## Mishnah Berurah Siman 565

###### Mishnah Berurah 565:1
[Mishnah Berurah 565:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:1)

(א) אומר ענינו בשומע תפלה - ר"ל שאינו קובע ברכה לעצמו בין גואל לרופא כמו ש"צ אלא כוללה בשומע תפלה וכדלקמיה בהג"ה:


###### Mishnah Berurah 565:2
[Mishnah Berurah 565:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:2)

(ב) בין יחיד המתפלל עם הצבור - דרק לשליח צבור קבעו ברכה לעצמו בין גואל לרופא ולא ליחידים:


###### Mishnah Berurah 565:3
[Mishnah Berurah 565:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:3)

(ג) ולא יחתום וכו' - ואפילו ש"ץ אם שכח לומר ענינו בין גואל לרופא שאומר בשומע תפלה ג"כ לא יחתום שם בברכה בפ"ע אלא יסיים כי אתה שומע כיחיד:


###### Mishnah Berurah 565:4
[Mishnah Berurah 565:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:4)

(ד) יאמר ענינו וכו' - דלעולם לישתתף אינש בהדי צבורא:


###### Mishnah Berurah 565:5
[Mishnah Berurah 565:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:5)

(ה) בצום תעניתנו - ולא מיחזי כשיקרא מה שאומר בלשון רבים דא"א שלא יהיה אחד בסוף העולם שמתענה היום [מ"א] ויש מאחרונים שמצדדים לומר ביום צום תעניתי או ביום צום התענית והעולם נהגו כרמ"א וכן העתיק בדה"ח:


###### Mishnah Berurah 565:6
[Mishnah Berurah 565:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:6)

(ו) וע"ל סי' רצ"ד סדו"ה - דשם מוכח בס"ד דתיכף כשיסיים ברכת שומע תפלה אין לו לחזור אע"פ שלא פתח בברכה שלאחריה רק אחר תפלתו יכללה באלהי נצור כדלקמיה וגם הסעיף ה' דשם שייך לכאן:


###### Mishnah Berurah 565:7
[Mishnah Berurah 565:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:7)

(ז) לאחר תפלתו - קודם יהיו לרצון:


###### Mishnah Berurah 565:8
[Mishnah Berurah 565:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:8)

(ח) שמא יאחזנו בולמוס - שיהיה צריך לאכול כדי להשיב נפשו. ועיין בט"ז שכתב דאם רוצה להתפלל בשחרית ענינו ולדלג תיבות ביום צום תעניתנו הרשות בידו דאז אין חשש שמא ימצא שקרן:


###### Mishnah Berurah 565:9
[Mishnah Berurah 565:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:9)

(ט) בכל תפלותיו - ואפילו בתפלת ערבית שקודם התענית דעצם התענית מתחיל מבערב:


###### Mishnah Berurah 565:10
[Mishnah Berurah 565:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:10)

(י) כ"א במנחה - ואפילו מתפלל מנחה גדולה יאמר ענינו דאפילו אם יאחזנו בולמוס לא יהיה שקרן בתפלתו דעכ"פ התענה עד חצות [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 565:11
[Mishnah Berurah 565:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:11)

(יא) דדבר שבקדושה הם - ואין נאמר בפחות מעשרה:


###### Mishnah Berurah 565:12
[Mishnah Berurah 565:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:12)

(יב) דרך קריאה - בניגון וטעמים. אין לומר האדרת והאמונה בצבור כ"א ביוה"כ הא יחיד יכול לומר האדרת כל השנה. אין לומר קודם חצות לילה שום סליחות ולא י"ג מדות בשום פנים לעולם חוץ מביום הכפורים [אחרונים]:


###### Mishnah Berurah 565:13
[Mishnah Berurah 565:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:13)

(יג) וכן אין וכו' או ויעבור - אף די"ג מדות כבר כתבו המחבר חזר ושנה הרמ"א בשם או"ז דאפילו סליחות לחוד ג"כ אין לומר ביחיד אבל האחרונים תמהו על עיקר הדין דלמה לא יאמר היחיד סליחות דהוא תחנונים בעלמא והסכימו דסליחות בלא י"ג מדות יכול יחיד לומר:


###### Mishnah Berurah 565:14
[Mishnah Berurah 565:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/565:14)

(יד) ומפרסם עצמו וכו' - משמע שאם שואלין אותו אם התענה מותר לומר האמת כיון שאינו עושה להשתבח ולהתפאר ומ"מ נכון הוא שבכל גווני יאמר שאינו מתענה כדי שלא להחזיק טיבותא לנפשיה אכן אם מפצירין בו לאכול ואינו יכול להתנצל בלא"ה יאמר שהוא מתענה [ט"ז ומ"א] ופשוט דכל זה בסתם תענית שאדם מקבל ע"ע אבל בתעניתים הקבועין והוא במקום שמקילין בו המון מצוה לפרסם שמתענה כדי שילמדו ממנו. ולהיפך אם הוא במקום שהעולם מחמירין ע"ע להתענות אף תענית בה"ב וכדומה והוא אין יכול להתענות מפני שהוא חלש לא יאכל בפרהסיא בפני המון עם אלא בצנעא [פמ"ג]: