## Mishnah Berurah Siman 328

###### Mishnah Berurah 328:1
[Mishnah Berurah 328:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:1)

(א) מיחוש בעלמא והוא מתחזק וכו' - דאם כאיב ליה טובא וחלה כל גופו עי"ז או שנפל למשכב אף שאין בו סכנה מותר לעשות בשבילו רפואה שאין בה מלאכה וכההיא דסימן שכ"ז ס"א וכה"ג וע"י א"י מותר לעשות אפילו מלאכה גמורה וכדלקמן בסי"ז וסל"ז ע"ש:


###### Mishnah Berurah 328:2
[Mishnah Berurah 328:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:2)

(ב) שום רפואה - היינו אפילו דברים שאין בהם משום מלאכה ג"כ אסור וכדלעיל בסימן שכ"ז ס"א ולקמן בסעיף ל"ו וכה"ג:


###### Mishnah Berurah 328:3
[Mishnah Berurah 328:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:3)

(ג) ואפילו ע"י א"י - היינו אפילו דברים שהוא רק משום שבות ג"כ אסור על ידו כיון שהוא רק מיחוש בעלמא:


###### Mishnah Berurah 328:4
[Mishnah Berurah 328:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:4)

(ד) מצוה וכו' - פי' לעשות לו רפואה והטעם משום דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם:


###### Mishnah Berurah 328:5
[Mishnah Berurah 328:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:5)

(ה) והזריז וכו' - עיין לקמן בסי"ב ובהג"ה שם במה שנכתוב שם במ"ב ועיין ביו"ד סוף סימן קנ"ה דבעינן שתהא הרפואה ידועה לאנשים או ע"פ מומחה [מ"א]:


###### Mishnah Berurah 328:6
[Mishnah Berurah 328:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:6)

(ו) והשואל וכו' - פי' אותו האיש שהוא מתחסד וירא לחלל שבת בחולה כזה כ"א ע"י מורה הרי הוא שופך דמים שבעוד שהוא הולך לשאול יחלש החולה יותר ויוכל להסתכן והרי הכתוב אומר לא תעמוד וגו' ובירושלמי איתא הנשאל הרי זה מגונה פי' משום שהתלמיד חכם במקומו היה לו לדרוש בפרקא לכל כדי שידעו כל העם ולא יצטרכו לשאלו ואם החולה בעצמו מתיירא שיעברו עליו את השבת כופין אותו ומדברים על לבו שהוא חסידות של שטות [רדב"ז]:


###### Mishnah Berurah 328:7
[Mishnah Berurah 328:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:7)

(ז) מהשינים וכו' - וכ"ש אם חלה מקום מושב השיניים דהיינו החניכים בודאי הם בכלל מכה שבתוך חלל הגוף:


###### Mishnah Berurah 328:8
[Mishnah Berurah 328:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:8)

(ח) ושינים עצמם וכו' - דהיינו היכי דכאיב ליה טובא וחלה כל גופו עי"ז אף שלא נפל למשכב [לאפוקי חששא בעלמא בשיניו איננו בכלל זה וכדלקמן בסל"ב] וכ"ש מחלת צפידנא שמתחלת בפה ומסיימת בבני מעיים וסימנה כשנותן כלום לתוך פיו סביבות השיניים יוצאין מבין השיניים דם דמחללין עליה השבת והפרש יש בינייהו דבצפידנא אפילו החולה והרופא אומרים א"צ לחילול אמרינן דאין בקיאין בזה כי מקובל ביד חז"ל שסכנה היא ובשאר כאב השיניים דחשיב כמכה של חלל בסתם מחללין וכשאומר הרופא או החולה שא"צ אין מחללין וכדלקמיה בס"ד [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 328:9
[Mishnah Berurah 328:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:9)

(ט) ודוקא וכו' - קאי ארישא אמכה שבחלל הגוף:


###### Mishnah Berurah 328:10
[Mishnah Berurah 328:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:10)

(י) ומצטער וכו' - היינו דכאיב ליה טובא ומצטער כ"כ עד שחלה כל גופו עי"ז אף שאינו נופל למשכב וכדלקמן סי"ז ועיין בביאור הלכה ואף דמתחלה מבואר דחולי השיניים מקרי של חלל מ"מ אינו מותר ההוצאה ע"י ישראל דהוצאת השן אינה רפואה ידועה [א"ר] ואדרבה לפעמים יש חשש סכנתא עי"ז והא דמתיר השו"ע מקודם לחלל עליהן השבת היינו לרפאות המחלה ע"י סמים שלא יהיה צריך להוציאן:


###### Mishnah Berurah 328:11
[Mishnah Berurah 328:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:11)

(יא) אומר וכו' - ואע"ג דהוא פותח פיו וממציא את שינו להוציאו קי"ל דמסייע אין בו ממש ובט"ז מאריך בענין זה ודעתו להחמיר אבל הרבה אחרונים דעתם כהשו"ע:


###### Mishnah Berurah 328:12
[Mishnah Berurah 328:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:12)

(יב) לעכו"ם להוציאו - אבל לא ע"י ישראל לכו"ע דהוצאת שן הוא מלאכה דאורייתא דהא חובל לרפואה [מ"א] ועיין לקמן בריש סעיף יו"ד ונ"מ מזה גם לעניננו:


###### Mishnah Berurah 328:13
[Mishnah Berurah 328:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:13)

(יג) אינה צריכה אומד - פי' אם הוא מסוכן לשעתו או לא:


###### Mishnah Berurah 328:14
[Mishnah Berurah 328:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:14)

(יד) כל שרגילים וכו' - ממאכלים ורפואות [רמב"ן] ומשמע אע"פ שאין בו סכנה במניעת הדבר ההוא כיון שהחולי יש בו סכנה ויש בהדבר צורך קצת ורגילין לעשות לו בחול עושין גם בשבת [מ"מ] ועיין בביאור הלכה שהבאנו מכמה פוסקים דס"ל שאפילו במקום שצריך חילול אין מחללין ע"י ישראל אלא בדבר שיש לחוש בו שאם לא יעשהו לו יכבד עליו חליו ויוכל להסתכן אבל כל שברור שאין במניעת אותו דבר חשש סכנה אע"פ שמ"מ צריך הוא לו ורגילין לעשות לו אין עושין אותו בשבת אלא ע"י א"י כדין צרכי חולה שאין בו סכנה וע"כ בודאי מהנכון להחמיר באיסור של תורה ועיין בבה"ל מה שכתבנו בסוף דברינו:


###### Mishnah Berurah 328:15
[Mishnah Berurah 328:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:15)

(טו) כשיודעים - וכ"ש כשהרופא או החולה אומרים שא"צ שאין מחללין:


###### Mishnah Berurah 328:16
[Mishnah Berurah 328:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:16)

(טז) ומכירים באותו חולי שממתין - ר"ל שמכירים בבירור שלא יתגבר החולי יותר ע"י שנמתין עד הלילה במו"ש:


###### Mishnah Berurah 328:17
[Mishnah Berurah 328:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:17)

(יז) סכנת נפשות - צ"ל ספק סכנת נפשות ור"ל דאפילו אומרים רק שמא יכבד עליו החולי ויסתכן נמי שרי וזהו שסיים הרמ"א וע"ל סימן תרי"ח דכן מבואר שם לענין אכילת יוה"כ וה"ה כאן:


###### Mishnah Berurah 328:18
[Mishnah Berurah 328:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:18)

(יח) על כל מכה - אפילו אינה בחלל הגוף ואפילו שלא על גב היד והרגל:


###### Mishnah Berurah 328:19
[Mishnah Berurah 328:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:19)

(יט) חם ביותר - הוא הנקרא בל"א טיפו"ס וכדומה:


###### Mishnah Berurah 328:20
[Mishnah Berurah 328:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:20)

(כ) עם סימור - מלשון תסמר שערת בשרי והוא הנקרא שוידערי"ן בל"א שבא הקרירות והחמימות בפעם אחת לאפוקי קדחת המצוי שבא מתחלה הקרירות ואח"כ החמימות אין זה בכלל חולה שיש בו סכנה [אחרונים] ומ"מ ע"י א"י מותר לחלל עליו שבת:


###### Mishnah Berurah 328:21
[Mishnah Berurah 328:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:21)

(כא) מקיזין אותו - אפילו ע"י ישראל דסכנתא הוא ואם אחזו דם במקצת ומנכר שהוא רק מיחוש בעלמא אסור [הגר"א]:


###### Mishnah Berurah 328:22
[Mishnah Berurah 328:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:22)

(כב) בעיניו וכו' - ואע"ג דמשום סכנת אבר אין מחללין באיסור דאורייתא לכו"ע וכדלקמן בסי"ז עין שאני דשורייקי דעינא בליבא תליא ואיכא סכנת נפש [גמרא]:


###### Mishnah Berurah 328:23
[Mishnah Berurah 328:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:23)

(כג) רירא - בגמרא משמע דה"ה קידחא וכן איתא ברמב"ם וכלבו [הגר"א]:


###### Mishnah Berurah 328:24
[Mishnah Berurah 328:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:24)

(כד) תחלת חולי - וכן באמצע המחלה אבל בסוף חולי שכבר תש מחלתו ליכא סכנתא ע"י סימנים הללו וכ"ש כשרוצה לעשות רפואה כדי להגביר אור עיניו דבודאי אין מחללין משום זה:


###### Mishnah Berurah 328:25
[Mishnah Berurah 328:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:25)

(כה) שהרופאים וכו' - אפילו א"י כיון שרופא אומן הוא וכתב הרדב"ז ח"ד סימן ס"ו אם החולה אומר צריך אני לתרופה פלונית והרופא אומר א"צ שומעין לחולה אם לא שרופא אומר שאותה תרופה תזיקהו אזי שומעין לרופא ועיין בה"ל מה שכתבנו בזה:


###### Mishnah Berurah 328:26
[Mishnah Berurah 328:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:26)

(כו) מחללין - דספק נפשות להקל:


###### Mishnah Berurah 328:27
[Mishnah Berurah 328:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:27)

(כז) שא"צ מומחה - ומ"מ דוקא כשיאמר שמכיר באותו חולי כמ"ש סימן תרי"ח וגם אינו נאמן להכחיש המומחה אפילו להקל [מ"א וא"ר]:


###### Mishnah Berurah 328:28
[Mishnah Berurah 328:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:28)

(כח) דכל ב"א וכו' - היינו אפילו למכה שאינה של חלל ומ"מ אם אפשר לעשות ע"י א"י טוב יותר כמו שבארתי בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 328:29
[Mishnah Berurah 328:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:29)

(כט) דוקא ישראלים - דכיון שהוא מצווה על שבת ואומר לחללו ודאי סומך על המחאתו:


###### Mishnah Berurah 328:30
[Mishnah Berurah 328:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:30)

(ל) אבל סתם וכו' - וכן עיקר [א"ר]:


###### Mishnah Berurah 328:31
[Mishnah Berurah 328:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:31)

(לא) אין מחללין וכו' - דאין אומרים לו לאדם חטא בשביל שיזכה חברך אך אם הכפיה היה באחד מג' עבירות ע"ג וג"ע וש"ד והוא משער שהנאנס ימסור עצמו למיתה בשביל זה אפשר דצריך לחלל כדי שלא יבוא לזה:


###### Mishnah Berurah 328:32
[Mishnah Berurah 328:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:32)

(לב) אין אומרים נמתין - ואין סתירה מזה להא דסוף ס"ד דהתם הלא מיירי שיודע ומכיר שע"י המתנתו עד הערב לא יגיע שום ריעותא להחולה משא"כ הכא:


###### Mishnah Berurah 328:33
[Mishnah Berurah 328:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:33)

(לג) שלא לעשות וכו' - הטעם כתב הרא"ש משום דזימנין דליתנייהו ואתי ג"כ לאהדורי בתרייהו ומתוך כך יבוא לידי סכנה וטעם זה שייך גבי קטנים וא"י ואצל נשים איכא טעם אחר שמא יאמרו שלא ניתן שבת לדחות אף בפקוח נפש ולכך מוסרין אותה להם ויתעצלו בדבר ומתוך כך יבוא לידי סכנה או שמא יקילו הנשים בדבר ויבואו לחלל שבת במקום אחר [רמב"ם]:


###### Mishnah Berurah 328:34
[Mishnah Berurah 328:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:34)

(לד) אלא ע"י וכו' - וכשיש שם במעמד זה חכמים מצוה לכתחלה לעשות חלול זה על ידיהם [ר"מ פי' המשנה פ' מפנין וריא"ז ותשב"ץ ח"א סימן נ"ד]. ודע דכל סעיף זה מיירי שכולם עומדים באותו מעמד אבל אי ליכא שם אנשים ויש נשים שם בודאי אין להם להמתין והם זריזות ונשכרות [תשב"ץ וריא"ז]:


###### Mishnah Berurah 328:35
[Mishnah Berurah 328:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:35)

(לה) ובלא איחור ע"י שינוי - דכל כמה דנוכל לעשות בהיתר לא שבקי התירא ונעשה באיסור ונראה דה"ה אם ע"י השינוי מתאחר הדבר מעט רק דאין החולי בהול נמי מתאחרים מעט כדי לעשות ע"י שינוי דאינו אלא איסור דרבנן:


###### Mishnah Berurah 328:36
[Mishnah Berurah 328:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:36)

(לו) על ידי עכו"ם - וה"ה ע"י קטנים:


###### Mishnah Berurah 328:37
[Mishnah Berurah 328:37](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:37)

(לז) וכן נוהגים - והט"ז כתב דלאו מנהג ותיקין הוא דאף שיכול לעשות ע"י א"י מ"מ הישראל יזרז בדבר יותר ולכן אם יש אפילו ספק הצלה ויש סכנה בבירור כל הזריז ה"ז משובח:


###### Mishnah Berurah 328:38
[Mishnah Berurah 328:38](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:38)

(לח) וכן כל כי"ב - כגון נפל תינוק לבור עוקר חוליא ומעלהו אע"פ שהוא מתקן בה מדרגה בשעת עקירתו. ננעל הדלת בפני התינוק שובר הדלת ומוציאו אע"פ שהוא מפצל אותם כמין עצים שראוים למלאכה שנעשים כמין נסרים או קסמין להדלקה אפ"ה מותר השבירה שמא יבעת התינוק וימות ולא אמרינן שאפשר לקרקש להתינוק באגוזים מבחוץ עד שיביאו המפתח. ואפילו אם היה צריך להחוליא ולהנסרים והקסמין ג"כ שרי כיון שאינו מכוין לזה:


###### Mishnah Berurah 328:39
[Mishnah Berurah 328:39](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:39)

(לט) שוחטים לו - הרבה טעמים נאמרו ע"ז י"א משום דשבת הותרה אצל פק"נ ולכן שוחטין לו כדרך ששוחטין ביו"ט ואפילו איסור דרבנן אין מאכילין אותו במקום שאפשר לו לשחוט מטעם זה אבל הרבה ראשונים כתבו דשבת רק דחויה היא אלא הטעם הוא דשמא יהיה קץ באכילת נבילה ולא יאכל ויסתכן ובב"י הביא עוד טעם בשם הר"ן דבנבילה עובר על כל כזית ממנה וחמיר מאיסור לאו דשבת ועוד טעם עי"ש ולפ"ז בודאי מוטב לעבור ולהושיט לו איסור דרבנן משנחלל שבת באיסור סקילה. והנה אם החולה אומר שאין קץ באכילת נבילה ויש נבילה מזומן לפניו אם מותר לשחוט עבורו עיין באחרונים ועכ"פ לענין קטן בודאי נראה דטוב יותר להאכילו בשר נבילה ולא ישחוט אדם עבורו בשבת. כתב בהגמ"ר אם צריך להרתיח יין עבור חולה ימלא ישראל ויחם הא"י ומוטב שיתנסך היין משיתחלל שבת והטעם עיין בד"מ שכתב כיון שאיסור סתם יינם אינו אלא מדרבנן וגם איסורו קל ואין החולה קץ בו לא דמי לנבילה ולכך מוטב שיחם הא"י אם הוא מזומן לפניו שלא ישהא עי"ז וכנ"ל בסי"ב בהג"ה ותו דקי"ל ביו"ד סי' קכ"ה ס"י דא"י המוליך כלי פתוח וישראל משמרו שלא יתנסך שרי א"כ אפשר לחממו ע"י א"י בלי נסוך ומ"מ המיקל בחולה שיש בו סכנה להחם בעצמו אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך עיין בט"ז בסק"ד:


###### Mishnah Berurah 328:40
[Mishnah Berurah 328:40](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:40)

(מ) ורצו עשרה - שכל אחד חשב שהוא יקדים ועיין בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 328:41
[Mishnah Berurah 328:41](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:41)

(מא) והביאו לו - מר"ה או תלשו בשבת:


###### Mishnah Berurah 328:42
[Mishnah Berurah 328:42](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:42)

(מב) אפילו הבריא בראשונה - פי' שהביאו לו בזה אחר זה וכבר אכל ממה שהביא לו הראשון והבריא אפ"ה כולם פטורים מחטאת משום דכל אחד חשב שהוא יקדים ולא לבד שפטורים אלא יש להם גם שכר טוב עבור מחשבתם הטובה:


###### Mishnah Berurah 328:43
[Mishnah Berurah 328:43](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:43)

(מג) שיש בו ג' - דבזה ממעט החילול שאינו קוצר אלא פעם אחת:


###### Mishnah Berurah 328:44
[Mishnah Berurah 328:44](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:44)

(מד) לא יכרתו אלא וכו' - דריבוי בשיעורא שלא לצורך אסור. ומכאן נראה פשוט דה"ה לענין שאר מלאכות כגון בישול וכדומה אפילו אם הוא בקדרה אחת אסור לבשל ולעשות בשארי מלאכות רק מה שצריך עכשיו בצמצום ואם הדבר בהול אין מדקדקין בכך וכדלקמיה [ח"א]:


###### Mishnah Berurah 328:45
[Mishnah Berurah 328:45](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:45)

(מה) ואין בו סכנה - ר"ל סכנת מות ובין יש בו סכנת אבר או לא:


###### Mishnah Berurah 328:46
[Mishnah Berurah 328:46](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:46)

(מו) אומרים וכו' - ודוקא כשצריך להרפואה בשבת עצמו הא כשא"צ לה בשבת ימתין עד מו"ש אבל כשיש סכנה אסור להמתין [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 328:47
[Mishnah Berurah 328:47](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:47)

(מז) לעשות לו רפואה - אפילו במלאכה דאורייתא וה"ה שאר צרכיו כגון לאפות ולבשל וכיוצא באלו אם צריך לכך:


###### Mishnah Berurah 328:48
[Mishnah Berurah 328:48](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:48)

(מח) אפילו וכו' - דלא הותר לישראל לעבור על איסור דאורייתא כ"ז שאין נוגע לפ"נ ממש:


###### Mishnah Berurah 328:49
[Mishnah Berurah 328:49](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:49)

(מט) אבר - עיין לעיל בס"ו וס"ט דיש אברים שנוגע לפ"נ וה"ה כיוצא בזה בשאר האברים אם הרופא אומר שאם לא ירפאו האבר יוכל לבוא לפק"נ הרי הוא כשאר חולי שיש בו סכנה:


###### Mishnah Berurah 328:50
[Mishnah Berurah 328:50](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:50)

(נ) באיסור דרבנן - היינו כל השבותים ואפילו בלא שינוי ומטעם דס"ל דבמקום חולי לא גזרו:


###### Mishnah Berurah 328:51
[Mishnah Berurah 328:51](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:51)

(נא) אפילו וכו' - דאם יש בו סכנה אפילו רק לאבר אחד לכל הדעות [לבד מדעה אחרונה עי"ש] מותר לישראל לחלל עליו בכל השבותים לרפואתו ואפילו אינו חולה כלל בכל הגוף. כתב בח"א כל דבר שמותר לעשות ע"י ישראל בחולי שאין בו סכנה אפילו יכול לעשות ע"י א"י מותר:


###### Mishnah Berurah 328:52
[Mishnah Berurah 328:52](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:52)

(נב) אבר - ואדלעיל בריש הסעיף קאי שהוא חולה שנפל למשכב או שמצטער הרבה וחלה מזה כל גופו אבל אם בכל גופו אינו חולה כלל רק שהוא חולה באחד מאבריו וגם באותו האבר אין סכנה לכו"ע לא שרי לחלל כ"א ע"י א"י וגם דוקא בדבר שהוא משום שבות בעלמא דאז ע"י א"י נעשה שבות דשבות ושרי במקצת חולה וכדלעיל בסימן ש"ז ס"ה:


###### Mishnah Berurah 328:53
[Mishnah Berurah 328:53](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:53)

(נג) ואם אין בו וכו' - אף דהוא חולה הכולל כל הגוף ס"ל דאסור לעשות ע"י ישראל ולדעה זו השניה אפילו בשינוי אסור לעשות בעצמו אם לא היכי דא"א לעשות ע"י א"י מודו לדעה השלישית דמותר ע"י ישראל בשינוי:


###### Mishnah Berurah 328:54
[Mishnah Berurah 328:54](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:54)

(נד) עושין בשינוי - היינו האיסור דרבנן וא"צ לחפש אחר א"י:


###### Mishnah Berurah 328:55
[Mishnah Berurah 328:55](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:55)

(נה) נסמך למלאכה דאורייתא - כגון לכחול עין [בסוף החולי שאין בו סכנה וכדלעיל בס"ט] שהוא ככותב:


###### Mishnah Berurah 328:56
[Mishnah Berurah 328:56](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:56)

(נו) שאין בהם וכו' - כגון הני שמבוארין בסמ"ג עי"ש:


###### Mishnah Berurah 328:57
[Mishnah Berurah 328:57](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:57)

(נז) הסברא השלישית - היינו שמותר לעשות אפילו כל השבותים ורק ע"י שינוי אם הוא חולי כל הגוף ואין בו סכנת אבר ואם יש בו סכנת אבר אין צריך שינוי כלל וכ"פ הט"ז ומג"א וכ"כ הגר"א שדעה זו עיקר שהיא דעת רוב הפוסקים:


###### Mishnah Berurah 328:58
[Mishnah Berurah 328:58](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:58)

(נח) מותר - ואם אין התינוק רוצה לאכול כ"א ע"י אמו מותר לאם להאכילו אפילו חלבו א"י ובשלו אע"ג דמטלטלת מוקצה ועיין בפמ"ג דמצדד קצת דבעי שינוי. כתב בח"א צריך ליזהר שלא ליתן המאכל בעצמו לקדרה דאחד נותן מים ואחד שופת את הקדרה הראשון פטור אבל אסור:


###### Mishnah Berurah 328:59
[Mishnah Berurah 328:59](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:59)

(נט) מותר לחולה - לאו דוקא חולה וה"ה אחר אלא דאורחא דמלתא נקט:


###### Mishnah Berurah 328:60
[Mishnah Berurah 328:60](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:60)

(ס) לסייעו קצת - היינו היכא שבלא"ה נמי מתעבדא אלא שמסייע מעט כגון א"י שכוחל את העין וישראל סוגר ופותח את העין שיכנס בו הכחול אבל אם אינו יכול לעשות בלתי ישראל אסור ומשמע דאפילו במלאכה דאורייתא מסייע אין בו ממש [מ"א]:


###### Mishnah Berurah 328:61
[Mishnah Berurah 328:61](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:61)

(סא) אין בו ממש - עיין בט"ז במה שכתב בזה ועיין לעיל במ"ב סקי"א שהרבה אחרונים חולקים על זה:


###### Mishnah Berurah 328:62
[Mishnah Berurah 328:62](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:62)

(סב) ונצטנן - משום דסכנה הוא בסתמא ואפילו ע"י ישראל שרי וה"ה לשאר חולי שיש בו סכנה אם קר לו עושין מדורה להתחמם דסתם חולה מסוכן הוא אצל צינה ואם אפשר ע"י א"י יעשה ע"י א"י:


###### Mishnah Berurah 328:63
[Mishnah Berurah 328:63](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:63)

(סג) מותר בבישולי א"י - ואע"ג דשאר איסורי דרבנן אסור לחולה שאב"ס לאכול ולשתות כדאיתא ביו"ד סימן קנ"ה שאני בישול א"י שאין איסורו מחמת עצמו [פמ"ג] וגם החולה מברך עליו דבהתירא קאכיל ומה שנשאר למו"ש אסור אפילו לחולה עצמו כיון שאפשר לבשל לו אז ע"י ישראל. והכלים של בישולי א"י צריכים הכשר ואפילו כלי חרס כיון דעיקר איסורו אינו אלא מדרבנן דיו אם מגעילו ג"פ ובדיעבד אם בישל בו בלי הגעלה ויש רוב בתבשיל מותר ויש מקילין דאין צריכין הכשר כלל והסומך עליהן לענין כלים שבישלו בהן לחולה בשבת לא הפסיד:


###### Mishnah Berurah 328:64
[Mishnah Berurah 328:64](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:64)

(סד) לתוך העין - דכל מילי דהוא לרפואה גזרו רבנן משום שחיקת סממנים:


###### Mishnah Berurah 328:65
[Mishnah Berurah 328:65](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:65)

(סה) אם פותח וכו' - כדי שיכנס לתוכו דאז מוכחא מלתא דלרפואה עושה:


###### Mishnah Berurah 328:66
[Mishnah Berurah 328:66](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:66)

(סו) מותר - דאמרינן לרחיצה בעלמא הוא דעביד [רש"י] והאידנא שאין דרך לרחוץ ביין אסור [מ"א וש"א]:


###### Mishnah Berurah 328:67
[Mishnah Berurah 328:67](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:67)

(סז) ורוק תפל - כל שלא טעם כלום משניעור שהוא חזק ומוכחא מילתא דלרפואה מכוין דאי לרחיצה מאוס הוא. ואם רוחץ פיו במים ואח"כ מעבירו על עיניו שרי אף שמעורב בו רוק דאמרינן לרחיצה עביד ואם לא יכול לפתוח עיניו יכול ללחלחן ברוק תפל דאין זה רפואה [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 328:68
[Mishnah Berurah 328:68](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:68)

(סח) קילורין - ודוקא בקילור צלול שאז נראה כרוחץ אבל בעבה אסור כמ"ש סימן רנ"ב ס"ה:


###### Mishnah Berurah 328:69
[Mishnah Berurah 328:69](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:69)

(סט) ולא חיישינן וכו' - ר"ל דהוא היודע דלרפואה קעביד אעפ"כ לדידיה איכא הכירא מדמצריך לשרותו מע"ש וצ"ל דהא דלא חששו בס"כ משום הוא עצמו שאני התם דכיון שדרך לרחוץ ביין לתענוג בעלמא לכך ליכא משום חשש כלל אבל הכא שאין עושים כן אלא לרפואה צריך הכירא [עו"ש ותו"ש]:


###### Mishnah Berurah 328:70
[Mishnah Berurah 328:70](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:70)

(ע) וסכין אותה - דבזמנם היה דרך הבריאים בסיכה בשמן ולא מוכחא מילתא דלרפואה עביד ועיין במש"כ הרמ"א בסימן שכ"ז ס"א בהג"ה לענין מדינותינו ומסתברא דבגמר מכה גם במדינותינו שרי בשמן:


###### Mishnah Berurah 328:71
[Mishnah Berurah 328:71](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:71)

(עא) אבל לא בחלב - וה"ה אם השמן היה קרוש דדמי לחלב [מרדכי בפ' במה טומנין]:


###### Mishnah Berurah 328:72
[Mishnah Berurah 328:72](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:72)

(עב) דליכא אלא צערא - דליכא צערא אלא תענוג בעלמא: כצ"ל. ר"ל ואף דבבהמה אסור משום תענוג בעלמא וכדלקמן בסימן של"ב ס"ב אפ"ה באדם שרי:


###### Mishnah Berurah 328:73
[Mishnah Berurah 328:73](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:73)

(עג) אבל אין נותנין וכו' - דבזה מוכח מלתא שהוא לרפואה:


###### Mishnah Berurah 328:74
[Mishnah Berurah 328:74](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:74)

(עד) מעורבין יחד - וחמין לבד משמע ממ"א דשרי כמו שמן לבד:


###### Mishnah Berurah 328:75
[Mishnah Berurah 328:75](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:75)

(עה) ולא ע"ג מוך - ובזה אפילו חמין לחוד דלא מנכר שהוא לרפואה ג"כ אסור משום סחיטה אבל בשמן לחוד לא גזרינן דאין דרך כבוס בשמן וכדלעיל בסימן שי"ט:


###### Mishnah Berurah 328:76
[Mishnah Berurah 328:76](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:76)

(עו) ליתנו עליה - וה"ה אם המוך היה נתון מקודם על המכה ג"כ אסור ליתן עליה חמין ושמן או חמין לחוד:


###### Mishnah Berurah 328:77
[Mishnah Berurah 328:77](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:77)

(עז) אבל נותן וכו' - דלא מוכחא מילתא דלרפואה [רש"י] ולפ"ז אף במדינותינו שאין דרך לסוך בשמן ג"כ שרי בזה:


###### Mishnah Berurah 328:78
[Mishnah Berurah 328:78](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:78)

(עח) וחדשים וכו' - עיין בט"ז שכתב דהאי וחדשים לא קאי אספוג דהתם אפילו בישנים שרי שאינם מרפאים ודלא כדעת הטור וכ"כ בא"ר ועיין בסימן ש"א סכ"ב שהעתיק שם המחבר לשון הטור דספוג מרפא ואולי כונת המחבר שם רק אספוג לח וצ"ע:


###### Mishnah Berurah 328:79
[Mishnah Berurah 328:79](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:79)

(עט) חוץ מעלי גפנים - וה"ה שאר עלים הידועים שהם מרפאים:


###### Mishnah Berurah 328:80
[Mishnah Berurah 328:80](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:80)

(פ) גמי וכו' - עיין בא"ר דמצדד דאין חילוק בגמי בין לח ליבש וכן משמע בביאור הגר"א ע"ש ועיין בשבת קט"ו ברש"י ד"ה שקול דמשמע שם דגמי יבש מוקצה נמי הוי אך נוכל לומר דהכא מיירי שהכינו לכך מבע"י ואפ"ה אסור:


###### Mishnah Berurah 328:81
[Mishnah Berurah 328:81](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:81)

(פא) לא יחזירנה - שמא ימרח על גבה להחליק הגומות שיש בה ומירוח רטיה מלאכה דאורייתא היא משום שהוא בכלל ממחק אבל משום שחיקת סממנים ליכא למיגזר כיון דהיו מאתמול עלויה:


###### Mishnah Berurah 328:82
[Mishnah Berurah 328:82](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:82)

(פב) יחזירנה - דכהוחלקה הרטיה ממקומה דמי דבודאי מותר להחזירה על מקומה וכשמחזירה לא יאגדנה בשבת בקשר של קיימא אלא בעניבה. וכ"ז כשנפלה הרטיה מעצמה אבל אם הסירה במתכוין אסור להחזירה ויש חולקים ומתירים בזה ואפשר דכשהסירה ע"מ לתקן יש לסמוך עלייהו להקל:


###### Mishnah Berurah 328:83
[Mishnah Berurah 328:83](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:83)

(פג) וע"י א"י וכו' - ומיירי כשהיה קצת חולה ע"י המכה דאי היה רק מיחוש בעלמא אפילו ע"י א"י אסור וכנ"ל בריש סימן זה:


###### Mishnah Berurah 328:84
[Mishnah Berurah 328:84](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:84)

(פד) ומותר וכו' לעשות רטיה - ר"ל אע"ג דעשיית רטיה הוא מלאכה דאורייתא של ממחק אפ"ה מותר ע"י א"י אבל זה אינו מותר כ"א כשחלה כל גופו ע"י המכה וכדלעיל בסי"ז בהג"ה או שיש בו סכנת אבר דאי רק מקצת חולה אינו מותר לעשות מלאכה דאורייתא ע"י א"י:


###### Mishnah Berurah 328:85
[Mishnah Berurah 328:85](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:85)

(פה) ואסור ליתן וכו' - אף דהוא רק איסור דרבנן מ"מ ע"י ישראל עצמו אסור בלא שינוי אפילו אם חלה כל גופו כיון שהוא חולה שאין בו סכנה וכדלעיל בסי"ז לפי מה דמסיק השו"ע שם:


###### Mishnah Berurah 328:86
[Mishnah Berurah 328:86](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:86)

(פו) כמשמרה - ולא חיישינן שיבוא לידי שחיקת סממנין ומירוח שאינו בהול כ"כ אחר שנתרפאה:


###### Mishnah Berurah 328:87
[Mishnah Berurah 328:87](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:87)

(פז) המפיס שחין - היינו שמבקע אותה:


###### Mishnah Berurah 328:88
[Mishnah Berurah 328:88](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:88)

(פח) להוציא וכו' - ואינו חושש אם תחזיר ותסתום מיד וטוב לעשות ע"י א"י. מותר ליטול הקוץ במחט ובלבד שיזהר שלא יוציא דם דעביד חבורה ואף דהוא מקלקל מ"מ אסור הוא לכו"ע [מ"א] ואף דבשחין התירו איסור דרבנן משום צערא וכדלקמיה הכא כיון דאפשר להוציא הקוץ בלי הוצאת דם אין לעבור איסורא בכדי:


###### Mishnah Berurah 328:89
[Mishnah Berurah 328:89](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:89)

(פט) ממנה הליחה - ואפילו אם יש דם ג"כ שמה עם הליחה מותר דאותו הדם והליחה שכנוס שם אין בו משום חבורה ורק יזהר שלא ידחוק המכה להוציא דם מחדש [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 328:90
[Mishnah Berurah 328:90](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:90)

(צ) ה"ז מותר - ואע"ג דממילא נעשה פתח מלאכה שאין צריך לגופה היא והוי דרבנן ובמקום צער לא גזרו ואפילו למ"ד דמשאצ"ל חייב ג"כ יש לומר דכשעושה רק להוציא הליחה אינה גמר מלאכה וא"א לבוא לידי חיוב מכה בפטיש ואותן שיש להן נקב בזרוע שקורין אפטור"א אם נסתם הנקב קצת צ"ע אם מותר ליתן בתוכו קטניות שיהיה פתוח דהכא ודאי כונתו שישאר פתוח או דילמא כיון שהיה פתוח כבר שרי וה"ה בנקב שבמכה שכבר נפתח ונסתם קצת ג"כ צ"ע בכה"ג אם מותר לפתוח עוד בשבת ומלשון השו"ע משמע דאפילו יש בו נקב ובא להרחיבו אסור. ורטיה מותר ליתן על האפטור"א כמ"ש סכ"ז ובספר ראב"ן משמע דאסור ליתן עליה רטיה ומותר לקנחה ולהוציא ליחה שבתוכה ואם יודע שמוציא דם כשמקנחה לא יקנחה בשבת דפסיק רישא הוא אבל מותר להחליף חתיכת בגד אחר על המקום ההוא שאם לא יחליף יסריח וגדול כבוד הבריות וגם יש לו צער מזה וע"ל סמ"ח במה שכתבנו שם במ"ב. ואסור לחוך שחין שע"י החיכוך מוציא דם שנבלע בבשר ואינו דומה לליחה ודם שהתרנוהו לעיל בסקפ"ט להוציא דהתם הוא כנוס משא"כ בדם שנבלע בבשר:


###### Mishnah Berurah 328:91
[Mishnah Berurah 328:91](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:91)

(צא) שנגפה - שנכשלה ולקתה ומיירי שלא היה ע"י ברזל וגם שלא נגפו היד והרגל על גבן דאלו נגפו על גבן או שהיה ההכאה ע"י ברזל כבר מבואר לעיל בס"ו וז' דהוא בכלל מכה שיש בה סכנה ומחללין עליהן את השבת:


###### Mishnah Berurah 328:92
[Mishnah Berurah 328:92](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:92)

(צב) אבל לא בחומץ - וכ"ש ביין שרף [ח"א]:


###### Mishnah Berurah 328:93
[Mishnah Berurah 328:93](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:93)

(צג) מעונג - שעור בשרו רך וכל דבר שהוא חזק קצת קשה לבשרו וצומת ומרפא:


###### Mishnah Berurah 328:94
[Mishnah Berurah 328:94](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:94)

(צד) מי שנשמטה וכו' - דהיינו שיצא העצם מפרק שלו [רש"י] ועיין לקמן בסמ"ז במה שנכתוב שם במ"ב:


###### Mishnah Berurah 328:95
[Mishnah Berurah 328:95](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:95)

(צה) אם פרשו רובן - בציפורן היינו רוב ציפורן ובציצין כתב הפמ"ג איני יודע רוב זה מאין מתחיל ואפשר דהיינו כל שדרך בני אדם לקלוף שם אם נקלף הרוב ממנו כתלוש דמי:


###### Mishnah Berurah 328:96
[Mishnah Berurah 328:96](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:96)

(צו) להסירן ביד מותר - דכיון שפירשו רובן קרובין לינתק וכתלושין דמיא הלכך במקום צערא לא גזרו רבנן כשהוא מסירו ע"י שינוי דהיינו בידו וצריך ליזהר שלא יוציא דם [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 328:97
[Mishnah Berurah 328:97](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:97)

(צז) לא פרשו רובן - ה"ה דאפילו לא פרשו כלל פטור ביד דאין דרך לתלוש ביד ונקטיה לאשמועינן דאפילו בזה אסור:


###### Mishnah Berurah 328:98
[Mishnah Berurah 328:98](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:98)

(צח) חייב חטאת - דהוא תולדה דגוזז ועיין לקמן בסימן ש"מ בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 328:99
[Mishnah Berurah 328:99](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:99)

(צט) לשני הפירושים - ולכן אפילו פירשו רובן אסור ליטלן אפילו ביד:


###### Mishnah Berurah 328:100
[Mishnah Berurah 328:100](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:100)

(ק) החושש בשיניו - ואסור לומר לא"י לעשות לו איזה דבר דלרפואה ואפילו דבר שהוא רק משום שבות כיון שהוא רק מיחוש בעלמא אך אם יש לו צער גדול מחמת הכאב ובעבור זה נחלש כל גופו מותר לעשות על ידו אפילו מלאכה דאורייתא וכדלעיל בס"ג וע"ש בהג"ה:


###### Mishnah Berurah 328:101
[Mishnah Berurah 328:101](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:101)

(קא) לא יגמע וכו' - דמוכח מלתא שהוא לרפואה ואפילו לשהות ואח"כ יבלע אסור:


###### Mishnah Berurah 328:102
[Mishnah Berurah 328:102](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:102)

(קב) בהם חומץ - וה"ה יין שרף ג"כ דינו כמו חומץ אך במקום צער גדול אפשר לסמוך ביי"ש דמותר לשהותו בפיו ולבלוע אח"כ [ח"א]. עוד כתב דה"ה דאסור ליתן על השן נעגעלי"ך או שפיריטו"ס וסובין חמין דכ"ז מוכח שהוא לרפואה אם לא דכאיב ליה טובא שמצטער כל גופו וכדלעיל בסי"ז [ח"א] ועיין שם לעיל דע"י ישראל מותר דוקא ע"י שינוי אך הח"א מסיק שם דאם א"א בשינוי מותר שלא בשינוי:


###### Mishnah Berurah 328:103
[Mishnah Berurah 328:103](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:103)

(קג) לא יערענו - פי' שישהה השמן בפיו ואפילו אם יבלע לבסוף דמוכחא מילתא דלרפואה עביד וכ"ש אם יפלטנו ויש מתירין כשבולעו לבסוף:


###### Mishnah Berurah 328:104
[Mishnah Berurah 328:104](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:104)

(קד) בשמן - ואפילו אם נותן השמן לתוך אניגרון [הוא מי סלקא] אסור:


###### Mishnah Berurah 328:105
[Mishnah Berurah 328:105](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:105)

(קה) בולע הוא שמן - ויש אוסרין בזה ומסיק המ"א דתלוי הכל לפי המקום והזמן דאם אין דרך הבריאים לבלוע שם שמן באותו מקום אסור כמ"ש סעיף ל"ז:


###### Mishnah Berurah 328:106
[Mishnah Berurah 328:106](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:106)

(קו) גונח - מכאב לבו שרפואתו לינק חלב רותח מהבהמה:


###### Mishnah Berurah 328:107
[Mishnah Berurah 328:107](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:107)

(קז) דבמקום צערא וכו' - היינו דאף דעיקר חליבת הבהמה הוא מדאורייתא משום מפרק דהוא תולדה דדש וכמו שכתבנו בריש סימן שכ"א מ"מ בזה שהוא ע"י יניקה דהוא רק כלאחר יד לא הוי רק איסור מדרבנן והתירו בזה ואף דקי"ל דבכל חולי שאין בו סכנה אומר לא"י ועושה הכא שאני דרפואה שלו הוא לינק בעצמו [ר"ן]:


###### Mishnah Berurah 328:108
[Mishnah Berurah 328:108](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:108)

(קח) וי"א שאם וכו' - האי לשון י"א אין מדוקדק דמשמע דלסברא ראשונה מותר בשבת אפילו משום צער רעב ובאמת לא הזכירו דבר זה כלל ואפשר דלדידהו אפילו ביו"ט אסור בזה אלא דין בפ"ע הוא דיש פוסקים שמחלקים בין שבת ליו"ט לענין צער רעב וכתב הב"ח וא"ר דהלכה כהיש אומרים:


###### Mishnah Berurah 328:109
[Mishnah Berurah 328:109](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:109)

(קט) אסור לינק - דדוקא משום צער חולי התירו אבל לא בזה דהוא עכ"פ מפרק כלאחר יד:


###### Mishnah Berurah 328:110
[Mishnah Berurah 328:110](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:110)

(קי) בשבת - אבל ביו"ט מותר אם אין לו א"י לחלוב על ידו. ואם יש לו מאכל לחלוב בו אסור לינק בפיו גם ביו"ט אלא יחלוב לתוך המאכל כמ"ש סימן תק"ה:


###### Mishnah Berurah 328:111
[Mishnah Berurah 328:111](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:111)

(קיא) ותניק וכו' - משום מפרק:


###### Mishnah Berurah 328:112
[Mishnah Berurah 328:112](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:112)

(קיב) לקלח מהחלב - לתוך פי התינוק:


###### Mishnah Berurah 328:113
[Mishnah Berurah 328:113](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:113)

(קיג) דלית וכו' - וצערא יתירא נמי ליכא שם הא לא"ה שרי דמלאכה שאינה צריכה לגופה היא:


###### Mishnah Berurah 328:114
[Mishnah Berurah 328:114](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:114)

(קיד) פירושו - והוא מין שרף היוצא מן האילן שיש בו ריח טוב:


###### Mishnah Berurah 328:115
[Mishnah Berurah 328:115](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:115)

(קטו) שפין בו - בתוספתא איתא בסם:


###### Mishnah Berurah 328:116
[Mishnah Berurah 328:116](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:116)

(קטז) מותר - דמפני ריח לא מקרי רפואה:


###### Mishnah Berurah 328:117
[Mishnah Berurah 328:117](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:117)

(קיז) לקצת בריאים - צ"ל דברים וכלומר אע"פ שהדבר הזה מזיק קצת לשאר אברים שבגוף כגון הטחול שיפה לשיניים וקשה לבני מעיים וכה"ג וא"כ מוכחא מילתא שעושה כן לרפואה לשיניים דאל"ה לא היה אוכל כיון שהוא מזיק למעיים אפ"ה שרי דמ"מ אוכל הוא:


###### Mishnah Berurah 328:118
[Mishnah Berurah 328:118](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:118)

(קיח) וכל שאינו וכו' בריאים - ומפני זה אסור לשתות משקה המשלשלין כגון לענה וכיוצא בו [רמב"ם] אם לא שמצטער וחלה כל גופו עי"ז או שנפל למשכב אפילו הוא חולי שאין בו סכנה שרי וכדלקמיה בהג"ה:


###### Mishnah Berurah 328:119
[Mishnah Berurah 328:119](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:119)

(קיט) אבל אם וכו' - והיכא דיש לו שום מיחוש אפילו הוא אוכל ושותה לרעבון ולצמאון אסור [א"ר וכ"מ בטור] והטעם דכיון דהוא חולה וזה הוא רפואתו יאמרו שלרפואה עושה זה ועיין בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 328:120
[Mishnah Berurah 328:120](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:120)

(קכ) אין לו שום מיחוש - דהיינו שאוכל ושותה לרעבונו ולצמאונו [מ"א בשם הטור] אבל אם הוא עושה לרפואה דהיינו כדי לחזק מזגו כתב המ"א דאפילו בבריא גמור אסור:


###### Mishnah Berurah 328:121
[Mishnah Berurah 328:121](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:121)

(קכא) אם נפל למשכב שרי - פי' לאכול ולשתות דברים שאין מדרך הבריאים לאכול ומסתימת דברי הרמ"א משמע שא"צ אפילו שיהיה א"י מושיט לו אלא מותר לו ליקח בעצמו ואע"ג דפסקינן לעיל סעיף י"ז כדעה ג' דשבות שיש בו מעשה אסור ע"י ישראל ואינו מותר כ"א ע"י שינוי צ"ל דשאני התם שמיירי במלאכות דרבנן או בדברים שמחזי כעין מלאכה אבל הכא דאין בזה משום סרך מלאכה דהא לבריא מותר ורק למי שיש לו מיחוש גזרו משום שחיקת סממנים בחולה גמור לא גזרו [רדב"ז וכ"מ בביאור הגר"א בשם תה"א להרמב"ן וכן מצדד להלכה בספר בית מאיר עי"ש שהאריך בזה]:


###### Mishnah Berurah 328:122
[Mishnah Berurah 328:122](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:122)

(קכב) מותר לאכול - דלאו לרפואה הוא דלגזור בזה משום שחיקת סממנים:


###### Mishnah Berurah 328:123
[Mishnah Berurah 328:123](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:123)

(קכג) אין עושין וכו' - דהיינו כדי שיהא רעב ויחזור אח"כ לאכול הרבה:


###### Mishnah Berurah 328:124
[Mishnah Berurah 328:124](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:124)

(קכד) אסור בסם - דדמי לרפואה וגזירה משום שחיקת סממנים:


###### Mishnah Berurah 328:125
[Mishnah Berurah 328:125](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:125)

(קכה) ליתן עליהם כוס - דהיינו שכופהו על הטבור למי שחש במעיו ואוחז הכוס את הבשר ומושך אליו את המעים ומושיבן במקומן [רש"י] וה"ה שמותר ליתן בגדים חמים למי שחש בבטנו ובמעיו וכדלעיל בסימן שכ"ו או חרסים או לבנים חמים:


###### Mishnah Berurah 328:126
[Mishnah Berurah 328:126](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:126)

(קכו) אע"פ וכו' - הוא מלשון הטור וכונתו דלא נימא כמו דאסרו לרחוץ בחמין כמו כן כל חמים אסור לגופו לפיכך אשמעינן דמותר וכעין דאיתא בברייתא שבת מ' ע"ב מיחם אדם אלונטית ומניח על בני מעיו בשבת והעתיקו הטור והרמ"א לעיל בסימן שכ"ו ס"ו בהגה"ה:


###### Mishnah Berurah 328:127
[Mishnah Berurah 328:127](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:127)

(קכז) לסוך - דמה שמפקח שכרותו ממנו אין זה רפואה [ט"ז וא"ר] ועיין באחרונים שהסכימו דמותר לשאוף טאבא"ק בנחיריו בין שעושה כן לפי שעלול במיחוש הראש ובין להפיג השכרות דכיון שנתפשט שאיפת הטאבא"ק לגדולים ולקטנים משום תענוג או משום ריח לא מוכחא מילתא דעביד לרפואה:


###### Mishnah Berurah 328:128
[Mishnah Berurah 328:128](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:128)

(קכח) בשמן ומלח - מעורבין יחד [א"ר]:


###### Mishnah Berurah 328:129
[Mishnah Berurah 328:129](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:129)

(קכט) בכח - ר"ל שפושטין ומקפלין זרועותיהן לפניהן ולאחריהן ומתחממין ומזיעין [פיר"ח]:


###### Mishnah Berurah 328:130
[Mishnah Berurah 328:130](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:130)

(קל) כדי שייגע ויזיע - והיא בכלל רפואה ואין להקשות כיון שאין כאן שייכות שחיקת סממנים היה לנו להתיר כמו בסעיף שאח"ז י"ל דכיון שלפעמים מביאין הזיעה על החולה ג"כ ע"י סממנים חיישינן שיעשה רפואה האחרת משא"כ בסעיף שאח"ז שאין שייכות רפואה לאותן הדברים ע"י שחיקת סממנים כלל לא גזרינן. ודע דלפי מה דפסקינן לעיל בסי"ז דע"י ישראל אין עושין שבות דרבנן לחולה שאין בו סכנה כ"א ע"י שינוי ה"נ בעניננו אפילו הגיע לכלל חולה שאין בו סכנה אין עושין ד"ז כ"א ע"י שינוי וכ"ש אם הוא רק בריא שחושש. והשפשוף שעושין ליגיעי כח כדי להשיב כחן ולבטל מהם עייפותן מסתפק בש"ג אם דבר זה דומה לרפואה ואסור או לא אך לפי מה שכתב המ"א בסקמ"ג דאפילו בריא גמור אם עושה שום רפואה כדי לחזק מזגו אסור גם בזה אין להקל:


###### Mishnah Berurah 328:131
[Mishnah Berurah 328:131](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:131)

(קלא) ואסור לדחוק - שמא יבוא להשקות לו סממנים המשלשלים:


###### Mishnah Berurah 328:132
[Mishnah Berurah 328:132](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:132)

(קלב) כוס חם - הוא הנזכר לעיל בסעיף מ"ם וחזר ושנאו כאן שהוא מלשון הרמב"ם שכלל הכל בטעם אחד:


###### Mishnah Berurah 328:133
[Mishnah Berurah 328:133](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:133)

(קלג) על הטבור - כתב הח"א דהוא החולי שקוראין [הייב מוטער]:


###### Mishnah Berurah 328:134
[Mishnah Berurah 328:134](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:134)

(קלד) ולהעלות אזנים - גידי האזנים פעמים שיורדין למטה ומתפרקין האזנים [רש"י]:


###### Mishnah Berurah 328:135
[Mishnah Berurah 328:135](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:135)

(קלה) שכנגד הלב - ומעכב את הנשימה [רש"י]:


###### Mishnah Berurah 328:136
[Mishnah Berurah 328:136](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:136)

(קלו) ויש לו צער - דאל"ה היה אסור עכ"פ משום עובדא דחול:


###### Mishnah Berurah 328:137
[Mishnah Berurah 328:137](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:137)

(קלז) רוחצין וכו' - פי' אף שכונתו לרפואה כיון שרוחצין בו בריאים מותר אך בזמן שאין דרך לרחוץ בחמי טבריה אלא לרפואה אסור בשבת אם שוהא [מ"א וש"א]:


###### Mishnah Berurah 328:138
[Mishnah Berurah 328:138](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:138)

(קלח) מלוחים - פי' ומועילים מפני זה קצת לרפאות ודע דאפילו יש לו חטטין בראשו ג"כ מותר [הסכמת הפוסקים]:


###### Mishnah Berurah 328:139
[Mishnah Berurah 328:139](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:139)

(קלט) ובמי משרה - ששורין שם פשתן וה"ה בימה של סדום:


###### Mishnah Berurah 328:140
[Mishnah Berurah 328:140](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:140)

(קמ) שהם מאוסים - איתא ברמב"ם אין רוחצין במים שמשלשלים [היינו מים שמצננים את הגוף ובא לידי שלשול] ולא בטיט שטובעין בו וכו' מפני שכל אלו צער הם וכתיב וקראת לשבת עונג עכ"ל וכ"כ הסמ"ג וא"כ אסור לשתות משקה המשלשל דאין לך צער גדול מזה [מ"א] והיינו אפילו אם אינו מכוין לרפואה אלא מפני איזה טעם דאם היה מכוין לרפואה בלא"ה אסור אם לא כשהוא בא לכלל חולה שאין בו סכנה דאז מותר וכנ"ל בסל"ז:


###### Mishnah Berurah 328:141
[Mishnah Berurah 328:141](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:141)

(קמא) ודוקא ששוהה - דמוכחא מילתא דלרפואה קעביד שהרי המים עכורין וסרוחין ואינו עומד שם בשביל הנאה:


###### Mishnah Berurah 328:142
[Mishnah Berurah 328:142](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:142)

(קמב) כמיקר - ואע"פ שהן עכורין אמרינן לא מצא מים יפים ולעולם להקר קעביד. ואפילו יש לו חטטין בראשו נמי מותר [גמרא]:


###### Mishnah Berurah 328:143
[Mishnah Berurah 328:143](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:143)

(קמג) ואין בכך משום צידה - אע"ג דע"י הלחש אינו יכול לזוז ממקומו עד שנוכל לתפסו מ"מ מותר דאין זה צידה טבעית ואע"ג דפסקינן בסימן שט"ז ס"ז דאפילו לצוד להדיא מותר כדי שלא ישכנו צ"ל דהכא מיירי דליכא אלא חששא רחוקה כגון דאינו רודף אחריו כלל וכדומה [א"ר ע"ש] ועיין לעיל בסימן ש"ו ס"ז במ"ב שם:


###### Mishnah Berurah 328:144
[Mishnah Berurah 328:144](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:144)

(קמד) להקר - פי' מי שחש בעינו נותנים כלי מתכות על העין כדי לקרר וה"ה שמקיפין בטבעת או בכלי את העין כדי שלא יתפשט הנפח [רש"י] וכתב הח"א וה"ה דמותר לדחוק בסכין חבורה כדי שלא תתפשט:


###### Mishnah Berurah 328:145
[Mishnah Berurah 328:145](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:145)

(קמה) שיצא ממקומו וכו' - המ"א חולק ע"ז וס"ל דדוקא עצם הנשבר מותר להחזירו כדאיתא בגמרא אבל העצם הנשמט ממקומו אסור להחזירו דאפילו לשפשף הרבה בצונן אסרו כדאיתא בס"ל וכ"ש חזרה והעתיקוהו כמה אחרונים ומ"מ ע"י א"י נראה שאין להחמיר ובספר שלחן עצי שטים חולק על המ"א וכתב דכל שיצא ממקומו לגמרי שקורין אוי"ש גילענק"ט חשיב סכנת אבר כמו נשבר אם לא יחזירנו מיד ושרי להחזיר אפילו ע"י ישראל וכבסעיף י"ז עכ"ל והאי דלעיל סעיף למ"ד איירי לדעתו בשלא נשמט לגמרי ממקומו ונראה דגם לדעת המ"א אם הרופא אומר שנפרק בחזקה ויוכל לבוא לידי סכנת אבר שמותר למשוך ולהחזירו למקומו כדרך שעושה בחול:


###### Mishnah Berurah 328:146
[Mishnah Berurah 328:146](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:146)

(קמו) יצבע אותו - ואע"ג דמקלקל הוא ופטור מ"מ אסור לכתחלה ובבגד אדום פשיטא דאסור [מ"א]. ובמקום הדחק הסכימו האחרונים דיש להקל דהוא דרך לכלוך:


###### Mishnah Berurah 328:147
[Mishnah Berurah 328:147](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:147)

(קמז) ואסור להוציא דם - הוא ענין בפני עצמו דהיינו שאסור לדחוק בידיו על המכה כדי להוציא דם או כשכורך איזה דבר על המכה [אפילו בדבר דלית ביה משום צביעה] אסור להדקה כדי שיצא דם דהוא חובל והוי אב מלאכה ויש שסוברין דה"ה אם מניח על המכה דבר שמושך ליחה ודם [כגון צו"ק זאל"ב וכיו"ב] ג"כ הוי מלאכה דאורייתא כיון שנתכוין לזה ועכ"פ איסור בודאי יש. המדבק שרץ עלוקה [שקורין פיאווקע"ס או אייגלי"ן] שתמצוץ דם מצדד המ"א דיש חיוב בזה וע"כ אסור בכ"ז לכו"ע לעשות ע"י ישראל לחולה שאין בו סכנה אלא ע"י א"י. המוצץ דם בפיו מן החבורה חייב ולכן אסור למצוץ דם שבין השיניים [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 328:148
[Mishnah Berurah 328:148](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:148)

(קמח) לכך יש וכו' - אתחילת הסעיף קאי:


###### Mishnah Berurah 328:149
[Mishnah Berurah 328:149](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:149)

(קמט) ויש אומרים שכורך וכו' - בב"י מפקפק בזה משום דמרפא ולהכי כתב זה רק בשם יש אומרים אבל בא"ר בשם מלבושי יו"ט וכן בתו"ש מצדד להקל:


###### Mishnah Berurah 328:150
[Mishnah Berurah 328:150](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:150)

(קנ) לשום וכו' - וכ"ש דאסור לשום קריסטי"ר אף שהוכנה מאתמול ובזה אסור אפילו ע"י שינוי גזירה משום שחיקת סממנים אם לא בחולה אף שאין בו סכנה וכמ"ש בסעיף י"ז דאז מותר ע"י שינוי ויזהר שלא יבוא לידי מלאכה דאורייתא גם לא יערב מים ושמן כדרך שעושין וכמבואר לקמן בסימן של"א ס"ז [ע"ש במ"ב ובה"ל] אלא ישפוך הכל לתוך הכלי וטוב לעשות הכל ע"י א"י אם אפשר:


###### Mishnah Berurah 328:151
[Mishnah Berurah 328:151](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:151)

(קנא) פתילה - העשויה מחלב או בורית או מנייר ושארי דברים וטעם איסורן משום דאיידי דממשמש שם כמה פעמים להכניס ולהוציא קרוב לודאי שישיר השער שם וכמו בצרור לעיל בסימן שי"ב ס"ז ועיין בה"ל:


###### Mishnah Berurah 328:152
[Mishnah Berurah 328:152](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/328:152)

(קנב) בנחת - ולא יבוא עי"ז לידי השרת נימין. כתב הח"א דכ"ז אם היה הפתילה עשויה מע"ש אבל לעשות בשבת הפתילה הנ"ל ואפילו הוא עושה אותה מנייר שכורך אותו ומקשה אותו יש בו איסור דאורייתא משום מכה בפטיש אם לא לחולה שיש בו סכנה אבל מה שעושין מחתיכת לפת מותר כיון שהוא מאכל בהמה אין בו משום תיקון כלי: יבשיבש