמו באפרסמון:

**[fr]:**
(30) “Who creates pleasant oil” – The same as with persimmon oil (shemen afarsimon).


###### Mishnah Berurah 216:31
[Mishnah Berurah 216:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:31)

(לא) שאין לו עיקר - ואינו אלא ריח קלוש בעלמא ואין מברכין עליו וכעין דמבואר לקמן בסימן רי"ז לענין מריח בכלים שהם מוגמרים:

**[fr]:**
(31) Has no substance – This refers to a weak fragrance that is not substantial enough to warrant a blessing. This is similar to what is explained later in Siman 217, regarding smelling fragrances from tools used for incense.


###### Mishnah Berurah 216:32
[Mishnah Berurah 216:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:32)

(לב) מלהריח בו - כדי שלא יכניס עצמו בספק ברכה [והיינו כשאין לו אלא בושם זה אבל כשיש לו בשמים אחרים מברך עליהם עצי או מיני ויוצא גם ע"ז] ועיין באחרונים דמסקי דמי שאין רוצה להחמיר ע"ע מותר לו לכתחלה להריח ולברך בורא מיני בשמים. וצריך להזהיר שביוה"כ לוקחים מיני שפיריטו"ס המריחים להריח בו ואינם מברכין כלל ויותר מזה ששופכין על בגד פשתן שיריח בו וזה אסור דמולידין ריח בבגד. ואותן שפיריטו"ס שקורין (שלאקוואסער) אין לברך ע"ז כלל שאינו מריח כלל [ח"א]:

**[fr]:**
(32) Avoid smelling it – In order not to put oneself in doubt about a blessing. This applies when there is only this particular fragrance available. However, when other fragrances are available, one should recite a blessing on them, such as “Who creates fragrant trees” or “Who creates various kinds of fragrances”. Some authorities conclude that if one does not want to be strict, it is allowed to smell and recite “Who creates various kinds of fragrances”. Additionally, it should be noted that on Yom Kippur, certain spirituous fragrances are often smelled without reciting a blessing, and it is even forbidden to place these on linen garments, as it causes the fabric to absorb the fragrance. Regarding perfume, known as shlakvasser (yiddish term often used to describe artificial fragrances or synthetic scents, no blessing should be recited over it, as it does not emit a proper fragrance.


###### Mishnah Berurah 216:33
[Mishnah Berurah 216:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:33)

(לג) סימלק וחילפי דימא - אע"ג דקלח שלהם אינו קשה כשל עץ אפ"ה כיון דמוציא עליו מעצו כשאר אילנות בכלל עץ הוא ומברך בורא ע"ב:


###### Mishnah Berurah 216:34
[Mishnah Berurah 216:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:34)

(לד) רוסמארי"ן - ובביאור הגר"א חולק והוכיח דלדעת היש מפרשים והוא תר"י חלפי דימא הוא רוסמארי"ן:


###### Mishnah Berurah 216:35
[Mishnah Berurah 216:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:35)

(לה) הוא שבולת נרד וכו' - והוא מה שקורין בימינו ספיגינאר ומעלה ריח טוב ובעלי בתים נוהגים באיזה מקומות ליתן זה למים שהכהנים נוטלים ידיהם לדוכן כדי שיהיה עי"ז ריח טוב ואין נכון לעשות כן דהא מוליד ריחא במים ביו"ט דאסור:


###### Mishnah Berurah 216:36
[Mishnah Berurah 216:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:36)

(לו) סיגלי - הם מין דודאים הנזכר במקרא:


###### Mishnah Berurah 216:37
[Mishnah Berurah 216:37](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:37)

(לז) גדל בגינה וכו' - הטעם דמחלקינן בין גינה לשדה הוא משום דהגדל בגינה נעבד ומשקים אותם ואע"פ שעצו מתייבש מתקיים הוא לשנה הבאה אבל דדברא מתייבש כעשב והולך לו:


###### Mishnah Berurah 216:38
[Mishnah Berurah 216:38](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:38)

(לח) היו לפניו - פי' ורוצה להריח בהם. ואם בירך וכו': כנ"ל בס"ב אלא דשם מיירי שנקט עצי בשמים או עשבי בשמים בידו ובירך עליהם בורא מ"ב והכא מיירי שנקט רק מיני בשמים ובברכתו כוון להוציא גם את העצי בשמים ועשבי בשמים אפ"ה יצא שברכה זו שייך בדיעבד גם עליהם:


###### Mishnah Berurah 216:39
[Mishnah Berurah 216:39](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:39)

(לט) מברך על כל אחד וכו' - ר"ל אין לו לפטור עצמו בברכה כוללת אחת דהיינו בברכת בורא מ"ב אלא לכתחלה צריך לברך על כל אחד בפ"ע. ויברך בתחלה על עצי בשמים ועשבי בשמים ואח"כ יברך על שאר מינים בורא מ"ב וכמו דקי"ל לעיל סימן רי"א ס"ג לענין ברכת הפירות. נתערבו כמה מינים יחד או שהם באגודה אחת וא"א להריח מכל מין בפ"ע מברך עליהם בורא מ"ב [א"ר ודה"ח] מיהו משמע בא"ר דטוב לקטום מהאגודה איזה מין כדי שיוכל לברך עליו ברכתו הראוי לכתחלה. יצא - היינו כשכיון בהדיא להוציא כל המינים ואי לא"ה לא וכמו לענין ברכת הפירות כשיש לפניו דבר שברכתו פה"ע ופה"א ויש לפניו דבר שברכתו שהכל אינו יוצא בסתמא בברכת שהכל על הכל וכנ"ל בסי' ר"ו. כ' האחרונים דכשם שברכת עצי בשמים אינו פוטר לברכת עשבי בשמי' כן ברכת עשבי בשמי' אינו פוטר לברכת עצי בשמים דבעשבים איננו נכלל עץ:


###### Mishnah Berurah 216:40
[Mishnah Berurah 216:40](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:40)

(מ) עיין לעיל סימן רי"א - ר"ל דשם איתא פלוגתא כעין זה בס"ג לענין פה"ע ופה"א אם צריך להקדים פה"ע וה"נ בעניננו. ודע דשם הסכימו האחרונים דמה שהוא חביב לו תמיד יותר צריך להקדימו אך אם שניהם חביבין אצלו בשוה נכון יותר להקדים הפה"ע וה"ה הכא אם חביבין אצלו שניהם בשוה נכון יותר להקדים העצי בשמים שהיא ברכה מבוררת ופרטית ביותר ואח"כ יברך עשבי בשמים:


###### Mishnah Berurah 216:41
[Mishnah Berurah 216:41](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:41)

(מא) להריח בהם - דאלו שמן שהביא לסוך ידיו להעביר מהם זוהמת האוכלים אין מברך וכמ"ש בסימן רי"ז ס"ב ע"ש בבה"ל מה שנכתוב בזה:


###### Mishnah Berurah 216:42
[Mishnah Berurah 216:42](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:42)

(מב) אם ברכותיהן שוות - כגון שהשמן היה מבושם בעצי בשמים שמברכין על השמן בורא עצי בשמים כמבואר בס"ו:


###### Mishnah Berurah 216:43
[Mishnah Berurah 216:43](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:43)

(מג) מברך על ההדס - הטעם דהדס הוא גוף העץ הנקרא בשמים והשמן אין הריח מעצמו אלא קולטו מאחר הלכך הדס חשיבא טפי ולהכי מברך עליו ופוטר השמן בברכתו. וכשמברך עליו נוטל ההדס בימין והשמן בשמאל דעל דבר שמברך נוטלו בימינו:


###### Mishnah Berurah 216:44
[Mishnah Berurah 216:44](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:44)

(מד) ואם אינם שוות - כגון שהיה שמן שמבושם בעשבי בשמים שברכתו בורא עשבי בשמים או שהיה שמן אפרסמון דמבואר בס"ד דברכתו הוא בורא שמן ערב וא"כ אין יכול לברך על ההדס עצי ולפטור את השמן:


###### Mishnah Berurah 216:45
[Mishnah Berurah 216:45](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:45)

(מה) מברך על ההדס תחלה - ואע"ג דשמן אפרסמון ריחו מחמת עצמו ולא קלט מאחרים וגם ברכתו חשובה שמזכיר ומיחד שמן בברכתו אפ"ה הדס שהוא כברייתו וקיים בגופו חשיב טפי [הרא"ה]:


###### Mishnah Berurah 216:46
[Mishnah Berurah 216:46](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:46)

(מו) להריח בהם - לאפוקי אם מעשן בשביל לבטל הסרחון אין מברכין עליו כלל ואף שנהנה מהבשמים מאד וכדלקמן בסימן רי"ז:


###### Mishnah Berurah 216:47
[Mishnah Berurah 216:47](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:47)

(מז) קודם שיגיע וכו' - דבעינן לכתחלה עובר לעשייתן. ובדיעבד יכול לברך אף בעת שמריח:


###### Mishnah Berurah 216:48
[Mishnah Berurah 216:48](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:48)

(מח) אבל לא וכו' - דסמוך לעשייתן עכ"פ בעינן ולא שתהיה מרוחקת הברכה מההנאה. ובדיעבד יצא כל שלא הפסיק בינתים וכדלעיל בסימן ר"ו ס"ה ע"ש:


###### Mishnah Berurah 216:49
[Mishnah Berurah 216:49](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:49)

(מט) בורא עצי בשמים - ולא נשתנה ברכתו אע"פ שנשרף ע"י הגימור אין שריפתו נקרא מכלה אותו אדרבה הוא גורם שתעלה תמרתו וריחו נודף [לבוש]:


###### Mishnah Berurah 216:50
[Mishnah Berurah 216:50](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:50)

(נ) עשבי בשמים - העי"ן בחירק והשי"ן בשו"א והבי"ת רפויה [פמ"ג] וע"ש שמביא עוד דעת אחרת בזה:


###### Mishnah Berurah 216:51
[Mishnah Berurah 216:51](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:51)

(נא) המריח באתרוג וכו' - אין הכונה שנטלו בידו לצאת ואגב אורחיה העלה ריח דבזה לכו"ע אין לברך וכדלעיל בס"ב כיון דאין מתכוין להריח אלא איירי כגון שנטלו לצאת ולהריח דבכה"ג פסקינן לעיל דמברך על אכילה ועל הריח וסובר דעה ראשונה דה"ה בזה דמברך על נטילת האתרוג ועל הריח:


###### Mishnah Berurah 216:52
[Mishnah Berurah 216:52](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:52)

(נב) וי"א שאינו מברך - דלאו לריח עבידא כיון שהוא של מצוה וכתב מ"א בשם רש"ל דדוקא בשעת נטילתו למצוה אבל קודם לכן או אח"כ מברך לכו"ע ויש שחולקין בזה ועיין בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 216:53
[Mishnah Berurah 216:53](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:53)

(נג) לכך נכון וכו' - כדי לצאת מידי ספק ברכה. ואם מריח בו דעת מג"א שלא לברך וכן דעת הגר"א בביאורו:


###### Mishnah Berurah 216:54
[Mishnah Berurah 216:54](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:54)

(נד) דהמריח וכו' יש לו לברך - כמו בשאר פירות שעומדים לאכילה ויש להם ריח שמברך עליהם כשנוטל אותם כדי להריח בהם:


###### Mishnah Berurah 216:55
[Mishnah Berurah 216:55](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:55)

(נה) וי"א דאין לברך עליו - דאין זה ריח חשוב שיהא ראוי לברך עליו [ב"י בסי' רצ"ז]:


###### Mishnah Berurah 216:56
[Mishnah Berurah 216:56](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/216:56)

(נו) לכך אין להריח בו - ואם מריח אין מברך עליו [מ"א]: