## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales Chapter 23

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 23:1:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 23:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/23:1:1)

**מקנה אדם הגוף לפירותיו כו'.** ומי שנותן מעות לפירותיו אי מהני. עיין בתשובת מהר"ם אלשיך סי' ז' מהרש"ח סי' ל"ה פ"מ ח"א סי' ל"ד וח"ב סי' ל"ה ועיין בתורת חיים ח"ב סי' כ"א דמוכח מדבריו שם דמהני דומיא דדקל לפירותיו:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 23:6:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 23:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/23:6:1)

**ומה הפרש יש בין המוכר קרקע לזמן קצוב כו'.** כתוב בהשגות איני מוצא מוכר לזמן קצוב שיבנה ושיהרוס אלא באומר נכסי לך ואחריך לפלוני. ודברי הראב"ד תמוהים דמאי סייעתא מייתי מהאומר נכסי לך ואחריך לפלוני דההיא מיירי לענין שאם מכר או נתן הראשון אין לשני אלא מה ששייר ראשון. ואי מק"ו מפיק לה דכ"ש אם הרס או בנה התם שאני משום דאם מכר והפקיעם מן השני מעשיו קיימים ה"ה הרס ובנה אבל מוכר לזמן קצוב דאין בידו להפקיעם ה"נ אין בידו לבנות ולהרוס ועוד דהתם אסור לכתחלה למכור וכאן דברי רבינו הם דלכתחלה נמי בונה והורס, ואפשר שלזה כיון ה"ה שכתב ודברי ההשגות אינם ברורים ודוק. ועוד אני מוסיף דהתם כיון שאם מת שני בחיי ראשון נשארו לראשון אלים כחו לענין זה ודוק: ומ"ש מרן הכ"מ וא"ת והלא הפרש גדול יש ביניהם כו'. איני יודע מי הכריחו לזה דמוכר פירות שדה אפשר דמיירי שכבר יצאו הפירות שאז הוי קנין גמור ודוק:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 23:8:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 23:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/23:8:1)

**ואין השוכר רשאי להשכיר כו'.** כתב מרן בכסף משנה תימה שהרי בפ"ה מהלכות שכירות כתב שלא אמרו אין השוכר רשאי להשכיר אלא במטלטלין כו'. ונראה לי לתרץ בזה ולומר שלכך כתב רבינו ואין השוכר שנראה כחלוקה אחרת לומר שמלבד מה שיש חילוק במקרקעי שהקונה רשאי לנוטעה כו' עוד איכא מלתא אחריתי ואין השוכר רשאי להשכיר שהוא דבר דשייך במטלטלי דוקא והכי ריהטא דלישנא אע"פ שאין השוכר רשאי להשכיר והיינו מטלטלין כמבואר במקומו מ"מ הקונה מטלטלין לזמן ידוע רשאי להשאילו כו' ודוק. ועיין בתשובת מהרא"ש סי' ר"ח ולפי דבריו אפשר ליישב דרבינו איירי בשכבר קבל המשכיר דמי השכירות והקונה אף שקבל דמי הקנייה מקנה לאחר ורצה למצוא חילוק בין שוכר לקונה לזמן ודוק אלא דבעיקר דינו של מהרא"ש יש לי גמגום: