## Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim

###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:1
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:1](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:1)

**ניקוי הרחובות ע"י גוי בשבת**


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:2
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:2](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:2)

(או"ח סימן רמד, סימן שז וסימן שלז)


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:3
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:3](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:3)

• היתר כזה הוא פירצה מסוכנת, ויגרום כמה תקלות בעוד שאין הדבר הכרחי • בטעם איסור אמירה לגוי, ואם הוא איסור תורה או מדרבנן • גוי שהוא פועלו ושכירו של הישראל, נראה שלכו"ע יש באמירה לו איסור תורה • באלו תנאים הותרה אמירה לגוי בשבת • ניקוי הרחובות יש בו איסור מדאוריתא, משום בונה • יש לאסור גם משום שמכוניות הובלת האשפה שייכות לישראל • אין להתיר שום עשית מלאכה בשבת ע"י מכירה או שותפות עם גוי, והיא פירצה גדולה


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:4
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:4](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:4)

ירושלים יג תשרי תשי


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:5
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:5](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:5)

נשאלנו מעירית ת״א אם מותר לנקות את הרחובות של העיר בש״ק, היינו להריק את פחי האשפה שאצל כל בית ובית ע״י נכרים שעוסקים בעבודה שכזו במשך כל השנה, באופן שלא יתערב שום יהודי בכל עבודת הנקיון.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:6
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:6](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:6)

והנה מצד אחד שמחנו לשמוע כי מסכימים לעשות עבודה ע״י נכרים ואין עוד הצעקה של שבת גוי, וזה סימן טוב ותקוה שעבודה נחוצה בהרבה שטחים תיעשה מעתה ע״י נכרים. הדחיפות שבזה היא לדבריהם מטעמי בריאות, מפני שעפ״י הרוב מתמלאים הפחים אשפה בעש״ק בשעת נקוי הבתים והכנת מאכלים לשבת ועוד, והאשפה נשארת עד יום א׳ בשבוע.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:7
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:7](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:7)

והנה במג״א סימן רמד [ס״ק ח] מביא שבעירו (קאליש) נהגו להוציא את הזבל ע״י נכרים אעפ״י שיש בזה מלאכה דאורייתא, כדין היתה לו גבשושית ונטלה, וצ״ל שאיזה גדול התיר להם. והחיי״א מחמיר (וגם במשנה ברורה מביא דברי חיי״א אלה לאיסור [ס״ק יג].


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:8
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:8](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:8)

יש מלאכה דאורייתא שהנכרים משתמשים באוטו. אולם יש מקום לומר שבאמת אין דורשים מהם לעבוד באוטו דוקא ויכולים לקחת סוסים וכדומה, אלא שהם בוחרים לעשות באוטו לתועלת עצמם (אעפ״י שהאוטו ויתר הכלים של העיריה, יכולים אנו לסדר ע״ז שטר מכירה לנכרי, כנהוג במכירת חמץ).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:9
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:9](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:9)

סוף דבר יש צדדים לכאן ולכאן, ומכיון שזהו ענין ארצי־כללי צריכים להוציא פס״ד ברור שיתקבל אצל כל הרבנים בארץ.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:10
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:10](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:10)

במטותא לעיין בזה ולהחליט דבר ברור. אנו חושבים שכדאי להתיר ולהתנות, כי ההיתר הוא כך:


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:11
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:11](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:11)

להריק את הפחים בלבד ולהוליך אותם למקום מסויים, אבל לא לטאטא את הזבל שברחובות, ואולי תהיה זו התחלה טובה לנו שהרבה מלאכות נחוצות הנעשות עתה ע״י יהודים למרות כל המחאות שלנו, תיעשנה מהיום ע״י נכרים לבד. וה׳ ינחנו בדרך הישרה ויצילנו ממכשול ושגיאה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:12
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:12](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:12)

וזאת תשובתי:


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:13
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:13](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:13)

מאז נודעתי דבר זה מפי העתונים לא נחה דעתי בתקנה זאת שאני רואה בה קלקלה משתי בחינות:


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:14
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:14](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:14)

א. תקנה זאת היא פרצה מסוכנת לעשות את השבת חול ע״י גוי, שאם נתיר דבר זה שאין בו אפילו צורך הכרחי ולא משום פקוח נפש כלל, הרי היתר זה משמש הוראת היתר לשותפות גוי או פועלים גוים לעשות כל מלאכה ומסחר בשבת. אמנם יש להתיר מלאכה ע״י גוי בדברים הכרחיים מאד וחיוניים שהם מוכרחים להעשות בשבת, אבל לא דברים שהם ליותר טוב.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:15
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:15](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:15)

ב. תקנה זאת עלולה להביא סכסוכים וחכוכים בין ישראל לבין גוים, אפילו אם יהיה זה לכבוד הרחובות, אין צריך לומר בכניסה לבית [-לחצרות הבתים], ולמה לנו להכנס בעסק זה שיש בו חשש של מחלוקת וסכסוכים מזיקים מאד.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:16
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:16](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:16)

וכשראיתי תקנה זאת שאלתי את עצמי מה יום מיומיים? זה עשרות שנים מאז נוסד הישוב היהודי מחוץ לירושלים ויפו, ולא היו מכבדים את הרחובות ולא מבערים את האשפות שבשכונות ישראל בשבתות ומועדים, וגם כשהיו הפועלים לא יהודים ופקידי העיריה הלא יהודית, וכן הונהג. מאז נוסדה ת״א [תרסט — 1909] ועד היום לא היה פוצה פה ומצפצף על חוסר נקיון בבתים וברחובות, ומה נתחדש היום שגוים אלה יהיו פקידי עיריה יהודית? ואדרבה דבר זה מחייב יותר וזהו כשובב בבית ישראל ובאמירת ישראל ולשם ישראל.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:17
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:17](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:17)

לכן נלע״ד לקיים את מנהגנו עד היום ולהמנע בהחלט מכבוד הרחובות וביעור האשפות ביום שבת ומועד, וכך נאה ויאה לנו מכל הבחינות, ועל כגון זה נאמר: ״שב ואל תעשה עדיף״ [ערובין ק,א], ומוטב לכבד את הרחובות ולבער את האשפות בערב שבת ומועד אחרי הצהריים, ובדרך זה הכל בא על מקומו בשלום. את זאת אני אומר מסברא, ועתה נדון מצד ההלכה כדרכה של תורה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:18
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:18](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:18)

א. אמירה לגוי — שבות


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:19
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:19](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:19)

הרמב״ם ז״ל פסק: אסור לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת וכו׳, ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניו (הלכות שבת פ״ו ה״א). מכאן שאמירה לגוי אינה אסורה מדין תורה אלא מדברי סופרים. אבל רש״י כתב: והרי הוא שלוחו לישאנו בשבת (שבת קנג,א ד״ה מאי טעמא), והיינו משום דיש שליחות לגוי מדאורייתא, וכן כתב רש״י בפירושו על התורה: ״לא יעשה בהם״ — אפילו על ידי אחרים (שמות יב,טז), ועיין רמב״ן שם שם, ולפי מ״ש רש״י לשיטתיה אזיל דאמירה לגוי אסורה מן התורה מדין שליחות, וכן כתב מרן הב״י בשם הסמ״ג: ״כל מלאכה לא יעשה בהם״, לא תעשה אתה ולא יעשה חבירך ולא יעשה הגוי מלאכתך (ב״י או"ח סוף סימן רמד).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:20
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:20](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:20)

והנה החת״ס הביא דברי הבית מאיר דבשבת עיקר הקפידא שינוח הישראל [ולא אגוף המלאכה] ולא שייך שלוחו כלל, ועל יסוד זה כתב החת״ס ופרש דברי רש״י דה״ק: שגם במקום שאין אמירה לגוי, כגון שנתן לו כיסו סמוך לחשיכה, או אפי׳ אח״כ ואין אומר ואין דברים, אסור, דנעשה כשלוחו, כיון שלצורך ישראל הוא עושה (חת״ס או"ח סימן פד וחו"מ [ח״ו סימן כד).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:21
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:21](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:21)

ולע״ד נראה שגם בשבת שייך דין שליחות, שהרי המלאכה בשבת נאסרה לישראל משום קדושת השבת, ולא רק משום מנוחה, ולא נאמרה מנוחה אלא לעבדך ואמתך וכו׳ [דברים ה,יד], וכן אמרו: לא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול (שבת קיג,ב ותד״ה שלא, ושו״ע או"ח סימן שז ס״א). ואם כן שפיר שייך לומר אסור שליחות בשבת, ופירוש החת״ס שנעשה כשלוחו, אינו סובל דברי רש״י שכתב: והרי הוא שלוחו לישאנו בשבת.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:22
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:22](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:22)

קושטא הוא דרבים וכן גדולים סברי כדעת הרמב״ם דאמירה לגוי אינה אסורה אלא מדרבנן, מ״מ כשהגוי הוא פועלו ושכירו של ישראל, י״ל דאסור מדאורייתא מדין יד פועל כיד בעה״ב וכמ״ש המחנה אפרים (עיין שד״ח כללים מערכת האלף סי׳ קס״ד וסי׳ קע״ז).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:23
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:23](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:23)

מכללם של דברים למדנו שדין זה במחלוקת הוא שנוי, ובאמירה לגוי שהוא גם פועלו יש בו משום ספק איסור דאורייתא, ולסברת המחנה אפרים דפועל גוי חשוב כידו של ישראל, והרי הוא כאלו נעשה על ידו ממש (מחנה אפרים הל׳ שלוחים סימן יא), יש בזה נוסף על אסור אמירה גם אסור מלאכה ממש, לא להתחייב עליו מיתה, משום דלא מצינו זה חוטא וזה מתחייב אפילו למי שהוא כידו, אבל יש איסור מעשה עבירה של חלול שבת.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:24
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:24](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:24)

והנה בסברא זאת רבו הדעות, הללו מחזיקים דעת המחנ״א, והללו חולקים עליו (עין שד״ח כללים מערכת א׳ סי׳ קמו) והדברים עתיקים, וכבר כתבתי ע״ז במקום אחר ואין כאן מקום להאריך. ולי נראה לומר דגם למ״ד שאין הפועל כידו ממש, יש באמירת בעה״ב לפועל גוי משום ״למען ינוח עבדך ואמתך כמוך״ [דברים שם], וכל פועל ושכיר יש לו דין עבד ואמה לענין זה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:25
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:25](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:25)

ועכ״פ גם אם נקבל סברת הרמב״ם ודעמיה דאמירה לגוי אסורה מד״ס, חמורים ד״ס אלה יותר מכל אסורי שבת שמדבריהם, שהם סיג לאותה עבירה עצמה (עיין או"ח סימנים שלח-שלט), אבל אסור סופרים דאמירה לגוי חמורה יותר, משום שלא תהא שבת קלה בעיניו, וכמ״ש הרמב״ם ז״ל, ולכן אין להתיר אמירה לגוי אלא כעין אותם הגבולים שגבלו רז״ל.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:26
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:26](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:26)

ב. היתר אמירה לגוי מוגבל:


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:27
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:27](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:27)

א. למנוע עבירה ודאית של ישראל כגון מחשיך בדרך, דקים להו לרבנן שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, אי לא שרית ליה אתי לאתויי ד׳ אמות ברשות הרבים (שבת קנג,א).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:28
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:28](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:28)

ב. דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לישראל בשבת, אלא משום שבות, והוא שיהיה שם מקצת חולי, או יהיה צריך לדבר צורך הרבה, או מפני מצוה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:29
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:29](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:29)

ג. להביא מים דרך חצר שלא עירבו לרחוץ בו המצטער, ויש אוסרין (או"ח סימן שז סעיף ה).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:30
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:30](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:30)

ד. העיטור מקיל בתנאים אלה גם במלאכה דאורייתא, ורוב הפוסקים חלקו עליו (עיין או"ח סימן רעו סעיף ב בהג״ה, וט״ז סימן שז ס״ק ד).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:31
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:31](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:31)

ה. כלל גדול אמר המג״א: ודע שאין מדמין דבר לדבר בעניני שבותין, ואין לך בהם להתיר אלא מה שאמרו חכמים (מג״א [סימן שז] ס״ק ז).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:32
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:32](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:32)

לאור דברים אלה נסור לדון בשאלה דנדון דידן:


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:33
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:33](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:33)

ג. כבוד הבית או הרחוב


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:34
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:34](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:34)

מרן ז״ל פוסק: אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף, ויש מתירין אפילו שאינו מרוצף, ורמ״א כתב:


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:35
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:35](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:35)

ויש מחמירים אפילו במרוצף ואין לשנות, מיהו ע״י כותי מותר (או"ח סימן שלז ס״ב). וטעמא דדינא כתב המחצית השקל משום דבאמירה לא קפדינן אפסיק רישיה, וכמ״ש המג״א לעיל סימן רנג ס״ק מא. אולם דין זה אינו מוסכם, שהרי הרש״ל אוסר אפילו ע״י גוי במקום שנוהגין איסור, אלא שנהגו להקל (מג״א סימן שלז ס״ק ד).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:36
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:36](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:36)

ונראה ודאי שלא נחלקו הפוסקים בדבר הזה אלא בבית ומשום שאינו מכון לאשווי גומות, אבל ברחוב גם כשהוא כביש סלול ומזופת יש בו משום אשווי גומות, וכבוד מכוון לכך. צא ולמד ממ״ש המג״א [סימן רמד ס״ק ח] על מנהג בני עירו לשכור גר בקבלנות ליקח זבל מן הרחוב וכו׳, ואע״ג דמלאכה דאורייתא, כדאמרינן: היתה לו גבשושית בשבת ונטלה חייב משום בונה, דמתקן הרחוב הוא, מכאן למדנו שגם הוצאת הזבל מרחוב הוא בכלל מתקן וחייב משום בונה, וכל שכן במכבד הרחוב שהוא מתכוין לכך לסקלו מכל מכשול. ולכן לדברי הכל אסור אפילו ע״י גוי, שאין זה כגדר דבר שאינו מתכוין, אלא הרי היא מלאכה גמורה שמתכוין בה. ועכ״פ כביש הרחובות הוא כבית שאינו מרוצף שאסור לכבדו לדעת הרמב״ם, וגם רמ״א ז״ל לא התיר ע״י גוי אלא במרוצף, שלא נאסר אלא מדין חומרא ומנהג שאין לשנות, וע״ז הוא דכתב: מיהו ע״י כותי מותר, אבל כביש שדינו כבית שאינו מרוצף אין להתיר ע״י כותי.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:37
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:37](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:37)

ולפי״ז נראה שלא נחלקו הרש״ל והרמ״א בדין זה, אלא מר אמר חדא בשאינו מרוצף, ומר אמר חדא במרוצף. ועכ״פ לשון דברי רמ״א מוכיחים שלא התיר על ידי כותי אלא במרוצף, ואין אנו צריכים לטעמו של מחה״ש.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:38
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:38](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:38)

והנה הגאונים הגדולים בשאלתם זאת הביאו דברי המג״א: שבעירו נהגו להוציא הזבל ע״י נכרים אעפ״י שיש בזה מלאכה דאורייתא וכו׳ וצ״ל דגדול הורה להם (החיי"א מחמיר וגם במשנה ברורה מביא דברי חיי״א אלה לאסור, ע״כ).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:39
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:39](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:39)

ולע״ד אין ראיה להתיר מדברי המג״א, שהלא מנהגם של בני עירו היה לשכור גוי בקבלנות ליקח הזבל, אבל בשכיר יום פשיטא דאסור, ולא עוד אלא שגם בקבלנות כתב: ומ״מ ראיתי שהגדולים לא רצו להתיר לבנות בית כנסת בשבת בקבלנות משום חלול ה׳, אבל תקון הרחוב אין נקרא על שם ישראל כל כך. ומ״מ במקום שאין נוהגים היתר ברחוב אין להקל (מג״א או"ח סימן רמד מג״א ס״ק ח).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:40
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:40](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:40)

מדבריו למדנו ברחובותינו שהם נקראים על שם ישראל, אין להתיר לקיחת הזבל מן הרחוב ע״י גוים אפילו אם הם קבלנים. ואף גם דאם במקום שאין נוהגים היתר אין להקל ברחוב אפילו אינם נקראים על שם קנין הממשלה או העיריה המקומית, ואפילו אם הגוי הוא הקבלן, ואין צריך לומר אם הוא שכיר. ובנדון דידן שהרחובות (בחסד ה׳) נקראים על שם ממשלת ישראל ועירית ישראל, והפועלים הם שכירי חדש ע״מ לעשות עבודתם יום יום, וגם נהגו עד היום לאסור, אין להתיר מנהג אסור זה לדברי הכל. ועוד זאת דברי המג״א לא נאמרו אלא בלקיחת הזבל מהרחוב, והיינו הרמת הזבל ביד או במכשיר אחר, אבל במכבד הרחוב אין מי שיתיר. תדע שהרי המג״א לא הזכיר בדבריו אלה דברי השו״ע ורמ״א בסימן שלז, והיינו שאין זה מענינו וכדאמרן.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:41
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:41](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:41)

ד. העברת הזבל והאשפה במכונית


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:42
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:42](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:42)

הרבנים הגאונים בשאלתם להתיר העברת הזבל במכונית ע״י גוי משום שאין דורשים מהם לעבוד באוטו דוקא ויכולים לקחת סוסים וכדומה, אלא שהם בוחרים לעשות באוטו לתועלת עצמם (ואעפ״י שהאוטו ויתר הכלים הם של העיריה, יכולים אנו לסדר שטר מכירה לגוי כנהוג במכירת חמץ) ע״כ.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:43
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:43](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:43)

ואין דבריהם נהירין לע״ד. כי הובלת הזבל אינה מוטלת על הפועלים אלא בהעמסתו על המכונית והובלתו למקומו, אבל כלי ההובלה נתנים להם מעירית ישראל בצורה של מכוניות ובלא זה אינם חייבים למלאות עבודה ואת, ולפי״ז אין כאן בחירה לתועלת עצמם אלא לתועלת העיריה, שנוח לה שההובלה תעשה במכוניות משא שהן מכילות זבל מרובה ומכוסה באופן שלא יהיה ריח הזבל נודף מהן, ובאופן שלא ישפך הזבל ברחוב וגם בדרך מהירה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:44
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:44](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:44)

ואעיקרא דדינא פירכא שלא נאמר חלוק זה דעושה לטובתו אלא בעושה הגוי מעצמו ולעצמו, שאין מעשיו מוכיחים שלצורך ישראל הוא עושה, ואין לחוש שמא ירבה בשביל ישראל (ראה או"ח סימן שכה). ובהעדר אחד מתנאים אלה אסור לישראל ליהנות ממעשיו של הגוי.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:45
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:45](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:45)

ובנדון דידן כל תנאים אלה נמצאים לגריעותא, שהגוי עושה בשביל ישראל ולצורך ישראל, לכן גם אם עושה לטובתו לאו כלום הוא, ובאמת לא נאמר היתר העושה לתועלתו אלא דוקא בעושה לעצמו, כגון הדליק נר לעצמו או עשה כבש לירד בו, או עשה ארון או קבר, אבל אם עשה בשביל ישראל, אעפ״י שהוא עושה גם לתועלתו, אין צד היתר.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:46
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:46](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:46)

זאת ועוד אחרת, שאין הדברים אמורים אלא בעושה הגוי מעצמו בלא אמירת ישראל, אבל אם עושה באמירת ישראל — אסור מדאורייתא או מדרבנן, לכל מר כדאית ליה, ואפילו אם עושה לעצמו, שהרי הוא עושה מלאכה בפקודתו או בשליחותו של ישראל. ואם לא תאמר כן, יצא דין מעוקל לומר שפועל או שכיר גוי מותר לישראל לומר לו שיעשה מלאכתו, הואיל והגוי ממלא אמירת ישראל לתועלתו והנאתו, ודבר זה לא נאמר ולא יאמר.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:47
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:47](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:47)

תדע שאפילו בקבלן, כגון קצץ עמו שיכתוב לו ספר או שיארוג לו בגד, והוא עושה בכל עת שירצה, לא הותר אלא בתנאי שלא יחשוב עמו יום יום ולא יעשה המלאכה בבית ישראל (סימן רמד סעיף ה), דון מינה במכ״ש שהוא אומר לו לעשות ביום שבת ומועד, ועושה בבית ישראל מלאכה שהיא אסורה לישראל, ודאי שהוא אסור בהחלט. ואל תשיבני ממ״ש רמ״א: ״וכן נהגו היתר אף לכתחלה לומר לגוי להביא שכר או שאר דברים דרך כרמלית או בלא עירוב״, אין זו תשובה, שלא הותר זה אלא לצורך שבת ובשעת הדחק (רמ״א בהג״ה או"ח סימן שכה סעיף י, ומג״א ס״ק כה).


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:48
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:48](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:48)

מעתה לא תועיל מאומה מכירת הכלים לגוי, שהרי גוי שעושה בשביל ישראל אסור לישראל ליהנות ממלאכתו אפילו אם עשה זה בכליו וקנינו, כגון הדליק נר או עשה כבש, או עשה ארון או קבר, וכ״ש שאסור לישראל לומר לגוי שיעשה מלאכה אסורה בשבת אפילו בכליו של גוי, וזה פשוט וברור כביעתא בכותחא.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:49
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:49](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:49)

ובעיקר הדבר היתר מכירת הכלים לגוי אסור אפילו לאמרו, וכ״ש להעלותו בכתב, משום שזה הוא חומר מפוצץ ביסודות השבת, שכל אחד יעשה שטר מכירה לגוי בחנותו או בבית החרושת, ותהיינה כל החנויות פתוחות ובתי החרושת פתוחים בשבת.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:50
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:50](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:50)

זכורני בהיותי בתל־אביב לפני כחמש עשרה שנה, הופיע לפני איש ירא וחרד מהפרדסנים, והביא בידו שו״ע הלכות שבת סימנים רמה ורמו, ודרש להתיר לו לעשות שותפות עם גוי כדין וכהלכה, ואני הדל התנגדתי בכל תוקף ואמרתי לו: לא תהיה כזאת בארץ־ישראל, שא"כ אנו הורסים את השבת, בראשונה בדרך מכירה ושותפות, ואחר כן ע״י ישראל עצמו שלא יסבול התחרותו של ישראל אחיו בהתרים כאלה אפילו אם הם אמתיים. איש זה טען נגדי שהנני עושה שלא כדין, ואני עמדתי על דעתי ואמרתי חלילה לי מעשות זאת, אלא גם אם תעשה כזאת אכריז עליך שהנך מחלל שבת. בדומה לזה הופיע לפני בעל קולנוע בשטר שותפות כדין וכהלכה עם לא יהודי — ועמדתי על דעתי בכל תוקף שלא לאשר שטר שותפות זה ולא להכיר בו כלל, וב״ה שעזרני ועי״כ התבטלה שותפות זאת שהיתה עלולה להתפשט על כל בתי הקולנוע בראשונה, ואחריה גם על בתי מסחר ובתי מלאכה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:51
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:51](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:51)

והנני חושב גם עתה שאסור לעלות דבר זה של היתר מכירה בהשואה למכירת חמץ, שא״כ כל איש יעשה מכירה זאת ותתבטל השבת מישראל (וב״י) חלילה.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:52
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:52](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:52)

אסיפא דמגילתא, אסיקו הרבנים הגאונים שכדאי להתיר ולהתנות כי ההיתר הוא רק להוריק את הפחים בלבד ולהוליך אותם למקום מסויים, אבל לא לטאטא את הזבל שברחובות, ואולי תהיה זו התחלה טובה לנו שהרבה מלאכות נחוצות נעשות עתה ע״י יהודים למרות כל המחאות שלנו — תיעשנה מהיום ע״י נכרים לבד.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:53
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:53](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:53)

ואנא עניא עונה ואומר: הלא איסור ההובלה במכוניות במקומו עומד, גם אם לא יטאטו ברחובות, ומה הועילו חכמים בתקנתם, ולא עוד אלא שתקנה זאת אין לה מקום ואין לה צורך, כי הפחים שבבית הם מכונסים גם בחול, ואין שום הפסד אם ישארו אחר השבת, ומי התיר לנו לבטל גזירת שבות מתקנת חכמים או מד״ת ללא צורך.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:54
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:54](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:54)

אמנם כן עושים מלאכות אסורות בשבת ע״י יהודים ואינם נשמעים למחאותינו, אבל אנו נקיים מעון כשאנו מוחים בכל מה שביכלתנו, אבל לא נכשיל את העם בהוראותינו ונפתח פרצה מסוכנת לשמירת השבת ונתחייב לתת את הדין לפני ה׳ וישראל.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:55
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:55](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:55)

מסקנא דדינא, נראה לע״ד לאסור כל כבוד רחובות והרקת זבלים ואשפות הבית ע״י גוים בשבת, הואיל ולדעתי אין שום צורך לזה, ואין להתיר אסור שבות באופן תמידי ופומבי ללא כל צורך אלא ליותר טוב.


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:56
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:56](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:56)

ואני תקוה ותפלה לפני מקדש השבת, שיקדשנו בקדושתו ויטהר לבנו לעבדו באמת, ולשמור שבתות ומועדי ה׳ כהלכתן, ויקוים בנו מקרא שכתוב: ׳אז תתענג על ה׳ והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה׳ דבר' [ישעיה נח,יד].


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:57
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:57](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:57)

ראשון לציון, הרב הראשי לישראל


###### Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:58
[Mishpetei Uziel, Volume VIII, Orach Chayim 25:58](https://torahapp.org/share/book/Mishpetei%20Uziel/s/Volume%20VIII,%20Orach%20Chayim/r/25:58)

בן ציון מאיר חי עזיאל