## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances Chapter 10

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:1:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Inheritances/r/10:1:1)

**וכן שלשה אחים שחלקו ובא ב"ח וכו'.** כתב הרא"ש בתשובה כלל ע"ט סי' ח' וז"ל ואם ראובן ושמעון רצו לפרוע חוב אביהם ליהודה בלא שיבאו לדין בשל חלקם היה הרשות בידם אבל בחלקו של לוי לאו כל כמינייהו וכו'. ודוקא שאותו הממון שנתנו האחים ליהודה בפרעון חובו היה ידוע בעדים שהיה מממון יעקב אביהם אבל אם אינו ידוע אותו ממון ליעקב מורישם נאמנים האחים לומר ידענו בחוב אבינו ליהודה ופרענו חובו במגו דלא הניח אביהם כלום וכ"כ הרב לקמן פ"ח סי' י' יע"ש:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:4:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Inheritances/r/10:4:1)

**מי שהניח יתומים מקצתן גדולים ומקצתן קטנים כו'.** (*א"ה עיין לעיל פכ"ב מהל' מלוה ולוה דין ט"ו):


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:5:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Inheritances/r/10:5:1)

**מי שמת והניח יורשים גדולים וקטנים צריך למנות אפוטרופוס וכו'.** כתב מרן הב"י סי' ר"נ מ"י וז"ל וכתב עוד שנשאל על שכ"מ שאמר אני ממנה את פלוני אפוטרופוס על בני ולא היה לו אלא בן אחד ילוד והניח אשתו מעוברת כו'. ועיין במ"ש מרן סי' ר"צ מט"ו בשם הרב רבינו שלמה בן אדרת ודו"ק ועיין בלחם רב סי' קי"ב מהר"ש הלוי סי' י"א ועיין מ"ץ ח"א סי' מ"ב ודבריו לא קיימין. עוד כתב שם וז"ל אלא שאם היינו באים מזה הצד לא היו יכולים למכור בקרקעות אלא כאפוטרופוס סתם כו'. וזה סותר מ"ש הטור סי' ר"ץ סל"א בשם הרמ"ה. וכן נראה מתשובת הרמב"ן סי' פ"ז ודו"ק ועיין בל"ר סי' קע"ו מהרימ"ט ח"מ סי' ל"ז ועיין בהרשב"א ח"ב סי' מ"ב דגם משם מוכח דחולק על הרמ"ה. אב שמנה שני אפוטרופסים ומת אחד מהם עיין בתשובות מהריב"ל ח"ג סי' י"ז מהרא"ש סי' נ"ב מ"ץ ח"א סי' ע"ב ומ"ב מבי"ט ח"א סי' של"ה. ועיין בתשובות הרשב"א ח"ב סי' שנ"א ובתשובת הרשב"א שהביא מר"ן הב"י יו"ד ס"ס רנ"ט ודו"ק. כתב הריב"ש סי' ע' וז"ל ואם נסתפק לך מפני שרבי יעקב לא אמר בפיו שהיה רבי חיים דודו שליט כו'. והנה גדולה מזאת אמרו בגמ' בפרק יש נוחלין ההוא דהוה קא שכיב אמרו ליה נכסים למאן דלמא לפלוני אמר להו ואלא למאן. ומשמע משם דלשון זה מהני והוו נכסים שלו אף על פי שהוא לא הוציא לשון מתנה מפיו וראיתו אפשר לדחותה ודו"ק:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:7:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Inheritances 10:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Inheritances/r/10:7:1)

**ב"ד שהעמידו אפוטרופוס ושמעו עליו שהוא אוכל כו'.** כתב מר"ן סי' ר"ץ מי"ח בשם מהר"ם וזה לשונו ששאלתם על אפוטרופוס שפשע שטען בב"ד מה שלא צוהו לטעון כו'. וכבר שנה מר"ן דין זה בס"פ קפ"ג ועיין פ"מ ח"א סי' נ"ב שנסתפק באפוטרופוס שהיה לו לישבע וליטול והפך השבועה לשכנגדו ונשבע ונפטר אי חשיב פשיעה יע"ש ודו"ק: