## Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales Chapter 7

###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:1:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/7:1:1)

**כל החוזר בו כו'.** כתב הטור סי' ר"ד בשם הרא"ש ז"ל דהיינו דוקא כשחוזר משום יוקרא וזולא אבל אם חוזר משום שהוא ירא שמא יפסיד הכל א"צ לקבל מי שפרע. וכתב מרן הב"י וז"ל והרמב"ם בפ"ז מהל' מכירה לא הזכיר דינים אלו כלל משמע דס"ל דכיון דד"ת מעות קונות אע"ג דרבנן תקנו שלא יקנו לגמרי מ"מ למה שאמרו דקונות דהיינו למי שפרע קונות לגמרי ואפילו נאנסו אם בא לתבוע מעותיו צריך לקבל מי שפרע, ועיין בתשובת מהר"ם אלשיך סימן י' דס"ל דלדעת הרי"ף ורבינו כל שנאנסו אינו במי שפרע. שוב ראיתי למרן בב"ה שחזר בו וכתב דיותר נראה שדעת הרי"ף ורבינו הוא כדעת הגאונים ז"ל דכל שחוזר מחמת שנאנס אינו מקבל מי שפרע כיון דלא יהיב מידי ודוק:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:4:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/7:4:1)

**מי שהיה לו חוב אצל חבירו כו'.** דין זה יסודתו בפ' הזהב כמ"ש מרן הב"י סימן קצ"ט וכתב בעה"ת שער ס"ד ח"ג והיכא דלוה ראובן משמעון מנה ולאחר זמן כתב לו בשטר וקנין כו'. ודברי הרב תמוהים הם בעיני דע"כ לא אמרינן דבשטר לא קנה עד שיתן הדמים אלא היכא דלא נתן דמים כלל משום דלא סמכא דעתיה דמוכר עד שיקח הדמים אבל היכא דמכר הקרקע בחוב שהיה חייב נהי דלא מהני הנך דמי משום קנין דמלוה להוצאה ניתנה אבל היכא דכתב לו את השטר פשיטא דקנה דהכא ליכא למימר דלא סמכה דעתיה דמוכר וכ"כ הרשב"א בתשובה הביאה מרן ס"ס קצ"א וכן מתבאר מדברי ה"ה הכא בפרקין בדין שלפנינו וכמ"ש הר"ב פ"מ ח"א סימן ס"ו. וא"כ מחלוקת זה שהביא הרב אי חזקה וקנין הוו בשטר או אלימא מיניה ולא בעו דמים לא שייך כלל בנדון זה והדבר צריך אצלי תלמוד: כתב מרן הב"י סי' קצ"ט ודעת הרא"ש כדברי הרמב"ן והרשב"א וכ"כ רבינו בסי' ר"ד דמלוה לא קנה כלל אפילו למי שפרע אא"כ א"ל בהנאת מחילת מלוה וכו'. וכן הוא דעת בעה"ת שער ס"ד ח"ג ועיין במ"ש התוספות פ"ק דמציעא (דף ט"ז) ד"ה האי ודוק. ועיין בתשובת מהרש"ך ח"ב בנוספות סימן כ"ד שכתב בזה דברים מתמיהים ועיין במהרש"ל ח"מ סימן נ"א:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:5:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/7:5:1)

**הלוקח מחבירו קרקע או עבדים וכו' ופסקו הדמים והניח משכון וכו'.** בפ"ק דקדושין בני רב הונא בר אבין זבון אמתא בפריטי ולא הוה בהדייהו זוזי אותיבו נסכא עילוה לסוף אייקר אמתא אתו לקמיה דר' אמי א"ל פריטי אין כאן נסכא אין כאן ועיין במ"ש המרדכי הביאו מרן סי' ר"ד. ובספר ב"ה כתב ומדברי הפוסקים אין נראה לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא אע"ג דבעי הכא דזבינו אותיבו משכון יכול כל אחד לחזור וליכא מי שפרע ועיין בסי' ק"ץ ס"ט ודוק:


###### Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:12:1
[Mishneh LaMelech on Mishneh Torah, Sales 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mishneh%20LaMelech%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sales/r/7:12:1)

**הורו מקצת המורים כו'.** עיין בספר פ"מ ח"א סימן ע"ט שנראה מדבריו דאם ידע המוכר שהוא שליח דקנה המשלח לכ"ע ואף שאמר השליח בפני עדים שרוצה לקנות לעצמו יע"ש. (א"ה עיין בדברי הרב המחבר פ"ד מהלכות שלוחין ושותפין הלכה ד'). כתב הטור סימן קפ"ג ס"ד וז"ל כתב הרמ"ה ראובן שאומר לשמעון זבין לי מידי וזבין ליה מסתמא קנייה ראובן משעת משיכה כו', כוונת דבריו דהאומר לחבירו זבין לי האי מידי הוי כאומר לו זכי לי וכשם שהאומר לחבירו זכה לי במציאה אינו נאמן לומר לעצמי כוונתי לקנות וכמ"ש הטור סימן רס"ט ה"נ באומר זבין (לו) [לי] אינו נאמן לומר לעצמי קניתי ואפילו דיהב זוזי מדיליה. אבל אם יש לו עדים שקודם משיכה חזר בו ואמר שרוצה לקנות לעצמו קנה אפילו שנתן המעות אדעתא דראובן מאחר שמעות אינן קונות ודוקא שהמעות היו של שמעון אבל אם המעות היו של ראובן ונתנם שמעון אדעתא דראובן אע"פ שחזר קודם משיכה בפני עדים ואומר שרוצה לקנות לעצמו לא קנה לפי שהמוכר אינו מקנה אלא לבעל המעות. ומיהו אם טען שמעון שכשנתן המעות זקפם עליו במלוה ונתנם אדעתא שיקנה הוא נאמר מאחר שיש לו עדים שקודם משיכה אמר שרוצה לקנות לעצמו מהימנינן ליה: