## Mishnah Berurah Siman 326 ###### Mishnah Berurah 326:1 [Mishnah Berurah 326:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:1) (א) אסור לרחוץ וכו' - גזירה שמא יבואו עי"ז להחם בשבת: ###### Mishnah Berurah 326:2 [Mishnah Berurah 326:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:2) (ב) כל גופו - וה"ה רוב גופו דרובו ככולו: ###### Mishnah Berurah 326:3 [Mishnah Berurah 326:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:3) (ג) לבד - וכ"ש אם רוחץ כדרך הרחיצה כל הגוף ביחד: ###### Mishnah Berurah 326:4 [Mishnah Berurah 326:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:4) (ד) ואפילו לשפוך וכו' - היינו אפילו ממים שהוחמו מע"ש ואפילו הם בקרקע: ###### Mishnah Berurah 326:5 [Mishnah Berurah 326:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:5) (ה) בהם - היינו בחמין שהוחמו מע"ש אבל בחמין שהוחמו בשבת אסור אפילו ידיו לבד: ###### Mishnah Berurah 326:6 [Mishnah Berurah 326:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:6) (ו) או שאר אברים - ואשה שלובשת לבנים בשבת ויו"ט מותרת לרחוץ במקומות המטונפים בחמין שהוחמו מע"ש ויו"ט רק שתזהר לרחוץ בידים ולא בבגד כדי שלא תבא לידי סחיטה ויש נשים נוהגות שאין לובשות לבנים בשבת ויו"ט ובמקום שאין מנהג ידוע יש להתיר [אחרונים]: ###### Mishnah Berurah 326:7 [Mishnah Berurah 326:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:7) (ז) בחמי האור - לפיכך במקום שנוהגין להחם המקוה צריך ליזהר שלא יהיה רק פושרין דאל"כ אסור לטבול בו [ח"א] ועיין בקרבן נתנאל פרק במה מדליקין סי' כ"ד ובתשו' נו"ב מ"ת סי' כ"ד: ###### Mishnah Berurah 326:8 [Mishnah Berurah 326:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:8) (ח) אבל בחמי טבריא - וה"ה שארי מעינות חמין לא גזרו עליהן איסור רחיצה ועיין לקמן בסימן שכ"ח במ"א סקמ"ט דבמקום שאין דרך לרחוץ בהם אלא לרפואה אסור לרחוץ בהן בשבת וע"ש מה שכתבנו בזה: ###### Mishnah Berurah 326:9 [Mishnah Berurah 326:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:9) (ט) בצוננין - ועיין לקמן במ"ב סקכ"א שנהגו שלא לרחוץ בנהר: ###### Mishnah Berurah 326:10 [Mishnah Berurah 326:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:10) (י) אבל אם המקום - היינו דמשום שהוא מקורה נפיש הבלא ואתי לידי זיעה ע"י הרחיצה וזיעה אסור כדלקמן בסי"ב: ###### Mishnah Berurah 326:11 [Mishnah Berurah 326:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:11) (יא) דמותר להזיע - דלא אסרו זיעה אלא במקום שהרחיצה אסורה ולכן מותר הרחיצה אפילו במקום מקורה ויש לסמוך על דעה זו [מא"ר]: ###### Mishnah Berurah 326:12 [Mishnah Berurah 326:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:12) (יב) של צונן - כדי שיתחממו מחום אמת המים ואסור משום דהוי כמטמין בדבר המוסיף הבל דאסור אפילו מבעוד יום וכמ"ש בסי' רנ"ז ס"א: ###### Mishnah Berurah 326:13 [Mishnah Berurah 326:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:13) (יג) יוצא וכו' - היינו שממשיך את הצונן דרך סילון המוקף מכל צד ואין מתערב מימיו עם החמין אבל אם פי הסילון נכנס לתוך האמה ומתערב הצונן עם החמין יחד שרי אף ברחיצה אם המשיכו מע"ש: ###### Mishnah Berurah 326:14 [Mishnah Berurah 326:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:14) (יד) אפילו המים וכו' - ומיירי שסתם פי הסילון שהונח מבע"י ונתמלא בצוננים ונשאר מונח מוטמן עד ביום השבת שאז פותחין פי מוצאו שישפכו מימיו להעוקא שבקרקע והם לא הוחמו בשבת אלא מבע"י רק שהיו מוטמנים בשבת אפ"ה אסורים ככל הטמנה במוסיף הבל שאסור אף בדיעבד [בית מאיר]: ###### Mishnah Berurah 326:15 [Mishnah Berurah 326:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:15) (טו) כאלו הוחמו בשבת - ר"ל ואפילו לרחוץ בהן ידיו אסור וכנ"ל: ###### Mishnah Berurah 326:16 [Mishnah Berurah 326:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:16) (טז) ואסורים ברחיצה - ר"ל כל גופו אבל ידיו מותר כמ"ש בסי' תקי"א ס"ב: ###### Mishnah Berurah 326:17 [Mishnah Berurah 326:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:17) (יז) ונמצא כרוחץ כל גופו - זהו מלשון הרמב"ם ור"ל שאין לאסור מפני חמום המים גופא דהפשר אינו בכלל בישול רק מפני חשש רחיצה וס"ל דכיון שאין זה רחיצה גמורה עשאוהו רק כחמין שהוחמו מע"ש דאין אסור אלא כל גופו כמ"ש בס"א והי"א שבסעיף שאחר זה ס"ל דדינו שוה כרוחץ בחמין שהוחמו בשבת דאסור אפילו לרחוץ בהן פניו ידיו ורגליו [ואף דסתם חמין שהוחמו בשבת הוחמו המים באיסור והכא בעניננו הלא לא היה על המים שם חימום רק שם הפשר בעלמא אין לחלק בזה דאפילו מים שרק הופשרו בשבת ואין היד סולדת בהן ג"כ אסור לרחוץ בהן אפילו אבר אחד]: ###### Mishnah Berurah 326:18 [Mishnah Berurah 326:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:18) (יח) אחר שנתחמם - שאין המים מתחממין כ"כ: ###### Mishnah Berurah 326:19 [Mishnah Berurah 326:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:19) (יט) ואפילו בחול - וכ"ש דאסור בשבת שמא ישפכו עליו ונמצא כרוחץ בשבת כ"כ רש"י והר"ן ולפ"ז אם החמין בכלי סגור [שקורין ווארם פלאש] שרי אבל לפירוש התוספות דהטעם משום דמינכר שהוא לרפואה וגזירה משום שחיקת סמנים גם בזה אסור [קרבן נתנאל] ולצורך גדול יש להקל: ###### Mishnah Berurah 326:20 [Mishnah Berurah 326:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:20) (כ) מותר להחם בגד - וה"ה להחם כלי בשבת דמותר אף לפירוש התוספות הנ"ל דלא מינכר כ"כ שהוא לרפואה: ###### Mishnah Berurah 326:21 [Mishnah Berurah 326:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:21) (כא) הרוחץ בנהר וכו' - כתבו הפוסקים דנהגו שלא לרחוץ כלל בנהר או במקוה דמצוי לבוא לידי סחיטת שער ועוד כמה טעמים עיין במ"א ולענין טבילה עיין לקמיה מיהו ידיו ורגליו מותר לרחוץ בנהר כשמנגב קודם שילך ד"א [א"ר]: ###### Mishnah Berurah 326:22 [Mishnah Berurah 326:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:22) (כב) כשעולה וכו' - ר"ל תיכף כשעולה סמוך לנהר ינגב נפשיה ולא ילך כלל בהמים שעליו דלמא ישכח וילך בהם ד"א וא"כ משמע מזה דמלבושיו שפושטן קודם שיורד לנהר צריך שיניחם סמוך לנהר ועכ"פ המטפחת שמטפח גופו בו כדי שלא ילך בהמים שעליו ועיין בפמ"ג דה"ה בנהר גופא כשעולה ממקום עמוק וחצי גופו הוא חוץ למים צריך ליזהר שלא ילך כך ד"א שהנהר הוא כרמלית ונמצא שנושא ד"א בכרמלית ולפ"ז כשיורד לטבול בנהר ובתחלתו המים נמוכין סמוך לקרקע צריך ליזהר שלא ילך ד"א רחוק משפתו שבחזרתו ישא המים עליו ד"א: ###### Mishnah Berurah 326:23 [Mishnah Berurah 326:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:23) (כג) לא הקפידו בו - ר"ל לפי שהם מועטים ואין מצוי בהם שיעור הוצאת המים שיתחייב בהן לא גזרו בזה שהוא שלא כדרך הוצאה ועיין בביאור הגר"א דלפירוש התוספות משמע דאפילו ריבוי המים נבלע בלבושו ג"כ מותר לילך בהן ועיין בט"ז הטעם: ###### Mishnah Berurah 326:24 [Mishnah Berurah 326:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:24) (כד) אדם וכו' - ר"ל אע"ג דכלי אסור להטבילו ולטהרו מטומאתו בשבת ויו"ט מפני שנראה כמתקן הכלי עי"ז אדם שאני מפני שהוא נראה כמצנן עצמו במים ואפילו אם העת קר וגם המים סרוחים שאין דרך לרחוץ בהם מ"מ לפעמים כשאדם בא מן הדרך ומלוכלך בטיט וצואה הדרך לרחוץ אף באלו וע"כ מותר אפי' היה יכול לטבול קודם השבת. ונוהגות הנשים שאינן טובלות שלא בזמנן בשבת וכתבו הפוסקים דיפה נהגו משום דכיון דסוף סוף המנהג בזמננו לאסור בשבת לרחוץ כל הגוף אפילו בצונן וכנ"ל א"כ ניכר דהוא משום טבילה ומחזי כמתקן וכתבו האחרונים דמ"מ נראה דמותר לטבול לקריו כיון דנתבטל התקנה ומותר בתורה ובתפלה אפילו קודם טבילה וכנ"ל בסי' פ"ח א"כ לא מחזי כמתקן ע"י הטבילה ועיין במש"כ בביאור הלכה דיש מחמירין וסוברין דאין לחלק בין טבילת קרי לשאר טומאות ומי שנוהג להקל אין למחות בידו כי רוב האחרונים סותמין להקל בזה ועכ"פ בנטמא בשבת ויו"ט גופא נראה בודאי דאין להחמיר וכן נתפשט המנהג להתיר אך יזהר מאד שלא יבוא לידי סחיטה דהוא איסור גמור: ###### Mishnah Berurah 326:25 [Mishnah Berurah 326:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:25) (כה) לרחוץ פניו ידיו וכו' - היינו אפילו יש לו זקן וה"ה שער ראשו אך שלא יסחטם אחר רחיצתו: ###### Mishnah Berurah 326:26 [Mishnah Berurah 326:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:26) (כו) בדברים שאינם משירים שער - ר"ל שאינם ודאי משירים אף דלפעמים הם ג"כ משירים אפ"ה מותר כיון דהוא אינו מתכוין לזה אלא לצחצח עצמו בלבד וקי"ל כר"ש דדבר שאין מתכוין מותר: ###### Mishnah Berurah 326:27 [Mishnah Berurah 326:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:27) (כז) שלא יהיה הרוב - הטעם דאז פסיק רישא הוא ואסור משום גוזז אף שאינו מתכוין לכו"ע: ###### Mishnah Berurah 326:28 [Mishnah Berurah 326:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:28) (כח) לרחוץ ידיו במורסן - וה"ה פניו אף שיש לו זקן דמורסן הוא דבר שאין משיר שער ומותר לשפשף בהן ורק צריך ליזהר שלא יערב מתחלה המורסן במים משום לישה אלא יקחם בידיו הרטובות ממים ואף דגם בזה מתגבל קצת מורסן במים הטפוחות שעל ידיו אין לחוש דגיבול כלאחר יד הוא וזהו שמסיים הרמ"א ואע"פ שיש להחמיר שלא לגבל אפילו ע"י שינוי בשבת אא"כ נתן המים מע"ש כמו שנתבאר בסימן שכ"ד מ"מ כאן שאינו נותן המים ממש על המורסן אלא שלוקחו בידים הרטובות מותר לד"ה: ###### Mishnah Berurah 326:29 [Mishnah Berurah 326:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:29) (כט) לרחוץ ידיו במלח - הטעם כדלקמיה דע"י רחיצתו נימח המלח ונולד דבר חדש ודמי למלאכה אבל לרחוץ ידיו במי מלח שרי לכו"ע וכמו שכתבתי לעיל בסימן ש"כ סי"ב במ"ב ע"ש: ###### Mishnah Berurah 326:30 [Mishnah Berurah 326:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:30) (ל) והוי נולד - ודמי לריסוק שלג וברד שנתבאר לעיל בסימן ש"כ שאסור ג"כ מטעם זה ועיין במ"א שכתב בשם ש"ג שיש מתירין בזה דס"ל דמה שאסרו חז"ל לרסק שלג וברד הוא משום גזירת סחיטת פירות העומדין למשקין שאף השלג וברד למימיהם הם עומדים וא"כ בורית ושאר חלב שאינם עומדים למשקין מותר לכתחלה ועיין בספר תפארת ישראל שכתב דבבורית שלנו שהיא רכה לכו"ע אסור משום ממחק וכעין מה דאיתא לענין שעוה בסימן שי"ד סי"א ע"ש וכן מצאתי בספר דברי מנחם בשם המעש"ר בפ' כ"ב מהלכות שבת דין י"ג דהוא ממרח וממחק והוא אב מלאכה ופסיק רישא וכו' והוא פשוט ויש להזהיר העם ע"ז מאד עכ"ל ולבד כ"ז משמע ברש"י דף נ' ע"ב דבורית משיר השער וכ"כ הר"ן וכן הוא מנהג כל ישראל להחמיר בזה: ###### Mishnah Berurah 326:31 [Mishnah Berurah 326:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:31) (לא) שסתמו נקביו - אותן נקבים שהמרחץ מתחמם על ידיהן שהאור ניסקת מבחוץ מתחתיו ואותן בתי חורף שמחממין אותן מתחתיהן ועל הנקבים יש קערות ברזל או סתימת אבן נוהגין בו היתר לפותחן בשבת: ###### Mishnah Berurah 326:32 [Mishnah Berurah 326:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:32) (לב) רוחץ בו מיד - שהרי לא נתחמם בשבת. ואם ספק אם היה פקוק נקביו עיין לעיל בסימן שכ"ה ס"ז: ###### Mishnah Berurah 326:33 [Mishnah Berurah 326:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:33) (לג) שמאליו הוחם בשבת - ע"י שנתנו בו עצים בע"ש מבעוד יום: ###### Mishnah Berurah 326:34 [Mishnah Berurah 326:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:34) (לד) שמא יחתה בגחלים - וכיון שאסרו חז"ל לעשות כן לפיכך צריך להמתין למוצאי שבת בכדי שיעשו כדי שלא יעשה כן בפעם אחרת שלא יסתום נקביו ויבוא לידי חיתוי [תו"ש]: ###### Mishnah Berurah 326:35 [Mishnah Berurah 326:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:35) (לה) אפילו להזיע - מפני עוברי עבירה שהיו רוחצין בחמין שהוחמו מבעוד יום ואמרו מזיעין אנחנו לפיכך אסרו גם הזיעה ואם אינו מתכוין להזיע מותר לדעה זו אפילו אם המרחץ קטן דנפיש הבליה שבודאי יזיע: ###### Mishnah Berurah 326:36 [Mishnah Berurah 326:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:36) (לו) במקום שיכול להזיע - היינו שהמרחץ קטן דנפיש הבליה ומזיע אסור אע"פ שאינו מכוין לכך. ולדעה זו העולין מבית הטבילה ולובשין בגדיהן במרחץ בשבת צריכין ליזהר שלא לשהות הרבה כדי שלא יבואו לידי זיעה ובלילה שהמרחץ חם מאד א"א ליזהר בזה ולענין טבילת נשים צ"ל שסמכו בעת הצורך על דעה ראשונה: ###### Mishnah Berurah 326:37 [Mishnah Berurah 326:37](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:37) (לז) בשבת - נראה דלרבותא נקט דאף שבשבת גופא מסתמא רוחצין בו א"י כיון שבמו"ש רוחצין בו רוב ישראל כי חממוהו בסוף יום השבת אדעתא דישראל מחממי: ###### Mishnah Berurah 326:38 [Mishnah Berurah 326:38](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:38) (לח) אם רוב א"י וכו' - אין תלוי ברוב דיורי העיר אלא באנשים הרגילין לרחוץ במרחץ זה בעת הזו של מוצאי שבת דמסתמא אדעתן מחמם את המרחץ: ###### Mishnah Berurah 326:39 [Mishnah Berurah 326:39](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:39) (לט) או אפילו מחצה וכו' - דאפילו המקילין לעיל בסימן שכ"ה ס"ז לענין ספק אם נעשה המלאכה בשביל ישראל או בשביל א"י הכא אסור דכיון דהם מחצה על מחצה בשביל שניהם נעשה: ###### Mishnah Berurah 326:40 [Mishnah Berurah 326:40](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/326:40) (מ) עד כדי שיוחם - ר"ל כדי שיוחמו חמין: