## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor Chapter 13

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:1:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/13:1:1)

**מלוה שבא ליפרע כו'.** פלוגתא דאמוראי בפרק הכותב ולדידן דקי"ל כר"נ אף אם מת הלוה נפרע שלא בפני יורשיו כל שנפרע מנכסי הלוה כן מתבאר מתשובת הריב"ש סי' שנ"ג וכ"כ המבי"ט ח"ב סי' ר"ח. אך הרב בג"ת שער ס' ח"א דף של"ו ע"א הכריח מדברי הטור סי' רע"ח ס"י דאם מת הלוה אינו נפרע שלא בפני יורשיו ועיין בספר מורה צדק סי' ק"ו בשם הריטב"א ועיין בתשובת הרשב"א שהביא מרן ר"ס קי"ז ודו"ק היטב. ועיין בתשובת הרשב"א ח"ב סי' שנ"ט ובתשובת הרשב"א שהביא מרן ס"ס של"ה ובתשובת הרשב"א סי' אלף ע"ד הביאה מרן סי' ק"ב מ"ג ובח"ב סי' רפ"ט למבי"ט ח"א סי' רכ"ט מהרש"ך ח"ב סי' ק"ף וח"ג סי' מ"ט. ומדברי הרב בעל התרומות שהביא מרן ס"ס קי"ז משמע קצת שלא כדברי הריב"ש ועיין בתורת חיים ח"ב סי' ב':


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:3:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/13:3:1)

**ומפני מה אינו נשבע היסת כו'.** יש מן התימה בדברי רבינו במ"ש שאם יש עדים שאינו נוטל אלא בשבועה דבמאי עסקינן אי בדליכא ראיה כדמשמע מפשט דבריו הא מהימן במגו דאי בעי אמר החזרתי ואי דאיכא ראיה אפילו בשבועה אינו נוטל כיון דלית ליה מגו דהא כיון דאיכא עדים וראיה לא יכול למימר לא היה דברים מעולם ולא החזרתי. ונראה דרבינו ז"ל אזיל לשיטתיה דס"ל דבטענת החזרתי צריך לישבע בנקיטת חפץ וכמ"ש בפ"ו מהלכות שאלה ופקדון מעשה באחד שהפקיד שומשמין כו' וכתב בסוף דבריו ישבע השומר בנקיטת חפץ. וכבר ביאר הטעם הרב בעל כ"מ בפ"ב מהלכות שכירות וכתב דכיון שהוא מודה שנעשה שומר אלא שפוטר עצמו מצד אחר כגון שטוען החזרתי צריך לישבע כעין דאורייתא ואף דה"ה פליג אהא וס"ל דבטענת החזרתי ישבע היסת לאו אליבא דרבינו קאמר לה דהא רבינו כתב בפירוש בפ"ו מהלכות שאלה ופקדון דבטענת החזרתי צריך לישבע בנקיטת חפץ אלא אליבא דידיה קאמר לה דאיהו פליג על רבינו וס"ל כהראב"ד שהשיג עליו כמו שיע"ש. ועל כן כתב רבינו דכיון שאם יש עדים שבא לידו בתורת משכון שאז אינו יכול לטעון לא היו דברים מעולם ולא לקוח הוא בידי אלא החזרתי א"כ צריך לישבע בנקיטת חפץ אף בדליכא עדים דאז יכול למימר לא היו דברים מעולם או לקוח שאינו נשבע אלא היסת לא מהימנינן ליה במגו דלא היו דברים מעולם ולא במגו דלקוח אלא במגו דהחזרתי וצריך לישבע בנקיטת חפץ דמגו לאיפטורי משבועה לא אמרינן:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:4:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/13:4:1)

**המלוה את חבירו על המשכון כו'.** ז"ל מרן הב"י סי' ע"ב מחודשין ח"י ובתשובה אחרת כתב על ראובן שמסר משכון לשמעון שימשכן אותו בסלע ואחר זמן כשתבע ראובן משכונו משמעון השיב שמשכונו ביד עכו"ם ואותו עכו"ם משכנו (*א"ה נ"ב צ"ל מכרו) שלא ברשות ששמעון פטור כו' ובסי' קפ"ה מ"ד הובאה תשובה זו ועיין במ"ש הרב הנ"י פ' המפקיד בשם הרי"ף עלה דההוא גברא דאפקיד כיפי ודו"ק היטב:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:5:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/13:5:1)

**המלוה את חבירו וקבע לו זמן לפורעו כו'.** מי שנשבע לפרוע לחבירו ליום נועד ולא תבעו המלוה אם עבר על שבועתו לכאורה נראה שדין זה הוא מחלוקת בין הרשב"א והרא"ש (*א"ה בתשובה שהביא מרן הב"י ח"מ סי' ע"ג) ועיין במהרלנ"ח סי' קל"ו סמ"ע סי' ע"ג מהרשד"ם י"ד סי' ע"ט פ"מ ח"א סי' ע"ז ועיין בב"ח שכתב בפשיטות שכל שלא תבעו אינו עובר. מי שנשבע לפרוע בשוה כסף ורוצה לפרוע כסף עיין בתשובת מהרשד"ם חה"מ סי' תכ"ב ודבריו הם מגומגמים בעיני:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:6:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Creditor and Debtor 13:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Creditor%20and%20Debtor/r/13:6:1)

**טען המלוה ואמר היום סוף הזמן כו'.** (*א"ה עיין במ"ש הרב המחבר פט"ו מה' טוען ונטען דין י"א): **וישבע היסת שנשאר עוד ה' ימים.** מ"ש בכ"מ בטח"מ סי' ע"ג העתיק כו' נראה דט"ס יש כאן דלא קאי הרב ברישא אלא בסיפא בהיתה המלוה בשטר וכו' יראה לי שישבע ב"ח היסת עלה קאי הרב: