## Mishnah Berurah Siman 408

###### Mishnah Berurah 408:1
[Mishnah Berurah 408:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:1)

(א) מותר וכו' - היינו אף שאין לאדם להלך בשבת ממקום שביתתו רק אלפים וכמבואר לעיל בסימן שצ"ז התירו לו להלך ארבעה אלפים לצד אחד ע"י שמניח מזון שתי סעודות בסוף אלפים ממקום שהוא עומד ביה"ש ועי"ז חשבינן לו כאלו היתה שביתתו שם ויש לו להלך אלפים לכל רוח ממקום ההוא ומשום דהמחבר כתב לשון דיעבד הוסיף הרמ"א דגם לכתחלה מותר לערב ולקמן בסימן תט"ו נתבאר דלכתחלה דוקא לדבר מצוה ובדיעבד אף אם עירב לדבר הרשות עירובו עירוב:


###### Mishnah Berurah 408:2
[Mishnah Berurah 408:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:2)

(ב) שיצא וכו' - וה"ה אם שלח ע"י אחר להניח שם עירובו וכדלקמן בסימן שאחר זה:


###### Mishnah Berurah 408:3
[Mishnah Berurah 408:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:3)

(ג) רחוק מהעיר בתוך התחום - אף שמביתו הוא יותר מאלפים לא איכפת לן כיון שהוא בתוך תחום העיר ולאפוקי אם הניח עירובו רחוק מהעיר יותר מאלפים אין עירובו עירוב שאינו יכול ללכת שם בין השמשות מאחר שהוא חוץ לתחום העיר:


###### Mishnah Berurah 408:4
[Mishnah Berurah 408:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:4)

(ד) וקבע שביתתו שם - היינו שהניחו לשם קנית שביתה:


###### Mishnah Berurah 408:5
[Mishnah Berurah 408:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:5)

(ה) אע"פ שחזר לעיר - היינו מבע"י דאלו נתאחר שם עד אחר בין השמשות אין צריך להניח שם מזון כלל כמבואר בת"ט ס"ז:


###### Mishnah Berurah 408:6
[Mishnah Berurah 408:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:6)

(ו) וזהו הנקרא עירובי תחומין - נקרא כן לפי שהוא מערב תחום שלא היה יכול לילך בו תחלה עם התחום שהיה יכול לילך בו:


###### Mishnah Berurah 408:7
[Mishnah Berurah 408:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:7)

(ז) לפיכך וכו' - ר"ל דעיקר שביתתו נעשה עי"ז במקום העירוב ולכן אם רוצה לחזור לעירו אינו רשאי להלך רק עד מקום שכלה מדת אלפים ממקום העירוב ואפילו אם עדיין לא יצא מביתו שלן שם מ"מ אם לפי המדה יש מהעירוב עד ביתו אלפים אסור לו להלך מביתו לצד האחר אף בתוך העיר אפילו אמה אחת ואף אם נמלך משביתתו לא מהני:


###### Mishnah Berurah 408:8
[Mishnah Berurah 408:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:8)

(ח) עד סוף האלף - ואם כלתה המדה באמצע העיר אין לו להלך רק עד סוף מדתו וכנ"ל:


###### Mishnah Berurah 408:9
[Mishnah Berurah 408:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:9)

(ט) פחות וכו' - לאו דוקא פחות אלא ה"ה אם כלתה מדת האלף בסוף העיר בשוה ג"כ כל העיר נחשב כד"א וי"א דדברי השו"ע בדיוקא הוא משום דמדה זו של אלפים אמה בינוניות מסורה לכל אדם וא"א לצמצם וע"כ החמירו הפוסקים שיהיה כלה המדה חוץ לעיר דוקא ובשעת הצורך יש להקל אף בכלתה מדתו בשוה עם העיר:


###### Mishnah Berurah 408:10
[Mishnah Berurah 408:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:10)

(י) מביתו - הא דנקט מביתו ולא כתב רחוק מהעיר אלפים דכשהוא רחוק מביתו יותר מאלפים אף דלמקום עירובו הוא רשאי לילך מביתו וכדלעיל בסק"ג אבל לחזור משם אחר שתחשך וללון בביתו אסור אלא צריך ללון באחד מבתי העיר הסמוך בתוך אלפים למקום עירובו:


###### Mishnah Berurah 408:11
[Mishnah Berurah 408:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:11)

(יא) מהלך בכל העיר - דסבירא להו דאף שהניח עירובו רחוק אלפים מביתו שבעיר הואיל ולן בתוך העיר נחשבת כל העיר כד"א לענין שיהיה מותר להלך בכולה וכ"ש לחזור לביתו אבל לענין מדת התחום גם לדעה זו חשבינן העיר במדת אלפים כיון שכלתה מדתו בחצי העיר ולכן אסור להלך חוצה לה כלום. וכל זה בעיר שלן בה אבל אם לן במקום שביתתו וכלה מדת אלפים שלו באמצע העיר או שלן בעיר זו והגיע מדתו בחצי עיר אחרת אין לו להלך אלא עד מקום שכלה מדתו לכו"ע. וע"י זריקה מותר לטלטל בכל העיר אם היתה רה"י וכמבואר לעיל סימן ת"ג ע"ש [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 408:12
[Mishnah Berurah 408:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:12)

(יב) ויש להקל - וכ"כ הב"ח ושארי אחרונים:


###### Mishnah Berurah 408:13
[Mishnah Berurah 408:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:13)

(יג) להחמיר - ר"ל דנימא דהוי ככלה מדתו באמצע העיר משום דעדיין יש עיבור לבני העיר דלא אמרינן עיבור של העיר כעיר אלא להקל על מדת התחומין ולא להחמיר ונראה דבזה עכ"פ לא חשבינן העיבור עם העיר כד"א אמנם אם כלתה מדתו בסוף העיבור פשוט דנחשב הכל כד"א ומתחיל מדתו מסוף העיבור וחוצה:


###### Mishnah Berurah 408:14
[Mishnah Berurah 408:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:14)

(יד) לצפון ולדרום - וה"ה לכל רוח ומשום מסקנת דבריו שבסוף הג"ה הזכיר צפון ודרום:


###### Mishnah Berurah 408:15
[Mishnah Berurah 408:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:15)

(טו) נגד רוחב המקום - ר"ל אם היה בבית או בעיר אף שהיא יותר גדולה נותנין לו אלפים לכל רוח נגד רוחב המקום ההוא ואח"כ מוסיפין לו ג"כ זויותיהן למלאות שיהיה כטבלא מרובעת [דמה שכתב הרמ"א עם זויותיהן וכדלעיל וכו' גם ע"ז קאי] אבל לא יותר:


###### Mishnah Berurah 408:16
[Mishnah Berurah 408:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:16)

(טז) שאין העירוב ברשות היחיד - ר"ל אלא הניח עירובו בשדה:


###### Mishnah Berurah 408:17
[Mishnah Berurah 408:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:17)

(יז) ברוחב ארבע אמותיו - והיינו עצם רוחב תחומו שתופס בכל צד אלפים אמה נגד מקום שביתת האדם שהוא ד' אמותיו אכן כבר מבואר לעיל בסימן שצ"ט ס"י שממלאין הקרנות כל קרן בטבלא מרובעת של שני אלפים וזהו מה שכתב הרמ"א עם זויותיהן נמצא שמדת תחומו אחר מילוי הקרנות מכל צד נעשה כטבלא מרובעת של ד' אלפים אמה עם ד' אמות על ד' אלפים אמה וד' אמות ובכל שטח זה מותר לו להלך. אכן אם היתה מקום שביתתו גדולה כגון בעיר שמחזקת אלף אמה ברחבה ובארכה יהיה מדת תחומו טבלא של חמשה אלפים על חמשה אלפים וכן כל כה"ג:


###### Mishnah Berurah 408:18
[Mishnah Berurah 408:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:18)

(יח) ומ"מ אם כלתה המדה וכו' - ר"ל דאף שכתבנו דאין לו רק רוחב ד"א נגד מקום שביתתו מ"מ אם פגע עיר בתחומו וכלתה מדתו בסופה נחשבת כל רחבה כד"א אפילו אם היא מחזקת יותר מארבעת אלפים אמה:


###### Mishnah Berurah 408:19
[Mishnah Berurah 408:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:19)

(יט) סוף העיר - אבל אם כלה מדתו באמצע העיר אף לדעת הי"א הנ"ל שבאם לן בעיר מותר לו ג"כ ללכת בכל העיר אף אם רחב הרבה מאד מ"מ חוץ לעיר אף בצפון ודרום אין לו להלך אלא נגד רוחב מדת תחומו במקום שביתתו [ועד כלות אורך תחומו] ואם העיר רחבה ארבעה אלפים וד"א כמדת רוחב תחומו אין לו לצפון ולדרום נגד העיר כלל. ולדעת המחבר הנ"ל אף בעיר גופא אם היא רחבה יותר ממדת רוחב תחומו אינו מהלך כל רוחב העיר אפילו בשטח אותו חצי העיר ורק עד מקום רוחב תחומו עם הקרנות מאחר שכלתה מדתו באמצע העיר:


###### Mishnah Berurah 408:20
[Mishnah Berurah 408:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:20)

(כ) ויש לו אלפים וכו' - כמה מהאחרונים חולקין על הרמ"א בזה משום דברבינו יונתן שממנו מקור דין זה מבואר להיפך דאין לו בצפון ודרום העיר כלום ורק אם העיר אינה רחבה כמדת רוחב תחומו שרוחב תחומו אחר מילוי הקרנות הוא ד' אלפים וד"א כנ"ל אז יש לו גם מחוץ לעיר מצפון ודרום עד כנגד רוחב תחומו ולא יותר ואם העיר גדולה שרחבה יותר מרוחב תחומו אף שבעיר עצמה מותר לילך בכולה אף כשהיא גדולה כאנטוכיא מאחר שבארכה כלתה מדתה בחוץ לעיר אבל מחוץ לעיר לצפון ודרום אין לו כלום ועיין בבה"ל מה שכתבנו בזה:


###### Mishnah Berurah 408:21
[Mishnah Berurah 408:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:21)

(כא) לצפון ולדרום - למעוטי אלף אמה אורך שיש לו למערב העיר דשם חושבין לכו"ע רק כרוחב שביתתו וכמו אלף הראשונים שהם לצד מזרח העיר שהם ברוחב ד"א ועם מלוי הקרנות הוא רוחב ד' אלפים וד"א ולא יותר כן אלו:


###### Mishnah Berurah 408:22
[Mishnah Berurah 408:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:22)

(כב) אע"פ שאין לו רוחב כ"כ וכו' - ר"ל דאם נחשוב הרוחב רק נגד מקום קניית העירוב לא יעלה כ"כ כמו עתה שחושבין רוחב העיר וגם האלפים אמה שמשני הצדדין אפ"ה שרי:


###### Mishnah Berurah 408:23
[Mishnah Berurah 408:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:23)

(כג) ברשות היחיד - היינו מקום שמוקף מחיצות:


###### Mishnah Berurah 408:24
[Mishnah Berurah 408:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:24)

(כד) ואפילו עיר חרבה - היינו שהיו בה דיורין ונחרבו ומחיצות החומה נשארו:


###### Mishnah Berurah 408:25
[Mishnah Berurah 408:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:25)

(כה) הראויה לדיורין - ר"ל אפילו אין בה דיורין אלא שהיא ראויה לדירה דאם אינה ראויה לדור בה כגון שנפרצו מחיצותיה או שהיא נמוכה הרבה וכיו"ב אינה נחשבת כד"א ומודדין האלפים ממקום הנחת העירוב:


###### Mishnah Berurah 408:26
[Mishnah Berurah 408:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:26)

(כו) את כולה - דחשבינן לה כולה כד"א וכ"ז כשהיו המחיצות מוקפות לשם דירה אכן אם לא היה רוחב הקיפה רק סאתים אפילו אינה מוקפת לדירה נחשבת כד"א וכמבואר לעיל בסימן שצ"ו ס"ב:


###### Mishnah Berurah 408:27
[Mishnah Berurah 408:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:27)

(כז) לא עשה כלום - שהרי בלא עירוב נמי יש לו מן העיר אלפים לכל רוח וכל העיר לו כארבע אמות:


###### Mishnah Berurah 408:28
[Mishnah Berurah 408:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:28)

(כח) אין מודדין - ואין מודדין כצ"ל. והוא דבר אחד:


###### Mishnah Berurah 408:29
[Mishnah Berurah 408:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:29)

(כט) המצטרפים לעיר - פי' בעבורה של עיר [והוא תוך שבעים אמה ושיריים וכנ"ל בסימן שצ"ח] ואפילו אם נתן אותו באמה אחרונה של העיבור אין נותנין לו הארבע אמות שנותנין לשאר מניח עירוב לצד חוץ כמבואר לעיל דכשמניח תוך מחיצה או מקום שנחשב כד"א אין לו לצד חוץ כלום והרי הוא כשאר בני העיר שמודדין תחומו תיכף מסוף העיבור והלאה [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 408:30
[Mishnah Berurah 408:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:30)

(ל) אינו כלום - כיון שא"א לו להגיע שם בין השמשות שהוא זמן קניית עירוב מאחר שהוא חוץ לתחום ממקום שהוא עומד:


###### Mishnah Berurah 408:31
[Mishnah Berurah 408:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/408:31)

(לא) תחום מביתו - דכשהוא עומד בביתו או בתחום ביתו אמרינן דמסתמא ניחא ליה לקנות שביתת ביתו כשאין עירובו עירוב ועיין מה שכתבנו בסימן תי"א במ"ב ובה"ל: