## Mishnah Berurah Siman 381

###### Mishnah Berurah 381:1
[Mishnah Berurah 381:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:1)

(א) והוציא אח"כ - פי' שעבר והוציא:


###### Mishnah Berurah 381:2
[Mishnah Berurah 381:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:2)

(ב) במזיד אוסר - על בני החצר לטלטל:


###### Mishnah Berurah 381:3
[Mishnah Berurah 381:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:3)

(ג) שהרי חוזר וכו' - שנראה כחוזר ומחזיק ברשות שביטל. ומ"מ אם חוזר אח"כ ומבטל מחדש מהני. כתב המג"א דלא אמרינן שהוא כחוזר ומחזיק אלא ע"י הוצאה מבית לחצר אבל אם מכניס מחצר לבית לא נראה כרוצה לחזור מביטולו ולהחזיק בחצר וכבר כתבנו לעיל סי' ש"פ ס"ק ט"ז שכמה פוסקים חולקים ע"ז וס"ל דאין חילוק בין הוצאה להכנסה וכמו דלא מחלקינן בין הוצאה להכנסה לענין החזיק וכמו שמסיים המחבר:


###### Mishnah Berurah 381:4
[Mishnah Berurah 381:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:4)

(ד) ואם החזיקו וכו' - קודם שחזר והוציא כליו:


###### Mishnah Berurah 381:5
[Mishnah Berurah 381:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:5)

(ה) אינו יכול לחזור - דבכל מקום חזקה מועילה בקניה ואע"ג שאין זו חזקה גמורה אפ"ה הקילו חכמים בה דמהני כשאר חזקות ולדעה זו מהני חזקה אף אם החזיק בערב שבת אחר הביטול:


###### Mishnah Berurah 381:6
[Mishnah Berurah 381:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:6)

(ו) משחשיכה - דמבעוד יום לא מוכחא מילתא שהרי גם בלא ביטול יכולין להוציא ולהכניס ועיין בביאור הלכה שיש להחמיר כדעה זו:


###### Mishnah Berurah 381:7
[Mishnah Berurah 381:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:7)

(ז) יש ביטול רשות מחצר לחצר - כמו שיש ביטול רשות מבית לבית בחצר אחד:


###### Mishnah Berurah 381:8
[Mishnah Berurah 381:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:8)

(ח) ועירבו כל אחת לעצמה - דאי לא עירבו אין מבטלין כמו שנתבאר בסימן ש"פ דלשנים אין מבטלין לפי שכל אחד אוסר ע"ח:


###### Mishnah Berurah 381:9
[Mishnah Berurah 381:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:9)

(ט) ול"ש עירבו יחד - מיירי בששכח אחד מהם ולא עירב דיכול לבטל רשותו לבני חצר שלו וגם לבני האחרת:


###### Mishnah Berurah 381:10
[Mishnah Berurah 381:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:10)

(י) להיותה מותרת וכו' ולא היא - קאי ארישא מהיכא שעירבה כל אחת לעצמה דהמבטלים רשותם שוב אסורים להוציא מבתיהם לחצר והיכא ששכח אחד ולא עירב וביטל רשותו לכולם הוא לבדו אסור וכולם מותרים:


###### Mishnah Berurah 381:11
[Mishnah Berurah 381:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:11)

(יא) אלא החיצונה וכו' - דאם גם החיצונה לא עירבו לא אפשר בביטול דאין מבטלין רשות לשנים וכנ"ל:


###### Mishnah Berurah 381:12
[Mishnah Berurah 381:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:12)

(יב) לבדה - ואז הוי הפנימית רגל האסורה במקומה ואוסרת שלא במקומה וכנ"ל בסימן שע"ח:


###### Mishnah Berurah 381:13
[Mishnah Berurah 381:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:13)

(יג) בשעה שצריכה לצאת - דאין דריסת הרגל אוסר אלא עם עשיית תשמיש:


###### Mishnah Berurah 381:14
[Mishnah Berurah 381:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:14)

(יד) ונתנו עירובן בחיצונה - ל"ד דה"ה דאם נתנו עירובן בפנימית ג"כ צריך הפנימי לבטל רשותו לשתי החצרות ולא סגי בשיבטל לפנימית לבד ויהא הוא אורח לגבייהו ולא יאסור עליהן ואח"כ יסלקו הם עצמן לגמרי מלהשתמש בחצר החיצונה דכיון שהעוות בא מהם שהרי אחד מבני חצרם שכח לערב אי אפשר להם להסתלק מבני החיצונה אחרי שנתחברו מתחלה יחד ע"י עירוב אחד:


###### Mishnah Berurah 381:15
[Mishnah Berurah 381:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:15)

(טו) וגם לכ"א מבני החיצונה - שנעשו כחצר אחד ע"י העירוב ואפילו אם ירצו בני הפנימי להסתלק עצמן מן החיצונה ג"כ לא מהני בבטול לבני הפנימי לבד וכנ"ל בס"ק הקודם ובפרט לפי מה שצייר המחבר שהעירוב מונח בחיצונה בלא"ה א"א להסתלק מהם שהרי העירוב מונח אצלם:


###### Mishnah Berurah 381:16
[Mishnah Berurah 381:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:16)

(טז) ויהיה הוא לבדו אסור - היינו להוציא מבית לחצר וכדלעיל בסימן ש"פ:


###### Mishnah Berurah 381:17
[Mishnah Berurah 381:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:17)

(יז) בחורבה - ולא אמרינן שלא הקילו חכמים בביטול רשות אלא בחצר שלפני הבתים שבה הוא עיקר תשמישם:


###### Mishnah Berurah 381:18
[Mishnah Berurah 381:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:18)

(יח) שהיא של שניהם - עיין לעיל בסימן שע"ו:


###### Mishnah Berurah 381:19
[Mishnah Berurah 381:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:19)

(יט) יש ביטול רשות מבית לבית - כמו שמועיל הביטול מחצר לחצר:


###### Mishnah Berurah 381:20
[Mishnah Berurah 381:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:20)

(כ) ואפילו המבטל וכו' לבית חברו - שהרי הכל של חברו כיון שביטל לו ואפילו קודם שהחזיק חבירו בביתו יכול הוא להוציא ממנו לבית חברו ואפילו היו המבטלין רבים ג"כ מותרין להוציא מביתם לבית חבירן ואינו דומה להמבטל רשות חצרו שאין לו להוציא מביתו לחצר אפילו ביטל גם רשות ביתו עד שיחזיקו הם תחלה ואפילו אם החזיקו אינו מועיל אלא ביחיד שביטל לרבים אבל לא ביחיד ליחיד וכנ"ל בסימן ש"פ וכ"ש ברבים ליחיד דהתם כיון שהיה לו חלק בחצר אלא שביטל להם א"כ כשמוציא מביתו לחצר נראה כחוזר מבטולו ומחזיק בחלקו שבחצר משא"כ כשמוציא לבית חבירו שלא היה בו חלק מעולם לא שייך לומר שעי"ז מחזיק ברשות חבירו וגם לענין ביתו גופא לא שייך לומר שחוזר וזוכה בו במה שמוציא ממנו כליו לבית חבירו דאדרבה הרי מסתלק ממנו:


###### Mishnah Berurah 381:21
[Mishnah Berurah 381:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:21)

(כא) חוזר ומחזיק וכו' - ואע"ג דלעיל בסימן ש"פ ס"א מבואר דאם ביטל רשות חצרו לחבריו דמותר לו להוציא מביתם לחצר ולא אמרינן שחוזר וזוכה בחצרו בהוצאתו התם מיירי ביחיד לגבי רבים וחשיב רק כאורח לגבייהו אבל הכא מיירי ביחיד לגבי יחיד ויחיד לגבי יחיד לא הוי אורח וכנ"ל בס"ד ולהכי חוזר וזוכה במה שביטל מתחלה ולפ"ז אפילו אם החזיק זה שביטלו לו ג"כ אסור למבטל להוציא מביתו וכנ"ל בסימן ש"פ ס"ד:


###### Mishnah Berurah 381:22
[Mishnah Berurah 381:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:22)

(כב) מהחדר לביתו - וה"ה מבית לחדרו מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות ועיין באחרונים שהעלו דאפילו אם ביטל גם רשות חדרו בהדיא אסור להוציא מאחד לחבירו דבזה הוא חוזר ומחזיק ברשותו וכנ"ל לענין מבית חבירו לביתו:


###### Mishnah Berurah 381:23
[Mishnah Berurah 381:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:23)

(כג) ויש אומרים דאין לבטל וכו' - לפי שיש לחוש שלא תשתכח תורת עירוב מבתים אלו הפתוחים זה לזה שכולם יבטלו בעליהם לאחד וגם הם יהיו מותרים להוציא כל אחד מביתו לבית חבירו הואיל ואינו נראה כחוזר ומחזיק ברשותו בהוצאה זו משא"כ כשמשאיר חדר אחד שאסור להוציא ממנו לבית ואם היה עירוב היה מותר נמצא משתכר הוא בעירוב ושוב אין לחוש שיבטלו הכל ותשתכח תורת עירוב:


###### Mishnah Berurah 381:24
[Mishnah Berurah 381:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:24)

(כד) ואז מותר להכניס וכו' - עיין במ"א שתמה ע"ז דהא ע"כ מיירי ביחיד לגבי יחיד דאי ביחיד לגבי רבים שעירבו א"כ תו לא שייך לומר שישתכח תורת עירוב כיון שעירבו אלא דמיירי ביחיד לגבי יחיד וא"כ האיך שרי להכניס מבית חבירו לביתו כיון דיחיד לגבי יחיד לא מקרי אורח והוי כאלו חוזר ומחזיק בביתו ואפילו החזיק חבירו לא מהני ועיין בחמד משה שתירץ דדין זה דרמ"א מיירי ביחיד לגבי רבים אלא שאותן רבים היו דרים בבית אחד ולא היו צריכין לעירוב וזה ג"כ מקרי רבים וזה היחיד מקרי אורח לגבייהו ולכן מותר לו להכניס מביתם לביתו ואפילו קודם שהחזיקו ועיין בבה"ל מה שכתבנו בשם הגר"א:


###### Mishnah Berurah 381:25
[Mishnah Berurah 381:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:25)

(כה) אינם יכולים לבטל וכו' - כדי שיוכל חבירו להשתמש והטעם דכיון שלא היו יכולים לערב יחד מבע"י אמרינן כיון שנאסר למקצת השבת נאסר לכל השבת ולא מהני בטול:


###### Mishnah Berurah 381:26
[Mishnah Berurah 381:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:26)

(כו) והיורש בא לדור בחצר ואוסר - אבל אם לא היה בא לדור אינו אוסר על בני החצר דדירה בלא בעלים לא שמה דירה וכנ"ל בסימן שע"א ס"ד ועיין לעיל מה שכתבנו שם בבה"ל:


###### Mishnah Berurah 381:27
[Mishnah Berurah 381:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:27)

(כז) יכול לבטל רשותו - אף דאי בעי לערובי מאתמול לא מצי מערב אפ"ה מהני ביטולו משום דיורש כרעיה דאבוה הוא [ש"ס]:


###### Mishnah Berurah 381:28
[Mishnah Berurah 381:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/381:28)

(כח) וחוזרים ומבטלים לאותם וכו' - אבל אם לא היו חוזרין ומבטלין להם לא היו מותרים המבטלים להוציא אפי' ביטלו גם רשות בתיהם הואיל והם רבים ואינם נעשים אורחים כמש"כ בסימן ש"פ [מ"א וש"א]: