## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit Chapter 19

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:2:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/19:2:1)

**קרבן שנתפגל או נפסל כו'.** ר"ל פסול שהוא מחמת דם כגון נשפך דמה או לן או שיצא דמה תעובר צורתו ואח"כ ישרף הכי אמרינן בפ"ב (דף ל"ד) ובפ"ז (דף פ"ב) בדם ובבעלים תעובר צורתו ורבינו סמך על מ"ש בפ"ד מה' קרבן פסח הלכה ד':


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:4:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/19:4:1)

**בשר הנמצא בעזרה כו'.** גרסי' בפ"ב דפסחים (דף ל"ד) אתמר היסח הדעת ר"י אמר פסול טומאה הוי ורש"א פסול הגוף הוי. וכעת לא מצאתי דין זה ברבינו ועיין במ"ש רבינו עובדיה בפ"ז דשקלים משנה ד'. ועיין בדין זה של רבינו ודוק:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:9:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/19:9:1)

**כל עצמות הקדשים שאין בהם מוח כו'.** את זו שלחתי לאחר קדוש סנהדרא רבה ויקירא החכם השלם הדיין המצויין כמהר"ר יעקב אלפנדארי זצוק"ל. בדיק לן מר במ"ש הר"ם סוף הל' פה"מ וכל עצמות כו' ועל זה הוקשה למעכ"ת דלפי הסוגיא דכיצד צולין לא מצאו מקום לחלק בין עצמות קדשים לעצמות הפסח כי אם אליבא דר"ש דאית ליה דאפי' ה"ל שעת הכושר ונפסל אין בו משום שבירת עצם ולהר"ם שפסק בפ"י מהל' קרבן פסח דלא כר"ש לא הו"ל לחלק בין מוקדשין לפסח ע"כ תורף קושייתו. ולדידי אין זה מן התימה דאף דרש"י פירש בדברי ר"נ בר יצחק דטעמא דעצמות הפסח טעונים שריפה ומשום דאית ליה לתנא דברייתא כר"ש מ"מ נראה דאין זה מוכרח דאף לר' יעקב דאית ליה דכל שהיתה לו שעת הכושר יש בו משום שבירת עצם יש לחלק בין מוקדשין לפסח דבשלמא מוקדשין דלעולם אין בו משום שבירת עצם אמרי' סתמא דמלתא מקמי דנהוי נותר חלצינהו כדי שלא יבא לידי נותר ומצוה קא עביד שמציל את המוח מידי נותר וא"כ לא שמשו נותר ומש"ה לא בעי שריפה. אבל גבי פסח דמלבד דליכא מצוה איסורא נמי איכא אין כאן מקום לתלות ולומר דמקמי דנהוי נותר חלצינהו ומידי ספיקא לא נפיק ומש"ה בעו שריפה, ופירוש זה יוצדק יותר לפי גירסת התוספות דגרסינן אימור לבתר איסורא חלצינהו ולפי מ"ש טעמא דעצמות הפסח דטעונים שריפה לא משום דאיכא אומדנא לומר דבתר איסורא חלצינהו אלא כיון דליכא אומדנא כמו במוקדשין מספק שורפין אותם דאימור לבתר איסורא חלצינהו. ואי הוה ס"ל לר"נ כר"ש הול"ל דעצמות הפסח ודאי לבתר איסורא חלצינהו דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן אלא ודאי כדכתיבנא. ומ"ש בברייתא מפני התקלה הכוונה דכיון דאיכא תקלה ליכא אומדנא וכדכתיבנא: 
**עוד**נראה שיש להכריח פירוש זה מדקא חזינן דרב זביד פליג אדר"נ ואוקי לברייתא באוקימתא אחריתי ופירש"י דס"ל לרב זביד דאי מצאן חלוצין לא חמיר שמוש נותר כולי האי להצריכו שריפה מספק. ואי אמרת דרב אוקי לברייתא כר"ש הא מאי דבעו שריפה היכא דמצאן חלוצין לאו משום ספק הוא אלא קרוב לודאי הוא דבתר איסורא חלצינהו דמסתמא לא עביד איסורא וא"כ אמאי פליג רב זביד אר"נ וכבר הקשה קושיא זו הר"ב חדושי הלכות יע"ש. ולפי מ"ש לדעת הר"ם ניחא דר"נ אוקי לברייתא אליבא דר' יעקב ומש"ה פליג עליה רב זביד משום דאליבא דרבי יעקב ליכא אומדנא לומר דלבתר איסורא חלצינהו אלא ספק הוא וכיון דשמוש נותר לא הוי כי אם מדרבנן לא בעו שריפה מספק. והא דלא אוקי לברייתא כאוקימתא דר"נ ואליבא דר"ש הוא משום דבעי לאוקמי ברייתא כר' יעקב דהלכתא כוותיה. הכלל העולה דבין ר"נ בין רב זביד כולהו אוקימו לברייתא אליבא דר' יעקב. וראיתי למעכ"ת שכתב דגם רב זביד לא מצא מקום לחלק כי אם אליבא דר"ש. ולא ידעתי אנה מצא מעכ"ת דרב זביד אוקי לברייתא אליבא דר"ש דלפי אוקימתא דרב זביד שפיר מיתוקמא הברייתא אליבא דר' יעקב דעצמות הקדשים דלית בהו משום שבירה לא בעי למיבדק תחתונים משום דאמרינן כי היכי דחליץ להני חליץ לאחריני וכולהו הוי חלוצים. אבל עצמות הפסח דאית בהו איסור שבירה אמרינן דהני חלצינהו דוקא ובעו בדיקה התחתונים דבשביל שעשה איסור בעצם אחד לא נאמר שעשה איסור בשאר העצמות והעצמות החלוצים לא בעו שריפה משום דאיכא למימר דקודם שנעשה נותר חלצינהו ומש"ה אין להטעינם שריפה ואי לאו דמסתפינא הייתי אומר דרב זביד לא פליג אר"נ דלעולם דרב זביד מודה דאליבא דר"ש במוצא עצמות בפסח חלוצים דבעו שריפה משום דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן ומסתמא לאחר שנעשו נותר חלצינהו ולא משום ספק מצרכינן להו שריפה אלא משום דאיכא חזקה אלימתא ומאי דאוקי לברייתא באוקימתא אחריתי הוא משום דבעי לאוקומי לברייתא אליבא דר"י דהלכתא כוותיה ולדידיה כיון דליכא אומדנא מש"ה אין להצריכם שריפה ולומר דדלמא בתר שנעשו נותר חלצינהו כיון דשמוש נותר לא הוי כי אם מדרבנן ומש"ה אוקי לברייתא באוקימתא אחריתי ולפי זה ר"נ ורב זביד לא פליגי לענין דינא דר"נ מודה לרב זביד דאליבא דר"י עצמות החלוצים לא בעו שריפה מספק ורב זביד מודה לר"נ דאליבא דר"ש בעו שריפה כיון דאיכא אומדנא דשמשו נותר. אלא דר"נ אוקי לברייתא אליבא דר"ש ורב זביד אליבא דר"י, ורש"י שכתב דרב זביד פליג אדר"נ עכצ"ל דס"ל דמדלא אוקי לברייתא כאוקימתא דר"נ ואליבא דר"ש ש"מ דס"ל דאף אליבא דר"ש לא בעו שריפה ואף דאיכא חזקה. אבל לעולם דאף לרש"י רב זביד אוקי לברייתא אליבא דכ"ע. ולפי מ"ש לדעת הר"ם ניחא טובא דבין לר"נ בין לר' זביד כולהו מוקמי לברייתא אליבא דר"י והלכתא כוותיה אלא דהמוצא עצמות חלוצים פליגי דר"נ בעי שריפה מספק ולרב זביד לא בעו. ומכאן יש סיוע לפירש הר"ם דכי היכי דרב זביד הוא אליבא דר"י ה"נ ר"נ הוי אליבא דר"י. ולדעת רש"י והתוס' ר"נ הוא אליבא דר"ש ורב זביד אליבא דכ"ע. ונראה דמה שהכריחם לדוחק זה לומר דר"נ אוקי לברייתא כר"ש הוא משום דס"ל דאליבא דר"י אליבא דכ"ע לא באו עצמות חלוצים שריפה מספק כיון דאין שריפתם אלא מדרבנן ומש"ה כתבו דר"נ מוקי לברייתא כר"ש דאיכא אומדנא. ולהר"ם לא נראה בעיניו הכרח זה ובפרט שכפי פירושו שמעתתא רווחא ואזלא. (א"ה עיין עוד מזה בפ"י מהל' קרבן פסח):


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:12:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/19:12:1)

**האורג מלוא הסיט כו'.** בסוף תמורה מוקי לה בצפרתא הא לאו הכי בטל ברוב ורבינו לא חילק. ועיין במ"ש מרן בספ"ג מהלכות בכורות:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:13:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/19:13:1)

**כל הנקברין אפרן [וכו'] מותר כו'.** מה שכתב מרן וכמבואר בדבריו בסוף פרק. הוא בסוף פרק ג' מהלכות מעילה:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:15:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sacrifices Rendered Unfit 19:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sacrifices%20Rendered%20Unfit/r/19:15:1)

**היה מקריב עמו בזבחים כו'.** עיין בתוספתא פ"ב דתרומות ועיין במ"ש רבינו בסוף פרק י"ב מהלכות מעשר: סליקו להו הלכות פסולי המוקדשין בס"ד