## Mishnah Berurah Siman 366

###### Mishnah Berurah 366:1
[Mishnah Berurah 366:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:1)

(א) שהרבה בתים - של אנשים מיוחדים:


###### Mishnah Berurah 366:2
[Mishnah Berurah 366:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:2)

(ב) מבתיהם לחצר - וה"ה מבית לבית בתוך החצר או בתוך המבוי אף שהמבוי מתוקן בלחי וקורה וטעם בכל זה דגזרו שלא להוציא מרשותו לרשות חבירו כדי דלא ליתי לאפוקי מרה"י לר"ה ובחצר גופא מותר לטלטל בכולו ואפילו מחצר לחצר נמי מותר דלא גזרו בזה רבנן וכדלקמן בסימן שע"ב:


###### Mishnah Berurah 366:3
[Mishnah Berurah 366:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:3)

(ג) שע"י כך וכו' - דעיקר דירתו של אדם במקום שפתו שם:


###### Mishnah Berurah 366:4
[Mishnah Berurah 366:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:4)

(ד) וכאלו כל החצר - וכמו שהסביר הרמב"ם וז"ל שיתערבו במאכל אחד שמניחין אותו מע"ש כלומר שכולנו מעורבין ואוכל אחד לכולנו ואין כל אחד ממנו חולק רשות מחבירו אלא כשם שיד כולנו שוה במקום זה שנשאר לכולנו כך יד כולנו שוה בכל מקום שאחז כ"א לעצמו והרי כולנו רשות אחד ובמעשה הזה לא יבואו לטעות ולדמות שמותר להוציא ולהכניס מרה"י לר"ה עכ"ל:


###### Mishnah Berurah 366:5
[Mishnah Berurah 366:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:5)

(ה) יושבי אוהלים וכו' - כגון שוכני מדבריות וכדומה:


###### Mishnah Berurah 366:6
[Mishnah Berurah 366:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:6)

(ו) או מחנה - מקום חנייה של אנשי חיילות ע"פ השדה שקורין בלשוננו לאגע"ר ועיין בה"ל:


###### Mishnah Berurah 366:7
[Mishnah Berurah 366:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:7)

(ז) שהקיפוהו מחיצה - ר"ל שהיה מחיצה גבוה עשרה טפחים מקפת סביב האוהלים והסוכות:


###### Mishnah Berurah 366:8
[Mishnah Berurah 366:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:8)

(ח) אין מטלטלין מאהל לאהל - וה"ה מאוהל לחצר דהיינו לאותו שטח שהוא בתוך המחיצה:


###### Mishnah Berurah 366:9
[Mishnah Berurah 366:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:9)

(ט) עד שיערבו - ומאותו טעם שכתבנו לעיל בס"א:


###### Mishnah Berurah 366:10
[Mishnah Berurah 366:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:10)

(י) אבל שיירא - אורחת אנשים ההולכות דרך מדבר:


###### Mishnah Berurah 366:11
[Mishnah Berurah 366:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:11)

(יא) שהקיפוה מחיצה - ויש להם בתוך ההיקף אוהלים לכל אחד בפ"ע:


###### Mishnah Berurah 366:12
[Mishnah Berurah 366:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:12)

(יב) לפי שכולם וכו' - פי' דכיון שאין אותם אוהלים קבועים להם לדירה רק דרך ארעי בשעה שעומדים לפוש מעמידים אוהלים לא מיקרי חילוק דירות וכמו שכולם מעורבים בבית אחד דמי ועיין בבה"ל. ועיין בביאור הגר"א שהביא בשם מפרשים שחולקים ע"ז ודעתם דאוהלים שבשיירא צריכים עירוב ושבמחנה פטורים מעירוב אך שיירא לא מיקרי רק כשהוא פחות מעשרה ומעשרה ולמעלה נכללים בשם מחנה:


###### Mishnah Berurah 366:13
[Mishnah Berurah 366:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:13)

(יג) בתים וכו' - ששייכים לאנשים מיוחדים והטעם דלא גרע מיושבי אוהלים וכו' שצריכין עירובי חצרות שאף כאן הבתים קבועים להם לכל משך נסיעתם על הים ועיין במ"א וא"ר דדוקא כשיש בה איזה בתים השייכים לישראלים אבל אם אין בספינה רק בית אחד ושארי אנשים שוכנים בספינה עצמה א"צ עירוב כלל ומותר להוציא מן הבית לספינה ועיין בה"ל:


###### Mishnah Berurah 366:14
[Mishnah Berurah 366:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:14)

(יד) צריכין עירוב - ועי"ז יהיה מותר לטלטל מבית לבית ומבתים לספינה ובלא עירוב אסור בכל זה אבל בספינה עצמה מותר לטלטל בכולה כמו בחצר. וכן אותם ספינות שאין להם בתים אלא שרויים בספינה הרי הם כשרויים בחצר אחת שמותרים לטלטל בכולה בלי עירוב:


###### Mishnah Berurah 366:15
[Mishnah Berurah 366:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:15)

(טו) שיש לספינה מחיצות - של עשרה טפחים ודינה כרשות היחיד:


###### Mishnah Berurah 366:16
[Mishnah Berurah 366:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:16)

(טז) ואם וכו' מחיצות - של עשרה טפחים ומודדין מקרקעיתה ואע"פ שיש איזה טפחים במים:


###### Mishnah Berurah 366:17
[Mishnah Berurah 366:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:17)

(יז) אסור לטלטל בספינה - דהויא כרמלית ובאופן זה מותר לטלטל מן הים לתוכה ומתוכה לתוך הים דמותר לטלטל מכרמלית לכרמלית. כתב מ"א דאם יש בתים בספינה והספינה עצמה אין לה מחיצות של עשרה טפחים אסור להוציא מן הבתים לספינה דמרה"י לכרמלית קמפיק ועיין בבה"ל מה שהבאתי עוד בשם מ"א:


###### Mishnah Berurah 366:18
[Mishnah Berurah 366:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:18)

(יח) א"צ ליתן פת - שהרי אין העירוב אלא שיחשוב כאלו כולן דרין שם והרי הוא דר שם:


###### Mishnah Berurah 366:19
[Mishnah Berurah 366:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:19)

(יט) ואין צריך וכו' פרוטה - לאפוקי ממ"ד בגמרא עירוב משום קנין שבעה"ב מקנה להם ביתו עבור הפת ולפ"ז היה צריך שיהא בפת עכ"פ שוה פרוטה דליחשב ממון קמ"ל דלאו משום קנין הוא אלא שיתוף דירה בעלמא הוא ומזה הטעם ג"כ צריך ליתן דוקא פת ולא סגי בד"א כגון כלי וכי"ב שאינו מאכל דעיקר דירת אדם הוא במקום פתו כ"ז מתבאר בש"ס:


###### Mishnah Berurah 366:20
[Mishnah Berurah 366:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:20)

(כ) לאפוקי בית שער וכו' - דאע"ג שעשויין כעין בתים מ"מ הואיל והן דריסת הרגל לכל בני החצר לא חשיבי דירה:


###### Mishnah Berurah 366:21
[Mishnah Berurah 366:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:21)

(כא) מרפסת - מקום גבוה בחצר ובו מדרגות עולים בהם לעליות וזה המקום גבוה מוקף בבנין ודרין בו:


###### Mishnah Berurah 366:22
[Mishnah Berurah 366:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:22)

(כב) ד"א על ד"א - דאז הוא ראוי לדירה ואם הוא רחב יותר מד' אלא שהוא קצר בארכו ויש בו לרבע ד' על די יש דיעות בין הפוסקים אי מקרי דירה לפיכך מן הנכון להניח לכתחלה בבית אחר יותר גדול ועיין בה"ל:


###### Mishnah Berurah 366:23
[Mishnah Berurah 366:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:23)

(כג) ואפילו הוא של קטן - פי' שהבית שמניחים בו העירוב הוא של קטן וקמ"ל דלא תימא דצריך להקנות להם ביתו וקטן לאו בר אקנויי הוא קמ"ל דלא משום קנין היא אלא משום דירה וע"כ מותר להניח אפילו בבית קטן:


###### Mishnah Berurah 366:24
[Mishnah Berurah 366:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:24)

(כד) רגילים ליתנו תמיד - לאפוקי אם לא הורגלו עדיין לזה הבית אין להקפיד אם משנין לבית אחר:


###### Mishnah Berurah 366:25
[Mishnah Berurah 366:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:25)

(כה) אין להם לשנותו וכו' - ואפילו יש להם קצת טעם בדבר אם לא דיש להם טעמא רבא דאז מותרין לשנותו:


###### Mishnah Berurah 366:26
[Mishnah Berurah 366:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:26)

(כו) וליתנו בבית אחר - ואפילו מת הבעה"ב. ואפילו השני נותן מעות לבני החצר להניח בביתו ואפילו הוא ת"ח והראשון ע"ה. אם בתחלת הנתינה התנו לשנות מותר לשנות [כנה"ג] ויש מאחרונים שמפקפקין בזה:


###### Mishnah Berurah 366:27
[Mishnah Berurah 366:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:27)

(כז) מפני דרכי שלום - ענין דרכי שלום בכאן הוא משום חשד [גמרא] ופירש"י הואיל והורגל העירוב בתוך אותו הבית אם באת לשנות את מקומו הנכנסין לאותו הבית ולא יראו שם העירוב יחשדו לבני החצר שמטלטלין בלי עירוב ובתוספות פירשו דחשדא הוא שיחשדו לבעה"ב זה שגונב פת מן העירוב ולכך הוציאו אותו ממנו לבית אחר ומתוך כך יבוא לידי מחלוקת עמהם ולפירש"י בודאי יש להחמיר אפילו מכר בית לאחר שלא לשנות מקום העירוב אכן לפירוש התוספות אפשר לומר דעל הלוקח לא יבוא לידי חשד ע"י הוצאת העירוב מביתו אחרי שמעולם לא היה העירוב בידו והנה כ"ז בעירוב שדרכו להניח אותו בבית בחנם וככי"ב אבל דבר שצריכין ליתן מעות לזה יכולין לשנותו ליתן לאחר ואפילו אם להשני צריך ליתן ג"כ מעות. ובכל גונא אם עברו ונתנו בבית אחר אין מחוייבין להוציא משם ומיהו אם הנותן רוצה לחזור וליתנו במקום שהיה רגיל מתחלה הרשות בידו ומ"מ צ"ע למעשה [מ"א בשם כנה"ג]:


###### Mishnah Berurah 366:28
[Mishnah Berurah 366:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:28)

(כח) ואפילו קטן - והכל מטעם הנ"ל שאינו משום קנין שיהא צריך בר דעת להקנות ואע"פ שאין במעשה קטן כלום מ"מ העירוב נעשה ממילא כשהונח בבית ומ"מ ע"י עכו"ם אסור לקבצו לכתחלה דחשוד לגנוב ולהחליף טוב ברע:


###### Mishnah Berurah 366:29
[Mishnah Berurah 366:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:29)

(כט) ונ"ל הטעם וכו' - ר"ל אע"פ שבהכ"נ אינו ראוי לדירה מפני קדושתו שהרי הדירה הוא מקום האכילה ואסור לאכול בביהכ"נ אם לא הלומדים שם כמ"ש בסימן קנ"א מ"מ יש לקיים המנהג כמו שמסיים שעירובין שלנו יש להם דין שיתופי מבואות דהיינו שכל החצרות והבתים שבמבוי משתתפין יחד בעירוב זה ושיתופי מבואות א"צ להניחו כלל בבית דירה רק שיהא במקום המשתמר לבד כמ"ש בסימן שפ"ו:


###### Mishnah Berurah 366:30
[Mishnah Berurah 366:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:30)

(ל) וא"צ להניח בבית דירה - ולפ"ז שאין בהכ"נ נחשב לבית דירה חשבינן ליה רק כחצר השותפין ומותר לטלטל ממנה לחצר אחרת בלי ע"ח דכל החצרות רשות אחת כמבואר בסימן שע"ב:


###### Mishnah Berurah 366:31
[Mishnah Berurah 366:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:31)

(לא) בכלי אחד - שהרי עירוב שמו שיהיו מעורבים יחד ואם מניחו בשני כלים נראה שהם מופלגים ומחולקים זה מזה. ונראה לכאורה דדוקא אם כ"א נותן חלק בעירוב אבל אם אחד מזכה בעד כולם יכול ליתנו בשני כלים אכן מדלא הזכירו הפוסקים ד"ז משמע דס"ל דלא פלוג רבנן במלתייהו וצ"ע:


###### Mishnah Berurah 366:32
[Mishnah Berurah 366:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:32)

(לב) נתמלא האחד - ר"ל שבזה לא היה החילוק לשני כלים ברצונו אכן אם ידע מתחלה שהכלי לא יכיל בתוכו את כל העירוב והיה לו כלי אחר גדול מכלי זה שתוכל להכיל כל העירוב יש מאחרונים שמחמירין דהוי כחולק לכתחלה את העירוב לשנים:


###### Mishnah Berurah 366:33
[Mishnah Berurah 366:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:33)

(לג) בבית אחד - דעכ"פ היו שניהם ברשות אחת אבל לא בשני בתים. ואפילו אם אחד מזכה בהעירוב משלו בשביל כולם ג"כ יש ליזהר בזה וע"כ העירוב שמניחין בביהכ"נ בעד כל העיר יש ליזהר שלא להניחו רק בבית הכנסת אחת ויבחרו לזה הביהכ"נ היותר גדולה שבעיר [ש"ת בשם הח"צ]:


###### Mishnah Berurah 366:34
[Mishnah Berurah 366:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:34)

(לד) שלא יקפיד - ג"כ מטעם דעירוב שמו שיהיו מעורבין ומרוצין בו שלא ימחה אחד בחבירו ויהיה שותפותן נוחה ועריבה:


###### Mishnah Berurah 366:35
[Mishnah Berurah 366:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:35)

(לה) שום אחד מהם - וה"ה כשאחד מזכה לכולם צריך ג"כ להתרצות כשיבואו מבני החבורה לאכול ממנו שלא להקפיד עליהם:


###### Mishnah Berurah 366:36
[Mishnah Berurah 366:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:36)

(לו) שתיקן לצורך השבת - שהרי אם יבקש חבירו ממנו לא יתן לו. ואמנם אם פועל בעצמו בפירוש שאם ירצה אחד מבני העיר ששייכים להעירוב לאכול ממנו שלא יקפיד עליו מסתברא דמותר לערב בו:


###### Mishnah Berurah 366:37
[Mishnah Berurah 366:37](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:37)

(לז) בפרוסה - משום איבה שיבואו לידי מחלוקת שיאמר אני נותן שלימה ואתה פרוסה ואפילו ירצו כולם ליתן פרוסה חיישינן שיחזור הדבר לקלקולו ועיין בפמ"ג דמסתפק לומר דאפשר דאפילו בדיעבד לא מהני העירוב כשעשאו בפרוסה ואם עשאו מתחלה בשלימה ואח"כ לשבת אחרת נפחתה ונשתייר ממנה מעט עיין לקמן בסימן שס"ח ס"ד ע"ש:


###### Mishnah Berurah 366:38
[Mishnah Berurah 366:38](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:38)

(לח) כדי חלת - פי' אפילו אינו שלם שרי שהשכנים סוברים שניטל חלה מן הפת:


###### Mishnah Berurah 366:39
[Mishnah Berurah 366:39](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:39)

(לט) ואם נפרסה וכו' - ר"ל שנפרס מן הככר מעט:


###### Mishnah Berurah 366:40
[Mishnah Berurah 366:40](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:40)

(מ) אם אינו ניכר וכו' - הטעם אע"ג דבאמת אינה שלמה מ"מ כיון דאינו ניכר לא יבוא לידי מחלוקת:


###### Mishnah Berurah 366:41
[Mishnah Berurah 366:41](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:41)

(מא) היינו שכל העירוב ביחד וכו' - ר"ל דבזה ג"כ מקיים מה שתקנו חז"ל לע"ח שיהיה בפת שלם דוקא אבל גם הם מודים דיכול כ"א ליתן פת שלם ואפילו אם הככר של זה גדול משל חבירו ג"כ מותר וכן מודים ג"כ לדעה ראשונה דאין מערבין בפרוסה אפילו אם יתנו כולם פרוסות שוות:


###### Mishnah Berurah 366:42
[Mishnah Berurah 366:42](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:42)

(מב) מכל בית ובית מעט קמח - וה"ה כשנותנים מעות לקנות בהם קמח ואפילו אם לא נתנו איזה בע"ב ג"כ אין קפידא בדבר וכדמסיים לבסוף דכל אחד נותן קמחו לעירוב בשביל כולם:


###### Mishnah Berurah 366:43
[Mishnah Berurah 366:43](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:43)

(מג) וצריך ליזהר וכו' - אשמועינן דאף שמצטרפין יחד להביא פת שלמה למצות עירוב וס"ד דזה חשוב טפי ולא בעי שיעור קמ"ל:


###### Mishnah Berurah 366:44
[Mishnah Berurah 366:44](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:44)

(מד) ואע"פ וכו' - ר"ל וא"כ יש בני אדם שאין להם חלק בפת העירוב וא"כ יאסרו אלו על אלו:


###### Mishnah Berurah 366:45
[Mishnah Berurah 366:45](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:45)

(מה) דלא גרע וכו' ואדעתא דהכי וכו' - ר"ל אף הכא כשנתן כ"א מבע"ב מעט קמח להשמש בשביל כולם נתן ואע"פ שהנותן עירוב בעד חבירו צריך לזכות לו ע"י אחר כמו שיתבאר לקמיה בס"ט מ"מ כאן כשנותן כ"א קמחו להשמש לערב בו אנו חושבין כאלו נותנים לו שיזכה בו בשביל כולם ואין השמש צריך לזכות להם ע"י אחר או ע"י עצמו בפירוש ויש מי שאומר שאם לא זיכה השמש להם ע"י אחר או ע"י עצמו בפירוש אינו עירוב ונכון לחוש לדבריו לכתחלה [ובפרט אם השמש עשהו מקמח שלו בודאי צריך לזכות להקהל ע"י אחר] וכן נוהגין שהשמש נותן העירוב להרב בערב פסח שיזכה בו בשביל כל הקהל ואם חשכה ליל יו"ט ראשון ולא זיכה אין לזכות אלא על תנאי דהיינו שיאמר אם היום חול אני מזכהו לכל העיר ואם קודש אין בדברי כלום וכן יאמר למחר בליל יו"ט שני. וכ"ז אם היו"ט היה סמוך לשבת דאם יש ימי חול בינתיים ימתין מלזכות עד ע"ש ואם שכח גם בע"ש מלזכות עד שחשכה סומכין על הפוסקים הנ"ל דס"ל דמותר לטלטל אף בלי זיכוי כיון שכבר נגבה בשביל כולם [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 366:46
[Mishnah Berurah 366:46](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:46)

(מו) יכול לערב בפרוסה - דלא שייך כאן כלל משום איבה:


###### Mishnah Berurah 366:47
[Mishnah Berurah 366:47](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:47)

(מז) בפת אורז ועדשים - שדרך העולם לאפותו ולאכלו משא"כ בדוחן ועיין לעיל סימן ר"ח סקכ"ה במ"ב מה הוא אורז ודוחן:


###### Mishnah Berurah 366:48
[Mishnah Berurah 366:48](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:48)

(מח) בשביל כולם - אפילו שלא בפניהם:


###### Mishnah Berurah 366:49
[Mishnah Berurah 366:49](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:49)

(מט) ובלבד שיזכנו להם ע"י אחר - דעל ידי עצמו אינו יכול לזכות להם שכל זמן שהוא בידו לא יצא מרשותו:


###### Mishnah Berurah 366:50
[Mishnah Berurah 366:50](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:50)

(נ) ע"י אחר - דהיינו שיאמר לו קבל פת זה וזכה בה לכל בני החצר והוא יחשוב בהגבהתו בשביל כולם ואף שהם לא עשאוהו שליח לזה זכין לאדם שלא בפניו והוי כשלוחם:


###### Mishnah Berurah 366:51
[Mishnah Berurah 366:51](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:51)

(נא) טפח - ואפילו לדעת האומרים בח"מ סי' קצ"ח ס"ד בהג"ה דהגבהה אינו קונה בפחות מג"ט הכא בעירוב שהוא מדרבנן הקילו וסגי בהגבהה טפח. כתב הט"ז דה"ה אם הניחו להעירוב על ידו התלויה באויר צריך שיגביה ידו טפח ועיין בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 366:52
[Mishnah Berurah 366:52](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:52)

(נב) ולכל מי שיתוסף מיום זה ואילך - דאל"כ לפעמים שיתוספו עליהם דיורים ויאסרו עליהם עד שיוסיפו עליהם אבל כשמכוין עליהם מתחלה ל"ל בה דהא שיעור שתי סעודות מהני אפילו לאלף וכדלקמן בסימן שס"ח:


###### Mishnah Berurah 366:53
[Mishnah Berurah 366:53](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:53)

(נג) וי"א שאע"פ וכו' - הלשון מקוצר דמעיקר הדין בודאי אינו כן אלא דבזמנינו יש לסמוך ע"ז מאחר דאנו נוהגין להניח עירוב על כל השנה מסתמא אנו מכוונין גם על אנשים שמתוספים במשך השנה וכן הוא הלשון באמת בב"י וכן כונת המחבר בכאן:


###### Mishnah Berurah 366:54
[Mishnah Berurah 366:54](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:54)

(נד) צריך להוסיף מחמתן - דשמא לא אמרו חכמים דשיורו בכל שהוא (כמבואר בסימן שס"ח) אלא באותן שהיו בתחלת הנחת העירוב וזכו אז אבל אלו שלא היו בתחלת הנחתו לא זכו אז ורק הם זוכין בשעה שיתוספו וכיון דבשעה זו כבר נפחת משיעורו א"כ א"א להם לזכות ומטעם זה לא מהני אף אם יתנה בפירוש ולכל מי שיתוספו ואין שום עצה רק שצריך לשמור שיהיה בו תמיד שיעור שתי סעודות:


###### Mishnah Berurah 366:55
[Mishnah Berurah 366:55](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:55)

(נה) ע"י בנו ובתו הקטנים - מפני שידן כידו וא"כ לא יצא הדבר מרשותו:


###### Mishnah Berurah 366:56
[Mishnah Berurah 366:56](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:56)

(נו) ולא ע"י עבדו וכו' - ג"כ מפני שיד עבד כיד רבו ולא יצא מרשותו עדיין:


###### Mishnah Berurah 366:57
[Mishnah Berurah 366:57](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:57)

(נז) אפילו הם סמוכין - ואע"ג דבאופן זה מציאתן לאביהן כמבואר בח"מ סימן ר"ע זה אינו אלא משום איבה שלא ימנע מהן מזונות אם תהיה מציאתן לעצמן אבל בנידון דידן שהאב רוצה לזכות ע"י לאחרים שפיר זוכים דכיון דגדולים הם יש להם יד בפ"ע:


###### Mishnah Berurah 366:58
[Mishnah Berurah 366:58](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:58)

(נח) אפילו הם קטנים - ואע"ג שאין קטן זוכה לאחרים בכל מקום הכא בעירוב שהוא מדרבנן בעלמא הקילו בעבדו ושפחתו ומ"מ לא רצו להקל אלא בעבדו ושפחתו אבל לא בבניו הקטנים וכדלעיל משום דידן ממש כידו:


###### Mishnah Berurah 366:59
[Mishnah Berurah 366:59](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:59)

(נט) וע"י אשתו - דכשנותן לה אחר מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בה מהני הרי דיש לה יד לזכות לעצמה ה"ה דיכול לזכות על ידה לאחרים:


###### Mishnah Berurah 366:60
[Mishnah Berurah 366:60](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:60)

(ס) ואפילו אין לה בית - נקט האי לישנא לאפוקי ממ"ד בגמרא דדוקא היכא דיש לה לעצמה בית בחצרה שאוכלת שם אז אמרינן מיגו דמהני הזכיה בעירוב בשביל ביתה מהני נמי לזכות לאחרים בעירוב בשביל בתיהם:


###### Mishnah Berurah 366:61
[Mishnah Berurah 366:61](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:61)

(סא) ויש אומרים וכו' - סבירא להו דדמיא עירוב לענין מציאה דכל היכא דס"ל לענין מציאה דאין לו יד בפ"ע ושייך לאביהן או באשה שמוצאת מציאה ושייך לבעלה ה"ה לענין עירוב אין להם יד בפ"ע ועדיין לא יצא מרשותו:


###### Mishnah Berurah 366:62
[Mishnah Berurah 366:62](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:62)

(סב) על ידי בנו ובתו וכו' - ר"ל לאחר שבגרה דיוצאת לכל דבר לרשותה אפ"ה כיון שסמוכה על שולחנו ומציאתה לאביה גם לענין עירוב אין לה יד לעצמה:


###### Mishnah Berurah 366:63
[Mishnah Berurah 366:63](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:63)

(סג) כל זמן שלא בגרה - דאז שייך מציאתה לאביה:


###### Mishnah Berurah 366:64
[Mishnah Berurah 366:64](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:64)

(סד) שמעלה לה מזונות - דאז מציאתה לבעלה:


###### Mishnah Berurah 366:65
[Mishnah Berurah 366:65](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:65)

(סה) או שאמר לה צאי וכו' - ומיירי במספקת מעשה ידיה למזונות דאי אין מספקת למזונות אין מציאתה לבעלה:


###### Mishnah Berurah 366:66
[Mishnah Berurah 366:66](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:66)

(סו) ואפילו יש לה בית - ר"ל ואוכלת שם המזונות שנותן לה בעלה וס"ד דמיגו דזכיא לעצמה בעירוב זה בשביל ביתה תזכה בעירוב גם לאחרים קמ"ל דלא והטעם דבאמת לעצמה אין צריכה עירוב כלל דנמשכת אחר בעלה כדלקמן בסימן ש"ע ס"ו וליכא מיגו:


###### Mishnah Berurah 366:67
[Mishnah Berurah 366:67](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:67)

(סז) אפילו הוא קטן - כיון דלענין מציאה יש לו יד לזכות לעצמו כשאינו סמוך על שולחן אביו:


###### Mishnah Berurah 366:68
[Mishnah Berurah 366:68](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:68)

(סח) שבגרה ואינה סמוכה - ר"ל דוקא באופן זה ולא כדעה הראשונה דס"ל דכשבגרה אפילו בסמוכה מזכה על ידה וכן בע"י אשתו דוקא היכא שאין מעלה לה מזונות דאז מציאתה לעצמה ולא לבעלה:


###### Mishnah Berurah 366:69
[Mishnah Berurah 366:69](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:69)

(סט) על דברי המיקל בעירוב - ר"ל בין קטן ואין סמוך על שולחנו או גדול אף שסמוך וכן בע"י אשתו אע"פ שמעלה לה מזונות:


###### Mishnah Berurah 366:70
[Mishnah Berurah 366:70](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:70)

(ע) שיש לו אשה וכו' - שעושה הכל ע"ד עצמו ולא ע"ד אביו:


###### Mishnah Berurah 366:71
[Mishnah Berurah 366:71](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:71)

(עא) ואינו צריך להודיע - דזכין לאדם שלא בפניו:


###### Mishnah Berurah 366:72
[Mishnah Berurah 366:72](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:72)

(עב) בני חבורה וכו' - אשמועינן בזה שני דברים אחד אע"ג שלא הניחו לכתחילה לשם עירוב גם דאפילו אותו הפת לא היה מתחלה של כולם כ"א של בעה"ב לבד שזימנן לסעוד משלו ולא הקנה להן אותו פת בפירוש אפ"ה כיון שזימנן לאכול עמו ויכולין לאכול לדעתם הרי הוא כאלו נשתתפו בו עמו ויש להם בו זכות וע"כ אם הוא קיים עד לאחר בין השמשות סומכין עליו משום עירוב:


###### Mishnah Berurah 366:73
[Mishnah Berurah 366:73](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:73)

(עג) הפת שעל השולחן וכו' - לכאורה בעינן שיהיה אז עדיין אצלם פת אחד שלם וכנ"ל בסעיף וי"ו או אפשר כיון דלא הביאו פתם אלא בעה"ב זימנן לסעוד משלו דינו דומה להא דס"ז וכן משמע בתו"ש אבל באמת יש לחלק ביניהם וצ"ע:


###### Mishnah Berurah 366:74
[Mishnah Berurah 366:74](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:74)

(עד) אבל בחצר לא - דחצר לאו בר דירה הוא:


###### Mishnah Berurah 366:75
[Mishnah Berurah 366:75](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:75)

(עה) וה"ה אם יש להם וכו' - דין זה הוא זו ואצ"ל זו ובתו"ש כתב דקמ"ל דסומכין עליו בחזקת שהוא קיים אע"פ שאין יודעין בעצמן משום דמוקמינן ליה אחזקתיה:


###### Mishnah Berurah 366:76
[Mishnah Berurah 366:76](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:76)

(עו) סומכין עליו משום עירוב - ומשום שיתופי מבואות יכולין לסמוך אף כשמונח באחד מן החצרות [גמרא]:


###### Mishnah Berurah 366:77
[Mishnah Berurah 366:77](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:77)

(עז) יכול לערב בעדו - אפילו משל הקטן שלא מדעתו מפני שהוא לו כבן בית שיכול לערב משל בעה"ב שלא מדעתו כמו שיתבאר בסימן שס"ז:


###### Mishnah Berurah 366:78
[Mishnah Berurah 366:78](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:78)

(עח) אחר עירובי חצרות - כדי שלא יבואו לטלטל באיסור:


###### Mishnah Berurah 366:79
[Mishnah Berurah 366:79](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:79)

(עט) על מצות עירוב - ואפילו אדם אחר שאינו דר באותה העיר ורוצה לשבות שם בשבת יכול לברך ברכה זו דהא אלו לא עירבו היה גם הוא אסור לטלטל וא"כ גם הוא שייך להעירוב ועיין מה שכתבנו עוד בזה בבה"ל. אם מניח עירובי תבשילין וע"ח בזמן אחד מברך ברכה אחת על שתיהן דהיינו על מצות עירובין. ואומר הנוסח בהדין עירובא על כל אחד ואחד כפי נוסחו ובח"א כלל ק"ב כתב שיאמר על מצות עירובי תבשילין ועירובי חצרות ואומר בדין יהא שרא לן לאפויי וכו' ולטלטל מבית לחצר וכו':


###### Mishnah Berurah 366:80
[Mishnah Berurah 366:80](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:80)

(פ) בשעה וכו' - מפני שכל המצות מברך עליהם עובר לעשייתן ולפי מה שכתב הרמ"א לעיל בס"ו דהמנהג לקבץ קמח מבתי העיר אין לברך בשעת קיבוץ דהוי עובר דעובר כ"ז שלא נאפה הפת:


###### Mishnah Berurah 366:81
[Mishnah Berurah 366:81](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:81)

(פא) שמקבץ וכו' - הב"י והב"ח כתבו בסימן שצ"ה דצריך לברך בשעה שמתחיל לקבץ ולא כשנגמר הקיבוץ דאז כבר נגמר המצוה והאחרונים הסכימו דיוכל לכתחלה לברך אחר שכבר נגמר הקיבוץ והטעם משום דס"ל דאחר שנתקבץ צריך לכתחלה לזכות לכל בני העיר כמו שכתבנו לעיל בסקמ"ה ומקרי עדיין עובר לעשייתן כשהוא קודם הזיכוי ומ"מ בדיעבד אפילו כבר זיכה ג"כ יוכל לברך דעיקר קניית עירוב חל בעת כניסת השבת ומקרי בכל גווני עובר לעשייתן ובפרט אם לא הונח העירוב עדיין במקומו בודאי שייך לברך דלא נגמר עדיין המצוה:


###### Mishnah Berurah 366:82
[Mishnah Berurah 366:82](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:82)

(פב) בשעה שמזכה להם - פי' שמערב משלו ונותן לאחרים ואומר לו שאחר שיברך יגביהנו כדי שיזכה בשביל אנשי העיר ועיין בבה"ל שהבאנו דהמברך אחר הזיכוי יש לו ג"כ על מי לסמוך:


###### Mishnah Berurah 366:83
[Mishnah Berurah 366:83](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:83)

(פג) לכל הבתים שבחצר - ולא הזכיר מבוי משום דכאן איירי שלא ניתקן המבואות בעירובין כדין וכל חצר מתקן ע"ח רק להתיר הטלטול בחצר אבל במקום שניתקן המבואות המנהג שעושין ע"ח ושיתופי מבואות כחדא כמבואר בסימן שפ"ז וע"כ צריך להוסיף בו שריותא דמבוי וזה נוסחו בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומחצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים וחצרות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבעיר הזו לנו ולכל הדרים בעיר הזאת ולכל מי שיתוסף בה. ואם מערב לכל שבתות השנה יסיים לכל שבתות השנה ולכל ימים טובים [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 366:84
[Mishnah Berurah 366:84](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/366:84)

(פד) ולא ברכו עליו - וה"ה אפילו אם הנוסח בהדין עירובא ג"כ לא אמרו עליו כיון שמשותפין בעירוב סגי בזה: