## Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics

###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 1
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 1](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/1)

הנה ניסוי מחשבה: דמיינו שאתם לוקחים לאצטדיון הכדורגל את הרובוט שלכם רובי, בעל בינה מלאכותית מזהירה עד להדהים, המשמש לכם משרת, עוזר צמוד, יועץ, מאמן אישי, מדרבֵּן וחבר שאינו מכזיב. רובי לא שמע עד היום על כדורגל, ועל כן הוא מתכונן היטב למאורע: הוא שואב מהאינטרנט כל מה שנכתב על כדורגל, לומד את החוקים, משתלם אפילו בדקדוקי הלכות נבדל, מערה אל קרבו כל נתון וכל סטטיסטיקה אפשריים על משחקי עבר, וכעבור זמן קצר הוא מסוגל להביס כל חולה כדורגל בתחרות ידע.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 2
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 2](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/2)

במהלך המשחק רובי מעבד את המידע המגיע אליו מחיישניו המגוונים. בתום המשחק אתם שואלים אותו אם נהנה. ״לגמרי״, הוא עונה. אבל אז הוא שואל, ״הכדורגל הוא מִשחק — אני צודק?״. ״בטח״, אתם עונים. ״אז כל תוצאה שלא תהיה, העולם ימשיך להיות מה שהיה?״ — ״כן, ממש, כך״. — ״אז למה כולם פה כל כך מתרגשים? למה היו בעבר תגרות אלימות במגרשים? למה ביל שנקלי, המנג׳ר של ליברפול בשנות השישים ובתחילת שנות השבעים, אמר ש׳יש אנשים שחושבים שכדורגל הוא עניין של חיים ומוות. אני מאוכזב מהם מאוד. כי אני מבטיח לכם שכדורגל הוא הרבה הרבה יותר מזה׳? **למה אנשים מתרגשים כל כך ממשחק?**״.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 3
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 3](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/3)

אין זאת שאלה שולית. מבחן טיורינג לבינה מלאכותית שואל אם מחשב מסוגל לנהל שיחה עם אדם בלי שהאדם ידע אם בן שיחו הוא מחשב. אני מציע מבחן אחר: האם יכול מחשב להבין את היצרים שמעוררת תחרות ספורט? ההתנהגות האנושית מתגלה כאן בשיא האי־רציונליות שלה ובשיא עוצמתה הרגשית. אהדת הספורט קשורה לזהוּת, לצורך שלנו להזדהות עם קבוצה שקיומה מאושרר במלואו דווקא כאשר היא מתנגשת בקבוצה אחרת. אין בזה היגיון רב במושגיו של המוח הרציונלי, קליפת המוח הקדם־מצחית, יסוד ״החשיבה האיטית״ של התודעה האנושית. איך תוכל בינה מלאכותית להבין דבר כזה? אלא שהסוגיה אינה תיאורטית כלל; פעם אחר פעם, בתקופת הנאורות במיוחד אבל לא רק בה, נתן המערב משקל יתר לרציונליות האנושית ומשקל חסר לכוחה של השבטיות, העשויה להתבטא בלאום, בדת, באתניות, במפלגה פוליטית ובשפע דרכים אחרות שאנו מגדירים בהן מי אנחנו ומה אנחנו.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 4
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 4](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/4)

אנחנו בעלי חיים חברתיים. אבותינו הציידים־לקטים חיו מאות אלפי שנים בקבוצות קטנות, והדבר הותיר בפסיכולוגיה שלנו חותם בל־יימחה. הרבה מן הטוב שבטבע האנושי נובע מכך, וגם הרבה מן הרע שבו. בדרך כלל אנחנו אלטרואיסטים כלפי חברי הקבוצה שלנו ותוקפנים, לפחות בפוטנציה, כלפי חברי קבוצות אחרות, בייחוד כאשר אנו רואים בהן איום על קבוצתנו.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 5
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 5](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/5)

״קבוצתיות״ מובנית זו מצויה בליבה של הזהות: אני מי שאני בגלל הקבוצה או הקבוצות שאני שייך להן. אני הנני כי אנחנו הננו. השאלה מיהו בשבילנו אותו ״אנחנו״ תלויה בחלקה בבחירתנו האישית: זו הקבוצה שעימה אנו בוחרים להזדהות. בחלקה הנוסף היא תלויה בתרבות שסביבנו: האם ברירת המחדל הזהותית שלה אמורה במונחים של מעמד? הכנסה? השכלה? מוצא? שמא דת? לאום? גורם אחר? תרבויות שונות מרובדות על פי פרמטרים שונים. ובחלק אחר שלה תלויה השאלה בגורל ולא בבחירה: הרי לא בחרתי מי יהיו הוריי, או איזה מטען גנטי יקבע את נתוניי ואת נטיותיי. כך או כך, הזהות, במובנה של מילה זו השולט כיום בזירה הפוליטית, איננה דבר פרטי ואישי. היא דבר שאני חולק עם חברי הקבוצה שאני תופס כממד החשוב ביותר בחיי.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 6
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 6](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/6)

עד שנות החמישים ״זהות״ לא הייתה מילת מפתח בשיח הציבורי. רק בעקבות עבודתו של הפסיכולוג אֶריק אריקסון היא זכתה לבולטוּת. הביטוי ״פוליטיקה של זהויות״ חדש אף יותר. שורשיו בראשית שנות השמונים. ובכל זאת הוא הפך עד מהרה לאחד הממדים הראשיים בפוליטיקה במערב, והימין והשמאל כאחד רותמים אותו למטרותיהם. השמאל מתמקד בקבוצות שהחלו לראות את עצמן, לא בלי בסיס, כמוזחות לשוליים, מדוכאות ומקורבנות: אפרו־אמריקנים, נשים, דתות מיעוט, קהילות להט״ב, ולאחרונה גם טרנסג׳נדרים. הימין, בייחוד בגרסאותיו הפופוליסטיות, מתמקד יותר ויותר בקבוצה אחרת, גברים לבנים עניים, בפרט בפריפריה, שהגיעו למסקנה כי קולם אינו נשמע אצל האליטה השלטת העסוקה בהקשבה למיעוטים אחרים ובהאדרתם. ״הזעם הלבן״ הזה, כפי שהוא מכונה, נחשב לגורם מרכזי בהצבעה בעד הברקזיט ובבחירות לנשיאות ארה״ב ב־2016.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 7
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 7](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/7)

בעקבות הבחירות הללו, שלושה הוגים נודעים פרסמו ספרים על הנושא: מארק לִילה (׳ליברל מאז ולעתיד׳), אנתוני אפיה (׳השקרים המקשרים׳) ופרנסיס פוקויאמה (׳זהות: פוליטיקת הזהות בזמננו והמאבק להכרה׳). שלושתם טוענים כי פוליטיקת הזהויות היא סכנה ברורה ומיידית לדמוקרטיה הליברלית. היא מפוררת את החברה וקורעת אותה לשבטים עוינים. היא בולמת את השיח על הטוב המשותף. היא נוטה להידרדר במהירות לפוליטיקה של מרמור ולתחרות של מסכנוּת. נוצר מעגל קסמים ספירלי: השיסוע החברתי מחולל פוליטיקה פלגנית, וזו מעמיקה את השסעים החברתיים ומחריפה אותם, וחוזר חלילה. פוליטיקת הזהויות היא מן הגורמים למנטליות האנחנו־והם המובילה לפופוליזם, שבתורו, כפי שראינו, הוא אות אזהרה למצבה של הדמוקרטיה.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 8
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 8](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/8)

אך כפי שמראה ניסוי המחשבה שלי על הכדורגל, פוליטיקה של זהות איננה דבר חדש. זו רק שיבתו הנוכחית של סיפור שתחילתו עוד בטרם היות התרבות. רוב אורכה של ההיסטוריה לבשה תופעה זו מדי מלחמה. אחד מהישגיה הגדולים של התרבות הוא ביותה של התופעה ותיעולה למשחקים תחרותיים. הלהט האדיר של אוהדי הקבוצות, שורשיו בצורך הקדום והלאו־בר־כיבוש להיות שייך: להזדהות עם דבר מה הגדול ממידותיי.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 9
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 9](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/9)

עלינו להיות מודעים להיסטוריה הזאת, כי לא נבין את פוליטיקת הזהויות אם לא נדע שהיא פרק חדש ברצף מאורעות אשר עקבותיו, כעקבותיהן של תופעות רבות כל כך בחיינו, מוליכות אל המאה ה־17.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 10
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 10](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/10)

נזכור נא כי מכל צורותיה של הזהות, העמוקה והעיקשת ביותר הייתה, לאורך ההיסטוריה, הזהות הדתית. כאשר אמונה אחת רווחת באומה כולה, היא מלכדת את בניה יחדיו. מכאן טיבו הטראומטי של המאבק בין זרמי הנצרות במערב לאחר הרפורמציה. כל עוד התנהלו המלחמות **בין**אומות או אימפריות, כבמסעי הצלב למשל, הזהות נטתה להתחזק, לא־להיחלש. אף פעם איננו אלטרואיסטים כפי שהננו בצאתנו למלחמה בשם הקבוצה שלנו: האומה, האימפריה, האמונה. בלהט הקרב יש הקרבה והתמסרות גמורה לכלל. אחריו, גאווה שוררת בקרב המנצחים, ואילו המפסידים מנסים יחד להתאושש. כך או כך, בעת עימות הגבולות ברורים. זה ״אנחנו״ מול ״הם״. לעומת זאת, כאשר המלחמה אוכלת בעם פנימה, כאשר מִקטע אחד ממה שהיה לא מכבר ״אנחנו״ נעשה ל״הם״ חדש, מתחוללת טראומה. כך קרה בקֶרב הנצרות המערבית אחר הרפורמציה, כאשר בתוך תחומי האמונה הנוצרית, ובתוך כל עם ועם, התגלע הקרע בין הקתולים לפרוטסטנטים. על רקע הקרע הזה, במאמץ לאחותו, גמרו אומר הוגי הנאורות **לבטל את הזהות ולהמירה באוניברסליות**.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 11
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 11](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/11)

זה היה החזון האוטופי במאה ה־18, ״חלום התבונה״. אם דקארט הראה כי אפשר להתפלסף בלי הנחות דוגמטיות, וניוטון המחיש איך אפשר להסביר את היקום בלי רעיונות תיאולוגיים או טלאולוגיים, למה לא־להחיל זאת גם על הבנת האדם והחברה? אחד החלוצים בכך היה ההומניסט הגדול מישל דה־מונטיין. שלוש פעמים, לא פחות, בין 1562 ל־1570, הוא היה עֵד להיגררותם של הצרפתים למלחמות דת פנימיות. לבסוף, ב־1572, הגיעו מוראות טבח ליל ברתולומאוס הקדוש, תחילה ברצח 3,000 הוגנוטים בפריז, ועד מהרה לטבח המוני של 70 אלף איש ברחבי צרפת. לנוכח הזוועות פרש מונטיין לחדר עבודתו, להרהר ולקרוא על טבע האדם. על אחת מקורות העץ בחדרו חרת את סיסמתו של המחזאי הרומי טרנטיוס, בן המאה השנייה לפני הספירה, ״אנוש הנני, ושום דבר אנושי אינו זר לי״. משפט זה עתיד היה להיות עמוד האש המהלֵך לפני מונטיין ולפני מחנהו לאורך מאתיים השנים הבאות.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 12
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 12](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/12)

עיקר השפעתו של מונטיין היה, בסופו של דבר, בהתפשטות האמונה כי בכוחה של התבונה לעזור לנו להתרומם מעל ליצרים השבטיים ולהרגלים הלוחמניים אשר גררו אפילו נוצרים ברי־לבב לרצוח זה את זה בשם אלוהי האהבה והסליחה. עלינו לזנוח את תפיסת בני האדם על פי צבע, מעמד, תרבות ואמונה; לדבר על ״האדם״, כרעיון, לא על אנשים; על ״האנושות״, לא על בני אנוש. רעיון זה היה עמוד תווך בפילוסופיה של עמנואל קאנט, בן המאה ה־18, אשר הציב כאבן בוחן מוסרית את עקרון החלוּת האוניברסלית: ״עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי״.¹ זה היה חזון האושר על החזרה אל ה״שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים״ שלפני מגדל בבל.

footnotes:
¹ עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיזיקה של המידות, מגרמנית: משה שפי, ירושלים: מאגנס, 1933, עמ׳ 77–78.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 13
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 13](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/13)

ביטוי נצחי נתן לכך בטהובן בסימפוניה התשיעית שלו, מן השנים 1822–1824, שבה שיבץ בפרק האחרון, באורח חסר תקדים בסוגת הסימפוניה, שירת מקהלה וזמרים: את ה״אודָה לַשִׂמחה״ של פרידריך שילר, עם השורות ״כָּל בְּנֵי הָאָדָם אַחִים הֵם, / עַל כַּנְפֵי עֶדְנָה יִדְאוּ״. ביטוי קלאסי נוסף ניתן לכך ביצירת הדרמה הלירית של פֶּרסי ביש שֶלי משנת 1818 ׳פרומתאוס המשוחרר׳, המגוללת חזון אידילי לאנושות:


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 14
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 14](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/14)

חָפְשִׁי מִשּׁוֹט וּמִשַּׁרְבִיט: אָדָם 
שָׁוֶה, בְּלִי שֵׁבֶט, מַעֲמָד וּלְאֹם. 
פָּטוּר מִפַּחַד וּפֻלְחָן: הַמֶּלֶךְ 
שֶׁל עַצְמוֹ; צוֹדֵק, נָבוֹן — אָדָם. 
חָפְשִׁי מִיֵּצֶר? לֹא. רַק מֵאָשָׁם.², Act 3, scene IV, lines 194-19. תרגומי השירה לעברית בספר זה הם פרי עטו של מתרגם הספר, אם אין מצוין אחרת.

footnotes:
² Percy Bysshe Shelley, Prometheus Unbound


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 15
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 15](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/15)

חזון זה הוא מן האציליים בתולדות המערב. אך הוא אוטופי עד ייאוש ואינו בר־קיימא. הוא מתעלם מהצורך שלנו בזהות, מהתשוקה הניצחת להשתייך לקבוצה. וכך, במקרה קלאסי של שיבת המודחק, ארי הזהות הנושן שב בשאגה במאה ה־19, בדמותן של הנאורות שכנגד, הרומנטיקה, והאדרת הגורמים הרציונליים פחות המעצבים את מהותנו.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 16
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 16](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/16)

הוגי הבתר־נאורות באירופה כבר לא ביססו את הזהות על הדת. הם לא רצו לשוב אל השסעים שעוררו את הנאורות מלכתחילה. במקום זאת, הם התמקדו בשלוש חלופות חילוניות לדת: לאום, גזע ומעמד. הם גם לא חשבו כמו הפילוסופים מן המאה ה־18 במונחים של אמיתות על־זמניות. מחשבת המאה ה־19 נאחזה דווקא בהיסטוריה. היא ראתה את הזמן כציר של התפתחות, התקדמות, מסע מתרבויות פרימיטיביות לתרבויות מתוחכמות יותר ויותר. הֵגֶל הביא רעיון זה אל הפילוסופיה, דרווין אל הביולוגיה, ומדע האנתרופולוגיה, דרך חקר תרבויות אחרות, אל ההבנה העצמית המתחדשת של המערב.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 17
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 17](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/17)

אומות התקיימו מאז ראשית התרבות. אבל הלאומיות כאידיאולוגיה היא תוצר של המאה ה־19. החוקרים חלוקים באשר לנסיבות הולדתה. הסבר אחד, מתבקש, נוגע למהפכה התעשייתית, ששינתה את תנאי החיים בהעבירה אוכלוסיות מהכפר אל העיר ומהשדה אל בית החרושת, אותן ״טחנות שטניות אפלות״ בלשונו של המשורר ויליאם בלייק. ארנסט גלנר ייחס את הלאומיות לצורך החדש שנוצר בכלכלה המתועשת בחינוך לכול ובתוכנית לימודים אחידה.³ בנדיקט אנדרסון הדגיש דווקא את תפקידה של טכנולוגיית המידע החדשה — עיתונות ארצית. בגישתו מהדהדת הערתו של הגל כי האדם המודרני החליף את תפילת השחרית בקריאת החדשות בעיתון הבוקר.⁴

footnotes:
³ ארנסט גלנר, לאומים ולאומיות, מאנגלית: דן דאור, תל־אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ד.
⁴ בנדיקט אנדרסון, קהיליות מדומיינות: הגיגים על מקורות הלאומיות ועל התפשטותה, מאנגלית: דן דאור, תל־אביב: האוניברסיטה הפתוחה, תשנ״ט.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 18
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 18](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/18)

מבנים חברתיים חדשים הופיעו. הנרי סַמנר מיין (1822–1888) אמר שבמודרנה אירע מעבר מ**מעמד** ל**אמנה**. החברה חדלה לשקף מבנה היררכי המעוגן כביכול בטבע, שבו מעמדו של אדם נקבע בלידתו — ועבר לאמנה חברתית יצירת אנוש. אחרים מתארים זאת כמעבר מ**גורל** ל**בחירה**. הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס (Tönnies, 1855–1936) דיבר על המעבר מ״גֵמַיינשַפְט״ ל״גֵזֶלשפט״: מהקהילות המקומיות החמות והמהודקות של פעם אל חברת זָרים עירונית, נעדרת ממד אישי, המוסדרת באמצעות חוקים.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 19
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 19](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/19)

כך או כך, לאחר המהפכה הצרפתית והולדת מדינות הלאום החילוניות החלו הוגי דעות לתהות לאום מהו. תנועות לאומיות אדירות עיצבו אז את גבולות אירופה, תחילה בהנהגת נפוליאון בצרפת, ואחריו בהובלת ביסמארק בגרמניה וגריבלדי באיטליה. מקור השפעה בולט על מגמה זו היה הפילוסוף הגרמני יוהן גוטפריד פון־הֶרְדֶר (1744–1803), שהדגיש את חשיבותן של השפה והתרבות. לאומות, טען, יש רגישויות ייחודיות, שהתעצבו לאורך מאות שנים והונחלו מדור לדור באמצעות הלשון והלכי המחשבה שהלשון יוצרת. הרדר עצמו לא היה לאומן, אבל הוא היה דמות מפתח במהלך הנגד לאוניברסליזם של הנאורות. ״הפֶּרא״, כתב, ״האוהב את עצמו, את אשתו ואת ילדיו בשמחה שקטה, והמסגרת המצומצמת של השבט היא־לב חייו, הוא בעיניי ישות ממשית יותר מאותו צל מבוית הנושא עיניו לצללית של כלל בני מינו״.⁵, Franklin Classics, 2017, 400.

footnotes:
⁵ Johann Gottfried Von Herder, Outline of a Philosophy of the History of Man


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 20
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 20](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/20)

זרמים אינטלקטואליים נוספים התוו את פניה של המאה ה־19. הייתה אז התעניינות עצומה בתולדות הטבע, עם גילוים של שרידי מינים שנכחדו וההבנה שהיקום קדום הרבה יותר מכפי שמקובל היה לחשוב עד אז: ניוטון, לא פחות, עוד השקיע בתחילת המאה ה־18 זמן רב בכינון הכרונולוגיה המדויקת של הבריאה, על יסוד האמונה שהעולם נברא־לפני פחות מ־6,000 שנה. רעיון האבולוציה של המינים הופיע בתחילת המאה ה־19 בתיאוריה של ז׳אן בטיסט למארק, ולאחריה, ב־1858, במחקריהם של צ׳רלס דרווין ואלפרד ראסל וואלס שהחליפו אותה. כן התעורר בתקופה זו עניין עולמי באנתרופולוגיה ובחקר תרבויות ׳פרימיטיביות׳.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 21
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 21](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/21)

כאשר שלוש התיאוריות הללו חברו יחדיו, התוצאה הכמעט בלתי־נמנעת הייתה מה שכּונה ״המחקר המדעי של הגזע״. החלוץ היה חוקר הטבע הצרפתי ז׳ורז׳‏ קוּבייה (1769–1832), ובין ממשיכיו הבולטים היו ארתור דה־גוֹבּינוֹ (1816–1882) בצרפת וארנסט האקל (1834–1919) בגרמניה. על פי תפיסה זו, השוני בין גזעי האדם דומה לשוני בין מיני בעלי חיים שונים, ויש לכך מדדים פיזיולוגיים כגון צורת הגולגולת או כף הרגל. טוהר הגזע, דוקטרינה שפותחה תחילה בספרד במאה ה־15, שבה והופיעה ברחבי אירופה במאה ה־19. אליה נוסף פסידו־מדע ארסי אף יותר: הדרוויניזם החברתי, שהציע הפילוסוף האנגלי הרברט ספנסר (1820–1903) ואימץ ארנסט האקל בגרמניה. תורה זו לא רק הצדיקה את האימפריאליזם, הקולוניאליזם והעבדות, אלא היא אף נתנה לגיטימציה ״מדעית״ לרעיון שבהיסטוריה ובביולוגיה כאחד שורר אותו כלל: החזקים שורדים באמצעות חיסול החלשים. היא אף סיפקה בסיס חדש ללאומנות: הגזע. הלאום נעשה מעתה לא רק ישות פוליטית או תרבותית, אלא גם תופעה ביולוגית. בגישה זו טמונה סכנה חמורה, שאכן התממשה בידי הנאציזם: היא אפשרה להם לטעון שמי שאינו ארי במוצאו איננו שייך באמת לאומה הגרמנית, והוא מסכן את הטוהר הגזעי שלה. הגזע, אם כן, היה החלופה השנייה לדת.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 22
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 22](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/22)

השלישית הייתה המרקסיזם, הרעיון שהדינמיקה האמיתית בהיסטוריה מתרחשת לא בזירת האומות או הגזעים כי אם בזירת המעמדות ובמאבק על הבעלות על אמצעי הייצור. מרקס עצמו תיאר את הקומוניזם כתחליף לדת. הדבקות בדת, אמר, היא ״בעת ובעונה אחת ביטוי לסבל ממשי ומחאה נגד סבל ממשי״. הדת היא ״אנחתה של הברייה הנדכאת, הלב בעולם חסר לב, נשמתה של מציאות שניטלה ממנה הנשמה״. היא ״אופיום להמונים״, במובן זה שהיא ממסכת את סבלו של האדם העובד, אך לא מרפאת את הפצע. במקום הדת יבוא סדר כלכלי חדש שישים קץ לניצול העניים בידי העשירים. למעשה, כמוהו כפילוסופים של המהפכה הצרפתית, הוא הציע משיחיות חילונית שתוגשם דרך הפיכתם של מבני הכוח הקיימים.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 23
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 23](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/23)

כל שלוש התנועות הציעו רגש השתייכות חזק — במקום אותו ריק זהותי מופשט של האדם־באשר־הוא־אדם שגרס הרציונליזם של המאה ה־18. זו הייתה אחת התמורות הגדולות בתולדות המערב: מעידן התבונה לעידן הרומנטיציזם והמהפכה. במקום האוניברסלי בא גלגול חדש של הפרטיקולרי, כלאום, גזע או מעמד. במקום להתמקד במאחד את האנושות החלו ההוגים להתמקד בשונה, במבחין ובמייחד. רעיונות אלו, ילידי המאה ה־19, הניבו פירות מרים במאה ה־20. הלאומנות המליטה שתי מלחמות עולם. הגזענות ילדה את השואה. המרקסיזם השריץ את סטלין, הגולאג והקג״ב. אם נוסיף לקדרה את הקומוניזם הסיני יסתכמו האבדות בנפש של התנועות הללו בכ־100 מיליון.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 24
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 24](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/24)

בעקבות הטראומות הללו החלה בשנות השישים של המאה ה־20 מנוסָה חדשה מהזהות: מהלאום, מהגזע או מהמעמד. הפעם, המפלט היה לא האוניברסלי, כמו במאה ה־18, אלא דווקא האינדיבידואלי. את מקורות ההשראה למגמה זו הזכרנו בפרק קודם: קירקגור וניטשה. לכך נוספה עתה חשיבה מקיפה של אנשי רוח על השאלה איך יכלה השואה להתחולל בלב אירופה שלאחר הנאורות. כמה מהם, כגון תיאודור אדורנו ומקס הורקהיימר, דיברו על האישיות הסמכותנית ועל הסכנה שבתרבות המוקירה ציות מוחלט לסמכות חיצונית. דמויות כגון הרברט מרקוּזֶה, כוכב השמאל החדש, התמסרו למהפכה המינית יותר מאשר למהפכנות כלכלית או פוליטית, ודיברו על המחיר הנפשי של דיכוי הארוס והכפפתו לכללי מוסר. פוסט־מודרניסטים כגון ז׳ק דרידה ומישל פוקו ערערו על כל הוודאויות של המודרנה עצמה: האובייקטיביות של המדע, סמכותה של המסורת, סיפורי־העל שהמערב סיפר לעצמו לאורך אלפיים שנה, ואפילו מושגי יסוד כגון ׳אמת׳‏ ו׳טקסט׳. הם הכפיפו את כל אבני היסוד של הנאורות ליחסיות ולסובייקטיביות, והאינדיבידואלי המיר כל דבר אוניברסלי שהוא.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 25
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 25](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/25)

כך נולדה תרבות הנגד של שנות השישים, נישאת על גלי האנרגיות של השפע הבתר־מלחמתי, הגלולה למניעת היריון, תרבות הנעורים החדשה, המחאה נגד מלחמת וייטנאם, המהומות שפרצו ב־1968 בארה״ב בעקבות רצח מרטין לותר קינג הבן ובפריז נגד הקפיטליזם, הצרכנות והערכים המסורתיים, ושדות התות הנצחיים של חוגגי וודסטוק ב־1969.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 26
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 26](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/26)

המשורר הלאומי של התנועה החדשה היה בוב דילן, שמילות שירו ׳הזמנים הם משתנים׳‏ בישרו ב־1963 את בואה של תרבות הנגד, בבקשן מאימהות ואבות ברחבי הארץ ״אל תמתחו ביקורת על מה שאתם לא מסוגלים להבין״. בניהם ובנותיהם יצאו עתה מכלל שליטתם. כעבור שמונה שנים קיבלו בני דור הבייבי בום מג׳ון לנון, בשירו ׳דַמיינו׳, את המקבילה שלהם ל׳פרומתיאוס המשוחרר׳‏ של שלי: חזון מתנגן על עולם שאין בו מדינות, דתות, גן עדן וגיהינום; עולם בלי שום דבר אשר צריך להרוג למענו או כדאי למות למענו.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 27
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 27](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/27)

זו הייתה בריחתה השנייה של אירופה מהקטגוריות הפלגניות של הזהות (ה״מדינות״ וה״דת״ בפי לנון) — וכמו הבריחה הראשונה, היא הייתה אוטופית עד לשַד עצמותיה. הליברליזם של שנות השישים הושתת על ההנחה כי הפרט הוא נשאן של הזכויות, וכי האוטונומיה האישית היא הערך העליון בסדר החברתי. התיאורטיקנים המרכזיים שלו היו שני פילוסופים מהרווארד: ג׳ון רולס ממחנה השמאל הדורש צדק חברתי, ורוברט נוזיק מהימין הליברטריאני. עקרונית, אדם יכול לעשות כל שחפץ ליבו ובלבד שיהיה הדבר חוקי, הוגן, ולא מזיק לאחרים.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 28
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 28](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/28)

אך בטרם חלף עשור כבר הוכיחה שורה של הוגים מבריקים — ביניהם אלסדייר מקינטאייר, מייקל סנדל, מייקל וולצר, צ׳רלס טיילור ורוברט בלה — כי האינדיבידואל המופשט הזה, שאין לו זיקה לשום קבוצה, ״העצמי נטול המיקום״ בניסוחו של סנדל, אינו קיים במציאות. אנחנו לא רק אינדיבידואלים. אנחנו יצורים חברתיים המעוגנים ברשת של מערכות יחסים — משפחות, חברים, עמיתים, שכנים, חברים לעבודה וחברים לתפילה — וחלק ממערכות היחסים הללו הם מן היסודות המכוננים את תחושת העצמי. ה״אני״ כשלעצמו, אין לו זהות. אנחנו מי שאנחנו בגלל הקבוצות שאנו משתייכים אליהן. אכן, הליברליזם מאפשר לנו להצטרף לקבוצות כאלו ולעוזבן על פי בחירתנו. בזאת בעצם נעוצה הליברליות שלו. הוא הופך קבוצות העלולות להיות כפייתיות להתאגדויות מרצון חופשי. ועדיין, טענו הוגים אלה, הקהילה היא תנאי לזהות — ועל כן זכו לכינוי המשותף ״קהילתנים״.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 29
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 29](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/29)

כל זאת, בזירה האינטלקטואלית. התפתחות אחרת אירעה בינתיים בזירה הפוליטית: הרב־תרבותיות. היא נוצרה כתגובתן של ממשלות לשינויים הדמוגרפיים שהתחוללו במערב אירופה ובצפון אמריקה בשל הגידול הרב בהגירה אליהן. בספר אחר הסברתי בהרחבה מדוע אני חושב שהרב־תרבותיות, אף כי מניעיה נאצלים, היא מדיניות שגויה והרת אסון, המפוררת את המרקם החברתי בכל חברה שהנהיגה אותה.⁶, Continuum, 2007. אף כי ייעודה לקדם את השתלבותן של קבוצות מיעוט אתני ודתי בחברה הכללית, היא מובילה להתבדלות. אף כי כוונתה לקדם סובלנות, היא משמשת כר פורה לצורות חדשות ומדאיגות של אי־סובלנות. היא הפכה את החברה מבית משותף למלון שבו לכל קבוצה יש חדר משלה וכמעט שאין תחושה של שייכות לכלל.

footnotes:
⁶ Jonathan Sacks, The Home We Build Together


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 30
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 30](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/30)

המדינה הראשונה שהנהיגה רב־תרבותיות, והראשונה שהצטערה על כך, הייתה הולנד. הולנדים שנשאלו בראיונות מדוע הם מתנגדים לה ענו שזה מפני שהם תומכים בסובלנות. כשנתבקשו להסביר את ההבדל בין השתיים, רבים מהם השיבו שסובלנות פירושה התעלמות מהבדלים, בעוד הרב־תרבותיות עסוקה כל הזמן בהדגשתם.⁷: *Multiculturalism and Its Discontents in the Netherlands*, Princeton University Press, 2007, 134–135. בניסוחם של פאול סנידרמן ולוק הגנדורן, מחברי מחקר על השפעתה השלילית של הרב־תרבותיות על החברה ההולנדית, ״ברכותיה של הסובלנות רבות ועלותה זניחה. לעומת זאת, התועלת הממשית של הרב־תרבותיות מתגלה כזניחה, ואילו עלותה גבוהה״. והם מסבירים: ״קיומה של זהות משותפת יוצר תמיכה בהכלה; ואילו הבלטת הבדלים של זהות אתנית ודתית מעוררת את התגובות המַדִּירות שהיא נועדה למנוע״.⁸

footnotes:
⁷ Paul Sniderman and Louk Hagendoorn, When Ways of Life Collide
⁸ שם, עמ׳ 135.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 31
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 31](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/31)

הפוליטיקה של הזהות מעמיקה את הקיטוע החברתי שהרב־תרבותיות גורמת. על קווי השבר התרבותיים והאתניים היא מוסיפה עוד צורות מבדלות של זהות המבוססות על מגדר ועל נטייה מינית. יש בה סכנה ממשית של ביקוע החברה לגטאות מבדלי־עצמם הנמנעים מתקשורת הדדית. אחת האקסיומות של פוליטיקת הזהות היא כי ״רק מי שבקבוצה שלי יכול להבין את הכאב שלי״. זהו היפוכה הגמור של המימרה של טרנטיוס ״שום דבר אנושי אינו זר לי״. זה כשלוש מאות שנה שהמערב מפתח, בהצלחת־מה, אתיקה של סובלנות ושל כבוד לַשוני; וחברה ליברלית, אף כי הדעה הקדומה והאפליה ודאי קיימות בה, שואפת למגרן בכל פעם שהן מרימות את ראשן. דבר זה אינו מתיישב בשום אופן עם פוליטיקה של זהות, הבונה חומות בדלנות סביב מיעוטים ובעודה דורשת מהחברה הכללית להכיר בסבלותיהם של מיעוטים אלה היא אוסרת עליה לבוא מבית לחומות. כמו שאמר מארק לִילה ב־2016 לסטודנטים באוניברסיטת רטג׳רס, ״אתה לא יכול לומר לאנשים ׳אתם מוכרחים להבין אותי׳‏ ובאותו זמן גם לומר להם ׳אתם לא מסוגלים להבין אותי׳״.⁹

footnotes:
⁹ מצוטט אצל דאגלס מאריי, שיגעון ההמון: מגדר, גזע וזהות, מאנגלית: אילן חזות, תל־אביב: ספריית שיבולת, 2021, עמ׳ 279.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 32
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 32](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/32)

תגובת נגד זאת לאינדיבידואליזם הליברלי תיגמר בטרגדיה, כפי שקרה לתגובות הנגד בנות המאה ה־19 לאוניברסליזם של הנאורות. היא הופכת את ההבדל להדרה ולחשד. היא בונה חומות, לא גשרים. היא משתמטת מהמלאכה הקשה של הבנת השונים מאיתנו, כיבודם והעשייה המשותפת איתם. היא מטפחת את הלך־הרוח של הקורבנוּת והנדכאות. היא נוטשת את רעיונות הבסיס המשותף והטוב המשותף. פוליטיקת הזהות בשמאל העכשווי, זו שהתפרטה בקמפיין הבחירות 2016 בארה״ב לנשים, היספנים, ״אמריקנים אתנים״, הקהילה הגאה, ״אמריקנים ילידים״, ״אמריקנים אפריקנים״, ״תושבי איי האוקיינוס השקט״ ועוד עשר קבוצות זהות¹⁰, Harper, 2017. — מחוללת תגובת ראי בימין הקיצוני העולה לאחרונה — אנשי עליונות לבנה בארה״ב, החזית הלאומית בצרפת, מפלגת החופש בהולנד, מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה ומפלגת החופש באוסטריה, לצד הממשלות הסמכותניות בהונגריה ובפולין.

footnotes:
¹⁰ Mark Lilla, The Once and Future Liberal


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 33
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 33](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/33)

אחד התסמינים לחולי הפוליטי הוא שיבתה של האנטישמיות לכל ארצות אירופה, כדי כך ש־40 אחוז מיהודי היבשת שקלו ב־2018 לעזוב את ארצותיהם (על פי סקר של הסוכנות האירופית לזכויות אדם בסיסיות).¹¹, 10 December 2018. כמעט בלתי־ייאמן הוא שדבר כזה קורה כאשר זיכרון השואה עוד חי וניצוליה עוד מתהלכים בינינו. לאורך ההיסטוריה, חדירתה של אנטישמיות אל תוך הזרם המרכזי בפוליטיקה הייתה פעם אחר פעם אות מבשר לקריסה חברתית. כאשר אנשים מחפשים שעיר לעזאזל, כגון היהודים, כדי להאשים אותו בעוונותיהם, הם מציגים בכך את הסימנים הראשונים לתפקוד לקוי של החברה ולהתמוטטות הדמוקרטיה. מה שהוצג בקול תרועה כמצמיח סובלנות הוליד עוד היעדר סובלנות, טינה, מרמור וכעס.

footnotes:
¹¹ Financial Times


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 34
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 34](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/34)

הפוליטיקה של הזהות היא, אם כן, הפרק האחרון בסיפורו הארוך של המערב מהרפורמציה עד היום. הוא החל בבריחתה של הנאורות בת המאה ה־18 מהזהויות הפרטיקולריות אל הומניזם אוניברסלי. דבר זה הוביל לנאורות שכנגד במאה ה־19, בדמותם של הלאומנות, הגזענות והמרקסיזם. בשנות השישים של המאה ה־20 החלה מנוסה מקבוצות הזהות אל האינדיבידואליזם, ותגובת הנגד לכך באה בשנות השמונים בדמותה של הרב־תרבותיות, ובהמשך בדמות יוצאת חלציה, פוליטיקת הזהויות.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 35
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 35](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/35)

ישנה חלופה לקצוות הללו, או לפחות צריכה להיות. חלופה זו עניינה התמקדות בחברה ולא במדינה. החברה היא זירתם של הערכים המוסריים המשותפים לנו. המדינה, לעומת זאת, עניינה בקשַת הכוח והשימוש בו. המאבק על ההכרה ועל הזכות להיות שונה שייך למאבק על חברה צודקת ורחומה, לא־לזירת המדינה הדמוקרטית־ליברלית. בשני העשורים ומשהו ששימשתי בהם רב ראשי בבריטניה פעלנו יחד — הקהילה היהודית, הכנסייה האנגליקנית, הקתולים, הכנסיות החופשיות, הִינדים, סיקים, מוסלמים, בודהיסטים, יֵינים, זורואסטרים ובהאים — לקידום יחסים בין־קהילתיים טובים, כבוד הדדי וחברות אישית. הצלחנו לעשות זאת משום שרחקנו מהפוליטיקה; משום שפעלנו יחד כאזרחים בריטים תחת גגה המגונן של מדינה דמוקרטית ליברלית; משום שהערכים המוסריים והרוחניים של הדתות שלנו הם שהניעונו; ומשום שלא התחרינו על עמדות כוח.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 36
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 36](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/36)

רבגוניות מעשירה אומות, ורבגוניות שיש עימה השתלבות עולה בקנה אחד עם זהות לאומית משותפת. הדרך הטובה ביותר שמצאתי לתמצות הרעיון היא זו: **כאשר אנחנו שומרים על הייחוד שלנו, אנחנו תורמים לחברה את מה שרק אנחנו יכולים לתת לה**. כך אפשר להיות נוצרי או הינדי או מוסלמי או יהודי ובה בעת אנגלי גאה. עליית הימין הקיצוני כתגובת נגד לשמאל הקיצוני החדש מחייבת אותנו לזכור את האבחנה היסודית של ג׳ורג׳‏ אורוול בין פטריוטיות ללאומנות. הלאומנות, שהוא התנגד לה, כרוכה לטעמו בעקבה עם השאיפה לכוח, ומטרתה המתמדת היא־להבטיח לאומה עוד ועוד יוקרה: ״הלאומנות היא תאווה לכוח מאוזנת על ידי הונאה עצמית״. את הפטריוטיות, לעומת זאת, הגדיר כ״מסירות למקום מסוים ולדרך חיים מסוימת, שאדם מאמין שהם הטובים בעולם אבל אין לו שום רצון לכפות אותם על אחרים״.¹²

footnotes:
¹² ג׳ורג׳ אורוול, ״הערות על הלאומנות״, בתוך אורוול, מתחת לאף שלך: מבחר מאמרים, מאנגלית: יועד וינטר שגב, תל־אביב: דביר, תשס״ו, עמ׳ 62–63.


###### Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 37
[Morality; Restoring the Common Good in Divided Times (Hebrew), PART TWO Consequences; The Market and the State, 9; Identity Politics 37](https://torahapp.org/share/book/Morality%3B%20Restoring%20the%20Common%20Good%20in%20Divided%20Times%20%28Hebrew%29/s/PART%20TWO%20Consequences%3B%20The%20Market%20and%20the%20State,_9%3B%20Identity%20Politics/r/37)

בלי פטריוטיות לא תתקיים תחושה מלכדת של שייכות וזהות. אבל הפטריוטיות שייכת לחברה האזרחית, כלומר לקהילת המוסר שאנו כאזרחים חיים על פי הערכים המשותפים לחבריה. אם אין קהילת מוסר לאומית, אם החברה האזרחית מתפוגגת וגוועת וכל שנשאר הוא הזירות התחרותיות של השוק ושל המדינה, כי אז הדמוקרטיה הליברלית נתונה בסכנה. הפוליטיקה של הזהות היא תסמין של קריסת הזהויות הלאומיות ומוסדות החברה האזרחית. אם נאבד את הבסיס המוסרי של החברה, נחזור למציאות שתומס הובס תיאר כ״נטייה כללית של כל המין האנושי, תשוקה מתמדת וחסרת מרגוע להשגת כוח אחר כוח, שאינה פוסקת אלא במוות״.¹³ אין זה המרשם לברכתה המשותפת של חברה חופשית.

footnotes:
¹³ תומס הובס, לויתן, מאנגלית: אהרן אמיר, ירושלים: שלם, תש״ע, עמ׳ 68.