## Mitpachat Sefarim Chapter 4 ###### Mitpachat Sefarim 4:1 [Mitpachat Sefarim 4:1](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:1) פרק רביעי. ###### Mitpachat Sefarim 4:2 [Mitpachat Sefarim 4:2](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:2) בו מרבה בחבילות ראיות, שהרבה דברים קשים ומרים נתערבו ונזדייפו גם בגוף ספר הזוהר הקדוש ועלו לכמה מאות ענינים ומאמרים מוטעים ומשובשים, שאי אפשר בעולם לייחסם לשום תנא אף לא אמורא, ומה שרבים מהשיבושים אינם מפסידים באמונה ח"ו, אך קצתם ודאי נראים כחרוף וגדוף, מצוה להסירם מן הספר הקדוש, וזה כל עסק הפרק הלז. ###### Mitpachat Sefarim 4:3 [Mitpachat Sefarim 4:3](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:3) א. והואיל ונכנסתי בתגר זה, משום הצלת נפשות, המתחיל במצוה אומרים לו גמור. על בעל הקורה ליכנס בעביה אני פי מלך שמור, הגו סיגים מכת"ב ויצא לצורף כלי חמדה גנוזה גמרא נגמור, עת הזמיר לכרם חמד הגיע ומורתא נזמור. ###### Mitpachat Sefarim 4:4 [Mitpachat Sefarim 4:4](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:4) ואציעה הנה מה שמצאתי גם בעצם הזוהר מעורבים דברים תמוהים אחרים, הלואי אמצא רופא מומחה יעלה ארוכה למבוכה, אומן גדול יקרא, ושכר הרבה יטול מאת הבורא, וחכם גדול יקרא, שקיים דברי חכמים, בזה יעשה חפצי, כי חפצתי צדקו, גם אני אודהו כי תושיע לו ימינו, מלחמה בו לא אגרה, מי יתן ואמצאהו אענדנו לי עטרה. ###### Mitpachat Sefarim 4:5 [Mitpachat Sefarim 4:5](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:5) ב. עתה אוסיף לערוך טענותי בקצת דברים קשים מרים מובלעים בתוך מים מתוקים וצלולים של גוף הספר הקדוש, מים חיים קרים זרים, ואלה הם. ###### Mitpachat Sefarim 4:6 [Mitpachat Sefarim 4:6](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:6) {זוהר חלק א'} ###### Mitpachat Sefarim 4:7 [Mitpachat Sefarim 4:7](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:7) ג. בחלק א' (י"ג, א), פקודא תמינאה ומהאי גדפא אתפרשא לתרין אומין אחדנין, דאינון קריבין ביחודא לישראל. ###### Mitpachat Sefarim 4:8 [Mitpachat Sefarim 4:8](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:8) נ"ל ברור שכוונתו על ב' אומות אדום וישמעאל, ואמר זה לפי שמאמינים בתורת משה, ועליה יסדו אמונותיהם, וקרובים הם אלינו בכמה שרשי האמונה כגמול ועונש, ועוה"ב וכדומה, ובפרטות אמונת ישמעאל קרובה לישראל באמונת היחוד. ###### Mitpachat Sefarim 4:9 [Mitpachat Sefarim 4:9](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:9) הנה לפניך שבימי בעל ספר הזוהר כבר היתה אמונת מחמד הישמעאלי בעולם (שנתחדשה בימי אמוראים אחרונים ע"לב), כי קודם זמן זה היו כל הישמעאלים עובדי אלילים גמורים, ככל יתר (גוי) {גויי} הארצות. ###### Mitpachat Sefarim 4:10 [Mitpachat Sefarim 4:10](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:10) ד. (י"ד, ב') בסיום הקדמת הזוהר, ארז"ל תלתא אינון גרמין בישין לגרמייהו כו', תליתאה מאן דאוקיד שרגא במפקא דשבתא מדלא מטו ישראל לקדושה דסדרא כו'. והאריך בעונש עצום המגיע למדליק נר עד דמבדילי ישראל בצלותא ומבדילי על כסא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:11 [Mitpachat Sefarim 4:11](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:11) וזה נראה כסותר בעל תלמודנו שעל פיו אנו חיים, שאומר, דהוו אמרי המבדיל וסלתינן סלתי. וכן נפסק בסוף סימן רצ"ט. ולא אבו לו גם האחרונים שראו דברי ספר הזוהר, וכן בדין, שאין חוששים לו בדינים ופסקי הלכות, לא להקל ולא להחמיר כנודע (עיין שאילת יעב"ץ סימן מ"ז). ותו קשיא דהא לא סגי דלא אדליק מקמי הכי, וכדאיתא בתלמודא, קם שמעא אדליק אבקיה משרגא לאבדולי. ###### Mitpachat Sefarim 4:12 [Mitpachat Sefarim 4:12](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:12) ה. (ל"ו, ב') שם, והשתא דחבו כו', לבתר אולידו כו', ועיין גם ס' עמוד ב', וזה סותר דרז"ל, בשמינית עלו למטה שנים כו', וי"ל בדוחק. ###### Mitpachat Sefarim 4:13 [Mitpachat Sefarim 4:13](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:13) ו. שם (נ"ב, ב'), וקרא לו אוהל מועד, וכי לא הוה בקדמיתא אוהל מועד, לכאורה משמע שכבר היה המשכן אוהל מועד קודם זה הזמן. אבל דבר זה אי אפשר, שהרי בימי הכעס היה זה (ע"פ עולם ברור, וסוף ספר שבירת לוחות האון), והמשכן לא הוקם עד שנתרצה להם הקב"ה. ###### Mitpachat Sefarim 4:14 [Mitpachat Sefarim 4:14](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:14) אלא בית מדרשו של מרע"ה הוא קראו גם כן אוהל מועד, ע"ש והיה כל מבקש ה' וגו', והיינו נמי דקאמר לעיל בסמוך, ואי יקום מקדשא כו', לא אמר משכנא, אלא ר"ל מקום מוקדש, לדרוש את דבר ה'. אוהל כזה ודאי כבר היה לו מלפנים. כך נ"ל לדון לשון זה לזכות וליישבו בדוחק, שכך חובתנו וחובת כל הולך ישר, ללמד עליו זכות כל האפשר. ###### Mitpachat Sefarim 4:15 [Mitpachat Sefarim 4:15](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:15) ז. שם (נ"ג, א') יהושע לא מית אלא בעיטא דנחש. ###### Mitpachat Sefarim 4:16 [Mitpachat Sefarim 4:16](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:16) זה דבר חדש מתנגד למ"ש בתלמודנו, 'ד' מתו בעטיו של נחש', יהושע לא שמענו, אם אמנם אין בזה כל כך חדוש, כי המצא תמצא איזה סתירה, בין אגדה לאגדה, אף כי בין תלמודית לזולתה מדרשית, וכו'. ובלאו הכי צ"ע בהני דקחשיב, כמ"ש במקומו בס"ד, וצריך ישוב, אף לא יבצר מחכם מזמה, לתרץ התימה. ###### Mitpachat Sefarim 4:17 [Mitpachat Sefarim 4:17](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:17) ח'. שם, נ"ז, ב':, יש עוד חדוש בענין זה, דלא חשיב אלא תלתא דאסתלקו בעיטא דנחש, ומעייל נמי לוי, וכל זה שלא כתלמודנו בפרק במה בהמה. ###### Mitpachat Sefarim 4:18 [Mitpachat Sefarim 4:18](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:18) ט'. נ"ח, ב': ר"י פתח לכו חזו מפעלות וגו'. מביא המקרא בשבוש, מערב שני פסוקים מתדמים, ויש בהם חלוף גדול. וכבר ראיתי מ"ש בו בסי"א (פצ"ט) דדחיק למשכוני נפשיה עליה, לעיולי פילא בקופא דמחטא. וראה כי בשלש מקומות מביא הספר כתוב זה, האחד הוא שזכרנו עתה, השני בר"פ נח, השלישי בפרשת שמות (ה', א'), ובשלשתם נשתבש הפסוק באופן אחר. וכאלה רבות בפסוקים המובאים בזוהר, אולם אמת הדבר שנמצא גם בתלמוד כזאת, וגם שכך דרך הזוהר והמדרשים, למלא ולחסר התיבות לפי צורך דרושים לכל חפציהם. אבל כבר הקדים רפואה למכה בעל ספר רעיא מהימנא בפרשת פנחס (רנ"ד, א') יעוין שם, כי מדבריו עלתה ארוכה למחלה גדולה זו, שנמצאת בפסוקים המובאים בזוהר (ויעוין מ"ש בס"ד בהגהותי לספר הזוהר בכמה מקומות, וביחוד סוף פרשת חוקת, והתימה מבעל ספר י"א שלא זכר מלשון רעיא מהימנא הנ"ל, לחזק דבריו הארוכים שם בפרק הנ"ל מאומדנא בעלמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:19 [Mitpachat Sefarim 4:19](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:19) אך מה שהיה סבור הרב ע"ה, ליישב ג"כ מה שנמצא בספר הזוהר חלוף שם אלהים בשם הוי"ה, אין זה מספיק, לא ירד בני עמו, להאמין שלזה ג"כ הרשות נתונה לבעלי התלמוד והמדרשים, לקרוא שינוי שם קדוש בכתוב, מרצון פשוט לצרכם לו באיזה דרש, ולהמיר אותו השם המורה על דין, בשם הרחמים, או להפך. זהו דבר שאי אפשר להשמע, אפילו אמרה יהושע בן נון לא צייתנא ליה). ###### Mitpachat Sefarim 4:20 [Mitpachat Sefarim 4:20](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:20) י. בפרשת נח, ס"ע, ב': תא חזי אילו הוה אפיק אדם תולדות מגן עדן כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:21 [Mitpachat Sefarim 4:21](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:21) הא ודאי פליג אסתם תלמודא דידן. ומ"ש בזהרי חמה אין לו טעם, וז"ל הכוונה שאדם הוליד בנים בגן עדן כמ"ש ז"ל עלו למטה שנים וירדו ו', והיו נעשים ברוחניות. אח"כ כשחטא אדם לא היה יכול להוציאם משם, לפי שהם היו רוחניים ולא היה יכול להוציאם לעולם הגשמי כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:22 [Mitpachat Sefarim 4:22](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:22) ר"ל לפי שלא חטאו עדיין, אך אדם בחטאו גורש משם, והבנים שנולדו קודם החטא, ודאי לא היו נושאים בעונו, אם לא חטאו הם עצמן. אבל לפי מ"ש ר"ל שכל הבריות אכלו מן העץ, משמע שגם קין והבל אכלו עמהם. אמנם לדברי הזוהר צ"ל ע"כ דלא ס"ל כגמרא דידן, אלא אחר שיצא אדם מג"ע הוליד ולא קודם. ז"ש ולא זכה לאפקא וק"ל, ועמש"ע שם בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:23 [Mitpachat Sefarim 4:23](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:23) י"א. שם בספר הזוהר, פ"ט, א': לא נזקקין תנן דלא חיישי כו', דהא מאיס איהו קמייהו. ###### Mitpachat Sefarim 4:24 [Mitpachat Sefarim 4:24](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:24) זה לקח מן התוספות. והם באמת דברים תמוהים, כמו שכתבתי במור וקציעה (סימן ק"א) בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:25 [Mitpachat Sefarim 4:25](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:25) י"ב. בפרשת וירא ק"ב, א': כדין ידע אברהם דהא מסאב איהו ועביד ליה תבילה, או עביד ליה לנטרא ז' יומי כו. ###### Mitpachat Sefarim 4:26 [Mitpachat Sefarim 4:26](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:26) האי לישנא תמוהא טובא, והני שבעה יומי מאי עבידתייהו. אי לטומאת מת מי סגי בלא הזאת שלישי ושביעי, וטבילה, ואפר פרה לא היה לו לאברהם אבינו. ואי מטומאת נדה ובועלה, הא ודאי טבילה בעו, ומאי או, לא ידענא לה פתר. ###### Mitpachat Sefarim 4:27 [Mitpachat Sefarim 4:27](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:27) י"ג. ע"ש, אערע ביה טומאה אחרא כגון זיבה או סגירו (כצ"ל) או נדה, דהוו תרי מסאבו, לא סגיא ליה בההיא טבילה כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:28 [Mitpachat Sefarim 4:28](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:28) לא ידענא מאי קאמר, ונראה כתורה חדשה. ###### Mitpachat Sefarim 4:29 [Mitpachat Sefarim 4:29](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:29) י"ד. שם, ק"ה, ב': וז"ל, ארדה נא ואראה הכצעקתה הבא אלי עשו כלה, למאן קאמר אי תימא לאינון מלאכין מאן חמא מליל עם דא ופקיד לדא אלא לאברהם קאמר כו' אלא דא אברהם כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:30 [Mitpachat Sefarim 4:30](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:30) מאמר הלז תמוה וזר מאד, מתנגד לנקוד הכתוב וטעמו. ובעל ספר זהרי חמה בלי דעת מלין יכביר, מלין על גבי מלין לומר על שמאל ימין, ואינו נכוה בחמי חמין, כי לבאר זה המאמר כפשוטו לא היה צריך להאריך, שכן הוא מובן לכל. גם הגהתו אין בה טעם. אבל לא חלי ולא מרגיש, שאין פרושו של המאמר הלז מסכים עם הנקוד, כי מלת עשו קמוצה העי"ן, ואינו צווי אלא עבר, ולא יתכן פירוש {הספר} אלא אם היה העי"ן נקוד בח"פ. גם אין הפירוש עולה, עם טעם מפסיק שבין מילת עשו, למלת כלה, וזה מהמקומות הזרים שבמדרש הזוהר. ###### Mitpachat Sefarim 4:31 [Mitpachat Sefarim 4:31](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:31) י"ד. ק"ו, א': ואע"ג דכלהו חטו כו'. זה נראה כסותר דרז"ל, ויש ליישב. ###### Mitpachat Sefarim 4:32 [Mitpachat Sefarim 4:32](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:32) ט"ו. שם: לא זז מתמן עד דאמר לה סלחתי כדברך כו'. זה לא נאמר בעגל שהתחיל בו, אלא במרגלים. ###### Mitpachat Sefarim 4:33 [Mitpachat Sefarim 4:33](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:33) ט"ז. ק"ח, א': כמה דארעא דלהון אתאביד לעלם לעלמי עלמיא כו', וכן נשנה דבר זה בסתרי תורה (ק"ט, א') בסוף פיסקא כתוב ודאי לית לה תקומה. ###### Mitpachat Sefarim 4:34 [Mitpachat Sefarim 4:34](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:34) וזה מתנגד למקרא מלא יחזקאל ט"ז {נ"ג-נ"ה} ושבתי את שבותהן, וגו', ואחותיך סדום ובנותיה תשובן לקדמתן. ואי אפשר ליישבו אפילו בדוחק. ועיין עוד בספר שבט לגו כסילים בפרט ז'. ###### Mitpachat Sefarim 4:35 [Mitpachat Sefarim 4:35](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:35) י"ז. שם, ק"ט, א', בסיום סתרי תורה: ודא לית לה תקומה. עיין מה שכתבתי לעיל בדף הקודם. אכן אנשי סדום הקדומים, ודאי עליהם נאמר על כן לא יקומו רשעים וגו' כדתנן בחלק. ###### Mitpachat Sefarim 4:36 [Mitpachat Sefarim 4:36](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:36) י"ח. שם, ק"י, ב': ובאחרא כתיב ובקמה חסר וו, בגין דלא נפק מנה חולקא לקב"ה. ###### Mitpachat Sefarim 4:37 [Mitpachat Sefarim 4:37](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:37) מכאן משמע קצת שמלך המשיח אינו מיוצאי חלצי שאר מלכי יהודה, אלא הוא דוד בעצמו (כמשמעת פשטי כמה מקראות) אך לפי מ"ש הספר בסמוך, לכאורה לא משמע הכי. וז"ל (שם) לא ידע דזמין קב"ה משה דוד מלכא ושלמה ושאר מלכין ומלכא משיח. ואם אינו סותר הקודם, בהכרח לומר דלא דק הכא בסדרא, ולא משאר מלכין דבית דוד נפק וקם מלכא משיחא, דאי איתא, אמאי קאמר מעקרא דלא נפק מנה (מצעירה) חולקא לקב"ה כהאי אתרא (בכירה) הלא רחבעם בן נעמן העמונית היה, וממנו יצאו כל שאר מלכי בית דוד. מאי בין האי להאי. ###### Mitpachat Sefarim 4:38 [Mitpachat Sefarim 4:38](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:38) י"ט. שם, ק"כ, א': דהא כד אתא יעקב, מית הוה אברהם. ###### Mitpachat Sefarim 4:39 [Mitpachat Sefarim 4:39](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:39) תמוה לכאורה. ויש לפרש כוונתו כשבא יעקב מחרן אל אביו, שכבר הוליד שבטי יה, ונעשה מרכבה שלמה לשם. ###### Mitpachat Sefarim 4:40 [Mitpachat Sefarim 4:40](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:40) שם עמוד ב', כד"א כבש אחד בן שנתו, עיין בהגהותי בעז"ה. ###### Mitpachat Sefarim 4:41 [Mitpachat Sefarim 4:41](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:41) כ'. פרשת חיי שרה, קכ"ה, א': ועל ידיה מתו בני עלמא מן יומא דגרים לון אדם, בר משה ואהרן ומרים. ###### Mitpachat Sefarim 4:42 [Mitpachat Sefarim 4:42](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:42) לא דק, דהא מסיק בשרה נמי הכי, וא"ה, כ"ש אבהן דלא מתו על ידיה דההוא נחש, והיינו נמי רזא דקרית ארבע, רזא דאבהן, חג"ת ומלכות. אלא ע"כ לא דק, ואבות ממילא משמע, משרה. ###### Mitpachat Sefarim 4:43 [Mitpachat Sefarim 4:43](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:43) כ"א. פרשת תולדות קמ"ב, ב': והא תנינן תפוח עקבו דאדם מכהה גלגל חמה. ###### Mitpachat Sefarim 4:44 [Mitpachat Sefarim 4:44](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:44) הכי איתא בפרק חזקת בעובדא דר"ב. ומ"ש ר"א כאן ודאי הכי הוה בקדמיתא עד לא חב. זה אינו עולה בקנה בינה אחד עם מ"ש ר"ב שהוא ראהו בקברו כך. ###### Mitpachat Sefarim 4:45 [Mitpachat Sefarim 4:45](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:45) כ"ב. פרשת ויצא קנ"ג, ב', בסופו: דהא בההיא שעתא לא הוה ליה בנין כו' עד קנ"ד, ב', (בראשו) הואיל באר בענין בנימין שלא הוליד עד שחזר ממצרים לארץ כנען. ###### Mitpachat Sefarim 4:46 [Mitpachat Sefarim 4:46](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:46) לפי דרכו זה, צריך שיאמר שילדה אשת בנימן כל עשרת בניו שירדו עמו למצרים, בכרס אחד. ואפילו אם נאמר, שנולדו לו מעשר נשים, נגד המשמעות שארז"ל תאומות נולדו עם השבטים שנשאום, ולא נזכר שנשא אחד אשה אחרת כי אם יהודה ויוסף, מכל מקום איך היה זה אפשר בזמן מועט ששהה בחזרתו אל אביו, עד שירדו יעקב ובניו כולם למצרים, ונתעכבו בהליכה ובמצרים ובחזרה, גם מיד שבו למצרים, סתמו כפירושו שלא המתינו כלל, רק כדי צורך הכנה למסעם המוכרח בלבד, כי יעקב אבינו ע"ה היה בהול לילך לראות את יוסף, כמ"ש אלכה ואראנו וגו'. הרי על כרחך זמן קצר מאד יש בין עלית בנימן ממצרים, לירידתו שנית עם בניו, וצריך לומר שארע לו נס גדול ורב, יתר מאד מכל מה שכתוב בתורה ובנביאים וכתובים, בענין ברכת הבנים לצדיקים, והולדה למעלה מן הטבע. ###### Mitpachat Sefarim 4:47 [Mitpachat Sefarim 4:47](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:47) ועם כל זה עדיין הוא סותר למה שמוזכר פשוט במדרש, השמות שקרא בנימן לבניו על שם יוסף אחיו, וששאל לו יוסף על אודותם, וזה היה בירידה ראשונה, ואיך אמר בעל ספר הזוהר דלא שמש בנימן ערסיה עד דאתא ליוסף. ###### Mitpachat Sefarim 4:48 [Mitpachat Sefarim 4:48](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:48) כ"ג. שוב ראיתי גם בזה חתר בעל ספר יונת אלם (פרק נ"ה) ליישבו בשלשה דרכים, וכולהון לא הניין לי. ולא ירדתי לסוף דעתו איך נהלם לו לשון הזוהר. ומה שדקדק ממ"ש שם כיון דאתא ליוסף, וכך הוגה ע"פ דרך אמת. אבל באמת אין מנוס מזה לומר דפליג מדרש הזוהר על מדרש רבה בדבר זה, וזה אינו כל כך זרות וקושי, דזימנין טובא אשכחן דפליגי מדרשים אהדדי, גם הנס הלז אינו בגדר הנמנעות. ###### Mitpachat Sefarim 4:49 [Mitpachat Sefarim 4:49](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:49) כ"ד. אך זה שכתב עוד שם, מון דרחל אתעברת מבנימן, לא אתעכב תמן. ###### Mitpachat Sefarim 4:50 [Mitpachat Sefarim 4:50](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:50) זה אי אפשר, לפי חשבון ששהה יעקב אבינו ע"ה בדרך שתי שנים, עד שנולד בנימן, כמ"ש בסדר עולם ומוסכם בתלמוד מאין חולק. והרי בכאן מאריך ספר הזוהר ימי עבורו של בנימן חוץ לטבע, מה שלא נמצא דוגמתו. גם בזו מצאתי לבל ספר יונת אלם שנדחק בו על פי ההכרח אשר לא יגונה, עם שאין לשון הספר סובלו. ###### Mitpachat Sefarim 4:51 [Mitpachat Sefarim 4:51](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:51) כ"ה. שם, ק"ס, ב': עזרא דאמר זכרה לי אלהי לטובה. ###### Mitpachat Sefarim 4:52 [Mitpachat Sefarim 4:52](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:52) לא מצינו כתוב זה לעזרא, כי אם לנחמיה. ומשום שספר נחמיה באמת לא נקרא על שמו (כלול הוא בדברי עזרא, כמ"ש רז"ל), אין זה מספיק להחליף שם האומר האמיתי שמביא גאולה לעולם . ###### Mitpachat Sefarim 4:53 [Mitpachat Sefarim 4:53](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:53) כ"ו. בפרשת וישלח קע"ג, א': ואת כל טפם ואת כל בהמתם. ###### Mitpachat Sefarim 4:54 [Mitpachat Sefarim 4:54](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:54) לא ידעתי פסוק זה, כמו שכתבתי בהגהותי יע"ש. ###### Mitpachat Sefarim 4:55 [Mitpachat Sefarim 4:55](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:55) כ"ז. בפרשת וישב קפ"ג, ב': ר"ח ור"י הוו שכיחי קמי דר"ש, אמר ר"ח הא תנינן כל חלמא דלא אתפשרא כאגרתא דלא מתקריא. ###### Mitpachat Sefarim 4:56 [Mitpachat Sefarim 4:56](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:56) זהו מאמרו של רב חסדא אמורא אתלמודין בבלאה. ###### Mitpachat Sefarim 4:57 [Mitpachat Sefarim 4:57](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:57) וכן מה שכתב עוד שם אע"ג דנבואה לא שריא חכמי עדיפי מנביאי, הוא מימרא דאמימר. ולא יתכן לאמרו משמו, אם היה משנה בפי קדומי התנאים, אין דרכם של בעלי התלמוד בכך, שהם אומרים תמיד דבר בשם אומרו, אפילו ספקי דגברי גרסי, או מביא אחר דברי האמורא, תנא דמסייע ליה, ותניא נמי כוותיה. ומדלא אייתיה בעל הגמרא רק בשם אמורא סתמי, ודאי אינם דברי תנא. ###### Mitpachat Sefarim 4:58 [Mitpachat Sefarim 4:58](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:58) כ"ח. שם, ק"צ עמוד א': מביא פסוק לשמרך מאשה זרה מחלקת לשון נכריה. ###### Mitpachat Sefarim 4:59 [Mitpachat Sefarim 4:59](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:59) היא הרכבה משני פסוקים, ראשה ממשלי ז', ומסיים מנכריה אמריה החליקה. וסופה ממשלי ו', תחלתו לשמרך מאשת רע. ###### Mitpachat Sefarim 4:60 [Mitpachat Sefarim 4:60](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:60) ובכאן לא יועיל מ"ש לעיל בענין שנוי שם, ותפירת קריא"ת שני מקראות, לעשות עמהם כתנות אור, להלביש דבר סתר, משא"כ בזה כי הוא עת לקרוע, ולא לתפור בגדי מלכות חושך ותוהו מי יתן ואדע פותר. ###### Mitpachat Sefarim 4:61 [Mitpachat Sefarim 4:61](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:61) כ"ט. שם, קצ"ו, א': המחשבה שלא חשב. ###### Mitpachat Sefarim 4:62 [Mitpachat Sefarim 4:62](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:62) פליגא אגמרא דידן. ובזהרי חמה כתב דפליג אמדרש אבכיר, ולא ידע דהכי איתא בתלמודין בשני מקומות . ###### Mitpachat Sefarim 4:63 [Mitpachat Sefarim 4:63](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:63) שם. ר"ב, א': אהדר לביה ואמר לא יאית עבדית כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:64 [Mitpachat Sefarim 4:64](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:64) בחלק איתא בנוסח אחר. ועיין הגהותי בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:65 [Mitpachat Sefarim 4:65](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:65) ל'. פרשת ויגש, ר"ו, ב', בסופו: בשעתא דעאל ליליא ודאין דינא. ###### Mitpachat Sefarim 4:66 [Mitpachat Sefarim 4:66](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:66) צ"ל דיני ממונות היה דן, והתחיל ביום וגמר בלילה. ולישנא סתמא לא משמע הכי. ###### Mitpachat Sefarim 4:67 [Mitpachat Sefarim 4:67](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:67) ל"א. בריש פרשת ויחי, יותר מארבעה דפין הוא לשון זוהר מזויף, נראה ונרגש לכל מכיר לשונו, וכבר העירו על זה המגיהים הראשונים, שהוציאו ספר הזוהר לאור הדפוס. ###### Mitpachat Sefarim 4:68 [Mitpachat Sefarim 4:68](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:68) ל"ב. שם, רי"ט, ב': אמר רבי יהודה לית חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי ולית לך חייביא דלא תמן אפי שכינתא בר מהאי. ###### Mitpachat Sefarim 4:69 [Mitpachat Sefarim 4:69](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:69) הרי אלו שני דברים קשים ומרים. האחד, ששולל תשובה על חטא, שלא נזכר בתורה בפירוש, רק ברמז, וכלל גדול בידינו אין לך דבר שעומד בפני התשובה. ותמה על עצמך, על שלשה ראשי עבירות שהן ביהרג ואל יעבור, וכן כל העבירות דכריתות ומיתות בית דין, ולא תשא את שם ה' אלוקך לשוא, שנזדעזע כל העולם כולו בשבילו, יש להן תשובה, ולזה החטא שלא בא בו אפילו לא תעשה גרידא מבואר לגמרי, אלא מכללא נשמע (לפיכך אינו אפילו בכלל הלוקין, אלא בכלל בעלי מכת מרדות של דבריהם ודאי איתיה מסתמא, העושה בזדון אחר התראה) לא תועיל ליה תשובה (בשגם מצינו מפורש היתר לאיסור זה, אף לא במקום סכנה, רק כדי למצוא תקנה לברר ספק, כמ"ש בחלון [בהערל] בס"ד). עם היות גם התלמוד החמיר מאד בעון מוצא שז"ל מ"מ מניעת תשובה לא שמענו חלילה, מי ישמע לו לדבר כזה (ולפ"ד הזוהר כאן, לא תהא תקנה לכת ש"ץ שר"י (הקוראים עצמן זוהרישטן), אפילו בשביל דבר זה בלבד הרי הם עדי אובד, ומרפה ידי בעלי תשובה), אפילו אם היה אפשר ח"ו שאמרה ה' יתברך עצמו, אין לקבל גוזמא זו, כמ"ש הראשונים ז"ל על דרך הלצה ראיה ומקובלת, כל מה שיאמר לך בעל הבית עשה, חוץ מצא ממחיצתו, עיין עלית היראה. ###### Mitpachat Sefarim 4:70 [Mitpachat Sefarim 4:70](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:70) והשני שמזכה כל הרשעים הגמורים בכלל לראות פני השכינה לפי דבריו, חוץ מזה הבלתי מוזהר בפירוש בתורה, יהא אבד סברו. הוא ודאי דבר שאין הדעת סובלו, קשה וזר כראשון, ומתנגד בירור גם לתלמודינו, שמניח ארבע כתות שאינן מקבלות פני שכינה, וזה אינו מהמנין, מכלל שהוא מקבל פני שכינה, ולדברי ספר הזוהר הללו, הענין בהפך, ד' כתות מקבלות פני שכינה, וזה לבדו אין לו תקנה, מי יאמין לשמועתו. גם יש סתירה בתקון י"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:71 [Mitpachat Sefarim 4:71](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:71) לפיכך אני אומר בטח שאין לשום לב לגוזמות כאלו, שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, יאמר ה', חזקו ואמצו בתשובה ואל ירפו ידיכם, לא אבדה תקותכם, ויש שכר לפעולתכם. ###### Mitpachat Sefarim 4:72 [Mitpachat Sefarim 4:72](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:72) ל"ג. שם, ר"כ, א': אי זכי בתשובה שלימתא תליין ליה כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:73 [Mitpachat Sefarim 4:73](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:73) עיין הגהותי על זה. ###### Mitpachat Sefarim 4:74 [Mitpachat Sefarim 4:74](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:74) ל"ד. שם, רל"ט, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:75 [Mitpachat Sefarim 4:75](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:75) ל"ה. שם, רמ"ד, א': שיהי דן נחש וגו', אימתי הוה דן נחש ביומי דירבעם, דכתיב ואת האחד נתן בדן. ###### Mitpachat Sefarim 4:76 [Mitpachat Sefarim 4:76](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:76) דרוש זה כמו זר נחשב, וראוי להסירו מן הספר. ###### Mitpachat Sefarim 4:77 [Mitpachat Sefarim 4:77](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:77) ל"ו. בחסרונות ספר הזוהר המוצגים בסיום חלק א': ###### Mitpachat Sefarim 4:78 [Mitpachat Sefarim 4:78](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:78) ד', א': אוכל במזרח חצי אמה, בגין דעבד יהודה פלגו הצלה כו' ובדרום חצי אמה כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:79 [Mitpachat Sefarim 4:79](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:79) מלת חצי בשניהם טעות בדבר משנה הוא (ריש פרק ג' דמדות). הנה יסד סוד ופשט על שקר ובנה על תוהו. ###### Mitpachat Sefarim 4:80 [Mitpachat Sefarim 4:80](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:80) שם י"א, א', בראשו: בצלותא דילך כו' באיזהו מקומן בצו כו' (דווקא מ"מ י"ט). ###### Mitpachat Sefarim 4:81 [Mitpachat Sefarim 4:81](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:81) ידוע שאמירת פרק איזהו מקומן עם פרשת קרבנות, רב עמרם גאון הוא תקן והסדיר את זאת, ואין מזה רמז בתלמוד, אף כי מרי מתניתן לא נודע מאומה שתקנו, רק לקרות בתורה בפרשיות קרבנות כל אחד בזמנו, כדאיתא שלהי מגלה, ולעסוק בהלכותיהם (על דרך הלמוד) בבתרא דמסכת תענית ומנחות, לא לומר פרק איזהו מקומן עמהם בכל יום לפני התפלה (שלא נסדר כל עיקר אלא לזכות ההמון שאינם עסוקים בהם, ואחרון הגאונים הנ"ל הוא שחדשם, עם היות רוב דברי הפרק אינם שייכים כלל לדבר יום ביומו, והאומר סדר עבודת היום תחת פרק איזהו מקומן ודאי משובח יותר), לפיכך אי אפשר שיהא ענין זה משנת רשב"י התנא. ###### Mitpachat Sefarim 4:82 [Mitpachat Sefarim 4:82](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:82) {זוהר חלק ב'} ###### Mitpachat Sefarim 4:83 [Mitpachat Sefarim 4:83](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:83) ל"ח. חלק ב'. פרשת ואלה שמות ה', א': חוזר ומביא הפסוק בשבוש כנזכר כבר לעיל . ###### Mitpachat Sefarim 4:84 [Mitpachat Sefarim 4:84](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:84) ל"ט. מדף י"ד, מפסקא דרבי חייא רבה הוה אזיל כו' ואילך עס"ה הפרשה, שמונה דפים שלמים, אני אומר בטוח שכל זה אינו מהזוהר האמיתי, רק מלשונות מדרש הנעלם. מי שהוא בקי בלשון זוהר גמור, יודה לי על זאת בודאי, עם שלא הרגיש בזה זולתי עד עתה. ###### Mitpachat Sefarim 4:85 [Mitpachat Sefarim 4:85](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:85) מ'. שם י"ט, ב' שורה א': דהא אמר ליה לאובא טמיא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:86 [Mitpachat Sefarim 4:86](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:86) לשון זה הוא דבר הגמרא דפרק הרואה, שאמרם רב קטינא (אמורא ידוע בזמן רב ושמואל) לאובא טמיא. מכאן נראה גם כן בברור, ששמות תנאים המוזכרים כאן אינם תנאים אמתיים, שאי אפשר שיאמרו דבר שארע (אחד) {אחר} זמן רב מאוחר לדורם, בימי אמוראים, בלשונו של האמורא הבבלי האחרון. אלא שמות מושאלים הם, העבודה אם לא נאמר שמא נשמות התנאים הם שנתגלו בדור אחרון למחבר ספר הזוהר, כמ"ש בריש ספר התקונין. ###### Mitpachat Sefarim 4:87 [Mitpachat Sefarim 4:87](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:87) מ"א. וכן הוא הדבר שמביא שם בסמוך, אמר ריב"ל כו' . ###### Mitpachat Sefarim 4:88 [Mitpachat Sefarim 4:88](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:88) מ"ב. פרשת וארא ל"ב, א': מה עבד קב"ה ארחיק לבני ישמעאל כו' ויהיב להו חולקא לתתא בארעא קדישא בגין ההוא גזירו דבהון. ###### Mitpachat Sefarim 4:89 [Mitpachat Sefarim 4:89](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:89) הרי כי בימי בעל ספר הזוהר היתה אומת ישמעאל שולטת בארץ הקדושה, ודבר ידוע הוא ומפורסם שלא הגיעו הישמעאלים לממשלה כללית עד שנת שע"ד, לאלף החמישי (היו ממלכה שפלה שכירי הרומיים). מן אז והלאה (עיין מה שכתבתי בהגהות לספר צמח דוד, ובעץ אבות פרק ד') נשאו ראש ויפשטו בארצות המזרח ופרצו בארץ הקדושה והביאוה תחת ידיהם. ובסוף שנת ארבע מאות לאלף הנ"ל לכדו את ירושלים מיד הנוצרים, והיה זה באמצע ימי הגאונים, קודם זה לא היה לו אחוזה בארץ ישראל. נמצא על כל פנים יותר מת"ק שנה אחר רשב"י חובר ספר הזוהר. ואולי מאוחר עוד הרבה מזה. ואיך אפשר להסכים זה עם שמות האומרים אותם הדברים, והמה חביריו או תלמידיו של רשב"י, לפי המובן בלשונו של בעל ספר הזוהר, הלא זה כדבר אשר אין לו שחר. ###### Mitpachat Sefarim 4:90 [Mitpachat Sefarim 4:90](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:90) מ"ג. בפרשת בא ל"ח, א': מאן פני האדון דא רשב"י. ###### Mitpachat Sefarim 4:91 [Mitpachat Sefarim 4:91](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:91) לשון זה חרוף וגדוף הוא בודאי. ובזה איני נושא פנים למי שיהא, אפילו יהא רשב"י האמיתי (ח"ו לחשדו בכך, שיקבל עליו לעשותו אלוה, אדרבה היא הראיה שלא יצאו דברים הללו מפיו, אשר לא צוה ולא עלתה על לבו מעולם, אפילו אמרה גדול שבנביאים לא צייתנא ליה, ולא אקבל שום התנצלות בכזה), חלילה להעלות על הדעת שהם דברי חכמי תורתנו הקדושה הנאמנים לה', לתת כבודו יתברך לאחר, לא תהא כזאת בישראל. והמשתף שם שמים ודבר אחר כו' ח"ו. ###### Mitpachat Sefarim 4:92 [Mitpachat Sefarim 4:92](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:92) והרי כאן פתח פתוח לפורצי גדרו של עולם, פרצה קוראה לגנב, גונב דעת העליונה, לקחת ממנו דוגמא לומר הותרה הרצועה, מי שלח פרא אדם חפשי לחלוק כבוד האלהות לבשר ודם, יותר מלשון זר ומר כזה. אבל האמת יורה דרכו שלשון זּה צריך תקון, וצריך לומר כמו שהגהתי שם בספר הזוהר שלי, כי מלת את שבפסוק חסרה שם (ונשמטה מסופר המעתיק בשגיאה אגב שיטפיה, ודבר קל ומצוי הוא זה), וכן צריך להיות מאן את פני ה' כו'. ובתקון זה הקטן, חזר הלשון בלתי זר, אך קרוב הוא קצת, על דרך שנמצא לרז"ל שדרשו בכיוצא בה בפירוש את ה' אלוקך תירא לרבות תלמידי חכמים. ועם כל זה שאיני מרחקו, על פי הגהה זו, מכל מקום איני מקרבו בשתי ידים, ולא נתקררה דעתי עדיין בלשון זה, לבי מהסס בו. כי יראה הוא דבר אחר, שמצינו מצות יראה גם באב ואם, ובמקדש, שצוה הקב"ה בפירוש לירא מהם. אבל לכלול באת פני האדון, להראות את פני האדון, דא רשב"י, מיחזי חברותא כלפי שמיא, וכמין שתוף ח"ו, ועכ"פ נותן מכשול לחסרי דעת. על כן אם היו זקנים מורי התורה אמתיים בדור מסכימים, הייתי אומר וגוזר להסירו מן הספר לגמרי. ואוי להם לבריות חברי בהמות תועות, רואות ואינן יודעות מה רואות, מדברות ואינן יודעות מה מדברות כשור גועות, עוסקים בספר הזוהר זורקים ארס חרוף וגדוף כלפי מעלה, אין מרגיש ואין חולה. ###### Mitpachat Sefarim 4:93 [Mitpachat Sefarim 4:93](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:93) מ"ד. שם. ואור הנר יפה לבדיקה מבחוץ. ###### Mitpachat Sefarim 4:94 [Mitpachat Sefarim 4:94](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:94) זה הלשון ואור הנר וכו' היה כתוב בגליון מן הצד, והוא תוספת מן הסופר המעתיק, ולכן כתב מלת מבחוץ בצדו, כדי לידע שאינו מלשון הספר, ושצריך לכתבו מבחוץ. והמדפיס לא הבין, והכניס הכל בפנים, תוך לשון הזוהר, ודוגמת זה בחלק ב' בתוספתא דאמור (צ"ו, א') כי לא ידע מהו. וכזה ארע במדרש רבה קהלת, עם הסופר ארקילאון. ###### Mitpachat Sefarim 4:95 [Mitpachat Sefarim 4:95](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:95) מ"ה. שם י"ז, א: דכתיב בהר המוריה אשר בירושלים. ###### Mitpachat Sefarim 4:96 [Mitpachat Sefarim 4:96](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:96) נראה כי הוא הכתב (דברי הימים ב ג׳:א׳) ויחל שלמה וגו' בירושלם בהר המוריה וגו'. ומשובש הוא בכאן, אולי משגה הוא מסופר מעתיק הספר. ###### Mitpachat Sefarim 4:97 [Mitpachat Sefarim 4:97](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:97) מ"ו. בפרשת בשלח (מ"ט) {מ"ח}, ב', וזבולון כו' וים כנרת הוה בעדביה, ומהכא אשתכח חלזון לתכלתא, ונשנה דבר זה בפרשת תרומה קמ"ט, ב' בראשו, ותכלת כו' מההוא ימא דגינוסר, ומשולש בפרשת בהעלותך ק"נ, עמוד א' ומרובע פרשת (בשלח) {שלח} קע"ה, ב', מאי תכלת כו' מחד נונא דאזיל בים כנרת, ומחומש בחסרונות, השייכים לחלק א', ה', א', ובים הכנרת דאתי מתמן תכלא: ###### Mitpachat Sefarim 4:98 [Mitpachat Sefarim 4:98](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:98) כל זה תמוה והפך המציאות, כי תחום גינוסר שהוא כנרת, עלה בחלקו של נפתלי במזרחה של ארץ ישראל, ותחום עכו על יד הים הגדול במערבה, הוא עלה לחלקו של זבולון, כמבואר במקרא, וכמו שכתבו חז"ל גם בפירוש בפרק יש נוחלין. ובענין צידת החלזון אמרו בפרק במה מדליקין (שבת כ"ו, א)' לכורמים וליוגבים, תני ר' יוסף יוגבים אלו ציידי חלזון מסולמא דצור עד חיפה, וכדבר הזה ממש כתבו גם סופרי אומות העולם כותבי ישובי המדינות והנמצא בהם לצורך העולם, וזכרו שלא נמצא במקום אחר הדג שצובעין בדמו תכלת, כי אם בין שני מקומות הללו. וידוע שצור וחיפה הן שתי עיירות היושבות על חוף הים הגדול של תורה (ונקרא ים האמצעי אצל סופרי החול) ויושבי צור וצידון היו צדין אותו ועושין בו סחורה ביחוד אחר שחרבה ארץ ישראל, הם שהיו מספיקין צבע תכלת לכל הארצות. וכן היה נצוד בחלקו של זבולון, שירכתו על צידון, ובזמן ישוב ארץ ישראל היה כל משא ומתן הלז וריוח הגדול שבו, לזבולון לבדו מיתר השבטים, כמ"ש רז"ל כולן צריכין לך על ידי חלזון, ושפוני תמוני חול, תני ר"י שפוני זה חלזון, וטמוני חול זו זכוכית לבנה, גם היא היתה בגבול הצידונים והצוריים, שהחול הנמצא שם באותו מחוז בחוף ים הגדול, הוא מובחר לזכוכית הטובה ומשובחת, לא נמצא כמוהו בארץ. אבל שיהא חלזון מצוי בים כנרת, שהוא במזרח ארץ ישראל, ולצפון בתחום נפתלי, לא זה שמענו, ולא כיוצא בו שמענו, רצוני לומר מה שכתב הרב המיימוני בפרק ב' מהלכות ציצית, שהחלזון שצובעין בו תכלת מצוי בים המלח. גם זה אינו, כי ים המלח הוא במזרח ארץ ישראל לדרום, בין שבט יהודה ובין שבט ראובן, וזו פליאה נשגבה ורבה היא על אדם גדול חכם מובהק מדיני טבעי כר"מ ז"ל, שלא ידע זה. וזו קשה מן הראשונה, כי אמנם ים כנרת מגדל דגים, אבל ים המלח סתמי, הוא הסדומי, אינו מגדל שום בעל חי, אפילו הדגים הבאים אליו מהירדן עם משיכת הנהר מיד מתים בו מרוב מליחותו. כי כן נקרא בלע"ז מארא מארט"א, ר"ל הים המת. לכן שבוש גמור הוא זה לר"מ ז"ל, כמו שכתבתי שם על ספרו בס"ד. מכל מקום נראה שנשתרבב הטעות משם, והחליפו בעל ההוספות על הזוהר לדעתו, ולכונה טובה המיר אותה רע בטוב. ###### Mitpachat Sefarim 4:99 [Mitpachat Sefarim 4:99](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:99) מ"ז. שם נ"ב, א': אר"י אשבחנא ברזא דא בתקיעותא דרב בבבל. גם זו עדות נאמנה, על החבור הקדוש הלז, שאינו של רשב"י התנא. ###### Mitpachat Sefarim 4:100 [Mitpachat Sefarim 4:100](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:100) מ"ח. ס"ד, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:101 [Mitpachat Sefarim 4:101](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:101) שם ס"ה. עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:102 [Mitpachat Sefarim 4:102](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:102) מ"ט. בפרשת יתרו ס"ח, ב': חמו חד חויא קם ר"ח למקטליה. אמר ליה ר"א שבוק ליה לא תקטליה. ואמר ליה דאיצטריך לון עלמא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:103 [Mitpachat Sefarim 4:103](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:103) זה דבר תמוה מאד, שהרי כל המזיקין נהרגין אפילו בשבת (ואותן חסידים המחמירים אין רוח חכמים נוחה מהם), ואמרו טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. ואמרו חז"ל הנאמנים, אם נזדמנו לאדם נחשים ועקרבים והרגן, בידוע שנזדמנו לו להרגן. ואם מפני שהם שלוחי הדין ימלטו, הלא בטענה זו גם הרשע ממלט נפשו ממות, ברצחו נפש, כי גם רשע ליום רעה, רצועה לרדות הוא, ושבט אפו בכל מקום, ככתוב. ובאמת אם לא סוף הלשון הייתי אומר לדחוק ולפרש, שהיה ידוע לר' אלעזר שאותו נחש שליח מן השמים הוא לשוך ולהמית רשע, ובהכרח צריך לקיים שליחותו, לכן מנע הריגתו שלא להתנגד לגזירת עליון. ואף על פי שעדיין היה בו דוחק מבואר, שהעקר חסר מן הספר. אבל הטעם שאמר להניחו הוא כולל והוא דבר שאין לו שחר. ###### Mitpachat Sefarim 4:104 [Mitpachat Sefarim 4:104](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:104) נ'. שם ע"ט, ב': באמירה, והיינו מסטרא דדינא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:105 [Mitpachat Sefarim 4:105](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:105) תמיהא, דהא אמירה רכה בכל מקום, והגדה קשה כגידים. ###### Mitpachat Sefarim 4:106 [Mitpachat Sefarim 4:106](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:106) נ"א. שם, ומה דלא אמר אלהינו, משום דהא משה לא זכה למישל לארעא. ###### Mitpachat Sefarim 4:107 [Mitpachat Sefarim 4:107](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:107) אף זו מן התימה. אטו משה מי לא אמר, ה' אלהינו דבר אלינו, וכהאי גוונא טובא במשנה תורה. ###### Mitpachat Sefarim 4:108 [Mitpachat Sefarim 4:108](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:108) נ"ב. יתרו פ"ז, ב': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:109 [Mitpachat Sefarim 4:109](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:109) נ"ג. שם, ובגין כך בעי בר נש לסדרא על פתוריה חד נהמא או יתיר. ###### Mitpachat Sefarim 4:110 [Mitpachat Sefarim 4:110](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:110) הא דלא כהלכה. ועיין מור וקציעה אורח חיים סימן {ק"פ}. ###### Mitpachat Sefarim 4:111 [Mitpachat Sefarim 4:111](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:111) נ"ד. (בפרשת משפטים) {שם} צ', ב': כמה דאת אמר ישעו אל ה'. זה מקרא מקוצר, כמו שהגהתי שם בס"ד. ואינו כל כך תימה כמו שכתבתי לעיל כמה פעמים. ###### Mitpachat Sefarim 4:112 [Mitpachat Sefarim 4:112](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:112) נ"ה. (שם) {בפרשת משפטים}, ק"ב, ק"ג, ק"ד: האריך כמה דפין בגודל וחומר סכנה, לישא אשה אלמנה, אף על פי שאינו גוזר עליה שאסורה להנשא, מכל מקום לפי דבריו הארוכים, הא חמירא סכנתא מאיסורא, וטוב שתשב אלמנה כל ימיה אפילו ילדה, ולא תסתכן לנושאה, וכן המנהג בארץ טורקיא עתה, אחר שנתגלה ספר הזוהר. ובאמת זה נראה מתנגד ממש לתלמודנו בכמה מקומות, כי לא לבד שלא השמיענו כזאת, שיש סכנה בה רק בקטלנית בלבד, אבל אדרבה הקלו בכמה דברים בשבילה, והפקיעו קדושין כדי שלא תשב עגונה, וכן בכתובת אשה משום חינא, ובכתובת אלמנת כהנים משום דחזו דפרשי מנייהו, וגם במקרא בקללה הוא אומר והיו נשיכם אלמנות, ופירשו רז"ל שלא ימצאו עדים להתירן ותשארנה עגונות, וכזה רבות, רק במלך שנינו אין נושאין אלמנתו, ומלך נושא אלמנתו של מלך, וכן באשת תלמיד חכם כלי שנשתמש בו קודש לא ישתמש ביה חול, ורבי חזר אחר אלמנתו של רבי אלעזר ברבי שמעון, לקחתה לו לאשה, ועל דרך עצה טובה אמרו לא תבשל בקדרה שבשל בו חבירך, לפי שאין כל האצבעות שוות, וזה טעם נכון ועצה טובה הגונה, למאן דאפשר ליה למצוא בתולה הוגנת כחפצו, אך סכנה אפילו קלה לא שמענו, ואמנם גם לדברי ספר הזוהר שם משמע קצת שלאחר י"ב חודש אין בו סכנה כל כך, ועיין בהגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:113 [Mitpachat Sefarim 4:113](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:113) נ"ו. שם, ק"ז, א': וקרא אמר לא נמצא אתו דבר רק בדבר אוריה החתי. ###### Mitpachat Sefarim 4:114 [Mitpachat Sefarim 4:114](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:114) תופס לשון כתוב ולא נמצא וגו'. והוא לא נמצא, רק חציו האחרון, ישנו במלכים (א' ט"ו). ###### Mitpachat Sefarim 4:115 [Mitpachat Sefarim 4:115](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:115) שם ק"ח, ב': יכין רשע וצדיק ילבש. ###### Mitpachat Sefarim 4:116 [Mitpachat Sefarim 4:116](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:116) הוא בכח לשון הכתוב, ולא בפועל. אכן כך הוא גם בתלמוד. ###### Mitpachat Sefarim 4:117 [Mitpachat Sefarim 4:117](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:117) נ"ז. שם קי"א, ב': ובגין דא הני ברכי דרבנן בשלהי. ###### Mitpachat Sefarim 4:118 [Mitpachat Sefarim 4:118](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:118) מימרא דרבא הוא זה ברכות (ו', א'). ###### Mitpachat Sefarim 4:119 [Mitpachat Sefarim 4:119](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:119) נ"ח. שם קי"ב, ב': מביא הפסוק ושבתי ואראה את כל העשוקים אשר נעשו וגו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:120 [Mitpachat Sefarim 4:120](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:120) צריך לומר נעשים, ושבוש זה כפול ומכופל כמה פעמים להלן. ###### Mitpachat Sefarim 4:121 [Mitpachat Sefarim 4:121](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:121) נ"ט. שם מביא פסוק תרמוד במדבר בהרים. ###### Mitpachat Sefarim 4:122 [Mitpachat Sefarim 4:122](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:122) זה לא נמצא כן בשום מקום, ונראה שהתכוין למה שכתב במלכים (א', ט') וצריך לומר תדמר במדבר בארץ. ###### Mitpachat Sefarim 4:123 [Mitpachat Sefarim 4:123](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:123) ס'. שם קט"ו, ב': ודאי שבועה לא חלה אלא על דבר שיש בו ממש, נדר חל אפילו על דבר שאין בו ממש. ###### Mitpachat Sefarim 4:124 [Mitpachat Sefarim 4:124](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:124) הדבר ממש בהפך, כמו ששנו חכמים סוף פרק א' דנדרים, חומר בשבועות, שהשבועות חלות על דבר שיש בו ממש ועל דבר שאין בו ממש, מה שאין כן בנדרים. מי לא ישתומם על זה, הלא אין ספק שתלמיד טועה כתב זה, חלילה להפך דברי אלוהים חיים, ולסתור תורה שלנו שיסדוה רשב"י (האמיתי, וחביריו הנאמנים, תלמידי רבי עקיבא, שקבלוה איש מפי איש עד משה מסיני, וסדרה רבנו הקדוש מחבר המשנה, שהיה תלמידו של רשב"י תנא דמתניתן דידן, שעליה אנו חיים, והממרה על פיה נדון כאפיקורס ח"ו), אבל ודאי המכשלה הזאת תחת ידי איזה מקובל אחרון ששלח יד בספר הזוהר, ולא היה בקי במשנה ובתלמוד, לא שמש כל צרכו, שרי ליה מריה, כי לא במרד ולא במעל עשה זאת, אלא כשגגה שיצאה מלפני השליט במגלת סתרים שבאה לידו, אף על פי שחשב למצוא דברי חפץ. ושנה בחטא זו, והמשיכו בחבלי הקבלה, והאריך בזה עוד בסוף העמוד, כפל ואמר נדרים על גבי שבועות עולים וחלים על דבר שאין בו ממש. דברים הללו אין בהם ממש, וכל שהוסיף לבאר הענין עפד"ה גם בדף הסמוך (קי"ו, א') דשבועה איהו בנינא דעלמא לא קיימא בלא יסוד, דבר שיש בו ממש, נדר כו' חל על דבר שאין בו ממש. הכל הבל ושבוש, אין שומעין לו, מפני שלא אמר כהלכה. וצריך להסירו מן הספר, להרים מכשול מדרך עמנו, ולהשמר מתקלה חלילה. ###### Mitpachat Sefarim 4:125 [Mitpachat Sefarim 4:125](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:125) ס"א. שם קי"ח, ב': עיין בהגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:126 [Mitpachat Sefarim 4:126](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:126) ס"ב. בפרשת משפטים קכ"ב, א': אמר רבי חייא כל מאן דקריה לחבריה רשע נחתין לעלעוי. ###### Mitpachat Sefarim 4:127 [Mitpachat Sefarim 4:127](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:127) נראה זר ומר, כאילו היה שונה מה שאמרו רז"ל (פרק קמא דקדושין ופרק איזהו נשך) הקורא לחברו רשע יורד עמו ללחייו, מלשון לחי שבמקרא, דמתורגם לועא. ועי"ן ראשונה נדמית טעות סופר לפי זה, כי אם כן צריך לומר ללעוי. או יהא מלשון יעלעו דם, שהוא גם כן מענין לחי לרד"ק, ואז אין צריך להגיה. או כוונתו לפרשו מלשון לחי שבתלמוד לענין הכשר מבוי, שענינו כמו דוכן וצלע, דמתרגם אונקלוס עלעא (אבל העיקר היותו מלשון לחיים וקיבה, וכן תמצא לו חבר בפרשת וארא (כ"ז, ב') על הפסוק ונתתי חחים בלחייך, ובסטר עלעוי. וכן באדרא רבה בתקונא רביעאה בעלעוי הם לחיי הפנים, ונסמך על הפסוק לחייו כערוגת הבושם, היינו תקרובא דבוסמא, ויש לו גם חבר במקרא תלת עלעין בפומה, לדעת קצת הם מלתעות שהם בלחיים, ויש מפרשים צלעות). וכל זה רחוק, נלעג לשון אין בינה, והגרסא בשני המקומות הנ"ל בתלמוד, היא יורד לחייו, שפירושו ודאי כפירוש רש"י ותוספות על פי תשובת הגאונים, שפוסק לחיותו ומקפח פרנסתו. וכן הוא לשון חכמים עוד דוגמתו, באושא התקינו שיהא מתגלגל עם בנו עד י"ב שנים, מכאן ואילך יורד עמו לחייו. ###### Mitpachat Sefarim 4:128 [Mitpachat Sefarim 4:128](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:128) ס"ג. שם קכ"ד, א': אתו שאילו לרב המנונא סבא. ###### Mitpachat Sefarim 4:129 [Mitpachat Sefarim 4:129](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:129) תמיהא, כי לפי הנראה בספר הזוהר בכמה מקומות, הוא היה עם רשב"י בדור אחד, וכנראה אף רשב"י התנא לא היה בזמן הבית, שהרי בימי רבי יוחנן בן זכאי חרב הבית, ורבי אליעזר ורבי יהושע היו תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, ורבי עקיבא תלמידם, הוא ששנה תורה שבעל פה לרשב"י וחבריו התנאים. אם כן, רחוק הוא שראה רשב"י הבית, ובזמן שהיו מקריבין כדאיתא הכא. אף כי רב המנונא סבא, שנזכר כמה פעמים בתלמוד עם תלמידי דרב, ובסוף פרק לולב (הגדול) {הגזול} אמר שמועה משם תלמיד תלמידו של רב (ועיין מה שכתבתי לקמן עוד, ובהגהותי לספר יוחסין), גם בזמן הבית לא נשתמשו עדיין בתואר רב כלל. והרי רבי יהודה בן בתירא מקומו היה בנציבין, במדינת אשור הקרובה לבבל, והיה נקרא בתואר רבי כתנא, ובימיו ארע כענין מעשה זה הנזכר כאן, כדאיתא ריש פסחים . ###### Mitpachat Sefarim 4:130 [Mitpachat Sefarim 4:130](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:130) ס"ד. שם קכ"ה, א': משמע שרוצה לאסור גם בשר אחר גבינה, כמו שהבינו פוסקים אחרונים מביאי דבריו. ואם כן הוא, ודאי אין להשגיח בו, לפי שסותר לתלמוד ערוך פרק כל הבשר (חולין ק"ד, ב'). אמנם לדעתי אין הכרח להבנתם, והפריזו על המדה, לייחס לספר הזוהר מה שלא עלה על דעתו בזה, אך מה שכתב עוד שם עמוד ב': על תרנגולא וגבינה כו' מאן דשרי האי כמאן דשרי הא, וכתיב לא תאכל כל תועבה. זה נראה כאילו אוסר בשר עוף בחלב דבר תורה, וסותר דבריו הקודמים, שאמר ר"ש אסיר לך כו' אמרינן נזירא כו', שנראה כאילו אינו אלא סייג לדברי תורה. ועוד אי בכלל תועבה היא, ריה"ג מאי תהוי עליה, אע"ג דלית הלכתא כוותיה. ###### Mitpachat Sefarim 4:131 [Mitpachat Sefarim 4:131](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:131) ס"ה. בפרשת תרומה קל"ב, ב': צריך עיון במ"ש תרגום לעולם ביחיד ולא בסגיאין (והאריך בסוד הענין, שתרגום צריך מעוט, ומורידין ולא מעלין), קדושת תרגום אסיר איהו בסגיאין, אלא ביחיד לעולם כו'. ותקשי ליה (מדידיה אדידיה ואכ"ע) קדושת קדיש שהיא קדושה לעילא מכל ברכתא לד"ה, והפליג בה בספר הזוהר ביחוד, ולא סגי לה בבציר מעשרה, משום דדבר שבקדושה אינו נאמר בפחות מעשרה, כדילפינן מקרא, לכן גם קדושא דסדרא דעלמא עליה קאי, שפרת מילתא למימרה בעשרה, וכן עמא דבר. הן אמת שהזוהר עצמו מקשה לעצמו קושיא זו לעיל, דף קכ"ט, ב', אבל התירוץ אינו מובן, לפי מה שכתב כאן בטעם הדבר שאסור לאמרו ברבים. גם שם לא אמר אלא דיחיד יכיל לומר לה קדושה דסדרא אינון עלי תרגום, לא אסר כמ"ש כאן, אלא נתן הברירה, הי נינהו תרתי דסתרי ודאי, וסימנא כי האי דשנים מקרא ואחד תרגום, לאו מילתא, לית דאשגח ביה, והכי נמי במה שהחילט לומר פסוקי קדושה דסדרא בעשרה דווקא, לא נהוג עלמא כוותיה, שגם היחיד אומרה, והנח להם לישראל שבני נביאים הם. ###### Mitpachat Sefarim 4:132 [Mitpachat Sefarim 4:132](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:132) ס"ו. שם ק"ו, עמוד א': והכא שרת עליהון רוח קודשא בקדמיתא בגין דאמר מזמור לדוד. ###### Mitpachat Sefarim 4:133 [Mitpachat Sefarim 4:133](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:133) זה הפך מדברי רז"ל וכבר שנה בו בחלק א' (ס"ז, א'). ###### Mitpachat Sefarim 4:134 [Mitpachat Sefarim 4:134](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:134) ס"ז. שם קמ"ז, א': דאברהם הא אוליד באנתו אחרא לתחש, כמה דאת אמר ואת תחש, ואלין אנון באמא דישמעאל כו' אמא דישמעאל אולידת לתחש. ###### Mitpachat Sefarim 4:135 [Mitpachat Sefarim 4:135](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:135) פליאה דעת ממני, מה ענין אברהם וישמעאל עם תחש, שאינו בנו של אברהם, ולא אחי ישמעאל, לא נולד מאמו. כי הוא בן נחור מפלגשו ראומה. כוונת הספר בכאן פליאה נשגבה לא אוכל לה, האם נחור באברהם נתחלף לו, מה אומר ואדבר ולבי מר ונשבר, לראות כתוב בספר (קדוש יאמר לו) כדבר הזה אשר אין לו שחר, לזייף תורת אמנו ולתלות בוקי סריקי ברשב"י ח"ו, הלא חרפה היא לנו. ###### Mitpachat Sefarim 4:136 [Mitpachat Sefarim 4:136](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:136) ס"ח. שם קמ"ח, א': אב) תלתא אינו דהוו נביאי מהימני ושמשו בכהונה כו' וחד מנייהו שמואל, ומקשי לנפשיה, ומסיק ושמואל בימי עלי שמש. ###### Mitpachat Sefarim 4:137 [Mitpachat Sefarim 4:137](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:137) הוא דבר המתמיה, ומשמע דומיא דאינך כפשטא, חלילה להאמין זה, ואסור לשמוע ולקבל דברים כאלה, אשר לא שערום לאבותינו ורז"ל. מי לחש לו כזאת, ולהוציא לעז על אותו צדיק לוי שיבקש גם כהונה, דבר שנכשל בו זקנו, ח"ו להעלותה על הדעת, הנוגע בה לא ינקה אך לוקה בצרעת. אולי יש ללמד זכות מה על בעל ספר הזוהר בזה, שמא נתכוין למה שכתב בשמואל (א', ז') ויקם שמואל טלה חלב אחד ויעלהו עולה כליל לה'. ואין בזה התנצלות מספקת (להשמיענו חדשות בקרב הארש, אשר לו נודעו עד עתה, לתת חלק לזר בכהונה, בלשון סתמי, כאילו יצא זה מן הכלל), כי בבמת יחיד הקריב, בשעת היתר במות שכל אחד מישראל עושה לו במה בראש גגו ומקריב עליה. הן אמת שהוא היה המקריב הראשון בנוב, אחר שחרבה שילה, שאין במה נתרת אלא על פי נביא. אך לא בשביל כך יקרא כהן, ולא יתכן לומר שזכה לשמש בכהונה כמשה ואהרן, ואם כן, הלא יש להוסיף יהושע הקודם אליו וזר גמור היה, שהוא המקריב ראשון בגלגל, לפני שמואל שנים רבות. ###### Mitpachat Sefarim 4:138 [Mitpachat Sefarim 4:138](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:138) ס"ט. קמ"ט, ב', בראשו: אר"י תכלת מההוא נונא דימא דגינוסר כו'. עיין לעיל פרשת בשלח מ"ח, ב'. ###### Mitpachat Sefarim 4:139 [Mitpachat Sefarim 4:139](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:139) ע'. שם קנ"ב, א': שלח עמיה ר' יעקב בר אידי. ###### Mitpachat Sefarim 4:140 [Mitpachat Sefarim 4:140](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:140) הוא היה בזמנו של ר"י ור"ל. ###### Mitpachat Sefarim 4:141 [Mitpachat Sefarim 4:141](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:141) ע"א. שם קס"ז, ב', בסופו: ותלד את קין שריאת קוף לאולדא במעהא בחילא וסיעוא דאדם לבתר דהא קבילת זוהמא כו'. אזיל לשטתיה בחלק א' (ל"ז, ב'), עיין מה שכתבתי שם בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:142 [Mitpachat Sefarim 4:142](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:142) ע"ב. שם קס"ט, ב': רב ספרא. ###### Mitpachat Sefarim 4:143 [Mitpachat Sefarim 4:143](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:143) רחוק הוא שיהא בימי ר"ש התנא. ###### Mitpachat Sefarim 4:144 [Mitpachat Sefarim 4:144](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:144) ע"ג. שם קע"ד, ב': רב הונא ורב יודא בר רב. ###### Mitpachat Sefarim 4:145 [Mitpachat Sefarim 4:145](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:145) נראה שלא היו בזמן התנא רשב"י. ###### Mitpachat Sefarim 4:146 [Mitpachat Sefarim 4:146](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:146) ע"ד. פרשת תצוה קפ"ג, ב': דביומא דשבועות כו', וע"ד דמקרבין חמץ כו' ומקרבין תרין נהמין אחרנין כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:147 [Mitpachat Sefarim 4:147](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:147) משמע דס"ל שהיו מקריבין בשבועות לחם חמץ אחד, מלבד שתי הלחם שהם נהמין אחרנין דמצה, וחמץ אתוקד בינייהו בנורא דמדבחא. וזה דבר שלא נשמע, ולא נרמז בשום מקום בתורה, שבכתב ושבעל פה. ועד כאן לא פליגי ר"מ ור"י, אלא אי שאור בודה להם מתוכן, או מביאו ממקום אחר, ומחמצן בו וממלא את המדה, לא יותר. אבל לא היו שתי הלחם מצה, ולא לחם נוסף אחר של חמץ, רחמנא לצלן מהאי דעתא שבשתא. גם אין למזבח בהם כלום, והוא אומר לאתוקדא על מדבחא. ומלשונו נראה כאילו היו שם שלשה לחם, וכולם נשרפין על גבי המזבח. הרי כאן שקרים מרים, ומקרא מלא דבר הכתוב קדוש יהיה לה' לכהן, וכתוב כל שאור וגו' לא תקטירו, וכתוב כל המנחה לה' לא תאפה חמץ. ואפילו על חמץ שיירי מנחה לוקין משום לא תאפה חמץ חלקם. מי העמל בתורה ועוסק בה לשמה, יוכל לסבול את זאת, לעשות תורה פלסתר ח"ו, להוסיף ולגרוע או לבטל אות אחת. ונדמה כאילו היתה לבעל ספר הזוהר תורה אחרת. חלילה לא תהא כזאת בישראל עם קדוש להשגיח בדברים כאלה. ולא נודע מבטן מי יצאו. באמת נראים בעיני כדברי מינות. או אחד משובש עצום בדה מלבו דברי תורה אלה וכאלה קשות, ורעות המראה, והבליעם בקרב ספר הזוהר, להלביאם בד"ק להתנאה, ולא נודע כי באו אל קרבו, ומראיהם רע כאשר בתחלה. ###### Mitpachat Sefarim 4:148 [Mitpachat Sefarim 4:148](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:148) ע"ה. פרשת כי תשא קפ"ט, ב': כוס דברכה כו' אצטריך למהוי זקוף שעורא דאיהו זרת זקיף מן פתורא. ###### Mitpachat Sefarim 4:149 [Mitpachat Sefarim 4:149](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:149) בתלמוד ומגביהו טפח. ###### Mitpachat Sefarim 4:150 [Mitpachat Sefarim 4:150](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:150) ע"ו. בפרשת פקודי רמ"ע, ב': דהא ביומי ניסן ריש תורא בדיקולא תנינן. ###### Mitpachat Sefarim 4:151 [Mitpachat Sefarim 4:151](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:151) נראה שרמז למ"ש בפרק ערבי פסחים (פסחים קי"ב, ב) תנא משמיה דר"מ ריש תורא בדקולא סח לאגרא כו'. והרכיב אותו עם מה שכתב לפני זה, ואל תעמוד בפני השור כו' בשור שחור ביומי ניסן, ורוצה לפרשו על מזל שור, שמתחיל לעלות ולצמוח, אע"פ שניסן אין מזלו שור, אלא טלה. גם הרכבה זו אינה קולטת אף בנגלה, דריש תורא בדקולא, לכל השנה הוא אמור, ואינו קבור לשלפני פניו, דהא מאי דתני ר"א מפסיק בין שני הדברים. ודבריו של ר"א שמרחיקין משור כו'. בכל זמן ובכל שור ב"ח הם אמורים. ועלה מייתי הא דר"מ, דאיתיה נמי בסתמא בכל שור, בין שחור בין לבן ובכל עת. כי כשראשו נתון בדקולא, אז אינו עולה מן האגם, אלא אוכל מן הסל בדיר ובאבוס, ובכל זמני השנה (יותר מניסן, שאז רועה באגם) לא בניסן בלבד. ועיקר הענין שתפס ליסוד, הוא הבל, דהא מאי רבותיה דריש תורא בדקולא. אלא אדרבה כשראשו בתוך הסל לאכול, סלקא דעתא שאין צורך להשמר מהזקו. להכי קמ"ל סק לאגרא ושדי דרגא מתותך, ומה זה ענין לתקפו של שור בימי ניסן, האם בימי ניסן דוקא ריש תורא הוא בדקולא, הא ודאי מחזי כחוכא וטלולא, מה גם לבנות על יסוד כזה סוד עמוק או הגבה למעלה. ###### Mitpachat Sefarim 4:152 [Mitpachat Sefarim 4:152](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:152) ע"ז. פרשת כי תשא קצ"ד, א': פסקא ומשה יקח את האוהל. ###### Mitpachat Sefarim 4:153 [Mitpachat Sefarim 4:153](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:153) עיין לעיל (חלק א' צ"ב, ב') ובהגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:154 [Mitpachat Sefarim 4:154](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:154) ע"ח. שם: א"ת דלא"ת מניה, א"ה אמאי מית כו' וא"ת דאתעדי מניה, אמאי והא לא חטא דהא איהו עם משה הוה בשעתא דחבו ישראל. ###### Mitpachat Sefarim 4:155 [Mitpachat Sefarim 4:155](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:155) זה נראה דבר זר ותמוה לכאורה, כי עם שכתוב ויקם משה ויהושע משרתו, הלא כתב בצדו ויעל משה, כמו בכל עליותיו, ויהושע לויה בלבד עשה לרבו עד הגבול שלחו, לא יותר, ואף אם נאמר ששהה שם יהושע ועמד במקום ההוא (אולי נטה לו אוהל גם כן שם) ושמר עת בוא רבו ושובו מן ההר, ללכת לקראתו, לקבל פניו גם ללותו עד המחנה, וכמו שיורה הפסוק וישמע יהושע וגו', מכל מקום ודאי לא עמד אתו בהר. והעגל נעשה בעוד משה בהר עודנו עומד לפני ה'. אך יש לפרש לשון הספר, דאיהו עם משה הוי בשעתא דחבו, אין כוונתו לומר בשעת עשיית העגל, כי אם בשעת עבודתו, אז כבר ירד משה מן ההר, ועל כל פנים גם בשעת עשייתו לא היה במחנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:156 [Mitpachat Sefarim 4:156](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:156) ע"ט. שם עמוד ב': ועל דא יהושע לא מית אלא בעיטא דנחש. ###### Mitpachat Sefarim 4:157 [Mitpachat Sefarim 4:157](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:157) זה אינו נזכר בגמרא עם אותן שמתו בעטיו של נחש וכבר כ"ל ח"א נג. ###### Mitpachat Sefarim 4:158 [Mitpachat Sefarim 4:158](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:158) פ'. פרשת ויקהל קצ"ו, ב': אר"ש האלקים רובא דעלמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:159 [Mitpachat Sefarim 4:159](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:159) שבועה זו קשה, לא שמענוה מפי רז"ל, אף אם הם ז"ל הזהירנו גם כן על דבר זה (פגש נא ועמו"ק י"ד (סימן שכ"ט)). ###### Mitpachat Sefarim 4:160 [Mitpachat Sefarim 4:160](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:160) פ"א. שם ריוב: ###### Mitpachat Sefarim 4:161 [Mitpachat Sefarim 4:161](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:161) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:162 [Mitpachat Sefarim 4:162](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:162) פ"ב. פרשת פקודי רל"ה, ב' בשטה אחרונה: מה כתיב לעילא ויבאו כל החכמים וגו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:163 [Mitpachat Sefarim 4:163](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:163) נראה כאילו מביא מקרא זה (שמות ל"ו) לקיים הנחתו, שהקדים שם ואמר תא חזי ביומא דאתקים משכנא דאקים ליה משה כמד"א דכתיב ויקם משה כו' דלא הוי יכיל למיקם עד דאוקים ליה איהו כו'. אוף הכי כל אינון אומנין כולהו אתו לאקמא משכנא ולא יכיל למיקם על ידייהו כו', ומייתי ליה קרא דויבאו כל החכמים הנ"ל. והוא אינו ענין לו, דהההוא קרא בשעת עשייתו אתמר, שהיו העם מרבים להביא, ואין בו רמז שבאו להקימו. ###### Mitpachat Sefarim 4:164 [Mitpachat Sefarim 4:164](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:164) פ"ג. שם רל"ו, ב': ולית ליה רשו כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:165 [Mitpachat Sefarim 4:165](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:165) עיין הגהותי בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:166 [Mitpachat Sefarim 4:166](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:166) פ"ה. שם רמ"ה, ב' בראשו: ובגין דכולא איהו ברזא דאדם, כל אחוריהם ביתה כתיב. ###### Mitpachat Sefarim 4:167 [Mitpachat Sefarim 4:167](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:167) תמיהא הא קרא גבי בקר כתיב (מלכים א' ז'). ###### Mitpachat Sefarim 4:168 [Mitpachat Sefarim 4:168](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:168) פ"ו. שם: אקרון נוהדקי דערלה. ###### Mitpachat Sefarim 4:169 [Mitpachat Sefarim 4:169](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:169) לישנא דגמרא דידן (פכ"ש כה"ב). ###### Mitpachat Sefarim 4:170 [Mitpachat Sefarim 4:170](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:170) פ"ז. שם רמ"ו, ב': כמה דאת אמר ורוח אחד להם. ###### Mitpachat Sefarim 4:171 [Mitpachat Sefarim 4:171](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:171) זה הכתוב לא נודע לנו. ולפי המדומה, צריך לומר ורוח אחד לכל (קהלת ג׳:י״ט) אך לא ידעתי לו ענין לכאן. אבל יותר נראה לי, שנתחלף לו למעתיק הלשון בכתוב כי רוח החיה בהם (יחזקאל י׳:י״ז). ###### Mitpachat Sefarim 4:172 [Mitpachat Sefarim 4:172](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:172) פ"ח. שם רנ"ח, א': בב"ר דהוה ביה שלמא תדיר. ###### Mitpachat Sefarim 4:173 [Mitpachat Sefarim 4:173](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:173) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:174 [Mitpachat Sefarim 4:174](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:174) פ"ט. שם ובגין דא כלהו ברייתי וכלהו תנאי וכולהו אמוראי קיימי בדוכתייהו. ###### Mitpachat Sefarim 4:175 [Mitpachat Sefarim 4:175](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:175) גם הלום ראיתי מבואר הדבר, שהחבור הקדוש לז, חבור חברים מתוכם, חובר אחר שהיו אמוראים ידועים בעולם, כמו שהוכחתי והראתי בכמה מקומות ממנו בבירור שאין אחריו (ברור) {בירור}. ###### Mitpachat Sefarim 4:176 [Mitpachat Sefarim 4:176](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:176) {זוהר חלק ג'} ###### Mitpachat Sefarim 4:177 [Mitpachat Sefarim 4:177](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:177) צ'. בחלק ג' פרשת ויקרא ב', ב': אמר רב יוסי כו' וכתיב ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד וכתיב ויהי משה בהר כו' וכתיב ויקר"א משה, משמע דמשה בעזרא הוה בההוא זמנא דקרי ליה כו'. ואוהל מועד לא הוה בטורא דסיני כו' אמר ליה ההוא זמנא אשתלימו ארבעין יומין כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:178 [Mitpachat Sefarim 4:178](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:178) והנה כל המאמר הלזה משובש מאד, כי ערבב שני ענינים נפרדים רחוקים זה מזה, ועוות עלינו המקראות. מה ענין ויקר"א משה, האמור בסוף פרשת משפטים אחר מתן תורה מיד (ולמ"ד בגמרא זה היה מעשה קודם מתן תורה), עם ויקרא האמור אחר הקמת המשכן, שזה היה עשרה חדשים אחר כך. ונראה שמטעם זה לא גרס לה בדרך אמת. הרי על כל פנים נראה לעין, כי השית עליו תוספות אחד מן המשובשים, והלבישם בסתרי קבלה, בלתי הולמים אותם חידושים. ###### Mitpachat Sefarim 4:179 [Mitpachat Sefarim 4:179](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:179) צ"א. שם ואת הא דכתיב ואתה בן אדם שא קינה על בתולת ישראל. ###### Mitpachat Sefarim 4:180 [Mitpachat Sefarim 4:180](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:180) אין זה כתוב בשם מקום, כמדומה שנתכוין למה שכתב ביחזקאל (רסי"ט) אך שם כתוב ואתה בן אדם שא קינה אל נשיאי ישראל. אבל נראה יותר שנתכוין בעל הספר להכתוב בעמוס (תחלת ס"ה), אולי נתחלף לסופר הלשון, וצריך לומר אשר אני נושא עליכם קינה בית ישראל. ###### Mitpachat Sefarim 4:181 [Mitpachat Sefarim 4:181](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:181) צ"ב. שם ח', א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:182 [Mitpachat Sefarim 4:182](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:182) צ"ג. שם י' עמוד א': לתבל ארצו. ###### Mitpachat Sefarim 4:183 [Mitpachat Sefarim 4:183](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:183) לא נודע לי מקומו של כתוב זה. ועיין מה שכתבתי שם בהגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:184 [Mitpachat Sefarim 4:184](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:184) צ"ד. שם: ובספרא דרה"ס פריש יתיר, דהא כל ישובא מתגלגלא בעגולא ככדור כו'. וע"ד אית בישובא כד נהיר לאילין, חשיך לאלין. ###### Mitpachat Sefarim 4:185 [Mitpachat Sefarim 4:185](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:185) כל ענין זה הולך על דרך חכמי מחקר, לא על דרך רז"ל בתלמוד. ###### Mitpachat Sefarim 4:186 [Mitpachat Sefarim 4:186](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:186) צ"ה. שם י"ו, א': דהא מכל אילני ארעא לית דמתעכב לאפרחא כמו תמר דסליק לשבעין שנין. זה סותר למה שכתבו רז"ל (פרק קמא דבכורות) חרוב זה משעת נטיעתו עד גמר פירותיו שבעים שנה. וכן הוא (בפרק ג' דתענית) בעובדא דחוני המעגל, ובמדרש רבה בזקן שנטעו לפני אדריינוס. והנה זה הפוך בשני דברים, שהספר אומר שאין אילן מכל האילנות מתעכב לפרוח ע' שנה אלא הדקל, והתלמוד אומר שהוא החרוב בלבד. ###### Mitpachat Sefarim 4:187 [Mitpachat Sefarim 4:187](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:187) צ"ו. שם י"ט, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:188 [Mitpachat Sefarim 4:188](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:188) צ"ז. שם כ"ג, א': דצחותא דאורייתא בליליא הוא יתיר מביממא. ###### Mitpachat Sefarim 4:189 [Mitpachat Sefarim 4:189](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:189) בגמרא אשכחן אפכא, אמרי ליה לרב זירא מחדדן מחדדן שמעתך, אמר להו דיממא נינהו (עירובין ס"ה, א'). ###### Mitpachat Sefarim 4:190 [Mitpachat Sefarim 4:190](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:190) צ"ז. שם כ"ד, א': ###### Mitpachat Sefarim 4:191 [Mitpachat Sefarim 4:191](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:191) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:192 [Mitpachat Sefarim 4:192](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:192) צ"ט. פרשת צו רעיא מהימנא כ"ט, ב': מרה סומקא ירוקא אוכמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:193 [Mitpachat Sefarim 4:193](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:193) הנחות כאלה נראות לקוחות מיסודות הטבעיים והרופאים, לא נמצא מהם שמץ דבר בספר הזוהר (כמו שלא נמצא ממנו מאומה בתלמוד), אם לא מה שמובלע בתוכו מרעיא מהימנא, כמה פעמים ערבבו המעתיקים לשונות מספר זה בזה. או המוצא ספר הזוהר בראשונה, הוא ערבוביא זו, בלי הגיד לנו. ###### Mitpachat Sefarim 4:194 [Mitpachat Sefarim 4:194](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:194) ק'. שם ל"ב, א': א"ת הא חמינא לעשו בשלוה במלכו בכריכן עלאין. ###### Mitpachat Sefarim 4:195 [Mitpachat Sefarim 4:195](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:195) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:196 [Mitpachat Sefarim 4:196](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:196) ק"א. שם ל"ד, א': ###### Mitpachat Sefarim 4:197 [Mitpachat Sefarim 4:197](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:197) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:198 [Mitpachat Sefarim 4:198](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:198) ק"ב. שם עמוד ב': ###### Mitpachat Sefarim 4:199 [Mitpachat Sefarim 4:199](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:199) עיין הגהותי בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:200 [Mitpachat Sefarim 4:200](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:200) ק"ג. פרשת שמיני מ' עמוד ב' (בסופו): כתיב הגו סיגים כו', הגו רשע לפני מלך ויכון בחסד כסאו. ###### Mitpachat Sefarim 4:201 [Mitpachat Sefarim 4:201](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:201) לא כתוב שם כך, אלא ויכון בצדק כסאו. וכמדומה נתחלף לו בכתוב וסעד בחסד כסאו (משלי כ׳:כ״ח ) ואי אפשר לתלותו בטעות סופר ומעתיק, כי עליו בנה יסוד סודו. וכן כפל עוד בשא"ח, ויכון בחסד כסאו. גם שני הפסוקים שמביאם, רצופים הם. ###### Mitpachat Sefarim 4:202 [Mitpachat Sefarim 4:202](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:202) ק"ד. שם מ"ב, א': וכתיב לא תטמאו וגו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:203 [Mitpachat Sefarim 4:203](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:203) נראה שנתכוין להכתוב סוף פרשת קדושים, והזכירו בשינוים. ###### Mitpachat Sefarim 4:204 [Mitpachat Sefarim 4:204](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:204) ק"ה. פרשת תזריע נ"א, א': אבל בגין דפלחת לי כו' אבל בעלמא דאתי לא. ###### Mitpachat Sefarim 4:205 [Mitpachat Sefarim 4:205](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:205) הא דלא כסתם מתניתין. ועיין לחם שמים ריש פרק חלק. ###### Mitpachat Sefarim 4:206 [Mitpachat Sefarim 4:206](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:206) ק"ו. פרשת אחרי נ"ו, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:207 [Mitpachat Sefarim 4:207](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:207) ק"ז. שם נ"ז, ב': וכתיב ופנחס בן אלעזר כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:208 [Mitpachat Sefarim 4:208](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:208) גם את זאת לא ידעתי, איה מקום מקרא זה. וכנראה נתכוין לפסוק בשופטים (כ'), ויש שם שינוי. ועיין עוד שם הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:210 [Mitpachat Sefarim 4:210](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:210) ק"ח. שם ס"א: דשלמה עבד דנחת לחירם מההוא דרגא דהוה אמר מושב אלהים ישבתי, דתניא חירם מלך צור עבד גרמיה אלוה. בתר דשלמה אתא, עבד ליה בחכמתיה דנחית מההוא עיטא ואודי ליה לשלמה. ###### Mitpachat Sefarim 4:211 [Mitpachat Sefarim 4:211](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:211) דברים הללו קשים לשמעם, והרי נביא עומד ומתנבא הדברים האלה אחר חורבן הבית. ###### Mitpachat Sefarim 4:212 [Mitpachat Sefarim 4:212](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:212) ואם תאמר שמא אחר כך חזר לסורו, אם כן חטא בעבודת אלילים ושב, והאריך ימים לפי דברי ספר הזוהר יותר מארבע מאות שנים, וככלב שב על קיאו, כסיל שנה באולתו, בחטא הראשון עצמו בדברים הראשונים ממש. והנה לא שמענו עד כה, שעשה ככה את אלה. ואין רמז בכתוב לדבר זר כזה. גם אמרו חז"ל דפריש מעבודת אלילים מיית, דכתיב כל באיה וגו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:213 [Mitpachat Sefarim 4:213](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:213) ק"ט. שם מ"ב: עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:214 [Mitpachat Sefarim 4:214](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:214) ק"י. שם ע"ג, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:215 [Mitpachat Sefarim 4:215](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:215) קי"א. שם ע"ה, ב' בסופו, וע"ו, ב' בראשו: ר' שמלאי. ###### Mitpachat Sefarim 4:216 [Mitpachat Sefarim 4:216](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:216) רש"מ לא נמצא בכל הש"ס, רק אחד ואין שני לו, והוא רש"מ שהיה בימי ר' יוחנן האמורא, שבא ללמוד לפניו ספר יוחסין, ולא רצה ללמדו, ואמר ליה אין שונין ללודים ולא לנהרדעים. והוא היה שמעיה דר"י נשיאה. והכא משמע שהיה בזמנו של רשב"י, זה דבר תימא. ###### Mitpachat Sefarim 4:217 [Mitpachat Sefarim 4:217](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:217) קי"ב. שם ע"ז, א': תאנא בתר דאסתלקו, קין והבל כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:218 [Mitpachat Sefarim 4:218](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:218) לא הבינותי לשון זה. אם הוא לשון סלוק מן העולם, כמשמעו בכל מקום, זה דבר תמוה, כי לפי מדרש רבה חיה קין עד המבול (שנת תרנ"ו לאלף השני) ואדם הוליד את שת בשנת ק"ל לבריאה. ולפי דברי אגדה הידועה, למך הששי לצאציו הרגו. והיה זה אם כן, כמו ששים שנה לפני מות אדם, וחבור אדם לחוה והולידו לשת, בשנת ק"ל לחייו. ואיך שיהא, זהו דבר שאינו נראה, ולא נשמע באותו זמן, שהששה דורות של קין נולדו בק"ל שנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:219 [Mitpachat Sefarim 4:219](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:219) קי"ג. שם ע"ח, ב': דתניא אוזמנת בת שבע לדוד מיומא דאתברי עלמא, ומה עכבה ליה, דנטל ברתיה דשאול מלכא, וההוא יומא נטל לה אוריה ברחמי. ###### Mitpachat Sefarim 4:220 [Mitpachat Sefarim 4:220](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:220) זהו דבר שאי אפשר לפי דברי רז"ל, כי בין מעשה לקיחת דוד למיכל, ובין מעשה דבת שבע, היו כשלשים שנה, והם אמרו שהיתה בת שבע כבת שבע שנים כשילדה בן לדוד. ###### Mitpachat Sefarim 4:221 [Mitpachat Sefarim 4:221](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:221) קי"ד. בפרשת קדושים פ' עמוד א': דהא אורייתא אסהידת ביה ואמרת מי פתי יסור הנה חסר לב ואמרה לו כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:222 [Mitpachat Sefarim 4:222](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:222) נוראות נפליתי על זאת, כנראה וי"ו יתרה קדייק, והא באשת כסילות הומיה כתיב (לא גבי אורייתא) אבל לעיל מניה, אצל חכמות בנתה ביתה, כתיב אמרה לו, בלי וי"ו. גם התחיל בחסר לב, בלי וי"ו (דהכי הוא דכתיב בקרא קמא, דכתיב ביה אמרה). אם כן מאי האי דקאמר תו, מהו ואמרה, אלא לאכללא כו'. משמע בהדיא שוי"ו העטף קדריש, דטפי ליה הכא, ואזיל בתר אפכא, דההוא ואמרה, לאו אורייתא אסהדת. ותו לא ידענא מאי דקאמר, אמרה מבעי ליה כו'. וזו על כל פנים נראה לי שהיא הגהה ותוספת המעתיק חסר לב, שלא הבין כוונת הספר, כי מה ענין הכתוב אומר לאל סלעי לכאן, כי שם הוא זכר מדבר בעדו פועל בינוני, או מהאית"ן הה"א נוספת, מכאן הוא לשון נקבה פעל עבר, והה"א סימן הנקבה. אבל דיוקא דספר כאן נראה דקשיא ליה רישא דפרשה לסופה אמרה ואמרה, מאי טעמא דשינויא, ובזה יש לדחוק וליישבו על פי דוחק, אך רחוק הוא. ###### Mitpachat Sefarim 4:223 [Mitpachat Sefarim 4:223](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:223) קט"ו. שם פ"ג, א': ולית בה עונש כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:224 [Mitpachat Sefarim 4:224](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:224) עיין לקמן ({א.ה. עמודים} קנ"ב, קנ"ג, וק"ס), ובחתימת תורת הקנאות, ובשוט לסוס, וספר שמוש, ובשבירת לוחות האון (כ"ז א', ב'). ###### Mitpachat Sefarim 4:225 [Mitpachat Sefarim 4:225](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:225) קט"ז. פרשת אמור צ"ו, א': ואקריבו שעורים. ###### Mitpachat Sefarim 4:226 [Mitpachat Sefarim 4:226](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:226) היינו מנחת העומר, שבאה מן השעורים. אבל הדבר מתמיה, שמביא זה הענין על הפסוק וביום הבכורים מנחה חדשה, והיא מנחת שתי הלחם של עצרת, הבאה מן החטים. וכן משמעות הלשון הנמשך מעבר לדף, עיין שם. ###### Mitpachat Sefarim 4:227 [Mitpachat Sefarim 4:227](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:227) קי"ז. שם עמוד ב': תא חזי קמח שעורים האי עומר. ###### Mitpachat Sefarim 4:228 [Mitpachat Sefarim 4:228](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:228) אף זה מן התימה, כי לא נזכר קמח שעורים אלא במנחת סוטה. ושל עומר באה גרש כרמל ככתוב, ושנוי בריש פרק ב' דסוטה. ###### Mitpachat Sefarim 4:229 [Mitpachat Sefarim 4:229](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:229) קי"ח. שם: התם מנחת קנאות, הכא מנחה חדשה כו', ואורייתא אתייהיבת, וכד מטון בכורים לגבי כהנא הוה בעי ב"נ למימר ולפרשא מלין כו'. ועל דא מנחה חדשה אתקרי. ###### Mitpachat Sefarim 4:230 [Mitpachat Sefarim 4:230](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:230) עיין הגהותי שפרשתי תחלת הלשון, בדוחק עצום. אך מה שמערב הספר הבכורים עם מנחה חדשה, תמוה מאד, וכי מה ענין בכורים שקורין עליהם, עם שתי הלחם. ואין בכורים באים ביום טוב, אלא אחר עצרת מביאים אותם, ומה שייך לומר ועל דא מנחה חדשה אקרי. גם אין בכורים מנחה. וכמדומה דסמך אקרא דמנחה חדשה, דכתיב ביה בכורים, והרי כאן ערבובי דברים. ###### Mitpachat Sefarim 4:231 [Mitpachat Sefarim 4:231](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:231) קי"ט. שם צ"ט, ב': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:232 [Mitpachat Sefarim 4:232](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:232) ק"כ. שם ק"ב, א': אָמַר רִבִּי יִצְחָק קִפְטְרָא חֲדָא קְשִׁירָא. ###### Mitpachat Sefarim 4:233 [Mitpachat Sefarim 4:233](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:233) תמוה, עמ"ש בחי"ג יומא. ###### Mitpachat Sefarim 4:234 [Mitpachat Sefarim 4:234](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:234) קכ"א. פרשת בהר ק"ח, א': תא חזי עבדין פטורין מעול מלכותא דלעילא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:235 [Mitpachat Sefarim 4:235](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:235) תרי תמיהי איכא הכא. חדא, מה ענין שנה שביעית דעבד אצל שמטה. ###### Mitpachat Sefarim 4:236 [Mitpachat Sefarim 4:236](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:236) קכ"ב. ועוד דקאמר עבדין פטורין מעול מלכות שמים ומן המצות, מי לחשך לומר כן, כיון דכולא ענין בעבד עברי משתעי, חס להעלות על הדעת לפטור עבד עברי ממצות, וביחוד מקבלת עול מלכות שמים מי פטרו. ועם שמצינו קולא בעבד עברי, שחפשי הוא ממצות לא תעשה אחת (דלא תהיה (קדשה) {קדש} בבני ישראל, שכן רבו מוסר לו שפחה כנענית), זולת זה לא שמענו הפרש בינו ובין כל אדם מישראל לענין חיוב מצות בכלל. והספר אומר בפירוש להלן, ואי מהאי עול פטורין, מכל שאר פטורין כו'. אוף הכא יצא לחפשי כו' בלא עול מלכות שמים. סוף דבר דעתי קצרה מהכיל ומהשכיל דבר זה. אך נראה שטעה בין עבד כנעני לעבד עברי. ###### Mitpachat Sefarim 4:237 [Mitpachat Sefarim 4:237](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:237) קכ"ג. שם ק' עמוד א', ברעיא מהימנא: להקריב בימי העומר. ###### Mitpachat Sefarim 4:238 [Mitpachat Sefarim 4:238](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:238) הלשון משובש, לפי שאין בהם קרבן, רק ביום הנפת העומר בלבד. והדר קאמר תו, להקריב קרבן העומר, הלא זה זר ותמוה. ###### Mitpachat Sefarim 4:239 [Mitpachat Sefarim 4:239](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:239) קכ"ד. מה שכתב עוד שם בסמוך, להקריב קרבן מוסף בחג, מתמיה, דהא מוסף שבועות, הא נקטיה. גם לפי הסדר ודאי כוונתו על שמיני עצרת, ולא מצינו שמיני שיקרא חג עצרת, אלא שמיני חג עצרת נקרא ודאי (עיין מה שכתבתי במקומו). ותו קשיא אמאי שייר קרבנות טובא, דלא קביע להו זמן. ###### Mitpachat Sefarim 4:240 [Mitpachat Sefarim 4:240](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:240) [(משובש - שני סדה?) וכן יש הוכחה גמורה לזה בכתוב, עיין אם לבינה] ###### Mitpachat Sefarim 4:241 [Mitpachat Sefarim 4:241](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:241) קכ"ה. פרשת בחוקותי קי"ג, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:242 [Mitpachat Sefarim 4:242](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:242) קכ"ו. פרשת נשא קכ"ד, א': ושחט אחרא ולא כהנא, דכהנא אסיר ליה בדינא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:243 [Mitpachat Sefarim 4:243](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:243) כזה לא שמענו מחז"ל, אלא שחיטה בזר כשרה, בדיעבד. איברא לכתחילה אפכא שמעינן, מההוא עובדא דשמואל דחזי דקמהדרי בתר כהן, ואמר להו דלא צריכים לאהדורי בתריה. מיהו כי איתיה, משמע כולי עלמא מודו דאיהו עדיף. ותו דטעות בדבר משנה נמי הוי, דבהדיא תנן בתמיד, פייס שני מי שוחט י"ג כהנים זוכים בו. ועיין לחם שמים ריש חולין וזבחים, ובמור וקציעה, ובכמה מקומות הארכתי בזו. ###### Mitpachat Sefarim 4:244 [Mitpachat Sefarim 4:244](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:244) קכ"ז. שם עמוד ב': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:245 [Mitpachat Sefarim 4:245](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:245) קכ"ח. שם קי"ז, א' בסופו: ואית מאן דאמר לית ליה חולקא בההוא עלמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:246 [Mitpachat Sefarim 4:246](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:246) דבר זה לא נראה ולא נמצא לחז"ל, אע"פ שיש לו סמך קצת, ממה שאמרו דאברהם אבינו לא מפיק מגיהנם הבא על הכותית. חלילה לומר כן על אותו צדיק נזיר אלהים מבטן. והכתיב והם לא ידעו כי מה' היא, וכבר אמרו רז"ל שגיירה. ###### Mitpachat Sefarim 4:247 [Mitpachat Sefarim 4:247](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:247) קכ"ט. שם בא"ר קנ"ו, א': דכתיב להיות אזניך עקומות. ###### Mitpachat Sefarim 4:248 [Mitpachat Sefarim 4:248](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:248) אינו בכתוב. ###### Mitpachat Sefarim 4:249 [Mitpachat Sefarim 4:249](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:249) ק"ל. שם ק"ל, עמוד א': עיני ה' המה משוטטות. ###### Mitpachat Sefarim 4:250 [Mitpachat Sefarim 4:250](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:250) אולי נתכוין להכתוב כי ה' עיניו משוטטות (דברי הימים ב ט״ז:ט׳), אבל נראה שטעות סופר הוא וצריך לומר משוטטים. ###### Mitpachat Sefarim 4:251 [Mitpachat Sefarim 4:251](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:251) קל"א. שם, קל"ב, א': אסהדנא עלי שמיא כו' דאנא חמי השתא מה דלא חמא בר נש מיומא דסליק. ###### Mitpachat Sefarim 4:252 [Mitpachat Sefarim 4:252](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:252) אהה, מה אומר. היתכן להאמין זה כפשוטו, שלא זכו לכך לא יהושע ב"ן לא אלעזר הכהן, ולא פנחס בנו, ולא אחיה השילוני, ולא שמואל הנביא (שהושוה למשה ואהרן), ולא דוד המלך ע"ה משיח אלהי יעקב, ולא אליהו שעלה למרום ברכב אש וסוסי אש, ולא אלישע תלמידו, שהיה לו פי שנים ברוחו, ולא ישעיה הנביא שראה המרכבה בא"י, ולא יחזקאל שנפתחו לו השמים וראה מראות אלהים, ובכלל כל הנביאים הגדולים, שעל ידיהם נעשו נפלאות גדולות ונוראות בפומבי, ולא נעשה להם יקר וגדולה, שנעשה לאחרון שבתנאים, לפי המדומה (ולפי האומדנות העצומות הנזכרים לעיל איננו רשב"י התנא בס"ה), באמת נראית הפלגת גוזמא, ולא אוכל להכריח נפשי שתאמין שלא זכו אפילו גדולי ב"ש כזוגות והלל, שתלמידיו רבים היו ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו ע"ה, ויונתן בן עוזיאל ורבי חנינא בן דוסא ורבי יוחנן בן זכאי ותלמידיו, ורבי עקיבא וחביריו הרוגי מלכות, לכל הכבוד שזכה רבי שמעון, אף אם הוא התנא, ושהיה לו צער מערה, מכל מקום רז"ל הפליגו בשבחם הרבה יותר ממנו. ###### Mitpachat Sefarim 4:253 [Mitpachat Sefarim 4:253](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:253) קל"ב. שם קמ"ד, א' בסופו: דאתגלי על ידנא מה דלא אתגלי מיומא דקאים משה על טורא דסיני. ###### Mitpachat Sefarim 4:254 [Mitpachat Sefarim 4:254](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:254) זו קשה כדלעיל, היאומן שלא הגיעו לידי מדה זו, לא יהושע תלמידו של משה רבנו ע"ה,וזקנים שעמו שקבלו ממשה, ולא אלעזר ולא פנחס ולא משמואל הרמתי, לא דוד ושלמה בונה הבית, וזכה לראות השראת שכינה וכבוד ה' מלא הבית, ולא אליהו ואלישע, וישעיהו ויחזקאל רואי המרכבה, אין צריך לומר נביאים אחרונים ואנשי כנסת הגדולה שהחזירו עטרה לישנה, ולא הלל ותלמידיו ור"א הגדול ורבי עקיבא שאמרו עליו הנ"ל שנתגלה לו מה שלא נתגלה למשה רבנו ע"ה, מי המין לשמועתנו זו החדשה, שלא ידענו כל עיקר מי המביאה לנו. ###### Mitpachat Sefarim 4:255 [Mitpachat Sefarim 4:255](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:255) קל"ג. שם ב', בסופו: לרשב"י חמוך. ###### Mitpachat Sefarim 4:256 [Mitpachat Sefarim 4:256](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:256) בכאן יש סתירה, שמא רשב"י ובנו היו נשואי שתי בנותיו של רפב"י, ונעשה רשב"י גם הוא חתנו לעת זקנתו, לאחר שמתה אשתו ראשונה, לכן לא נזכר זה במ"א, אך ר"א היה חתנו הראשון, ונשא בתו של ר"פ בנעוריו, לכן התייחס אליו יותר. אך בגמרא דילן (סוף פרק במה מדליקין), איתא איפכא, ר"פ הוה חתניה דרשב"י. אולם להלן בפרשת בלק (ר', עמוד ב') איתא נמי דר"א היה נכדו של ר"פ. לפיכך גם בזו מבוכה גדולה היא בספר הזוהר. ###### Mitpachat Sefarim 4:257 [Mitpachat Sefarim 4:257](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:257) קל"ד. שם קמ"ה, ב': תנינן כל כהן שא"ל בת זוגו אסור בעבודה. ###### Mitpachat Sefarim 4:258 [Mitpachat Sefarim 4:258](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:258) בלתי מדוייק, שאין קפידא אלא בכהן גדול וביום כיפור בלבד. ###### Mitpachat Sefarim 4:259 [Mitpachat Sefarim 4:259](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:259) קל"ה. שם קנ"ב, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:260 [Mitpachat Sefarim 4:260](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:260) קל"ו. שם קנ"ד, ב': מסטרא דאריה פשיט קלא. ###### Mitpachat Sefarim 4:261 [Mitpachat Sefarim 4:261](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:261) ר"ל תקיעה שהיא פשוטה. וזה תמוה מאד, שסותר לדברי הכתוב שבמסע המחנות היתה תרועה דווקא, גם בדגל ראשון. ###### Mitpachat Sefarim 4:262 [Mitpachat Sefarim 4:262](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:262) קל"ז. שם קנ"ה, ב', בראשו: נזכרו גם שניהם רב ייבא ורב המנונא סבא, ותרווייהו תלמידי דרב הוו. ואי אפשר שיאמרו רשב"י ובנו תנאים דבר משם אמוראים. ###### Mitpachat Sefarim 4:263 [Mitpachat Sefarim 4:263](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:263) קל"ח. פרשת שלח לך קנ"ט וק"ס: עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:264 [Mitpachat Sefarim 4:264](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:264) קל"ט. שם קס"א, א' בסופו ומע"ל. ###### Mitpachat Sefarim 4:265 [Mitpachat Sefarim 4:265](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:265) עיין כוזרי מ"ג (מ"ב סימן כ"ו) תמצא כל הענין. ###### Mitpachat Sefarim 4:266 [Mitpachat Sefarim 4:266](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:266) ק"מ. שם עמוד ב'. ולשכת הגזית אסחר לבית האולם. ###### Mitpachat Sefarim 4:267 [Mitpachat Sefarim 4:267](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:267) לשון מגומגם ולא נשמע פתגם. ###### Mitpachat Sefarim 4:268 [Mitpachat Sefarim 4:268](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:268) קמ"א. שם קס"ח, ב': דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:269 [Mitpachat Sefarim 4:269](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:269) קשיא ממה שאמרו רז"ל בשבעה צדיקים שלא שלטה בהם רמה ותולעה, ודור המדבר דמו כדמבסמי, וראב"י וזולתם, אי הכי גריעותא הוא לגבייהו. וי"ל. ###### Mitpachat Sefarim 4:270 [Mitpachat Sefarim 4:270](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:270) {א.ה. במהדורת היעב"ץ, כאן נמצא אות קל"ח ולא נדפס שם כלום חוץ משתי נקודות, וממשיך באות קל"ט [שהוא קמ"ב לפנינו]} ###### Mitpachat Sefarim 4:271 [Mitpachat Sefarim 4:271](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:271) קמ"ב. שם קע"ג, ב' בראשו: דא איהו חפצי בה אתתא דנתן בר דוד. ###### Mitpachat Sefarim 4:272 [Mitpachat Sefarim 4:272](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:272) הנה נמצא בכתוב חפצי בה, שם אמו של מנשה מלך ישראל, ולפי דברי רז"ל היא היתה בת ישעיהו בן אמוץ הנביא, הא חדא דתמיהא. ותו דכתב עוד, אימא היא דמשיחא מנחם בר עמיאל, אינו מובן לי. שאם אמו אשת נתן בן דוד, מסתמא נתן הוא אביו של משיח, שאם לא כן, מה לו להודיענו שהיא אשת נתן. גם אין נראה שיהא המשיח בן אשה אלמנה שנולד מאישה האחרון, אף לא נודע יחוסו לפי זה, מאיזה שבט הוא עמיאל זה, הלא הוא כדברי הספר החתום. גם ירושלם תקרא חפצי בה (בדברי ישעיהו וקרא הנביא בתו בשמה שלאחר הגאולה העתידה כמו שקרא שם לבניו, על שם גאולה קרובה), מי יתן ונבין את זאת, איך שייך לומר אם המשיח היא אשת נתן בן דוד. ואיך יוסכם זה עם היותו בן עמיאל. ###### Mitpachat Sefarim 4:273 [Mitpachat Sefarim 4:273](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:273) קמ"ג. שם קע"ה, ב': מחד נונא דרזיל בים כנרת. ###### Mitpachat Sefarim 4:274 [Mitpachat Sefarim 4:274](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:274) עיין פרשת בשלח. ###### Mitpachat Sefarim 4:275 [Mitpachat Sefarim 4:275](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:275) קמ"ד. פרשת חוקת קפ"ד, א': תרין אותו אנין שלימין באורייתא. ###### Mitpachat Sefarim 4:276 [Mitpachat Sefarim 4:276](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:276) בספרינו הם חסרים על פי המסורת, סייג לתורה. ###### Mitpachat Sefarim 4:277 [Mitpachat Sefarim 4:277](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:277) קמ"ה. שם ס"פ: הוא להפך, כמה דכתיב ויכו אותו וגו'. בנו כתיב חסר. ###### Mitpachat Sefarim 4:278 [Mitpachat Sefarim 4:278](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:278) אנן מלא כתבינן ליה. והגהת דרך אמת, גם בכאן איננה אמת כמו שכתבתי בהגהותי. איברא הא לא קשיא כולי האי, כמש"ל שם בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:279 [Mitpachat Sefarim 4:279](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:279) קמ"ו. פרשת בלק קפ"ה, ב': כד קב"ה בפלוגתא בבני מתיבתא ואורי מאן מוכח הא פלניא דאוכח. ###### Mitpachat Sefarim 4:280 [Mitpachat Sefarim 4:280](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:280) {רומז} למה שאמרו בריש פרק הפועלים בעובדא דרבה בר נחמני, ידוע שהוא מדור שלישי באמוראים. ###### Mitpachat Sefarim 4:281 [Mitpachat Sefarim 4:281](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:281) קמ"ז. קפ"ח, ב': פתח ואמר והיה באכלכם כו'. קרא דא על עומר התנופה אתמר. ###### Mitpachat Sefarim 4:282 [Mitpachat Sefarim 4:282](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:282) זה נראה לכאורה זר ותמוה מאד לפום ריהטא, כי מה ענין פרשת חלה עם העומר. אבל באמת לא קשיא מידי ושפיר קאמר, דהכי אמר רבנן בהדיא (ראש השנה י"ג, א') דאקריבו עומר, והדר אכלו מעבור הארץ. ###### Mitpachat Sefarim 4:283 [Mitpachat Sefarim 4:283](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:283) קמ"ח. שם קצ"ו, קצ"ז: עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:284 [Mitpachat Sefarim 4:284](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:284) קמ"ט. שם ר', עמוד א': רבי פנחס הוה אתי למחמי ברתיה אמיה דרבי אלעזר. ###### Mitpachat Sefarim 4:285 [Mitpachat Sefarim 4:285](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:285) עיין לעיל (קמ"ד, ב'). ###### Mitpachat Sefarim 4:286 [Mitpachat Sefarim 4:286](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:286) ק"נ. שם ר"ב, א': עינו כתיב. ###### Mitpachat Sefarim 4:287 [Mitpachat Sefarim 4:287](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:287) לא נמצא כך. ###### Mitpachat Sefarim 4:288 [Mitpachat Sefarim 4:288](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:288) קנ"א. שם ר"ה, ב': אלא כמה וכמה הוו דמיתו במדברא, ולא על חובא דקורח כו', אלא קודם מתן תורה. ###### Mitpachat Sefarim 4:289 [Mitpachat Sefarim 4:289](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:289) צריך עיון, כי כפי הנראה לכאורה, לא מת אחד מיוצאי מצרים עד אחר העגל, כי אז נאמר עליהם אני אמרתי אלהים אתם וגו' אכן כאדם תמותון. מכלל שקודם זה בטלו גזרת מיתה דאדם מהם. ואף אחר מעשה העגל לא לבד שלא חסרו מהמספר, אלא שנתרבו מאד, כמו שנראה במנין ראשון שעלה שלשת אלפים חמש וחמישים יתר על מספר יוצאי מצרים, בתוך חצי שנה או קצת יותר (עיין הגהותי לצמח דוד), ובמנין השני שבשנה השנית, היו שוים במספרם כראשון. ###### Mitpachat Sefarim 4:290 [Mitpachat Sefarim 4:290](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:290) קנ"ב. שם ר"ו, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:291 [Mitpachat Sefarim 4:291](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:291) קנ"ג. פרשת פנחס רט"ו, א': בר"ע {ברעיא מהימנא}, דעבדי חפו ראשם. ###### Mitpachat Sefarim 4:292 [Mitpachat Sefarim 4:292](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:292) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:293 [Mitpachat Sefarim 4:293](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:293) קנ"ד. שם רי"ו, ב': ואף הכי ר"א בן פדת דהות דחיקא ליה שעתא (הובא שנית בתקונים תכ"ט). ###### Mitpachat Sefarim 4:294 [Mitpachat Sefarim 4:294](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:294) הוא אמורא תלמיד רו"ש מ"ה. והכי איתא בגמרא בפרקא דחסידי. ###### Mitpachat Sefarim 4:295 [Mitpachat Sefarim 4:295](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:295) קנ"ה. שם רי"ח, ב': שאלנא ליה מאי האי דכל מומין דעלמא לא עובדין נענועא אלא ישראל. ###### Mitpachat Sefarim 4:296 [Mitpachat Sefarim 4:296](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:296) הוא דבר הכוזרי (מ"ב, ס"פ), עיין מה שכתבתי בסולם בית אל בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:297 [Mitpachat Sefarim 4:297](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:297) קנ"ו. שם רכ"ג, ב': דאיהו צפרא דחזא רבה בר בר חנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:298 [Mitpachat Sefarim 4:298](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:298) ידוע שהוא ב"א דרב, אמורא דתלמודא. ###### Mitpachat Sefarim 4:299 [Mitpachat Sefarim 4:299](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:299) קנ"ז. שם רכ"ט, א': מט"ט אות בצבא. ###### Mitpachat Sefarim 4:300 [Mitpachat Sefarim 4:300](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:300) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:301 [Mitpachat Sefarim 4:301](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:301) קנ"ח. שם (ל"ג, א) {רל"ג, א'}: ס"פ מ"ב: אוביל ליה לתרמוד במדבר בהרים. ###### Mitpachat Sefarim 4:302 [Mitpachat Sefarim 4:302](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:302) שנה בחטא זה, עיין לעיל {שמות קי"ב, ב'}. ###### Mitpachat Sefarim 4:303 [Mitpachat Sefarim 4:303](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:303) קנ"ט. שם רל"ד, א': העשוקים שנעשו. ###### Mitpachat Sefarim 4:304 [Mitpachat Sefarim 4:304](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:304) אף בהא סרכיה הוא דנקיט, עיין לעיל (). ###### Mitpachat Sefarim 4:305 [Mitpachat Sefarim 4:305](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:305) ק"ס. שם רמ"ב, ב': בגלותא דישמעאל. ###### Mitpachat Sefarim 4:306 [Mitpachat Sefarim 4:306](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:306) מזה נגלה גם כן האמת, שבעל ספר רעיא מהימנא היה אחר האמוראים, ועיין מה שכתבתי לעיל (). ###### Mitpachat Sefarim 4:307 [Mitpachat Sefarim 4:307](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:307) קס"א. שם רמ"ג, א': פתח ואמר תנאין ואמוראין כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:308 [Mitpachat Sefarim 4:308](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:308) ואם קרא גם לאמוראין, האי ודאי מאי דמסיק דכד הוה קרי לר' שמעון בכלל עמהון, צריך לומר אחת משתים, אם שרשב"י זה (וכן דבכל ספר הזוהר) אינו רשב"י התנא הידוע בתלמוד, אלא אמורא אחרון או אחד מדור הגאונים היה, שנקרא שמו ר' שמעון. או שמדבר עם נשמתו של רשב"י, כמו שהוא הענין בכינוי רעיא מהימנא (שאליו מיוחס החבור הלזה)שעל כרחנו ר"ל נשמתו של משה רבנו ע"ה, היא שהיתה מתגלה אליהם, ומדברת עמהם בחידושי תורה על דרך הסוד, לפי הודאת ההנחה, והוראת שם תור המעלה למחבר הדברים נתונים על ספר. ###### Mitpachat Sefarim 4:309 [Mitpachat Sefarim 4:309](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:309) קס"ב. שם רמ"ד, ב': ורבנן דמתניתן ואמוראין. ###### Mitpachat Sefarim 4:310 [Mitpachat Sefarim 4:310](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:310) חוזר להורות שחבורו מאוחר לאמוראין. ומכל מקום מאמרו זה, דכל תלמודא דלהון על רזא דאורייתא סדררו ליה, אלין אינון מלין דקשוט והניין לי. ומהם נקח לשבור שני רשעים, המדברים בצואר עתיק על התלמוד. ביחוד הכיתי על קדקדם של עוזבי תורה כץ ש"ץ שר"י הארורה אשר דברו סרה על התלמוד, אחר שתלו קלקלתם בספר הזוהר, והוא להם כרקב בעצמותם, הלא המה זייפו ספרם והעלו חרס בידם, כמו שהוכחתי חרפתם על פניהם בספר השמוש, הכיתי בנביאי הבע"ל בשבט אפי, הרגתים באמרי פי, כי לפי דברי עצמם גם בספר הזוהר נתנו דופי. ###### Mitpachat Sefarim 4:311 [Mitpachat Sefarim 4:311](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:311) קס"ג. שם (ר"א, א') {רמ"ד, ב'}: לאו אורח ארעא לסתרא גאונים מלין (וכן מכנה אותם בתקון שבעין). ###### Mitpachat Sefarim 4:312 [Mitpachat Sefarim 4:312](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:312) מזה ראיה ברורה ועצומה, על חבורי רעיא מהימנא ותקונין שנתחדשו בדור אחרון, בזמן שכבר נהגו להשתמש בתואר גאונים, שהיו זמן רב אחר התלמוד ואמוראים. ###### Mitpachat Sefarim 4:313 [Mitpachat Sefarim 4:313](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:313) קס"ד. (שם עמוד ב') {רמ"ו, ב'}: נטל נוקמא מישמעאל. ###### Mitpachat Sefarim 4:314 [Mitpachat Sefarim 4:314](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:314) וכן אמר בסמוך. גם זה מעיד אמתת זה שאמרנו כמה פעמים וכנזכר לעיל הרבה. ###### Mitpachat Sefarim 4:315 [Mitpachat Sefarim 4:315](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:315) קס"ד. שם רמ"ז, ב': מוח הזכרון מוח המחשבה מוח הדבור. ###### Mitpachat Sefarim 4:316 [Mitpachat Sefarim 4:316](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:316) מהטבעיים לוקחו כל אלה הלשונות כמפורסם. ###### Mitpachat Sefarim 4:317 [Mitpachat Sefarim 4:317](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:317) קס"ה. שם רמ"ח, א' בסופו: עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:318 [Mitpachat Sefarim 4:318](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:318) קס"ו. שם רמ"ט, א': כה אמר ה' לרועים הפושעים בי. ###### Mitpachat Sefarim 4:319 [Mitpachat Sefarim 4:319](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:319) יש כאן תוספת על לשון המקרא, גם שנה הלשון. ###### Mitpachat Sefarim 4:320 [Mitpachat Sefarim 4:320](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:320) קס"ז. ובג"ד אמרו מ"מ דאינון גם כן מינין מנייהו. ###### Mitpachat Sefarim 4:321 [Mitpachat Sefarim 4:321](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:321) לא כך אמרו בפא"ר, אלא כך אמרו, ג' דברים יש להם כמלאכי השרת וג' דברים כבני אדם. ###### Mitpachat Sefarim 4:322 [Mitpachat Sefarim 4:322](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:322) קס"ח. שם: אתקרי יוסף שידא. ###### Mitpachat Sefarim 4:323 [Mitpachat Sefarim 4:323](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:323) זה נמצא ריש פרק מש"ה, שהיה לומד אצל ר"פ ורבה שהיו אמוראים. ###### Mitpachat Sefarim 4:324 [Mitpachat Sefarim 4:324](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:324) קס"ח. שם רנ"ד, א': ויימא הדרי בי. ###### Mitpachat Sefarim 4:325 [Mitpachat Sefarim 4:325](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:325) לא מצינו זה הלשון אלא באמוראים. ###### Mitpachat Sefarim 4:326 [Mitpachat Sefarim 4:326](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:326) קס"ט. שם רנ"ה, א': ובגין דא תקנו למימר כל נדרי. ###### Mitpachat Sefarim 4:327 [Mitpachat Sefarim 4:327](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:327) הוא תקנת איזה גאונים אחרונים, בלתי מובהקים. כי אמנם אחרון הגאונים בזמן, וראשון במעלה, הוא רב האי גאון, מחה שלא לאמרו, כמבואר בטור אורח חיים (סימן תרי"ט). ###### Mitpachat Sefarim 4:328 [Mitpachat Sefarim 4:328](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:328) ק"ע. שם רנ"ו, א': מאי בוז, יומא תנינא, ויומא שתיתאה, ויומא שביעאה, דבהון הוו מנסכין מים ויין. ###### Mitpachat Sefarim 4:329 [Mitpachat Sefarim 4:329](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:329) תמוה, כי כל ימי החג שוין בנסוך היין והמים, רק באלה שלשת ימים בו"ז נרמז נסוך המים בתורה. ###### Mitpachat Sefarim 4:330 [Mitpachat Sefarim 4:330](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:330) קע"א. שם רנ"ז, א' בסופו: דכתיב כי כל בשמים ובארץ ותרגם יונתן בן עוזיאל כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:331 [Mitpachat Sefarim 4:331](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:331) ידוע מה שאמרו רז"ל ריש מגלה, שלא תרגם יונתן בן עוזיאל כתובים. ###### Mitpachat Sefarim 4:332 [Mitpachat Sefarim 4:332](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:332) קע"ב. שם רנ"ח, ב': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:333 [Mitpachat Sefarim 4:333](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:333) קע"ג. רס"ו, א': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:334 [Mitpachat Sefarim 4:334](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:334) קע"ד. פרשת עקב רע"ב, ב': דאתמר עלייהו למזבחים ולמקטרים למלכת השמים ולמזלות אשר לא צויתי. ###### Mitpachat Sefarim 4:335 [Mitpachat Sefarim 4:335](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:335) אינו בכתוב, וכבר רגיל על לשונו, עיין לעיל (). ###### Mitpachat Sefarim 4:336 [Mitpachat Sefarim 4:336](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:336) קע"ה. רע"ג, ב': ויש אומרים חי מן החבית. ###### Mitpachat Sefarim 4:337 [Mitpachat Sefarim 4:337](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:337) זה לקוח מדברי הפוסקים (עיין טור אורח חיים סימן קפ"ג). ###### Mitpachat Sefarim 4:338 [Mitpachat Sefarim 4:338](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:338) קע"ו. שופטים רע"ה, א': ואולפו מ"מ מסהדותא דשעתי חמץ, לסהדותא דבדיקות דסהדי כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:339 [Mitpachat Sefarim 4:339](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:339) הויות דאביי ורבא קחזינא הכא, היינו סוגיא דגמרא דהוו בה על מתניתן דאוכלין כל ארבע כו', דמתרצי לה אביי ורבא, ושקלו וטרו בה עם ההיא דאחד אומר בחמש כו'. גם תחלת הלשון מגומגם, דקאמר מסהדותא דשעתי דחמץ, מאי סהדותא שייך בשעתי דחמץ. ###### Mitpachat Sefarim 4:340 [Mitpachat Sefarim 4:340](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:340) קע"ז. תצא רע"ו בשורה א': עני איהו תמן בסימן עירובין נדה יבמות. ###### Mitpachat Sefarim 4:341 [Mitpachat Sefarim 4:341](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:341) בנה יסוד על הלצה בעלמא, שהיתה מצויה בפי עוסקי התלמוד בישיבה, שלא יכלו לירד לעמקן של שלש מסכתות הללו, החמורות מאד, מחמת רבוי החלוקות החדודות שבהן, הודו ולא בושו בעניות דעתם, וקוצר יד השגתם, שלא יכלו להשוות כל הסוגיות השונות והסתירות הנמצאות בהן, לתרצם וליישבם כדרך שעשו בשאר כל המסכתות, חוץ מאלה קשות ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם, ונתנו בהן סימן על דרך צחות, שלא יתפלא אדם, גם אם אמר החכם למצוא פשר דבר לא יוכל, שכבר צווחו בהן קמאי דקמאי, ולא אסקו בידייהו אלא כמאן דמסיק תעלא מבי כרבא ועניא דקרי אבבא, היאומן שדברים כאלה יצאו מפי תנא, אין צריך לומר משה רבנו ע"ה או משאר נשמות מעולם הנעלם. ###### Mitpachat Sefarim 4:342 [Mitpachat Sefarim 4:342](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:342) קע"ח. ויהיב לה סידא באתרה. ###### Mitpachat Sefarim 4:343 [Mitpachat Sefarim 4:343](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:343) עיין תורת הקנאות. ###### Mitpachat Sefarim 4:344 [Mitpachat Sefarim 4:344](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:344) קע"ט. שם רע"ט, א': דכל אשה בת בעלה. ###### Mitpachat Sefarim 4:345 [Mitpachat Sefarim 4:345](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:345) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:346 [Mitpachat Sefarim 4:346](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:346) ק"פ. שם עמוד ב': סלע אתרא דאתקריאת קליפה משנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:347 [Mitpachat Sefarim 4:347](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:347) זה הלשון חיוב למחקו. ###### Mitpachat Sefarim 4:348 [Mitpachat Sefarim 4:348](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:348) קפ"א. רפ"א, ב'. דא אמר בשלישי נתנה ודא אמר בשביעי. ###### Mitpachat Sefarim 4:349 [Mitpachat Sefarim 4:349](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:349) פליאה דעת ממני, מאן הא דלא חש לקמחיה, מכדי ר"י ורבנן הוא דאפליגו בה, מר אמר בשביעי נתנה ומר אמר בששי, בשלישי מאן שמעת לה. ואי אשלישי דקרא קאי, מאן פליג דבשלישי לפרישה נתנה, ואיך יתכן לומר אחריו ודא בשביעי. ###### Mitpachat Sefarim 4:350 [Mitpachat Sefarim 4:350](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:350) קפ"ב. שם רפ"ב, א': ומהכא קרו לב"כ אשנוגה. ###### Mitpachat Sefarim 4:351 [Mitpachat Sefarim 4:351](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:351) עיין לעיל פרק ג' באורך. ###### Mitpachat Sefarim 4:352 [Mitpachat Sefarim 4:352](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:352) קפ"ג. שם: דמטמא לבר נש מאוירו ומתוכו ומגבו ואפילו תוך תוכו. ###### Mitpachat Sefarim 4:353 [Mitpachat Sefarim 4:353](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:353) לשון מושאל מכלי חרס (חולין כ"ה, א') דאין תוך תוכו טמא, והוא לשון מגומגם כאן, כי מדמה ע"ה למת ושרץ, דלא שייך בהו חלוקי גבו תוכו ואוירו, ואוירם באמת אינו טמא אלא במת המאהיל עליו, ולא בשרץ. אף לא תוך ולא תוך תוכו, וכל שכן טמא מת דלא שייכי ביה. ###### Mitpachat Sefarim 4:354 [Mitpachat Sefarim 4:354](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:354) קפ"ד. שם רפ"ב, ב': באומאה עלך כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:355 [Mitpachat Sefarim 4:355](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:355) לשון קשה הוא זה, עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:356 [Mitpachat Sefarim 4:356](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:356) קפ"ה. שם: מט"ט זכאה אנת וזכאין בנך. ###### Mitpachat Sefarim 4:357 [Mitpachat Sefarim 4:357](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:357) זה תמוה מאד, כי ישראל הקשורים בתפילין אינם בניו של מט"ט. הלא הם בנים לה' אלהיכם ככתוב. וגדולים הם ממלאכים שלא נקראו בנים, אלא עבדים ומשרתים, ושומרי בניו הם. והימנותא הוא בידן דאפילו בפרוונקא לא קבלנוהו למט"ט. ###### Mitpachat Sefarim 4:358 [Mitpachat Sefarim 4:358](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:358) קפ"ו. פרשת האזינו באדרא זוטא ר"צ עמוד א' באגדתא דרב ייבא סבא. ###### Mitpachat Sefarim 4:359 [Mitpachat Sefarim 4:359](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:359) הרי גם באדרא זו נזכר רב ייבא סבא, כמו שנזכר באדרא רבה וכמה מקומות מספר הזוהר. ובלי ספק אינו אלא אמורא תלמידיה דרב, כנזכר לעיל וכן נזכר להלן (עמוד ב') גם רב המנונא סבא, שהם ודאי חברים היו, וכנזכר כמה פעמים. ###### Mitpachat Sefarim 4:360 [Mitpachat Sefarim 4:360](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:360) {תקוני זוהר} ###### Mitpachat Sefarim 4:361 [Mitpachat Sefarim 4:361](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:361) קפ"ז. בספר התיקונין א', א': והפוך רקיע ותשכח ליה עיקר. ###### Mitpachat Sefarim 4:362 [Mitpachat Sefarim 4:362](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:362) על פי הדקדוק והאמת, אין יוד בתחילת עקר, כי הוא שם במשקל ככר מהדגושים, וכן הוא בכתוב ברם עקר שרשוהי. לכן יו"ד זו אין לה עקר כלל, רק הרגילוה כותבי ספרים תלמודיים להורות על ניקוד החיר"ק. ###### Mitpachat Sefarim 4:363 [Mitpachat Sefarim 4:363](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:363) קפ"ח. ב', ב': יאקדונקי דאיהו חושבן סוכה. ###### Mitpachat Sefarim 4:364 [Mitpachat Sefarim 4:364](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:364) אף זו מן התימה, כי בתיבת סכה בכתוב אין ו"ו, וגם היא מהדגושים. הא ודאי לאו רשב"י קאמר לה. ###### Mitpachat Sefarim 4:365 [Mitpachat Sefarim 4:365](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:365) קפ"ט. עוד שם: ועל האי צפור רמזו רבנן בהגדה דבתרא דרבה בר בר חנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:366 [Mitpachat Sefarim 4:366](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:366) מי העור ולא יראה זאת, שאי אפשר שתצא זאת מפי רשב"י, מפי נשמתו איני יודע. ###### Mitpachat Sefarim 4:367 [Mitpachat Sefarim 4:367](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:367) ק"צ. ד', ב': ואית כבוד נברא. ###### Mitpachat Sefarim 4:368 [Mitpachat Sefarim 4:368](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:368) זהו לשון ספר מורה נבוכים, וכבר זכרתיו בסולם. והפכתי בזכותו של ר"מ ז"ל שכיון למה שכתוב בתיקונין, או אימא אפכא, מאן מפיס. כי לקדמונים בעלי הקבלה לא מצאנוהו. ###### Mitpachat Sefarim 4:369 [Mitpachat Sefarim 4:369](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:369) קצ"א. ה', א': קמץ מימינא. ###### Mitpachat Sefarim 4:370 [Mitpachat Sefarim 4:370](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:370) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:371 [Mitpachat Sefarim 4:371](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:371) קצ"ב. ו', א': אשנוגה. ###### Mitpachat Sefarim 4:372 [Mitpachat Sefarim 4:372](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:372) כבר נזכר לעיל. ###### Mitpachat Sefarim 4:373 [Mitpachat Sefarim 4:373](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:373) קצ"ג. ז', א': ועוד קמץ אוקמוה מרי דקדוק דאיהו תנועה גדולה. ###### Mitpachat Sefarim 4:374 [Mitpachat Sefarim 4:374](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:374) גם זה הלשון מעיד עדות ברורה שאין זה החבור של התנא רשב"י, כי ידוע שבעלי הדקדוק אחרונים (מאד), אין צריך לומר בערך התנאים, אלא גם באמוראים וגאונים אין זכר למו. אך המה קמו ונתחדשו אחר הגאונים, במערב עמד הראשון שהמציא חכמת הדקדוק, היא ר' יהודה חיוג מפאס. ###### Mitpachat Sefarim 4:375 [Mitpachat Sefarim 4:375](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:375) קצ"ד. ז', ב': עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:376 [Mitpachat Sefarim 4:376](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:376) קצ"ה. ח', ב': ובגין דא אוקמוה מרי דתלמודא ירושלמי הוייות באמצע. ###### Mitpachat Sefarim 4:377 [Mitpachat Sefarim 4:377](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:377) צריך עיון ובדיקה אם נמצא כן בירושלמי, ואיך אם כן לא הביאוהו הפוסקים שנתחבטו בכך, זה אומר בכה וזה אומר בכה, והמדברים מזה אמרוהו משם הגאונים בלבד, לא אחד בהם שתלה דבר זה בתלמוד. וכל מה שכתב בעל הספר להלן מתקוני התפילין, לקוח משמושא רבה. ###### Mitpachat Sefarim 4:378 [Mitpachat Sefarim 4:378](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:378) קצ"ו. ט', א': ודא הוא רזא ארבע משמרות הויה לילה. ###### Mitpachat Sefarim 4:379 [Mitpachat Sefarim 4:379](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:379) עושה רמז קלוש וחלוש, ממה שנאמר בגמרא ד' משמרות הוי הלילה, לקח ה' מן הלילה וצרפה למלת הוי, דרך צחות לאסמכתא בעלמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:380 [Mitpachat Sefarim 4:380](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:380) קצ"ז. ט"ז, א': מתמן ואילך קבעוה חובה. ###### Mitpachat Sefarim 4:381 [Mitpachat Sefarim 4:381](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:381) בלשון זה אמרו הפוסקים האידנא קבעוה חובה, אבל לומר מיעקב ואילך כו' הוא דבר מתמיה. ועיין דרוש תפלת ישרים שלי בס"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:382 [Mitpachat Sefarim 4:382](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:382) קצ"ח. תקון י', (אב) {כ"ה, ב'}: ואיהי כלילא מד' פרשיות דקריאת שמע, דאינון רמ"ח עם אל מלך נאמן. ובגין דלא עבדין הפסקה תקינו למהדר שלוחא דצבורא ה' אלוהיכם אמת. ###### Mitpachat Sefarim 4:383 [Mitpachat Sefarim 4:383](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:383) מי דנקיט בידיה חומרי דמנהגא ומזכי שטרא לבי תרי. מה נפשך, אי הפסקה הויא, למה נסביה לגמרי, ומאי טעמא דקמאי דאמרי אל מלך נאמן. ואי לאו הפסקה היא, כדסבירא ליה לקמאי, למאי נסיב מאי דתקינו בתראי. אלא ודאי בעל ספר התקונין מבתראי דבתראי הוה, ומסרי הפוסקים לקח מן הבא בידו, והיה נבוך להכריע בין הדעות (עיין טור אורח חיים סוף סימן א'), מכדי שקולים הם ויבואו שניהם. וכהנה רבות עמו. כן עשה בשני זוגי תפילין, וככה בברכות שתים דתפלין, דנקיט ספיקייהו דפוסקים, ואסמיך להו ברזא, הכי אורחיה בדוכתי טובא. ###### Mitpachat Sefarim 4:384 [Mitpachat Sefarim 4:384](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:384) קצ"ט. תקון י"ג כ"ג, א': ודא איהו אגרא דכולה דוחקא. ###### Mitpachat Sefarim 4:385 [Mitpachat Sefarim 4:385](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:385) נשתמש בכאן לשנות משמעות הלשון על דרך צחות, כי בתלמוד נאמר זה על ענין ערך הדרשה בישיבת האמוראים, שהיתה ידועה בשתי פרקים בשנה, נקראים כלה דאדר וכלה דאלול, ובעל הספר מהפכו אל ענין כלה דחתן. ###### Mitpachat Sefarim 4:386 [Mitpachat Sefarim 4:386](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:386) ר'. כ"ה, א': ותרגם אונקלוס דאחיד כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:387 [Mitpachat Sefarim 4:387](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:387) שבוש רגיל על לשונו. ###### Mitpachat Sefarim 4:388 [Mitpachat Sefarim 4:388](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:388) ר"א. תקון ט"ו כ"ו, ב': ובגין דא אוקמוה מ"מ אוקירו לנשייכו כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:389 [Mitpachat Sefarim 4:389](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:389) רבא הוא דאמרה לבני מחוזא. ###### Mitpachat Sefarim 4:390 [Mitpachat Sefarim 4:390](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:390) ר"ב. תקון ל"ח ל"ב, א' בסופו: אר"א ואמאי אסור לאסתכלא בקשת. ###### Mitpachat Sefarim 4:391 [Mitpachat Sefarim 4:391](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:391) תימה מה חסר לו מן המפורש בכתוב הוא מראה דמות וגו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:392 [Mitpachat Sefarim 4:392](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:392) ר"ג. שם ל"ד, א': ונחת ה' תתאה לגבי ו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:393 [Mitpachat Sefarim 4:393](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:393) צריך עיון. ###### Mitpachat Sefarim 4:394 [Mitpachat Sefarim 4:394](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:394) ר"ד. שם ל"ה, א': ###### Mitpachat Sefarim 4:395 [Mitpachat Sefarim 4:395](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:395) ויו"ד סליק לגבי ה' דיליה. ###### Mitpachat Sefarim 4:396 [Mitpachat Sefarim 4:396](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:396) צריך עיון כי האי גונא. ###### Mitpachat Sefarim 4:397 [Mitpachat Sefarim 4:397](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:397) ר"ה. תקון ט"ו ל"ט, ב': ודא איהו רזא מהכח אל הפועל. ###### Mitpachat Sefarim 4:398 [Mitpachat Sefarim 4:398](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:398) לשון פלוסופי עמנו הוא זה. ###### Mitpachat Sefarim 4:399 [Mitpachat Sefarim 4:399](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:399) ר"ו. תקון כ' מ"ח, א': איהו עירוב דילה כו', דאינו ע"ב רי"ו. ###### Mitpachat Sefarim 4:400 [Mitpachat Sefarim 4:400](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:400) הוא דבר תמוה, כי אין במילת עירוב יו"ד, לפי משפט המלה, שהיא במשקל אבוס. ###### Mitpachat Sefarim 4:401 [Mitpachat Sefarim 4:401](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:401) ר"ז. שם בסוף העמוד: ועליה אתמר בן חמישים לזקנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:402 [Mitpachat Sefarim 4:402](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:402) דבר זר ותמוה, כאילו לא ידע המשנה סוף פרק ה' דאבות. שמא כונתו על הלוים שנאמר בהם ומבן חמישים ישוב מצבא העבודה, לפי שאז התחלת הזקנה וירידת הכח, אך רחוק הוא לתפסו במאמר מוחלט. ###### Mitpachat Sefarim 4:403 [Mitpachat Sefarim 4:403](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:403) ר"ח. שם עמוד ב': דאיהי מליאה, אלהים. ###### Mitpachat Sefarim 4:404 [Mitpachat Sefarim 4:404](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:404) צריך עיון יו"ד מאי עבידתה. ###### Mitpachat Sefarim 4:405 [Mitpachat Sefarim 4:405](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:405) ר"ט. שם: ושכינתא תתאה סוכה, כו' הם. ###### Mitpachat Sefarim 4:406 [Mitpachat Sefarim 4:406](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:406) גם זו מן התימה, כי בכתוב אין במלת סוכה וי"ו, וכבר הרגיל כזה הרבה, ויש ליישב קצת על דרך שאמרו בסוכות יש אם למקרא. ###### Mitpachat Sefarim 4:407 [Mitpachat Sefarim 4:407](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:407) ר"י. שם מ"ט, א': ובגין דא אסור (אסור) לצלאה למערב. ###### Mitpachat Sefarim 4:408 [Mitpachat Sefarim 4:408](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:408) הנה מלבד שזה סותר למה שאמרו רז"ל שכינה במערב, עוד הוא הפך מה ששנו בר"פ ת"ה היה עומד במזרח, הופך פניו למערב. והוא תלמוד ערוך, והלכה פסוקה מאין חולק, ור"ש אמר לשמעיה לכל רוחתא אוקמן לבר ממזרח. ###### Mitpachat Sefarim 4:409 [Mitpachat Sefarim 4:409](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:409) רי"א. נ"א, ב': והא אתמר בבכור דחמש נימין. ###### Mitpachat Sefarim 4:410 [Mitpachat Sefarim 4:410](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:410) לא ידענא היכא אתמר. ###### Mitpachat Sefarim 4:411 [Mitpachat Sefarim 4:411](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:411) רי"ב. תקון כ"א נ"ג, א': קם ר"ש כו', ורבא ריב ודאי בכלהו תנאים ואמוראים. ###### Mitpachat Sefarim 4:412 [Mitpachat Sefarim 4:412](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:412) הרי גם כאן נגלה שר"ש הלזה, איננו רשב"י התנא, וכן יורה כל הלשון הנמשך מע"ל. ###### Mitpachat Sefarim 4:413 [Mitpachat Sefarim 4:413](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:413) רי"ג. שם נ"ו, ב': וליחדא לון במהלך האמצעי. ###### Mitpachat Sefarim 4:414 [Mitpachat Sefarim 4:414](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:414) זה לקח מה"ל ק"ה להר"מ, כי לא נמצא מזה רמז לרז"ל. ###### Mitpachat Sefarim 4:415 [Mitpachat Sefarim 4:415](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:415) רי"ד. שם נ"ז, א': דעלייהו אתמר אסיפתן היא המתרת אותן. ###### Mitpachat Sefarim 4:416 [Mitpachat Sefarim 4:416](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:416) הוא נלקח מגמרא ר"פ דחולין, דגים באסיפה בעלמא סגי להו. ###### Mitpachat Sefarim 4:417 [Mitpachat Sefarim 4:417](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:417) רט"ו. שם נ"ט, א': ואית אילנא לתתא דענפוי כו' סם המות. ###### Mitpachat Sefarim 4:418 [Mitpachat Sefarim 4:418](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:418) הוא סתירה גלויה למ"ש בס"ה, עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:419 [Mitpachat Sefarim 4:419](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:419) רט"ז. ס' עמוד א' בעמוד ימין: ולעולם כל קרבנין שחיטתן בצפון. ###### Mitpachat Sefarim 4:420 [Mitpachat Sefarim 4:420](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:420) שבוש נגלה. ###### Mitpachat Sefarim 4:421 [Mitpachat Sefarim 4:421](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:421) רי"ז. שם ס"א, עמוד ימין. ###### Mitpachat Sefarim 4:422 [Mitpachat Sefarim 4:422](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:422) כל הענין לקוח מספרי הרופאים והטבעיים. ###### Mitpachat Sefarim 4:423 [Mitpachat Sefarim 4:423](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:423) רי"ח. שם עמוד שמאלי. ###### Mitpachat Sefarim 4:424 [Mitpachat Sefarim 4:424](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:424) כולו בנוי על דברי ספר המבוא לסוגיות התלמוד, וכמו שכתבתי לעיל בפרק ג' באורך. ###### Mitpachat Sefarim 4:425 [Mitpachat Sefarim 4:425](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:425) רי"ט. שם עמוד ב', סוף התקון: איתנים בהפוך אתוון תנאים. ###### Mitpachat Sefarim 4:426 [Mitpachat Sefarim 4:426](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:426) יש כאן ויתור יו"ד אחת. ###### Mitpachat Sefarim 4:427 [Mitpachat Sefarim 4:427](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:427) ר"כ. תקון כ"ב, ס"ה, א': בהרת שחורה. ###### Mitpachat Sefarim 4:428 [Mitpachat Sefarim 4:428](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:428) מי שמע כזאת בהרת עזה כשלג תקרא שחורה. ###### Mitpachat Sefarim 4:429 [Mitpachat Sefarim 4:429](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:429) רכ"א. שם עמוד ב': בשמחה. ###### Mitpachat Sefarim 4:430 [Mitpachat Sefarim 4:430](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:430) עיין הגהותי. ###### Mitpachat Sefarim 4:431 [Mitpachat Sefarim 4:431](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:431) רכ"ב. תקון כ"ד ס"ח, א': אבל רב מאיר תוכו אכל קלפתו זרק. ###### Mitpachat Sefarim 4:432 [Mitpachat Sefarim 4:432](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:432) אלה הם דברי אמורא רבה ב"ש פא"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:433 [Mitpachat Sefarim 4:433](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:433) רכ"ג. תקון כ"ח ע"ג, ב': ושכינתא איהו יוד הא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:434 [Mitpachat Sefarim 4:434](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:434) צריך עיון שהוא נגד המפורסם בס"ה והמקובלים. ###### Mitpachat Sefarim 4:435 [Mitpachat Sefarim 4:435](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:435) רכ"ד. תקון ל' ע"ו, ב': ולא יתיב לעלמא. ###### Mitpachat Sefarim 4:436 [Mitpachat Sefarim 4:436](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:436) זה הלשון קשה הבנה. ###### Mitpachat Sefarim 4:437 [Mitpachat Sefarim 4:437](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:437) רכ"ה. תקון ל"א ע"ח, ב': מליאה מלאיה. ###### Mitpachat Sefarim 4:438 [Mitpachat Sefarim 4:438](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:438) אינו לפי הכתוב. ###### Mitpachat Sefarim 4:439 [Mitpachat Sefarim 4:439](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:439) רכ"ו. עוד כזה בתקון ל"ג פ' עמוד א': אלהים דא מליאה בהפוך אתוון. ###### Mitpachat Sefarim 4:440 [Mitpachat Sefarim 4:440](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:440) לא יתכן. ###### Mitpachat Sefarim 4:441 [Mitpachat Sefarim 4:441](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:441) רכ"ז. תקון מ"ז פ"ו, ב': ותרגם אונקלוס דאחיד כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:442 [Mitpachat Sefarim 4:442](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:442) כבר הורגל בשבוש זה כאשר זכרתי לעיל כמה פעמים בספר הלז. ###### Mitpachat Sefarim 4:443 [Mitpachat Sefarim 4:443](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:443) רכ"ט. שם פ"ז, ב', שטה ה': בגין דאיהי סוס כו' עד היא איהי בת'. ###### Mitpachat Sefarim 4:444 [Mitpachat Sefarim 4:444](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:444) שלש שטות הללו עשיתי להם מסגרת בספר תקונין שלי, בל ישמעו על פי, כי כל לשון זה משונה ומגונה וברי לי שאינו מדברי ספר התקונין העצמי (יהא מי שיהא), כי אם מסופר המעתיקו (כמו שבאו בו נוספות מזויפות לרוב, כאשר הראיתיך בעיניך אם אינן טרוטות), וראוי למחקו בודאי. ###### Mitpachat Sefarim 4:445 [Mitpachat Sefarim 4:445](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:445) ר"ל. שם: וטהרו מסטרא דכהנא, וקדשו מסטרא דשמאלא. ###### Mitpachat Sefarim 4:446 [Mitpachat Sefarim 4:446](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:446) הוא נגד הנודע משטת המקובלים. ###### Mitpachat Sefarim 4:447 [Mitpachat Sefarim 4:447](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:447) רל"א. שם בסוף התקון: ובגלותא ל"ל אלא ארבעה. ###### Mitpachat Sefarim 4:448 [Mitpachat Sefarim 4:448](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:448) ר' יוחנן הוא מרא דשמעתא דא בגמרא דפג"ש. ###### Mitpachat Sefarim 4:449 [Mitpachat Sefarim 4:449](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:449) רל"ב. ר"ן {תקון נ'?} פ"ט, א': וכד איסתליק עד אין סוף, דאיהו א', מזונא דיליה לא בזכותא תליא מלתא ולא בחיי ולא בבני כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:450 [Mitpachat Sefarim 4:450](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:450) דבר זר ומשונה הוא זה {משובש וע"פ אמת ליעקב נדצ"ל: כי הוא נראה} כגורס בגמרא מזוני לא בזכותא תליא מלתא, ולא בחיי, ולא בבני. מי שמע כזאת מי ראה כאלה קשות. אנן הכי גרסינן, בני חיי ומזוני לא בזכותא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:451 [Mitpachat Sefarim 4:451](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:451) רל"ג. תקון נ"ה צ"ב, א': בתר גליתי דסמיכי אהדדי. ###### Mitpachat Sefarim 4:452 [Mitpachat Sefarim 4:452](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:452) הוא דבר ראב"י האמורא פא"ד. ###### Mitpachat Sefarim 4:453 [Mitpachat Sefarim 4:453](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:453) רל"ד. תקון נ"ה צ"ד, ב': ולכל שליחותא ושליחותא דילהון אית רגעא ושעתא ידיעא כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:454 [Mitpachat Sefarim 4:454](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:454) נראה כדעת המעוננים. וצריך חקירה אם נמצא בכתבי אר"י מענינים (אילו) {אלו}, ואנכי לא ראיתים עד כה. ###### Mitpachat Sefarim 4:455 [Mitpachat Sefarim 4:455](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:455) רל"ה. תקון ס"וק', עמוד א': אמר עלה כה אמר ה' למקטרים כו'. ###### Mitpachat Sefarim 4:456 [Mitpachat Sefarim 4:456](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:456) זה אינו מקרא בשום מקום, וכבר הותר שינוי זה גם בספר הזוהר כנזכר לעיל. ###### Mitpachat Sefarim 4:457 [Mitpachat Sefarim 4:457](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:457) רל"ו. תקון ס"ט ק"א, ב': ולית אביו אלא קודשא בריך הוא. ###### Mitpachat Sefarim 4:458 [Mitpachat Sefarim 4:458](https://torahapp.org/share/book/Mitpachat%20Sefarim/r/4:458) נראה חרוף וגדוף רחמנא ליצלן. אולם בהגהותי תקנתיו.