## Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah

###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:1
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:1](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:1)

(ליו"ד סימן רס"ח).


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:2
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:2](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:2)

**ביאור דברי העטור דמחלל שבת בפרהסיא אינו אלא בעבודת קרקע**


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:3
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:3](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:3)

(י"ז אייר תש"ב יום ל"ב למטמונים).


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:4
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:4](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:4)

לכבוד ידידי ומכובדי הרה"ג כמוהר"ר משה דוד גרוס יצ"ו


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:5
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:5](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:5)

נתכבדתי במכתבו היקר מיום ה' דנא ותוכו רצוף שאלת חכם בפרוש דברי העטור [דף סג ד"ה שליחות ובב"י אה"ע סימן מד ד"ה כתב הרמב"ם] שכתב: מחלל שבת בפרהסיא ליתא אלא בעבודת קרקע, ולמלאות רצונו החביב עלי הנני לענות כדלקמן:


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:6
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:6](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:6)

דברי העטור אלה ככתבם הם תמוהים מאד ונראים לכאורה נסתרים מדברי הגמרא בכמה דוכתי שמתוכם מתברר שמחלל שבת בפרהסיא באיזו מלאכות שהן, הוא כעכו"ם לכל דבריו, והלכה זאת היא מוסכמת בכל דברי הפוסקים הראשונים והאחרונים וכבר השיגו על דברי העיטור אלה רבים מגאוני האחרונים כאשר הזכירם מעכ"ת.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:7
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:7](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:7)

ולע"ד נראה שטעות סופר נפלה בדברי העיטור וצריך לגרוס בדבריו: ומחלל שבת בפרהסיא ליתיה אלא כעובד עבודה זרה, וקרוב לומר שהיה כתוב כעובד ע"א, ובטעות העתיקו זה לע"ק וממנו נמשכה הטעות לכתוב מפורש עבודת קרקע.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:8
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:8](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:8)

ודבר זה מוכח מדברי העיטור עצמם שאם לא כן מאי שיאטיה דין זה כאן, הלא הוא סובר דמחלל שבת אינו כגוי לענין קידושין. כמו שכן מוכח מריהטא של כל תשובה זאת, ולכן צ"ל כמ"ש והכי פירושם.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:9
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:9](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:9)

דהנה בראשית דבריו הוכיח מסוגין דבכורות (ל ב) ויבמות (מז ב) דגר שטבל ועלה וחזר לסורו אם קדש קדושיו הם קדושין ודאים ולא כעכו"ם שחוששין לקדושיו.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:10
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:10](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:10)

מכאן שכיון ששם ישראל נקרא עליו פעם אחת אעפ"י שחטא, ישראל הוא לענין קידושין, ומכל שכן ישראל מומר לע"ז שקידושיו קידושין.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:11
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:11](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:11)

ומינה דן גם לענין מחלל שבתות שהוא כעובד עכו"ם שקידושיו קידושין מטעם זה דאעפ"י שחטא ישראל הוא, וכן הסתייע מתשובת רבי שלמה שכתב שהוא הדין מחלל שבת בפרהסיא קידושיו קידושין.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:12
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:12](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:12)

לעומת זאת הביא תשובת דקמאי דכתב: מומר לחלל שבת הואיל והוא מפר ברית הרי הוא עובד עכו"ם ממש ולכן אין קידושיו קידושין. והסתייע לזה מדתניא מקבלין קרבנות מפושעי ישראל חוץ מן המשומד לנסך יין ולחלל שבתות בפרהסיא. מכאן מוכח דמחלל שבתות בפרהסיא גרוע מפושע ישראל. הלכך גם לענין קידושין אין קידושיו קידושין דכיון דהפר ברית לאו ישראל הוא.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:13
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:13](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:13)

וע"ז הכריע העיטור וכתב: ומסתברא, כיון דקי"ל עכו"ם שבחוצה לארץ לאו עובדי עכו"ם הם האידנא אינו משומד לע"ז ומחלל שבתות בפרהסיא ליתיה אלא כעובד עכו"ם, וקידושיו קידושין.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:14
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:14](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:14)

והכי פירושו דלמאי דקי"ל עכו"ם שבחו"ל לאו עובדי עכו"ם הם, הלכך גם אלה שבארץ ישראל אינם אדוקים לע"ז וכדכתבו התוס' (חולין יג ב תד"ה נכרים שבחו"ל). לכן האידנא ישראל מומר אינו משומד לע"ז דכל מי שנעשה מומר אינו אלא כמותם של עכו"ם ונהי דגוי שקדש אין קידושיו קידושין. משום דלא מישראל הוא, אבל ישראל עצמו שנעשה מומר לע"ז אינו יוצא מכלל ישראל הואיל ואינו אלא כעכו"ם שמנהג אבותיו בידו ולא גרוע ממנו.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:15
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:15](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:15)

ומטעם זה מחלל שבתות בפרהסיא אינו אלא כעכו"ם ודבריו מכוונים למ"ש בגמ': אלמא שבת ועבודת אלילים כי הדדי נינהו (עירובין סט ב) אבל אין מחלל שבת חמור ממומר לעכו"ם. הלכך כמו שאנו אומרים לענין ע"ז מנהג אבותיהם בידיהם, גם מחלל שבתות אנו אומרים מנהג העולם הוא עושה להנאתו או לתאבונו ואינו עובד ע"ז, הלכך קידושיו קידושין וגטו גט.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:16
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:16](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:16)

זה מה שנ"ל ברור בכונתו כמו שמוכח מתוכן תשובתו.


###### Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:17
[Mishpetei Uziel, Volume II, Yoreh De'ah 54:17](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20II,%20Yoreh%20De%27ah/r/54:17)

את זאת אני אומר לקושטא דמילתא לפי הבנת תוכם ורוחם של דברי העיטור, אבל אחרי שהתשב"ץ ומרן הבית יוסף העתיקו הדברים ככתבן: שאין מחלל שבתות בפרהסיא אלא בעבודת קרקע ולא העירו על דבריו, צריכים אנו לפרש הדברים ככתבן ולומר שדבריו של העיטור בזה אינם אלא לענין קידושין שהוא שונה בדינו מכל ענינים אחרים, שהרי אפילו גר שטבל ועלה, הרי הוא כישראל לענין זה, שאם קידש קידושין קידושין (יבמות מז ב) והיינו משום שנקרא עליו שם ישראל, וכל שכן ישראל מומר אפילו לע"ז, אלא שיש מחמירין במחלל שבת משום שהוא מפר ברית עולם בין ישראל ובין מקדש השבת. הלכך יש לומר שאין זו הפרת ברית אלא בעבודת קרקע שהיא גלויה ומפורסמת ושאין ליחס אותה למומר בתיאבון, אבל לא בכל שאר עבודות שאין כונת הפרת ברית אות השבת גלויה. ועל כל פנים אין סתירה מהש"ס לסברא זאת שכל מה שנאמר בתלמוד שמחלל שבת הרי הוא כעכו"ם, היינו לענין קרבנות וערוב וכדומה, אבל לא לענין קידושין, ואין סתירה לדברי העיטור גם מדברי הפוסקים, שהרי רוב הפוסקים פסקו שגם מחלל שבת בפרהסיא שקידש קידושיו קידושין, וגם גר שחזר לסורו שקידש קידושיו קידושין (יו"ד סי' רס"ח סעיף י"ב), ולכן ודאי שישראל מומר לע"ז אינו גרוע ממנו, והוא הדין למחלל שבת אפילו בעבודת קרקע ואין צריך לומר בכל יתר העבודות. והנלע"ד כתבתי.