## Mishnah Berurah Siman 534

###### Mishnah Berurah 534:1
[Mishnah Berurah 534:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:1)

(א) אין מכבסין במועד - אפילו לצורך המועד והטעם כדי שיכבס מעיו"ט לצורך יו"ט ולא יכנס למועד כשהוא מנוול:


###### Mishnah Berurah 534:2
[Mishnah Berurah 534:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:2)

(ב) ואלו שמכבסין הבא ממדינת הים וכו' - עיין לעיל בסימן תקל"א סעיף ג' וד' וכל הדברים שמבואר שם בפנים ובמ"ב לענין גילוח שייך גם בענינינו לענין כיבוס:


###### Mishnah Berurah 534:3
[Mishnah Berurah 534:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:3)

(ג) ומנודה שהתירו וכו' - דמנודה אסור בכיבוס:


###### Mishnah Berurah 534:4
[Mishnah Berurah 534:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:4)

(ד) ומטפחות הידים - הטעם שדרכן להתלכלך תיכף וא"כ אפילו אם היה מכבסן מעיו"ט היו חוזרין ומתלכלכין ולכן אפילו יש לו הרבה מטפחות מותר לכבסן דצריך לכל יום מטפחת אחרת אכן לפי מה שנהגו כעת שמחליפין רק משבת לשבת ע"כ אפילו יש לו רק שנים אין לכבסן בחוה"מ שדי להם בכביסה שמעיו"ט. כתב הח"א דה"ה פאציילק"ע של חוטם דינו כמטפחות הידים:


###### Mishnah Berurah 534:5
[Mishnah Berurah 534:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:5)

(ה) הספרים - היינו ספריים שנותנין המטפחות עליהם כשמסתפרין ואית דמפרשי ספרים ממש היינו ספרי קודש והטעם בכל זה הוא כמו במטפחות הידים הנ"ל:


###### Mishnah Berurah 534:6
[Mishnah Berurah 534:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:6)

(ו) הספג - היינו מה שמסתפגין בהן כשיוצאין מבית המרחץ וכתב ב"י בשם כל בו דעכשיו נהגו בזה חומרא וכן ראוי לעשות ועיין בא"ר:


###### Mishnah Berurah 534:7
[Mishnah Berurah 534:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:7)

(ז) ובגדי קטנים - כי דרך הקטנים להתלכלך בטיט ובצואה תדיר:


###### Mishnah Berurah 534:8
[Mishnah Berurah 534:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:8)

(ח) ובעלת הכתם שנמצא במועד - וה"ה כשפרסה נדה ביו"ט וצריכה ללבוש לבנים במועד:


###### Mishnah Berurah 534:9
[Mishnah Berurah 534:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:9)

(ט) אלא חלוק אחד - דחלוק אחד מתלכלך אפילו כיבסו קודם יו"ט. ויש מן הפוסקים דס"ל דכל זה דוקא בזמן התלמוד שהיה ניכר בעת שפשט חלוקו לכבסו שאין לו אלא חלוק אחד (שמתחלה היה חוגר איזורו על החלוק וכשפושטו חוגר חגורו על בגד העליון שלו) אבל לפי מנהג מלבושים שלנו שאין לנו חגור על חלוק שלנו אין להקל בזה ומ"מ נראה דאם היה החלוק של פשתן אין להחמיר בזה:


###### Mishnah Berurah 534:10
[Mishnah Berurah 534:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:10)

(י) ובפרהסיא ע"ג הנהר - עיין במ"א שדעתו להחמיר שלא לכבסן בפרהסיא דאין הכל יודעים שהיה במדינת הים או בשביה וכה"ג לבד במטפחת הידים וכה"ג שאר דברים שמותר לכל אדם יש להתיר בפרהסיא אבל כמה אחרונים מסכימים לדעת הרמ"א דלקמיה דכיון שמתכבס יפה ע"ג הנהר והוא לצורך המועד לא החמירו חכמים בכל השנויין כאן:


###### Mishnah Berurah 534:11
[Mishnah Berurah 534:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:11)

(יא) הקטנים ביותר - ור"ל לאפוקי סתם קטנים אין להתיר בכבוס רק חלוק אחד וכנ"ל:


###### Mishnah Berurah 534:12
[Mishnah Berurah 534:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:12)

(יב) מותר לכבסן - שקלין להתלכלך ואפילו אם היה מכבסן קודם מועד וגם אין טורח בכיבוסן כ"כ:


###### Mishnah Berurah 534:13
[Mishnah Berurah 534:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:13)

(יג) והו"ל דברים המותרים וכו' - עיין מ"א:


###### Mishnah Berurah 534:14
[Mishnah Berurah 534:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:14)

(יד) אי אתה וכו' - ומ"מ כיון דמעיקר הדין שרי נתפשט המנהג להקל ליתן לעכו"מ לכבס כתונת אחת ולחוץ לבית דאע"ג דכל מה שאסור אסור ג"כ ע"י נכרי מ"מ בזה מקילין [א"ר בשם פרישה והובא בח"א]. וליתן להנכרי שיכבס אחר המועד בכל ענין שרי ובלבד שלא ימנה כדרך שהוא עושה בחול כמש"כ ס"ס תקמ"ג:


###### Mishnah Berurah 534:15
[Mishnah Berurah 534:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:15)

(טו) מביאין וכו' - אבל אין מוליכין לבית האומן אפילו לצורך המועד [ב"ח וא"ר]:


###### Mishnah Berurah 534:16
[Mishnah Berurah 534:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:16)

(טז) אין מביאין - בין שהאומן גמרו במועד או קודם והטעם משום טרחא וי"א משום שיסברו שנתן לתקנו במועד ויאמרו שהאומן תקנו במועד ולפ"ז אפילו מבית לבית באותה חצר דליכא טירחא ואפילו מאומן נכרי אסור להביא שיסברו שהבע"ה צוה לתקנו במועד. כתב הפמ"ג דלדבר מצוה אע"פ שאין צורך המועד י"ל דמאומן עכו"מ שרי להביא:


###### Mishnah Berurah 534:17
[Mishnah Berurah 534:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:17)

(יז) נותן לו שכרו - ה"ה דאפילו יש לו מה יאכל ג"כ מותר ליתן לו שכרו. אלא ה"ק אע"פ שאין לו מה יאכל דצריך ליתן לו שכרו וה"א דמותר ליטלן אצלו כדי שלא יתבענו שנית קמ"ל דנותן לו שכרו ומניחן אצלו א"נ משום דרוצה לסיים ואם אינו מאמינו מניחו בבית הסמוך לו ואם יש לו מה יאכל לא יתן לו שכרו ואינו רשאי לפנותן לבית הסמוך לו:


###### Mishnah Berurah 534:18
[Mishnah Berurah 534:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/534:18)

(יח) אלא בצנעא - לכאורה צ"ע אם אין לו מה יאכל למה לא יביאם בפרהסיא דהרי מותר ליתן לו לעשות מלאכה כמ"ש סוף סימן תקמ"ב י"ל דמ"מ אסור שהרואה לא ידע שאין לו מה יאכל ולפ"ז כ"ש שאסור לו לעשות המלאכה בפרהסיא: