## Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality?

###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 1
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 1](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/1)

מוריס סמואלס (1895–1972) נולד להורים יהודים ברומניה, ואיתם עבר למנצ׳סטר שבאנגליה כשהיה בן שש. שם, כשגדל, גילה את ספרות הנוער האנגלית בת הימים ההם — ׳ימי בית הספר של טום בראון׳‏ ודומיו — שהכניסה אותו לעולם ערכים שונה לחלוטין מזה היהודי־דתי שהכיר בבית הוריו. הוא כותב כיצד השפיעו הספרים עליו ועל יתר קוראיהם: הם ״לכדו את הנערים בחבלי קסם של סיפורי הרפתקאות והשתובבויות בבתי הספר הציבוריים... כדי להחדיר בהם אגב כך את מיטב הערכים האנגליים: משחק הוגן, יושר, כבוד למלוכה ולמדינה, אצילות, אומץ לב, שמחת חיים, נאמנות וקריקט״.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 2
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 2](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/2)

קריקט, גילה סמואלס, לא היה סתם משחק. שמו של המשחק ציין גישה לחיים, קוד מוסרי: ״דבר שתואר כ׳לא קריקט׳‏ היה כמובן מזעזע ומחפיר; אבל מתארי־שם אלה לא יבין זר את כוחו ואת טעמו של הגנאי שבדבר״. דבר שהוא ״לא קריקט״ עורר את התנגדותם של ״בחורים הגונים״, גיבורי ספרות בית הספר ההיא — סוג האנשים היחיד שדעתו חשובה. אלה היו בחורים שכאשר רצו להדגיש את אמיתותה של איזו טענה היו אומרים ״בכבוד שלי!״. אמירת שתי המילים הללו, כותב סמואלס, משמעה היה שונה מזה של הצהרה פשוטה כגון ״מה שאני אומר נכון״. זו הייתה ״תזכורת לכך שהאדם מודע לקוד. זו הייתה הצדעה, מעין אות של הבונים החופשיים״.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 3
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 3](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/3)

סמואלס הצעיר חווה, בעצם, את הלם התרבות שחווה אדם שגדל במערכת מוסרית של צדק ואשמה ונקלע לפתע לחברה החיה במוסר של כבוד ובושה. היהדות של הוריו של סמואלס היא דוגמה קלאסית לתרבות מהסוג הראשון, ואילו אתיקת בתי הספר הציבוריים באנגליה של שלהי העידן הוויקטוריאני הייתה התגלמות ייחודית של הסוג השני. ההבדל ביניהן איננו ההבדל שבין שני אנשים בתוך תרבות אחת החלוקים ביניהם בשאלת מוסר זו או אחרת; מדובר בשני אורחות חיים נבדלים לגמרי.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 4
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 4](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/4)

**יש יותר מדרך אחת להיות מוסרי**. זו אחת ההשגות שעשויות להישמע על הטיעון השוזר את הספר הזה. הנה דרך אחת לנסחה: אני טענתי בדבר חשיבותו של המוסר לבריאות החברה והפרט. אבל אפשר לומר שמוסר זה הוא מוסר ההולם תקופה שבה כל חברה הייתה מלוכדת סביב דת אחת, או לפחות סביב קוד מוסרי אחד. לפני עידן התחבורה והתקשורת המודרניות, רוב האנשים ראו את גבולות קהילתם כגבולות עולמם. אך הנה בימינו אנו יכולים לנסוע ברחבי העולם, ובכף ידינו מצויים אמצעי קשר עם קצווי תבל — ועל כן עולמנו הוא עולם ומלואו, על אחת כמה וכמה אם אנו גרים באחת מערי המערב עתירות המגוון התרבותי. אנחנו יכולים לדגום מערכות מוסר אחרות ממש כשם שאנו יכולים לבקר בערים רחוקות או להתוודע למטעמי עמים. המוסר כבר איננו קוד שהתרבות שאנו חיים בה כופה עלינו. בימינו הוא עניין של בחירה אישית. ועל כן, הדברים שהייתי ביקורתי כלפיהם — אמוטיביזם, אינדיבידואליזם, סובייקטיביזם, מימוש עצמי והערכה עצמית — הם פשוט נתוניה של המציאות שלנו, הפלורליסטית והקוסמופוליטית. בעבר, הברירה שניצבה בפני אנשים הייתה אם להיות מוסריים או לא. אך כיום עומדת בפניהם בחירה אחרת: **איזה** מוסר לאמץ — ויתרה מכך: שילוב של אילו מערכות מוסר ניצור לנו.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 5
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 5](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/5)

אני מבקש לטעון שאין הדבר כן. אבל תחילה, איך להבין את ריבוי מערכות המוסר?


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 6
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 6](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/6)

*** * *** 
המטפורה שבכוחה לעזור לנו להבין איך תרבויות שונות רואות את חיי המוסר בדרכים שונות היא השפה. בעולם שפות רבות — כששת־אלפים, על פי ההערכות — ויש להן כמה תכונות משותפות, המשקפות ״דקדוק עומק״ אשר מעצב את המוח האנושי ומעוצב על ידיו. סטיבן פינקר, מן המשתתפים בסדרת הרדיו שלי על מוסר, מכנה זאת ״האינסטינקט הלשוני״. יחד עם זאת, השפות — או מוטב: משפחות השפות — הן גם שונות זו מזו, והן גורמות לנו לחוות את העולם ולהבינו בדרכים שונות. דובר מנדרינית פוגש את המציאות באופן שונה מזה שפוגש אותה דובר אנגלית אמריקנית ניו־יורקית.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 7
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 7](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/7)

את ההבדלים בין ראיית העולם המזרחית והמערבית הציג באורח מזהיר ריצ׳רד ניסבֶּט בספרו ׳הגיאוגרפיה של המחשבה׳.¹, Free Press, 2003. למשל, כאשר מראים לסטודנטים אמריקנים ויפנים תמונה של דג בתוך אקווריום מלא בצמחים, אבנים ובועות, ושואלים אותם מה ראו, אלו ואלו מזכירים את הדג, אבל היפנים מזכירים הרבה יותר פריטי רקע: 60 אחוז יותר מהאמריקנים.

footnotes:
¹ Richard Nisbett, The Geography of Thought


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 8
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 8](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/8)

כאשר מראים לילדים אמריקנים שלושה עצמים — תרנגולת, פרה ועשבים, ושואלים אותם ״איזה שניים מהם הולכים יחד?״ הם מצביעים על הפרה והתרנגולת, שכן שתיהן שייכות לאותה מחלקה: בעלי חיים. לעומת זאת, ילדים סינים בוחרים בפרה ובעשב — שכן היכן שיש פרות יש עשבים. ילדים אמריקנים לומדים שמות עצם מהר יותר מכפי שהם לומדים פעלים, והיפוכו של דבר אצל ילדים מדרום אסיה. זאת, מאותה סיבה: שמות עצם מתמיינים בקלות לקבוצות, ואילו פעלים עניינם יחסים.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 9
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 9](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/9)

אמריקנים מנסים ליישב עימותים על פי עקרונות צדק אוניברסליים. הסינים מעדיפים את פעילותם של מתווכים, שמטרתם אינה להשיג הוגנות מרבית אלא־להפחית את האיבה ולתקן את מערכת היחסים. ספר לימוד קריאה אמריקני מפורסם מתחיל במילים ״הנה דיק רץ. הנה דיק משַׂחֵק. הנה דיק רץ ומשחק״. מקבילו הסיני מתחיל כך: ״האח הגדול מטפל באח הקטן. האח הגדול אוהב את האח הקטן. האח הקטן אוהב את האח הגדול״. בני המערב נוטים לחשוב במונחים של או־או, ואילו הסינים במונחים של גם־וגם: יין ויאנג, נקבי וזכרי, סביל ופעיל, כוחות הכרוכים יחדיו ומשלימים זה את זה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 10
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 10](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/10)

דבר דומה טענה קרול גיליגן בספרה ׳בקול שונה׳. על פי ממצאיה, לגברים ולנשים סגנונות שונים של חשיבה מוסרית. גברים בונים את זהותם באמצעות היפרדות מזולתם, ואילו נשים — דרך התחברות לזולת. גברים נוטים יותר להרגיש מאוימים מאינטימיות, ואילו נשים — מבדידות. גברים יוצאים למשחקים תחרותיים קבוצתיים המוסדרים באמצעות כללים; נשים הן פחות מוכוונות כללים, והן פועלות בקבוצות קטנות וצפופות יותר, אך יש להן פחות משאבים ליישוב סכסוכים.²

footnotes:
² קרול גיליגן, בקול שונה: התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה, מאנגלית: נעמי בן־חיים, תל־אביב: ספריית פועלים, 1995.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 11
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 11](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/11)

גיליגן בחנה כיצד גברים ונשים ניגשים לדילמות מוסריות, ומצאה שגברים נוטים יותר לנתח מצבים במונחים של זכויות, ואילו נשים — במונחים של אחריות. החשיבה המוסרית של הגברים נוטה להיות פורמלית ומופשטת, ושל הנשים הקשרית ומבוססת על סיפורים. נבדקיה הגברים דיברו על צדק, והנשים על מערכות יחסים. הגברים העריכו הסתכלות אובייקטיבית והישגיות, ואילו הנשים ראו ערך בהתחברות רגשית ובאכפתיות. לדידם של גברים, המוסר עוסק בעיקר בזירה הפומבית של הכוח החברתי, ואילו בעיני נשים הזירה המוסרית העיקרית היא בעולמו הפרטי של הקשר הבין־אישי. גברים רואים את המוסר כמערכת כללים למניעת אלימות; נשים נטו יותר לחשוב עליו כעל סגנון של יחסים המבוסס על אמפתיה וחמלה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 12
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 12](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/12)

התזה של גיליגן שנויה במחלוקת.³55:3 (1984), 677; Sara Jaffee and Janet Shibley Hyde, ‘Gender Differences in Moral Orientation: A Meta – analysis’, *Psychological Bulletin*126:5 (2000), 703–706; Christina Hoff Sommers, *The War against Boys: How Misguided Feminism is Harming Our Young Men*, New York: Simon & Schuster, 2000. אך בין אם ישנם הבדלי מגדר ובין אם לא, יש בוודאי הבדלים בין־תרבותיים. איך נמפה אם כן את הנוף המוסרי?

footnotes:
³ Lawrence J. Walker, ‘Sex Differences in the Development of Moral Reasoning: A Critical Review’, Child Development


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 13
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 13](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/13)

*** * *** 
אפשר להתחיל באבחנתו של מייקל וולצר (המהדהדת את זו של האנתרופולוג קליפורד גירץ) בין תיאורים ״עבים״ לתיאורים ״רזים״. תיאורים רזים הם מופשטים וכלליים; תיאורים עבים הם קונקרטיים וספציפיים. תיאור רזה של המושג ״מרחב שלישי״, למשל, יהיה ״מקום שאיננו פרטי ואיננו ציבורי״. תיאור עבה יכלול אולי סיפור על בתי הקפה בלונדון של המאה ה־18 כמקומות מפגש של מדענים, עיתונאים וכדומה ועל תרומתם להופעתן של קבוצות חברתיות חדשות.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 14
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 14](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/14)

בתחום המוסר, ״רזה״ ייאמר על מושגים מוסריים שאנו משתמשים בהם בהשוואה בין־תרבותית. הם נוטים להיות אוניברסליים מאוד ונעדרי ספציפיות. צדק הוא מושג רזה כל עוד אפשר לזהות אותו גם בתרבויות רחוקות משלנו. ״עבה״ ייאמר על אותן תכונות המבחינות בין התרבות שלנו לאחרות; למשל, אלו שמוריס סמואלס גילה כשגדל במנצ׳סטר של תחילת המאה העשרים. המוסר, אומר וולצר, מתחיל תמיד במושגים עבים. אנחנו לומדים מהו להיות מוסרי בתוך התרבות המסוימת מאוד שלנו, זו הקיימת במקום שאנו גדלים בו.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 15
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 15](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/15)

המוסר אינו מתחיל בהפשטות גבוהות. אנחנו לומדים לעשות דבר מסוים ולא דבר אחר כי כך דברים נעשים בעולמנו. רק אחר כך אנחנו מגלים שאנשים אחרים עושים דברים אחרת. הסופר פיליפ רות הדגים זאת באופן קריקטורי כאשר אחת הדמויות היהודיות שלו סועדת אצל משפחה גויה, ומגלה לראשונה שאפשר לנהל שיחה שהמילים אינן משמשות בה כנשק — גילוי מהמם אם אתה סוג מסוים של יהודי בן דורו של רות. אדם המבקר בקהילה הינדית השומרת על מבנה הקאסְטות יבין לפתע כיצד יכול מדרג חברתי להשפיע על היחסים היום־יומיים בין אנשים באופן שונה בתכלית מזה המוכר מחברות שוויוניות יותר. בבריטניה יש קהילות דתיות השומרות על תפיסות של כיבוד אב ואם שנעלמו באוכלוסייה הכללית: ילדים עומדים בנוכחות הוריהם ומדברים רק אם קיבלו רשות, ואינם מעלים על דעתם לקרוא־להוריהם בשם פרטי.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 16
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 16](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/16)

הוגי הנאורות נטו להניח שהרציונליות המערבית היא נורמה אוניברסלית — כמוהם כיוונים הקדומים שפטרו את כל שאינם־יוונים במונח ״ברברים״. אלא שלאמיתו של דבר למוסר יש שלל צורות. המילה מוסר עצמה בלשונות אירופה, כגון morality באנגלית, נגזרת מהמילה הלטינית mores שעניינה המנהגים ומוסכמות ההתנהגות בתוך קבוצה מסוימת. גם המילה הקרובה לה, ״אתיקה״, יסודה ב״אתוס״ שפירושו ביוונית הוא אופייה ו״אישיותה״ של קהילה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 17
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 17](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/17)

שתי המילים המקוריות חוזרות לתיאור ״עבה״ של מצב הדברים בזמן ובמקום מסוימים, ושתיהן רחבות בהרבה מהמונח הנקוט בפינו ״מוסרי״. הן מכילות עניינים שבדת, כגון פולחנים וטאבואים, ועניינים נוספים שאנו נוטים להחשיב ככאלה שאינם מגיעים למעלת מוסר ואתיקה, עניינים של נימוסים ומנהגים וכללי טקס. אלא שסימונו של חלק אחד מן המכלול הזה כמיוחד, כ״מוסר״ ו״אתיקה״, הוא פרי השפעה מאוחרת של הפילוסופיה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 18
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 18](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/18)

בספרו ׳המוח הצדקני׳‏ מציע ג׳ונתן היידט ניתוח מרתק של שני טיפוסי מוסר. האחד רזה ביותר, ויש בו רק שני עקרונות: הימנעות מגרימת נזק, ותפיסתו של הצדק־כהוגנות. גישה זו למוסר קשורה לדעת היידט לתרבויות שהוא מכנה־WEIRD (כלומר ״מוזר״), ראשי תיבות באנגלית של ״מערבי, משכיל, מתועש, עשיר ודמוקרטי״. המוסר האחר, הרווח בתרבויות מסורתיות, הוא בעל שלוש רגישויות שונות: נאמנות, יראה וכבוד. אלה הם ערכים עבים. את שתי מערכות המוסר הללו, אומר היידט, אפשר למצוא בארה״ב בת זמננו; אדם, או קבוצה, מחזיקים באחת או באחרת בהתאם למידה שבה הם משמרים את רגישויות העבר.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 19
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 19](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/19)

**הנאמנות** נמצאת במצוקה כאשר שולטים בחברה ערכי השוויונאות, האוניברסליות והזכויות. שכן לנאמנות יש מושא: אני נאמן לדבר מה ולא־לדבר אחר, לאנשים מסוימים ולא־לאחרים. גם **היראה** מצויה בקשיים. כי יראה, לענייננו כאן, משמעה שערכים מסוימים אינם נתונים למיקוח. דברים מסוימים קדושים בעיניי. זהו, למשל, תורף הוויכוח על המתות חסד לחולים המבקשים זאת. צד אחד מאמין, על יסוד האוטונומיה האישית, שיש לאדם זכות להחליט אם יחיה או ימות. הצד האחר מאמין שהחיים קדושים, ואינם שייכים לנו, ולכן אין לנו רשות לוותר עליהם מבחירה. ולבסוף, **הכבוד** פירושו שחלק מהיחסים הבין־אישיים מבוססים על היררכייה — למשל בין מורה לתלמיד ובין הורה לילד. על כן הוא עשוי להתנגש עם תפיסות מוחלטות של שוויון וזכויות. הנאמנות, היראה והכבוד הם ערכים עבים, שכן הם תלויי תרבות ומקום, מוסכמה ומנהג. הם אינם אוניברסליים; אין להם מקבילות רזות של ממש. רזונן של תרבויות ה־WEIRD אכן גורם להן להיראות מוזרות לבני תרבויות מובְנות ומנוסחות יותר.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 20
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 20](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/20)

*** * *** 
יש מגוון עצום של תרבויות מוסר אתיות. אחת הדרכים לתארן היא זו שמציע הארי רדנר בספרו ׳חיים אתיים: העבר וההווה של תרבויות מוסר׳. הוא מבחין, בהתבוננו בתולדות תרבויות העולם, בין ארבע השקפות יסוד בדבר החיים האתיים.⁴, Rowman & Littlefield, 2001. לאחת הוא קורא **אתיקה אזרחית**, זו של יוון ורומא העתיקות. אחריה באה **אתיקת החובה**, שהוא מזהה עם דתות קונפוציוס וקרישנה ועם הסטואיקנים המאוחרים. שלישית היא **אתיקת הכבוד**, צירוף מסוים של כללי התנהגות חצרניים וצבאיים שאפשר למצוא בקרב הפרסים, הערבים והטורקים כמו גם באסלאם ובנצרות של ימי הביניים, על ערכי ה״אבירות״ שלה. ברביעית מחזיקות היהדות והנצרות, והוא קורא־לה בפשטות **מוסר**. זוהי ״אתיקה של אהבה״: אהבת הא־ל, הרֵעַ והגֵר. מוטמעת בה בחוזקה גם תחושה ברורה של מצפון, אשמה, חטא וכפרה. גם הבודהיזם מתבסס על אהבה, שהטיותיה אחרות מעט מאלו של האהבה היהודית־נוצרית, ואשר בליבה נמצאת תחושת קרבה לבריאה כולה.

footnotes:
⁴ Harry Redner, Ethical Life: The Past and Present of Ethical Cultures


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 21
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 21](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/21)

האתיקה האזרחית נולדה בערי המדינה של יוון העתיקה, והמידה הנעלה בעיניה היא שירוּת עיר המדינה, הפוליס. לחיות למענה הוא סגולה, ולמות למענה — תהילה. המוסר מתמקד כאן בעיר וברווחתה, בשירות צבאי ובמעורבות פוליטית. להבדיל מן האתיקה היהודית־נוצרית, המוסר שלה אינו נוגע כלל לחיים הפרטיים ולמיניות. האתיקה האזרחית מתעניינת במידות האישיוּת יותר מאשר בקודים מפורטים של התנהגות. ארבע מידות מעסיקות אותה במיוחד: חוכמה, זהירות, מתינות ואומץ.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 22
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 22](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/22)

אתיקת החובה עלתה, כאמור, בדמות דת קונפוציוס בסין, דת קרישנה בהודו, והסטואיות המאוחרת ברומא. ואכן, היא נוטה לצמוח בחברות היררכיות מאוד, הרואות את מבנה החברה כשיקוף של מדרג הקיים ביקום ובטבע, ״שרשרת ההוויה הגדולה״; חברות שהמוסר הוא בעיניהן מה שהפילוסוף האנגלי פרנסיס ה׳‏ ברדלי כינה ״המיצוב שלי וחובותיו״, אותם תחומי אחריות מסוימים המושתים על האדם בהתאם למקומו בסדר החברתי. הרגשות האישיים עומדים בצילו של השירות למערכת. האמונים עליה מתאפיינים באדיבות, חן ונימוס.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 23
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 23](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/23)

אתיקת הכבוד התקיימה בחברות רבות לאורך הדורות. יוון הקדם־סוקרטית היא דוגמה קלאסית לכך. תרבות דומה התקיימה בחברות צבאיות רבות, בעיקר בקרב לוחמים־פרשים, כגון האבירים והגבירוֹת שהם שירתו — דגם שהתגלגל לימים ליחסי הג׳נטלמן והליידי. תרבויות כבוד מתמקדות בחברותו של האדם בקבוצה ובמעמדו בתוכה. ההיסטוריון והמשפטן ויליאם איאן מילר כתב על ביטויה של תרבות זו בסאגות האיסלנדיות:


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 24
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 24](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/24)

בתרבות מבוססת־כבוד הכבוד העצמי התקיים רק בתלות עם כבודם של אחרים... מעמדך בקבוצה היה מדד לכבוד שלך, ומעמדך הושג על חשבונם של חברים אחרים בקבוצה, שהיו לא רק מתחריך על משאבי הכבוד המוגבלים, אלא גם הקובעים אם תזכה בכבוד או לא.⁵, Basic Civitas Books, 2017, 22.

footnotes:
⁵ Tamala Summers, Why Honour Matters


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 25
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 25](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/25)

במאמרו החשוב ״על התיישנותו של מושג הכבוד״, משנת 1970, טען הסוציולוג פיטר ברגר שאחת התמורות החשובות ביותר במודרנה המערבית הייתה התנועה מהכבוד (honor) אל כבוד האדם (או ״הערך העצמי״; dignity).⁶(1970), 339–347. ההבדל ביניהם הוא שכבוד יש לאדם בהתאם למעמדו בחברה, ואילו כבוד האדם יש לכל אדם באשר הוא אדם. הכבוד מושתת על היררכייה חברתית, ואילו כבוד האדם הוא ביטוי לצורה מסוימת של שוויון: השוויון בכבוד הבריות (respect). זאת אחת הסיבות לכך שתרבויות הכבוד, ובכלל זה מנהגי כבוד שרווחו בעבר גם בתרבותנו, נראים ארכאיים מנקודת המבט של המערב בן זמננו.

footnotes:
⁶ Peter Berger, ‘On the Obsolescence of the Concept of Honour’, European Journal of Sociology


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 26
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 26](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/26)

עוד סיבה לכך היא שתרבויות כבוד נוטות לפנות לאלימות כאשר מישהו מאמין שכבודו נפגע. תשוקת ההתבוססות בענייני הכבוד הולידה באירופה של ראשית העת החדשה את תופעת הדו־קרב, שהאריכה ימים גם כל המאה ה־19. הדו־קרב התקיים מפני שהצד הנעלב סבר שיוכל להחזיר את כבודו אם יפגין את נכונותו למסור עליו את נפשו. צירוף כזה בין כבוד לאלימות עוד מצוי היום בצורות מסוימות של האסלאם (כגון במה שמכונה ״רצח על רקע פגיעה בכבוד המשפחה״) ובקרב כנופיות רחוב. הסיבה לאלימות כגון זו היא שתרבויות כבוד נוטות לזלזל בחוק ובהליכיו. לדידם, אדם — ובדרך כלל גבר דווקא — צריך לעמוד על שלו בעצמו, ולא־לסמוך על אחרים שיעשו זאת. יישוב סכסוכים נתפס בעיניהן כעניין אישי לחלוטין, כדבר שביני לבינך. לא אל התגמול עיניהם, ולא אל העונש, אלא אל הנקם העירום.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 27
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 27](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/27)

במחקר שהיה לציון דרך, ׳תרבות הכבוד: הפסיכולוגיה של האלימות בדרום׳‏ (1996), טענו ריצ׳רד ניסבט ודב כהן כי תרבויות הכבוד (הלא־צבאיות) הן תוצר של חברות רועים בספָר. איכרים יכלו אולי לסמוך על רשויות אכיפת החוק, אך רועים חיו באזורים דלילי אוכלוסין. פוֹשטים ושודדים שלחו ידם במקנה ככל שיכלו, והרועים נאלצו להגן על העדרים בכוחות עצמם. לשם כך נדרשו לעשות לעצמם שם של אנשים עשויים לבלי חת ולבלי רתע; עצם המוניטין הזה הקנה להם מידה של ביטחון. כאשר, לעומת זאת, צלחו הפשיטות והרועים נבוזו, נודע גם דבר זה ברבים והזמין פשיטות נוספות. המתיישבים בצפון ארצות הברית היו ברובם בעלי רקע איכרי, ואילו בדרום היו המתיישבים ברובם רועים יוצאי סקוטלנד ואירלנד. משום כך אפילו בימינו בני הדרום נוטים יותר מבני הצפון להגיב באלימות לפגיעה בכבודם.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 28
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 28](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/28)

האתיקה הרביעית, מוסַר אהבת הא־ל, הרֵע והגֵר, הורָתה (לפחות בצורתה המוכרת במערב) בתנ״ך, ביהדות ובנצרות, ובצורה שונה מעט היא קיימת גם בבודהיזם. בעניין אחד לפחות היא עומדת בניגוד מהדהד לשלוש האחרות: שהיא אינה קשורה במבנים חברתיים מסוימים. במוקדה נמצאים לא העיר, המערכת או הקבוצה — אלא הא־ל, היקום, וכל יחיד ויחיד. כאן טמון סוד עמידותה יוצאת הדופן. היא מחברת יחדיו את הדת והאתיקה, באורח שהינו רחוק מאוד מלהיות הכרחי וצפוי: היא מסרבת להפריד בין אהבת הא־ל לאהבת הזולת. זהו גלעין המסר הנבואי־במקרא. פעם אחר פעם הוא שב ונשמע: עושה העוול לא ירַצה את הא־ל בקורבנות; לא נמצא חן בעיני א־לוהים אם לא נמצא חן בעיני אדם.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 29
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 29](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/29)

הארי רדנר אומר על צו אהבת הרֵעַ במקרא כי ״זוהי אהבה אלטרואיסטית מובהקת, משום שאהבת רעך כמוך משמעה שעליך לשים תמיד את עצמך במקומו ולפעול למענו כשם שאדם פועל באופן טבעי ואנוכי למען עצמו״.⁷, 50. זוהי גם אהבה שאינה מוגבלת. אין היא מיוחדת לקבוצה מסוימת, שכן היא מופנית גם כלפי הגר, הזר, זה שאינו כמוך. הנצרות הרחיבה צו זה עד כדי אהבת האויב. הבודהיזם, במתנה יקרה לאנושות כולה, הוסיף לאלו את רעיון הכבוד לבני דת אחרת. כך נאמר ב׳צווי אשוקה׳, החקוקים על סלעים וקירות מן המאה השלישית לפני הספירה, ונחשבים לעדות המוחשית הראשונה לבודהיזם: ״לא יוקיר אדם את אמונת כיתתו שלו בזלזלו לשווא באמונת רעהו... כיתותיהם של אנשים אחרים ראויות להוקרה. בכבדו את הכיתה האחרת ירומם האדם את כיתתו״.⁸ רנדר מציין שהלך רוח דומה לא נמצא באתיקה מערבית כלשהי לפני הנאורות הליברלית במאה ה־18.

footnotes:
⁷ Redner, Ethical Life
⁸ שם, עמ׳ 60.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 30
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 30](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/30)

*** * *** 
מעבר להבדל בין מוסר רזה למוסר עבה, ומעבר לארבע גישות־העל לחיי המוסר, נמצאת שאלה נוספת: מהו סוג האדם שכל תרבות כזאת מצמיחה. זה היה נושאו של מחקר חשוב מאת שלושה סוציולוגים אמריקנים — דייוויד רייזמן, נתן גלזר ורעואל דֶני — הנפרס בספרם משנת 1950 ׳ההמון הבודד׳.⁹, Yale University Press, 1950. הם טענו שתקופות שונות בהיסטוריה הניבו טיפוסי אופי מובחנים. בתקופות של צמיחה נמוכה ושיעורי תמותה גבוהים, הדאגה העיקרית היא ההישרדות. תקופות כאלו מולידות אנשים שעיקר מעייניהם במורשת העבר: אנשים **מוכווני מסורת**. ישנן גם תקופות של תמורה, המתאפיינות בחדשנות רבה ובשיעורי צמיחה גבוהים. גם תוחלת החיים עולה אז. בתקופות כאלו מתרופפת אחיזתם של העבר ושל אורחות החיים המסורתיים. דוגמאות בולטות לכך הן תקופות הרנסנס והרפורמציה. תקופות כאלו מולידות אנשים **מוכווני פְּנים**. ולבסוף באות תקופות של האטה כלכלית ושל ראשית הידלדלות אוכלוסין. תקופות כאלו נוטות להוליד אנשים **מוכווני זולת**.

footnotes:
⁹ David Reisman, Nathan Glazer and Reuel Denney, The Lonely Crowd: A Study of the Changing American Character


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 31
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 31](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/31)

אצל אנשים מוכווני מסורת, ״התרבות שולטת באורח דקדקני בהתנהגות; ואף כי הכללים אינם מסובכים מכדי שהצעירים יוכלו ללומדם בתהליך החִברוּת הנמרץ שהם עוברים, הנה בזירה עתירת ההשפעה של יחסי הקרובים שורר אטיקט נוקשה וקפדני״.¹⁰ אטיקט זה הוא קוד התנהגות שיש לציית לכל פרט ופרט בו.

footnotes:
¹⁰ שם, עמ׳ 11.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 32
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 32](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/32)

האדם מוכוון הפנים עשוי לכבד את המסורת, אבל העולם שסביבו משתנה מהר מכדי שהמסורת תיתן מענה לכל המקרים. משום כך, חינכו אותו לפתח מעין מערכת ניווט לוויינית פנימית; מערכת שיש לה הנחיות מוכללות ותחושה של ייעוד אך היא גמישה יותר, ונוחה יותר להסתגל למצבים חדשים שהקודים המפורטים של המסורת לא שיערום.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 33
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 33](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/33)

האדם מוכוון הזולת חי בעידן שבו פחות אנשים מבעבר מועסקים בחקלאות ובתעשייה. אדם זה עשיר מקודמיו. בתכיפות רבה מהם הוא נמצא במגע עם בני גזעים ותרבויות אחרים. לדידו, האתגר העיקרי שהוא צריך להסתגל אליו אינו שינוי הסביבה החומרית, אלא אנשים אחרים ממנו. אדם זה מעורב בין הבריות באורח נרחב יותר, ורגיש יותר לדעותיו של הזולת. אנשים מוכווני זולת מרבים להזדקק להדרכה ולאישור של בני תקופתם.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 34
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 34](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/34)

ההמון הבודד׳‏ הופיע כאמור ב־1950, והתובנות שלו זכו להכרה ציבורית מהירה. אולם לנוכח ההתפתחויות הטכנולוגיות בעת האחרונה הוא ראוי לתשומת לב מחודשת. הטלפונים החכמים והרשתות החברתיות החריפו באורח דרמטי את התחושה שחיי החברה סובבים סביב הצגת העצמי לאחרים, ולא סביב מגע חברתי אמיתי. משום כך, האדם המערבי בן זמננו הוא מוכוון זולת במידה שלא הייתה כמותה בהיסטוריה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 35
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 35](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/35)

מאלפים במיוחד, בהקשר זה, ההבדלים בין ה**רגשות**שאנשים חווים כשהם עושים את הרע. אנשים מוכווני מסורת מרגישים **בושה**. אנשים מוכווני פנים מרגישים **אשמה**. ואילו אנשים מוכווני זולת מרגישים **חרדה**. ידוע שמשתמשים כבדים של הרשתות החברתיות נוטים לחוות חרדה. דוח של ׳מכון ברקלי לעתיד הצעירים האמריקנים׳‏ משנת 2019 מלמד ששיעור הסובלים מהפרעות חרדה בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות הוכפל מאז שנת 2008, מ־10 אחוזים ל־20. הדוח מייחס זאת לעלייה בזמן השימוש במכשירים דיגיטליים, וברשתות החברתיות בפרט, וכן ללחץ כספי. בין היתר נמצא כי אצל סטודנטים המבלים יותר מעשרים שעות פנאי בשבוע עם מכשירים דיגיטליים, שיעור הלוקים בחרדה גבוה ב־53 אחוז מזה שאצל צעירים המקדישים לכך חמש שעות ומטה.¹¹

footnotes:
¹¹ Berkeley Institute for the Future of Young Americans, 18 April 2019.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 36
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 36](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/36)

*** * *** 
בקיצור: אפשר לראות את המוסר בעדשות שונות. ישנו המוסר הרזה של האינדיבידואליזם הליברלי, שבו המגבלות היחידות על ההתנהגות הן הוגנות והימנעות מהיזק, וישנו המוסר העבה של הנאמנות, היראה והכבוד. יש ארבעה אבות טיפוס של מסורות מוסר: אתיקה אזרחית, אתיקת החובה, קודים של כבוד ומוסר האהבה. וישנם שלושה סוגים שונים של אישיות מוסרית: מוכווני המסורת, הפנים והזולת. לנוכח חלופות רבות כל כך, אפשר לטעות ולחשוב שהמוסר הוא עניין יחסי הנתון לבחירה אישית. אך סבורני שמסקנה זו תהיה שגויה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 37
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 37](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/37)

את מהותה של שגיאה זו הבהיר יפה דייוויד ברוקס בשיחתו במסגרת סדרת הרדיו שלי בבי־בי־סי על מוסר. הוא דיבר על ההבחנה בין ״החופש מ־״ לבין ״החופש ל ״. ״החופש מ־״ פירושו היעדר מגבלות, ואילו ״החופש ל ״ הוא, כלשונו, ״בחירת המגבלות הנכונות״. אם רצונכם בחופש לנגן היטב בפסנתר, תצטרכו להיכבל לשגרה מתמדת של אימונים. עליכם להתחייב, ובמידת מה, אומר ברוקס, זוהי ״בחירה לוותר על בחירה עתידית״. או בניסוח נוסף שלו, ״מחויבות היא התאהבות בדבר מה — ובניית מבנה התנהגותי סביבו בשביל היום שהאהבה תתעמעם״.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 38
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 38](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/38)

מערכות מוסר, אמרתי בפתיחת פרק זה, דומות לשפות, וכדי לתקשר באורח יעיל עלינו לדבר באופן שוטף שפה אחת לפחות. איש מאיתנו, בשום רגע נתון, אינו ניצב בין 6,000 הלשונות המדוברות כיום ומזומן לבחור בכל אחת מהן. יש בינינו היודעים שפות אחדות. אנחנו יכולים ללמוד אוצר מילים קטן בשפה זרה, שיעזור לנו בטיול בחוץ לארץ. אבל לרובנו המכריע יש שפה אחת שבה אנחנו חושבים ובה אנחנו מיטיבים להתבטא. והיות שהשפה קיימת לשם תקשורת, ותקשורת מצריכה שומעים ולא רק דוברים, אנחנו כבולים לשפה המדוברת בסביבתנו. עלינו לדבר באופן שיהיה מובן. פירוש הדבר שעלינו לחיות בקהילה של דוברי אותה שפה. אנחנו יכולים להשתמש בשפה כדי להביע את רגשותינו הכמוסים והפרטיים ביותר, ועדיין נזדקק לכללי התחביר והסמנטיקה המוסכמים של השפה; אם לא נציית להם לא נוכל לתקשר ביעילות. כללים אלה הם המגדירים את קהילת דוברי לשוננו. קיומו של ״אנחנו״, של קהילה ששפתה מאחדת אותה, הוא תנאי לקיומו של ״אני״ מביע.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 39
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 39](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/39)

כדי להיעשות מוסריים, עלינו להתחייב לקהילה מוסרית מסוימת ולקוד מוסרי מסוים. עלינו לבחור לוותר על בחירות עתידיות. עלינו לבחור את המגבלות הנכונות. ומשהתאהבנו באיזה עיקרון מוסרי או אידיאל אתי, עלינו לבנות סביבו מבנה התנהגותי בשביל היום שאהבתנו לו תתעמעם. הפוליטיקה יכולה לתת לנו ״חופש מ־״, אבל המוסר נותן לנו ״חופש ל ״: לרקוד על פי הכוריאוגרפיה של החן והחסד שבין אדם לחברו, ולהתכלל במוזיקת המחויבות האוהבת לחייהם של אחרים.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 40
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 40](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/40)

אנחנו מודעים, אולי יותר מכל דור שקדם לנו, לריבוי הדרכים להיות מוסריים — אך אין פירוש הדבר שכולן פתוחות בפנינו כל הזמן. כשם שהנישואים הם מערכת יחסים בין שניים, שרק השניים הללו שותפים לה, כך גם המוסר הוא מערכת יחסים סגורה של שניים — בין אדם לבין דרך חיים. הוא בחירה השוללת את שאר הבחירות האפשריות. רק הנכונות לבחור נותנת לנו אפשרות מוסרית לצמוח.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 41
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 41](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/41)

נערי הפלא׳‏ הוא סרט שיצא־לאקרנים בשנת 2000, המבוסס על רומן בכותרת זאת מאת מייקל שייבון. בסרט, מייקל דאגלס מגלם את דמותו של גריידי טריפ: סופר, פרופסור לספרות אנגלית ומכור למריחואנה. לפני שבע שנים פרסם טריפ רומן ביכורים מבריק, ועדיין אין הוא מצליח להשלים את ספרו הבא, המתנפח לממדי עוג אך מתקשה להתכנס אל סופו. לקראת סוף הסרט, אחת הסטודנטיות של טריפ, האנה גרין, מציעה סיבה אפשרית לקושי שלו להתוות מבנה וחיתום ליצירתו הבלתי־גמורה. אבחנתה משנה את חייו:


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 42
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 42](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/42)

האנה: גריידי, בכיתה אתה תמיד מסביר לנו שסופרים חייבים לבחור, נכון? 
גריידי: כן. 
האנה: ואף על פי שהספר שלך באמת יפה, זאת אומרת יפה להדהים, הוא... הוא־לפעמים... הוא... מלא פרטים. אתה יודע, אילנות יוחסין לכל סוס, ותיעוד של מצב השיניים וכל זה. ו... אולי אני טועה, אבל בכמה מקומות אולי קצת נדמה לקורא שלא בחרת. שלא בחרת בכלל.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 43
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART FOUR Being Human, 20; Which Morality? 43](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20FOUR%20Being%20Human,_20%3B%20Which%20Morality%3F/r/43)

החיים בזמננו נראים לא פעם ממש כך. נדמה לנו שאנחנו בוחרים כל הזמן, אבל לעיתים קרובות מדי הבחירה שלנו היא־לא־לבחור, לא־לסגור אופציות עתידיות. אנחנו מסרבים להתחייב. אנחנו, כלשונו של זיגמונט באומן, תיירים ולא צליינים. אנחנו מעדיפים את ״החופש מ־״ על פני ״החופש ל ״. אבל כמו נישואים, גם המוסר כרוך במחויבות. וכמו בכתיבת ספר, גם המוסר דורש מאיתנו את היכולת להשמיט פסקאות שאולי נראות לנו יפות, יפות להדהים אפילו, אבל אינן מקדמות את העלילה ואינן עוזרות לנו להגיע לידי חיתום. ההבנה כי יש דרכים רבות לארגון החברה והחיים יכולה לפתח את סובלנותנו כלפי אנשים שאינם כמונו, אבל אין היא מבטלת את העובדה שכדי למצוא בחיים משמעות, עומק ותהודה, אנו חייבים לבחור בשפה מסוימת של מעשים, ממש כשם שעלינו לבחור בשפה מסוימת של מילים. מכל מערכות המוסר הזמינות לנו יש אחת שהיא שלנו, ואימוצה אל חיקנו אין בו כדי לזלזל באחרות.