## Mishnah Berurah Siman 552 ###### Mishnah Berurah 552:1 [Mishnah Berurah 552:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:1) (א) לא יאכל וכו' - כדי להרבות אבל ולזכור חורבן הבית ויצטער עליו: ###### Mishnah Berurah 552:2 [Mishnah Berurah 552:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:2) (ב) שאוכלה אחר חצות - עיין לקמן בס"ט: ###### Mishnah Berurah 552:3 [Mishnah Berurah 552:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:3) (ג) בשר וכו' - היינו מדינא דש"ס דאלו מצד מנהגא אסור מר"ח וכדלעיל בסימן תקנ"א: ###### Mishnah Berurah 552:4 [Mishnah Berurah 552:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:4) (ד) ממעט - היינו בסעודה מפסקת שאם רגיל לשתות בסעודה ד' כוסות ישתה ג' כוסות. ואין לשתות שכר ואם הוא אדם חלש שרי: ###### Mishnah Berurah 552:5 [Mishnah Berurah 552:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:5) (ה) אפילו בשר מלוח וכו' ועופות - ר"ל אע"ג דהטעם באיסור בשר משום דנתבטלו הקרבנות ולאחר ג' ימים לא מקרי עוד בשר לענין קדשים שהרי שלמים אין נאכלין יותר משני ימים ולילה אחת וכן עופות לא היו קריבים ע"ג המזבח חוץ מתורים ובני יונה וגם אין שמחה אלא בבשר בהמה מ"מ נהגו לאסור: ###### Mishnah Berurah 552:6 [Mishnah Berurah 552:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:6) (ו) ודגים - משום דאיכא דוכתא דדגים בכלל בשר הוא כמש"כ ביו"ד סי' רי"ז ס"ח ועוד דהוא עולה על שולחן מלכים ושמחה הוא לאיש באכילתו [מ"א]: ###### Mishnah Berurah 552:7 [Mishnah Berurah 552:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:7) (ז) ויין מגיתו וכו' - שאינו חשוב ולית ביה משום שמחה: ###### Mishnah Berurah 552:8 [Mishnah Berurah 552:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:8) (ח) בשתי קדירות - פי' שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידא לבשל בשתי קדירות: ###### Mishnah Berurah 552:9 [Mishnah Berurah 552:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:9) (ט) מקרי שני תבשילין - פי' ואדם אחד אינו יכול לאכול שתיהן אבל יכול ראובן לאכול תבשיל אחד ושמעון אחד: ###### Mishnah Berurah 552:10 [Mishnah Berurah 552:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:10) (י) שדרכו בכך - ר"ל שרוב הפעמים נותנים בצלים ובצים באפונים כמו שדרך לטגן עיסה ובצים אבל דגים אסור לטגן בבצים כיון שרוב הפעמים מבשלין אותם בלא בצים [מ"א וכונתו אפילו לאותן מקומות שלא נהגו לאסור בסתם דגים]. ולביבות ממולאים בגבינה נקרא שתי תבשילין וכן ברייט"י לקשי"ן עם גבינה כיון דרוב פעמים אין עושין כן הוי ב' תבשילין: ###### Mishnah Berurah 552:11 [Mishnah Berurah 552:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:11) (יא) מקרי תבשיל לענין זה - דאף דלענין בישולי עכו"מ אין שם תבשיל עליו כגון חלב שנתבשל וכיו"ב לענינינו אסור דעיקר הטעם שאסרו בשני תבשילין משום דבריבוי תבשילין יש בו כבוד ותענוג: ###### Mishnah Berurah 552:12 [Mishnah Berurah 552:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:12) (יב) ואין חילוק בין צלי למבושל - כגון בצים צלויין ופירות צלויין כולן שם תבשיל עליהן וזהו שכתב לקמיה כשהם חיים לאפוקי כשנתבשלו או נצלו: ###### Mishnah Berurah 552:13 [Mishnah Berurah 552:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:13) (יג) מבושלים בתוכם - שנחשב כתבשיל אחד ומיירי כשאוכלן בבת אחת. ודוקא במקום שדרכו לבשל כך כל השנה וכנ"ל בס"ג ובטור כתב עדשים או בצים וכ"כ הלבוש וכן המנהג אצלינו שאוכלים בצים לבד משום אבילות וכמש"כ בהג"ה: ###### Mishnah Berurah 552:14 [Mishnah Berurah 552:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:14) (יד) שהם מאכלי אבלים - ולא יאכלו תבשיל אחר ודלא כהמון עם שמתחלה אוכלין מין מבושל ואח"ז יושבין לארץ ואוכלין ביצים דאסור וכ"ש דאסור להפסיק ביניהם בברכת המזון דגורם ברכה שא"צ ובס"ט יבואר איך להתנהג בזה: ###### Mishnah Berurah 552:15 [Mishnah Berurah 552:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:15) (טו) חריבה - ומ"מ אל ימעט בשיעור אכילתו אלא יעשה באופן שיוכל לסבול התענית וכן בשתיית המים: ###### Mishnah Berurah 552:16 [Mishnah Berurah 552:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:16) (טז) באפר - ואומר זהו סעודת ט"ב: ###### Mishnah Berurah 552:17 [Mishnah Berurah 552:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:17) (יז) ע"ג קרקע - כדי שתהא הסעודה שפלה ובמקום שמנהגן לאכול בהסיבה היה ההיכר אם היו אוכלין עתה שלא בהסיבה ולדידן שכל השנה אוכלין שלא בהסיבה אין ניכר השפלות אלא בזה ומ"מ אם הוא אדם חלוש יוכל להניח כר תחתיו: ###### Mishnah Berurah 552:18 [Mishnah Berurah 552:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:18) (יח) וא"צ לחלוץ - דאין אבילות נוהג עד הלילה ומטעם זה מותר לישב אחר הסעודה על הספסל: ###### Mishnah Berurah 552:19 [Mishnah Berurah 552:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:19) (יט) יש ליזהר שלא ישבו וכו' - ובדיעבד אף אם ישבו ג' לא יזמנו דלא חשיב קביעות [אחרונים]: ###### Mishnah Berurah 552:20 [Mishnah Berurah 552:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:20) (כ) ודעתו לאכול אחריה סעודת קבע - אבל אם אוכל אח"כ רק אכילת עראי לא נחשב לסעודה כלל וא"כ הסעודה הקודמת היא עיקר הסעודה ואסור לאכול בה שני תבשילין: ###### Mishnah Berurah 552:21 [Mishnah Berurah 552:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:21) (כא) ואח"כ מתפללין מנחה וכו' - בד"מ בשם מהרי"ל איתא שהולכין לביה"מ ומתפללין מנחה ומסתמא בירך ג"כ בהמ"ז מתחלה: ###### Mishnah Berurah 552:22 [Mishnah Berurah 552:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:22) (כב) להרבות קצת וכו' - ורבים מאחרונים אין דעתם נוחה בזה להרבות מתחלה בכמה מיני תבשילין ולהתענג בהם וזהו עיקר סעודתו ואחר מנחה שאינו רעב ואינו צמא כלל אוכל לזכר סעודה מפסקת והוא רק כעין סעודת עראי וע"כ יש מהם שאומר שלא יאכל קודם מנחה רק תבשיל אחד ואחר מנחה יאכל עדשים או ביצים וכנ"ל ואף שגם זה בכלל תבשיל הוא לא מצטרפי אהדדי. והא"ר כתב להצדיק קצת את המנהג וז"ל אומר אני דכל זמן שהוא מכוין לש"ש בכונת הנ"ל [דהיינו שלא יזיק לו התענית] הרשות בידו אבל עכ"פ יראה כל אדם שלא ישביע עצמו יותר מדאי והחכם עיניו בראשו כדי שיוכל לאכול אחר המנחה סעודה המפסקת שלא יהא כאכילה גסה ועראי עכ"ל ובסעודה המפסקת יוכל לאכול פת עם תבשיל ולא מצטרפי אהדדי כיון שבירך בהמ"ז וגם התפלל מנחה באמצע: ###### Mishnah Berurah 552:23 [Mishnah Berurah 552:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:23) (כג) אוכל בשר - ואסור למנוע ממנו אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כיון שנמנע משום אבל עבירה היא. והנה אף דכתב המחבר כסעודת שלמה מ"מ ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולכן לא ישב בסעודת חברים [מ"א] בספר בכור שור חולק ע"ז ודעתו דמי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חבריו ומיודעיו ומונע בשבת זו הו"ל כאבלות פרהסיא. ולכו"ע מותר לאכול עם ב"ב ויכול לברך בזימון כיון שהוא שבת [א"ר] ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה: ###### Mishnah Berurah 552:24 [Mishnah Berurah 552:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:24) (כד) מבעוד יום - היינו קודם שקיעה. ונכון להודיע זה להמון שלא יטעו שהוא כשאר שבת: ###### Mishnah Berurah 552:25 [Mishnah Berurah 552:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:25) (כה) ואירע עט"ב וכו' - וקשה עליו לישב בתענית שני ימים ולילה אחת: ###### Mishnah Berurah 552:26 [Mishnah Berurah 552:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:26) (כו) ילוה תעניתו - כתב המ"א ואע"ג דבסימן תקס"ח ס"ב כתב דאסור ללות בכה"ג הכא דא"א בענין אחר שרי ומהאי טעמא כתבו הגאונים דא"צ להשלים אף דבעלמא קי"ל דכל תענית שלא שקעה עליו חמה לאו שמיה תענית אבל הרב ט"ז בסימן תקס"ח ס"ב דחה לדברי המחבר בזה מהלכה וכן כמה אחרונים לא העתיקו את דברי המחבר בזה להלכה: ###### Mishnah Berurah 552:27 [Mishnah Berurah 552:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:27) (כז) ואוכל סעודה המפסקת - ואסור לסעוד שני פעמים משום נדרו וא"כ צריך לנהוג בה כל דין סעודה המפסקת האמור למעלה: ###### Mishnah Berurah 552:28 [Mishnah Berurah 552:28](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:28) (כח) קודם ביאת השמש - ולפי שא"א לצמצם כ"כ לאחר האכילה מוטב יותר שישאל על נדרו: ###### Mishnah Berurah 552:29 [Mishnah Berurah 552:29](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:29) (כט) תענית חלום - וה"ה יא"צ. וטוב שיתנה בפעם ראשונה שלא להתענות רק עד אחר חצות היום ויתפלל מנחה גדולה ויאכל סעודה ואח"כ יאכל סעודה המפסקת: ###### Mishnah Berurah 552:30 [Mishnah Berurah 552:30](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/552:30) (ל) אין אומרים צדקתך - ואם חל ט"ב בשבת אומרים אב הרחמים [א"ר סימן תקמ"ד] וכתב הפמ"ג בסימן תקנ"ט די"ל דג"כ מזכירין נשמות אותן הנוהגין להזכיר בכל שבת: