## Mishnah Berurah Siman 330 ###### Mishnah Berurah 330:1 [Mishnah Berurah 330:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:1) (א) ומחללין - ולכן מן הראוי לאשה שהגיעה לחודש טי"ת להזמין בכל ע"ש כל הדברים הנצרכים לה דשמא יזדמן לידתה בשבת ולא תצטרך לחלל שבת [ס"ח סימן תתנ"ה]: ###### Mishnah Berurah 330:2 [Mishnah Berurah 330:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:2) (ב) ממקום למקום - ואפילו מחוץ לתחום: ###### Mishnah Berurah 330:3 [Mishnah Berurah 330:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:3) (ג) נר - אם הוא לילה ואע"פ שחברותיה יודעות לעשות לה כל הדברים הנצרכים לה אעפ"כ קים להו לחכמים דלא מיתבא דעתא דיולדת כששרויה בחשך וכתבו בתוספות ישנים שלהי יומא דמשו"ה אפילו אינה אומרת כלום וגם החכמה אינה אומרת כלום נמי מדליקין ועיין בבה"ל: ###### Mishnah Berurah 330:4 [Mishnah Berurah 330:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:4) (ד) סומא - אע"פ שבזה לא שייך טעמא הנ"ל דבלא"ה שרויה בחושך אעפ"כ מיתבא דעתה בנר דלוק דקאמרה אי צריכנא מידי חזיא חברותיה ועבדי לי ואע"פ דהדלקת הנר עיקרה אינה לרפואה אעפ"כ מחללין דקים להו לרבנן דיתובי דעתא דיולדת הוא מילתא דמסתכנא בה בלא"ה: ###### Mishnah Berurah 330:5 [Mishnah Berurah 330:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:5) (ה) משנין - ואפילו למ"ד בסימן שכ"ח סי"ד דגבי פקוח נפש לא בעיא שינוי הכא שאני מפני שכאב היולדת דבר טבעי הוא ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה לפיכך החמירו בה לשנות [מ"א בשם המ"מ וכ"כ המאירי] וכ"ז בדליכא עיכוב לחולה אבל אם אינו נעשה בזריזות בשינוי כמו בלא שינוי מצוה לעשות בלא שינוי למהר הדבר בכל כחו [חידושי הר"ן בשם ר' יהונתן והה"מ וכן מבואר בשכ"ח כמה פעמים]: ###### Mishnah Berurah 330:6 [Mishnah Berurah 330:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:6) (ו) להביא לה כלי - עם שמן וכה"ג: ###### Mishnah Berurah 330:7 [Mishnah Berurah 330:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:7) (ז) תלוי בשערה - שלא כדרך המוציאין דאינו כ"א שבות בעלמא וזה עדיף מאם תסוך השמן בשערה ותביא אצלה ותסחוט את השער דהתם איכא עוד איסורא דסחיטה דאע"פ דאין סחיטה בשער לחיוב מ"מ בודאי אסור משום שבות ומיהו אם מספקת לה ממה שתביא השמן בידה זה יותר עדיף מכל הני דלעיל [כ"מ בגמרא]: ###### Mishnah Berurah 330:8 [Mishnah Berurah 330:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:8) (ח) עכו"ם אין מילדין - ואפילו בשכר דבחול מילדין משום איבה כמבואר ביו"ד סימן קנ"ד הכא אסור משום דיכולה להשתמט ולומר דאין מחללין שבת כ"א לההוא דמנטר שבתא וכתב המג"א ובמקום דאיכא למיחש לאיבה גם בכה"ג שרי אם אין בה חלול. ודע דהרופאים בזמנינו אפי' היותר כשרים אינם נזהרים בזה כלל דמעשים בכל שבת שנוסעים כמה פרסאות לרפאות עובדי כוכבים וכותבין ושוחקין סממנים בעצמן ואין להם על מה שיסמוכו דאפילו אם נימא דמותר לחלל שבת באיסור דרבנן משום איבה בין העו"ג [אף דג"ז אינו ברור עיין בפמ"ג] איסור דאורייתא בודאי אסור לכו"ע ומחללי שבת גמורים הם במזיד השם ישמרנו: ###### Mishnah Berurah 330:9 [Mishnah Berurah 330:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:9) (ט) אחד מאלו - ודוקא לענין הדברים אשר אפשר לעשותן בלי איחור ועיכוב להכי צריך להמתין עד שנראה אחד מג' סימנים האלה אבל לענין קריאת חכמה ממקום רחוק וכדומה שאם נמתין עד שיעורים האלה תתאחר החכמה לבוא ע"כ משעה שמרגשת קצת אפילו בספק מותר בקריאתה ואפילו היא רחוקה ג' פרסאות: ###### Mishnah Berurah 330:10 [Mishnah Berurah 330:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:10) (י) שלשה ימים - ולא חשבינן מעת לעת כמ"ש סימן תרי"ז לגבי יוה"כ וע"כ אם הולידה ביום ד' קודם בין השמשות שוב אסור לחלל עליה שבת אם לא אמרה צריכה אני כ"כ המ"א ועיין בסימן תרי"ז שמגמגם הגר"א מאד שם וכתב דמלשון הרא"ש בפרק מרובה משמע שסובר כן בפשיטות דכונת הגמרא הוא מעל"ע ולא רק לתרוצי לדברי בה"ג קאתי וכן מוכח כדברי הגר"א בהדיא בתשובת הרא"ש כלל כ"ו סימן ג' שסובר כן בפשיטות ע"ש וכן משמע מדברי הריטב"א בפרק ר"א דמילה ועיין בא"ר שכתב דמדברי האו"ה ג"כ משמע דבעינן ג' ימים שלמים והיינו מעל"ע אח"כ מצאתי בספר נזר ישראל בשם תשובת בית אפרים שג"כ כתב כדברינו ונמצא לפ"ז דבין לענין מלאכת שבת ובין לענין יוה"כ עד ג' מעל"ע חשבינן לה למסוכנת ומותר אפילו לא אמרה צריכה אני ומג' עד ז' מעל"ע כשאמרה צריכה אני ונראה דלענין יוה"כ בודאי יש לצדד להקל דספק נפשות הוא ואפילו לענין שבת ג"כ אם לא נזדמן לו אז עו"ג לעשות על ידו שרי ע"י ישראל: ###### Mishnah Berurah 330:11 [Mishnah Berurah 330:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:11) (יא) הראשונים - מגמר לידה [לחם משנה] ועיין בה"ל: ###### Mishnah Berurah 330:12 [Mishnah Berurah 330:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:12) (יב) אפילו אמרה אינה צריכה - והם דברים שחברותיה אומרות שדבר זה עושים לחיה וכל חיה צריכה לכך ואין כאן רופא או מילדת חכמה לראות אם החיה הזאת צריכה לכך: ###### Mishnah Berurah 330:13 [Mishnah Berurah 330:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:13) (יג) מחללין - דכיון דכל היולדות צריכות לכך אע"פ שאין אנו יודעין על זו ואפשר דיכולה להמתין עד ערב מחללים מספיקא ואין שומעין לה דדילמא חולשת הדעת נקטא לה שממאסת כל האוכלין או שאינה מרגישה לשעתה [הרמב"ן] וזה לשון הרשב"א על יולדת תוך ג' שאוכלת מאכל ב"א ואומרת שאינה צריכה שיבשלו עבורה בשבת והשיב דכמסוכנת אנו חושבין ליולדת מפני שאבריה מתפרקין ומרוסקת היא אלא שאינה מרגשת לשעתה ואם תאכל צונן או שאר דברים שאין המסוכנת אוכל אותם יביאוה לידי סכנה ולפיכך כל שאין לה דברים המחזיקים ומאכלים הבריאים מחללים עליה את השבת עכ"ל ומ"מ היכי דאיכא חכמה או רופא ואומרים ג"כ שא"צ שומעין להם שהרבה חיות שאין עושין להם חמין בכל יום וכתב המג"א שעכשיו נוהגות היולדות שאוכלות חמין של אתמול בשבת עכ"ל ומ"מ נראה דהכל לפי החולה: ###### Mishnah Berurah 330:14 [Mishnah Berurah 330:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:14) (יד) מג' ועד ז' אמרה אינה צריכה - לפי שאינה בחזקת מסוכנת לאותן הדברים שרגילות חברותיה לעשות לה ועוד שיכולה להמתין לפיכך סומכין עליה כשאומרת א"צ וכ"ז כשאמרה בפירוש אבל בסתמא מחללין דמ"מ איכא חשש סכנה ואם אומר רופא או חכמה שצריכה פשיטא דמחללין אפילו החיה אומרת אינה צריכה אבל אם שאר חברותיה אומרות שצריכה אין שומעין להם להכחיש את החיה. ודע עוד דאם החיה אומרת צריכה אפילו מאה רופאים אומרים א"צ שומעין לה דלב יודע מרת נפשו וכמו שנתבאר בסימן תרי"ח: ###### Mishnah Berurah 330:15 [Mishnah Berurah 330:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:15) (טו) מכאן ואילך וכו' - כיון שאנו יודעים שאין לה חולי אחר ואף היא אינה אומרת כן הכל בקיאים דמשום לידה אין לה סכנה לחמים ולשאר צרכי היולדת ופשיטא דיכולה להמתין עד הערב [רמב"ן בחידושיו]: ###### Mishnah Berurah 330:16 [Mishnah Berurah 330:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:16) (טז) כחולה שאין וכו' - שאומר לעו"ג ועושה [גמרא]: ###### Mishnah Berurah 330:17 [Mishnah Berurah 330:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:17) (יז) אפילו דרך ר"ה - דבלא הבאת סכין אין רבותא דליכא חלול שבת כלל בקריעת בטן מתה דמחתך בשר בעלמא הוא וליכא משום חבורה [גמרא]: ###### Mishnah Berurah 330:18 [Mishnah Berurah 330:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:18) (יח) שמא ימצא חי - ואשמועינן שאפילו ספק פיקוח נפש זה שלא היה עדיין בחזקת חי לעולם אפ"ה דוחה שבת [גמרא]: ###### Mishnah Berurah 330:19 [Mishnah Berurah 330:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:19) (יט) משום דאין וכו' - ושמא רק נתעלפה ואם יחתכוה ימיתוה וצריכין אנו להמתין ואדהכי מיית הולד [מ"א]: ###### Mishnah Berurah 330:20 [Mishnah Berurah 330:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:20) (כ) מדורה - וה"ה בזמנינו להחם התנור: ###### Mishnah Berurah 330:21 [Mishnah Berurah 330:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:21) (כא) כל ל' - אם יש לה צער צנה דס"ל דיש סכנה לחיה כל ל' בצנה ולפיכך אם א"א ע"י עו"ג עושין ע"י ישראל [ממ"א וש"א] ולשאר חולה ע"י עו"ג מותר אפילו לאין סכנה אם צריך למדורה וליש סכנה אם אומר שצריך מותר אפילו ע"י ישראל בשא"א בעו"ג [ב"ח וא"ר] ועיין בבה"ל שהבאתי דעת הרבה גדולי הראשונים שסוברין דחיה אחר שבעה דינה לענין מדורה ג"כ כשאר חולה שאין בו סכנה: ###### Mishnah Berurah 330:22 [Mishnah Berurah 330:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:22) (כב) עושים לו כל צרכיו - היינו הא דמבואר לקמיה: ###### Mishnah Berurah 330:23 [Mishnah Berurah 330:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:23) (כג) ומרחיצין - אינו לפי הסדר המבואר בש"ס ומפיק מקרא ושם איתא דחותכין הטבור ואח"כ רוחצין אותו וכ"כ הרמב"ם בפ"ב מהלכות שבת. ודע דממה שהביא המ"א בשם התוספות מוכח דאין עושין מלאכה דאורייתא בשביל דברים אלו דאין במניעתם סכנה אלא צערא בעלמא וא"כ לפ"ז אם אין לו סכין לחתוך הטבור וצריך להביאו דרך ר"ה אסור להביאו אלא יקשרנו לע"ע וה"ה בשארי דברים המוזכרים כאן ובבאור הלכה הבאתי דעת ראשונים דמותר לחלל במלאכה דאורייתא בשביל זה ע"ש ועכ"פ להביאו ע"י עו"ג או להחם חמין על ידו לרחוץ הולד בודאי מותר: ###### Mishnah Berurah 330:24 [Mishnah Berurah 330:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:24) (כד) ומולחין אותו - כדי שיתקשה הבשר [רש"י] ומשמע מזה דהמליחה תהיה במלח [עפמ"ג] ובפירוש המשנה להרמב"ם כתוב ונותנין עליו אבק ההדס והדומה לו וכ"מ בערוך ערך לף ע"ש: ###### Mishnah Berurah 330:25 [Mishnah Berurah 330:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:25) (כה) וטומנין השליא - ולא בקרקע דמשום זה לכו"ע לא מחללינן שבתא אלא כך היה מנהגם כשחל בשבת עשירות טומנין אותה בספלים של שמן או בספוגין של צמר ועניות במוכין או בתבן ובחול אלו ואלו טומנין אותה בארץ [ירושלמי]: ###### Mishnah Berurah 330:26 [Mishnah Berurah 330:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:26) (כו) כדי שיחם הולד - והיה זה מדרך סגולה אצלם: ###### Mishnah Berurah 330:27 [Mishnah Berurah 330:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:27) (כז) וחותכין - אחר שקושרין אותו ועיין במג"א שחתיכת הטבור בעלמא אינו כ"א שבות ובספר קובץ להרמב"ם כתב בשם ספר שושנים לדוד שהוכיח דיש בזה איסורא דאורייתא ורק הכא מותר ע"ש: ###### Mishnah Berurah 330:28 [Mishnah Berurah 330:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:28) (כח) אבל נולד לח' - דודאי לא חיי: ###### Mishnah Berurah 330:29 [Mishnah Berurah 330:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:29) (כט) אין מחללים - דכיון דמספקא לן אם היה בן קיימא מעולם לא מחללינן ולא דמי להא דיושבת על המשבר בסעיף ה' דהתם מיירי דכלו לו חדשיו [מ"א] ועיין בה"ל מה שכתבנו בזה: ###### Mishnah Berurah 330:30 [Mishnah Berurah 330:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:30) (ל) אא"כ גמרו וכו' - קאי גם אבן ח' כדאיתא בב"י והטעם דאמרינן שהוא בן שבעה ואשתהויי הוא דאשתהי ועיין בבאור הגר"א שנשאר בדין השו"ע בצ"ע ודעתו דלענין חלול שבת לא סמכינן אגמרו לחוד כ"א דוקא כששהה ג"כ שלשים יום ורק לענין טלטול התינוק נוכל לסמוך אסימנא דגמרו לחוד: ###### Mishnah Berurah 330:31 [Mishnah Berurah 330:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:31) (לא) או ספק וכו' - והאחרונים הסכימו דדוקא כשידוע שהוא בן חי"ת כגון שבעל ופירש אבל מספק מטלטלינן כל תינוק: ###### Mishnah Berurah 330:32 [Mishnah Berurah 330:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:32) (לב) להוציא בידה - על הארץ דאין זה כדרך מפרק כיון שהולך לאיבוד ועוד דהוי מלאכה שאצ"ל דפטור ומשום צערא ל"ג כמו מפיס מורסא: ###### Mishnah Berurah 330:33 [Mishnah Berurah 330:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:33) (לג) מישרים - בידים: ###### Mishnah Berurah 330:34 [Mishnah Berurah 330:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:34) (לד) מחמת צער הלידה - כתב המ"א ודוקא ביום הלידה אבל אח"כ אסור אבל באמת מהרבה פוסקים משמע דאין חילוק בזה ואפילו לאחר חודש או ב' חדשים מותר ועיין בבאור הגר"א שכתב שכן ג"כ דעת השו"ע להקל בזה כמותם וע"כ אין להחמיר בזה ומ"מ אם נתפרקה חוליא של שדרה ממקומה לכו"ע אסור ליישב בידו חוליות של שדרה אחת על חברתה דמחזי כבונה אם לא ביום הלידה דאז יש לצדד להקל אף בזה: ###### Mishnah Berurah 330:35 [Mishnah Berurah 330:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:35) (לה) שלא יתעקמו אבריו - וברא"ש פי"ז משמע דאפילו לכרכו כדי לישר אבריו ג"כ שרי לעולם והטעם בגמרא משום דאורחיה תמיד בהכי ולא הוי כמתקן ומשמע דאם היה תינוק שאין כורכין אותו בחול ונתעקמו אבריו אסור לכרכו בשבת: ###### Mishnah Berurah 330:36 [Mishnah Berurah 330:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/330:36) (לו) מותר - ולא גזרינן בזה משום רפואה דאורחיה דתינוק ליפול ערלת לשונו ולא מחזי כרפואה: