## Mishnah Berurah Siman 471

###### Mishnah Berurah 471:1
[Mishnah Berurah 471:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:1)

(א) לאכול פת - היינו אפילו מצה עשירה וכדלקמיה בס"ב:


###### Mishnah Berurah 471:2
[Mishnah Berurah 471:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:2)

(ב) משעה עשירית וכו' - היינו מתחלת שעה ד' אחר חצות היום ואפילו אם התחיל לאכול פוסק כיון שהתחיל באיסור:


###### Mishnah Berurah 471:3
[Mishnah Berurah 471:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:3)

(ג) מעט פירות - וה"ה בשר ודגים וביצים וכה"ג אבל מחמשת המינים שמבושל במי פירות אסור דסעיד:


###### Mishnah Berurah 471:4
[Mishnah Berurah 471:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:4)

(ד) או ירקות - בין חי בין מבושל:


###### Mishnah Berurah 471:5
[Mishnah Berurah 471:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:5)

(ה) איסטניס שאפילו אוכל מעט וכו' - וכמו לעיל בסי' ת"ע ס"ג אלא שאיסטניס דהתם הוא אפילו אם יאכל בבקר לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון וכאן מיירי באיסטניס שאם אוכל משעה ג' ואילך שוב לא יוכל לאכול בלילה לתיאבון:


###### Mishnah Berurah 471:6
[Mishnah Berurah 471:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:6)

(ו) משום דמיסעד סעיד - ומסתברא דבפחות מכוס או עכ"פ מרוב כוס לא סעיד ושרי:


###### Mishnah Berurah 471:7
[Mishnah Berurah 471:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:7)

(ז) יין הרבה וכו' - ושתי כוסות של רביעית או רובן יש לחשוב להרבה ושרי:


###### Mishnah Berurah 471:8
[Mishnah Berurah 471:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:8)

(ח) גורר וכו' - ומ"מ לא ישתה כ"כ עד שיהא שבע כי ודאי יקלקל תאות המאכל וגם יוכל להשתכר ויתבטל מצות הלילה:


###### Mishnah Berurah 471:9
[Mishnah Berurah 471:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:9)

(ט) וקודם שעה עשירית וכו' - אכן אם יודע שימשך סעודתו בתוך שעה עשירית לא יתחיל לאכול אפילו קודם ט':


###### Mishnah Berurah 471:10
[Mishnah Berurah 471:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:10)

(י) מצה עשירה - היינו שנילושה במי פירות ולהכי מותר לאכול כיון שאין יוצאין בזה ידי מצה בלילה כמבואר בסימן תס"ב ועיין שם במ"ב דאפילו לש במים ועירב בה קצת מי פירות נמי אין יוצאין בה משום מצה כל שטעם מי פירות נרגש בה וא"כ לענין ע"פ מותר באכילה דהוי ג"כ מצה עשירה ועיין שם בס"ד בהג"ה דבמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות:


###### Mishnah Berurah 471:11
[Mishnah Berurah 471:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:11)

(יא) אסורים לאכול - מדרבנן כדי שיהיה היכר לאכילתה בערב (רמב"ם):


###### Mishnah Berurah 471:12
[Mishnah Berurah 471:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:12)

(יב) כל יום י"ד - היינו מעמוד השחר ויש נוהגים שלא לאכול מצה מראש חודש. וכתבו האחרונים דמצה נפוחה או כפולה אף שמחמירין בה לחשבה כחמץ כמבואר בסימן תס"א מכל מקום אסור לאכילה מעמוד השחר ואילך דבכלל מצה היא מעיקר הדין:


###### Mishnah Berurah 471:13
[Mishnah Berurah 471:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:13)

(יג) שאינו יודע - אבל אם יש בו דעת להבין אין להאכילו מצה דדרשינן והגדת לבנך וכו' בעבור זה לא אמרתי אלא בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך ואם מילא הבן כבר כריסו במצה לא שייך לומר בעבור זה שאינו חידוש לקטן. ואין חילוק בין קטן לקטנה:


###### Mishnah Berurah 471:14
[Mishnah Berurah 471:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:14)

(יד) מותר להאכילו - כל היום:


###### Mishnah Berurah 471:15
[Mishnah Berurah 471:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:15)

(טו) מרור לתיאבון - ואין למנהג זה טעם [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 471:16
[Mishnah Berurah 471:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:16)

(טז) וכן נוהגין וכו' ביום ראשון - ומן המנחה ולמעלה מן הדין צריך ליזהר בכל יו"ט ראשון מפני שהוא עיו"ט שני כמו שכ' המ"א בסימן תקכ"ט סק"א:


###### Mishnah Berurah 471:17
[Mishnah Berurah 471:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:17)

(יז) ואין לחוש גם לזה - כיון שאינו רגיל באכילת מצה כל השנה:


###### Mishnah Berurah 471:18
[Mishnah Berurah 471:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:18)

(יח) ונילושה וכו' - דבלא נילושה פשיטא דאסור שיוצאין בפרורין בלילה ידי חובת מצה וכמו שכתבנו בסימן תס"א ס"ד במ"ב:


###### Mishnah Berurah 471:19
[Mishnah Berurah 471:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:19)

(יט) ביין ושמן וכו' - בין שנאפית אח"כ שנית בין שלא נאפית ורוצה לאכול כמו שהיא:


###### Mishnah Berurah 471:20
[Mishnah Berurah 471:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:20)

(כ) אינה נקראת וכו' - דלא נתבטלה ממנה שם מצה ע"י זה ומ"מ לצאת בה ידי מצה בלילה אין כדאי לפי מה שנתבאר לעיל בסימן קס"ח במ"ב ס"ק נ"ט עיי"ש וגם לחוש ליש מי שאומר דגם זה בכלל מצה עשירה וכ"ז בשלא בשלה אבל אם בשלה וכמו שנוהגין במדינותינו לעשות כדורים ממצה שקורין (קניידלעך) או מצה מבושלת בכלי ראשון מותר לאוכלה קודם שעה עשירית דזה בודאי לא מיקרי מצה וכדמבואר בסימן תס"א:


###### Mishnah Berurah 471:21
[Mishnah Berurah 471:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:21)

(כא) אם התחיל לאכול וכו' - היינו מצה עשירה ור"ל דאף שהתחיל בזמן היתר מ"מ צריך להפסיק ואינו מותר לאכול רק עד בין השמשות ואח"כ צריך להמתין עד שיהיה ודאי לילה וכמו שנתבאר בסימן תע"ב ופורס מפה על השולחן ומקדש וזהו שכתב המחבר דינו כמו בשבתות וכו' ולפי מסקנת הפוסקים לעיל שם אם שתה יין מתחלה בתוך הסעודה אינו צריך לחזור ולברך ברכת היין רק קידוש לבד ואח"כ אומר הגדה כנהוג וכשמגיע לאכילה יברך רק על אכילת מצה ולא המוציא כיון שהוא בתוך הסעודה. [אכן לפי מנהגנו שמברכין על כל כוס וכוס משום דכל כוס וכוס מצוה בפני עצמה ותקנו חז"ל ברכה עליהם נראה דאפילו בזה צריך לברך על כל כוס וכוס ולא מיפטר במה שבירך מתחלה על היין בסעודה]. וכתבו האחרונים דלפי מנהג רמ"א לעיל בסימן תמ"ד דאין נוהגין לאכול מצה עשירה אפילו בע"פ לא שייך כלל כל עיקר דינא דמחבר דהרי לא אכל פת מתחלה ולא שייך לומר התחיל בסעודה:


###### Mishnah Berurah 471:22
[Mishnah Berurah 471:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/471:22)

(כב) לרחוץ - אחר חצות ילך לבית המרחץ ויטבול לכבוד הרגל ואחר תפלת המנחה נכון שיתעסק בדיני קרבן פסח ויחשוב לו הקב"ה כאלו קיים בפועל ובשל"ה העתיק מסדה"י מה שילמוד כל אדם ואין מברין האבל בערב פסח: