## Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah

###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:1
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:1](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:1)

**מאימתי חלה קיום מצות שמיטה, ודין ירושלים במצוה זו**


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:2
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:2](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:2)

כה אלול תש״י


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:3
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:3](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:3)

יטיב ה׳ הכתיבה והחתימה


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:4
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:4](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:4)

לכבוד רב חביבאי יקר רוח ואיש תבונה כש״ת


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:5
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:5](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:5)

ש.ז. שרגאי יצ״ו


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:6
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:6](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:6)

חבר הסוכנות היהודית לא״י


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:7
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:7](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:7)

ירושלים


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:8
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:8](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:8)

שלום וברכה ברוב חבה,


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:9
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:9](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:9)

מכתבו מיום י״ג סיון דנא, הגיע לידי במועדו, אולם לרוב טרדותי בימים אלה, אחרתי עיוני בו עד האידנא, ואתו הסליחה.


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:10
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:10](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:10)

בראש דבריו עמד על דברי הספרא [בתחלת] פרשת בהר [ויקרא כה] נאמר: ״כי תבואו״ – יכול משבאו לעבר הירדן, תלמוד לומר ״אל הארץ״ – ארץ המיוחדת. יכול משבאו לעמון ומואב, תלמוד לומר ״אשר אני נותן לכם״ – ולא לעמון ומואב. מנין אתה אומר כבשו אבל לא חלקו, חלקו למשפחות ולא חלקו לבתי אבות, חלקו לבתי אבות ואין כל אחד מכיר את חלקו, יכול יהיו חייבים בשמיטה ־ תלמוד לומר ״שדך״, שיהא כל אחד ואחד מכיר שדהו. ״כרמך״ ־ שיהא כל אחד ואחד מכיר את כרמו. עכ״ל הספרא.


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:11
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:11](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:11)

וכבודו הסתפק בטעמו של דין זה שיהיה כל אחד מכיר את חלקו, אם זה מפני שעל ידי כך מסתיימת החלוקה, ואינם חייבים בשמיטה אלא אחר כבוש וחילוק, או שהטעם הוא משום קנין?


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:12
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:12](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:12)

וזאת תשובתי:


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:13
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:13](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:13)

מאמר זה נאמר במקום אחר בספרא: ״כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה״ [ויקרא יד,לד], לאחוזה עד (אשר) שיכבשו, מנין אתה אומר כבשו אבל לא חלקו, חלקו למשפחות ולא חלקו לבתי אבות, חלקו לבתי אבות ואין כל אחד ואחד מכיר את שלו, שלא יהיו מטמאים בנגעים – תלמוד לומר ״ובא אשר לו הבית״ [שם לה], עד שיהיה כל אחד מכיר את שלו (ספרא מצורע על הפסוק).


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:14
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:14](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:14)

מכאן אתה למד שהכבוש עושה קנין, ומשעה שכבשו כבר נעשית להם לישראל אחוזה, ומה שאמרו שיהיה כל אחד ואחד מכיר את שלו, אינו מדין קנין, אלא מגזרת הכתוב מדכתיב: ״אשר לו הבית״ ומדכתיב: ״שדך… וכרמך״ (שם כה,ד).


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:15
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:15](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:15)

וכן מוכח מתלמודין: ״והתניא: ״לאחוזה״ [ויקרא יד,לד] – עד שיכבשו אותה, כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים, חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות, חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו, מנין? תלמוד לומר ״ובא אשר לו הבית״ [שם לה], מי שמיוחד לו, יצא אלו שאין מיוחדים לו״ (יומא יב,א).


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:16
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:16](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:16)

הרי לך מפורש שדין זה דכל אחד מכיר את שלו, לא משום קנין הוא, שהרי משעה שכבשו ישראל את הארץ נעשית אחוזתם, ולכל אחד מישראל יש לו חלק בכל גריוא דארעא [=מידת ארץ] להיות נקרא קנינו, אלא שלענין נגעי בתים, וכן לענין שביעית, הקפידה התורה שיהיה כל אחד מכיר את שלו, כלומר שיהיה חלקו מבורר ומיוחד לו, וכל מה שמיוחד לו הרי הוא קנינו, הואיל וארץ ישראל היא קנינם של ישראל.


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:17
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:17](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:17)

מכאן נפשט הספק לענין ירושלים שלא נתחלקה לשבטים. והנה עיקר דין זה הוא במחלוקת התנאים, דיש תנאים סוברים שירושלים נתחלקה לשבטים, מדכתיב: ״ובין כתפיו שכן״ [דברים לג,יב](יומא שם), אבל ההלכה נפסקה כדברי האומרים: לא נתחלקה לשבטים, שהרי אמרו: ״עשרה דברים נאמרו בירושלים וכו׳: אין הבית חלוט בה, דכתיב: ״וקם הבית וגו׳ לקונה אותו לדורותיו״ [ויקרא כה,ל], וקסבר, לא נתחלקה ירושלים לשבטים, ואינה מביאה עגלה ערופה, דכתיב: ״כי ימצא חלל באדמה אשר ה׳ אלקיך נותן לך לרשתה״ [דברים כא,א], וירושלים לא נתחלקה לשבטים, ואינה נעשית עיר הנדחת, דכתיב: ״עריך [שם יג,יג]… ואינה מטמאה בנגעים, דכתיב: ״ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם״ [ויקרא יד,לד], וירושלים לא נתחלקה לשבטים״ [בבא קמא פב,ב], וכן פסק הרמב״ם ז״ל: ״אין הבית נחלט בה וכו׳ לפי שלא נתחלקה לשבטים״ (הלכות בית הבחירה פ״ז הי״ד).


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:18
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:18](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:18)

ומכל מקום לא אמעיטא ירושלים אלא מאותם המצוות שכתוב בהן: ״לקונה אותו לדורותיו״, או ״נותן לך לרשתה״ ״עריך״, ו״אחוזתכם״, וירושלים כיון שלא נתחלקה לשבטים, אינה קנויה לאיש מישראל לדורותיו, מדין נחלת השבט שהיא לדורותיו, כמו שנאמר: ״ואל אחוזת אבותיו ישוב״ [ויקרא כה.מא], ואינה נתונה ליחיד לרשתה, וכן אינה נקראת ״עריך״ ולא ״אחוזתכם״. אבל שביעית נאמר בה: ״אשר אני נותן לכם״ [שם כה,ב] נוהגת גם בירושלים, שהיא אחוזת כל ישראל, וכדאמרן, שהרי ירושלים אף על פי שלא נחלקה לשבטים, בכל זאת אינה הפקר, שכל הרוצה מיחד לו בית או שדה, אלא היא נתונה בידי המלכות או בית דין האומה ובא כחה, שהם מיחדים בתים או שדות לדירה ועבודה, ולא בשכירות, דהא ״אין משכירים בתים בירושלים״ (מגילה כו,א). וכיון שכן, נקראים הבתים והשדות הנתונים להם מיוחדים להם, ונוהג בהם דין נגעי בתים¹ ודין שביעית, שהרי מצד הקנין כל ישראל יש להם קנין בירושלים משעה שנכבשה, וכאשר מיחדים להם מקום, הרי נעשה קנינם המיוחד ומוכר להם שהם שלהם כל זמן שהוא ברשותם, שאם לא כן לא נמצא ידינו ורגלינו להבין הלכה זאת דאין הבית חלוט בה, והלא המוכר הראשון במה קנה את הבית, לגאול אותו אם ירצה, או לשוב אליו ביובל².

footnotes:
¹ ראה רמב״ם הלכות בית הבחירה פ״ז הי״ד והלכות טומאת צרעת פרק י״ד הלכה י״א – וצ״ע.
² ולכאורה לאור דברי אבות דרבי נתן (פל״ה פיסקה ב) הדברים מתבהרים שכן כתוב: ״אין מוכרים בה בתים אלא מן הקרקעות ולמעלה״, וכתב שם ב״כסא רחמים״ בשם הרב ״אהבת הסד״: הוא הבנין, דקרקע עצמו לא יוכל למכור, דהא לא נחלק לשבטים ואינו שלו. ע״כ. משמע שעיקר הקפידא על קניין קרקעות ולא בתים.


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:19
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:19](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:19)

מכאן מוכח להדיא שיש קנין מיותר לאנשים מישראל בירושלים, לא מתוך נחלת השבט, אלא על ידי העברה מצד המלכות או בית דין האומה.ומעשה דוד יוכיח שאמר ״אתה וציבא תחלקו את השדה״ (שמואל ב, יט,ל), וכן נאמר: ״אחד מן העשרה לשבת בירושלים״ (נחמיה יא,א), ובודאי שלאלה נתנו בתים ושדות מיוחדים לדירה ועבודה, וכיון שכן, התחייבו בשביעית אף על פי שלא היו מחולקים לשבטים, הואיל והיו מכירים שדותיהם וכרמיהם, וראיה מפורשת לכך מדלא מנו בין הדברים שנאמרו בירושלים גם את זאת, שאינו נוהג בה דין שביעית. הלכך ודאי חל דין שביעית לכל הלכותיה גם בירושלים.


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:20
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:20](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:20)

מכאן יוצא לדין בענין הקבוצים, או מושב שיתופי על אדמת הלאום, שהם חייבים בכל דיני שביעית, הואיל ואדמת ארץ ישראל בשובה לרשות ישראל, אפילו על ידי קנין יחיד, היא קנינם של ישראל מדין נחלת ה׳ לאבות האומה וזרעם, ומדין כבושה על ידי יהושע שעשה אותה אחוזת ישראל לעולמים. אלא שכל זמן שאין אדם מכיר את כרמו ושדהו המיוחד לו, אין עליו דין שביעית, ומשהכיר את שדהו המיוחד לו, חל עליו חובת שביעית לכל פרטיה, כמו שכן חלה חובה זאת על ירושלים, אף על פי שלא נחלקה לשבטים, לפיכך אינה אחוזתכם, כלומר אחוזת קנין מיוחדת לשבטים ובתי אבות, אבל אחוזה היא לכל ישראל, ובהגיע איש מישראל לידי כך שמכיר את שדהו ואת כרמו, חייב בכל דיני שביעית, ומדין שדה משותפת¹ אינה פוטרת משביעית, וכמו שכתבתי בעניי במשפטי עזיאל (חלק א יורה דעה סימן כ״ז עיי״ש).

footnotes:
¹ באבות דרבי נתן (שם פיסקה ג׳) איתא: ״מכל שבטיכם״ ־ זו ירושלים, שכל ישראל שותפים בה.


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:21
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:21](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:21)

והנראה לעניות דעתי כתבתי


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:22
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:22](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:22)

בברכת כתיבה וחתימה טובה ורגשי כבוד וחבה,


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:23
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:23](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:23)

בן ציון מאיר חי עזיאל


###### Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:24
[Mishpetei Uziel, Volume IX, Yoreh De'ah 43:24](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20IX,_Yoreh%20De%27ah/r/43:24)

ראשון לציון הרב הראשי לישראל