## Mishnah Berurah Siman 341

###### Mishnah Berurah 341:1
[Mishnah Berurah 341:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:1)

(א) אם הם לצורך השבת - אבל שלא לצורך שבת אפילו לא היה לו פנאי להתיר קודם אין מתירין משום דהלא יכול להתיר אחר שבת ולמה לן לאטרוחי בשבת בכדי. וה"ה אם הוא לצורך מצוה ג"כ מתירין אע"פ שאינו לצורך שבת:


###### Mishnah Berurah 341:2
[Mishnah Berurah 341:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:2)

(ב) שלא לאכול - פי' היום ולאו דוקא אם נדר לגמרי מאכילה ושתיה דה"ה אם נדר מאכילת בשר ושתית יין ג"כ מתירין דדבר זה הוא מצוה בשבת וה"ה אם נדר שלא ללבוש מלבוש הצריך היום ג"כ שרי ועיין ביו"ד דמשמע דה"ה אם נדר שלא לישן בשבת ג"כ הכי דמתירין לו דזהו ג"כ מתענוגי שבת הוא אם רגיל בכך:


###### Mishnah Berurah 341:3
[Mishnah Berurah 341:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:3)

(ג) נדרי אשתו - וה"ה אב לבתו נערה. איתא ביו"ד סימן רל"ד סכ"ד דכשמפר בשבת לא יאמר לה מופר ליכי כמו שאומר בחול אלא מפר ומבטל הנדר בלבו ואומר לה טלי ואכלי טלי ושתי. ופשוט דאם הבעל אינו יודע עדיין מנדרי אשתו והוא שלא לצורך שבת יותר טוב שלא להודיע לו בשבת עד אחר השבת כדי שלא יצטרך להפר בשבת ביום השמיעה וה"ה אם נדרה לזמן והזמן כלה בשבת אין רשאי להפר היכא שהדבר אינו לצורך שבת כיון דלמחר שריא למה יעשה דבר שלא לצורך היום ודמיא לשאלת נדרים שאסור להתיר היכא שהדבר אינו לצורך שבת:


###### Mishnah Berurah 341:4
[Mishnah Berurah 341:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:4)

(ד) עוד להפירם - שאין יכול להפר אלא ביום שמעו דוקא וכדכתיב ביום שמעו ואפילו שמע בשבת סמוך לחשיכה קודם יציאת השבת מותר להפר דזמן הפרתה לא הוי מעת לעת אלא אותו היום בלבד דהיינו אם שמע בלילה יש לו זמן להפר לה כל הלילה וכל היום בשבת ואם שמע ביום אפילו סמוך לחשיכה אין לו היתר להפר לה אלא קודם הלילה:


###### Mishnah Berurah 341:5
[Mishnah Berurah 341:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:5)

(ה) בא בשבת - ואותה המלאכה הוא דבר שאסור לעשות ביום השבת:


###### Mishnah Berurah 341:6
[Mishnah Berurah 341:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:6)

(ו) ויש לו פתחים - וה"ה דאפילו אם אין לו פתח אלא חרטה מעיקרו לחוד ג"כ מתירין לו כדי שלא יעבור על נדרו [פמ"ג] אך באמת הלא יכול לעשות מחרטה גופא פתח דשואלין לו אלו היה יודע שיתחרט לבסוף על נדרו או שבועתו האם היה מקבל על עצמו לכתחלה דבר הזה בנדר ושבועה וכשמשיב לאו מתירין לו וכמבואר ביו"ד סימן רכ"ח ס"ז בהג"ה:


###### Mishnah Berurah 341:7
[Mishnah Berurah 341:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:7)

(ז) אפילו בשבת - שאם לא יתירו לו היום את שבועתו יעבור על לא יחל דברו:


###### Mishnah Berurah 341:8
[Mishnah Berurah 341:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/341:8)

(ח) שאינם לצורך השבת - לפי שאין דרך להיות כנופיא אלא בשבת ואם לא יתירוהו לו לא יתאספו ביום אחר ונמצא שלא יהיה לו היתר לעולם והוי כנדרי אשתו דשרי [ב"י] ועיין לעיל בסימן ש"ו במ"ב סקנ"א: