## Mishnah Berurah Siman 324 ###### Mishnah Berurah 324:1 [Mishnah Berurah 324:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:1) (א) אין כוברין - מפני שהוא כמרקד: ###### Mishnah Berurah 324:2 [Mishnah Berurah 324:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:2) (ב) התבן - הוא מה שמחתכין הקש במוריגין ועושין כל זנב השבולת תבן ומוץ הוא מזקן השבולת העליון ואינו ראוי למאכל בהמה וכוברין אותו כדי שיפול המוץ ואשמועינן דאפילו זה אסור בשבת וכ"ש דאין לרקד התבואה מפסולת שלהן דזה הוא מרקד ממש וחייב: ###### Mishnah Berurah 324:3 [Mishnah Berurah 324:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:3) (ג) נופל מאליו - דרך נקבי הכברה: ###### Mishnah Berurah 324:4 [Mishnah Berurah 324:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:4) (ד) לא ימדוד - היינו בכלי המדה מפני שנראה כאלו הוא מודד למכור אבל ליקח בכלי אחר ולשער קב או קביים מותר וזהו שמסיים אלא שמשער וכו' ועיין בא"ר: ###### Mishnah Berurah 324:5 [Mishnah Berurah 324:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:5) (ה) אין גובלין וכו' - אף דאינו בר גיבול מ"מ גזרו רבנן שמא יבוא לגבל קמח דחייב משום לש [רמב"ם] ודעת הרבה ראשונים דאף במורסן חייב משום לש ועיין בבה"ל: ###### Mishnah Berurah 324:6 [Mishnah Berurah 324:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:6) (ו) מורסן - ואין חילוק בין אם מגבל הרבה או מעט מעט: ###### Mishnah Berurah 324:7 [Mishnah Berurah 324:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:7) (ז) אבל נותנים בו מים - ואם מותר ליתן מים לתוך הקמח באופן זה עיין בט"ז שכתב דזה תליא בשיטת הפוסקים דלהרמב"ם אסור ולשארי פוסקים מותר. וכל זה לדעה קמייתא זו אבל לדעת הי"א שהובא בסוף הסעיף דס"ל דאפי' לתוך המורסן אסור ליתן מים משום דנתינת המים זהו גיבולו כ"ש לתוך הקמח דהוא בכלל גיבול: ###### Mishnah Berurah 324:8 [Mishnah Berurah 324:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:8) (ח) כיון שאינו וכו' - אבל אם ממרס או מסבב בהתרווד נראה כלש: ###### Mishnah Berurah 324:9 [Mishnah Berurah 324:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:9) (ט) אפילו כור וכו' - והוא ששיעור זה צריך לו לחלק לפניהם באותו יום השבת דאל"ה אסור לטרוח טרחא דלא צריכא: ###### Mishnah Berurah 324:10 [Mishnah Berurah 324:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:10) (י) יש אוסרים וכו' - הוא דעת בעל התרומות וסייעתו דפוסקין כרבי דס"ל דבנתינת מים לחוד חייב משום גבול בקמח ובמורסן ובאפר ובכל דבר וע"כ צריך שיתן עליו המים מבעוד יום ואפ"ה אסור לגבל למחר להדיא אם לא בהולכת שתי וערב וכנ"ל: ###### Mishnah Berurah 324:11 [Mishnah Berurah 324:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:11) (יא) ועיין לעיל סימן שכ"א וכו' - ר"ל דשם נתבאר דנוהגין להחמיר כסברת בעל התרומה וכתב הח"א דבשעת הדחק יש להתיר ע"י א"י שהא"י יתן המים בשבת ויגבל ע"י שינוי הנ"ל. ואם המים היו רותחין אסור אפי' ע"י א"י לערות מכלי ראשון משום מבשל אלא יערה הא"י מתחלה המים לכלי שני ואח"כ ישפוך המים על המורסן. ודע דמורסן הנזכר בשו"ע הוא קליפת התבואה הנשארת בנפה כשמנפין את הקמח ולענין מוץ הנושרת בעת הדישה לא נזכר פה בשו"ע ועיין בבה"ל שבארנו דלענין מוץ בודאי יש ליזהר שלא ליתן המים בעצמו בשבת דלהרבה גדולי הראשונים חייב בזה משום לש: ###### Mishnah Berurah 324:12 [Mishnah Berurah 324:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:12) (יב) ויש אומרים וכו' - כתב בתו"ש וכן בספר בית מאיר דכו"ע ס"ל הכי ומפני שלא מצא דין זה מפורש רק במקום אחד כתב יש מי שאומר ועיין בחידושי רע"א בשם מהריק"ש דדעתו דהרמב"ם חולק ע"ז. ומ"מ לדינא אין להקל דדעת רש"י והרמ"ך ג"כ דיש קושר ומתיר אף באוכלי בהמה וכמו שכתבתי לעיל בסימן שי"ז ס"ה בבאור הלכה ובח"א כתב דגם הרמב"ם מודה דבקש ותבן יש קושר ומתיר: ###### Mishnah Berurah 324:13 [Mishnah Berurah 324:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:13) (יג) לעשותו אוכל - משום צערא דבהמה: ###### Mishnah Berurah 324:14 [Mishnah Berurah 324:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:14) (יד) שאינם ראוים - והוי בכלל שווי אוכלא דמותר: ###### Mishnah Berurah 324:15 [Mishnah Berurah 324:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:15) (טו) דלועין - ודוקא כשהם קשים שאינם ראויים לאכול בלא חיתוך אבל כשהם רכים הוי בכלל מטרח באוכלים ואסור. ואפילו קשים לא יחתכם דק דק משום טוחן כדלעיל בסימן שכ"א סי"ב לענין חתיכת ירק דק דק וע"ש עוד דאיסור טחינה לא שייך רק אם דעתו להאכילם לאחר זמן אבל מה שדעתו להאכיל הדלועים והירקות וכה"ג לפני הבהמה והעופות בפ"א זה לא נחשב טחינה: ###### Mishnah Berurah 324:16 [Mishnah Berurah 324:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:16) (טז) שנתלשו מאתמול - דאלו נתלשו היום אסור אפילו לטלטלן לכו"ע משום מוקצה: ###### Mishnah Berurah 324:17 [Mishnah Berurah 324:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:17) (יז) בין שהיתה בריאה - ובספר א"ר מסתפק בבריאה דלא היתה דעתו כלל מבע"י שתמות ויאכיל ממנה לכלבים דיהיה אסור בטלטול לכו"ע משום מוקצה וכן בבאור הגר"א לא ברירא ליה בזה: ###### Mishnah Berurah 324:18 [Mishnah Berurah 324:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:18) (יח) הקשה - ואפילו אם איננה קשה לגמרי שראוי להם לאכילה ע"י הדחק ג"כ בכלל שווי אוכלא הוא ושרי: ###### Mishnah Berurah 324:19 [Mishnah Berurah 324:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:19) (יט) שא"א להם וכו' - וה"ה כשהיא רכה אך שהכלבים הם קטנים דכל נבלה קשה להם [גמרא]: ###### Mishnah Berurah 324:20 [Mishnah Berurah 324:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:20) (כ) דק דק - דאע"ג דעופות אין יכולין לאכול כ"א כשחתוך דק דק מ"מ אסור משום חשש טחינה ועיין בבה"ל דזה קאי דוקא על בשר חי כשר אבל לא על בשר נבלה דזה מותר אפילו דק דק: ###### Mishnah Berurah 324:21 [Mishnah Berurah 324:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:21) (כא) לפני עופות - ודוקא כשחותך להאכיל לאח"ז אבל כל מה שדעתו להאכיל בפ"א שרי [פמ"ג]: ###### Mishnah Berurah 324:22 [Mishnah Berurah 324:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:22) (כב) אין חותכין שחת וכו' - אפילו חתיכות גדולות דלית בהו משום טחינה: ###### Mishnah Berurah 324:23 [Mishnah Berurah 324:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:23) (כג) דבלא חיתוך וכו' - ומוכח מזה דמיירי ברכין אבל בחרובין קשין שאינם ראויים בלתי חיתוך מותר דבכלל שווי אוכלא הוא וכ"ז בחתיכות גדולות קצת אבל דקות אסור משום חשש טחינה אם מחתך להאכילם לאחר זמן: ###### Mishnah Berurah 324:24 [Mishnah Berurah 324:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:24) (כד) אין אובסין וכו' - כ"ז משום טרחא טרחא יתירה: ###### Mishnah Berurah 324:25 [Mishnah Berurah 324:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:25) (כה) שאינו יכול להחזירו - שתוחב לה לפנים מבית הבליעה: ###### Mishnah Berurah 324:26 [Mishnah Berurah 324:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:26) (כו) למקום שאינה וכו' - ומשמע בגמרא דכל שאינו מרביץ את הבהמה אין יכול לתחוב כ"כ בעומק ומקום שיכול להחזיר הוא: ###### Mishnah Berurah 324:27 [Mishnah Berurah 324:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:27) (כז) תרנגולים ואווזים וכו' - דהיינו שאסור לתחוב בגרונם המאכל עד שלא יהיו יכולין להחזירו. ואווזות שמפטמים אותם והורגלו בחול לאכול ע"י המראה ואין אוכלין בענין אחר מותר לומר לעו"ג להמרותן משום צער בע"ח אך לא ימרה אותן כ"א פ"א ביום אף שרגילין לאכול שני פעמים ביום כ"כ בתשובת רמ"א סי' ע"ט ומשמע שם דאי ליכא א"י שרי ההמראה אף ע"י ישראל משום צער בע"ח וטוב לעשות ע"י קטן עכ"ל המ"א בסימן ש"ה סקי"ב אבל בספר א"ר החמיר שלא להמרות ע"י ישראל וכדעת מהרש"ל האוסר בזה וכן בנתיב חיים מחמיר בזה אח"כ מצאתי במאירי ובחידושי הר"ן שנדפס מחדש על שבת משמע ג"כ דעתם כדעת האוסרין ועיין בבה"ל: ###### Mishnah Berurah 324:28 [Mishnah Berurah 324:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:28) (כח) בפיהם - היינו למקום שיכולים להחזיר והוא הדין עצמו שזכר רמ"א מקודם וקצת פלא על רמ"א מה הוסיף בזה אחרי שנזכר בשו"ע בהדיא ואפשר כדי שלא נטעה בכונת המחבר. ודע דהא שמתירין למקום שיכולין להחזיר היינו דוקא אם הוא זהיר אז שלא לטלטלה דכל בע"ח הם מוקצים וכנ"ל בסימן ש"ח ס"מ ע"ש: ###### Mishnah Berurah 324:29 [Mishnah Berurah 324:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:29) (כט) לפני דבורים ולא לפני וכו' - אפילו הם שלו מ"מ אין מזונותיהן עליו דשכיחי להו בדברא וטרחא שלא לצורך היא: ###### Mishnah Berurah 324:30 [Mishnah Berurah 324:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:30) (ל) ולא לפני חזיר - דאין מזונותיו עליו לפי שאסור לגדלו וכדאיתא בח"מ סימן ת"ט. ואם נפלו לו בפרעון חובו שמותר להשהותן עד שימצא למכרן בשויין מקרי מזונותן עליך ומותר ליתן להם מזונות: ###### Mishnah Berurah 324:31 [Mishnah Berurah 324:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:31) (לא) לפני כלב - ואפילו כלב שאינו מגדלו בביתו מותר דמצוה קצת ג"כ ליתן לו מזונות כמו שאחז"ל שחס הקב"ה עליו לפי שמזונותיו מועטין ומשהה אכילתו במעיו שלא יתעכל ג' ימים ועיין בא"ר. ולפני כלב רע אסור כמו לפני חזיר דאסור משום דאסור לגדל חזירים וכלב רע [אחרונים]. יש נוהגין ליתן חטים לפני עופות בשבת שירה ואינו נכון שהרי אין מזונותן עליך: ###### Mishnah Berurah 324:32 [Mishnah Berurah 324:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:32) (לב) להאכיל וכו' - לפי שמזונותיהן עליך שאין לו מה שיאכל כ"א מה שנותן לו האדם ודמי לאווזין ותרנגולין. ובטלטול הם אסורין כשאר בע"ח [פמ"ג]: ###### Mishnah Berurah 324:33 [Mishnah Berurah 324:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:33) (לג) מעמיד אדם בהמתו - דאיתא במכילתא למען ינוח יכול לא יניחנו תולש ועוקר כתיב למען ינוח ואין זה נוח אלא צער: ###### Mishnah Berurah 324:34 [Mishnah Berurah 324:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:34) (לד) ולא חיישינן - דאיסורו חמיר וזהיר ביה: ###### Mishnah Berurah 324:35 [Mishnah Berurah 324:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:35) (לה) לעמוד בפניה - כיון שאין קרוב לה כ"כ ליכא למיחש: ###### Mishnah Berurah 324:36 [Mishnah Berurah 324:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:36) (לו) ונותנים לפני שור - שאין השור קץ במאכל הנשאר מן החמור שאין מטיל ריר: ###### Mishnah Berurah 324:37 [Mishnah Berurah 324:37](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:37) (לז) ואינו ראוי עוד לחמור - רק ע"י הדחק ומטרח בחנם ודוקא לחמור שאינו מינו הוא קץ במאכלו מפני הריר אבל לפני שור אחר שהוא מינו אינו קץ מפני הריר ומותר לכו"ע: ###### Mishnah Berurah 324:38 [Mishnah Berurah 324:38](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:38) (לח) וליתן לפני אחרת - דשמא ימצא ריר בהאוכל ויקוץ בו ויהיה הטרחא בחנם. וכתבו האחרונים דאין למחות ביד הנוהגין היתר דיש להם על מי לסמוך אם לא במינים הידועים שמאכלם נמאס ברירין היוצאין מפיהם וקץ בהם המין האחר שהוא נותן לפניו: ###### Mishnah Berurah 324:39 [Mishnah Berurah 324:39](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:39) (לט) לגרוף האבוס - שגורפין אותו שלא יתערב העפרורית שבאבוס בתבן ובשעורים שנותנין לפניו ויקוץ במאכלו: ###### Mishnah Berurah 324:40 [Mishnah Berurah 324:40](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:40) (מ) דאתי לאשווי גומות - היינו דשם רגילות הוא שמכוין לאשויי כדי שלא יפלו השעורים בהגומות [תוספות] ולכן גזרינן גריפה אפילו באבוס שבכלי אבל מותר לגרוף תיבה בשבת מן הפסולת הנמצא בה דלא שייך לגזור: ###### Mishnah Berurah 324:41 [Mishnah Berurah 324:41](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/324:41) (מא) לסלק התבן וכו' - דכשהוא רב רוצה לסלקו כדי שלא ידרסנו השור ברעי ואסור משום דבודאי יש בו מה שנמאס כבר במדרס רגליו ולא חזי לטלטול: