## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts Chapter 12

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:4:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:4:1)

**ואם היה הראשון ראוי ליורשו כו'.** ז"ל הרא"ש ז"ל בתשובה כלל מ' סימן ג' רחל שמתה והיתה נשואה והניחה בת וצותה שיטול בעלה חצי הנכסים ובתה חצי האחר וצותה עוד שאם תמות בתה קודם שתנשא שיהיו הנכסים לאחות רחל כו'. תשובה אבי הבת יורש כל הנכסים כו' כדאיתא בפ' יש נוחלין נכסי לך ואחריך לפלוני אם היה הראשון ראוי ליורשו אין לשני במקום ראשון כלום שאינה לשון מתנה אלא לשון ירושה כו'. ויש לדקדק דלמה הצריך הרב זכות לאבי הבת מההיא דירושה אין לה הספק תיפוק ליה דעיקר צוואתה אין אנו צריכין לה דממילא מכח התקנה יורשת הבת חצי הנכסים ולא היתה רחל רשאה להפקיע בחייה חלק בתה כמ"ש הרב עצמו בכלל נ"ה סי' א' א"כ מעולם כיון שלא היתה יכולה להפקיע חלק הבת ה"נ אין כח בידה להתנות תנאי במה שאינו שלה וכעת צ"ע:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:5:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:5:1)

**אבל הבריא שנתן מתנת בריא על דרך זה כו'.** עיין בתשובות הרשב"א ז"ל סי' אלף קמ"ח דמוכח הפך מזה ודבריו צ"ע. והכרע ה"ה ז"ל הכרעתו מכרעת שאם אתה עושה מתנתו כירושה אף היא אינה כלום ודוק: האומר נכסי לך ואחריך לפלוני אם לא ישתה יין ועבר על תנאו ושתה יין יש להסתפק אם תחזור המתנה לנותן ונאמר שמעולם לא היתה כוונתו ליתנו לראשון אלא בזמן שהוא חי ואח"כ רצה ליתן מתנה אחרת מכחו לאחר בתנאי ולפי זה כל שלא קיים התנאי חוזרת המתנה לנותן. או דילמא כוונתו היתה ליתנה לראשון לעולם אלא שהתנה שאם לא ישתה פלוני יין תפסק מתנתו ותהיה לפלוני ולפ"ז אם שתה יין בטל התנאי ולא נפסקה מתנתו וזכו בה יורשי המקבל הראשון:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:6:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:6:1)

**או שאמר תנו לבני שקל בכל שבת כו'.** בתשובת מהריט"ץ ז"ל סימן ל"ח הביא הקושיא שהקשו על רבינו דס"ל דאפילו אמר לשון המתנה בפירוש לגבי יורש הוא לשון ירושה ואין לה הפסק מהא דתנו שקל לבני כו' וכתב בכלל דבריו וז"ל וגם לזה יש להקשות שהרי מסקנא דגמרא בין אמר תנו להם שקל בין אמר אל תתנו אלא שקל אם אינו מספיק להם נותנים להם כל צרכן אפילו כדי כל הנכסים כו'. ואיני מבין דבריו דלא אמרו בגמרא הכי אלא כשלא הוריש לאחר אלא שאמר סתם תנו לבני שקל וכיון שכל הנכסים הורישם לגמרי לבנו ודאי לזרוזינהו הוא דעבד אבל באומר יירשו אחרים תחתיהם בין שאמר תנו בין שאמר אל תתנו אין נותנים להם אלא שקל דבמקום שחב לאחרים דוקא שקל קאמר ואמדינן דעתיה שלא הורישם אלא שקל והשאר לאותם אחרים שפירש זהו כוונת הני רבוותא שחילקו בענין זה והוא ברור ודבריו צ"ע. ומהריק"א ז"ל בסי' רמ"ח כתב ול"נ דהרמב"ם מתרץ קושיא זו גם בענין אחר וכו' וכתב עליו הרב מהריט"ץ וז"ל ותמהני על הרב כיצד כתב שהרמב"ם כיון לתירוץ זה וכו'. ואני איני רוצה לדחות פירוש הרב המחבר שבא לסתור דברי מהריק"א במילי דכדי אבל בעיקר הדין לא אחשוך פי שאין דעתי נוחה לענין פסקא דדינא ודמי נדון זה למתנה ע"מ שיעשה כן שכתב הרא"ש בתשובה דלא אמרינן ירושה אין לה הפסק והאריך בזה הרבה כיון שלא נתקיים התנאי אין כאן מתנה ויכול להפסיקה. גם בנדון זה לא זכה לבנו אלא אם יגיע לנשואין ואם לא יהיה לחברת הישיבה מעכשיו וכיון שלא נתקיים התנאי בטלה מתנת בנו ודברי הרב אחר המחילה אין להם על מה שיסמוכו והאמת יורה דרכו ודו"ק:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:9:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:9:1)

**ואם עבר הראשון ומכר כו'.** באומר ואחריך ליורשי דעת הטור ורשב"ם הוא דדינו כאומר ואחריך לפלוני ואם מכר הראשון מכרו קיים. אך דעת הר"ן והנ"י ז"ל הוא דדינו כאומר ואחריך לי ואם מכר הראשון מכרו בטל ועיין בנתיבות משפט נת"ג ח"ז. ועיין במ"ש מרן סי' ר"ט בשם הר"ן ז"ל היכא דנתן במתנת שכ"מ ושייר פירות דאמרינן דבעין יפה שייר ודוקא אף לדעת הסוברים דבאומר אחריך ליורשי דינו כאומר אחריך לפלוני באומר אחריך לי או ליורשי אם מכר מכרו בטל והר"ב נ"י חולק בדין זה יע"ש:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:10:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:10:1)

**בד"א כשמכר הראשון כו'.** (א"ה עיין בס' דרשות הרב המחבר הנקרא פרשת דרכים בדרך האתרים דרוש ג' (דף ט' ע"ב וע"ג) דיש ללמוד מדבריו דס"ל ז"ל שדין זה נוהג אפילו בבן בין הבנים והגם דלפי טעמו של ה"ה נראה דלא דמו אהדדי דאטו אית תחומין במעייא מ"מ יש ליישב דמייתי טעמו של ה"ה לדוגמא בעלמא דכי היכי דהתם אמדינן דעת הנותן שאינו רוצה שיתנהו לבנו דא"כ מה הועיל בשיורו ה"נ אמרינן דקפיד קוב"ה שלא יתן המתנה ליוסף כי דעתו קרובה אצלו שהרי לא עבד בבית לבן אלא בשביל יוסף כאז"ל בפסוק אלה תולדות יעקב יוסף ומש"ה הוכרח יעקב לתת המתנה לאפרים ומנשה לחוד. ועיין במאי דכתב הר"ן הביאו מרן הב"י סימן רמ"ח דהאומר נכסי לך ואחריך ליורשיך הו"ל כאילו אמר ואחריך לפלוני וכן פסק מור"ם והלבוש א"ל ליעקב ונתתי לך ולזרעך אחריך והנה ה' אמר ליעקב ונתתי לך ולזרעך אחריך): וכן אם נתנו מתנת שכ"מ אפי' לאחרים לא עשה כלום. (א"ה עיין מ"ש לעיל פ"ט מהלכות אלו הלכה י' משמו של הרב המחבר):


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:12:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:12:1)

**בעל לוקח הוא ואין השני מוציא מיד הבעל.** (א"ה עיין מ"ש הרב המחבר פ"ד מהל' בכורות הלכה א' יע"ש):


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:13:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Ownerless Property and Gifts 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ownerless%20Property%20and%20Gifts/r/12:13:1)

**הכותב נכסיו לבנו כו' עבר האב ומכר מכורים עד שימות.** ז"ל הטור סימן רנ"ז מכר האב הפירות מכורין עד שימות וכו'. וכתב שם מרן וז"ל וכתב נ"י פירוש אם ירצה לוקח שאם אינו רוצה חוזר בו ומבטל המכר כו' ע"כ. משמע מדברי נ"י דדוקא לוקח הוא אם רוצה לחזור חוזר אבל מוכר לא דבשלמא לוקח מצי למימר איני רוצה מכירה זו לחצאין מאחר שהוא לקח מהאב גוף ופירות אבל מוכר שידע שאין לו בהם אלא פירות חל המקח במה שהוא זכותו דהיינו הפירות וזה דלא כהרשב"א הביאו דבריו ה"ה בפ"ל מהל' מכירה וז"ל וכתב הרשב"א שאם מכרו הבעל לפירות בלבד הרשות בידו דשלו הם לגמרי אבל במכר גוף ופירות אפילו אמר לוקח הניחו לו ואוכל פירות אין שומעין לו שהבעל לא מכר אלא גוף ופירות ומקח אחד הוא וכיון שמקחו בטל בגוף ואין הפירות אלא מכח הקרקע הכל בטל ואפילו פירות אינו אוכל עכ"ל. ויש לחלק ולומר דהכא טעמא הוא משום אונאה שטוען שמכרה ביוקר כסבור שגוף ופירות שלו לפיכך אם ירצה לוקח מקיים המקח מהפירות בכל הדמים שנתן ולגבי מוכר לא שייך חזרה בזה דאיהו אינו רוצה ליקח דמים דגוף ופירות כנגד הפירות אבל לעולם אם ירצה לוקח לקיים לקיחת הפירות כפי שוויים מצי המוכר לחזור כדעת הרשב"א וצ"ע. איברא דדברי הרשב"א ז"ל נראין דסתרי אהדדי דמשמע מדבריו אלו דאפילו מוכר יכול לחזור במה שמכר אע"פ שהפירות היה יכול למוכרם מאחר שכללן עם הגוף אינו נקנה לחצאין והר"ן ז"ל כתב בפרק האיש מקדש גבי הא דאמרינן האחים שחלקו וכו' דאמר רבא כל דבר שבמדה כו' אפי' פחות מכדי אונאה חוזר דכתב בשם הרשב"א דחוזר דקאמר היינו שמחזיר האונאה והמקח קיים ולפי זה למד הרשב"א שמי שמכר קרקע לחבירו ונמצאת מקצתה גזולה המקח קיים בשאר ע"כ. ולפי זה קשה דאמאי אינו יכול לומר בין מוכר בין לוקח כיון שנעשו במקח אחד בטל מקצתו בטל כולו וצ"ע. איברא דמצינו ראינו דאמרינן בפ"ק דקדושין דמכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהם קנה כולן והוא שנתן דמי כולן אבל אם לא נתן דמי כולן לא קנה אלא כנגד מעותיו משמע שיקנה לחצאין אפילו שכולן מכר. ומכאן למד הרשב"א הביאו ה"ה בריש פ"ה מהל' מכירה על ההיא דאמרינן החליף פרה וטלה בחמור ומשך הפרה ועדיין לא משך הטלה לא קנה וכתב הוא ז"ל דוקא מפני שאין החמור ראוי ליחלק אבל בכור חטים קנה כנגד הפרה ולא אמרינן שאינו נקנה לחצאין וצריך להתיישב. ומיהו במכר לו שני דברים שאינם שוים כאחד כגון בגד ופירות בשער אחד איכא למימר דאפי' מאן דס"ל שאין המקח נקנה לחצאין במין אחד בשני מינין שאני ונקנה כל אחד בפני עצמו אם האחד אינו בעולם. אבל אעפ"כ ראיתי הדבר בפלוגתא דרבוותא בפ' המוכר את הבית ארעא ודקלי אי אית ליה יהיב ליה. וכתב רבינו בפכ"ד מהל' מכירה דאי לית ליה בטל המכר דשני דברים לקח כאחד וה"ה הביא סברת יש מי שאומר דהקשה דכיון דשני מינין הם קיים במקצת וכ"כ נ"י בשם רשב"ם שנתקיים במקצת והרי"ף סבר כרבינו יע"ש: סליקו להו הלכות זכיה ומתנה בס"ד