## Mishnah Berurah Siman 329

###### Mishnah Berurah 329:1
[Mishnah Berurah 329:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:1)

(א) לידי סכנה - כגון דאיכא שם חולים או קטנים שאינם יכולים לברוח:


###### Mishnah Berurah 329:2
[Mishnah Berurah 329:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:2)

(ב) מכבין - וה"ה דשרי להפסיק בכלים של מתכות או בכלי חרס מלאים מים אפילו צריך להביא הכלים דרך ר"ה דאיכא הרבה איסורים. כתב המ"א אם יכול להציל את החולה וקטן לישא אותם דרך ר"ה אעפ"כ מוטב לכבות דלא הוי כ"א מלאכה שאצ"ל דפטור עלה משא"כ לעבור דרך ר"ה דהרבה פוסקים סוברים דגם בזמנינו יש לנו ר"ה והח"א בכלל הבערה כתב דלדעתו מוטב לעבור דרך ר"ה משיכבה עי"ש:


###### Mishnah Berurah 329:3
[Mishnah Berurah 329:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:3)

(ג) אפילו וכו' - פי' לא מבעיא אם באותה חצר שהיו בה ט' א"י וחד ישראל נפל מפולת דבודאי מפקחין דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי ואין כאן רוב א"י אלא אפילו היו ט' וכו':


###### Mishnah Berurah 329:4
[Mishnah Berurah 329:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:4)

(ד) ופירש אחד - לאו דוקא אחד אלא אפילו פירשו רובא וכדמסיים טעמא כיון שנשאר קביעות הראשון וכו':


###### Mishnah Berurah 329:5
[Mishnah Berurah 329:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:5)

(ה) קביעות הראשון במקומו - ואע"ג דבעלמא אמרו כל דפריש מרובא פריש אפילו היכא דהקביעות נשאר במקומו גבי פיקוח נפש אקילא רחמנא דכתיב וחי בהם ולא שימות בהם משמע שלא יוכל לבוא בשום ענין לידי מיתת ישראל:


###### Mishnah Berurah 329:6
[Mishnah Berurah 329:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:6)

(ו) כמחצה - וספק נפשות להקל ועיין בא"ע סימן ד' סל"ד דתינוק שנמצא בעיר שרובה עו"ג אין מחללין עליו את השבת כיון דבכל יום ויום פורשים כולם ממקום קביעותם אזלינן אחר הרוב ורמ"א בהג"ה פליג שם וס"ל דמפקחין עליו את הגל דבני העיר חשיבי כקביעי ודמיא לדינא דהכא ודעת הגר"א שם לפסוק כהרמ"א עי"ש ואם נמצא בדרך ורוב העוברים עו"ג לכו"ע אזלינן בתר רובא [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 329:7
[Mishnah Berurah 329:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:7)

(ז) אם נעקרו כולם - פי' שנעקרו להתפזר כל אחד לדרכו ובטלה קביעותם אבל אם יצאו תכופים יחד זה אחר זה כיון דעדיין הם בחבורה אחת נקרא קבוע ודינו כדמעיקרא:


###### Mishnah Berurah 329:8
[Mishnah Berurah 329:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:8)

(ח) ספק חי - הלשון מגומגם דהוי ליה לחשוב בתחלה ספק ישנו ואח"כ ספק חי וכן איתא במשנה:


###### Mishnah Berurah 329:9
[Mishnah Berurah 329:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:9)

(ט) הוא שם - ומיירי שהיה שם בעת המפולת ואינו ידוע אם הספיק לצאת מתוך ההפכה ונראה דה"ה אפילו לא ראינו אותו מתחלה להדיא רק בבית זה מצוין בני אדם בעת הזאת נמי מחללין ומפקחין את הגל. הבא במחתרת בענין שמותר להרגו ובעת חתירתו נפל עליו גל אין מפקחין אותו דגברא קטילא הוא (פוסקים בשם הגמרא). ישראל בעל עבירות לתיאבון כל זמן שאין כופר בתורה נראה דמחללין עליו שבת כדי להצילו אבל אם הוא להכעיס אסור להצילו אף בחול וכ"ש דאסור לחלל עליו שבת בפיקוח הגל או בשאר רפואה וה"ה לכל הני דאיתא ביו"ד סימן קנ"ח ס"א וב' ע"ש:


###### Mishnah Berurah 329:10
[Mishnah Berurah 329:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:10)

(י) אז ודאי מת - דכתיב כל אשר נשמת רוח חיים באפיו משמע דהרוח חיים תלוי באפיו:


###### Mishnah Berurah 329:11
[Mishnah Berurah 329:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:11)

(יא) ל"ש פגעו ברגליו - ר"ל דלא נימא דכיון שאין אנו מרגישין חיות בלבו בודאי מת ולא יפקח הגל יותר קמ"ל דגם בזה צריך לבדוק עד חוטמו:


###### Mishnah Berurah 329:12
[Mishnah Berurah 329:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:12)

(יב) על עסקי ממון וכו' - דבשביל הפסד ממון לא הותר איסור שבת:


###### Mishnah Berurah 329:13
[Mishnah Berurah 329:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:13)

(יג) ואפילו סתם - דספק נפשות להקל:


###### Mishnah Berurah 329:14
[Mishnah Berurah 329:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:14)

(יד) לספר וכו' - עיר שמבדלת בין גבול שישראל דרים בה לגבול העו"ג וחיישינן שאם ילכדוה משם תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם:


###### Mishnah Berurah 329:15
[Mishnah Berurah 329:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:15)

(טו) אפילו לא באו וכו' - ר"ל כשהקול יוצא שרוצים לבוא אעפ"י שלא באו עדיין מותר ללבוש כלי זיין לשמור ולעשות קול בעיר כדי שלא יבואו דאין מדקדקין בפק"נ [לשון או"ז] ודין זה ארישא נמי קאי [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 329:16
[Mishnah Berurah 329:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:16)

(טז) שאם לא יניחנו וכו' - וה"מ כשבאו על רבים דבודאי יש לחוש שיעמוד אחד נגדם ולא ירצה ליתן להם ממונו ויהרגוהו ולכן הוי כמו שבאו על עסקי נפשות אבל כשבאו על יחיד יניח ליקח ממונו ולא יחלל את השבת:


###### Mishnah Berurah 329:17
[Mishnah Berurah 329:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:17)

(יז) הכל לפי הענין - היינו לפי מה שמשער כעסן ופחזותן. ודע דהיום כשבאו מהאומות שחוץ לגבולינו לשלול שלל ולבוז בז בודאי מחויבים אנו לצאת בכלי זיין אפילו על עסקי ממון וכדינא דמלכותא וכן מבואר ברוקח ואגודה דהיכא דאיכא חשש שמא יכעסו יושבי הארץ עלינו מחללין עי"ש:


###### Mishnah Berurah 329:18
[Mishnah Berurah 329:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:18)

(יח) בפני עכו"ם - וה"ה מישראל כשהוא משער שיבוא לידי סכנה דהא ניתן להצילו בנפשו וכן כשאדם נרדף מפני נחש או דוב ג"כ מצוה להצילו ואפילו בעשיית כמה מלאכות בשבת [רמב"ם]:


###### Mishnah Berurah 329:19
[Mishnah Berurah 329:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:19)

(יט) כדי להצילם - ומ"מ אם יש סכנה להמציל אינו מחויב דחייו קודם לחיי חבירו (או"ה) ואפילו ספק סכנה נמי עדיף ספיקו דידיה מודאי דחברו אולם צריך לשקול הדברים היטב אם יש בו ספק סכנה ולא לדקדק ביותר כאותה שאמרו המדקדק עצמו בכך בא לידי כך [פתחי תשובה חו"מ סי' תכ"ו]:


###### Mishnah Berurah 329:20
[Mishnah Berurah 329:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:20)

(כ) חוזרים וכו' - כדי שלא להכשילם לעתיד לבוא שלא ירצו להציל עוד:


###### Mishnah Berurah 329:21
[Mishnah Berurah 329:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/329:21)

(כא) למקומם - עיין לקמן בסימן ת"ז: