## Mishnah Berurah Siman 393

###### Mishnah Berurah 393:1
[Mishnah Berurah 393:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:1)

(א) אין מערבין וכו' - מפני שנראה כמתקן ביו"ט לצורך מחר ואם שכח ועירב יש להסתפק אם מהני [פמ"ג]:


###### Mishnah Berurah 393:2
[Mishnah Berurah 393:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:2)

(ב) ביו"ט שחל להיות בע"ש - בין שחל שני הימים יום ה' וי"ו או וי"ו ושבת אלא יניח מעיו"ט:


###### Mishnah Berurah 393:3
[Mishnah Berurah 393:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:3)

(ג) ואם שכח ולא עירב - פי' ביו"ט דעלמא ולא בע"ש:


###### Mishnah Berurah 393:4
[Mishnah Berurah 393:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:4)

(ד) על תנאי - ובלא ברכה. ברכ"י בסי' תקכ"ח:


###### Mishnah Berurah 393:5
[Mishnah Berurah 393:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:5)

(ה) יהא זה עירוב - לצורך שבת [ט"ו]:


###### Mishnah Berurah 393:6
[Mishnah Berurah 393:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:6)

(ו) ולמחר יאמר - על אותו הפת שאם יאמר על פת אחר יצטרך לשמור גם הפת הראשון שיהיה קיים עד שחשכה ליל שבת דשמא יום אתמול היה חול וחל עירובו וצריך שיתקיים עד כניסת שבת:


###### Mishnah Berurah 393:7
[Mishnah Berurah 393:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:7)

(ז) בשני ימים טובים של גליות - דמן התורה קדוש רק יום אחד והשני משום ספיקא:


###### Mishnah Berurah 393:8
[Mishnah Berurah 393:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:8)

(ח) ועיין לקמן סי' תקכ"ח - דשם מבואר דאיסור הנחת ע"ח ביו"ט שחל להיות בע"ש הוא אפילו אם הניח עירובי תבשילין:


###### Mishnah Berurah 393:9
[Mishnah Berurah 393:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:9)

(ט) מערבין אותם בין השמשות - עיין לעיל סימן רס"א ס"א במ"ב ובה"ל מה שכתבנו שם:


###### Mishnah Berurah 393:10
[Mishnah Berurah 393:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:10)

(י) ואפי' אם כבר וכו' - ר"ל שכבר קבל עליו קודם שנעשה בין השמשות דאיכא תרתי לריעותא אפ"ה שרי:


###### Mishnah Berurah 393:11
[Mishnah Berurah 393:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:11)

(יא) ויש אוסרים אם קבל וכו' - ולדידהו אסור מפני הקבלה אפילו עדיין לא הגיע זמן בין השמשות וטעמם דכיון שקבל עליו בפירוש חמור ד"ז יותר מזמן בין השמשות דאתיא ממילא:


###### Mishnah Berurah 393:12
[Mishnah Berurah 393:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:12)

(יב) קיבל עליו תוספת שבת - מביאור הגר"א משמע שמצדד לדינא כדעה זו ועיין לעיל בסימן רס"א ס"ד בבה"ל ד"ה אין מערבין:


###### Mishnah Berurah 393:13
[Mishnah Berurah 393:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:13)

(יג) עירב לשנים - היינו ששנים עשוהו שליח לערב בשבילן:


###### Mishnah Berurah 393:14
[Mishnah Berurah 393:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:14)

(יד) אנו חושבים אותו לילה - וכבר חל העירוב:


###### Mishnah Berurah 393:15
[Mishnah Berurah 393:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:15)

(טו) חושבין אותו יום - והניח בזמנו ואף שהאיש הזה נעשה שליח בעד שניהם וסותרין אלו לאלו מ"מ כיון דעירובי חצרות מלתא דרבנן היא תלינן לקולא לכל אחד ואחד משום דספיקא דרבנן לקולא [גמרא]:


###### Mishnah Berurah 393:16
[Mishnah Berurah 393:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/393:16)

(טז) אבל אם עירב וכו' - דכולי האי לא מקילינן לחלק הזמן בין השמשות גופא לאיש אחד דהיינו לענין הנחה לשוייה כיום ולענין אכילה לשוייה כלילה: