## Mishnah Berurah Siman 455

###### Mishnah Berurah 455:1
[Mishnah Berurah 455:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:1)

(א) אין לשין וכו' - בין מצת מצוה בין שאר מצות:


###### Mishnah Berurah 455:2
[Mishnah Berurah 455:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:2)

(ב) אלא במים שלנו - היינו לינה בכלי לאחר שאיבתן והטעם כתב רש"י בגמרא שהמעינות בימי ניסן הם חמין מפני שהחמה הולכת באותו זמן בשיפולי רקיע סמוך לארץ ומחממת המעינות ויש מפרשים מפני שבלילה החמה מהלכת למטה מהקרקע ומחממת המעינות ולפיכך אסרו חכמים להשתמש בהם לצורך לישה תיכף משיוציאן מן הארץ [דהוי להו כעין מים חמים שאסור ללוש בהם וכדלקמן סעיף ג'] עד שיעמדו בכלים ויצטננו מחמימתן ושיעור עמידתן בכלים וזמן שאיבתן מן הבאר יתבאר לקמיה:


###### Mishnah Berurah 455:3
[Mishnah Berurah 455:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:3)

(ג) בין שהם מי נהרות - אף שאינן נמשכין ממעינות ולא שייכי הטעמים שכתבנו מ"מ יש להחמיר גם בזה לצננן לפי שהכה עליהם חום השמש ביום ונתחממו מעט:


###### Mishnah Berurah 455:4
[Mishnah Berurah 455:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:4)

(ד) סמוך לבין השמשות - דלכתחלה ראוי ונכון לשאובן בין השמשות ממש כדי שיצטננו המים במחובר י"ב שעות ביום שהמעינות צוננין ביום וי"ב שעות באויר בלילה אלא מפני שא"א לכיון ממש בין השמשות רשאי לשאוב סמוך לבין השמשות ואין להקל לכתחלה לשאוב הרבה מבעוד יום וכ"ש שלא לאחר לשאוב אחר כניסת הלילה ומ"מ בדיעבד שנשאבו הרבה מבעוד יום אין להחמיר ויכול ללוש בהם לכתחלה אחר לינת לילה ועיין בה"ל וכן אם שאבן בלילה קודם חצות מותר ללוש בהם למחר לכתחלה אך צריך להמתין י"ב שעות מעת ששאבן:


###### Mishnah Berurah 455:5
[Mishnah Berurah 455:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:5)

(ה) או בין השמשות - כדי שיעבור על המים לילה שלמה שתלישה מן המחובר. ובין השמשות הוא לאחר שתשקע החמה עד צאת הכוכבים וביום המעונן יותר טוב להקדים מלאחר:


###### Mishnah Berurah 455:6
[Mishnah Berurah 455:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:6)

(ו) הלילה כולה - ובשעת הדחק יש להקל ללוש בהם אחר עמוד השחר אע"פ שלא עמדו י"ב שעות:


###### Mishnah Berurah 455:7
[Mishnah Berurah 455:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:7)

(ז) יניחם במרתף שהוא קר - ואם אין לו מרתף יניחם בתוך הבית ודוקא בחדר שאין מסיקין בו:


###### Mishnah Berurah 455:8
[Mishnah Berurah 455:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:8)

(ח) כי המרתף הוא חם - ואם העמידן במרתף או בבית שמסיקין בו יבואר לקמיה בהג"ה:


###### Mishnah Berurah 455:9
[Mishnah Berurah 455:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:9)

(ט) קודם שיזרח השמש - שלא יתחממו בחום השמש ומיירי שהמים עומדים מבחוץ במקום שהשמש עולה משם דאם יעמדו במקום שלא יוכל לראות פני השמש אין לחוש וכדלקמן בסימן תנ"ט ס"א עי"ש מיהו ביום המעונן בכל גווני צריך לדייק להכניסם קודם שעת הזריחה דיומא דעיבא כולו שמשא:


###### Mishnah Berurah 455:10
[Mishnah Berurah 455:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:10)

(י) עד שהוחמו - ואם נעשו פושרין כהוחמו דמי וכדלקמיה בס"ג. ופושרין נקרא כשנעשו כחמימות הרוק ועיין בשע"ת שכתב שכל שנתחממו חמימות קצת אע"פ שאינו כחמימות הרוק אין ללוש בהם ע"ש:


###### Mishnah Berurah 455:11
[Mishnah Berurah 455:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:11)

(יא) אינו מזיק - ואפילו עמדו בשמש כל שלא הוחמו מותר ללוש בהם:


###### Mishnah Berurah 455:12
[Mishnah Berurah 455:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:12)

(יב) וכשמוליך המים וכו' - ר"ל כשמוליכן בבוקר מן המרתף לבית הלישה כדי שלא יתחממו מהשמש. וכתבו האחרונים דטוב לכסותן גם בעת שמוליכן מן הנהר לביתו אף שכבר שקעה חמה כדי שלא יפול לתוכן שום דבר חימוץ ומטעם זה נוהגין לסנן המים בשעת השאיבה בבגד לבן ונקי:


###### Mishnah Berurah 455:13
[Mishnah Berurah 455:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:13)

(יג) יש לכסותן - ואם מוליך המים בכלי זכוכית אין מועיל מה שמכסה במפה מלמעלה כי השמש יוכל לחמם דרך עובי הזכוכית אא"כ יכסה במפה על הדפנות:


###### Mishnah Berurah 455:14
[Mishnah Berurah 455:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:14)

(יד) יש לשאוב וכו' - לפי מה שכתב המחבר בסימן תנ"ח דיום י"ד שחל להיות בשבת לשין בע"ש אין רבותא כלל ודברי בעל הג"ה נאמרין לאותן שנוהגין לאפות בליל פסח במוצאי שבת וכמבואר שם בטור:


###### Mishnah Berurah 455:15
[Mishnah Berurah 455:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:15)

(טו) דהיינו בליל ה' - דבע"ש בין השמשות אין יכולין לשאוב דאין שבת מכין ליו"ט וביה"ש ספק שבת הוא ומבעוד יום סמוך לבין השמשות ג"כ אין נכון שמא יאחר ויעשה זה ביה"ש [וה"ה אף האופין בליל יו"ט שני אסורין לשאוב בין השמשות של יו"ט ראשון דאין יו"ט מכין לחבירו וצריכין לשאוב אור לי"ד] ואם שכח לשאוב בליל ה' יכול לשאוב בע"ש מבעוד יום אפילו בעוד היום גדול וכל זה ה"ה לאנשים שאופין הרבה ימים קודם פסח כשאופין ביום א' יזהרו לכתחלה להכין מים בליל ה' בדיעבד בע"ש מבעוד יום. אמנם אם שכח להכין מבעוד יום יכין ביה"ש ע"י עכו"ם ויש שמתירין אפילו ע"י עצמו:


###### Mishnah Berurah 455:16
[Mishnah Berurah 455:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:16)

(טז) מן הנהרות - מפני שהחמה מהלכת ביומי ניסן תחת הקרקע ולכן הבארות רותחין קצת משא"כ בנהרות נהי דבמקום נביעתן הן רותחין מ"מ כשנמשכו למרחוק מתקררים:


###### Mishnah Berurah 455:17
[Mishnah Berurah 455:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:17)

(יז) מהפשרת שלגים וכו' - דאז מי בארות מתקררין יותר מהם דבניסן החמה מהלכת בהרים כדי לפשר השלגים והם נעשין פושרין:


###### Mishnah Berurah 455:18
[Mishnah Berurah 455:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:18)

(יח) ואין לשפוך וכו' - דשומר מצוה לא ידע דבר רע ולאו דוקא במצת מצוה דה"ה בשאר מצות שצריך לפסח ומ"מ אם אפשר לו בקל להשיג מים אחרים שלנו נכון לעשות כן בשאר מצות ומים שהכין למצת מצוה אין נכון לשפכן אף אם אפשר לו בקל להשיג מים אחרים שנראה כמזלזל במה שכתוב שומר מצוה לא ידע דבר רע [ט"ז] וכ"ז שייך ג"כ לענין תקופה:


###### Mishnah Berurah 455:19
[Mishnah Berurah 455:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:19)

(יט) טוב לכתחלה - היינו קודם שהתקופה נופלת:


###### Mishnah Berurah 455:20
[Mishnah Berurah 455:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:20)

(כ) ברזל - ויקח ברזל חדש או נקי ויתלה במשיחה תוך המים אבל לא ישים ידו תוך המים שהיד מחמם המים ובשאר ימות השנה יניח מלח או חותם [ד"מ מ"א]:


###### Mishnah Berurah 455:21
[Mishnah Berurah 455:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:21)

(כא) גם אסור לשאוב וכו' - דמכשירי מצוה הוא והוא רק לכתחלה:


###### Mishnah Berurah 455:22
[Mishnah Berurah 455:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:22)

(כב) ואף לשאר מצות וכו' - משום שלא יתן לתוכו חמץ ומ"מ אין בזה קפידא משום שהמנהג לסנן:


###### Mishnah Berurah 455:23
[Mishnah Berurah 455:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:23)

(כג) למצה של מצוה - ויאמר בשעת השאיבה לשם מצת מצוה [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 455:24
[Mishnah Berurah 455:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:24)

(כד) כלי חרס חדשים - אבל לא ישנים אפילו אם היו של פסח והטעם דכ"ח ישנים מאיסי ואין זה הידור:


###### Mishnah Berurah 455:25
[Mishnah Berurah 455:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:25)

(כה) בשל עץ וכו' - וה"ה של אבן או כלי חרס מצופין (שקורין גלייזיר"ט) והנה כ"ז דוקא שלא נשתמש בהם אלא במים בלבד אבל אם היה בהם מי פירות (פי' כל המשקין חוץ ממים נקראין מי פירות לענין זה) טוב ליזהר שלא לשאוב בו אא"כ הגעילו מקודם לפי שמי פירות כשמתערב מעט מהם במים ממהרין המים להחמיץ העיסה שנילושה בהם כמו שיתבאר בסימן תס"ב ופשיטא דראוי לאסור מה שלוקחין חביות גדולות שמחזיקין בהם דבש ומדיחין אותן ומשימין בהם מים למצות בבתי האפיה דאיסור גמור הוא דמפליט המי פירות. ולכתחלה טוב ליזהר שלא לשאוב בכלי נחושת ואפילו הוא חדש לפי שהנחושת מחמם אבל בדיעבד אין לחוש ואפילו נשתהו הרבה ימים בתוכו המים מותר ללוש בהם ואפילו לכתחלה נוהגין היתר ללוש בכלי נחושת ואין נזהרין אלא שלא לשאוב בהם מים שהמים צריכין צינון לילה א' וכשהם בכלי נחושת אינן מצטננין בכלי נחושת כמו בשאר כלים:


###### Mishnah Berurah 455:26
[Mishnah Berurah 455:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:26)

(כו) בסיסטירנ"ה - הוא מין באר הבנוי תחתיו וסביבותיו וגם מלמעלה הוא מכוסה והרי הם כמכונסין בכלי ואינם מרתיחים מחמת חמה המהלכת תחת הקרקע שהרי הבנין מפסיק ביניהם לקרקע וגם מלמעלה אין החמה מכה אותם:


###### Mishnah Berurah 455:27
[Mishnah Berurah 455:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:27)

(כז) ואין להקל וכו' - שהרי אנו רואין שהמים שבתוכו אינו צונן כלל ויש לומר כיון דהבנין מחובר לקרקע אף שהוא מרוצף מ"מ מתחמם מחום השמש שמהלך מתחת הקרקע וע"כ צריך לינה כמו בשאר מימות אם לא בשעת הדחק. וכ"ז בשאין המים נובעין מתחת הרצפה אבל אם נובעים לתוכו מתחת הרצפה או שיש סילון השופך מים לתוכה תמיד כמו הרע"ר קאסטי"ן ששופך תמיד לתוכו מן הצנורות אין להקל אף בשעת הדחק שהרי המים שבתוך הבנין מתחברין עם המים שבקרקע. ומים שבפלומ"פ ודאי אין להקל אפילו בשעת הדחק שהרי אין מכוסה רק מלמעלה ולא מלמטה פמ"ג:


###### Mishnah Berurah 455:28
[Mishnah Berurah 455:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:28)

(כח) הדחק - ומ"מ אם יש לו מים שאובים שלנו בתוך ביתו טוב יותר שיקח אותם אף שיש לחוש שנשאבו מבעוד יום או אחר תחלת הלילה. מי גשמים שנקלטו מן האויר אין צריכים לינה שכבר נתקררו באויר דרך ירידתם מיהו אם אינו לש תיכף בהם צריך שלא יעמידם במקום שתפוג צינתם וכדלעיל בס"א:


###### Mishnah Berurah 455:29
[Mishnah Berurah 455:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:29)

(כט) במים חמין - אפילו נעשו פושרין וכדלקמיה ואף אם נצטננו לגמרי יש אוסרים ללוש בהם כיון שהיו פעם אחת חמין ויש חולקים בזה ומתירים ויש לסמוך עליהם בשעת הדחק או בהפסד מרובה כגון שעבר ולש בהם הרבה מצות:


###### Mishnah Berurah 455:30
[Mishnah Berurah 455:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:30)

(ל) מדוד גדול - ואפי' לא נתחממו אותן המים כלל בתוכו כי טבע זה הדוד לפי שתלוי תמיד על מקום האש להחזיק חומו בתוכו ולעשות המים ששופכין לתוכו פושרין:


###### Mishnah Berurah 455:31
[Mishnah Berurah 455:31](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:31)

(לא) שנחשתו עבה - היינו שהשולים שלו עבה ואין חילוק בין נחשת לחרס:


###### Mishnah Berurah 455:32
[Mishnah Berurah 455:32](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:32)

(לב) פושרין - דהיינו כחמימות הרוק או כמים ששואבין בקיץ מן הנהר:


###### Mishnah Berurah 455:33
[Mishnah Berurah 455:33](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:33)

(לג) אסור - היינו באכילה אבל בהנאה מותר אפילו לש בחמין:


###### Mishnah Berurah 455:34
[Mishnah Berurah 455:34](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:34)

(לד) דבשוגג מותר - אכל הני דחשיב בזה הסעיף קאי כיון דאין ניכר בו סימני חימוץ לא קנסוהו בשוגג:


###### Mishnah Berurah 455:35
[Mishnah Berurah 455:35](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:35)

(לה) ובשעת הדחק וכו' - ר"ל דבדיעבד אם לש בשוגג בכל אלו ואין לו עיסה אחרת סומכין להתיר וע"ז קאי רמ"א וכתב דבמים שלא לנו אפי' בלא דחק יש להתיר אם לש בשוגג משום דיש מתירין בדיעבד אפילו בלש בהם במזיד וכנ"ל ובשאר דברים מודה להמחבר דאין להקל כ"א בשעת הדחק:


###### Mishnah Berurah 455:36
[Mishnah Berurah 455:36](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:36)

(לו) אם עבר וכו' - כתבו האחרונים דהיינו דוקא אם עבר ולש בדיעבד אבל לכתחלה ללוש בהם אסור אפילו אין לו מים אחרים ויאכל בפסח דברים אחרים אמנם בלילה ראשונה כדי שלא יבטל מ"ע דאורייתא יש להקל ללוש בהם:


###### Mishnah Berurah 455:37
[Mishnah Berurah 455:37](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:37)

(לז) בשוגג ולש וכו' - ומ"מ אין ליקח אותם לצאת י"ח מצה לילה ראשונה אלא ישתדל להשיג מצות אחרות:


###### Mishnah Berurah 455:38
[Mishnah Berurah 455:38](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:38)

(לח) חד בתרי - לאו דוקא בתרי אלא ברובא והטעם כיון דרובו צונן מתקרר וכתבו האחרונים דאף לכתחלה יכול לערב אם רואה שלא יספיק לו המים שלנו:


###### Mishnah Berurah 455:39
[Mishnah Berurah 455:39](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:39)

(לט) לשין בהם - ודוקא אם נתערב המים קודם הלישה ונתבטלו אבל ליתן בעיסה חד בתרי במים שלנו אסור ואפילו בדיעבד יש לעיין אם עירב במזיד:


###### Mishnah Berurah 455:40
[Mishnah Berurah 455:40](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:40)

(מ) נוהגין שלא וכו' - לפי שי"א שהמלח מחמם את העיסה ועל ידי כן העיסה נוחה להחמיץ:


###### Mishnah Berurah 455:41
[Mishnah Berurah 455:41](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:41)

(מא) במצה - היינו קודם אפייה אבל אחר אפיה ודאי שרי לקטוף פני המצה במי המלח ולהחזירם לתנור כמו שעושין בחוה"מ ומ"מ למצת מצוה בשתי הלילות יש ליזהר:


###### Mishnah Berurah 455:42
[Mishnah Berurah 455:42](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:42)

(מב) ואפילו בדיעבד וכו' - ועיין באחרונים שהסכימו דאם נתן בה מעט מלח ואפה אותה מיד (דהיינו לא כשאר מצות דקי"ל בהו שהעסק שעוסקין בם בידים אינו מניחם להחמיץ) אין נאסר בדיעבד ועיין בבה"ל שכתבנו דבמלח שלנו שהוא תולדות המים אפשר דאין לאסור בדיעבד אפי' לא אפה אותה מיד:


###### Mishnah Berurah 455:43
[Mishnah Berurah 455:43](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:43)

(מג) יש לאסור - והפר"ח חולק וסובר דאין להחמיר בדיעבד במעט מלח ונראה דאם היה שוגג בזה בודאי יש לסמוך להקל. וכ"ז לענין אכילה אבל לענין הנאה אפילו להרמ"א שרי בדיעבד:


###### Mishnah Berurah 455:44
[Mishnah Berurah 455:44](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:44)

(מד) בקצח - קימ"ל בל"א:


###### Mishnah Berurah 455:45
[Mishnah Berurah 455:45](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:45)

(מה) כשרה כיון וכו' - מלשון זה משמע דאפילו אין בה רק כזית בכדי אכילת פרס ויש בה טעם מצה יוצא בה ועיין בפר"ח ובמ"א שדעתם דצריך לאכול כל אכילת פרס כדי שיהיה בזה כזית מצה חוץ מתבלין ועיין לעיל בסימן תנ"ג ס"ב במ"ב שם לענין תערובות דגן עם שאר מינים דלכתחלה בעינן שיהיה רוב מן הדגן וה"נ בעניננו:


###### Mishnah Berurah 455:46
[Mishnah Berurah 455:46](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:46)

(מו) שיש בה וכו' - משמע דיוצאין בה י"ח בלילה הראשונה משום דלא חשיבא מצה עשירה וממילא אסור לאכלה בע"פ ומיהו י"א דאינה כשרה אלא בשאר ימים דאין בה משום חימוץ משום התבלין אבל היא בכלל מצה עשירה ואין יוצאין בה י"ח בשני לילות הראשונים ויש להחמיר:


###### Mishnah Berurah 455:47
[Mishnah Berurah 455:47](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:47)

(מז) ומכל מקום אין ליתן וכו' - ר"ל דלכתחלה אין נכון:


###### Mishnah Berurah 455:48
[Mishnah Berurah 455:48](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:48)

(מח) ופלפלין וכו' - אפילו קורט אחד עושה כל העיסה חמץ וכן מעט סיד ודוקא כשנילוש בתוכו אבל אם נפל עליו יסלקנו ומותר:


###### Mishnah Berurah 455:49
[Mishnah Berurah 455:49](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:49)

(מט) אסור - היינו באכילה ולא בהנאה. וזנגבי"ל דינו כפלפלין ואפשר דה"ה נעגעלי"ך וכרכום וי"א דכל מיני תבלין חוץ מפלפלין וסיד מותר בדיעבד אפילו באכילה:


###### Mishnah Berurah 455:50
[Mishnah Berurah 455:50](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/455:50)

(נ) סיד - היינו סיד חי אבל סיד שבכותל שכבר נתייבש ונתקשה כאבן נראה פשוט דאין אוסר: