## Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim

###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:1
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:1](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:1)

(לסי' תרפ"ח משו"ע או"ח בה' מגילה)


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:2
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:2](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:2)

ב"ה ד' ניסן תרצ"ב. לכבוד הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה בוצינא דנהורא בקי בחדרי תורה כמוהר"ר מאיר חנוך בן ישי יצ"ו.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:3
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:3](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:3)

אדוני הרה"ג.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:4
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:4](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:4)

מטוביה דמר קיים בנו מעכ"ת מצות משלוח מנות באשישות ותפוחים במילי דהלכה ואגדה יקרים מפז ומתוקים מדבש ונופת צופים וסמוך ונראה הציג לפני שאלתו הנכבדה בדבר תושבי ירושלם ת"ו שנוסעים ביום י"ד לתל - אביב ונשארים בה ביום ט"ו. ואחרי שנשא ונתן בהלכה כיד ה' הטובה עליו זו הלכה העלה שחייבים לקרוא את המגילה בברכותיה כחובת מקומם, ומענותנותיה הגדולה דכת"ר פנה אל האזוב ובקש ממני לחו"ד בשאלה זו.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:5
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:5](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:5)

ולע"ד נראה שאם אלה הנוסעים לתל - אביב בי"ד גמרו בדעתם בשעת הקריאת המגילה ובליל י"ד לעקור דירתם ביום המחרת ולהיות ביום ט"ו ג"כ בעיר זו ודאי שאין מברכים ביום ט"ו שהרי בשעה שגמרו בדעתם ללכת לעיר כבר עקרו עצמם מדין מוקף ונכנסו לכלל פרוז. ודבר זה אני למד ממ"ש בירושלמי (מגילה ב' ג') רבי יודן בעי, בן עיר שנתן דעתו לעקור דירתו ליל ט"ו, לא מתניתא הוא בן עיר שהלך לכרך? מתניתא כשהיה בכרך מה צריכה ליה כשהיה בעיר ע"כ. והפ"מ (שם) פירש דהירושלמי פשיט בעיא זו במאמרו הסמוך: אבל מפרשי ימים והולכי מדברות קורין כדרכן בי"ד אמר רבי מנא בעתיד לחזור למקומו, אמ"ר פנחס על כן היהודים הפרוזים פרוז היה באותה השעה ע"כ.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:6
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:6](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:6)

אבל מפירוש קרבן העדה נראה שבעיא זו לא אפשיטא משום דמה שאמר פרוז היה באותה שעה היינו דומיא דהולכי דרכים דלא גמר בדעתו להגיע ביום ט"ו למקומו, אלא שהולך בדרכו ואם יגיע לשם מה טוב אבל בגמר דעתו להגיע לעיר זו יש מקום לומר דבגמר דעתו נעקר ממקומו ונקבע לאותו מקום שחשב ללכת בו.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:7
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:7](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:7)

ועל כל פנים בגמר בדעתו בליל י"ד לעקור דירתו מהכרך וגם עקר דירתו ונמצא ביום ט"ו בעיר מסתברא ודאי שמשעה שגמר בדעתו חלה עליו חובת קריאת בן עיר. ולכשיגיע לעיר קורא ביום י"ד כל היום ואם עבר ולא קרא בי"ד קורא בט"ו בלא ברכה שהרי לא חלה עליו חובת מוקפים כיון שגמר בדעתו בליל י"ד וקיים מחשבתו ונמצא ביום ט"ו בעיר. וכן משמע מדברי מרן שכתב: בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר קורא במקומו וכו' (או"ח פי' תרפ"ח) הרי דגמר בדעתו בזמן קריאה שהוא בליל י"ד או ביום י"ד בבקר (עין מ"א וט"ז שם) מוציא אותו מכלל פרוז או מוקף בן יומו וקורא במקומו והוא הדין לבן כרך שגמר בדעתו וגם נמצא מקצת יום ט"ו בעיר חלה עליו חובת י"ד ופקעה ממנו חובת ט"ו.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:8
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:8](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:8)

ולא עוד אלא שאפילו אם לא גמר דעתו לעקור דירתו מהכרך בליל ט"ו אלא שביום י"ד נסע מהכרך והגיע לעיר ונשאר בה גם יום ט"ו קורא ביום י"ד עד הערב בברכותיה, ואם לא עשה כן קורא בליל ט"ו בלא ברכה. וטעמא דידי הוא דכיון דבליל ט"ו איננו במקומו ואינו חושב לשוב ביום ט"ו למקומו לא חלה עליו חובת מוקף ונקרא פרוז בן יומו ודבר זה אנו למדים ממ"ש בירושלמי (שם) בן כרך שעקר דירתו בליל י"ד נפטר מכאן ומכאן ובפ"מ פירש: תאמר שנפטר מכאן ומכאן שהרי בכרך לא קרא וכבן עיר נמי לא הוי שלא בא לשם ליל י"ד לא יקרא במגילה כלל אתמהא? אלא ודאי מסתברא שזה יקרא מיהת ביום י"ד ולא תליא מילתא בליל י"ד לחוד ע"כ. ובשה"ג (מגילה שם) גריס ריא"ז בדברי הירושלמי בן כרך שעקר דירתו בליל ט"ו והלך לו לעיר ונפטר מבני הכרך ומבני העיר אינו קורא לא בי"ד ולא בט"ו שהרי בי"ד לא היה בעיר ובט"ו לא היה בכרך ע"כ. הא למדת מדברי הירושלמי אלה דבן כרך שלא היה במקומו בליל ט"ו פקעה ממנו חובת קריאת מגילה לגמרי וגם הפ"מ אינו חולק בזה אלא שלפי גרסתו שעקר דירתו בליל י"ד והגיע ביום י"ד בעיר חלה עליו חובת פרוז כיון דמצותו כל היום אבל אם הגיע לעיר משחשכה פטור מכאן ומכאן מטעמא דכתב הריא"ז שביום י"ד לא היה בעיר וביום ט"ו לא היה בכרך. דון מינה כשהיה בעיר ביום י"ד קורא בו ביום הואיל ומצות קריאת מגילה היא כל היום (או"ח ה' מגילה סי' תרפ"ז סעיף א') ולפי"ז יוצא ברור להלכה דכל בני ירושלים שנמצאו ביום י"ד בתל - אביב ואין דעתם לשוב בו ביום או ביום ט"ו בבקר לירושלים קוראים המגילה בברכותיה ביום י"ד, וביום ט"ו בלא ברכה, וזו הלכה שאין עליה מחלוקת לע"ד.


###### Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:9
[Mishpetei Uziel, Volume I, Orach Chayim 25:9](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20I,_Orach%20Chayim/r/25:9)

תו חזיתיה לכת"ר שהעלה להלכה שבן עיר אינו יכול להוציא את בן כרך ידי חובתו מדין כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא הרבים ידי חובתם ולמד זה ממ"ש הר"ן בריש מכילתין ודבר ה' בפיהו אמת כותיה ומטעמיה, וכן פשטו לה בירושלמי (שם) שאין בן עיר מוציא את בן הכרך ידי חובת קריאת מגילה משום דכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתם. אסיפא דמילתא מסגינא בשלמא לכת"ר לכל אשר באהלו ועוד ינוב בשיבה טובה ויזכה להוציא לאור ספריו היקרים והנחמדים ויפוצו מעינותיו חוצה לשמחת כל אוהביו, מוקיריו ומעריציו.