## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit Chapter 16

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 16:7:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 16:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/16:7:1)

**חשב מחשבת הזמן בשעת קמיצה וכו'.** בפ' הקומץ זוטא (דף י"ו) איפליגו רב ושמואל דרב ס"ל דמחלוקת כחכמים ור"מ הוא דוקא שנתן את הקומץ בשתיקה ואת הלבונה במחשבה אבל נתן הקומץ במחשבה ואת הלבונה בשתיקה ד"ה פגול שכל העושה על דעת אחד עושה ושמואל אמר עדיין היא מחלוקת ופסק רבינו כרבנן אליבא דשמואל משום דרב קאי בקשיא. אך אני תמיה בדין זה דבגמרא התם איפליגו היכא דפיגל בהולכה מהו דר"י אמר הולכה כקמיצה ור"ל אמר הולכה כהקטרה ופשיטא דהלכה כר"י. ועוד דאסיקנא התם לר"ל בקשיא מההיא דתניא בד"א בקמיצה ובמתן כלי כו' וברייתא זו הובאה בפ' ב"ש (דף מ"ב).שמעינן מהאי ברייתא דקמיצה לבד מתפגל ולא בעינן שיחשוב בשעת ליקוט הלבונה משום דאין קמיצה בלבונה והוי עבודה בפני עצמה וכן מתן כלי דקומץ לבד וכן בהילוך דמתן כלי אליבא דכ"ע בקומץ לבד מתפגל ולא בעי' שיפגל גם בלבונה אלא בהקטרה דוקא לפי שאז שניהם שוים ובהילוך דהקטרה פליגי. וכבר כתבנו דהוי כקמיצה דא"כ איך כתב רבינו בשעת קמיצת הקומץ וליקוט הלבונה או בשעת נתינת שניהם בכלי או בשעת הולכתן וצ"ע. ומ"ש מרן דאו בשעת זריקתן ט"ס הוא כו'. גם לעיל בפי"ג הלכה ו' כתב רבינו ובזריקתו ולא ידעתי למה לא נרגש שם מרן. ועיין במה שפירש"י בפ' הקומץ זוטא (דף י"ד) ד"ה ולאפוקי ובמ"ש התוס' בראש הפרק ועיין בתוי"ט ר"פ הקומץ זוטא:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 16:10:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 16:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/16:10:1)

**מנחת חוטא כו'.** עיין לעיל פי"ד: