## Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:1 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:1](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:1) (ליו"ד סימן ש"ח) ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:2 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:2](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:2) **בענין הנ"ל** ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:3 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:3](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:3) כ"ה תמוז תש"ט ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:4 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:4](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:4) לכבוד ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:5 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:5](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:5) הרב הגאון המפורסם וכו' ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:6 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:6](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:6) כמוהר"ר ישעיהו חלמיש יצ"ו ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:7 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:7](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:7) רב ואב"ד נחלת יצחק ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:8 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:8](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:8) שלום וברכה ברוב חבה והוקרה. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:9 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:9](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:9) מכתבו מיום י"ד דנא קראתי בחפץ לב והנני להשיב מאהבה: ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:10 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:10](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:10) בתשובתי הקודמת לא התעלמתי מדבר זה שהממשלה תזכה בנכסים אלה הנטושים או רטושים תמורת נזקים שנגרמו לנו או תמורת פצויים אחרים אבל בכל זאת כל זמן שלא נחתם השלום נכסים אלה אם בחזקת בעליהן ורשותם גם בגוף הקרקע וגם בפירותיהם. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:11 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:11](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:11) ומ"ש מעכ"ת: מכל מקום הזיתים – הממשלה מחרימה אותם לטובת המדינה וזוקפים בחשבון לשלם כסף, וא"כ זיתים אלו שייכים לממשלה, דהא אפילו אם היו ג"כ באים, הממשלה היתה מחרימה אותם לטובת המדינה. והסתייע ממ"ש רמ"א: יש אומרים דהיורד נוטל הפירות. דברים אלה אינם נכונים לע"ד, כי הממשלה לא החרימה ולא תחרים את פירות נכסי נטושים ורטושים אלא מעברת אותם ומוכרת אותם לזכותם, וכיון שכן כל הקונה פירות אלה אחרי שנגמרו מלאכתם למעשרות פטור מתרומ"ע כדין קונה פירות של לא יהודים, ואין הבדל אם מכרם הנכרי עצמו או מישראל שעובד ומוכר אותם לזכותו, ולא נכון לגמרי מה שכתב מדעתו שאם היו כאן ג"כ היתה מחרימה את פירותיהם של הערבים שנשארו בארץ. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:12 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:12](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:12) ומה שהסתייע מעכ"ת מפסק רמ"א שהיורד נוטל הפירות. אין זה מדוייק שלא נאמר דין זה אלא בשבוי שהורידו קרוב לנכסיו כדי לעבוד ולהשביח את הנכסים, שבית דין הורידו לנכסים ע"מ שיאכל כל פירותיו שכיון שמורידים קרוב לנכסיו לטובתו של השבוי עצמו אם ישוב בחיים, וכדי שלא להפסיד את הראוי ליורשו במקרה שימות (עין סמ"ע סי' רפ"ה ס"ק ד') וכיון שכן נוטל כל הפירות לדעת היש אומרים שכתב רמ"א, אבל אם מנו בית דין אפוטרופוס על הנכסים לית דינא ולית דיינא שהאפוטרופוס יאכל את כל הפירות, הלכך בנדון דידן שהממשלה מנתה מחלקה מיוחדת של אפוטרופוסות ודאי שכל הפירות הם בבעלותם של הערבים שברחו עד שתחרים או תקבל אותם הממשלה לזכותה המוחלט של המדינה. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:13 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:13](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:13) ומעכ"ת כתב לצדד לפטור, משום שיש גם אזרחים לא יהודים. ועוד דלא הוה זרעך המיוחדת לך, וכדכתב רש"י ז"ל בטעמא דלא יתחייבו במעשרות בשבע שכבשו דכתיב דגנך תבואת זרעך המיוחדת לך (כתובות כ"ה). ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:14 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:14](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:14) ולע"ד נראה שאין בטעמים אלה לפטור מתרומ"ע פירות נכסי נטושים ורטושים של הערבים, דלטעמא קמא שישנם אזרחים לא יהודים הרי קיי"ל שותפות עכו"ם חייבת בתרומ"ע (רמב"ם ה' תרומות פ"א ה"כ). וגם לטעמא בתרא דלאו זרעך המיוחד לך נמי אין זה פוטר דהרי גם קודם שחלקו הוו כל ישראל שותפין בה, ופירות השותפים חייבים בתרומ"ע מדכתיב מעשרותיהם, (חולין קל"ו רמב"ם הל' תרומות פ"ד ה"ח). ובאמת גם רש"י לא סמך על פירושו זה וכתב: ועוד שהרי תלה הכתוב המעשר במנין שנות השמיטה וכו' וכן כתב: דכתיב עשר תעשר וכתיב בתריה במקום אשר יבחר עד שנבחרה שילה לא נתחייבו והיינו לאחר כבוש וחילוק וכו' (ב"מ פ"ט). ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:15 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:15](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:15) לכן נראה לע"ד שמ"ש רש"י בכתובות לטעמא קמא היינו דוקא בכיבוש יהושע שכיון שנאמר בה לאלה תחלק הארץ בגורל ע"פ ה' כל זמן שלא חלקו עומדת הארץ ברשות ה' המנחיל אותה לישראל ולא תבואתך היא ולא איתרבו כל ישראל מדכתיב מעשרותיכם שהרי עדין אינה של ישראל אבל אחרי שחלקו נעשית הארץ קנינם של ישראל וחייבת בתומ"ע אפילו אם חזרו והשתתפו באדמה ופירותיה. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:16 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:16](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:16) וכן מתפרשים דברי רש"י דבמעשר כתיב תבואת זרעך שיביא כל אחד ואחד את שלו (נדה מז) ודבריו ברור מללו דהיינו עד שתהיה אפשרות לכל אחד ואחד להוציא קודם שחלקו שאין אחד יכול להביא את שלו הואיל וקודם חלוקה אין קנין לשום אחד, והלכך אין לכל אחד דין שותפות. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:17 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:17](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:17) מכללם של דברים למדנו שטעם זה של דגגך זרעך המיוחד לך, אינו מוסכם וגם רש"י לא סמך עליו, ועכ"פ אין ללמוד משעת כניסת ישראל לארץ קודם שחלקו את הארץ ונעשתה קנינם המשותפת של כל ישראל. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:18 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:18](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:18) לכן נראה כדכתבינא בתשובתי הקודמת, ותו לא מידי. ###### Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:19 [Mishpetei Uziel, Volume VI, Yoreh De'ah 97:19](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VI,_Yoreh%20De%27ah/r/97:19) והנלע"ד כתבתי.