## Mishnah Berurah Siman 606

###### Mishnah Berurah 606:1
[Mishnah Berurah 606:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:1)

(א) צריך לפייסו - דגם בזה עבר על איסור דאונאת דברים והנה אע"פ שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע כנגדו מ"מ אם אין לו פנאי הוא ממתין לפייסו על יום אחר אבל בעיוה"כ מחוייב לתקן הכל כדי שיטהר מכל עונותיו כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם וגו' וכ"ש אם יש בידו מן הגזל ואונאה וכל דבר הנוגע בממון יראה לתקן. [דזהו המקטרג הגדול על האדם כמו שאחז"ל סאה מלא עונות מי מקטרג גזל מקטרג בראש] ואם יש לחבירו בידו ממון שיש לו תביעה עליהם יודיענו אע"פ שחבירו לא ידע מזה כלל ועכ"פ יסדר לפני הרב ומ"ץ הענין בשלימות ובאמת בלא שקר ולשאול האיך להתנהג. כללו של דבר כל דבר שבממון לא יסמוך על הוראתו כי היצה"ר יש לו התירים הרבה [ח"א]:


###### Mishnah Berurah 606:2
[Mishnah Berurah 606:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:2)

(ב) לפייסו - ונכון שילך בעצמו אליו ולא ישלח תחלה אמצעי שירצה לקבל פיוסים ואם קשה עליו לילך בעצמו תחלה או שיודע שיותר קרוב הפיוס ע"י איש אמצעי שיתווך ביניהם יכול לעשות ע"י אמצעי:


###### Mishnah Berurah 606:3
[Mishnah Berurah 606:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:3)

(ג) יחזור וילך - ויפייסנו בכל פעם במין ריצוי אחר ובשעת בקשת מחילה צריך לפרט מה שחטא לחבירו אם לא כשיודע שחבירו יתבייש מזה כשיפרט החטא אזי לא יפרט אותו ומי שהוא מבקש מחילה מרבים בכלל אינו יוצא אם יודע שעשה לאיזה יחיד בפרט:

**[fr]:**
One should appease the other each time with new persuasions, and at the time of requesting forgiveness one must detail the specifics of how one wronged the other. If, however, the other would be embarrassed by learning the details of the transgression, then one should not mention specifics. Furthermore, one who requests forgiveness from a group is not exempted if one knows that a particular individual was specifically wronged.


###### Mishnah Berurah 606:4
[Mishnah Berurah 606:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:4)

(ד) ואם אינו מתפייס בשלשה פעמים - ר"ל באופן זה ע"י ריבוי אנשים:


###### Mishnah Berurah 606:5
[Mishnah Berurah 606:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:5)

(ה) אינו זקוק לו - ואם רצה לפייסו יותר רשאי אם אין שם בזיון התורה:


###### Mishnah Berurah 606:6
[Mishnah Berurah 606:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:6)

(ו) לפני עשרה - כדי לפרסם הדבר שמצדו לא יבצר:


###### Mishnah Berurah 606:7
[Mishnah Berurah 606:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:7)

(ז) רבו - אפילו אינו רבו מובהק אלא ששמע ממנו ד"ת:


###### Mishnah Berurah 606:8
[Mishnah Berurah 606:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:8)

(ח) לא יהיה אכזרי מלמחול - דכל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו ואם הוא לא ירצה למחול גם לא ימחלו לו:


###### Mishnah Berurah 606:9
[Mishnah Berurah 606:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:9)

(ט) לטובת המבקש וכו' - כדי שיהא נכנע לבו הערל ולא ירגיל בכך ומ"מ נראה דמלבו צריך להסיר השנאה ממנו אחרי דבאמת ביקש ממנו מחילה:


###### Mishnah Berurah 606:10
[Mishnah Berurah 606:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:10)

(י) מחילה - וה"ה אם מכוין לטובת עצמו שמתירא שיגיע לו היזק כשימחול:


###### Mishnah Berurah 606:11
[Mishnah Berurah 606:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:11)

(יא) א"צ למחול לו - דאיכא דשמע בחשדא ולא שמע בפיוס ונשאר הש"ר ומ"מ מדת ענוה למחול גם בזה:


###### Mishnah Berurah 606:12
[Mishnah Berurah 606:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:12)

(יב) אם מת וכו' - זה קאי גם אמוש"ר דאמרינן אילו היה חי היה מוחל לו:


###### Mishnah Berurah 606:13
[Mishnah Berurah 606:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:13)

(יג) אשר חטא לו - ואם קרא לאחד ממזר י"א דפגם בכבוד אבותיו ג"כ וצריך לילך על קברם אבל רבים חולקין ע"ז דיכול לומר לאו אדעתאי שיהיה הדבר נוגע לאבותיו אא"כ קראו ממזר בן ממזר. ועיין בחו"מ סימן ת"כ לענין אם קראו רשע בן רשע או גנב בן גנב:


###### Mishnah Berurah 606:14
[Mishnah Berurah 606:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:14)

(יד) על קברו - וצריך לילך לשם יחף. ואם הוא חוץ לשלשה פרסאות ישלח שלוחו לשם והשליח יקח עשרה אנשים וילך על קברו ויבקש מחילה בשם המחרף ויאמר הנני שליח פלוני מודה ברבים ששלחני פלוני לאמר שחטא לאלקי ישראל וכו'. ואם חירפו לאחר מיתה א"צ לילך על קברו אלא מבקש ממנו מחילה במקום שביישו:


###### Mishnah Berurah 606:15
[Mishnah Berurah 606:15](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:15)

(טו) שחטאתי לו - בחטא פלוני כי צריך בזה לפרט החטא והם ישיבו לו מחול לך מחול לך ג"פ:


###### Mishnah Berurah 606:16
[Mishnah Berurah 606:16](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:16)

(טז) שלא להוציא ש"ר וכו' - ולכן צריך לעשות תשובה על שעבר החרם:


###### Mishnah Berurah 606:17
[Mishnah Berurah 606:17](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:17)

(יז) יכול לטבול - המחבר קיצר דמקודם היה לו לכתוב דמנהג לטבול וללקות בעיו"כ ואפילו נערים ובתולות מכיון שהם בני מצות טובלות:


###### Mishnah Berurah 606:18
[Mishnah Berurah 606:18](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:18)

(יח) קודם הלילה - וטוב שיטבול קודם תפלת המנחה ששם מתודה וכן נוהגין ומקצתן נוהגין לטבול אחר סעודה המפסקת כדי שיהיה סמוך ליוה"כ:


###### Mishnah Berurah 606:19
[Mishnah Berurah 606:19](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:19)

(יט) ואינו מברך - דטבילה זו אינו רק משום מנהג:


###### Mishnah Berurah 606:20
[Mishnah Berurah 606:20](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:20)

(כ) בלא וידוי - לאפוקי מאותן הרגילין להתודות בשעת טבילה:


###### Mishnah Berurah 606:21
[Mishnah Berurah 606:21](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:21)

(כא) משום קרי - ולכן די בפ"א וגם א"צ לוידוי [ואשה ששמשה בתוך ג' ימים צריכה לכבד ביתה בחמין קודם טבילה שלא תפלוט ש"ז ותחזיר לטומאת קרי אם לא שהיא סמוך לטבילתה או סמוך לוסתה שאז רגילות להתעבר ואם תכבד יש לחוש להשחתת זרע כ"כ מ"א ובתשובת רע"א מפקפק ומצדד דלעולם לא תכבד] וי"א דטעם הטבילה משום תשובה ולפ"ז יש לטבול ג"פ וכ"כ הרוקח ועיין במ"א דאף למאן דס"ל דטעם הטבילה משום קרי אפ"ה צריך תמיד לטבול בעי"כ אפילו אם כבר טבל ער"ה ולא ראה עוד קרי:


###### Mishnah Berurah 606:22
[Mishnah Berurah 606:22](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:22)

(כב) נמי מהני - אם הוא מצטער בטבילה [מהרי"ו] ופרטי דיני ט' קבין עיין לעיל בסימן פ"ח במ"ב:


###### Mishnah Berurah 606:23
[Mishnah Berurah 606:23](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:23)

(כג) בין ראש השנה ליום הכיפורים - וה"ה אפילו בעיו"כ:


###### Mishnah Berurah 606:24
[Mishnah Berurah 606:24](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:24)

(כד) מותר לרחוץ - היינו אפילו בחמין וכן הטבילה במקוה מותר אפילו היתה של חמין:


###### Mishnah Berurah 606:25
[Mishnah Berurah 606:25](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:25)

(כה) דיוה"כ מבטל שבעה - ר"ל דדינו כמו שאר רגל שפגע באבילות שהוא מבטל שבעה ומותר מחמת זה לרחוץ אחר המנחה סמוך לחשיכה לדעת היש מתירין לעיל בסימן תקמ"ח ס"י ועיין במ"א דגם בענינינו אין להקל רק שעה או שתים קודם הלילה ולא קודם:


###### Mishnah Berurah 606:26
[Mishnah Berurah 606:26](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:26)

(כו) אע"פ שנהגו וכו' - ר"ל אף דגזירת שבעה נתבטל ע"י יוה"כ היה לנו לאסור רחיצה וטבילה משום גזירת שלשים וע"ז תירץ דטבילה זו היא מצוה ומחמת זה ממילא מותר גם רחיצה כדי שלא יהא חציצה לטבילה:


###### Mishnah Berurah 606:27
[Mishnah Berurah 606:27](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/606:27)

(כז) טבילת מצוה מותר - ואף דאיננה חיובא וכנ"ל מ"מ איסור רחיצה כל ל' ג"כ אינו אלא מנהגא: