## Mishnah Berurah Siman 617

###### Mishnah Berurah 617:1
[Mishnah Berurah 617:1](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:1)

(א) שהריחה - מאכל וידוע שאם אין נותנין לה מה שמתאוה היא וולדה מסוכנים ואין נ"מ בין בתחלת עיבורה ובין בסופה:


###### Mishnah Berurah 617:2
[Mishnah Berurah 617:2](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:2)

(ב) ופניה משתנים אע"פ וכו' - ובאין פניה משתנים אין מאכילין אותה אא"כ אמרה צריכה אני לאכול:


###### Mishnah Berurah 617:3
[Mishnah Berurah 617:3](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:3)

(ג) אם נתקררה דעתה וכו' - שלפעמים מתיישבת דעתה אחר שמזכירין לה שיום הזה יום הכפורים הוא שכל העולם מתענין בו:


###### Mishnah Berurah 617:4
[Mishnah Berurah 617:4](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:4)

(ד) מאכילין אותה - פי' שתוחבין קיסם ברוטב (ר"ל איזה טיפות) ונותנים לתוך פיה ואם לא נתיישבה דעתה נותנין לה רוטב פחות פחות מכשיעור כפי שיתבאר לקמן בסימן תרי"ח ואם גם בזה לא נתיישבה דעתה נותנין לה מן המאכל עצמו פחות פחות מכשיעור עד שתתיישב דעתה. ודוקא עוברה מדקדקין עמה בכל הנזכר לעיל משום שלפעמים מתיישבת דעתה בדבר מועט אבל חולה מאכילין אותו כפי שיאמר הרופא וכן כשמאכילין אותו ע"פ עצמו כשאומר צריך אני ג"כ מאכילין אותו עד שיאמר די אך בכל זה מאכילין אותו פחות פחות מכשיעור וכפי שיתבאר לקמן סי' תרי"ח:


###### Mishnah Berurah 617:5
[Mishnah Berurah 617:5](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:5)

(ה) עד שתתיישב דעתה - ואינה צריכה אומד הרופאים לזה:


###### Mishnah Berurah 617:6
[Mishnah Berurah 617:6](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:6)

(ו) ונשתנו פניו - ובלא נשתנו פניו אע"פ שאומר שלבו חלש וצריך לאכול אין מאכילין אותו. [כ"כ מ"א וא"ר ובישועות יעקב מגמגם בזה ועיין בחתם סופר בחלק אה"ע ח"ב סי' פ"ב שדעתו דאף שאנו אין מאכילין אותו מחמת שהוא בחזקת בריא מ"מ החולה עצמו היודע מרת נפשו יוכל ליקח לעצמו ולאכול בין ביוה"כ בין בשאר איסורין כיון שמרגיש בעצמו שיוכל לבא לידי סכנה]:


###### Mishnah Berurah 617:7
[Mishnah Berurah 617:7](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:7)

(ז) ומאכילין אותו - ר"ל ג"כ הקל הקל כמו באשה עוברה וכנ"ל. ודע דמה שהקלנו באשה עוברה וכן בכל אדם שהריח הוא דוקא עד שתתיישב דעתן אבל אחר שנתיישב דעתן אין להם לאכול שאר היום דלא אמרינן כיון שהותר מקצת היום באכילה הותר כולו:


###### Mishnah Berurah 617:8
[Mishnah Berurah 617:8](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:8)

(ח) ממנו - ואעפ"כ כשמריח ריח מאכל יזהר מאד כל אדם שיפלוט כל הרוק שיבא בפיו ולא יבלע דאז בא לידי סכנה [כדאיתא בכתובות ס"א ע"ב] ח"א:


###### Mishnah Berurah 617:9
[Mishnah Berurah 617:9](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:9)

(ט) יולדת וכו' - ואפילו אם לא ילדה עדיין רק אחזו לה חבלי לידה וכפי המבואר לעיל בסימן ש"ל ס"ג דנקראת יולדת לענין לחלל עליה את השבת וה"ה דנקראת גם יולדת לענין זה שלא תתענה [מאמר מרדכי]:


###### Mishnah Berurah 617:10
[Mishnah Berurah 617:10](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:10)

(י) לא תתענה כלל - אפילו אמרה איני צריכה לאכול מאכילין אותה ואומרין לה אכלי אכן מ"מ יש להאכילה אז פחות פחות מכשיעור אבל בלא אמרה איני צריכה מאכילין אותה כדרכה וא"צ לחלק בפחות מכשיעור ויש מחמירין שגם בזה צריך להאכילה פחות פחות מכשיעור:


###### Mishnah Berurah 617:11
[Mishnah Berurah 617:11](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:11)

(יא) אם אמרה צריכה אני וכו' - מיירי כשחברותיה אומרות שאינה צריכה או שהרופאים אומרים שא"צ דאז בעינן שתאמר צריכה אני [ומאכילין אותה פחות פחות מכשיעור] ומהני אמירתה משום דלב יודע מרת נפשו וכדלקמן בסימן תרי"ח אבל כשאין שם מי שיאמר שאינה צריכה אז אפילו בסתמא שאינה אומרת כלום או שאומרת שאינה יודעת אם היא צריכה מאכילין אותה:


###### Mishnah Berurah 617:12
[Mishnah Berurah 617:12](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:12)

(יב) ככל אדם - דמשם ואילך הרי היא כשאר חולה שאין בו סכנה דבודאי אין שום סכנה מחמת לידה לאחר ז' ימים ללידתה לפיכך אף אם אמרה צריכה אני לאכול מחמת צער לידה אין מאכילין אותה אבל אם אמרה צריכה אני לאכול מחמת שמתכבד עלי החולי מאכילין אותה כדרך שמאכילין כל חולה כשאומר צריך אני כמו שיתבאר בסימן תרי"ח ע"ש:


###### Mishnah Berurah 617:13
[Mishnah Berurah 617:13](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:13)

(יג) אין מונין אותם מעל"ע - עיין לעיל סימן ש"ל במ"ב סק"י דכמה פוסקים סוברין דימים אלו במעל"ע שיערו אותם ושיש להקל למעשה וכן מצאתי בישועות יעקב דהמיקל בספק נפשות לחשוב השבעה ימים מעל"ע לא הפסיד:


###### Mishnah Berurah 617:14
[Mishnah Berurah 617:14](https://torahapp.org/share/book/Mishnah%20Berurah/r/617:14)

(יד) אם לא אמרה צריכה אני - והיינו כשחברותיה אומרות שאינה צריכה וכנ"ל בסקי"א: